מישהי הייתה פעם בסעודה משפחתית מורחבת בתוך בית?מתואמת
ואולי זוכרת מה היה גודל הבית ומספר האנשים המשתתפים?
אנחנו מתארגנים לקראת שבת בר המצווה שלנו, ומנסים לשער אם יש סיכוי שנוכל לאכול את הסעודות בבית שלנו.
יש לנו סלון באורך של שבעה מטרים בערך וברוחב של שניים וחצי מטרים. אמורים להיות כעשרים וחמישה אנשים (מבוגרים וילדים).
יש סיכוי שנוכל לאכול בבית?
בסעודת הבוקר כנראה יצטרפו חברים של הבן שלי, אז אולי כן נצטרך לאכול במקום אחר...
אמ.. נשמע לי קצת צפוף..בשבילך..
אם שולחן שנפתח ל30 סועדים הוא באורך 6 מטר..

אז בית באורך 7 מטר עם קומבינציה של שולחנות נשמע לי צפוף..

ומזל טוב גדול!!
תודה! נשתמש גם בשולחנות מתקפלים, שהם צרים יותרמתואמת
עדיין נשמע צפוף?
המשפחה של בעלי הם בערך עשרים כל המשפחהבוקר אור
ובשבת שבע ברכות 'ל אח שלו היו שלושים אנשים והיה ממש סבבה לאכול בבית. סלון נראה לי קצת יותר קטן משלכם אבל לא סגורה על זה
נסו לסדר שולחנות ולראות אם זה עובד
תודה רבה! באמת נעשה ניסוי לפני כן...מתואמת
שבע ברכות יצא לנו כבר לעשות בבית שלנו, אבל זה קצת אופי אחר של סעודה...
במשפחה של בעלי אנחנו כמעט 30 וקבוע אוכלים ביחדלא מחוברת
צפוף קצת אבל מסתדרים..
חושבת שזה באורך של 7 מטר אולי קצת יותר ואז יש קצת אנשים שבמטבח
תודה רבה!מתואמת
אפשר. מנסיון.באר מרים
מה שעושים:

תסדרי את השולחנות בצורה של האות i באות גדולה..

בשני הקצוות שימי שולחן יחסית צר באורך 1.80 - אפשר להושיב סביבו 6 אנשים בנחת (4 לרוחב ו 1 בכל קצה שלו)
ביניהם שימי שולחנות לפי הצורך. אפשר 4 מטר בכיף..
סביב 4 מטר אפשר לצופף 9 מכל צד שזה 18 (בכסאות כתר ברוחב 45 בערך.

יוצא סה"כ 30.

בהצלחה ומזל טוב!!!
רעיון יפה! תודה!מתואמת
לא מבינה מספיק בגודל הסלוןאורוש3
אבל בסלון גדול יחסית אפשר מספר כזה של אנשים לרוב. בכל מקרה הילדים יורדים מהר.
נכון. השאלה לאיפה הם ירדו... בחדר האורחיםמתואמת
(שצמוד לסלון) יישנו כנראה אחים שלי...
אבל אולי בחדרי הילדים יהיה מקום לשחק, באמת.
תודה!
גם אם ישנו שם תקפידי שהמיטות יהיו סגורות לאורך היובאר מרים
אז אפשר לשחק שם..
אבל זה אולי יפגע בפרטיות שלהם...מתואמת
או שאת מדברת על חדרי הילדים? שם בכל מקרה אין מיטות נפתחות כרגע. (סתם אני פחות אוהבת שהם משחקים שם, כי אז הבלגן נשאר, אבל שבת אחת נצטרך לוותר... בכל מקרה נצטרך להוציא את המשחקים מהסלון - יש לנו שם פינת משחקים - כדי לפנות מקום...)
אה.. חשבתי אחים רווקים..באר מרים
אחים רווקים, אבל גם הם זקוקים לפרטיות מתואמת
אני עוד לא יודעת בעצם איך נסדר את האירוח... יהיו בשבת רק שני אחים רווקים, בעצם, בן ובת... אבל בכל מקרה נרצה לשמור על פרטיות המתארחים (יש סיכוי שבסוף אחד האחים הנשואים יישן שם).
אני מאוד אוהבת ומעריכה גישה כזאתבשבילך..
בדרך כלל יד נטויה לחשוב שאחים רווקים לא צריכים פרטיות וכבוד ואפשר לתת להם לישון בסלון או לשכח שגם הם צריכים שניה מנוחה (במיוחד מילדים שלא שלהם!)

בהצלחה עם הבחירות אבל בעיני תתני לאחים הרווקים את מלא הכבוד שמגיע להם גם בעניין הזה..
תודה זה באמת חשוב לי...מתואמת
יכול להיות שאחותי תישן עם הבנות שלנו, אבל רק אם היא תרצה בזה...
צריך לשחרר בשבת כזו יקרהאורוש3
ברור שהילדים צרכים מקום לשחק.
אני מסכימה וחושבת שצריך לשנות ראש..באר מרים
ואם צריך לדבר על זה מראש עם האחים הרווקים..

שיתייחסו לזה כאילו הם ישנים השב על מזרנים בסלון..
רק שהסלון שלהם הוא בחדר נפרד עם דלת..

אבל שיהיה להם ברור שהחדר ללינה בלבד, וכשקמים בבוקר "נארזים" ומשחררים את החדר לילדים..
ננסה לחשוב אם עדיף כךמתואמת
או שאולי יהיה עדיף למצוא להם דירה ללינה...
נשמע קצת צפוף...אביול
זה מאוד משתנה מבית לבית
תודה! נצטרך לנסות...מתואמת
אצל ההורים שלי בסעודות פוריםואילו פינו
נכנסו יותר בקצת פחות מקום..
אז אפשרי זה כן.
ממליצה לעשות ניסיון עם שולחנות לפני שמקבלים החלטה סופית.
אפשר. אבל אם יש אלטרנטיבה אחרת זה עדיףמקרמה
סעודה זה בלאגן,
ועם ילדים קטנים זה עוד יותר

אם יש לך אפשרות (טכנית וכלכלית) למקום מרווח יותר שישאיר את הבלאגן של האוכל מחוץ לבית ויאפשר לילדים גם לשחק
זה שווה גם תשלום של כמה מאוד
תודה!מתואמת
זה פחות העניין של הכסף, אלא העניין של הנוחות - יהיה (בעיקר לי) קשה להיטלטל למקום אחר בשביל הסעודות. ובמקום אחר נצטרך גם לדאוג ללוגיסטיקה של חימום וקירור וכו'...
כדאי רק לקחת בחשבוןממשיכה לחלום
שכשעושים אירוע בבית, הבלגן נשאר בו. הכוונה היא שאי אפשר אחרי הסעודה פשוט ללכת הביתה לנוח אלא צריך לסדר את הבלגן שיוצאת סעודה. וזה יכול להיות בלגן די רציני...
כמובן שזה רק שיקול ויכול להיות שהשיקול של לצאת מהבית הוא כבד יותר
רק כן כדאי לחשוב על זה
וגם אי אפשרמאוהבת בילדי

פשוט להכנס לחדר לנוח.

כי אם יש עוד אישה מיניקה- גם היא צריכה מקום נח להניק בו.

ומספיק שרותים לכולם.

ונטילת ידיים

ולערוך שולחנות רק סמוך לסעודה כי אחרת הכל מתהפך...

 

(אצלנו בשבת חתן, באולם, מיד אחרי פינוי השולחנות ערכו לסעודה הבאה. וזה היה ממש נח)

צודקות שתיכן...מתואמת
@מאוהבת בילדי
להיכנס לחדר ולנוח - אני דווקא אוכל. יש לנו יחידת הורים, אפילו. אבל באמת לא יודעת אם נצליח להתארגן בנוחות מספיקה בשביל האורחים ובשביל האימהות והתינוקות...
אבל אם את המארחתמאוהבת בילדי

יהיה לך קצת יותר קשה "להעלם" לחדר... לא?

