סבלנות סבלנותסליל
באיזה חנות קונים אותה??

יכול להיות שהעלתי את זה כאן פעם.
בן הארבע שלי ילד מתוק מתוק
אבל רחפןןןןן
וגם כל דבר מזכיר לו משהו אחר ואני מתחרפנת מזה לפעמים.

אינספור סיפורים,
לוקח לו שעה לפחות לאכול ארוחת ערב, ואני לא מגזימה.
עכשיו הוא צריך להתקלח ולישון, לכאורה פעולה פשוטה. עד שהוא קם, ואז הוא נזכר בכלללל מה שצריך להביא לגן מחר, או להגיד לגננת. והוא מוריד בגדים, ואז צריך לשים את הסנדלים ליד המיטה ואחרי שכבר סוף סוף הוריד בגדים ואני בטוחה שהגענו למקלחת המיוחלת, הוא צריך לשירותים.
וככה זה נמשך ונמשך עד אינסוף
ואני פשוט מאבדת את הסבלנות
וזה לא שהוא לא מקשיב לי, זה פשוט לוקח לו ים של זמן ויש לו כל כך הרבה דברים מעניינים אחרים לעשות.
אז מרגישה שאני לא אמורה לנזוף בו, אבל לא יודעת איך אפשר לייעל את כל העניין הזה, כי אני פשוט מתחרפנת.

אשמח לעצות
קשב וריכוז קלאסיoo
אפשר מקלחת להעביר לצהרים/ אחה״צ, ובאופן כללי לקחת בחשבון שכל דבר לוקח לו הרבה זמן,ולא לצפות שהוא יעשה מהר, כי חבל על העצבים והציפיה.
עם הזמן הוא ילמד לבד ליעל ולקצר את הזמנים.
תודה!סליל
גם בגיל ארבע?
התחלנו טיפול בריפוי בעיסוק, שייך להעלות את זה שם?

כי נגיד אין לו בעיה לשבת בגן במפגש או משהו כזה
בגיל 4oo
הקושי הכי גדול שלהם הוא להתארגן, כי להתרכז בגן זה לא קשה כמו בבית הספר.

אצלי בגיל 6 הוא התחיל להתארגן קצת יותר מהר, והלך והשתפר עם השנים.

לא חושבת שזה קשור לריפוי בעיסוק, או שאפשר ׳לפתור׳ את הקושי בארגון באיזשהו טיפול, אלא בעיקר להכיל, לא ללחוץ, ולעזור שלא יגיע לתיסכול.
כןמאוהבת בילדי

תשאלי את המרפאה בעיסוק.

תארת ממש את הבת שלי, בת 4 וחצי, וזה באמת ממש קשה לשמור על הסבלנות...

אז לפעמים אני עושה במקומה (פשוט מלבישה אותה, בוחרת לה בגדים...) ומסבירה לה שהזמן של הפעולה הזאת כבר עבר. אז אני עושה. פעם הבאה שתעשה יותר מהר... (לט שזה עוזר, כן? אבל לפחןת היא משתפת פעולה כי היא מבינה את ההגיון...)

אנחנו התחנו עכשיו קלינאית תקשורת.

וגם בגן יש לה תוכנית או"ר ששם עובדים איתה על מעברים- זה מה שהיא צריכה...

 

אבל מה אגיד לך- הרבה פעמים אנחנו חסרי סבלנות אליה עוד לפני שהיא "מתעכבת"... וזה גורם לנו לא לבקש ממנה דברים והיא נעלבת...

הלוואי שהיתה לזה נוסחת קסם

הייתי מעלה את זה שםלהשתמח
זה קשור לתפקידים ניהוליים, ומרפאות בעיסוק עובדות על תפקודים ניהוליים. לא בטוחה אם מתחילות בגיל הזה אבל שווה לבדוק.
ברור. בדיוק המקוםאורוש3
למרפאות בעיסוק יש כלים נהדרים כדי ליעל את התפקוד ולהפחית את המתח סביב ההתארגנות. אם זה טיפים, לוחות פעילות כמו שהוזכרו פה ועוד.
אבל מצטרפת לבנות שכתבו שזה לא נשמע חריג במיוחד לגילו.
אבל אם הוא כבר אצל מרפאה בעיסוק זו לגמרי יכולה להיות מטרה.
לא בטוחה שזה קשב וריכוזבארץ אהבתי
בגיל הזה לדעתי זה עדיין לגמרי בתחום הסביר.
אבל בהחלט מצריך המון סבלנות...
לפעמים עוזר להכניס משחקים - 'בא נראה אם אתה יכול להספיק להגיע למקלחת עד שאני מגיעה ל-4', 'טי עוצמת עיניים וסופרת עד 20, נראה אם כשאני אפקח עיניים תהיה כבר בלי בגדים' (או אפשר לעזור לו להוריד בגדים, אני עוזרת לפעמים גם לבן ה-6, למרות שהוא לגמרי יכול, אבל כשאני רוצה שהדברים יזוזו יותר מהר אז זו גם דרך). כשיש לו סיפורים לספר - אפשר לתת להם זמן ומקום מוגדרים - 'עכשיו אנחנו צריכים להתארגן, אבל בזמן שתשב באמבטיה ואני אסבן אותך, תוכל לספר לי'.
כל הדברים האלו יכולים לפעמים לעזור. לא תמיד זה מספיק. גם אנחנו עכשיו באיחור בהשכבה בכלל הימרחויות של הילדים, שהסתיימו בזה שהקים עכשיו נזכר שהוא צריך לשירותים, והוא יושב שם כבר אולי 10 דקות וטוען שעוד לא סיים...😕
בטח שזה סבירoo
אבל על הסקאלה של הקשב לגיל 4 זה נוטה להפרעת קשב. זה לא אומר שהוא בהכרח יזדקק לאיזשהו טיפול בעתיד, אבל צריכים להיות מודעים לענין הקשב, כדי להבין ממה נובעת האיטיות והרחפנות, ולא להגיע לתיסכול של הילד ושל ההורה.
הילד שלי בול כזה, רק בן 5לאחדשהפה
לפעמים כשאני סופרת לו זה עוזר, לפעמים גם כשהוא מנסה למהר הוא פשוט נזכר במשהו עושה הכל לאט.. ואני מנסה לתת לו משימות מאוד מוגדרות. דוגמא מהבוקר, הוא מבקש שאני אספור לו עד מאה והוא יתלבש, אני סופרת והוא זז לאט כ''כ, בא להראות לי ציור, מתחיל דברים אחרים בכלל 😶 אם זה לא הפרעת קשב אז מה כן?
אני פשוט לא חושבת שנכון לתת אבחנה בגיל כזהבארץ אהבתי
כמו ש@מיואשת****** כתבה למטה כל כך יפה.
בגיל הזה ילדים יכולים להיות מוסחים בקלות, וזה לגמרי תקין.
זה לא אומר שלא צריך למצוא אסטרטגיות כדי להקל על התארגנות בזמן סביר. אבל ממש אין סיבה להדביק כזאת תווית על ילד שפשוט מתנהג כמו ילד.
את יודעת כמה פעמים הזכרתי לבן שלי בן 6 להתלבש הבוקר? וכמה דברים הוא עשה בדרך? ואין לי שום סיבה לחשוב מזה שיש לו הפרעות קשב וריכוז.
וגם הבת שלי בת שמונה וחצי יכולה להתקלח במשך שעה לפעמים, כי במקום להתקדם היא מספרת לעצמה סיפורים, ומשחקת, וצריך כל הזמן לזרז אותה. והיא כבר בבית ספר, ואף אחד מעולם לא חשד בה שיש לה הפרעות קשב וריכוז.

(ואצלי - כשאני ממהרת, אני מלבישה את הילדים שבגן. גם אם הם יודעים להתלבש לבד. פשוט יודעת שזה יחסוך הרבה תסכול ולחץ. או שאני מלבישה את הקטן ונותנת לגדול בגדים, וזה שמתלבשים ביחד מכניס אותו לקצב מתאים יותר).
הבנתי, תודה 🙃לאחדשהפה
באמת צריכים להימנע מלשים עליו סתם תווית, תודה על ההארה.
(בדיוק התחרפנתי השבוע מההתנהלות הרחפנית שלו, ואז השמעתי לו ולי את השיר 'יוסי ילד שלי מוצלח' בשביל להזכיר לי ולו שאני אוהבת אותו גם כשהוא רחפן... הוא מאוד אהב את השיר 😅)
יש מישהי שאני מכירה שיכולה להזדהות איתךלפניו ברננה!
@טארקו ❤️

והאמת שגם אני.. אבל אצלנו הוא גם לא מקשיב לי... 😏
אוהווטארקו
למרות שגם אצלי הוא מקשיב רק למה שבא לו


ואין לי עצות. הולכת לקרוא עכשיו את כל השרשור
אוף גם שלימתמטיקס

מה עושים עם זה???

אולי יעזור לךעוד תשובה
לצייר או להדפיס תמונות של רצף הפעולות הספיציפי של התארגנות לשינה (או כל פעולה ממושכת אחרת), וככה הוא יכול גם לחזור להסתכל מה הפעולה הבאה ברצף אם מתפזר.
להתקלח ולישון זה 2 מילים בלבד, אבל כוללות בתוכן רצף ארוך - להוריד נעליים, לשים ליד המיטה, להוריד בגדים, לשים בסל כביסה, להכנס למקלחת, לבדוק את המים, להתקלח, לחפוף ולסבן, לשטוף שוב, להתנגב, ללבוש תחתונים, ללבוש פיזמה וכו.
חלק מהרצף כתבתי מתוך דברים שאמרת, חלק משגרה ברורה של הרוטינה, אבל אולי היא לא מספיק ברורה לו, או מעניינת פחות. אולי קצת הגזמתי בפירוט השלבים, ומתאים לכם פחות, אולי צריך לפרט יותר (לפשוט מכנסיים, לפשוט חולצה).

בעיני הוא קצת קטן להחזיק את כל הרצף בעצמו, במיוחד שהוא ילד מרחף ויש לו דברים יותר מעניינים ממקלחת. אולי נכון גם לעזור לו בחלק מהשלבים, כמו הורדת בגדים, וכד, גם אם זה דברים שהוא יודע לעשות בעצמו, כדי לזרז תהליכים אם צריך.

בהצלחה רבה❤
אנחנו עשינו את זה בסדר יוםמאוהבת בילדי

מהרגע שקמים עד לשינה

לא כ"כ מפורט...

את האמת? שזה כן עזר. אבל אם העזנו לדלג על איזה שלב...

