"ויאמרו כל העם אשר בשער והזקנים עדים יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל ועשה חיל באפרתה וקרא שם בבית לחם ויהי ביתך כבית פרץ אשר ילדה תמר ליהודה מן הזרע אשר יתן ה' לך מן הנערה הזאת"
כדי להבין את מהות הברכה אשר בירכו הזקנים את בועז (ולא את רות ובועז כזוג!) צריך להבין שכל הסיפור ה'רומנטי' בין רות לבועז בגורן - מוסתר ומוחבא. " ותקם בטרם יכיר איש את רעהו ויאמר אל יודע כי באה האשה הגרן"
מבחינת העם והזקנים בעז לוקח על עצמו תפקיד - לדאוג להקים שם אלימלך ובניו על נחלתו. בעז פונה לגואל ומבקש ממנו לגאול את שדה אלימלך. הגואל מתרצה. ואז בעז כורך את גאולת השדה בלקיחת רות - אשת המת לאשה. הגואל מסרב ישר בטענה כי "לא אוכל לגאול לי פן אשחית את נחלתי" ומיד לאחר מכן אומר "גאל לך אתה את גאלתי כי לא אוכל לגאל". בועז 'מתרצה' ונאלץ לגאול את השדה ואת רות. וגם מהניסוח שלו לזקני העם זה נשמע כאילוץ. הוא גואל את כל אשר לאלימלך וגם את אשת המת. "ויאמר בעז לזקנים וכל העם עדים אתם היום כי קניתי את כל אשר לאלימלך ואת כל אשר לכליון ומחלון מיד נעמי וגם את רות המאביה אשת מחלון קניתי לי לאשה להקים שם המת על נחלתו ולא יכרת שם המת מעם אחיו ומשער מקומו עדים אתם היום". אין מילה על מידותיה של רות, על מעשיה הטובים. יש את חדו של בעז עם משפחת אלימלך. רות היא רק 'תיק' שמסבך את החסד הזה.
לאחר שרואים הזקנים את החסד הגדול של בעז הם מנחמים אותו, מרגיעים אותו שגם מהסיבוך הזה, מה'תיק' הזה, יצא טוב. הם מזכירים לו את ההיסטוריה של השושלת שלו.
הם מזכירים את יעקב, שרצה להתחתן עם רחל אהובתו. ולא הסתדר. הוא קיבל את לאה. לאה שהיתה שנואה בהתחלה (ראה ה' כי שנואה אנכי) והם מזכירים לו שבסוף - בנו שתיהן את בית ישראל. הם רומזים למות רחל בדרך "ועשה חיל באפרתה וקרא שם בבית לחם" יעקב נשאר עם לאה גם אחרי קבורת רחל. זה התהפך לטובה.
הם ממשיכים ומזכירים לו 'יהי ביתך כבית פרץ אשר ילדה תמר ליהודה" מה זה אשר ילדה תמר ליהודה? יהודה לא רצה לתת את תמר לשלה בנו. חשב שהיא אשה קטלנית שהורגת את בעליה. ותמר אה ועשתה לו תרגיל. הכריחה אותו להנשא לה. ומזה יצא פרץ. ומפרץ יצא בעז.
הזקנים מנחמים את בעז. אל תדאג, אמנם קיבלת 'תיק' לא פשוט אבל בעזרת ה' הכל יסתדר. הכל יהיה לטובה.
אל רות בכלל לא מתייחסים. הם מסיימים " מן הזרע אשר יתן ה' לך מן הנערה הזאת"
הם לא יודעים שבעז רוצה להנשא לרות, מעריך אותה בפני עצמה ורואה בה אשה ראויה.
הם לא יודעים גם כמה הם צדקו שדרך העקלתון הזו שהתחילה בלוט ובנותיו, ומשם לרחל ולאה דרך תמר ויהודה עד לרות ובעז - היא היא הובילה לדוד מלך ישראל וממנו למשיח בן דוד שיבוא במהרה בימינו אמן
נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.