הפי

קודם כל זה אופי... תמיד יהיו עליות וירידות ודברים שיציפו אותך וצריך לקבל את זה גם חשוב.
באופן מעשי- אולי לנסות לקבל מבט קצת מעל הסיטואציה ולא בתוכה.
כאילו להתייחס לזה יותר פרקטי ופחות מתוך החוויה.
אני מזדהה קצת בסוף זה עוד ביטוי לרגישות גבוהה
פעם הייתי מתחרפנת מסיפורים קשים, על חורבן, על השואה, מלחמות... הזדעזעתי יותר מדי. ומה שנתן לי איזון זה להבין שזה מה שהיה צריך לקרות, יש לזה משמעות ומטרה, זה חלק ממהלך גדול שה' מנהל אותו. אז כבר חוץ מהחוויה נכנסים עוד קריטריונים.
ובכל סיטוציה את לא רק צופה את כבר עם תפקיד. וגם אנשים אחרים. זה לא קורה להם סתם שהם רבים...
יש כמה דברים שאפשר לעשות:
1- להתפלל. גם לשיפור המצב, וגם בשביל עצמך זה ככ עוזר להתחבר אל ה'...
2- לנסות לעזור ברמה הפרקטית אם יש צורך.
3- ללמוד מהסיטואציה באופן כללי/ לנסות להבין האם השם רוצה שתלמדי משהו מזה לחיים שלך.
4- באמת להיות יותר אקטיבית ולהיות עסוקה במטרה ובמה שצריך וככה אין לך את כל הזמן לשקוע בעומקים של הרגש כשהוא מציף. אבל חשוב כן ליישב את זה ולקחת זמן לנשום. ואם צריך לשתף מישהי- אמא חברה אחות...
ובעיקרון את הכוח של הרגישות להוציא למטרות שבשבילן קיבלת אותו. אם יש לך תובנות בקשר לזה אשמח שתשתפי אותי גם...