(ובאחר- צהריים יש אפילו כרטיס שאמא נחה... הכנסתי את זה לסדר יום)

ניהול זמןמתחדשת11
יש המון דרכים ללמד אותו להתנהג נכון בהקשר הזה
אתן כמה דוגמאות

להדפיס סדר פעולות כמו: ציור של ילד אוכל, ילד מתקלח, ילד מצחצח שיניים וכו
וכשמגיע הערב, לסמן ליד וי או מדבקה
כנל לגבי הבוקר

לשים סטופר בפלא או שעון חול ולומר לו: אמא כיוונה שעון, בעוד כמה דקות הוא יצלצל בוא נראה אם נצליח לנצח אותו ולסיים לפני שיצלצל (לפני מקלחת למשל)

בארוחת הערב לומר כשהמחוג מגיע ל... אנחנו מסיימים לאכול. לשים לידו שעון והוא עוקב אחרי התזוזה של המחוגים

אפשר לקנות לו שעון מעורר או פנס ולהחליט יחד כשהשעון מעורר אנחנו קמים ומתארגנים. או- כשאמא מדליקה את הפנס זה סימן שאנחנו צריכים לקום ולהתארגן

לגבי אינספור סיפורים - להערך מראש ולומר לו שהיום אנחנו נספר 2 סיפורים (או כל מספר אחר שמתאים לך), ובכל יום סיפור אחר. להעמיד בפניו 3 אופציות והוא בוחר 2. כשכל המגוון פתוח לפניו, הוא "מתפזר" ולא מצליח להתמקד

כל עניין של ניהול הזמן יעזור לו להתנהל יעיל ונכון יותר.
ובכל פעם, בהדרגה תצמצמי את זמני ההמתנה
אם בהתחלה הקצבת 10 דקות לנעילת נעליים, ביודעין שזה לוקח לו זמן
כעבור שבוע, תקציבי 8 דקות
וכך עד שתגיעי לזמן שמבחינתך הוא אידיאלי ונכון

בהצלחה!!


פשוט לדהור קדימה בזמןפרצוף כרית
עבר עריכה על ידי פרצוף כרית בתאריך ט"ו בסיון תשפ"ב 09:38

ולנסות לדמיין איך תרגישי כשהוא יהיה בן 18?

זה מה שלי עוזר...ש

שמן הסתם תתגעגעי לגיל הקטן והחמוד הזה...שהוא היה תלוי בך והיית צריכה להעיר לו להזדרז...

זה מה שעוזר לי ......

המתיקות שלהם באה ביחד עם הקושי לגדל אותם, וזה כל היופי והחן בקטנטנים האלו! דווקא כל הבלגן שהם עושים... 

לא יודעת אם עוזר, אם לא מעודד אותך - קחי מה שנכון לך בלבד.... בהצלחה ומבינה אותך גם הילדים שלי רחפנים צריך להזכיר להם מלא פעמים , אין מה לעשות, זה לא ככה כל הילדים?

 

ודבר נוסף

להגיד להם שמקבלים ממתק קטן אם נכנסים למקלחת נניח עד 10 (ולספור..)

או מתלבשים עד 20 (ולספור..)

אח"כ הם מתרגלות בדרך כלל לסדר יום... ויותר קל בהמשך

אני עשיתי לילד כזה חוקסופי123
שאסור לדבר לפני שמסיימים את המשימה - לאכול, להתארגן וכו'. זה עוזר, למרות שהוא גם יכול לשקוע במחשבות ולרחף... אבל זה טוב בעיני לפתח מודעות לסדר עדיפויות ולביצוע יעיל של משימות אצל ילדים כאלה
אני משתדלת לתת לו זמן לחפור לי מתי שכן מתאים כדי לא לתת לו תחושה שלא מקשיבה לו
תודה רבה לכולכןסליל
על העצות!
באמת העלתי את זה בריפוי בעיסוק והיא גם אמרה לתחום משימה בזמן, הראתה לי אפליקציה שמתאימה לילדים בשביל זה.

תודה
אולי תמליצי על האפליקציה, רואה שיש הרבה מזדהותקופצת רגע
כאן בקהל ( וגם אני ביניהן
Children CountDown Timerסליל
ככה זה נראה.
אני יכולה להגדיר כמה זמן השעון יפעל.
אחרי ההפעלה לאט לאט העיגול מתקדם והתמונה נחשפת, גם הצבע שלו משתנה מירוק - צהוב - אדום. ככה הילד יכול להעריך כמה זמן נשאר לו גם בלי לקרוא שעון או לדעת מספרים.
נגיד אם עד עכשיו ארוחת ערב לקחה שעה, היא אמרה בתור התחלה להקציב זמן של ארבעים וחמש דקות ומשם לרדת כל פעם. לא בצורה מלחיצה, אלא כדי לעזור לו להתארגן עם הזמן ולעשות גם את המעבר ממדינה למשימה.

תודה 👍קופצת רגע
אבל זה כן מלחיץ מאדמיואשת******
מי רוצה לאכול ככה ארוחת ערב? זה מרתון?
מצטערת אולי להתארגנות בוקר הייתי משתמשת, וגם לא בגיל 4.
ארוחת ערב עם טיימר זה לבעיות חמורות של ילד בעיני
התלבטתיסליל
על זה עם המרפאה בעיסוק, ואני באמת לא רוצה להלחיץ אותו אז עוד לא החלטתי אם להשתמש בזה לארוחת ערב.
להתארגנות עשיתי את זה והוא מאוד נהנה ואוהב את זה.

ארוחת ערב לוקחת לו שעה, וזה לא שהוא אוכל כל השעה הזו.
הוא יושב ומשחק עם בכפית, ומפטפט עם עצמו, ואז הולך לתקן לאח שלו את המשחק ואז חוזר לשבת ליד השולחן (בלי לאכול) והוא יכול לשבת חצי שעה מול הצלחת בלי לאכול, אבל אם אני שואלת אותו אם הוא סיים לאכול, הוא אומר שלא, אבל בפועל הוא לא ממשיך לאכול. הוא יקום מהשולחן רק אם יש לו משהו מעניין אחר לעשות שאחריו הוא מבין שכבר לא אוכלים.
אז בטח שאני לא אשים לו כזה דבר לעשר דקות, ואולי גם לא אשים בכלל. אבל אני כן מנסה לחשוב איך אפשר לתחם את הארוחה, כי בסוף הוא גם לא יוצא שבע ככה וזה גם לא טוב לאכול ככה בנשנושים שמתפרסים על שעה.

גם לגבי ההתארגנות, זה לא שאני שולחת אותו להסתדר בעצמו, אבל אם צריך לשטוף פנים ולצחצח שיניים והוא גם מעדיף לעשות את זה לבד, רק צריך את הדחיפה לקום ולעשות את זה, אני חושבת שזה בסדר גמור להשתמש בזה.
ואני גם שמה לו מספיק זמן, פשוט במקום שלעשות את זה ייקח לו עשר דקות, לוקח לו ככה שלוש ואני שמה לו זמן עודף כדי שלא יהיה בלחץ.

בקיצור, אני מסכימה איתך שזה יכול להיות מלחיץ וצריך לחשוב איך לעשות את זה בצורה נכונה ולא מלחיצה.
כשהשתמשתי בזה אתמול והיום הרגשתי שזה עוזר ולא מפריע, אבל אם אראה אחרת אני לא מקובעת דווקא על זה
נו את מבינה לפי מה שאת מתארתמיואשת******
שהוא יודע יפה מאד לסיים אם יש משהו מענין
ואם לא אז לא, מורי את הזמן
התנהגות נורמלית (גם למבוגר 😁😁😁)
לא מצריכה תוויות ומחשבות שונות.
אפשר להחליט שאם הוא מסיים לפני שעה מסוימת יש סיפור לפני השינה ואם לא אז לא נספיק
אבל בגדול נשמע לי נורמלי והייתי משחררת
שישב שעה בארוחת ערב מה אכפת לך, תתחילי אותה מוקדם יותר אם את רוצה
לא שווה את העצבים שלך לדעתי אבל זה כבר החלטה אישית
קודם כלסליל
תודה שאת מאירה כאן נקודות חשובות.
אני לגמרי מסכימה שחשוב שהילד לא ירגיש לחץ וצריך גם לתת לו להיות קצת ילד.

לעצם השימוש בשעון, אני חושבת שזה תלוי איך עושים את זה, באיזה תדירות זה נעשה ובאיזה הקשר.
מה שאני עושה עם השעון, זה בעצם אותו הדבר עם להגיד שאין סיפור אם לא מסיימים עד שעה מסויימת. פשוט שעה זה לא מושג שהוא מכיר עדיין, ועם השעון הזה הוא יכול להצליח להבין מה זה זמן.

גיל ארבע זה גיל שהילד מתחיל להיות עצמאי, ולהיות עצמאי כולל גם את עשיית הפעולה עצמה, אבל גם את היכולת לעשות רצף של פעולות אחת אחרי השנייה ולבצע את המעבר ביניהם.
אז נכון, אני לא מצפה שהוא יעשה את זה לגמרי בעצמו בלי שום הכוונה, ואני נמצאת כל הזמן.
אבל אם הוא כבר יודע להוריד בגדים לבד, אני לא חושבת ששייך שאני אוריד לו אותם. אבל במציאות הוא מוריד חולצה, קופץ לעשות משהו, מוריד מכנסיים חוזר להגיד לי משהו קטן ואז מסיים מוריד סנדלים.
אז אני יכולה לתזכר אותו כל הזמן "עכשיו מתפשטים, עכשיו מתפשטים" וזה בכלל לא עוזר, ואני יכולה לשים לו שעון כדי שיעזור לו לתחום את הזמן שלו ולבצע את הפעולה.
לא כדי להלחיץ אותו, אלא כי זה עוזר לו למקד את עצמו ולהתמקד במה שהוא עושה כרגע.

