נשאלתי השבוע למה יש את ה'סימניות' את ה'נונין' ההפוכות לפני ואחרי ויהי בנסוע.
רציתי לענות תשובה מבוררת לגמרי ולא רק לשלוף את המדרש מהזיכרון. פתחתי את הגמרא (שבת קטו
וראיתי שם 2 דיעות:
:ויהי בנסוע הארון ויאמר משה פרשה זו עשה לה הקב"ה סימניות מלמעלה ולמטה לומר שאין זה מקומה רבי אומר לא מן השם הוא זה אלא מפני שספר חשוב הוא בפני עצמו כמאן אזלא הא דא"ר שמואל בר נחמן א"ר יונתן (משלי ט, א) חצבה עמודיה שבעה אלו שבעה ספרי תורה כמאן כר' מאן תנא דפליג עליה דרבי? רשב"ג הוא דתניא רשב"ג אומר עתידה פרשה זו שתיעקר מכאן ותכתב במקומה ולמה כתבה כאן כדי להפסיק בין פורענות ראשונה לפורענות שנייה.
אם נסדר לנו את ה'פורענויות' בפרשה יש לנו את ויסעו מהר ה' - פורענות ראשונה כתינוק הבורח מבית הספר.
ויהי בנסוע
המתאוננים - פורענות שניה - ה' מוציא אש שאוכלת בקצה המחנה
קברות התאווה - האספסוף מתאווה ואומר מי יאכילנו בשר, נפשנו יבשה עין כל וכו' לאחר מכן ה' נותן שליו אוכלים בתאווה וה' מכה בעם מכה רבה.
והתקשתי מאד. הרי יש כאן בכל מקרה 2 פרוענויות רצופות לאחר ויהי בנסוע. איך זה עוזר לנו?
אבל אז נזכרתי במחלוקת נוספת, מפורסמת יותר של רבי ורשב''ג (אב ובן. שהרי רבי הוא בנו של רשב''ג).
במסכת בבא מציעא דף קו: מובא:
"תני חדא: פעם ראשונה ושניה - זורעה, ושלישית אינו זורעה.
ותניא אידך: שלישית - זורעה, רביעית - אינו זורעה. -
לא קשיא;
הא - כרבי,
הא כרבן שמעון בן גמליאל.
הא כרבי, דאמר: בתרי זימני הוי חזקה.
הא כרבן שמעון בן גמליאל, דאמר: בתלת זימני הוי חזקה."
לדעת רשב''ג חזקה זה ג' פעמים. ולכן צריך להפריד בין הפורענויות כדי שלא יהיו 3 פורענויות ברצף כי אז זה חזקה
אבל לרבי לשיטתו חזקה זה כבר בשניים. אז לא יכול להיות שויהי בנסוע באה לא במקומה כדי להפריד בין הפורענויות כי זה לא עוזר. יש חזקה. אז הוא נאלץ להסביר שזה כי הוא במקומו וזה ספר בפני עצמו.
שבת שלום.
תגובה נפלאה