כשזה במקום אחר אף אחד לא יחפש אותך במקום מסוים (החדר שלך, למשל)

בכל מקרה זה יהיה קשה שאיעלם...מתואמת
גם במקום אחר אהיה המארחת, בסופו של דבר...
בעלי יצטרך "לחפות" עליי, מה לעשות...
זה אפשרי. את צריכה להתארגן עם סידור נכון של השולחנהמקורית
ועם כסאות .
אבל.. לקחת בחשבון שההגשה והפינוי יהיו קשים.
שתצטרכי הרבה מקום כדי לאחסן אוכל (יש לך מספיק מקררים? אחד לא מספיק גם לשתייה גם לאוכל וסלטין וכו)
ושזה יהיה מתיש לאורך כל השבת במיוחד אם את מארחת בנוסף גם ללינה
בשורה התחתונה - אפשרי אבל לא מומלץ. זה מתיש נורא ואם יש לך בית כנסת קרוב עם אולם זה עדיף.
על עניין האחסון והקירור של האוכל חשבנומתואמת
וזה באמת יהיה מורכב. אבל ננסה להיעזר בשכנים.
יש בית ספר עם אולם שקרוב אלינו, אבל לא יודעת כמה נוח לאכול שם. ולא נראה לי שיש שם מקררים.
ומבחינתי זה גם מתיש לצאת מהבית בשביל הארוחות...
כך או כך, זו הולכת להיות שבת מתישה וזה שהאירוע עצמו של הבר מצווה הולך להיות ביום חמישי (כי זה התאריך שהיה פנוי באולם) - בכלל הופך את זה למתיש...
לחוצה מזה נורא, אבל משתדלת כמה שאפשר להתמקד בשמחה...
אוי קשוח.. מקווה שאת מקלה על עצמך עם האוכלהמקורית
לפחות ולא חושבת להכין
בעיניי שיקול של יציאה מהבית לסעודה לעומת כל הבלאגן של האירוח בבית עם כל הלוגיסטיקה הכרוכה בכך מתגמד, אבל מבינה שכנראה עבורך זה ממש קשוח. אז בהצלחה יקירה ❤️ שתזכי באמת להתמקד בשמחה. אלופה!
האוכל זו בעיה 🙈מתואמת
כי קשה לי מאוד לאכול אוכל שאנשים זרים (כלומר - מסעדות וקייטרינג) הכינו...
אז לאירוע עצמו - ודאי שנזמין קייטרינג, ואסתדר איכשהו. אבל לשבת כן חשבתי להכין כמה דברים פשוטים כדי שיהיה לי מה לאכול... (יכול להיות שבני המשפחה שלנו יעזרו לנו, אבל מעדיפה לא להפיל עליהם יותר מדי...)
לא הבנתי, את מתכוונת לבשל לשבת חתן בעצמך?המקורית
לא הכול - רק, נגיד, סיר מרק, סיר חמין, סיר אורזמתואמת
אולי גם ביצים ותפו"א לפירה.
כל השאר נזמין מקייטרינג. או שאח שלי (שיודע להכין אוכל על רמה) יכין (אבל זה רק אם יהיה לו זמן).
אבל אם אין לך סירים גדוליםאביול
אז במקום לקנות סירים אולי תקנו עוד מהקייטרינג?
או שאולי תשאילי סירים מחברות
מסכימה.מה תעשי עם הסירים האלה?המקורית
הם צריכים אחסון.
אם יש לך שכנה שיכולה להשאיל לך זה יהיה הכי טוב.
ולדעתי בכל זאת כדאי לשקול לקחת מקייטרינג הכל. לפעמים גם המשימות שנראות לנו 'קטנות' ו'זה רק...' הופכות להיות לעול של ממש ברגע האמת. בטח אחרי אירוע ועם תינוקת דורשת וכל הילדים מסביב.
זה דורש ממך גם קניות, קילופי ירקות,, גם הטבלה של הכלים והדחה, בישול והדחה של הכלים, אחסון.. בנוסף למתרחש בבית ולסדר ולארגון ולמצעים ועריכת שולחנות, וכל זה עוד לפני האירוח. מתי תנוחי?? .

עוד משו. יש לך מספיק סכום לכמות כזו של אנשים? או שאת בונה על חד פעמי?
צודקת...אוף, צריך להמשיך להתלבט...מתואמת
בכל מקרה נאכל בחד פעמי (זה הקבוע אצלנו גם ככה ), ובכל מקרה נצטרך לקנות חד פעמי בכמויות, בשביל אירוע הבר מצווה עצמו, בשביל סעודות השבת וגם בשביל הקידוש שכנראה נערוך אחרי התפילה...
אם את רוצה אוכל בפרטי לתת לך כמה עצותבאר מרים
יש לי ניסיון בהכנת אוכל לאירועים בכמות גדולה..
אשמח... אם כי באופן כללי אני לא טובה בהכנת אוכלמתואמת
אם את לא טובה בהכנת אוכלהריון_ראשון
אל תקחי על עצמך לבשל לכזאת שבת של 30 איש
תקחו הכל מקייטרינג ולעצמך תכיני מראש קצת אורז, קצת מרק וכד
ושאר האוכל את לוקח קייטרינג?אביול
נשמע שאת חייבת להתפשר על משהו. להכין אוכל לשבת בר מצווה זה המון
אממ את עם תזונה מיוחדת בגלל התינוקת, נכון?טארקו
אם ככה זה תירוץ מעולה להכין לעצמך מנות קטנות של מה שאת כן אוכלת, והשאר מקייטרינג.
אין מה להתבייש ויש לך תירוץ מאוד לגיטימי ומתקבל.
האמת שעכשיו הרבה מהרגישויות שלה ירדו...מתואמת
אז כבר אין לי את התירוץ הזה
אבל כולכן צודקות שבטח אף אחד לא ישים לב...
אף אחד לא צריך לדעת מה בדיוק ירד ומה עדיין ישטארקו
זה בעיקר תירוץ בשבילך כדי שיהיה לך מה לענות אם מישהו יהיה מספיק חסר טאקט לשאול.
נכון... תודה!מתואמתאחרונה
היתרון זה שישאר לך הרבה אוכל מהאולם..באר מרים
לא יודעת אם זה יהיה מספיק בשביל להאכיל 30המקורית
איש שבת שלמה.
ולעשות השלמות לפי הסעודה של האולם זה נראה לי בלתי אפשרי
היא תצטרף להחליט בשישי בבוקר..באר מרים
כי למשל סלטים ותוספות ברוב המקרים נשארים בכמות גדולה.. (אורז, תפוחי אדמה, מטבוחה וכאלה..)

וזה בכל מקרה מאפשר להכין פחות אוכל כי מספיק להכין למשל מנה אחת בשרי טובה לכל ארוחה ולהשלים עם מה שנשאר מהאירוע את הגיוון..
בעיניי זה לקפוץ מעל הפופיק בשישי בבוקרהמקורית
לבשל ל30 איש זה המון. אז בטח שלא מתחילים בשישי בבוקר, בטח שלא אחרי אירוע.
אמא שלי הייתה עושה את זה הרבה.
ובשביל שזה יהיה מספיק מכובד ומשביע צריך להשקיע ולעבוד קשה.
להשתמש בהמון כלים ואם אין לה כלים לכמות כזו של אנשים (מה שאין לרובנו) זה גם מקשה כי צריך לבשל כל כמות ב3 סירים בערך, וזה בלי לקחת בחשבון הסחות דעת ואוכל שיוצא אולי לא בדיוק כמו שרצינו או נשרף ואז העל מחדש.. לשטוף את הסירים אחרי שמעבירים לתבניות ולעבור לתבשיל הבא. זה גוזל המון זמן.
לעבוד כל היום על הגז או התנור או במקביל בשניהם
סלטים ל30 איש בשביל 3 סעודות זה המון הכנות של קילוף ירקות וחיתוך או טיגון
יש גם מנות אחרונות להכין.
בעיני זה לא נורמלי לאישה אחרי לידה, וגם לאישה רגילה, להתחיל להעמיד סירים ל30 איש ביום שישי. זו עבודה של בערך יומיים כדי שתגיע לארוע שלה כמו בנאדם.
וזה עוד בלי לדבר על זה שכשהאורחים מגיעים הבית צריך להיות במצב שראוי לאירוח.
אז גם ניקיון נצרך, ולא רק של המטבח.
איך היא תספיק את כל זה?