מבחינתי זה כרגע ניסיון, ואם אני אראה שזה לא נכון, אז אפסיק את זה

סליחה אם נשמעתי אולי קצת קיצוניתמיואשת******
מה שחשוב בעיני וניסיתי להעביר אולי לא בהצלחה מרובה
זה שלדעתי הילד מתנהג נורמלי
וזה טוב ללמד אותו מיומנויות ולמקד אותו
רק חשוב לזכור שהרבה מזה נובע מהצורך *שלנו* להתאים את הילדים לעולם שלנו לזמנים שלנו לסדר יום שלנו לקצב שלנו.
נכון ככה זה
לפעמים אין ברירה
אבל כשזוכרים שזה מתוך זה, יש ילד הוא ילד ובעיקרון בעולם אוטופי אם הייתי איתו בבית הוא יכל לחלום להתלבש לאט וכן הלאה (בגילו, לא לעד מן הסתם) והלימוד הזה נובע מהצורך שלי, ולא דווקא מהצורך ללמד את הילד מיומנות חשובה (או לפחות ילק מהצורך שלי וחלק מהצורך ללמד אותו וכל אחת תחשוב כמה אחוזים יש לה בכל חלק)
אז הצורה שמתייחסים להתנהגות שלו, והצורה שמלמדים היא שונה
שלא לדבר על תוויות למינהן וכל זה.
אז זהו, ניסיתי יותר לדבר על המחשבה מאחורי זה, על ילדים והנורמלי לגיל שלהם, והקצב במשוגע של עולם המבוגרים שמכריח אותנו לבקש מהם דברים
זה רק נקודה למחשבה
וכל אחת תעשה עם זה מה שמתאים לה
קשה לי להסביר כרגע למה טיימר וסטופר זה שונה מאד בעיני משעון. הייתי חוטפת קריזה של החיים אם אמא שלי היתה עושה לי את זה. אבל אולי זה רק אני ואולי אני מדמיינת ובעצם זה נחמד. לא יודעת. היה לי חשוב להביא נקודה ואת אשה חכמה ואמא מדהימה ומן הסתם מה שאת רואה שמתאים לילד שלך בעיניים זה מה שנכון.
❣️
את צודקתסליל
אני חושבת שעכשיו אני מבינה יותר למה התכוונת וזו נקודה חשובה.
האם אני רוצה לשנות את זה כי זה מפריע לו, או כי זה מפריע לי...

כמו ש@פרצוף כרית
כתבה, ככה זה ילדים עם כל הקושי❤️

זה באמת חשוב שאחשוב על זה.
תודה רבה!
סלילוש תודה על התיוגפרצוף כרית

שמחה שעזרתי  

דווקא על האוכלאורוש3
אפשר להציב כלל. כמו כל גבול בבית. שאם קמים אז הארוחה נגמרה. וכן להרגיל שאוכלים ואז מסיימים והולכים. אם זה חשוב לך. כמו כל גבול אחר. פה זה כלל כי אחד החמודים יכול כל רגע לקום ולהתפזר. כמובן מותר לקום להוציא אוכל או לשרותים אבל לא לעשות דברים אחרים. לגבי לפטפט לעצמו ולשחק עם הכפית- זה מתוק. אם את בנחת אז שחררי בעיני. אם יש יום לחוץ יותר אז אפשר לומר לו לאכול פשוט.
בחיים לא הייתי שמה סטופר לאוכל. נשמע כמו פתח לעניינים גרועים סביב האכילה. ואת ממש לא רוצה את זה. האכילה צריכה להיות חוויה נעימה ללא לחץ. אחוזי הפרעות האכילה עולים ועולים למרבה הצער. לא ששמעתי שסטופר גורם לזה חלילה. אבל לא הייתי מכניסה את זה שם בכלל.
ובאופן כללי יש עוד כלים לפני סטופר. לוח משימות יצירתי (בטוח יש רעיונות מהממים בפינטרסט) שעל פעם אחרי ביצוע מזיזים משהו או מדביקים על סקוטש וכו'.
אישית לילדה הרחף שלי אני פשוט מזכירה כל פעם להמשיך ולהתקדם לשלב הבא בהתארגנות הבוקר. אבל אולי משהו חוויתי יהיה נחמד יותר.
^^^כלל ולפיו לא קמים מהשולחן בארוחה^^^קופצת רגע
אצלנו זה חשוב במיוחד בארוחת הערב שאז ממש יש נטייה להמרח. לצערי אין לנו יותר מדי כללים שאנחנו מקפידים עליהם, אבל הכלל הזה ממש עוזר בהתנהלות הערב בבית. נסי ותהני ;)
תודה רבה!סליל
אני אחשוב לגבי הסטופר והאוכל.
בכללי בגלל שמאוד חשוב לי שיניים האוכל יהיה רגוע ובלי לחץ, אולי גם לכן לוקח לו הרבה זמן לאכול.
הוא גם ככה בררן, זה לא שהוא יושב ואוכל כל הזמן הזה, פשוט עד שהוא מתקדם...

ורק מבהירה את הכוונה לגבי הסטופר - כרגע הוא יושב ליד השולחן הרבה זמן, לפעמים גם שעה.
אח שלו כבר מסיים לאכול, להתקלח, להתלבש והוא עוד יושב.
אין לו עדיין מושג של זמן, והוא לא יודע לקרוא שעון, ולכן המחשבה הייתה אולי להשתמש באפליקציה הזו בתור שעון.
להפעיל אותה ל50 דקות נגיד, זה די והותר זמן, ופשוט במקום להגיד שבשש וחצי אנחנו מסיימים לאכול וזה לא אומר לו כלום, יש שעון שמראה לו את זה.

אבל אתן צודקות שאולי זה לא רעיון טוב.

לגבי לא לקום, @קופצת רגע אנחנו באמת מאוד משתדלים להקפיד על הכלל הזה.
אבל לפעמים אין ברירה, אם הוא פתאום צריך לשירותים (וגם שם הוא יכול לשבת עד שאני אבוא לבדוק אם הוא סיים )
או הכפית שנפלה ואז בדיוק הוא נזכר בעוד משהו.
ופטפוטים שלו, או סתם לשבת ולהסתכל על האוכל (בלי לאכול אותו כמובן) זה לא משהו שהכלל הזה פותר
אז להזכיר לואורוש3
אם כפית נפלה ומרים אז לשאול אותו אם סיים או עוד רעב. למקד אותו לרגע. גם שעון לא יתפור את העניין. אין לך תחליף מותק.
גם אם רק בוהה באוכל, תזכירי לו שהאוכל מחכה.
מעלה עוד כיווןבארץ אהבתי
גם ילד שלא קורא שעון, יכול להבין אם מראים לו את המחוגים ומסבירים לו עד איפה הם צריכים להגיע.
אפשר לקבוע שאם סיימנו לאכול לפני שהמחוג הגדול הגיע ל-6, אז נרוויח סיפור.
זה נשמע לי קצת פחות מלחיץ מסטופר שבו הזמן הולך ואוזל.
ובכל מקרה - לא להשאיר את האחריות עליו לבדוק מה קורה עם השעון. אם את רואה שהוא נמרח בלי סיבה - להזכיר לו שכדאי להמשיך לאכול אם הוא רוצה להספיק את הסיפור.

הסטופר דווקא נשמע לי ממש מוצלח למשימות יותר קטנות וממוקדות - להוריד בגדים, להתלבש, וכו'.
אהבתי מה שכתבת, ומסכימהמתחדשת11
גם לדעתימחכה_ומצפה
גם בתור מבוגרת לא הייתי רוצה שמישהו יעמוד מעליי עם סטופר ויתזמן לי ארוחת ערב. או דברים אחרים.
אבל גם בגן, וגם בביהס יש זמן לכל דברמתחדשת11
ארוחת ערב/ בוקר או כל דבר אחר מתוחם בזמן
וזו מיומנות שכדאי להתחיל לטפטף אותה כבר מעכשיו
זה לא לשבת על הראש, זה נורא מהנה. לומדים דרך משחק משותף
ובכל מקרה זה בהדרגה, ותהליך..
גם בעבודה. גם בבית זה נעים לך?מיואשת******
סתם מנסה להבין
כולכן מאד מאורגנות? תמיד מתקלחות מתלבשות ואוכלות בפרקי זמן קצובים? גם כשלא צריך להגיע לעבודה? נגיד בשבת?
ילד בן שלוש ארבע, מספיק לו ללמוד בגן לתחום את עצמו, בבית זה הזמן המשוחרר שלו.
הוא לא חייל והוא לא צריך כל הזמן להיות תחום בזמן וטיימרים צבעונים או לא.
אנחנו כמבוגרים אין לנו ברירה החיים שלנו אינטנסיביים
למה צריך כבר מגיל כזה להחיל את זה על ילדים?
תאמיני לי בסוף כולם ילמדו
אז בבוקר אם צריך לצאת לגן טוב לעבוד על זה
אבל בערב אם מורחים קצת זמן באוכל או במקלחת, מי שישמע, מה זה פנימיה?
נכון אני לא מתכוונת להרפות את כל הגבולות ללא שימת לב
אבל לזכור שהם ילדים
זה הילדות שלהם
זה הזמן הנחמד שלהם
ולא צריך להחיל את הלחץ שלנו להספיק לבור ללכת לעשות וכו עליהם כל הזמן.
מותר לשחרר קצת
אפשר ללמד את המיומנות הזו לאט ובצורה הגיונית
עם טיימר לילדים? סורי לגמרי נשמע לי כמו משהו שלחלוטין איבד את הקשרו ונועד בשביל האמא/מטפלת/מרפאה בעיסוק או ווטאבר שהחיים שלה יהיו יותר נוחים ולא באמת לטובת הילד
כל אחת ומה שמתחבר להמתחדשת11
אפשר גם באמצעי משחק אחרים ולא רק טיימר
הטיימר הוא חזות פיזית וממשית למושג "זמן"/ שעה/ דקה. שעבור הילד זה מושג ערטילאי ולא ברור
המטרה היא להמחיש לו
לצערנו לא כולם רוכשים את המיומנויות האלה,
ויש גם מבוגרים שלא יודעים לנהל את הזמן שלהם נכון ומוצאים את עצמם מאחרים לעבודה או לפגישה בלי סוף
מיומנויות מטפטפים מגיל קטן. בהדרגה
אבל מסכימה איתך שכל אחת יכולה להתחבר למשהו אחר
מסכימה איתךאחתפלוסאחרונה
מצטערת נשמע לי נורמלי לגמרי. לא מבינה את התגובותמיואשת******
פה
בן ארבע?
מה אתם מצפות מילד בן ארבע?
מוריד בגדים לבד זה כל הכבוד
ארוחת ערב אכן לוקחת מלא זמן
הם מדברים המון
הכל נשמע שיא הנורמלי
יש פה איזה ציפיה מילד בן ארבע להתנהג כמו בן שבע?
אני ממש לא מבינה מה ההתרגשות מה הקשר בכלל לקשב וריכוז ומה הביג דיל
ילד
רגיל
נורמלי ושמח
מזרזים, מזכירים, צוחקים, נותנים לו יד תוך כדי שהוא מדבר ומובילים למקלחת ואומרים בוא תמשיך לספר לי במקלחת
או מספרים סיפור בארוחת ערב כדי שהוא יפתח אוזניים ויפסיק לדבר ויוכל לאכול
אני לא שומעת פה שום דבר חא נורמלי לגיל ושום דבר שמצריך טיפול מיוחד
הייתי מאד נזהרת מלשים תווית של קשה וריכוז על ילד נורמלי בן ארבע. (!!) אם יש להורים בעיה של חוסר סבלנות בדור הזה זה והם רוצים שהילדים יהיו כבר בשקט ויעשו מה שאומרים להם מיד זה לא סיבה להשליך את זה על הילדים ולומר שיש להם בעית קשב וריכוז. (לא נאמר לפותחת אלא כאמירה כללית כי כבר כמה פעמים שהעלו פה כיווני קשב וריכוז בגילאים כאלו וזה מתחיל להיות מוגזם) יש הבדל עצום בין לומר אין לי סבלנות עד שהוא מסיים להוריד בגדים או אין לי סבלנות הוא כל היום מדבר, לבין לומר הילד כל היום מדבר ולא מגיע למקלחת מיד כשאומרים לו אז יש לו בעית קשב וריכוז.

