עוד שאלה של "הייתן הולכות למסיבה של הילד"מתואמת
הפעם זה לא קשור ישירות ללידה - ב"ה כבר יש לי מספיק כוחות להסתובב ולצאת (כל עוד זה לא יותר מדי פעמים ביום), גם אם קשה כשהתינוקת לא רגועה הרבה יחסית.
בכל אופן - אנחנו בתקופת סוף שנת הלימודים, שמתנגשת באופן מדהים באירועי בר המצווה של הבן הגדול. (כשילדתי אותו ואת התאומים רגע לפני סוף שנת הלימודים האקדמית - לא חשבתי שההתנגשות הזו תשפיע בעוד פעמים בחיים...)
להרבה מהילדים יש מסיבות סיום.
השבוע הייתי בקונצרט של הבכורה בחוג של בית הספר, שבוע הבא יש לה מסיבת סיום של כיתה ח' בדיוק באותו יום שבו יש טיול סיום בגן של הבן שלי (יום שני).
ביום חמישי יש את בר המצווה של הבן הגדול, ושבת היא שבת בר מצווה.
ועכשיו הילדה שבכיתה א' חזרה עם הזמנה להצגת סיום בחוג שבו השתתפה השנה - ביום רביעי אחר הצהריים.

ועכשיו אני שואלת אתכן, רוצה שתענו בכנות:
האם ראוי שאלך למסיבה בחוג של הילדה, או שהגיוני מאוד שבגלל העומס באותו שבוע אוותר על זה?
במיוחד שאני בונה על יום רביעי כיום שבו אנקה את הבית "מהמסד עד הטפחות" לקראת שבת הבר מצווה... (כי בחמישי ושישי לא יהיה זמן, אפילו לניקיון השבועי הרגיל שלי)
מה אתן אומרות?
אמאלה! איזה עומס!!!מאוהבת בילדי

המון הצלחות!

תודה! לפחות מישהו באמת מסכים איתי שזה עומס מתואמת
וזה בלי לדבר על שלל הקניות והארגונים שצריך לעשות בכל הימים האלו בשביל הבר מצווה...
וואי. לגמרי.מאוהבת בילדי

והכוחות שזה לוקח...

קניות תרכזי לך ליום אחד. רק מה שחייב.

ותאצילי סמכויות. אפשרי? שהבת תקנה X וסבתא תקנה Y וכו'...

הקניות זה פשוט לא נגמרררר...מתואמת
והעיקר אמרתי שלא נקנה הרבה דברים... ושלא צריך בגדים חדשים לכל הילדים... אבל בסוף יצאתי לקניות כמה פעמים רק בשביל זה (כל פעם עם ילדים אחרים - לפחות לחתן השמחה בעלי קנה).
ולקנות חד פעמי, ולהדפיס הזמנות ומזכרות, ולקנות עוד כל מיני פיצ'פקס (קטנים וגדולים) בשביל לעבור את השבת בטוב...
וזה בלי לדבר על כל הדברים שצריך להכין בבית...
טוב, פרקתי כבר עוד על הדרך... תודה על המקום
המון הצלחה! בכל!מאוהבת בילדי

ותזכרי- ב"ה שאת עובדת למשהו שמח...

 

ותודה שהזכרת לי- באמת כדאי לי להכין עכשיו כבר את המזכרות לחלאקה. למה לחכות לרגע האחרוון...

נכון! באמת מזכירה את זה לעצמי כל הזמן...מתואמת
(במיוחד שיש בין לבין כל מיני תורים וטיפולים, וזה קצת פחות משמח )

בהצלחה לך עם המזכרות לחלאקה ועם המסיבה עצמה (ותתכונני כבר מעכשיו ללחץ של עוד עשר שנים )
מצד הראויסליל
זה ראוי.
מצד העומס, זה עומס לא נורמלי.

אין לי מושג מה הייתי עושה🤷
אז לא עזרתי
אבל זה אכן עמוס
תודה! עזרת לי להבין שזה אוביקטיבית עמוס...מתואמת
וואו צריך לדעת מתי ללדת 🙈😉חילזון 123
מה עם לשלוח מישהו במקומך? דודה סבתא אבא וכו'
גם לטיול של הגן....
לגמרי... ועוד התאומים הרי היו אמורים להיוולדמתואמת
לפחות חודש אחר כך...
אני לא חושבת שיש מישהו אחר לשלוח. לטיול בגן דווקא אימהות אמורות להגיע. יכול להיות שהייתי מעיזה לשלוח את הבת הבכורה שלי במקומי - אבל הרי יש לה מסיבת סיום עם הצגה באותו יום...
למסיבה בחוג של האמצעית מותר להביא רק נשים... אז בעלי לא יוכל להגיע. ומהסבתות לא נעים לי לבקש - כי אחת מהן הייתה בקונצרט של הבכורה והשנייה מגיעה להצגה שלה, ושתיהן כמובן מגיעות לבר מצווה... (הן אמנם יותר פנויות ממני ביום-יום, אבל הן גם יותר מבוגרות...)
אולי בכל זאת כדאי לנסות לשאול ולוותר על ה'לא נעים'חילזון 123
מצטרפת לזהקטני ומתוק
בד"כ סבתות אוהבות דברים כאלה, אז אם הן גרות קרוב או פשוט להם להתנייד הייתי שואלת אם מתאים להן לבוא..
אחת גרה קרוב ונוהגת (אבל לא בלילה)מתואמת
והשנייה גרה רחוק ולא נוהגת.
פשוט אני יודעת שזו שגרה קרוב לא תעז לומר שלא מתאים לה... היא כל כולה בשביל הילדים והנכדים, גם כשזה לא נוח לה...
יש לך דרך עקיפה לבדוק שאין לה משהו קריטי באותו יוםקטני ומתוק
באמת לנסות להוריד ממך כמה שיותר..
גם אם אין לה משהו קריטי באותו יוםמתואמת
זה פשוט סתם עלול להלחיץ אותה ולעייף אותה...
אז אולי האחות הגדולה?בארץ אהבתי
או דודה רווקה?
(אני פעם ביקשתי מאחותי לבוא לערב אימהות ובנות בגן שלא יכולתי להגיע אליו. הבת שלי דווקא ממש התרגשה מזה)

זה באמת נשמע עמוס מידי לצאת ביום כזה. לא חושבת שהייתי עומדת בזה.
אבל זה יכול לתת לילדה הרגשה הרבה יותר טובה אם בכל זאת יהיה מישהו שכן יבוא לראות אותה. נשמע לי די מבאס אם לכולן באים ורק לה לא...