יודעת שאת מנוסה בארוחות גדולות, אבל לא יודעת אם @מתואמת לוקחת הכל בחשבון, או מקריבה את עצמה פה רק בשביל הנוחות האישית שלה
אני באמת לא מנוסה בכלל בארוחות בכמות כזו...מתואמת
ויש לנו רק סיר אחד גדול, וזהו... נצטרך לקנות כמה סירים. ונכין רק את הדברים הפשוטים ואת כל השאר נקנה. סלטים ומנות אחרונות - ודאי שנקנה.
הבת שלי רוצה גם להכין דברים, אבל יש לה באותו שבוע מסיבת סיום של שנות בית הספר עם הצגה גדולה. אין לה זמן כל כך, תכל'ס...
סירים גדולים לוקחים מגמ''ח. יש הרבה בירושליםאחתפלוס
אבל גם זה מגעיל אותי אני די איסטיניסטית...מתואמת
אז לדעתי תכיני לעצמך משהו בקטנה.אחתפלוס
אני לא הייתי עומדת בזה להכין כ''כ הרבה דברים לבד אם אין עזרה של בישול מהסובבים...
בהצלחה בהכנות
אבל אז זה ייראה מוזר שאני אוכלת לבד, לא?מתואמת
לא. הצלחת שלך לא מעניינת אף אחדהמקורית
מה אכפת לך אם זה יראה מוזר?הריון_ראשון
להתחיל לבשל ל30 איש כשאת עם תינוקת ויש לך עוד אירוע נראה לי יותר הזוי
לא יראה מוזרבימבה אדומה
את פשוט אוכלת מה שטוב לך וזהו. לא אמורים להיכנס לך לצלחת... ואת לא תפגעי באף אחד...
לא, כולם בטוחים שמסתכלים עליהםמתחדשת11
ולכן אף אחד לא ישים לב😝
את אחרי לידה או משהו כזה?רינת 23
לארח בבית צפוף ולהיות בלחץ שלאורחים אין פרטיות
נשמע לי פי אלף יותר מתיש מלאכול באולם של בית כנסת או משהו בסגנון (להרבה בתי כנסת יש חדרון עם מקרר וכיור בדיוק לצורך זה).

אלא אם כן את אחרי לידה או לא מרגישה טוב…
אני סוג של אחרי לידהמתואמת
בבר מצווה אהיה חמישה חודשים אחרי.
וכרגע התינוקת שלי די דורשת ב"ה, ולכן יהיה לי הכי נוח להיות קרובה לחדר שלי, כדי שאוכל לטפל בה ולהיניק אותה בנוחות במקרה הצורך...
באמת מאתגר!רינת 23
בהצלחה והחלטות טובות…
תודה!מתואמת
את מהממתאביול
ממש!
בעיניי לארח את כולם שבת שלימה בתוך הבית זה הרבה יותר מתיש מאשר לאכול באולם. יש המון מקומות עם מקררים וכיור קטן בדיוק בשביל זה. בדרך כלל באולמות של בתי כנסת.
אז אמנם לא יהיה טת החדר שלך, אבל לא יהיה צריך לארח את כולם בבית...
ככה בעיניי. כמובן תעשו מה שטוב לכם
תודה גם על השיקול הזה!מתואמת
אם יש גינה או מרחב שהילדים יכולים לשחק שם זה בסדראושר עד מתי
אם אין זה יהיה מאתגר להורים
אין גינה. יש חדרי ילדים ומרפסת קטנה.מתואמת
יש רחבה מתחת לבניין, שהילדים שלי משחקים בה הרבה...
האמת שמלבד הילדים שלנו עומדים להיות רק עוד חמישה ילדים, ששלושה מהם מתחת לגיל שנתיים...
השאלהסליל

מה סדרי העדיפויות שלך.

אני מבינה שלך יהיה קשה לצאת מהבית.

אבל חושבת שצריך לשקול גם איך יהיה לאורחים לאכול בסלון אצלכם?

הבן שלי בן שנה וחצי, והוא כבר לגמרי מסתובב ומשחק. אם חלק מהילדים גם קטנים יותר, אולי הם יגיעו עם עגלות. האם יש גם לזה מקום?

אם כולם מבוגרים שמגיעים רק לאכול, אז באמת פשוט צריך לבדוק את סידור השולחנות והכסאות.

 

אבל אם יש גם ילדים בסיפור (ואני מבינה ממך שיש) אז צריך לחשוב גם איפה הם יהיו במהלך הארוחה. אני מניחה שתהיה ארוחה ארוכה, ואם הילדים לא יוכלו לרדת לשחק בנוחות ואם לא יהיה איפה לשים תינוק שרוצה לישון, אני חושבת שלאורחים זה יהיה מאתגר קצת...

דווקא עם ילדים - לאו דווקא שבמקום אחר יהיה נוח יותיראת גאולה
באופן אישי, אני דווקא מאוד היסטרית במקומות כאלו, כשאני לא יודעת לאן הילדים יצאו, וצריך להשגיח עליהם... גם להניח תינוק קטן לישון - ברור שיותר קל בתוך בית...

חוץ מהפרט הזה לא הייתי חולמת לעשות אירוע בבית, אני ממש לא בכיוון..... רק הגבתי לגבי הנקודה הזו.
מסכימהסליל
שיותר נוח בבית. אבל אם הבית קטן ואין לילדים באמת מקום לשחק, או אם התינוק קטן וכבר צריך לישון אבל אין מקום לעגלה בשביל להשכיב אותו, זה יכול להיות מאתגר. לזה התכוונתי

אני פשוט מנסה לשחזר את כל הפעמים האחרונות שהתארחנו, אפילו לא במסגרת אירוע.
תמיד היה בצד מקום לילדים לשחק, ויכולתי להכניס עגלה ולהשכיב את הקטן במקום שהוא יבכה על הידיים ולא יהיה לי איפה להיות איתו.
אז הנוחות של האורחים מהבחינה הזו, היא גם שיקול בעיניי
עגלה והשכבה תמיד אפשר בחדרי הילדים..באר מרים
רקסליל
העלתי נקודה, זה תלוי בבית.
אם הילדים משחקים בחדרים, אז אי אפשר להשכיב שם.
אצלנו נגיד בחדר של הילדים אין באמת מקום לעגלה, בטח אם רוצים קודם להרדים את התינוק, אם קשה להרדים אותו לא במיטה שלו. ואז צריך להרדים, לתמרן את העגלה לחדר (אם יש מקום).

אני היתי בשבת כזאת עם חלל לאוכל צפוף וקטןאושר עד מתי
ובלי גינה או מרחב למשחק-להנקה-לשינה..
זה היה סיוטטטט ממש
סבלנו כל השבת
הילדים הגדולים השתגעו
הקטנים גם ורק רבו וטיפסו עלינו
אני לא מצאתי מקום להניק
הם היו עייפים בליל שבת-ולא היה איפה להשכיב כי אין מקום לעגלה או משהו...


טוב, אז באמת צריך לשקול את זה...מתואמת
כי יש עוד שתי מיניקות חוץ ממני (של תינוקות גדולים שכבר אוכלים מוצקים, אבל עדיין...)
או שנהפוך את חדר האורחים לחדר הנקה/השכבת ילדים?
צודקת... אולי נשאל את הנוכחים בשבת מה דעתם.מתואמת
(בעיה נוספת היא שבעצם רוב האורחים יהיו מהמשפחה שלי, ומהמשפחה של בעלי יהיו רק ההורים שלו כי אחיו לא יכולים להגיע. ואנחנו קצת חוששים שהם ילכו לאיבוד בתוך המשפחה שלי, במיוחד שיש לי משפחה תוססת ב"ה...)
אצלנו אותם נתונים פחות או יותר כמו שלכםעדינה אבל בשטח
הרבה פעמים אירחתי אורחים במספר הזה, אף פעם לא היה צפוף רק יש מצב שהילדים אכלו לפני, או לקחו צלחת והמשיכו.. תלוי באורחים וברמת זרימה שלהם..
כןמתחדשת11
לדעתי צריך לקחת בחשבון שאולי טכנית יסתדר אבל זה הרבה בלאגן סביב הבית, וסידורים ואובדן פרטיות
אישית הייתי מעדיפה לארח בבית כנסת לעניין הארוחות.
זה הרבה יותר מקל.
בבית פרטי צריך המון הכנות לפני, כדי שהבית יראה מסודר ומתאים, המון הכנות במהלך כל השבת, וגם אחרי..
במקום חיצוני אז בודאי שתמיד צריך להתכונן ולהערך, אבל זה אחרת
תחשבי כמה נערכים כשמדובר באירוח רגיל של משפחה או זוג, אז פה זה כפול 30 אם לא יותר..
ומצטרפת לנקודה שהעלתה סלילמתחדשת11
נכון, צודקת...מתואמת
אוף, לא יודעת מה להחליט
אשאיר לבעלי להחליט, וזהו...
אני אחרי אירועים דומים, ב"ה מנסה לעזור

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שליאפאטי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

קוראת אותך לאורך כל ההתלבטות וזה ממש לא קל..באר מרים
רוצה לנסות לעזור לך לעשות סדר:

את אחרי לידה. עדין לא בהתאוששות מלאה.
אין לך ניסיון בבישול בכמות גדולה.
האירוע ביום חמישי.
הבית שלכם יחסית קטן וצפוף. נשמע שיהיה מורכב לשהות בו שבת שלימה בהרכב מורחב. לא התנסית באירועים כאלה בעבר.
את מניקה וזקוקה לפינה שקטה.
אין מגבלה חזקה של תקציב.