ילד נורמלי בה
סבלנות זה קשה כן, וצריך אותה גם בגיל 13 רק לדברים אחרים
😁
אני ממש מסכימה איתךטארקו
גם לי צרם שישר הדביקו תווית של קש"ר, למרות שבהתחשב בזה שזה גנטי, הסבירות שיש לבן שלי הפרעות קש"ר אמיתיות לא נמוכה במיוחד

אני כן חושבת שבגיל 4 זה השלב שאני צריכה ללמד אותו תפקודים ניהוליים. איך להתנהל טוב בעולם, איך לתכנן את הזמן ואיך להתקדם..
יש ילדים שזה בא להם בטבעיות ועושים את זה מעצמם, ויש ילדים(כמו הבן שלי וכמו הבן של הפותחת) שצריכים יותר הכוונה ונראה לי שזו בעצם השאלה של הפותחת, איך אפשר ללמד ואיזה אסטרטגיות אפשר לתת לו...

אני ממש מרגישה אצל בן הרגע ל4 שלי שכשאני מוצאת לו את האסטרטגיה הנכונה והוא מצליח להתמקד ולעשות את מה שהוא צריך זה ממש מרים לו, וזה חשוב לי לחזק את זה אצלו.
אני ממש מסכימהחדשה_פה

גם אני הופתעתי מהתגובות

יש היום קצת יתר אבחון... וממש לא נראה לי נכון להדביק תוית של קש"ר בגלל מה שהפותחת תיארה (אא"כ יש סימנים נוספים)

זה גיל 4.... 

 

הענין שלoo
קשב וריכוז בגיל 4, זה למודעות ההורה בלבד ולא כתווית.
אמנם קוראים לזה הפרעת קשב, אבל זה לא משהו שלילי, זו תיאור הקשב על הסקאלה, שקיים להרבה אנשים, ומביא איתו יתרונות וחסרונות.

כבר בגיל צעיר מאד ניתן לראות את רמת הקשב של הילד. ילד עם פחות קשב יהיה איטי ורחפן בהתארגנות. ילד עם קשב גבוה יכול בגיל 3 להצליח להתארגן ביעילות.

מודעות לרמת הקשב של הילד, מקלה על ההורה בהבנת צרכי הילד ומפחיתה תיסכולים.
ויכול להיות גם ילדבארץ אהבתי
שבגיל 3 עדיין מוסח בקלות מדברים אחרים, אבל כשיהיה גדול יהיה ילד עם קשב גבוה. זה לא אומר כלום על מה יהיה בהמשך.
כמו שבגיל של התחלת מילים ראשונות לא אומר כלום על הרמה השפתית שתהיה לילד כשהוא יהיה גדול (אלא אם כן זה חורג המנורמה, ואז לפעמים זה יכול להעיד).

נשמע לי שלך ההגדרה הזו עוזרת להבין יותר את הילד, להבין שהוא לא עושה בכוונה אלא כי הוא באמת מוסח בקלות. ועם זה אני ממש מסכימה.
אבל יש הורים שעצם ההגדרה הזו מכילה מעבר לזה (יהיה לו קשה בלימודים, הוא יצטרך ריטלין, ועוד..), ולכן צריך להיזהר עם הכותרת הזו.
אםoo
ילד בגיל 3 מאד מוסח, זה אומר שבבסיס רמת הקשב שלו יותר נמוכה, היא יכולה לעלות בעתיד, אבל המאמץ שלו יהיה יותר גדול ממי שיש לו בבסיס רמת קשב גבוהה.

מבינה מה שאת אומרת לתחושות על הגדרה של קשב וריכוז, ואכן התכוונתי נטו לרמת הקשב ולא לאבחנה.
מצרפת כתבה על זיהוי הפרעת קשב בגיל הרךoo
או שזו בשלות..טארקו
אםoo
הוא מוסח כל הזמן, זו לא רק בשלות.

אני לא חושבת שזה קריטי להגדיר מהי הסיבה להסחה, רק להבין שיש סיבה שהילד מוסח, וצריך לעזור לו להסתדר איתה.
מכירה מקרוב מאוד במשפחהאורוש3
ילד שבגיל הקטן היה נראה היפר ברמות קשותתתת. והיום הוא בחור הכי הפוך מזה שיש. אצלו זה היה בגלל רגישות תחושתית משמעותית שטופלה אח''כ. זה העניין בגיל הפיצקול הזה. שקשה לדעת. כן אם רואים ילד שלי מצליח להתמקד בכלום ועובר מדבר לדבר כדאי לשבת איתו כדי לשפר יחד איתו במשחק את החקירה. כי ילד ללא יכולת מיקוד מפיק מעט מאוד למידה מכל משחק או גירוי. או אם יש משהו תפקודי שמפריע כמו אצל הפותחת אז לנסות לשפר תפקוד בכיוון בנחת. אבל לא הייתי בכלל רצה להגדרות אלא אם יש משהו מאוד מאוד מאוד קיצוני.
אבלoo
גם בסיפור שהבאת היתה בעיה שטופלה, והיפר זה שונה ממוסח.

מתקשה להבין את התגובות הרבות בענין ההגדרה, למה זה מפריע להגדיר?

הרבה מהאוכלוסיה נמצאת על הסקאלה של הפרעת קשב כזו או אחרת, הרבה אנשים מבוגרים שלא אובחנו בילדותם, מבינים שיש שלהם הפרעה כזו, ומקלים על עצמם.

אז גם ילד שיש לו קצת בעית קשב, קצת אימפולסיביות, קצת בעיה של ניהול זמנים, יהיה הרבה יותר קל להתנהל איתו, עם ההבנה מה היכולות והקשיים שלו.

וגם ילד שאובחן עם קשב וריכוז, לא נהיה פחות טוב או בעייתי, הוא פשוט יכול לקבל מענה לצרכיו ולהפיק מעצמו יותר טוב.
כל מה שאת אומרת נכוןאורוש3
אבל אנשים נבהלים מהגדרות.
ואם אין משהו קיצוני אז אין להם הרבה משמעות בגיל ארבע.
מסכימה לגמרי שאם יש מאפיינים שמפריעים לתפקוד שווה לעבוד עליהם.
דווקאoo
בגילאי 4-5 שהילדים לא מאובחנים, הם יכולים הכי להפגע, כי הם וההורים יכולים לצבור תיסכולים, ולפתח בעיות שהיו יכולות להמנע, אילו ההורים היו מודעים לקשיים של הילד.
מצד אחד את לא מבינה למה נבהלים מהגדרותמיואשת******
כי זה רק הגדרה
ומצד שני כבר טוענת שצריך אבחון.
הטענה שלי שהרעיון שילד שמתנהג נורמלי לגילו צריל הגדרה ואבחון הוא לא נכון מוטעה וממש הזוי בעיני.

וכן, רחפנות, דברנית, דחיינות, חוסר רצון לרוץ למקלחת ברגע שאמא אמרה או להתארגן לגן במקום לשחק , אלו התנהגויות נורמליות פלוס פלוס


במקום לומר למה להיבהל מהגדרות, אני אומרת למה להיבהל מהתנהגות נורמלית של ילד
הםoo
לא מאובחנים כי לא מאבחנים בגיל הזה, ואז ההורים לא מודעים להבדל בין ילד עם קשב נמוך לקשב גבוה.

ילד בן 4 עם קשב גבוה, כנראה יכול להתלבש לבד בקלילות.
ילד עם קשב נמוך, אולי אינו מסוגל להתלבש לבד כלל.

בגלל שיכול להיות הבדל ענק בתפקוד הילד, רק בגלל הקשב, מאד חשוב להורה להיות מודע לרמת הקשב.

ההתנהגות גם של ילד עם בעית קשב, נורמלית לחלוטין, ואין מה להבהל ממנה, אבח חשוב להבין ממה היא נובעת.
היא נובעת מזה שהוא ילד רגילמיואשת******
מבחינתי הדיון מוצה
אני חושבתהמקורית
שסבלנות והובלה של ההורה היא מילת המפתח
נכון שאת רוצה שהוא יעמוד בזמנים, אבל העולם הפנימי שלו עשיר ככ ברוך השם, שהוא לא רוצה לעזוב אותו לטובת משימות אחרות שהקצית לו כי הוא ילד. נשמע לי רגיל לגמרי.
מה שאני עושה כשהם מרחפים וגולשים - ממקדת לפעולה שצריך לעשות, עושה הטרמה ' בעוד 10 דקות הולכים להתקלח/ לאכול/ לישון', יושבת איתם. לוקחת אותם איתי לשולחן או למקלחת.
ואם את יודעת שלוקח לו הרבה זמן - תקחי את הזמן מראש ותקדימי את הפעולות.
לא נשמע לי חריג בכלל.
תודה!סליל
עכשיו אני רואה שבאמת לא ניסחתי מספיק טוב את השאלה.
כי ברור לי שהוא ילד וזה חלק מזה, אני בעיקר מנסה להבין איך אני מגייסת סבלנות בשביל זה.
אבל באמת צריך שכתבתי את זה זה לא היה ברור.

בכל אופן כמובן שלא מדביקה לו כרגע שום תווית, אבל חושבת שזה כן בסדר לנסות להשתמש בזמן מוגדר לפעמים
ברור להשתמש בזמן מוגדר.המקורית
אני משתמשת במוזיקה גם לפעמים. עוד 2 שירים והולכים להתקלח, נגיד
ולגבי הסבלנות - מה שהכי עזר לי כאמור הוא מתוך ההכרות עם הילדים לקחת אוויר ולעשות את הדברים קצת יותר מוקדם כדי לא להרגיש שזה נמרח כשאני כבר עייפה.
וגם, לאכול. כשאני רעבה אני הרבה יותר מתקשה בזה.
יש בי''ח שעונה על הבקשה שלי?9 בום

1. בקרבה סבירה ליו''ש...אז נגיד לניאדו הכי צפון ובכללי במרכז.. ירושלים מרגיש לי קצת רחוק..