והמון בהצלחה עם כל ההכנות, בין כל המסיבות...❤️
שהבכורה תבוא - זה דווקא רעיון!מתואמת
היא כבר תהיה אחרי הלחץ של המסיבה שלה. אשטל אותה אם מתחשק לה
(דודה רווקה רלוונטית יש רק אחת, וגם היא באה למסיבת הסיום של הבכורה וגם לבר מצווה - והיא בשירות לאומי במקום רחוק...)
שמחה שהועלתי..🙂בארץ אהבתי
ולדעתי את יכולה לא רק לשאול אותה אם מתחשק לה, אלא לבקש ממנה ללכת גם אם לא ממש מתחשק לה, כי זה מאוד יקל עלייך וזה חשוב לך...
את צודקתמתואמת
אבל כיוון שגם היא טיפוס מרצה, ונוהגת לעזור לכולם גם אם זה לא טוב לה -
אני מעדיפה להציע לה ממקום של כיף בלבד...
הבנתיבארץ אהבתי
איזה אמא רגישה את...
מקווה שהיא תזרום עם זה.


(באופן אישי אני חושבת שאם זה הפתרון היחיד, והאופציה האחרת היא שלא תגיע אך אחד למסיבה, אז גם אם היא פחות רוצה מעצמה הייתי מסבירה לה את הצורך. זה לא משהו שעלול לפגוע בה, ואם סתם לא מתחשק לה אבל היא מוכנה לעשות את זה בשביל אחותה, לדעתי זה שווה כדי שהאחות לא תיפגע. אבל כמובן שאת האמא ומכירה את הדברים יותר מקרוב, אז רק את יודעת מה באמת נכון לכם ולה).
נכון. תודה על חידוד המבט הזה...מתואמת
בסופו של דבר גם הבת השנייה זקוקה שאהיה רגישה לצרכיה...
העומס לא הגיוני.דיליה

אבל רוצה שתחשבי רגע על הילדה הזו-

עומס בבית, בר מצווה, מסיבות של אחרים.

אז תבדקי אם יוצא שהיא מקבלת יחס אישי בתקופה הזו (לא הצלחתי לעקוב אם היו לה עוד אירועים)

אני זוכרת אירוע שלי שהיה בתקופת עומס ולא קבל יחס כשהייתי ילדה. אני לא שוכחת עד היום....

אם באת זה האירוע היחיד שלה-אז תנסי עוזרת ליום רביעי או משהו ולהתאמץ בשבילה...

(אם יש 2 אירועם באותו יום אז קל יותר להסביר ליל שהסבתא באה במקום... אבל אם אימא נשארה לנקות את הבית זה יכול להעליב...

סתם דעה שלי ילדה שלפעמים לא ראו אותה...

וואו, תודה גם על זה!מתואמת
ממש חשוב מה שאת אומרת. אמנם היא ילדה שלא תיתן לעצמה "ליפול בין הכיסאות", אבל זה בהחלט יכול לקרות גם בלי שתרצה... (אפילו לשיעורי הבית שלה אני לא תמיד מגיעה לאחרונה )
בקיצור, שכנעת אותי שאשתדל לעשות מאמץ להגיע. אבל בכל זאת אני רוצה לומר לה את זה בצורה כזו שתבין שיש סיכוי שאולי בסוף לא אוכל לבוא - אבל בלי שתרגיש דחויה.
יש לך/לכן רעיון איך לומר לה זאת?
לדעתיבארץ אהבתי
אם אף אחד לא מגיע זה באמת יכול לפגוע, וחשוב ממש להתאמץ כדי שזה לא יקרה.

אבל אם הבת שלך תגיע במקומך, אני חושבת שאפשר לתת לה ככה את ההרגשה שאתם איתה (אם יש להם קשר טוב והיא תשמח שהיא תגיע).
לדעתי יכול גם לעזור אם הבת שתגיע תצלם את ההופעה, ואז אחרי החגיגות של הבר מצווה תשבו ביחד לראות את ההופעה ולהתפעל ממנה.

ולגבי איך להגיד את הדברים לילדה -
נראה לי שהייתי קודם כל מדברת על ההופעה שלה בהתלהבות. לא כעוד משהו שנתקע בזמן לא מתאים, אלא כמשהו משמח ומרגש שאת ממש רוצה ומחכה לראות.
ואני חושבת שהייתי אומרת משהו כמו - 'הלוואי שהיו דוחים את ההופעה המהממת שלכם לשבוע הבא, שאז הייתי יכולה להגיע בנחת, בלי כל הלחץ של הבר מצווה. הלוואי שלמרות כל מה שאנחנו צריכים לעשות לקראת הבר מצווה אני אצליח להיות פנויה כדי להצליח לראות אותך... אבל גם אם בסוף אני לא אוכל לראות את ההופעה ממש - אני בטוח אראה אותה בעז"ה, כי אם אני לא אבוא אז אחותך תבוא לראות אותך ולצלם אותך, ואז אחרי הבר מצווה נעשה לנו הקרנה של ההופעה, ואני אוכל לראות איך היית מהממת...' (כמובן אחרי שדיברת עם האחות).

כמובן תגידי את הדברים איך שמתאים לך. אבל אני חושבת שאם זה נאמר מהכיוון הזה, זה לא ייתן לה הרגשה שהיא נדחקת לפינה, וייתן לה את היחס הראוי לה.
תודה רבה!! נתת לי כיוונים ממש טובים!מתואמת
מקווה שאצליח לתקן את הרושם הראשוני שנתתי לה כבר כשהיא הביאה לי את ההזמנה למסיבה בחוג...
בשמחה!בארץ אהבתי
זה באמת קשה להגיב נכון בתוך העומס.
אבל אני חושבת שבשביל שהיא תרגיש שהיא באמת חשובה לך למרות העומס של הבר מצווה, כדאי לעשות גם עבודה פנימית כדי באמת להרגיש אחרת. לא רק לשנות את המילים, אלא גם את השדר הפנימי.
לא אומרת שזה קל. לא יודעת אם הייתי מצליחה בעצמי. אבל מנסה לחשוב איך נכון להתמודד עם המצב הזה.
נראה לי שיכול לעזור לך לנסות לדמיין את המקום שלה (מה שדיליה שיתפה יכול גם לעזור).