נראה לי שכל השיקולים האלה ממש מצביעים שכדאי להוציא את הארוחות לאולם סמוך ולהזמין קייטרינג מלא.
(אף אחד לא ישים לב אם תביאי לעצמך משהו קטן בצד..)

מציעה לבקש מהבת הגדולה לגייס שתי חברות שלה ולשלם להן משהו סמלי כדי שהן תיקחנה אחריות של עריכה/הגשה/פינו וניקוי האולם..
בנות בכתה ח מסוגלות לזה וישמחו לכך וזה לא יצא לך מאוד יקר וישחרר אותך מהמשימה הזאת להיות פנויה לתינוקת ולאירוח.

הקייטרינג יביא לשם הכל מראש. אתם תביאו דברים שתקנו - זה לא הרבה יותר קשה מלארגן הכל בבית.

אם גם ככה ישנים אצלך - יש מספיק עבודה עם ארגון הבית.
וככה הסלון שלך ישאר פנוי לאירוח בין הסעודות או למנוחה..

נסי להגדיר למה זה כל כך מפריע לך?
נשמע שאחרת פשוט תתמוטטי ולא בטוח שהאורחים שלך יהיו..
^^ מסכימה עם באר מריםמנסה לעזור

אני בעצמי אחרי אירועים כאלה ובלי תינוק יונק/ קטן

ולא אחרי לידה/ ניתוח

ועם מרווח זמן לא קצר (יחסית) בין האירוע עצמו לשבת חתן

ולקחנו קייטרינג לחלק מהסעודות והיה מתיש ב"ה (אבל כייף/ שווה ).

 

מנגד,

לפני כמה שנים החלטתי לא להזמין קייטרינג לאירוע אחר שעשיתי 

ובישלתי ל-50-60  איש ולא היה קל. זה היה מלחיץ וחתיכת אתגר.

החלטתי שהזמן שאני משקיעה בבישולים וכו' והלחץ (והחיסכון בכסף) לא שווים את זה.

עדיף להזמין קייטרינג ולהיות יתר נינוחה באירוע.

 

המון הצלחה וס"ד!!

 

ממש ממש ממש!!!!!בימבה אדומה
החלטות טובות ומזל טוב!!
ממש מסכימהמתחדשת11
בדכ באולמות המיועדים לאירועים יש מקררים, לאחסון
אתם לא תצטרכו לנייד הכל מהבית
גם הרווקים יכולים להשתתף בעריכה/הגשה. אפשר לשלם להם תשלום סמלי (במידה ולא תמצאי נערות)
להלין אנשים אצלך, אחרי לידה, זה די והותר..
מה שתצטרכי לעשות זה פשוט לצאת לסעודות
ותשאר לך פינה של שפיות ורוגע, בבית שלך
אני באמת לא יודעת כבר...מתואמת
בעלי לא רוצה שנעשה את הסעודות באולם של בית הכנסת שלנו, כי הוא משמש גם לתפילות. מקומות רחוקים מזה - לא באים בחשבון מבחינתי, כי אני נהיית מותשת גם אחרי הליכה קצרה.
הכי קרוב זה האולם של בית הספר שממש לידינו. אבל לא יודעת אם הם משכירים אותו לדברים כאלה ולא יודעת אם יש שם אפשרות למקרר וכו'. בכל מקרה נצטרך לערוך הכול בעצמנו, כי נביא מהקייטרינג את האוכל ביום חמישי כבר, כולל את זה של הבר מצווה עצמה.
האפשרות הנוספת היא לערוך את הסעודות ברחבה של הבניין שלנו. אם היה אביב עכשיו - זה היה מושלם. יש הרבה מקום, יש תאורה, יש גישה קרובה לבית... אבל עלול להיות חם מדי שם בסעודת היום...
ולכן אני כבר לא יודעת מה עדיף...
בכל אופן, הרעיון של להיעזר בחברות של הבת שלי להגשה ולסידור השולחנות הוא מצוין...
אם זה אולם של בית כנסת, הוא מותאם לעניין הזהמתחדשת11
למה בעצם הוא לא מעוניין?
אז הפתרון הוא לדבר עם בעלך ולשקף לוהמקורית
את הקושי שלך, ואת המורכבות שבארוח שכזה עבורך. הרי בואי, אם את מתעייפת מהליכה קצרה, איך את רוצה לעמוד באירוח של 30 איש בבית שלך יום אחרי אירוע? ועוד לשבת שלמה?
זה לא נכון לך ויכול להזיק לך.
בעלי דווקא טען בהתחלה שעדיף שנאכל במקום אחרמתואמת
אני זו שאמרתי לו שאין לי כוח לצעוד יותר מדי...
גם בית הכנסת שלנו לא מאוד קרוב, אבל יותר מכל שאר האולמות שבסביבה...
@מתחדשת11 - בעלי טוען שזה לא בסדר לאכול במקום שנוהגים להתפלל בו. זה גם דורש פינוי של מניינים מהאיזור כדי שנוכל לסעוד שם. זה לא נחמד...
מבינה את מה שבעלך טועןמנסה לעזור

זה לא כזה פשוט לאכול במקום שהוא בית כנסת.

גם בעלי חשש מיזה כשעשינו שבת בבית כנסת.

בסופו של דבר, מה שנחנו עשינו:

הסעודות היו בעזרת נשים

בזמן הסעודות סגרנו דלתות שהן מסתירות וסוגרות כביכול את ההיכל של הספר תורה כך שההיכל נהיה כאילו חדר אחר לגמרי.

וכמובן שאכלנו רק בזמנים שסיימו תפילות והבית כנסת היה לא פעיל.

 

 

תנסי לראות מה אפשר לעשות מהבחינה הזאת של קדושת בית כנסת. יכול להיות שתמצאו פתרונות מתאימים.

מותר לך לחשוב על הדברים מחדש ולשנות את דעתךהמקורית
אולי תעדיפי הליכה מאשר 30 אנשים בבית שלך.
וגם, אמרת את לוקחת את כל הקייטרינג של הארוע והשבת חתן אלייך ממה שהבנתי - אבל איפה תשימי הכל? גם לשכנים יש מגבלת מקום להציע. זה 30 סועדים כפול 3 ארוחות רק לשבת. כולל הסלטים. בלי קינוחים, לחם, שתייה..
את צריכה כמה פלטות גם.
לא רוצה להלחיץ אותך רק לשקף לך את התמונה במלואה כדי שתוכלי לבחור כמו שצריך את סדר העדיפויות שלך. באולמות שמשכירים יש מטבחים שמיועדים לכך עם הציוד הנדרש כולל מקררים פלטות, מטבח..

תודה שאת משקפת לי במה זה כרוך!מתואמת
זה באמת גורם לי לשקול שוב הכול...
בחירות טובות יקירה ❤️המקורית
בול.ממש ככהאושר עד מתי
ממש ככהאביול
מישהי שנכנסת להריון עם מירנה?הריון ולידה

משקשקת שזה אולי מה שקורה לי עכשו

דימומים מוזרים ותחושה של בעלי שהחוט קצת התארך

אני, אבל הוא נפל...אני=)

וואוהריון ולידה

תודה

כשהיה לי ככהפרח חדש

התברר שההתקן זז וכמעט יצא לגמרי

עדיין מונע באחוזים מסויימים

אבל לא להשאיר ככה

ומה עושים ? צריך חדש?הריון ולידה

כשהתקנתי הרופא הביא לי אחריות של שנה עם כרטיס , אני בתוך השנה. רלוונטי?

בטוח זה אומר שזה זז?

תנסי לבדוק אם את מרגישה את החוטפרח חדש

אם כן כמעט בטוח שזז

ואם נתן אחריות אז תחזרי אליו

אני הייתי כבר 2 שנים אחרי ההתקנה והוצאתי וזהו

אבל בעיקרון צריך לשים חדש

או להכניס אותו פנימה חזרה @אמאלה סיפרה שזה קרה לה והרופא הכניס

תמיד הרגישו את החוטהריון ולידה

הייתי צריכה לקצר בכל מקרה כי הוא הפריע ודחיתי את זה.