2. תומך בלידה טבעית ולא מכורים למוניטור ללא סיבה..ולא ממהר להתערב. ובכללי צוות נעים ונחמד.יודעת שבכל מקום יש ויש..


3. חדר פרטי הכי מושלם. או גג 2 נשים בחדר. זה תנאי סף מבחינתי..חשוב והכרחי לי שקט..אז לא בא בחשבון מקומות רק עם 3 נשים בחדר.


4. שיש תינוקיה שאפשר לשים לשעה-שעתיים אם אני על תת שינה קיצוני

לידה מתקדמת בעז''ה ובלי מלווה איתי.. עד כה תמיד היתי צמודה לתינוק ואפס הפרדה אבל זה עלה לי במחיר של כמעט חוסר שפיות..


5. שלא יהיה עמוס מדי- שלא אתקע בקבלה מליון שנה ..י ש לי לפעמים לידות 'מתפתחות מהר במפתיע וגם נסיעה מאחורי..


יש כזה דבר???😉

או שהגזמתי?

או מה הכי קרוב לפחות למה שמחפשת


אם אמקד


לידה טבעית

וחדר פרטי או עד 2 נשים+תינוקיה כאופציה

לא עמוס מדי


בעין כרם הייתי פלוס התינוקייהמחכה עד מאוד
למרות שרוב הזמן התינוק היה איתי אבל החדרים שם היו נורא צפוץ ודחוס 
שמות לבנותאנונימית בהו"ל

אני ממש לא אוהבת שמות של בנות

וב'ה יש עוד אחת בדרך


 

וגם זה חייב לעמוד בקריטריונים של בעלי (בגדול הולך לפי הרב שמואל)


 

אולי יהיו לכם רעיונות?


 

שמות כמו הודיה, מוריה, תהילה שירה וכו' ממש ממש לא רלוונטים מבחינתי 

 

ושם אחד

 

ובעלי לא מרשה לקרוא בשמות של אחיות שלנו (אצלם יש שמות שאני לא אוהבת, אצלנו יש)

אולי תיתני דוגמאות לכיוונים?רקלתשוהנ
אני אתן , אבל כמעט כולם לא רלוונטיםאנונימית בהו"ל

תמה, רות, אילת, תמר, אביטל

אחינועם , עדי, עטרה, נטע, יסכהאישהואימא
מנסה לכתוב פה שמות שמרגישים לי סגנון דומהבארץ אהבתי
אוריה, טליה, נעה, רננה, צופיה, שקד, רעות, נעמה, נעמי, אילה, הלל, נטע
רעיונותרקאני

יעל, מיכל, אביגיל, נעה

שמות לבנות זה אתגרי.מוריה
רעיה, נגה, רני, לבונה, תכלת, נעה, גפן, 
קמה, שמחי, עדיה, כנה, שחר/ שחרי, עינב,השקט הזה
הללי, איילה, בת ציון, רוני, אביה, מבשרת, הדסה, רינה (במלרע)
סליחה, את מכירה ילדה שקוראים לה שמחי?דיאט ספרייט
שם מעט מוזר לדעתי
יש מצב שבמגזר החרדי זה שם חיבה לשמחהעם ישראל חי🇮🇱
זה מאוד מקובל אצלם
וואי ממש לאDoughnut
אני מהמגזר החרדי ולא מכירה אפילו שמחי אחת. מכירה שמחה אחת.
מה ממש לא?עם ישראל חי🇮🇱
יש להם ברכי ,נחמי, מלכי ,דסי .והרשימה עוד ארוכה 
שמחי לא ברשימה הזאתרקאני
אני מכירה כמה שמחי. חמודות מאודכובע שמש
כן, במלרעהשקט הזה

בחורה מהממת! כנראה שלא הייתי קוראת ככה לבת שלי אבל אולי מישהי אחרת כן🤷‍♀️

 

@עם ישראל חי🇮🇱 מי שאנע מכירה היא דתייה לא חרדית

עכשיו כשאת אומרת שזה במלרעדיאט ספרייט

זה באמת יותר נשמע נעים לאוזן 🤗

בכל אופן אם רוצים לצוות על שמחה, אני חושבת ש-

רוני, צהלי, גילי נשמעים הרבה יותר.

לטעמי בכל אופן.

בהצלחה בבחירה 

לא משנה הכוונה שיש כינויים כאלהעם ישראל חי🇮🇱

שנגמרים באות י'

אני מכירהאוזן הפיל
בחורה חמודה ממש
אני מכירה האמתהבוקר יעלה
אבל לא הייתי נותנת שם שלא מקובל
נחלה, שובה, עדיה, מעין,רוני,יעלה, נעם, רעיה, חדוה,9 בום

תפארת, נהורא, מלכות, נעה, תרצה, תחיה,


לא יודעת אם הז הסגנון

ניסיתי כאלה שפחות נדושים כי אמרת שאת פחות אוהבת את הקלאסיים..

אני רק עוקבתכנה שנטעה

גם לי יש בת בדרך ב''ה ויש לי בעיה עם שמות של בנות.

אני אוהבת מאודדדד טליה וכנה אבל בעלי לא אוהב :/

נועה,איילה,אפרת,אבישג,הדס,ליהעם ישראל חי🇮🇱
נכון מעודד שאין פה כמעט שמות רלוונטים?אנונימית בהו"ל
עטרה (נחמד בעיני(, שקד (בטח לא עובר אצל בעלי), נטע (גם לא בטוחה(

מה עם הקלאסיים?אפרסקה

נעמה, נעמי, מרים, יעל, תמר

וסתם שעולים לי

רותם, יובל, מעין, אור, שיר

כל השמות בשורה הראשונהאנונימית בהו"ל
לא רלוונטים

השניה רק מעין ושיר יעברו אצל הרב שמואל והם סבירים בעיני

מנסהאפרסקה

מנסה לחשוב על חברות של הבנות שלי

תהל, אודיה, שייה, רוני, ענהאל, הדר, הילה

כנראה רוב מה שכתוב כאן לא מתאים להגדרות של הרב אליהו.. 

אם זה מעודדמוריה

גם אצלנו לקח זמן למצוא שמות לבנות.

בסוף פתאום מצאנו.

ואת השמות מצאנו אחרי הלידה. מה שחשבתי לפני לא היה רלוונטי מבחינתי.

זה לגמרי בראשאנונימית בהו"ל
אני יודעת שזה כנראה מה שיקרה
שקד לא מומלץ לפי הרבהבוקר יעלה
רוצה רק לומר שתופתעי מהרב שמואל הרבה שמות שחשבתישמעונה

שלא הוא אמר שהם בסדר גמור


לא אכתוב את שמות בנותי כי זה אאוטינג אבל מוזמנת לפנות באישי

נכוןהבוקר יעלהאחרונה
ומצד שני הרבה שחשבתי שהם בסדר ואפילו מומלצים, מסתבר שלא
שואב שוטף ריח מסריחאמא לאוצר❤

בהמשך לכל שרשורי השואב שוטף..

יש לנו שואב שוטף דרימי, היה מצויין מאד חודשיים וחצי בערך

ופשוט התחיל להסריח ברמות, קרצפנו את כל החלקים שלו עם אקונומיקה ועדיין כל פעם שמפעילים אותו עושה ריח סירחון בבית של מים יושבים מגעילים כאלה


מישהי מכירה?? יש פיתרון??


כבר חודש לא משתמשת בגלל זה

כןחמדמדה

אני שמה את החומר של ה00 של השירותים

אותו רעיון, שהמיכל של המלוכלך לא יהיה רק מלוכלך מסריח

ה00 הורס הכל זה אוכל את השאריות וזה ואז לא עהיה גועל

התמעטות חלב בהנקה, למה זה קורה ומה עושים?שמש בשמיים

קצת רקע- בן שבעה חודשים, הנקה מלאה, לאחרונה התחיל קצת מוצקים אבל לא ברמה שמחליף ארוחות מלאות. אני איתו בבית אז רק יונק, כשעבדתי הייתי שואבת אבל די מהר נשברה לי המשאבה (ילד שלישי, המשאבה עוד מהראשון) ואז עברתי לסחיטה. הייתי סוחטת לו די בדיוק כמה שהוא היה שותה ולקראת הסוף כבר יותר חיפפתי בזה ככה שהמאגר של החלב במקפיא נגמר, אבל לא כי לא היה חלב, פשוט כי סחיטה זה מתיש כי אי אפשר לעשות שום דבר במקביל וזה לוקח זמן וכל פעם רק צד אחד וכו'...

 

עכשיו כבר כמה ימים מרגישה שיש לי פחות חלב. אתמול יצאתי בערב אז ניסיתי לסחוט לו בקבוק שיהיה לו בלעדי. לא יצא כלום, ברמה של כלום. בהתחלה זרזיף דקיק, אחר כך טיפות, אחר כך כלום. הלכתי לשתות, עשיתי הפסקות, עיסויים, הכל. משני הצדדים יחד הצלחתי בחצי שעה של מאמצים להוציא פחות מ 20 מ"ל. בעלי הפשיר לו את החלב הכמעט אחרון שהיה במקפיא ואני הלכתי. גם בלילה, הוא התעורר פעמיים לינוק ובכל אחת מהן ינק חצי שעה, צד אחד צד שני, שוב ראשון, שוב שני ככה מלא זמן עד שנרדם שוב, גם בבוקר לא היה מלא, נתתי לו מוצקים ומים, הוא די רגוע היום, אבל אני לא מלאה בכלל בכלל, יש קצת חלב, אבל ממש קצת.

 

זה שינוי ממש של הימים האחרונים, אני בחופש איתו כבר שבועיים, ובשבוע האחרון זה ככה, אז לא מאשימה את הסחיטות (דווקא אז הייתי מלאה בהחלט), שותה בסדר, אוכלת בסדר, ישנה בסדר... אפשר לשפר את כל אלה, אבל זה לא פחות ממה שהיה לפני כן כשהיה לי חלב.