ותמיד אפשר לתקן. אם את חושבת שהיא קלטה את היחס שלך קודם - אפשר גם להסביר לה. 'את יודעת למה בהתחלה לא שמחתי לראות את ההזמנה שלך? דווקא כי אני כל כך רוצה לראות אותך, והתאכזבתי שזה יוצא דווקא בתוך שבוע כל כך עמוס שלא בטוח שאני אוכל לבוא בעצמי לראות אותך. אבל אני באמת מתרגשת מההופעה שלך, ובעז"ה אפילו אם אני לא אוכל לבוא בעצמי בסוף, אחותך תבוא ותצלם, ואני אוכל לראות הכל אחרי הבר מצווה'.
(נראה לי שמצד האמת זה נכון. אם זה לא היה יוצא בשבוע כזה עמוס, אז באמת היית יכולה להתרגש איתה. הסיבה שהגבת פחות בשמחה זה דווקא כי זה נפל בשבוע שפחות מתאים לך, ולא בגלל שלא שמחת מההופעה עצמה, לא?)
נכון מאוד...מתואמת
עזרת לי לסדר את המחשבות וגם את המילים, תודה!!
איזה כיף, שמחה שזה עזר...בארץ אהבתי
המון בהצלחה עם הכל!❤️
רציתי לכתוב לך מה אני הייתי אומרתדיליה

אבל נראה לי זה קצת קשור לילד...

פתאום עלה לי העלבון שלי...

לא יודעת הכול נראה לי גרוע.

שבוע שעבר היה קונצרט של החוגים פה שעמוםםםםם למות.

למה כל המשתתפים צריכים לנגן בקונצרט אחד??

אז זה מבולבל לי.

בהצלחה בכול אשר תפני!!

תודה רבה בכל אופן!!מתואמת
כשאני הייתי בסמינרמאוהבת בילדי

בת 20 בערך, כן?! 

היה לנו ערב אמהות. ואמא שלי לא באה- כי היה לה רחוק (למדתי בפנימיה)

וכל כך נעלבתי! אפילו בנות יתומות הביאו איזה שכנה, דודה, מנהלת תיכון... רק לי לא היה עם מי להיות בין המערכות... וליד מי לשבת... אז הבנתי בשכל שרחוק לאימי, וקשה לה הנסיעה... אבל הלב נפגע...

 

אל תעשי לה את זה... בבקשה!

אולי תיקחי עוזרת בית ליום רביעי?

אבל אם היא הייתה דואגת למישהי אחרת שתבוא איתךטארקו
אחות גדולה/דודה/סבתא, עדיין היית מרגישה ככה?

יצא לי לא מעט פעמים ללכת לדברים של אחיות שלי כי אמא שלי לא יכלה ללכת.
הן שמחו בזה מאוד. ברור שזה לא בדיוק בדיוק כמו אמא, אבל בהחלט ממלא את הצורך.
נראה לי שכןמאוהבת בילדי

זה היה עוזר. הייתי ממש בודדה..

תחשבי שכל הבנות ישבו ודיברו וצחקו עם המלוות שלהן. ולי לא היה אף אחת...

רק חברה צדיקה שלי שניסתה להכניס אותי לחברה איתה ועם אמא שלה...

לקראת סוף הערב ברחתי לחדר והתחבאתי...

וואו, איזו חוויה קשה...מתואמת
תודה שכתבת! אני באמת אשתדל מאוד להגיע... ואם לא - אז הבכורה תבוא...
וואו ממש עמוסאיזמרגד1
יש לך אופציה להביא מישהי שתנקה בתשלום ואז זה יפנה לך ללכת לחוג?
לא, אין אפשרות שמישהו זר ינקה את הבית שלנו מתואמת
אף פעם לא הבאתי מנקה בתשלום, פשוט כי זה לא אפקטיבי עם כמות הבלגן שיש... (הניקיון הוא כבר פחות מסובך)
גם ממש קשה לי להכניס מישהו זר שיראה את כל הבלגן והלכלוך מקרוב
אני בעיקר מקווה שלפחות בעניין הזה בעלי יוכל לעזור לי...
רציתי לכתוב וראיתי שכבר הציעו לך עוזרת.תהילה 4
תקשיבי. אני הולכת להיות קצת בוטה. אני חושבת שאנשים לפעמים מתבלבלים. מה עדיף לילדים שלך? שאמא תנקה את הבית או שאמא תהיה איתם?
מי ייפגע הכי פחות אם מישהו אחר ולא אמא יהיו איתו ביום רביעי בצהריים? סמרטוט הרצפה או הבת שלך?
אני מבינה את הקושי למסור את הבית בידי זרים ואפילו את הפדיחה. אבל מנסיוני, בדרך כלל אנשים מסודרים לא לוקחים עוזרת כי הם לא צריכים. ככה שהעוזרות יודעות שהן מגיעות לבית מבולגן. והן בסדר עם זה. אם את חוששת שלא תדע איפה לשים נראה לי נכון לגייס את הבת שלך הגדולה- ההיא בכיתה ח שנשמע שהיא פנויה באותו הזמן, לעזור לה במיון או אפילו שהיא תרכז באיזה מקום והבת שלך אחכ תמיין ואת, את- תהיי במסיבה. ותשבי, ולא תתרוצצי. פשוט תני גם לגוף לנוח.
את כותבת שאת גם אחרי לידה? תחשבי כמה תיזוז פיזי מצפה לך רק סביב הבר מצוה. לא עדיף שמישהו אחר יעשה את מה שפחות נחוץ שדווקא את תעשי?

אני מצטערת על החפירה אבל לפעמים כואב לי שדברים טכניים מסיתים ומעוותים את סדר העדיפויות הנכון (בעיני).
ואחרי הכל, אם בכל זאת אני מצליחה לשכנע אני ממש מאחלת לך למצוא מישהי שתנקה כי למען האמת זו משימה לא קלה למצוא. למרות שעכשיו יש בנות בחופש וכאלה אז יש יותר סיכוי.
מקוה מאד שאני לא פוגעת בדוגריות שלי.
ב"ה שיש כל כך הרבה אירועים טובים ומשמחים. תזכו בעה להרבה שמחות בנחת ובשמחה

זהו, שבאמת קשה למצוא אצלנו עוזרות...מתואמת
ואני מפחדת לתת למישהי צעירה ולא מנוסה, שמא היא לא תנקה טוב...
בכל אופן, רק למצוא מישהי זה גוזל כוחות שאין לי...
אני חושבת שעכשיו בחופש יהיו נערות שירצו.תהילה 4
יש נערות שאוהבות לנקות ואלופות בזה.
וגם- כמו שאמרת יש את ביתך הגדולה ואת אישך. תיקחי מישהי שתעשה את הבסיס בזמן שאת במסיבה ואחכ תעשו השלמות אם לא תהיו מרוצים.