לא העזתי להרגיש בעצמי מעולם וחוששת להיאסר

הרגשתי אותו, מרגיש כמו 0.5-1 ס"מהריון ולידה

שיתכן שהיה ככה מאז ומעולם כי תמיד הוא הפריע לו

תלכי לבדוק. אצלי במצב כזה ההתקן פשוט זז ועמדאמהלה

כמעט על צוואר הרחם ופצע אותי והכאיב ולכן היו הדימומים וגם הכאבים.

לי הרוםא אמר שלא כדאי חהחדיר בצורה רגילה רק בהיסטרוסקופיה כדי למנוע זיהומים

הלכתי לד"ר ברונו רוזן שעשה את זה תוך 10 שניות בלי שום כאב.

הבאסה היתה שהדימום אסר אותי....

ד"א בגלל שזה מירנה- ויש בו הורמונים המניעה לא ירדה לחלוטין אבל ודאי שזה מפחית את היעילות.

היית צריכה לקנות חדש?הריון ולידה

אני יכולה בינתיים ללכת למרכז בריאות האישה או שחייב תור מסודר?

אוףףף אני לא מעיזה ללכתהריון ולידה

חוששת שיאסור!

למרות שהדם הזה נראה ממש כמו פצע

מה הפסיקה שלכם בענייני התקנים?טארקו

בגדול זה נשמע ש100% יש במה לתלות

אבל אם ההתקנה אוסרת אצלכם בכל מקרה אז כנראה שאין מנוס מזה..

אולי כדאי להתייעץ עם רב איך לנהוג לפני?

מבינה אותך, אבל באמת שהכי חשוב עכשיו זהפרח חדש

לדאוג שההתקן יהיה במקום

באולטרסאונד אפשר לבקש מהרופאה שלא תסתכל על המתמר

אגל אם יהיה צורך להוציא/להכניס לא כדאי להימנע בגלל זה

ואחכ תשאלי את הרב שלכם מה הפסיקה שלו בענייני התקנים

החשש שלי הוא מהדימומים שיש עכשיוהריון ולידה

גם לזה כדאי לשאול רבטארקו

כי יש בזה פסיקות שונות ושוב, יש במה לתלות, ולכן לפחות לפי חלק מהפסיקות זה לא יהיה דימום אוסר

אבל אנחנו לא יכולות לדעת מהפורום מה הפסיקה שלכם..

תודה. אני פשוט מיואשתהריון ולידה

אין לי כוח לסבול ולא לבזבז את כל היום שלי

ואין לי כוח להתעסק עם מה ששווק לי כשגר ושכח

ממש מבינה אותך אבל אין ברירה לפעמיםפרח חדשאחרונה

הרגשתי לגמרי כמוך

עור מגורה בחורףאור.י

היי לכולן,

הקטנה שלי בת שנתיים עם עור כנראה די רגיש. כבר שנה שעברה בחורף ראיתי שהעור שלה נהיה מגורה מאוד והיא ממש סבלה וגירדה. השתדלנו להמעיט מקלחות ולמרוח קרם גוף כל פעם והמצב השתפר אבל לא נעלם.

כשהגיע הקיץ הכל חלף כלא היה, ועכשיו שוב שמתקרר זה צץ מחדש...

למישהי יש עיצות בנושא?

היא ממש סובלת ומתגרדת (בעיקר ברגליים ובצוואר).

תודה רבה לעונות!

אני ככה כל שנה, זה סיוט שימושית

כל יום פעמיים ביום קרם לחות טוב, ובעת הצורך קרם רפואי.

עוקבתדרקונית ירוקה

אנחנו מורחים קרם פעמיים ביום. מקלחות מהירות פעם ביומיים עם שמן של מוסטלה. מיד אחרי קרם.

ממליצה מאד כרגיל על הקרם לחות ליפיקאר באום שלאמהלה

לה רוש פוזה, ולפי המצב שאת מתארת הייתי מקלחת רק בשמן ולא בסבון. וגם כאן חברות הפורום מכירות שאני ממליצה על השמן של ליפקאר באום

את הילד האטופי שלי הוא פשוט הציל.

ד"א למרוח את הקרם לחות כל ערב אחרי מקלחת- לא רק שהמצב מחמיר. זה מונע מראש התלקחות.

בנוסף- חשוב מאד להלביש לה בגדים רק מ100 אחוז כותנה

לדאוג שיהיה לחות בחדר שישנה.

מציינת שאצלי ו הקרם שרף… היא לא הסכימה…חמדמדה

ברור שהקרם שורף, כי העור מגורה. למדתי להניח עליהםאמהלה

את היד מיד אחרי שמורחת זה מקרר את האזור ומרגיע. זה שורף לדקה! ומפסיק, יום למחרת זה כבר לא שורף. מנסיון- ניסתי על עצמי אחרי שראיתי שהילדון בכה

ומאז הוא כבר ידע להגיד לי זה שורף אבל לטובתי.

ממליצה גם!!ילד בכור

אוטופיק? תנסן קרם של מוסטלה באופן יומיומיחמדמדה

לא לחכות שיציק , פשוט כל ערב

או לה רוש פוזה

כם אנחנו בממליצי מוסטלה. יש להם סדרה שלמהמקרמה

שנקראת סלטופיה

השמן אמבט שלהם זה וואו

תודה לכולן!אור.יאחרונה

אנסה את כל ההצעות והלוואי שיקל עליה.

משום מה לא חשבתי שאוטופיק יכול להופיע רק בחורף ולא תמיד...

זקוקה לתמיכה: רפלוקס סמוי*אורחת

זקוקה לתמיכה, הבנה, ועצות...

האם יש כאן אמהות לתינוקות שסבלו מרפלוקס סמוי?

הבת שלי בת 4 שבועות, וצורחת חזק כ-ל שנייה שבה היא לא עוסקת בשינה או יניקה : (

יאא קשההאונמר

היה לי בקטנה עם הבת שלי, לא סבלה, רק הקיאה אחרי כל ארוחה חצי ממנה.

תכלס עלתה מספיק במשקל אז רק חיכינו שיעבור.

אבל יש תרופה לריפלוקס, שמיועדת באמת למצבים שהתינוק ככה סובל.

ניסית?

כן... מוכר ממש.חושבת לעצמי

קודם כל חיבוק גדול. זה מאוד מאוד קשה.

גם כי את לא יכולה להרגיע אותה, וגם כי זה לא משאיר לך שנייה לנשום.

אצלנו עזר בסוף שילוב של 3 דברים:

תמ"ל ar (אנטי ריפלוקס) + ביוגאיה (למניעת עצירויות) + אומפרזול (תרופה).

אני ממליצה לפנות לרופאת משפחה,להבין איך את מתקדמת עם זה.

  • עזר לתקופות, אני כבר לא זוכרת כל כך...

דבר שני, כל הזמן להגיד לעצמך שזה זמני, אצלי זה עזר כי הבכי היה באמת רצוף, לא היה לנו יום ולא לילה...

וכל שנייה שיש לך עזרה שמתאימה לך קחי בלי לחשוב פעמיים... אפילו שמישהו רק יחזיק אותה... היא כל כך מסכנה זה באמת סבל בשבילם...

כן וזה קשה מאודדדדשקדי מרק

חיבוק

מציעה ללכת לרופא ילדים אם עוד לא הלכתי

למרות שאין פתרונות קסם

וואי זה מתיששshiran30005

הבת שלי הייתה ככה

אצלה הבכי היה 24/7 ורוב הטיפול נפל עלי אם כי בעלי סייע שהיה בבית. היינו עם תינוק בן שנה בבית כך שהקושי הוכפל. הייתי בוכה בלילות , כולם ישנים, הבית חשוך , היא בוכה בוכה ואני יחד איתה

בעצת הפורום הנהדר פניתי לרופאה היא נתנה אומפרזול ומטרנה AR

בהמשך התחילו פליטות והקאות אבל עלתה טוב במשקל

חיבוק חזק חזק , זה בסוף עובר❤️

סבלנו מזה (אולי... תכל'ס לא ברור מה היה לה...)מתואמת

מי אבחן שמדובר בזה? את עושה את כל הטיפים להקלה? ובדקתם גם לשון קשורה?

בכל אופן, מתפללת איתך שתעברו את זה בקלות...

חיבוק!ואני שר

מציעה לבדוק אוסטיאופתיה. אוסטיאופת טוב ידע להגיד אם הוא יכול לעזור בזה גם בשיחת טלפון מקדימה... (אותנו הציל בקושי קצת אחר אבל נראה לי ששמעתי שגם בזה יכול לעזור).

יש לי המלצה באיזור ירושלים אם רלוונטי.