אז קודם כל לשפר את האוכל, שינה וכו'איזמרגד1

כי זה יעזור לתגבר גם אם לא בגלל זה יש ירידה בכמות

ולאכול דברים שמגבירים חלב- עכשיו עולה לי רק קוואקר אבל בטוח יש עוד

תודה! אני מנסה האמת לתגבר שתיה כבר כמה ימיםשמש בשמיים

בעיקר בשביל תשעה באב כי קראתי איפה שהוא שלוקח לכליות שבוע עד שהן מטפלות בצורה יעילה בשתייה מספקת ועד אז פשוט הולכים הרבה לשירותים ולא באמת נספג בגוף מה שהוא צריך...

אוכל אני יכולה ממש לשפר וגם אני אנסה לאכול קוואקר. תוהה לעצמי אם לקנות חילבה במיוחד...

ועוד שאלה, זה משפיע על המצב ההורמונלי?שמש בשמיים

כי עדיין לא חזר לי המחזור (ואצל שני הגדולים חזר הרבה אחרי שבעה חודשים) ומפחדת שהחוסר חלב הזה ישפיע או שזה תוצאה של מצב הורמונלי כלשהו...

 

אני לא יודעת למה זה קורהרקאני

אבל כשקרה לי לקחתי מורינגה

כדורים טבעיים כאלה

ועזר לי ממש

יש סיכוי להריון?אוזן הפיל

כי זה יכול לגרום להתמעטות

סתם זורקת רעיון

יש סיכוי אבל לא סבירשמש בשמיים

כי אני מזהה את הביוץ שלי בעיקרון (גם כשאני לא עוקבת במיוחד) ולא זיהיתי ביוץ מאז הלידה, ואצל שני הגדולים עוד לא חזר המחזור בשלב הזה.

ועכשיו התינוק הקיא, מפחדת שהוא מיובש...שמש בשמייםאחרונה
אתגר השנצ במעוןאנונימית בהו"ל

בלתי נסבל.


מה עושים עם ילדה שפשוט לא הולכת לישון?


אני נשפכת בשבע וחצי (אולי קשור לזה שאני בהריון, אולי לא(


ועד עשר אני מנוטרלת כי בהשכבה.

וזה תמיד נגמר בבכי שלה ועצבים שלי


שונאת את עצמי אחר כך

ומרגישה האמא הכי דפוקה בעולם


ולא, זה לא רלוונטי להוציא מוקדם

נדיר שאני בבית בשעות האלו 

שנה הבאה בגן?איזמרגד1

אם כן פשוט לנשוך שפתיים ולעבור את השבוע- שבועיים שנשארו, פשוט להשכיב מאוחר ממש מלכתחילה ואז להפסיק שנצ.

אם לא אין לי פתרונות לצערי😐

לאאאאנונימית בהו"ל
לצערנו הרב
לספור לאחור... עוד חודש וזה נגמר. סיוטכורסא ירוקה.
זה פשוט קשהשירה_11

אני פרשתי

היא ערה איתי בבית עד שהיא מעצמה הולכת לספה ונזרקת לישון


לא מתאים לי הערבים המגעילים האלה שהיו לנו עם הרדמה אין סופית בכי ועצבים

עונהנויה12345

אני באופן קבוע הייתי יוצאת לגינה עם הבן שלי, פירות ארוחת ערב הכל שם, משחקת איתו המון והוא היה מתעייף מזה כל כך שבשמונה גג שמונה וחצי הוא היה הולך לישון. בתקופה של הקיץ הייתי עושה לו בריכה בחצר שלנו עם השכנים. אני יודעת שזה קשה יחד עם ההריון אבל אפילו לצאת עם עוד ילדים שיכולים להעסיק אותו בגינה יכול לעזור לך.

אבל אחרי שינה במעון הם לא ירדמו בשש או שבע. אני הייתי שמה בשמונה וחצי. 

יש ילדים שפשוט לא צריכים את השנצמשתדלתלהיותאני
יש ילדים שלא צריכים את השנצ, לא משנה כמה אנרגיה הם יוציאו.
לגמרי מסכימה.אחת כמוני
או שנצון קצרצר בלבד
מעניין שגם השנה זה ככ משפיע עליהפרח חדש

הבן שלי במעון גם ויש לו עוד שנה הבאה

בינתיים הוא ממש צריך את השינה הזאת

חלק מהבנים גם בשנה השלישית עדיין היו צריכים את זה

ואחרים באמת היה סיוט כמו שאת מתארת..

אני יודעת שיש מעונות שאפשר לתאם עם המטפלת שחלק מהילדים ישארו ערים, אולי שווה אפילו לשלם על זה תוספת של כסף חודשי. 

ככ מבינה אותך!!אחת כמוני

אצלי נס שהילדון נולד בסוף דצמבר

אחרת עוד שנה שלמה עם שנצ של שעתיים 🫪


מבינה שאצלך לא :/

זה סיוטענבליתאחרונה

אצלי נולד בינואר, הוא כבר בן 3 וחצי. לא הוא צריך דנצ, כשילדים שנולדו 3 שבועות לפניו לא ישנים שנצ בגן כבר כמעט שנה?

10-11 בלילה זה רגיל אצלו

שלום לכולן, אני בתוך סיוט ההיפרמאזיסיעל לוי

שוכבת במיטה עם בחילות מזעזעות כל היום, וכולה שבוע 10 ....

יש לי חסימה של אתרוג ולא מעונינת לפתוח את המחשב ליותר פתוח, אבל אני ממש משוועת לראות איזה משהו מענין (מתוך המיטה שאני מבלה בה 24 שעות)

אולי יש למישהו איזה משהו מענין (אולי סדרת בייבי בום) להעלות בדרייב כדי שאוכל לצפות לפחות לברוח קצת מהסבל שלי,

אם למישהו יש לעלות גם סרטי פנטזיות אשמח מאוד, או דיסני חדשים יחסית כמו אנאקנט או דברים כאלו.

הי אלופה תרגיש טוב!!! מצרפת תיקייהרקלתשוהנ

זה סרטים ישנים, לא כולם צנועים מאד אבל אולי תחפשי אם את מכירה פה משהו ומתחשק לך לראות שוב...יש פה מכל הסוגים

 

סרטים וסדרות – Google Drive

צדיקה שאת!יעל לוי

אני בדרך כלל משתדלת לא לראות סרטים, ראיתי המון שהייתי בחורה אבל אני מאמינה שזה לא מאוד עושה טוב,

אבל היום אני פשוט טובעת, כל היום בוכה מרוב סבל ! לא יכולה לנשום מרוב בחילות.

וממש עזרת לי, יותר נכון הצלת אותי, עכשיו אני יכולה טיפ טיפה להשכיח את הסיוט שאני נמצאת בו..

ואל תחשבו, אני שמחה על ההריון ורוצה את הבייבי, אבל רק מי שעברה היפראמזיס יודעת על מה אני מדברת!

לא יודעת אם זה מה שאת מחפשתשלומית.

אבל יש לרבנית רות בנימין סדרה של סרטונים עם סיפורים שקשורים לטהרה. ממש ממש מרגשים ומעניינים.

אני יודעת שיש אופציה גם לראות אותם בדרייב

איך אני רואה את זה?יעל לוי

תודה רבה

את כותבת "בכל מאודך- סיפורי טהרה"נפש חיה.
תודה רבה!יעל לוי
הי יקרה, בדיוק באתי לפה לכתוב סיכום על ההיפראמזיסהריון ולידה

שהיה לי בתחילת ההריון.


שולחת לך חיבוק גדול, מרחוק כמובן.


מקווה שאת מטופלת היטב. אם לא-

ללכת לרופא לקבל כדורים.

להקפיד לקבל עירויים אם צריך.


ממליצה ממש (מעבר לטיפול התרופתי) על מזגן- בחדר קר הריחות פחות חזקים.

להריח שמנים אתריים אם עוזר לך.

גם משחקים בפלאפון עזרו לי לא להקיא ולהסיח את הדעת.


מסתבר שהיפראמזיס יכול להיות מסכן חיים אם הוא ברמה חמורה ולא מטופל. אז להיזהר עם זה.

(כותבת כי כתבת שאת 24 שעות במיטה)


יש קישור למבדק עצמי על רמת ההיפראמזיס שלך. לי זה גרם להבין עד כמה המצב לא תקין ושאני באמת חייבת טיפול. (היה לי חמור או משהו כזה)


אגב, אם זה עוזר- לי אישית אישרו גמלה לשמירת הריון בגלל ההיפראמזיס. הבנתי שעושים עם זה בעיות. לי אישית לא עשו בכלל אבל אולי זה בגלל התיעוד הרפואי של כל הדברים שעברתי. (בי''ח, עירויים, מעקבים וכו')


מצרפת בהודעה הבאה את הקישור

קוראים לעמותה אם הדרךהריון ולידה

עמותת אם הדרך


אגב, אני רואה שכתבתי 'ההיפראמזיס שהיה לי בתחילת ההריון' אז כמובן שתחילת ההריון היא עד שבוע 20 לפחות (אח''כ הצלחתי להוריד כמעט את כל הטיפול התרופתי), ושהוא לא היה אלא עדיין כאן, אמנם ברמה נמוכה יותר, וכנראה שלא כדי להעלם. 

זה עושה ניקוד, לא אומר רמה..אמא לאוצר❤

אני לא בהריון כרגע אבל עניין אותי לראות לפי מה מגדירים..

אז מילאתי לפי ההריון האחרון אבל יצא רק ניקוד

אני עשיתי את שאלון נראה לי קוראים לזה הלפ או משהויעל לוי

יצא לי היפרמאזיס בדרגה בינונית

לא יודעת איך מרגישים בקשה, אם אני מרגישה בגהינום מדור שביעי.

חיבוק, זה תמיד מאד קשה💓אמא לאוצר❤

לא יודעת מה את עוברת אבל יודעת שכמעט תמיד זה עוד יכול להחמיר😞 בהריון השני היה לי ממש קשה, שהוגדר בינוני

ואז בהריון השלישי הבנתי מה זה ממש קשה באמת🫣 שאכן גם הוגדר קשה מאד והייתי חלק ממנו בסכנת חיים..

 

חיבוק גדול מרחוק בכל אופן, זה קושי בל יתואר 🤍 ולהסיח את הדעת זה מעולה בכל מה שאפשר, מחזקת אותך! גם אני בדר"כ לא רואה סרטים סדרות וכו' וההריון ראיתי מלא מלא זה הדבר היחיד שעזר לי קצת להסיח את הדעת לכי על זה

תודה על ההזדהות זה מעודד, לא כולם מעודדים.יעל לוי

יש כאלו שמסתכלים על זה כאילו את חולת נפש או מפונקת.