סתם אומרת (וזה עוד הגיג של סדרי עדיפויות) - בשבתות בר מצוה וכשיש הרבה אורחים הבית מתבלגן ומתלכלך די מהר עם האורחים. וממש חבל לעשות פסח ולהיכנס ללחץ הזה לפני האירוע. מובן שצריך שייראה נעים ומזמין אבל- להשקיע מעבר זה ממש לעבוד סתם. אם כבר תנקו יסודי. אח"כ כשוך הסערה.

כמו שאת בטח מבינה אני לא שייכת לזן המרוקאי המנקה יסודי מכל סיבה שבעולם. פסח ף, פעם בשנה זה זמן טוב...
גם אני ממש לא שייכת לזן המרוקאי הזה...מתואמת
אבל מה לעשות שהילדים המתוקים שלי עושים הרבה בלגן ולכלוך, ובשביל שיהיה נעים לארח בבית - צריך לסדר ולנקות הרבה...
(גם - יש לנו פינת משחקים בסלון. בשביל שבת הבר מצווה נצטרך לפנות אותה, כדי שיהיה מקום לסעודות השבת הגדולות. זו עבודה מסובכת בפני עצמה... במיוחד שלרוב פינת המשחקים מבולגנת מאוד...)
מקווה שאצליח ביחד עם בעלי ואולי גם הבת הגדולה לסדר ולנקות ביום רביעי בבוקר, ואז אחר הצהריים אוכל כבר להגיע למסיבה של הילדה, גם אם אהיה מותשת מאוד...
עמוסססאורוש3
בהצלחה רבה. לא יודעת מה הייתי עושה עם זה. אולי לפי המצב וההתקדמות. אבל רק אם יש חלופה כמו שהציעו.
תודה!!מתואמת
יש אפשרות שהבת הגדולה תלך איתה? זה ישמח את הקטנה?טארקו
אם כן זה נראה לי פתרון טוב.
הבוקר הסתבר לי שהן כבר דיברו ביניהן על כך...מתואמת
הקטנה ביקשה מהגדולה שתבוא למסיבה שלה, כי אמא אמרה שלא תוכל...
אז כנראה שזה מה שיהיה באמת, אלא אם כן אצליח בכל זאת להגיע בשמחה.
עכשיו בעיקר אני צריכה לעבוד על תיקון הרושם הראשוני בתגובה שלי כשסיפרה לי על המסיבה בחוג...
מעולה!טארקו
מנסיון שלי כאחות גדולה, זה באמת פתרון טוב במקרים שאמא לא יכולה לבוא
איזה מתוקה!שמש בשמיים
תשמחי שאלה הבנות שלך נשמעת ממש מותק ונשמע שיש ביניהן קשר טוב!
(וגם, נשמע לי, אבל אולי אני טועה, שזה הרבה עניין של אופי ושהבת שלך לא כל כך נפגעה ולא בטראומה מזה שאמרת שלא תוכלי לבוא... אז זה יהיה ממש חשוב ומעולה שתתקני את הרושם ותתני לה תחושה שהמסיבה שלה חשובה לך, אבל שלא יהיה לך מצפון על זה... את מכירה אותה הכי טוב בכל מקרה!)
תודה!מתואמת
דווקא יש ביניהן תקלים לפעמים (שנובעים מהאופי השונה שלהן), אבל הבדל השנים משחק פה לטובה - הקטנה רואה בגדולה דמות להערצה שאפשר לסמוך עליה, והגדולה מרחמת על הקטנה ומטפלת בה כמו אמא טובה...
אולימאוהבת בילדי

תראי לבת שלך כמה חשוב לך לראות את המסיבה-

תגידי לגדולה (בקול, ליד הקטנה) שתצלם ותסריט כל הזמן ותשלחי לה משו לסיום...

זה גם רעיון, להסריט את ההצגה אם לא אוכל להגיע...מתואמתאחרונה
אני הייתייערת דבש
עושה מאמץ על להגיע בכל זאת..
( דוקא בגלל שהיא 'דאגה' לעצמה שמישהו יבוא וזה לא בא ממך ..😏 וגם שאחותך גדולה זה לא במקום תשומת לב אישית מאמא ונראות אצל אמא/ אבא(
נגיד במונית הלוך חזור לחצי שעה גג רק כדי לראות אותה
ושהבכורה תשאר שאר הזמן..

ואם לא יוצא בכל זאת =
לקנות לה לכבוד ההצגה מתנה יפה
ולשבת לדבר איתה כמה זה חשוב לך וכמה את רוצה לראות אותה ושיסריטו אותה וכו

תודה רבה! את ממש צודקת...מתואמת
אני חושבת שאבקש מבעלי להקפיץ אותי הלוך וחזור. לפחות בשבוע הבא הוא כבר יהיה אחרי המבחן הגדול בלימודים שיש לו מחר...
וואי את עושה לי פה הכנה לעתיד...YaelL
גם אני ילדתי שבוע לפני סוף שנת הלימודים, לפני שנתיים... זה באמת התנגש עם דברים אז, כל מיני ארועי סיום של הילדים, גרמת לי כבר לחשוב מה יהיה עם הבר מצווה שלו...
אז טוב שכבר עכשיו את יודעת מה עומד לקרות מתואמת
אולי עד אז יצליחו להאריך את שנת הלימודיםהשקט הזה
ולקצר את החופש
סקר התקן לא הורמונליהריון ולידה

1. איזה התקן שמת?

2. האריך והכביד לך את הווסת?

3. היו לך דימומים/כתמים בין וסתיים? אם כן,קיבלת פסיקה מיוחדת ל7 נקיים?

4. היית מרוצה מהמניעה הזו?


בונוס

אשמח להמלצה לרופא.ה להתקנה במאוחדת באיזור השרון. 

תודה, זה היה לא פשוט בכלל.. אבל בהחלט היתההתייעצות הריון
לי הרגשה מוזרה שזה יקרה..
שחלות פוליציסטיות ונרמול!אהבת חינם1

שלום לכולם

אני בת 22 (עוד מעט 23), נשואה כמעט 10 חודשים לבעל מתוק ומקסים!

ברוך השם אנחנו מאושרים, ומאוד רוצים ילדים!

יש לי שחלות פוליציסטיות שמאובחנות מגיל 18 בערך, מאופיינות במחזורים ארוכים של חודשיים שלושה. בשנה וחצי האחרונות לקחתי מדבקות למניעת הריון כדי להסדיר את המחזור. ב4 חודשים הראשונים של הנישואים מנענו הריון מסיבה אישית. וכרגע מנסים להיכנס להריון ללא הצלחה..