תודה לעונות*אורחת

מוזר איך הנפש עובדת, עצם זה שאני רואה שגם אתן התמודדתן עוזר לי.

כמו שאתן כותבות, אין יום ואין לילה, והסבל הוא כפול: גם הקושי שלי, וגם הידיעה שהקטנה הזו שרק באה לעולם כ''כ סובלת!! יש לי דמעות כל פעם שאני חושבת על זה, אז משתדלת להתמקד רק בקושי שלי...

בדקנו לשון קשורה, היציאות סדירות, אין גזים יונקת בלבד.

כמובן מחזיקה אנכית חצי שעה אחרי כל הנקה.

התחלנו אומפרזול לפני שלושה ימים, בינתיים אין שיפור, הבנתי שצריך לחכות שבוע שבועיים לפני שרואים שיפור : (

לי זכור שאמרו שלושה ימים אחרי אומפרזולחושבת לעצמי

ניתן לראות שינוי, וזה תלוי במינון...

בינתיים חיבוק ותהיי חזקה,

זה באמת אתגר, במיוחד כשאת עדיין יולדת בעצמך...

עברתי את זה גם וסוחבת צלקות עד היום😌Doughnut

ועברו כמה שנים טובות...

המלצתי: לא לעבור את זה לבד! לשתף כל מי שאפשר ולחלוק עם הבעל את הזמנים הקשים. לקבל כל עזרה שמציעים וגם לא להתבייש לבקש לפני שאת קורסת.

תדאגי לך למלא פינוקים לשעות הקשות, סדרות מעניינות ללילות ערים, ועזרה ככל הניתן לימים שאחרי שתוכלי לישון,חוסר שינה זה נורא.

ממליצה בחום לנסות אוסטאופתיה אצל מישהו מקצועי, זה יכול ממש להקל.

ניסית מנשא? יכול לעזור לה מאוד ולך ♡אביה*

בטוחה שזה מה שיש לה?כבת שבעים

סליחה שאני מערערת, פשוט גם לנו אמרו שכנראה יש לו ריפלוקס סמוי. לא יודעת אם יש או אין, אבל טיפול אצל אסתאופטית עזר ממש. זה לא היה מיידי, אבל הוא נהיה רגוע יותר מיום ליום.

תוודאי שהיא עולה במשקל ושיש מספיק יציאות.

זו תקופה קשה ומטלטלת נפשית, אבל היא תעבור בעז"ה!

היום הוא נסיך מהמם! 😍😍😍

היה לנו... לא פשוטיום שניאחרונה

עוזר לשים קלסר מתחת למזרון (שיגביה קצת את אזור הראש)

נתנו גביסקון אחרי כל הנקה והייתה הקלה מיידית. שווה לנסות. זה ללא מרשם

אם התרופה לא עוזרת צריך להמשיך לראות מה מציק לה כי את והיא סובלות!!

העצה הקבועה שלי - לבדוק היפרטוניה, טונוס שרירים גבוה אצל תינוקות, כי התסמינים דומים (בכי, עצבנות, קושי לישון, נרגעים רק בידיים או במנשא). ויש הורים שלא מכירים.

ועוד משהו - יש ילדים שהאוכל לא מספיק להם והם רעבים... ואז בכי ללא הפסקה, מגיעים לארוחה הבאה רעבים אז אוכלים בעצבנות וזה מעגל קסמים מתיש.

שווה לשאוב בקבוק אחד ולנסות לתת קצת אחרי ארוחה. תינוק רעב אצלי צרח וצרח למרות ההנקה, ממש כמו התיאור שלך, אם לא אעל או ינק רק צרח. וממש ראיתי איך התוספת הרגיעה.

Pph כבר כמה לידות ברצף.אשירה לה'.

אני סובלת מpph כבר כמה לידות ברצף, עם כל המשתמע, של כניסה לריוויזיה מיד אחרי הלידה, קבלת עירויי דם וברזל וחולשה לא כייפית.

אשמח ממש אפ יש כאן נשים עם ניסיון או ידע.

אם יש לקראת הלידה הבאה איך לעזור שזה לא יקרה

כותבת מראש מה עשיתי ולא עזר:

-אני מגיעה ללידה עם ברזל גבוה

-לא לוקחת זירוזים וכו. יולדת די מהר בלידה טבעית.

להבנתי יש בתי חוליםמוריה

שנותנים משהו שאמור לעזור למנוע.

שווה לברר.

אסותא באשדוד הבנתי שנותנים.

אולי ישמע מוזרדפני11אחרונה

אבל ללכת לטיפול רגשי/לא קונבנציונאלי.

לחברה טובה שלי זה היה והיא עשתה עבודה.. ולא חזר לה יותר

לפעמים הגוף מספר לנו על משהו בנפש שדורש התייחסות ותיקון

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnut

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

מלפפונים אני שמה בקופסה עם נייר סופגיעל מהדרום

לק"י

זכור לי שהם "אוהבים" להיות לבד. או לפחות בלי עגבניות.

אני גם בררנית נורא בירקות ולא מסוגלת לגעת בכאלהירדנית

שרכים, בטח לא לאכול...

לא מצאנו פתרון טוב מאשר לקנות בכמות קטנה פעמיים בשבוע.

זה הקטעפינק ליידי

שגם אני אוהבת את הירקות שהם קשים וטריים, כמובן ירקות שניתן לאכול קשים בעיקר מלפפונים ופלפלים.

ועושה את מה שאת עושה קונה פעמיים בשבוע...

לפעמים זה קשור לאיפה קוניםאביול

בעלי נגיד מאוד אוהב לקנות באושר עד, אבל האיכות של הירקות גרועה...

ברמי לוי בינוני

בשופרסל הכי איכותי אבל יקר...

בול. גמני קונה ירקות בשופרסלהמקורית

בגלל הטריות

אין שופרסל לידינופינק ליידי

מעניין, חשבתי שהסחורה של הפירות והירקות באושר עד נחשבת לטובה.

מה אומרות לגבי שוק מחנה יהודה? שוונ מאמץ של נסיעה ברכבת ולסחוב קניה של פירות וירקות משם?

לא מכירההמקורית

נחשב איכותיאביול

אבל בעיניי לא שווה בכלל את ההשקעה.

יש עוד הרבה סופרים עם איכות טובה, כמו למשל יוחננוף...

אישית אני קונה בחנות ירקות בכמויות קטנותראשונית

אבל אנחנו זוג ותינוק ורק אני אוהבת ירקות והחנות במרחק שדה הליכה מהבית

אני מעדיםה ככה, יש ירקן קרוב יחסית לביתירדנית

וזה התפקיד של בעלי

שמעתי לאחרונה וממש עוזרמאמינה-בטוב
לעטוף את המלפפונים בניילון נצמד. אני עושה שניים שניים, מחזיקים פי 2 זמן. לגבי עגבניות אני מכניסה בשקית ניירות סופגים מכל הכיוונים וזה גם יחסית עוזר. חשוב לא צמוד לדופן האחורית (ירקות ופירות)
אנחנו שמים בשקית עם נייר סופגאחת כמוני

וגם מלפפונים לא צמוד לדופן האחורית כי ראינו שזה מרקיב אותם מהר יותר.

קראתי פעםרק טוב!

לשים את המלפפונים בשקית עם כפית (או סכום אחר) ממתכת. היתה תקופה שעשינו את זה. נראה לי עזר.

וגם לא לשים את העגבניות והמלפפונים באותן מגירה זה גם לא טוב להם. על זה אני לא מקפידה מטעמי נוחות..

אני שמה בתחתית המגירה של הירקות נייר סופג. בשביל הנקיון. אבל רואה שכמה כתבו כאן שזה עוזר. אז אולי זה גם עוזר אצלנו (בסה"כ אם אין ירקות שהתחילו להתרכך או להרקב או ירקות פתוחים או רטיבות, נראה לי שהירקות כן מחזקים לנן באזור השבוע. בד"כ פשוט נגמר לפני)

אנחנו שמיםדפני11

במגירה התחתונה של המקרר

הם יחד- אבל לא מעורבב

זאת אומרת בצד שמאל של המגירה עגבניות

אחכ לכיוון ימין המלפפונים ועוד יותר ימינה גזר בשקית ומעליו פלפלים.

חוץ מהגזר הכל בלי שקיות. ככה כמו שהם.

אצל אמא שלי רק המלפפונים היו תמיד בשקית עם חורים שהיא עשתה בשקית, אבל אצלי במקרר ראיתי שזה מרקיב אותם יותר מהר ולכן גם הם בלי שקית.