הוספתי בעריכה תסתכלי, ולגמרי, מכירה את זה מקרוב!!אמא לאוצר❤

שימי פס על כולם אין להם מושגגגג

רקיעל לוי

תודה, תודה, רק מי שעבר את זה מבין!

ממש ממש ממש ככהאמא לאוצר❤

יש לנו קבוצת תמיכה בוואטסאפ

של נשים שעברו את זה לפריקות והתייעצויות לשאלות והכל ..

לי זה היה משמעותי בהריון קבוצה שמבינה באמת את מה שאני עוברת.

מוזמנת! אם את רוצה תכתבי לי מספר טלפון בפרטי אדאג שיצרפו אותך💓

אין לי וואטסאפ רק טלפון כשר,יעל לוי

תודה רבה בכל אופן

💓💓💓אמא לאוצר❤אחרונה
אנסה לנשום להרגע את מה שעבר עלי 😵‍💫חדשה כאן 2

אני באמת מנסה לשמור על שפיות

אני עוברת ומתגלגלת המון בחיים .. לא באמת אצליח לספר כאן הכל 😔


באחת השיחות שבוע שעבר

הודעתי לבעלי שאני ממש עייפה לאחרונה ולא מרגישה טוב ואני צריכה כמה ימים + לילות לעצמי והלכתי לחברה שהיא ממש מרחק הליכה מאיתנו.. אין לי משפחה לנחות עליה ..  כמה בינינים ושאם צריך משהו שיעדכן

זה הסתדר מעולה עם העבודה

רק שהאדון החליט לצאת בבוקר לעבודה ..

אומנם לכמה שעות בודדות ביקש שאחזור וקרא לאמא שלו שתהייה איתי שלא אהיה לבד .. זאת שתמיד מציעה עזרה ואני מסרבת בנימוס 😵‍💫

תמיד אמרתי שהיא אישה טובה לא מתערבבת לא חמה רעה.. קצת חסרת טאקט אבל לא רעה..

בקיצור הילדים ישנים היא בסלון מחזיקה את בת השנה +

אני בחדר נחה ברגע של שניה שאני לא מרגישה טוב

יוצאת מהחדר לכיון השירותים היא מתחילה להכות ולקלל אותי

תוך כדאי שהיא דוחפת לי את התינוקת לידיים שאחזיק אותה .. אני מנסה להסביר לה שתחכה רגע שאני לא מרגישה טוב

אני ממש כמה דק אחזיק אותה אבל היא לא נרגעת

וממשיכה לתקוף אותי פיזית ומילולית..

תוך כדאי שהיא מזמינה ניידת 🥴 מה היא אומרת

לשוטרים??? שאני הזנחתי את הילדים הבית ובעלי ויצאתי עם חברות שלי לכמה ימים הם כבר הזמינו אמבולנס ..

ולא הפסיקה לצרוח שאני חולת נפש ומסוכנת לסביבה 🫣

עכשיו אלוהים.. אני באמת שואלת מה קרה?

אז נחתי יום אחד ושבקשו לחזור חזרתי

עדיין זה לא מצדיק את ההתנהגות הזאת.. אם קשה לך אם את לא מסוגלת למה את

לא אומרת לבן שלך שאת לא מעונינת לעזור? למה להגיע למצב של קללות ואלימות? ועוד מול ילדים קטנים? בחופש הגדול?

נכון.. תמיד רגילים לראות אותי מתפקדת 100 מתוך 100 גם אחרי לידה גם במצב גסיסה אני לא נחה

לקחתי לעצמי הפסקה של יום!!!!!

ריבונו של עולם!!! את שתמיד מציעה עזרה ואני אעשה עבורכם ואני אשמור לכם ואני אביא לכם מה קרה??? ישבת עם ילדים ישנים במזגן אצלי שעה  שאני בחדר לא מרגישה טוב!

מה קרה מאז? רווחה רודפת אחריי

בריאות הנפש רודפת אחריי

כל העו"ס והפסיכיאטרים של הקופת חולים

הייתי מאושפזת יומים בבית חולים עם טראומה

גם לבעלי יש חלק בזה .. בקשתי עזרה ממך! להיות איתם כי אני חלשה וזקוקה למנוחה

לא בקשתי שתקרא לה!

מה למדתי על בשרי??? שלא אעז יותר לבקש עזרה

כי ברגע שבקשתי מת העולם שלי ..

עד הפעם הבאה שאקרוס 

מהההההה הסברת לגורמים הנל את כל הסיפור?נפש חיה.
כן ..חדשה כאן 2

ישבתי וסיפרתי להם את השתשלשלות העניינים

לא באמת השאירו לי ברירה

אני עייפה ותשושה פיזית ונפשית 😩

אני בהלם ממש!!פרח חדש

שום דבר פה לא תקין בשום צורה

אני מקווה שיש לך עם מי לדבר בחיים האמיתיים

ולא רק את הפורום 

באמת שאין לי מילים

חיבוק ענק

אולי לבנות אחרות פה יהיה רעיון 

 

 

תודה ❤️ תתפללי עליחדשה כאן 2
מהמהמהמהחמדמדה

לא הבנתי כלום

בעלך לא העיד לטובתך מול הגורמים הרלוונטיים??

לא הסביר שאמא שלו הוציאה מפרופורציה?

נשמע לי פסיכי מה שאת אומרת מה זה אמא משוגעים…

הוא מעיד לטובתיחדשה כאן 2

אבל עדיין הם מנסים לעשות את העבודה שלהם

ואכן בודקים שאני לא מסוכנת

לסביבה והילדים לא מוזנחים כמו שהיא טוענת .. זה שיחות על גבי שיחות שעות של אנרגיה ובירוקרטיה

עדיין זה מעשה מיותר גם אם עומד לצידי וגם אם לא

בתור סבתא לא עושים כזה דבר

אני כועסת על בעלי שבכלל קרא לה

אבל בעיניין אחר - הייתי מעריכה אותה פי אלף אם הייתה אומרת מההתחלה שהיא לא בנויה לעזור מאשר להגיע למצב קיצון שכזה 

ברור שזה מיותר!חמדמדה

לגיטימי בטירוף לצאת לכמה לילות להתאוורר

מי קורא לזה הזנחה?!

ילדים שמחים לאמא שמחה

יואו איזה סאגה…

נשמה, נשמע סאגה הזויה ומטורפתשלומית.

ממש ממש חשוב שתדאגי לעצמך לתמיכה נפשית משמעותית בתקופה הזו.

אני לא יודעת מה גרם לך להחליט לקחת הפסקה של כמה ימים, אבל מן הסתם גם לפני כן כבר התמודדת עם דברים מורכבים.

קיצור חוזרת לבקשה שלי לדאוג לעצמך למלוא התמיכה האפשרית, ולהתרחק מכל מי ומה שעלול לדרדר את העניינים 

וואו וואו וואושוקולד פרה.

נשמע כל כך מוזר, כאילו תלוש מהחיים הנורמטיביים..
חמותך נשמעת לי אימפולסיבית מאוד. כל בן אדם נורמלי היה נוהג אחרת. להזמין משטרה זה מאוד מאוד חריג. מאוד. 

את צריכה תמיכה. יש לך אותה? תעדכני אותנו איך את מרגישה. במקומך הייתי נפגעת קשות ועמוקות. זה לא נורמטיבי בכלל

היא לא חמה רעה? אמאלהמחכה להריון

הזוי ברמות להרביץ לקלל אותך? להזמין לך משטרה? מה??

מקווה שהסיפור הזה יהיה מאחורייך מהר מהר והכל בסדר את בסדר גמור בעלך היה איתם זה לא שהם היו לבד בימים האלה.. חיבוקק

אחותיהמקורית

לפי הסקת המסקנות שלך את צריכה טיפול דחוף

סליחה על הישירות, אבל ניכר שאת במצוקה ואני רוצה שיהיה לך טוב

אישה במצב רגשי תקין בחיים לא הייתה כותבת שחמתה אישה טובה, וגם לא הייתה מוכנה בחיים שהיא תתקרב אליה יותר. גם לא לילדים.

ואת הכי צריכה עזרה בעולם. הכי.


 

ואם הבעל לא תומך - אז גם אותו דואגת לנער טוב טוב או להעיף לכל הרוחות

לפגוע בך בצורה כזו זה לפגוע גם בילדים שלו

יש ככ הרבה דברים אחרים לעשות שהם לא לתקוף אותך פיזית או להזמין לך משטרה. הםוך אם כבר אותה צריכים לעצור על תקיפה.


 

בבקשה תדאגי לטיפול טוב

לא הפוגה

לא יום יומיים אצל חברה

טיפול מקצועי טוב

שולחת חיבוק ענק ומקווה שתצאי מזה חזקה יותר♥️


 

 

מחזקתעם ישראל חי🇮🇱

כתבת נכון כל מילה מדויקת.

מסכימהדיאט ספרייט

וגם

את ובעלך מדברים בבית, לא?

הוא לא הבין שזה לא הגיוני להזמין את אמא שלו לאור היחסים בינכן והתפקוד שלה?

(כותבת מבלי לזכור פרקים קודמים) 

ממש כך…חמדמדה
לדעתי היא התכוונה למה שהיא חשבה עליה לפני האירועאורוש3

שהיא לא רעה. ולא למציאות הנוכחית....

מסכימה עם כל היתר. 

עולם הפוך. היא אלימה, צועקת, מזמינה משטרה...כתבתנו

בהרגשה שלי צריך להפוך את חובת ההוכחה עליה. להגיד לרשויות, אותה שמעתם צועקת, היא הזמינה משטרה (מעשה כוחני! גם אם זה משהו שצריך לעשות במקרים מסוימים, ולכן גם אם יש נוהל שבודק אותך כדי לוודא שהילדים בטוחים, צריך במקביל לבדוק עדויות עליה ועל שפיותה כי יש דבר כזה תלונת שוא.)

את ידעת שאת צריכה מנוחה ודאגת למעטפת, היא באה לסייע ותוך כדי פירקה את הבית..

בקיצור, הלואי שטחנות הצדק טוחנות בכיוון הנכון וזה אפשרי, אבל אם לא- חיבוק גדול שאת בסדר ואת שפויה ואת קשובה לצרכים.

ובעניין התקשורת עם הבעל, זה לא נשמע לי בריא הגישה הזו של 'למדתי לא לבקש עזרה'. למרות שזה הכי מקומם שיש, איך שהכל התפתח, ומותר לך לכעוס, ומסתבר שלא היה מספיק ברור לו שזה הזמן לוותר על עבודה לטובת המנוחה שלך..