ז"א שאנחנו מנסים בערך 6 חודשים.

קיבלתי מחזור (3 פעמים) בתקופה הזו בערך כל 38-39 יום עד למחזור האחרון שעוד לא הגיע ואני כבר ביום ה55.

ולא, זה לא הריון..

הרופאת נשים בלבלה לי את השכל ואמרה לי לנסות חצי שנה ואז להגיע אליה, ועכשיו פשוט שלחה אותי לרופאת פריון שאני מקווה מאוד מאוד שתעזור.

כולם מסביבי בהריון , גם כאלה שהתחתנו אחרי ובאמת קשה לנו ברמות!

אנחנו כל הזמן מדברים על זה, כל הזמן עצובים וגם מקבלים הערות מההורים על זה מה שמגביר את המתח בינינו ואת הלחץ והעצב סביב הנושא הזה..

אני יודעת שאנחנו נשואים יחסית קצת זמן וניסינו יחסית מעט אבל עדיין הלחץ והמתח סביב הנושא הזה וסביב הדרך שעוד מחכה לנו לא מרפה..

מחפשת עצות טובות של נשים מניסיון, הרגעה, או נרמול שאנחנו בסדר וזה יגיע לנו בקרוב.

יודעת שזה הזמן לפתח את הזוגיות אבל מרגישים ככ מוכנים ורוצים את זה ובטח שמתחילה כנראה טיפולים אצל הרופאת פריון אז זה לא שאפשר פשוט להתעלם מהנושא..

אם יש לכן דברים חכמים להגיד מאוד יעזור ❤️

תודה וחג שמח לכולן!

אין לי משהו חכםניק חדש2

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!


ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

תבררי על שיטת אביבהנפש חיה.
שיטה טבעית של התעמלות שמזרימה דם לאברי הרבייה וגורמת להם לפעול בע"ה , כסדר.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות


@אפונה

בהחלט יעיל מאדאפונה

ממש ממליצה.


במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

לגבי שיטת אביבהאהבת חינם1

האם צריך לשלם כסף וללכת לקורס מסודר אן שאפשר ללמוד את זה באינטרנט?

אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי כרגע להוציא אלפי שקלים על קורסים..

אני לא יודעת כמה עולה אבלמשתדלתלהיותאני
אני א יודעת כמה עולה אבל בטוח זה יהיה יותר זול מטיפולים
רק מעירה שטיפולים עד ילד שנישמעונה
ממומנים על ידי המדינה... או מסובסדים
זה עולהאפונה

600 ₪ לפגישה (ארוכה)

וצריך בין פגישה אחת ל3.

אני שילמתי באופן חד פעמי 600₪ עבור ההדרכה הראשוניתנפש חיה.

שהיא בעצם פגישה שכוללת

תשאול ושיח סביב נושא של פוריות , ווסתות וכו'

הסבר קצר על השיטה

ותרגול

לפי הצורך המדריכה נותנת לך תרגילים לעשות

היא מלמדת אותך אותם ובעצם המטרה היא לוודא שאת יודעת לתרגל טוב את ההתעמלות  הזאת

כדי שבבית תוכלי להפיק תועלת ולהמשיך את התרגול.

פגישה שנייה זה גם כדי להשלים חלק מהתרגילים אם לא הספקתם בפעם הראשונה

וגם כדי לחזור שוב על כל התירגול בצורה נכונה

אם צריך.

זה מה שאני יודעת


באינטרנט יש תרגילים אבל אני לא יודעת לומר אם זה תרגול מסודר כמו בשיטה עצמה שלומדים מהמדריכה. 

היו לכם רק 3 חודשי ניסיוןעדיין טרייה

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

הצלחנו כמה פעמיםאהבת חינם1
בפעמיים הראשונות הצלחנו לאתר ביוץ עם בדיקות.. והפעם שום בדיקת ביוץ לא יצאה חיובית ועשיתי בדיקת הריון ביתית ולמחרת בדיקת דם ויצא שלילי
בדקת ביוץ לאורך כל התקופה?עדיין טרייה
אפשר גם לנסות לשלב חום השחר שיותר זול לבדוק איתו תקופות ארוכות (למרות שהוא נותן אינדיקציה רק אחרי הביוץ). מתי עשית בדיקת הריון לפני כמה זמן?
בדקתיאהבת חינם1

עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..

בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון

אז יש מצב שפספסתעדיין טרייה
את הזמן שהיה ביוץ או שהוא עוד לא היה. אם תלכי לרופא הוא ידע להגיד לך אם את אחרי ביוץ. בכל מקרה לא הייתי בלחץ מכל כך מעט נסיונות. בהצלחה!
עם שחלות פוליציסטיותנעמי28

לא הייתי ממליצה לנסות לבדוק ביוץ לבד בבית.

זה לא מקרה רגיל, אין סדר, זה סתם לעשות מלא בדיקות לחינם.

דבר שנינפש חיה.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

 

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.


 

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!


 

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד


 

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

ממליצה בחום ומניסיון אישי על דיקור סינימצפה88
ואם יש אפשרות גם לעבור לתזונה כמה שיותר מותאמת לשחלות פוליציסטיות (להפחית סוכר ומזון מעובד), עוד יותר טוב
מה הכוונה תזונהאהבת חינם1
האם צריך ממש לחתוך סוכר? אני ממש אוהבת ואין לי כוח עכשיו להישאב לדיאטת כסאח שאולי לא אראה ממנה תוצאות..
ברור שתראי תוצאותאפונה

התוצאות הן שבע"ה לא תחלי בסוכרת סוג 2 ואם כן אז בגיל מאוחר יותר.

וסיכוי גבוה שגם בטווח הקצר תהיה השפעה לליוב על המחזור.

לא דיאטת כסאח אבל תזונה כמה שיותר לא מעובדתמצפה88
ופחות פחמימות פשוטות וסוכרים. כמה שאפשר כמובן
היי יקרהמחכה להריון

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

רק לגבי שיח אברהם- כדאי לשאול את הרוקח לפני כןנפש חיה.

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

לא בטוחה שרוקח הוא הכתובת, אולי הומיאופתהמקורית
אתםשירה_11

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה


כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"


מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה


הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב


אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת


יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

מציעה מלהתחיל לעקוב אחרי הביוץאולי בקרוב

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

הי יקרהכובע לבן

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.


במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

הטיפול הוא "די"פשוטנעמי28

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.


ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.


השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.


ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

כמה דבריםמתיכון ועד מעון

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

רוצה להדגישאהבת חינם1
שהמחזורים של ה38-39 יום זה רק ב3 חודשים אחרי שהפסקתי מניעה.. לפני היה הרבה יותר ארוכים והחודש המחזור כבר חוזר לסורו..
מצטרפת לקודמותיישלומית.

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

עונהנויה12345

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

רק רוצה לשים דגש על משהוהביתמתפורר

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.


ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

בהמשך למה שכתבואפונה

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).


הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.


זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

כשרוצים משהו מאוד קשה להרגיע, ובכל זאתמשתדלתלהיותאני

אני מבינה אותכם מאוד, כשרוצים ילדים מאוד קשה להרגיע ולהיוץ בנחת

במיוחד שסביבכם לכולם כבר יש

במיוחד שההורים לוחצים

ובכל זאת, קודם כל באמת לא ניסיתם הרבה בכלל, זה ממש ממש ממש נורמלי לא להכנס להריון כל כך מהר.


כשחיים בסביבה שכולם ילדים מאוד מהר, אז מי שלא 'עומד בקצב' הרבה פעמים בטעות נכנס ללחץ, אבל אם תסתכלי סביבך על אנשים מבוגרים יותר, תראי שלכל אחד יש את הסיפור שלו. יש את מי שהלך בקלות ואחר כך כבר לא, יש את מי שהלך בקלות אבל גידול הילדים היה מאתגר, יש אנשים שהסיפור שלהם זה פרנסה ויש שזוגיות, לכל אחד את האתגרים שלו בעולם, והדרך לצלוח היא רק להסתכל פנימה ולעבוד על השמחה שלנו. במיוחד כשעדין אין אצלכם בעיה, ניסיתם זמן מועט ואתם נכנסים ללחץ סתם. ואני לא אומרת שהקושי לא מובן לי! כשרוצים כל חודש נראה המון. אז אני לא אומרת שצריך לשמוח בזה, אבל כן זה המציאות שה' זימן לכם, תנסו לצמוח מזה ולנצל את הדברים החיוביים שבזה, תנצלו את התקופה הזאת, זה זמן שלא יחזור

תהנו מהזוגיות

תעשו רשימה של דברים שבא לכם לעשות ומאתגר עם ילדים וכל חודש תעשו משהו

תנסו לשחרר. אני לא אומרת להפסיק לרצות או לא להתבאס כשלא עובד, אבל תנסו במקביל להנות,

אני לא אומרת שזה קל, יכול להיות שבהתחלה זה יהיה בכח, אבל יש לנו יכולת לבחור בחיים שלנו על מה לשים את הדגש

אם לא מצליחים לשחרר בכלל- לכו לטיפול.


ורוצה להוסיף שהיום ברוך ה' יש לרפואה הרבה כלים ושאני מסתכלת סביבי גם זוגות שהתקשו בכניסה להריון, בטווח של כמה שנים לכולם יש ילדים, עוד יהיה לכם בעזרת ה', במיוחד כש'הבעיה' היא שחלות פובלסיצטיות שהיום מטפלים בזה מאוד בקלות.


מבחינת ההשתדלות- בגלל הגיל הצעיר והזמן הקצר שאתם מנסים, לדעתי הכי טוב לפני שנכנסים לסיפור של טיפולים לנסות שיטת אביבה ודיקור סיני, אבל אם לא מתאים לכם אתם יכולים גם ללכת ישר לטיפולים, רק לכו על זה בשמחה שיש היום לרפואה כלים לעזור לכם, ולא במסכנות ועצבות.


וכל האנשים סביבכם שמעירים - קודם כל סליחה שאני אומרת את זה ככה אבל הם מטומטמים, אתם נשואים כולה 10 חודשים, אפילו בעיה אין עדין

וגם אם הייתם נשואים יותר וכן היתה בעיה- זה לא העסק שלהם

דיקור סיני עושה פלאיםאנונימית בהו"ל

בתור מישהי שיש לה מחזורים לא סדירים


 

ואחרי ניסיונות להכנס להריון של שנה וחצי


 

הלכתי לדיקור (זה סדרה של טיפולים, יקר אבל שווה כל שקל)


 

המחזור התחיל לדפוק כל חודש כמו שלא היה לי בחיים

ועכשיו ברוך ה' בהריון.


 

השקעה ששווה כל שקל.

אם תכתבי מאיזה איזור את, אולי אני אוכל להמליץ לך.

אבל חשוב לקחת מישהי מומלצת ולא מהקופה...


 

וכן חשוב לדעת זה לא נחשב הרבה זמן לנסות...

בדכ ההנחיה היא להתחיל בירור רק אחרי שנה של ניסיונות.. וגם לפעמים לגוף לוקח זמן להתאושש ממניעה (שאגב גם בזה דיקור יכול לעזור(

 

חיבוק 🫂


 

 

אם דיקור אז ממליצה על יניב אברהם, מקבל בכפר חבדאוהבת את השבת
ובצפון
אין לי שחלות פוליציסטיותמקקהאחרונה

כלומר, אין את המראה האופייני בא"ס

אבל יש לי מחזורים ארוכים מאוד וחלקם ללא ביוץ

נכנסתי להריון טבעי 4 פעמים, ופעם אחת נעזרתי באיקקלומין, בילד השלישי

זה ממש ממש לא נורא

לא קשור לפסח, התייעצות קרעים בלידהכנה שנטעה
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ט בניסן תשפ"ו 0:09

לא היה לי רעיון אחר לכותרת חחח

נקרעתי בלידה הראשונה ותפרו אותי כמה תפרים, עד היום אני ממש מרגישה את התפר של החתך ותפר של קרע אחד (שנה וכמעט וחצי אחרי).

הייתי אצל פיזיותרפיסטית והיא נתנה לי תרגילי קיגל (ככה קוראים לזה?) ואמרה לי לעשות עיסוי פרינאום כזה באזור התפרים. את התרגילים אני משתדלת לעשות, לא חשה שיפור (אולי קצת מבחינת רצפת אגן שגם היא לא במצב וואו), אבל את העיסוי אני לא מעיזהההה פשוט לא מסוגלת לעשות לעצמי, לגעת שם. עושה לי חלחלה וצמרמורת ביחד..

עכשיו ב''ה בהריון שני ומלבד חוסר הנוחות הרגיל אני גם די לחוצה שאקרע שוב בלידה וח''ו יהיה כמו אז אם לא גרוע יותר..

אשמח לשמוע מנסיונכן האם נקרעתן שוב בלידות חוזרות? חוויתן כאב שוב בתפרים ישנים? ורצפת אגן חזרה לכן מתישהו לתפקוד נורמלי? ואולי יש לכן טיפים להרגעה של הצלקות מהתפרים שלא יכאבו כבר?

