כי היא בחרה לביים את זה באופן כזה, ויש לזה משמעות.

וחוצמיזה, יש שם המון סוגיות של קשרים לא בריאים שהם תוצרים של דמות "הרב" שאופיינית למגזר דתי או חרדי, אבל היא מאירה את זה באור אנושי מדי וזה מחרפן אותי.

וכן, היא איטית ויש עניין עם האיטיות הזו. היא דורשת התמסרות. אשכרה שנרגיש מה מרגישות הנשים שמגיעות אליו. 

ולמרות האור החיובי שבו היא מציגה אותו (את נתן) בעיני הוא עדיין מניפולטור גדול, שאין מקומו באף הנהגה ציבורית.

זה מואר באור אנושי כי זה אנושי, ואנשים הם ככה, לא בריאים ומסובכים.

ספציפית הקהילה הזו בעייתית מאוד ומוזרה מאוד עם אחוז אנשים גבוה שעל קו תפר השפיות והתנהגויות ממש לא אופייניות לחרדים. אבל אולי קיימות כאלו קהילות..מי יודע..

מסכימה עם זה שאין מקומו בהנהגה, עם כל האמפתיה שהדמות אמורה לעורר... 

וכן, לצערנו יש קהילות כאלה שנופלות הרבה פעמים קרבן לדמויות כוחניות, שאולי רוצות לעשות טוב אבל משמרות ומרחיבות את הנזק.

ולגבי האנושיות- מסכימה לגמרי. נראה לי שבסופו של דבר זה מה שהיא רצתה להעביר.

אבל זו בכל מקרה עלילה שצריכה להתרחש בחברה שיש בה היררכיה ולא בחברה שיוויונית.

ולגבי הלבוש- אמממ נראה לי שעדיין אפשר למצוא נשים שמתלבשות ככה... במחוזות הללו בכל אופן, כן.

אני צופה בזה, ואיכשהו אני מצליחה לנתק את העובדה שזה תוכנית שמיועדת לקהל יעד חילוני והיא על חרדים, והיא לא מוציאה אותם באופן חיובי ביותר (מה שבדך כלל די מעצבן אותי)

וסתם כך זה פשוט מעניין ומעורר מחשבה, בלי קשר לקהילה של הדמויות

ולחופשיה לנפשה, רואים סרטים על מינימום 1.5, זה חוסך זמן

שזו בעצם יוצרת שהיא חרדית בעצמה.

אמנם חוזרת בתשובה, אבל שייכת לעולם הזה ומכירה אותו.

וזו בחירה מאד לא מובנת להציג אותו באופן כזה. שהוא גם לא מחמיא, וגם לא נאמן למקור.

אם זה המקרה אז אפילו יותר מעניין לראות את זה, לראות את הרציונליזציה של האנשים בקהילה

לי היה ידוע משהו אחר... אבל אנשים משתנים, ודברים משתנים.

ואם היא אכן מנסה להציג באור אנושי את התופעות החולניות של שם אז... פשטנו רגל.

אי אפשר באמת לדעת

בכל מקרה, גם אם אין פה ניסיון להציג באור אנושי את מה שהולך שם, עדיין משהו בסדרה הזו מאוד מוזר לי.

לא בטוחה שזה  שווה את זה.

זה מעניין אותי אישית כי הנושא של קהילות קיצוניות ושוליות מעסיק אותי ברמה זו או אחרת בכל מיני הקשרים,

והנושא של היררכיה ויחסי כח בקהילות האלה, ואם יש לזה סיכוי להשמר באופן בריא או שבהכרח אלו מודלים שמייצרים חולניות.

אבל אין שם איזו אמירה על מכלול החברה החרדית והמבנה שלה, שזה מה שמעניין אותך בד"כ אם אינני טועה.

עיקר מה שהפריע לי זה להראות את יחסי התלות האלה עם הרב כמשהו מיטיב וחיובי.

וכן, יש שם תלות, גם אם לכאורה אין שם ניצול מיני.

וכל הנשים שם מפנטזות עליו כגואל ומושיע

והוא משחק להן בנפש.

ע"ע ברלנד,

שקוף,

ועוד מקומות כאלה. בהם יש שילוב של יחסי מרות, עם המון הכלה ואמפתיה. ואין סיכוי בעולם שזה לא מגיע לסטיות.

כי אני גם מרגישה סוג של.

אבל לא מצליחה לדייק לעצמי.

בהתייחסות לחרדים ודתיים בקולנוע יש רק את המעטפת החיצונית -  את המגזר . אין התייחסות לעבודת ה' הפנימית של האינדיבידואל. וזה לא אמין, כאילו העיקר חסר מן הספר.

באמת מעניין.

אולי המודעות שלי לקהילות הללו ולבעייתיות שלהן ישר הקפיצה אותי.

לא ידעתי בכלל על הקשר לברלנד, אבל משהו במסר הרגיש לי מעוות. ניסיתי מאד להבין מה האמירה שלה. וכנראה עכשיו אני מבינה יותר.

האמת? מבאס.

ואפילו הרב נתן "הצדיק" המוערץ מאופיין באינטרסים של כבוד עוד ועוד ועוד

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.