עדיין, אני כן חושבת שהקשר צריך להיות כזה שדבר ראשון הוא בצד 'שלכם'- רואה איתך עין בעין מה נגרם מהדרך שבה הוא התנהל ולמה ברור שפעם הבאה שתצטרכי מנוחה זה יקרה, *ולא ככה!*.

קשר שבו את מרגישה שאת צריכה לקבור את עצמך ואת רצונותייך במקום עמוק כי הדברים עלולים להתפתח עקום, בעיני דורש טיפול ועבודה על תקשורת, וכדאי להשקיע על זה בטיפול זוגי. סליחה שאני מתפרצת לדלת סגורה בלי שביקשת 🙏

קראתי ואני ממש מצטערת לשמועאבי גיל

מה שעבר עלייך.

מה שלומך עכשיו? את כבר בבית?

לא מגיע לך.

נורא נורא מעצבן וכואב ומה לא.. אפשר לתלוש את השערות. את יודעת כמה אמהות יש בבתי חולים פסיכיאטריים שפשוט לא יכלו להתמודד עם הלחץ והעומס? וליבי איתן. אבל את כן הרמת דגל אדום ואין בזה שום בעיה להפך.


אולי בעלך הוא הבעיה שבעצמו לא ידע להתמודד עם הילדים ? למה לא בודקים את הבעל??? למה אוטומטית האמא???

סליחה שאני חדה אבל זה נורא מעצבן.


חיבוק על האירוע המורכב.

ממש מחבקת אותך את לא לבד

נשמע זוועהאורוש3

מקווה שהרוב מול הרשויות מאחוריך.

נשמע לי בכללי להתחיל עם רופאת משפחה לבקש בדיקות להבין מה לא טוב פיזית.

טיפול רגשי חובה כמו שכתבו. אפשר דרך הרווחה או הקופה אם הם כבר בסיפור.

שיחת איפוס לבעל, את או מטפל. את לא אמורה להגיע לקריסה ברמה שצריכה לצאת מהבית כדי לנוח. אתם אמורים להיות יחד באירוע.

ולפחות לתקופה הקרובה לא להתקרב לחמות הזאת. לפחות לא את והילדים. ושזה יהיה ברור גם לבעל.

חיבוק ענק! שולחת כוחות.

מה קראתי עכשיו??????ניק חדש2

אלוקים אדירים!!!!!

זה כ"כ לא תקין בכ"כ הרבה רמות.

ברגע שהכל נגמר הייתי מעיפה אותה מהחיים שלי לצמיתות.

אני בהלם מוחלט


מגיע לך חופש ומגיעה לך הפסקה מתי שאת רוצה וצריכה.

בלי התחשבנות כמה את עושה וכמה את לא עושה.

את ראויה לטוב ולשלווה.

אני פשוט המומה.

🩷

תודה בנות! ❤️❤️חדשה כאן 2

מזל שהקבוצה הזאת קיימת! רק כאן יבינו אותי


 

שכתבתי שהיא חמה טובה בסהכ

התכוונתי שהיא חמה טובה עד המקרה הזה

באמת שהיא הייתה בסדר לעומת סיפורים אחרים שבנות כותבות היא לא אובסיסיסית לבן שלה ולא לילדים היא לא מהחופרות והמתעלקות

הולכים אליה מידי פעם בשישי ורוב הזמן שיחות טלפון מאוד שיטחיות .. היא של פעם פשוט חסר לה טאקט.

היא לגמרי השאירה אותי בהלם 😵‍💫

הצעתי לרווחה לבדוק אותם

אולי הם הבעיה הם התרגלו לראות אמא מתפקדת 

ואם אמא נחה או לא מרגישה טוב 

זה מגיע לאלימות ומשטרות אז זה אומר דרשני 

 
 

אני אחרי .. אני בבית

בסופו של דבר אין לי באמת לאן ללכת

אני בקשר עם כל המעורבים ומנסה לנקות את השם שלי

בסהכ .. אני אמא טובה עד כמה שאפשר

שמתפקדת ורק הייתה צריכה לילה לשים ראש וקצת מנוחה

מסוג הרגעים שלא הייתי מתנגדת שיטפלו בי

כמו שאני מטפלת בילדים והבית 😔

לא יודעת איך קרה שבקשתי עזרה כי אני עייפה

עכשיו הנפש שלי עייפה פי 100 😔

וואו זה באמת ממש מובןהמקוריתאחרונה

וטוב שאת כבר בבית.. את מלווה בטיפול יקרה?

איך בעלך הגיב לזה?

אופ אני כבר מרגישה ככ לא בנוח עם העבודה…חמדמדה

עובדת בתחום ההייטק

נכנסתי לעבודה חדשה בתחילת פברואר

לפני זה הייתי בעבודה אחרת שהייתי בה ממש לא מרוצה בערך מכלום, פשוט הייתי ג'וניורית אז הלכתי למקום הראשון שקיבל אותי וזה כן היווה מקפצה, אבל בגלל דלא היה לי טוב ולא היו נחמדים אליי לא חישבנתי יותר מידי- מחלה חופש וכזה והעבידה היתה שעתית אז ברגע שמלאתי את חובי לחברה- ביי תתפוצצו…


מאז שעברתי קודם כל מקום ממש טוב ברוך ה' אז חשוב לי להיות טובה ולהראות שאני טובה ושווה את המשרה (זה גם שוק טריקי אז זה מלחיץ אז יותר חשוב לי להיות יעילה)

אבל מאז שנכנסתי לשם (כאמור, פברואר) באמת פתאום קורים דברים

נכנסתי להריון בערך באותו שבוע

והיה פורים (כולם חילוניים אז רק אני ועוד כמה היו בחופש)

והיה פסח

וחתונה לגיסה

ובין לבין ימים של מחלה בגלל ההריון (בדרך כלל לא לוקחת יום שלם, אני מתחילה ואם רואה שלא מסוגלת- פורשת)

וימים שביקשתי מהבית בנוסף כי בדיקות נגיד (בעקרון רק יומיים מהמשרד אבל יצא שגם אותם לא תמיד אני מגיעה)

ואז חודש שעבר כל החודש הייתי בלי יום אחד מוזר, וגם היה לי פרוייקט גדול אז היו הרבה ימים שעבדתי עד שמונה בערב או הייתי זמינה בשישי באמת השקעתי

ואז שבוע שעבר מוקד- המלצה לנוח, שני הימי משרד עשיתי מהבית, והיום הגעתי למשרד והודיעו לי לפני שעה שמישו שהוא כמו דוד שלי נפטר מדום לב ולא הפסקתי לבכות אז פשוט חזרתי לעבוד מהבית (כי אני לא יכולה ללכת ללוויה גם ככה)

ואני כל הזמן מפחדת שחושבים שאני לא מספיק נוכחת

או לא מספיק יעילה

או שאני מאמתת את סטיגמת ה'דתיים שרק מביאים ילדים ומתעלקים על החברה'

זה ממש רובץ עליי

לדעתי, כל עוד לא מעירים לך - הכל בסדרכבתחילה

תכלס זה באמת כלום ימים שאת מחסירה, אפילו לפעמים רק חצאי ימים.

זכותך לנצל שעות הריון, מחלה, חופשה וכו'..


לכן לדעתי כל עוד לא רומזים לך, או ממש מעירים- הכל בסדר.

חוץ מזה שבמילא אסור לפטר אותך בהריון, לכן כרגע את מוגנת. 

וואי וואי וואיכורסא ירוקה.

כמה סטרס.

יש באמת תקופות כאלה שהכל פשוט קורה וזה הכי לא מתאים.

אני יכולה להגיד לך מהנסיון שלי בהייטק - אם כשאת שם את משקיעה וזמינה הכל בסדר. מותר לך להיות בהריון, מותר לדודים למות, מותר ללכת לבדיקות.

הבעיה זה אם את מגיעה ועושה הפסקת קפה שעה ואז א.צהריים שעה וב4 גם הפסת קפה של שעה.

לא צריך לעבוד כמו רובוט, צריך יחסי אנוש (זה חשוב לא פחות ממקצועיות) אבל פשוט צריך להראות רצינות, לנסות למצוא פתרונות (כמו שאת עושה, במקום לבטל יום בגלל בדיקה כן לעבוד מהבית) וזהו.

Haters gonna hate, אז אם זה הפחד שלך אפשר באמת לנשום ולזכור שזה שלהם ולא שלך, שאת עושה את המקסימוםועומדת בדרישות המצופות. שהיתה לא תקופה מאתגרת ועדיין את טובה.

כשאני הייתי חצי שנה בעבודה הרגשתי קצת כמוך לקחתי את הבוס שלי לשיחה ואמרתי לו "תשמע, עברה חצי שנה זה מבחינתי זמן להסתכל אחורה ולחשוב קדימה. היתה לי תקופה ממש מאתגרת, הגעתי מתחום אחר בתוכנה שהיה לי קל יותר וכאן קשה לי מאד. אני משתפרת אבל זה עדיין מאמץ ולא אינטואיטיבי וציפיתי מעצמי ללמוד יותר מהר. הייתי שמחה להבין איך אתה רואה את הדברים ולחשוב מה נכון הלאה."

במקרה שלי הוא אמר שהוא חווה את זה אחרת ודווקא הם מרוצים, אז המשכתי להרגיש אותו דבר ולהתאמץ אבל ידעתי שזה בראש שלי ואני כן עומדת בציפיות ייש בזה קצת משהו מרגיע.

הפידבק שהבוס שלך יתן לך יכול מאד לעזור, גם כדי לשפר את 3 החודשים שנשארו לך ללידה, וגם להבין מה הסטטוס שלך שם. לפי התגובה שלו תעשי הערכת מצב ותביני איך כדאי להתנהל הלאה. במיוחד שאצלך נשמע שזה דברים יותר חיצוניים שהקשו עלייך ולא מהותיים שהיו חלק מהעבודה

וחוצמזה חכי עכשיו באוגוסט ובחגיםכורסא ירוקה.
תראי איך את תעבדי הרבה חוץ מחוהמ בערך וכל השאר בחול... אז ככה זה. כל אחד והחיסורים שלו
אני כשהייתי בשלב שלךאונמר

שאלתי קולגה מה חושב על השתלבות שלי והכל.

ואחרי זה גם שאלתי את הבוס. הכי דוגרי אבל הכי מרגיע.

עברה חצי שנה, אשמח לדעת איך אתה רואה את זה...

בהצלחה!!

קולגה לא כיחמדמדהאחרונה

הצוות כרגע קצת מוזר

לא רוצה לפרט אבל אני לא אין לי מישו בצוות ש'מבין שיחה'

לא בצורה מתנשאת, בצורה טכנית.

אולי יעניין אותך