סורי על באריכות תודה לעונות!

אני נקרעתי קצת רק בלידה 1 ב"ה. בשלוש שאחריה לאיעל מהדרום
יואו🤦‍♀️ הוספתי לך בכותרת את המילה "בלידה"יעל מהדרום
לק"י

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

במחילה, את צריכה פזיו אחרתממשיכה לחלום

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

נקרעתי פעמייםהמקורית

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

אצלימקקה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

לי היו תפרים בלידה שלישית שהרגשתי המון זמן אחרישאלה גנים

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.


מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...


בהצלחה ורק בריאות 🥰

היה לי ככה בלידה הראשונהגפן36

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

 

החלטתי לחכות. 

 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.


 

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

האמת הייתי הולכת להתייעץ עם רופאשלומית.

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

לידה ראשונה חתך יזום אבלדיאט ספרייט

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

גם לי היתהשיפור
ממש רתיעה מהמגע בצלקת, הפיזיותרפיסטית עשתה איתי תהליך של התרגלות הדרגתית, אחרי הלידה השניה היה מספיק עם מאמנים, אחרי הלידה השלישית הייתי צריכה עם היד. זה היה לא פשוט, אבל שווה, כשהתמדתי הכאבים עברו לגמרי
חמש לידות,שגרה ברוכה

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה


תרגישי טוב❤️

עונהעם ישראל חי🇮🇱

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

לידה ראשונהאנונימית בהו"ל

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.


*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

זיהום בתפרים נשמע נוראלומדת כעת
הוי,מקלדתי פתח

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

תודה לכולן על התגובות!כנה שנטעה

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

היה לך קרע בדרגהאישהואימא

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

גם אם את הולכת דרך הקופהממשיכה לחלום

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

יש הרבה דרכים למנוע קרעים בלידהגלי מטר

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

חשוב לי להגיב על זהשלומית.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

מסכימה- ילדתי בשכיבה על הגב, לידה אחת עם אפידוראל,יעל מהדרום

לק"י


כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).


גם אניכורסא ירוקה

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

 

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

הפסקה השניה- גם אצלי זה קרה😅יעל מהדרום

לק"י


כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

מצטרפת להמלצות ללכת לפיזיו' אחרתשש וארגמן

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.

אמאלה… הייתי נזהרת עם זהרוני 1234
זה לא סתם אזור בגוף ויכולות להיות לזה השלכות רגשיות. אני לא שוללת ב 100% אבל צריך לחשוב על זה טוב טוב…
נכוןשירה_11
רק מחחשוב על זה נהיה לי חרדה
זהו ממש לא נעים ליכנה שנטעה

שמישהו ייגע לי שם בכלל, הבעיה שגם אני לא יכולה לעצמי

מניחה שאין איזה פיתרון קסם כזה או אחר 🥲

עונה- מניסיון של 5 לידותאשת בעליאחרונה

המשקלים רק עלו ועלו מלידה ללידה

והראשון נולד 3.8

בראשון חתך יזום וקרעים נוראיים

בשניה חתך קטן- טיפה תפרים ולא מורגשים

מלידה שלישית - אין קרעים כלל!

למדתי 2 מסקנות חשובות:

1. מאוד מאוד מאוד!! תלוי במיילדת . טיימינג של לחיצות וכו . הלידות החוזרות המיילדת עשתה עיסוי תוך כדי לידה עם המון שמן - מה שגרם לכך שלא היו קרעים כלל

2. התנוחה פחות חשובה - ילדתי בכמה תנוחות, בסוף הבנתי שדווקא בשכיבה חצי על הגב יש שליטה טובה יותר למיילדת על הקרעים וכו אז העדפתי את התנוחה הזו.


זה שהיו קרעים פעם אחת - לא מחייב שיהיו שוב

וגם תלוי מאוד איך תופרים- יש מומחים שתופרים ובקושי מרגישים ויש כאלה שפחות יודעים ואז התפרים מורגשים בהחלט


בהצלחה!

שאלות על טבעת נוברינג/דיאפרגמהפרח חדש

אני יודעת שזה שני דברים שונים מאוד

אני פשוט בשלב של התלבטויות והסתבכתי עם עצמי


לגבי טבעת-

כמה זה מעצבן ההתעסקות עם ההוצאה והכנסה לבדיקות טהרה וטבילה? אני יודעת שזה רק להפסק ראשון ושביעי וטבילה.


ולגבי הדיאפרגמה

יש פה בנות שהצליחו למנוע אותם ממש רציני? הכוונה לקיים יחסים בזמן ביוץ באמת ולא להיקלט? כי החשש שלי שאצטרך במילא להימנע בימים הפוריים ואז כבר עדיף להישאר בלי כלום.. למרות שזה לא רעיון טוב בכלל

עונה..הריון ולידה

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥


לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

וואו איזה באסה לטבול שוב!רוני 1234
קרה לי גם שטבלתי שוב אבל עוד הייתי במקווה.

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

עם דיאפרגמהoo

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

השאלה אם אין חשש שלא ימנע פיזיתפרח חדש

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

אפשרoo

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו


אני רואה את זה כמניעה בטוחה

דיאפרגמהאנונימית בהו"ל

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

הטבעת לא מעצבנת כל כךרוני 1234

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

עונהשאלה גנים

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה


לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך


לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅


בהצלחה בהחלטות!!

אני עם הדיאפרגמה כבר 3 שנים בערךהמקורית

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

עונה ממה שמכירהאוזן הפיל
טבעת - מוציאה ומכניסה בקלי קלות, אחרי 4 לידות🤷‍♀️, ואני כן מוציאה לכל בדיקה, רק כי יותר נח לי ככה, אפילו שלא צריך. יותר קל וזריז מלסדר את העד על האצבע.

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

דיאפרגמהרק לרגע9
מונעת איתה כבר יותר מעשר שנים. ב"ה אף פעם לא נכנסתי להריון איתה... וכשאני מפסיקה למנוע ב"ה ישר נקלט הריון, אז מניחה שזה עובד טוב. כמובן צריך להקפיד על שימוש נכון, עם קוטל, לא להוציא שש שעות אחרי. למדתי שמפ אז אני לא משתמשת כל החודש, רק בימים הפוריים.
בינתיים החלטתי לנסות חודש אחדפרח חדש

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה


אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

מנענו עם דיאפרגמה בלי קוטל כמה שנים במצטבראוהבת את השבתאחרונה

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

מניעה ואישה מיואשתאנונימית בהו"ל

ניסיתי כמה סוגי גלולות. רגילות, משולבות.

