בסיסים שאפשר, כמו שבטח פשוט לך שלא תיקח את ילדך לכנסיה ה' ירחם
אז לכל אחד אמור להיות את הגבולות האדומים שלו, או יותר נכון את המסגרת הבסיסית שלו
אפשר לצאת ממנה, אבל אפשרי ולדעתי גם ניצרך שהיא תהיה קיימת מראש

או שהתחתנת צעירה או שפשוט שכחת...

אף אחד לא דיבר על "ראיון" עם שאלון וציון שצריך לעבור.

מדובר על הבנה של מי שנמצא מולך ואיך הוא רוצה שהבית שלו יראה.

כתבתי בפירוש שלא מדובר בעשיית V אלא בהבנה מי נמצא מולך. חלק מזה כולל מה השאיפות שלו בבניין הבית.

זה שמצאת את דרכך זה נחמד מאוד, זה לא אומר שהיא מתאימה לכל אחד (או בכלל).

נפגשתי כבר עם בחורות תורניות שענו על חלק מהדברים "לא רלוונטי לי" כי מבחינתן חיפשו מישהו שיוביל ויתווה את הדרך התורנית\רוחנית של הבית. 

זה ר' שמעון איפשהו, לא? (אולי בדררא דממונא)

וכתבת יפה

אי אפשר להתנגד לרב סולובייציק, אם כי הייתי מעדיף את הישראלי או השווייצרי... 

משה סולובייצ'יק (ציריך) – ויקיפדיה

א. אם לא הצליחו להבין את רוח הדברים ואת הכיוון לפי סיפורים ואירועים במהלך הדייטים, וזה חשוב, אז הגיוני שהשאלה תעלה כמו שהיא בלי פילטרים. מה שמעניין שואלים, אין פה חוסר טאקט או חוסר נימוס אחרי שכבר יש היכרות מסויימת מעבר לבסיס.

ב. אתה תופס את השאלות האלה כעל חתימת חוזה עם מה שאמרת. אבל כמו שכבר ענו פה, אלה שאלות של "סיעור מוחות", רק כדי להבין את הכיוון, בלי מחוייבות כלפי התשובות שלך (אלא אם זה ממש ממש קריטי לה ואז היא מן הסתם תסביר לך שעל זה באמת ייפול דבר).

ג. לגבי איך אפשר להשיב - אז כאמור זאת לא שאלה שמחפשת תשובה חותכת, ולכן אפשר גם לתת טווח או אפילו להתלבט ביחד. העיקר הוא שיהיה לך מה להגיד על הנושא, שלא יחשבו שנחתת מהירח ואתה לא מכיר מושגים נפוצים בחיי היום יום.

ואני בטוח שיש לך מה להגיד. איפושהו בתוכך אתה תמצא את היחס האינטואיטיבי שלך כלפי השאלות האלה וזה יכול להספיק כדי להכיר אותך, את הכיוון שלך ואת הגבולות האדומים שלך.

אני מאמין שהורים לילדים לומדים תוך כדי תנועה גם..

ברור שכדאי לחשוב על כל זה, אבל בנחת

עד שתצטרכו לשלוח ילדים לבי"ס יעברו עוד כמה שנים והרבה דברים יכולים לקרות בשנים האלה.

אולי אתם תשתנו, אולי תגורו בסביבה אחרת ממה שנראה לכם.

חוצמזה, שנניח שאתם מסכימים לשלוח ילדים לממ"ד תורני. יופי. מה המשמעות של זה? עוד שמונה שנים תחליטו לשלוח לת"ת ואז מה? תהיו מחויבים לדיבור הזה בדייט?

ברור שלא. ולכן, עדיך לדבר על עצמכם ועל המקום שלכם עכשיו בלי להשליך את זה הלאה למציאויות לא מוכרות עדיין 

יש לי חמישה ילדים במערכת החינוך.

האם אי פעם דיברנו על זה לפני החתונה? ממש לא

זה מסוג הדברים שמתהווים ומתבררים

אבל עדיין נראה לי מצחיק.

ברור לך שאם הנפגשת רוצה לשלוח לממ"ד מעורב והנפגש רוצה לשלוח לבית יעקב זה מראה על האופי והרצון שלהם היום?

אבל א. אני מניחה שמן הסתם זוג נחמד עם פער כזה לא באמת קיים. כלומר, הם לא יגיעו לפגישה.

ב. נניח ויש פער. הוא רוצה ת"ת תורני והיא רוצה ממ"ד רגיל. יופי. עכשיו מה? סך הכל כיף להם ביחד , יש דיבור, נוצר קשר, מתחילה להתרקם אהבה. האם לא יכול להיווצר קשר טוב ואמיתי גם עם פער כזה? וודאי שיכול. רק שבפועל, וזה מהכרות אישית, יש כאלה שפוסלים על נושאים כאלה. "הוא רוצה לשלוח לממ"ד ואני לא". 

בסך הכל אני אומרת, שעדיף לדבר על עצמי. במה אני מאמינה, מה חשוב לי. עדיף ככה מאשר להוריד את זה לפסים כביכול מעשיים שהם לחלוטין לא מציאותיים

אני לא חושבת שהשאלה עצמה חשובה, אלא הדיון שהיא מעלה. כשבחור אמר לי שהוא לא רוצה יותר מ3 ילדים, מה שהיה חשוב לי לא היה הכמות שמרגישה לי מעט, אלא למה. ובאמת הוא ענה שהוא לא רוצה ילדים שיסתובבו לו בין הרגליים. מה שהיה לא טוב פה היה הגישה שלו לילדים, שלא הייתה עולה אלא אם כן הייתי מעלה את השאלה של מספר ילדים...

לגבי מספר ילדים - בסוף רק הקב"ה יודע כמה יתן.

הרצון שלו\ה לילדים זה כבר מראה על האישיות עצמה היום.

זה יפה שזה עלה כך. אבל לא בהכרח שחייב לשאול את השאלה הזאת בשביל זה
 

אבל כן, אלה נושאים חשובים שכדאי ללבן בהמשך, אם יש סימנים לכך שהקשר הולך ומתחזק. ברור שבפועל יהיו שינויים ביחס לתמונה שהייתה בראש הלפני הקמת המשפחה, אבל מאוד כדאי לבטא קווים כלליים כדי למנוע ריבים ואי-נעימויות. 

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.