כמובן להקפיד כשאת מכניסה את הירקות- שהמגירה תהיה נקייה ויבשה, ואם נשאר לך ירקות ישנים- אז קודם מכניסים את החדשים ומעליהם את הישנים- כדי שתשתמשי קודם בישן שלא ירקיב בעצמו ולא ידביק ברקבון אחרים. גם כן חשוב לשים לב שהירקות שאת מכניסה הם יבשים! לפעמים (במיוחד אם עושים משלוח) נם נמצאים בשקית סגורה הרבה זמן ואז נהיים עליהם אדים שהופכים לטיפות קטנות- חשוב להקשיע את הכמה דקות לנגב אותם שיכנסו יבשים למקרר- זה קריטי!

פירות- בסלסלאות נפרדות במדף שמעל, בצורה מסודרת. כנל לגבי הישנים והחדשים ולשים לב שלא נכנס משהו רטוב.

זה שומר לי ממש טוב. בערך שבוע יכול להשמר נהדר

מלפפונים אני שמה בשקית סגורה עם כפית ממתכתאמהלה

זה שומר עליהם נפלא לפחות לשבוע- ואצלי זה הולך בשקי ענק... אוכלים המון.

עגבניות במגירה השניה בקופסא מרופדת בנייר סופג.

מחוץ לקופסא הפלפלים על נייר סופג

לי זה נשמר מצוין

שימי לב אם הקור במקרר לא מדי חזק

צריך להיות 4 מעלות

בימי החורף הקרים מאד אפשר אפילו 5.

ממה שאני יודעת-קנמון

לא בשקית. השהות בשקית גורמת לזירוז הריקבון.

לשים לב לא להניח פירות כבדים וקשים על פירות רכים. נניח מלפפונים מעל עגבניות יגרמו לעגבניות להתקווצ'ץ' מהר.

בכלל עדיף שהעגבניות לא יהיו צמודות למלפפונים.

לאתר ירק רקוב ולסלק אותו. ירק בתהליך רקבון הורס את שאר הירקות שאיתו.

דווקא למשל גזר מניסיון שלי חייב שקיתאחת כמוניאחרונה

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אה.מוריה

שמירת הריון זה גם כי זה הריון בסיכון. וגם כי יש יותר חשש ללידה מוקדמת. (יש יותר עומס על הרחם)

אצלי יצאה יחסית מאוחר.

ואופן כללי הייתי יחסית קטנה להריון כפול.

אבל זה גם תלוי בשרירי הבטן ועוד.

באופן כללי ממה שראיתי והרגשתי יש פולסים של גדילה. בפעימות כאלה. פתאום הבטן גדלה.

ולהתפלל שייגמר בשלום וידיים מלאות. בבריאות ושמחה.

אמן, תודה רבה!!ברכה כפולה:)

אני לא מתאימה לעזור פהמתואמת

כי התאומים שלי היו בשני שקים ובשתי שליות נפרדים

את ההלם אני כן מבינה...

פותחת יקרה, מאחלת לך היריון מבורך ובריא, ובע"ה שתצאי בשתי ידיים מלאות ובריאות!

אז איך בעצם יודעים שזה לא הריון תאומים רגיל?ברכה כפולה:)

אין "רגיל"מתואמת

יש כל מיני אופנים של היריון תאומים.

אצלי בשבוע 9 (השבוע שבו באתי לעשות את האולטרסאונד הראשון) ראו בבירור שהם בשני שקים נפרדים. זה באמת היריון התאומים הכי קל, כלומר בלי סכנות לסיבוכים.

אבל גם היריון תאומים כמו שלך יכול להסתיים בברכה ובבריאות @אמהלה באמת תוכל לכתוב לך עידודים בנושא...

הרופא אמר לך שהוא רואה שהם מחוברים בשיליה אחתזמינה

הוא ראה את זה אולטרסאונד

זה לא קשור להריון רגיל זה פשוט סוג הריון

זה בהחלט הריון בעל סיכון גבוה יותר

כי העוברים ניזונים מאותה השיליה ויש מקרים שעובר אחד מתפתח על חשבון השני

אני מציעה לך להתפלל שבעז"ה הכל יהיה תקין

לא משנה אילו סיפורים יש נתפלל כולנו שההריון הזה יהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות🙏🏼

שאלתי את מתואמת..ברכה כפולה:)

אמן, תודה!

מתכוונת להריון של לא זהים?מוריה

רואים שיש 2 שיליות, ו2 שקים, מחיצה עבה וכו'.

ככל שמגלים מוקדם יותר, מזהים את זה מוקדם יותר.

כי כשהם גדלים יותר קשה לראות.

לא לא..ברכה כפולה:)

מתאומת כתבה שיש לה זהים אבל ב2 שקים נפרדים ו2 שליות, אז תהיתי איך יודעים שהם זהים בעצם..

אה, עכשיו הבנתי מה את שואלת!מתואמת

אנחנו לא יודעים בוודאות שהם זהים - הם פשוט נראים זהים. (ויש להם צבע שיער ייחודי שמחזק את העובדה)

ורופאה מומחית אמרה לי שלפעמים ההתפצלות של הביצית קורית בשלב מוקדם מאוד, ואז היא מתחלקת לשני שקים ושתי שליות, וכך יש תאומים זהים מבחינה גנטית, אבל מבחינת ההיריון עצמו הם לא נחשבים זהים.

קראו לי, אז באתי אדום צהוב ירוק

אני אתחיל מהסוף הטוב - התאומים שלי בני 8, מתוקים מדבש ב"ה. והתאומות הזו היא קסם!

גם הם תאומי מונו-בי, שהחליטו לבדוק בעצמם את הסטטיסטיקות והסיכונים 😁

עברנו הרבה, ב"ה, כך שאני לא יכולה לבוא ולנופף בסיפורי הרגעה, אבל אני כן אגיד - שאנחנו סיפור קצה, ונכון שיש אחוזי סיכון לא מבוטלים בכלל, אבל רוצה ההריונות עוברים בטוב, וגם אלה שלא - זה מורכב אבל לא נורא.

גם אצלי עובר אחד היה קטן כל הזמן בשבוע, גם את הדופק שלו ראו רק שבוע אחרי הראשון.

זה נחשב תקין, כל עוד הפער נשמר/מצטמצם.

עוקבים ממש כל הזמן על הגדילה והפערים, כי זה סימן לשני סיכובי הריון שנפוצים אצל תאומים זהים.

חשוב לדעת שגם אם יש חלילה סיבוך יש בתוך זה סקאלה. יש מצבים שרק דורשים מעקב, יש מצבים שיש להם ב"ה טיפולים תוך רחמיים שממש מצילי חיים, ויש מצבים שאין מה לעשות חוץ מלהתפלל ולסמוך על הקב"ה שהוא יודע מה הוא עושה

מוזמנת לפרטי אם תרצי לשאול ולשמוע עוד

איך הזמן טס. 😄מוריה

אצל אחרים הם גדלים מזה מהר 😉אדום צהוב ירוק

וואי ממש תודה!!ברכה כפולה:)

כותבת לך בפרטי

וואי מזל טובשמ"פ

אין לי ניסיון עם הריון תאומים אבל שולחת כוחות וב"ה הריון משעמם וקל !

אמן!! תודה😊ברכה כפולה:)

בשעה טובה יקרה, שיהיה הריון תקין, קל ומשעמםםםםםםאמהלה

בידיים מלאות ומלא שמחה ובריאות.

אז ראשית- אהבתי את הניק, ומסכימה איתו לחלוטין. זו ברכה כפולה ומכופלת ונחת פי מליונים!!!!!

אני גליתי את ההריון בשבוע 6+5, מיד ראו שזה שניים בשק אחד ולא ראו מחיצה.

הייתי כל 3 ימים בUS, עד ששלחו אותי לד"ר נדג'ארי- מומחה מס' 1 בארץ לUS

והוא גילה את המחיצה שבוע 14+4 כמדומני.

בפעם השנייה שהגעתי לUS, עשתה לי אותו מתמחה והיא לא ראתה שני עוברים, ורק אחרי שהזדעקתי שאמורים להיות שניים ביא בדקה שוב וראתה.

היה תמיד מאד קשה לראות את שתיהן, כי הן היו תמיד באותו גודל, עם אותו קצב לב ואותם תנועות.

לדעתי זה שהם לא באותו הגודל בדיוק מוכיח יותר שסיכוי גבוה מאד שיש מחיצה.