ניסיתי טבעת.

היה גם התקן ואיתו דלקות וסיבוכים.

וזהו, הגעתי לקצה.

אני רוצה את החיים שלי בחזרה.

ההורמונים האלו הרסו אותי. מרגישה שאני פשוט לא אני.

אני עכשיו אחרי דימום שהתחיל עם גלולות, החלטתי להפסיק והודעתי לבעלי שאני לא לוקחת יותר כלום. נמאס לי.

נמאס לי מהעצבים, מהדיכאונות, מניסוי וטעייה, מחוסר חשק.

אבל אני ממש לא רוצה עכשיו הריון והוא בכלל נחרד מהרעיון.

אמרתי לו שלא מעניין אותי.

שייקח על זה הוא אחריות.

לא יודעת איך.

אם גם הוא לא יודע אז לא יהיו יחסים וזהו.

מסכן

אבל נשבר לי

וואי ממש מובן. מציעה:ממתקית

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

רק אומרת שזה חייב להיות הורמונלי אם זה בזרוע...שש וארגמן
שבב שמונע דרך הזרוע בלי הורמוניםאפונה
נשמע טוב בערך כמו לאכול עוגת קצפת בלי להשמין.
זה שבב שמפריש פרוגסטרון,וזה הורמונליעל הנסאחרונה
מבינה אותךבעלת תשובה

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה


דיאפרגמהרוני 1234
דיאפרגמהאפונה
ואם את ממש חרדה אז יחסים רק אחרי ביוץ.
תלמדי מודעות לפוריותהריון ולידה

נכון זה גם מורכב אבל זה בטח ובטח עדיף מההצעה שלך של לא לקיים יחסים בכלל.

מקסימום בהמשך כשתדעי להשתמש בה טוב תוסיפי דיאפרגמה רק בימים הבעייתיים.


לא הייתי מתחילה עם שקפים ונרות שזה לא נחשב בטוח בכלל בכלל

מסכימההמקורית
אני רק חיבוק, מזדהה מאוד מאוד ❤️❤️שאלה גנים
דיאפרגמה. הורמונים זה באמת נוראאוהבת את השבת

ותכלס הזוי להשתמש בזה כאילו זה כלום

יש לזה השפעות ככ מטורפות על הגוף.... והנפש..

דיון שהיה לנו ואשמח לשמוע אתכןאנונימית בהו"ל

ראש ממשלה ספרדי, אקדמיות ופרופסורים ודוקטורים ספרדים,מרוקאים, תימנים, פרסים וכו' וכו', משהו שיקרה בטווח זמן הקרוב?

היו כאלו שטענו שכן ויש בשלות לעם

והיו כאלה שטענו שזה עוד רחוק בגלל כל החברה המקיפה..

מרגישה על חברות מוכשרות שלי שככ רוצה שיהיה להן תארים מתקדמים אבל נראה שהכל מוקף באשכנזים/אירופאים כמוני😢 הלוואי ויהיה שינוי! 

אנחנו נאלצות לנעול את השרשוריעל מהדרום
מאחר ואם אין תרבות דיון ויש מחיקה כזו של דעות שונות בצורה לא מכבדת, אין מקום לדיון בפורום.

ואין שום הצדקה לאנונימי.

לאן הולכות לטייל בחול המועד?אוויר לנשימה

בדרך כלל אנחנו מטיילים מלא

עכשיו ממש מתלבטים מה לעשות… 

בדיוקטארקו

זה לא לא מטופל, אבל המציאות פה מורכבת מה לעשות..


וגם, לעצור בצד בזמן אזעקה ולקרוא לחיילים לאבטח, נניח שכן היו מספיק חיילים-אבל זה לסכן אותם מעבר למה שצריך...

(לחיילים יש עמדות שממוגנות חלקית.. ברור שאם יש צורך גם אם יש אזעקה הם בפעילות! אבל צריך לא ליצור צורך כזה סתם(

נסיעה מהמרכז לירושלים במצב הבטחוני הנוכחיאנונימית בהו"ל

הי בנות,

בעלי מאוד רוצה לסוע כולם לירושלים לבקר את המשפחה שלו ואני מפחדת שתתפוס אותנו אזעקה בדרך ורוצה להמנע, הוא אומר שאני מגזימה וכולם נוסעים...

מרגישה רע שאומרת לא אבל באמת מפחדת, מה אתן חושבות? אני מגזימה?

אני נסעתיoo

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים


מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

היום יש כמות גדולה של אזעקות ואני הייתי נמנעתהמקורית

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

אני נסעתי הרבה פעמיםבוקר אור

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

לא הייתי נוסעת, אבל מאפשרת לו אם הוא מרגיש בנוחכורסא ירוקה
נסענו הרבה פעמים בהרכבים שונים..שומשומ
אי אפשר לעצור את החיים ולהיות סגורים בבית כל היום. לדעתי. 
כנללומדת כעת

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

אני נוסעת חופשישלומית.

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

נסענו כמה פעמים...אורי8
האמת, נוסעים לאן שצריך/ רוצים. קרה לנו שהיתה אזעקה בדרך. כבר בהתראה התחלנו לחפש מקום מוגן. בהרבה תחנות דלק יש מרחב מוגן ונכנסו לשם. ( בדרך כלל בתוך החנות של התחנה). אולי אם יש הרבה קטנטנים זה יותר מורכב. מסכימה שיכול להיות בזה סיכון מסוים, אם לא תמצאו מרחב מוגן תצטרכו לעצור , ולצאת מהרכב . היום הינו במעין והיתה אזעקה, לא נעים, ואני בדרך כלל ממש נשמעת להנחיות. ברור שיש פה סיכון מסוים. אבל גם בסתם נסיעה בלי מלחמה יש סיכון מסוים ואנחנו נוסעות. אז כל אחת מנהלת את הסיכונים שלה ... 
אנחנו נוסעיםשומשומונית

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אנחנו נסענורקאני
השאלה מה מרחק הנסיעהחילזון 123

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

נסענו והיה ממש בסדרצוצקהלה

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אני לא הייתי נוסעת.רותי7

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

אני מבינה אותךתקומה

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

אנחנו נוסעיםקפצתי לבקר

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

אנחנו נוסעיםאר
ונסענו כמה פעמים את הדרך הזו
מקווה שלא תפסה אתכם אזעקה בדרךבתאל1אחרונה
כי במרכז היו הרבה היום

אולי יעניין אותך