בעקרון החשש הגדול בתאומים מוני בי הוא TTTS שזה בעצם גדילה של עובר אחד על חשבון השני

זה קורה אם יש להם כלי דם משותפים.

אצלנו ב"ה לא היה (אחרי הלידה הראו לי את השליה וראו את הכלי דם שהיו נראים ממש כמו עץ ששלח ענפים משני צידי השליה,

כלומר זה הראה לנו שכל החששות היו לשווא כי כלי הדם שלהם לא היו קרובים בכלל.)

אבל אני מכירה מקרוב תאומים מונו בי שכן היו להם כלי דם משותפים

ובערך בשבוע 20 עשו להם בחו"ל ניתוח תוך רחמי- צרבו להם את כלי הדם, ב"ה הם היום בני 15+

כיום הרפואה ב"ה מפותחת ויש רופא שמומחה לתחום- ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי. אן את מאזור המרכז, ממליצה לך לעשות אצלו את מעקב ההריון.

כמובן שאת צריכה להיות במעקב הריון בסיכון

יש הרבה יותר ביקורות. בהתחלה היה לנו פעמיים בשבוע. אח"כ עברנו לפעם בשבוע/שבועיים, ובערך משבוע 30 זה היה כל יומיים....

יצאתי בשבוע 25 לשמירה, גם כדי לשמור עליהם כמה שיותר ולנוח הרבה וגם כי היה לי כבדדדדדדד.

עלי ראו מאד מהר... תמיד ראו עלי מוקדם כך שזה לא היה שונה מתמיד.

אצלנו חוץ מההורים אף אחד לא ידע, ולכולם אמרתי שאני חודש קדימה, כך שלא היה נראה להם מוזר הגודל...

מה גם שמיילדים מקסימום עד היום הראשון של שבוע 36.

עד כאן לבנתיים

אני פה....

רק כדי להרגיענירה22

גם לי יש תאומים מונו בי.

לא אומרת שהיה הריון קל, כי לסחוב שניים זה כבד, אבל ב"ה עבר בלי סיבוכים מיוחדים, לא יצאתי לשמירה (אבל העבודה שלי לא פיזית), וילדתי בזירוז בשבוע 36, רק בגלל שזה הנוהל. הייתי מוכנה למשוך יותר.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות.

אמא לתאומים, ברוכה הבאה למועדון!חושבת לעצמיאחרונה

לי היה הריון bb, אז רק כאן להגיד שזה באמת הלם, אבל זו מתנה מתוקה, שמשדרגת לך את החיים, את ההורות ואת עצמך.

זה מורכב ומאתגר מאוד כשיש עוד קטנטנים בבית, אבל ה' נותן כוחות וזו ברכה שמאירה מאוד את הבית. הנחת כפולה ומכופלת!

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמר

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

צודקת בהחלטמתואמת

ובזה באמת הדרכת הורים תוכל לעזור לכם בע"ה...❤️

אם נראה לך שהוא רוצה שתקומי בבוקר, אולי משעמם לו?ירדנית

אפשר להקצות לו משחק או ספר מיוחד לשעה הזאת

פעם זה היה הבעיה והוא למד כבר מה לעשותאונמר

אבל אולי באמת צריך יותר מיקוד.

אני אנסה כל ערב לסגור איתו משהו שהוא רוצה למחר ואני אכין לו בשולחן. אולי יעזור באמת.

למרות שתכלס אם אני מספיק אמיצה להסתכל, הבעיה העיקרית היא לא שהוא רב איתה. אלא שאני מתפוצצת כל כך.

אבל שניהם באמת צריכים פתרון.

תודה

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

רק מציעהאפונהאחרונה

באופן מאד נקודתי ולא מקצועי או מקיף בכלל -

אולי תגידי לו בלילה בשקט באוזן שכשהוא מתעורר בבוקר והשמש זורחת בחלון, שאת מחכה לו שיבוא להתכרבל איתך במיטה?

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

יש פה כאלה שבשבוע 12 אמרו לכן 80%בן ובסוף היתה בת?מבורכת

לא מאמינה שאני פותחת שרשור כזה... אבל מסתבר שממש שכנעתי את עצמי שזו בת והאכזבה קשה. יש סיכוי שזו עדיין בת? אפילו שהטכנאית הראתה לנו ממש בבירור את הזווית עולה כלפי מעלה? מצד שני היא אמרה 80% בן אבל שזה לא סופי... יש מה לתלות תקוות ב20% הנותרים?

עד עכשיו קיבלתי באהבה את שיירת הבנים המתוקים שלי, אבל עכשיו מאוד קשה לי. באמת חשבתי שהפעם תגיע סוף סוף הנסיכה.

חיזוקים ועידודים יתקבלו בברכה... (ואל תגידו לי אין כמו בנים, אני מאוד אוהבת את הבנים שלי אבל אין כמו בנות 😉 ואל תגידו לי שלפחות יש לי בגדים בשפע בשבילו ואני לא צריכה לקנות חדש. רציתי לא להשתמש בהם ולקנות מלא בגדים חדשים ורודים וממיסים)

למעלה זה לא בת?כורסא ירוקה.

זכור לי שלמעלה זה בת למטה זה בן. כל עוד לא ראית איבר מין יש סיכוי..

בכל מקרה אם בן קחי לעצמך את הזמן לעכל... ומאחלת לך שהוא או היא יהיו קסומ/ה ומתוק/ה

לא. בת זה ישר מקביל לעמוד שדרהמבורכת

קרה ליעל הניסים

בשבוע 12 עשיתי א"ס עם רופא והיתה גם טכנאית בחדר. הרופא אמר לי- רוצה לדעת מה זה? והטכנאית, המאוד ותיקה, צחקה ואמרה לו שאי אפשר לדעת עדיין.

הרופא הסתכל ואמר בשיא הביטחון- הנה זה בן.

אחרי חודש בסקירה המוקדמת, אמרו לי שזאת בת. וכשהגעתי שוב לטכנאית הזאת והיא ראתה שזאת בת היא צחקה על הרופא ואמרה ידעתי שאי אפשר לדעת עדיין.

אבל האמת שאני לא בטוחה שהייתי מתמקדת בתקווה הזאת, כי אז האכזבה תהיה גדולה יותר. הייתי מתמקדת יותר בלהשלים עם זה שזה בן.

וואימבורכת

זה דווקא מאוד מעודד. אבל ברור שיש סיכוי שזה יהיה בן בסוף וצריך להתכונן גם לאפשרות הזו

עשיתי אולטראסאונד כל שבועייםשושנושי

כבר לא זוכרת בדיוק באיזה שבוע.

אמרו לי בשקיפות שזה כנראה בן, שבועיים אחרי כנראה בת ככה התגלגל הלוך חזור.

בשורה התחתונה בסקירה מאוחרת סופית - בן.

נולד בן מתוק ושובב.

רק אומרת שבתור אימא לבנים אני ממש מבינהאמא טובה---דיה!

אותך❤️

לי אמרו בשקיפות בת ובסקירה היה בן..ברכה כפולה:)

כנל אבל ציינה שהיא ממש לא בטוחהשואלת12

אצלי בשבוע 13+4 ראו בבירור שזה בןפרח חדש

לא בשקיפות

אז אולי תנסי ללכת לרופאה עוד כשבועיים?

לא זוכרת באיזה שבוע בדיוק, אבל סביב 12אחת כמוני

בשקיפות עורפית רופאה אמרה לנו שהיא חושבת שזה בן , וזו בת מתוקה 😍 הלוואי בשבילך

תקני בנחת מלא בגדים חדשיםשימושית

ואני אגיד את זה שוב- תקני בגדים חדשים.

הבגדים החדשים ממיסים ונותנים כח ומותר לך להתפנק אפילו אם כבר יש לך בגדים מהבנים הקודמים.

לנו היה הפוך אבל זה יותר נפוץ (עד שבוע 23 אמרו לנו שזה בת ורק בסקירה המאוחרת אמרו שזה בן)

לא באה לבאסבאתי מפעם

שש הריונות , תמיד מה שאמרו לי בשקיפות זה מה שיצא בסוף.

ממש מבינה את ה ציפיה והאכזבה, חיבוק גדול!

עד הלידה כבר תשלימי עם זה

קרה לי בדיוק ככה^כיסופים^

קרה לי בשני הריונות~מרמלדהאחרונה

בשקיפות אמרו שרוב הסיכויים בן, ואח"כ בסקירות כבר אמרו שזו בת.

ואני מהצד השני - אמא לכמה בנות ב"ה😅

שיהיה בשמחה ובידיים מלאות❤️