עוד שאלה של "הייתן הולכות למסיבה של הילד"מתואמת
הפעם זה לא קשור ישירות ללידה - ב"ה כבר יש לי מספיק כוחות להסתובב ולצאת (כל עוד זה לא יותר מדי פעמים ביום), גם אם קשה כשהתינוקת לא רגועה הרבה יחסית.
בכל אופן - אנחנו בתקופת סוף שנת הלימודים, שמתנגשת באופן מדהים באירועי בר המצווה של הבן הגדול. (כשילדתי אותו ואת התאומים רגע לפני סוף שנת הלימודים האקדמית - לא חשבתי שההתנגשות הזו תשפיע בעוד פעמים בחיים...)
להרבה מהילדים יש מסיבות סיום.
השבוע הייתי בקונצרט של הבכורה בחוג של בית הספר, שבוע הבא יש לה מסיבת סיום של כיתה ח' בדיוק באותו יום שבו יש טיול סיום בגן של הבן שלי (יום שני).
ביום חמישי יש את בר המצווה של הבן הגדול, ושבת היא שבת בר מצווה.
ועכשיו הילדה שבכיתה א' חזרה עם הזמנה להצגת סיום בחוג שבו השתתפה השנה - ביום רביעי אחר הצהריים.

ועכשיו אני שואלת אתכן, רוצה שתענו בכנות:
האם ראוי שאלך למסיבה בחוג של הילדה, או שהגיוני מאוד שבגלל העומס באותו שבוע אוותר על זה?
במיוחד שאני בונה על יום רביעי כיום שבו אנקה את הבית "מהמסד עד הטפחות" לקראת שבת הבר מצווה... (כי בחמישי ושישי לא יהיה זמן, אפילו לניקיון השבועי הרגיל שלי)
מה אתן אומרות?
אמאלה! איזה עומס!!!מאוהבת בילדי

המון הצלחות!

תודה! לפחות מישהו באמת מסכים איתי שזה עומס מתואמת
וזה בלי לדבר על שלל הקניות והארגונים שצריך לעשות בכל הימים האלו בשביל הבר מצווה...
וואי. לגמרי.מאוהבת בילדי

והכוחות שזה לוקח...

קניות תרכזי לך ליום אחד. רק מה שחייב.

ותאצילי סמכויות. אפשרי? שהבת תקנה X וסבתא תקנה Y וכו'...

הקניות זה פשוט לא נגמרררר...מתואמת
והעיקר אמרתי שלא נקנה הרבה דברים... ושלא צריך בגדים חדשים לכל הילדים... אבל בסוף יצאתי לקניות כמה פעמים רק בשביל זה (כל פעם עם ילדים אחרים - לפחות לחתן השמחה בעלי קנה).
ולקנות חד פעמי, ולהדפיס הזמנות ומזכרות, ולקנות עוד כל מיני פיצ'פקס (קטנים וגדולים) בשביל לעבור את השבת בטוב...
וזה בלי לדבר על כל הדברים שצריך להכין בבית...
טוב, פרקתי כבר עוד על הדרך... תודה על המקום
המון הצלחה! בכל!מאוהבת בילדי

ותזכרי- ב"ה שאת עובדת למשהו שמח...

 

ותודה שהזכרת לי- באמת כדאי לי להכין עכשיו כבר את המזכרות לחלאקה. למה לחכות לרגע האחרוון...

נכון! באמת מזכירה את זה לעצמי כל הזמן...מתואמת
(במיוחד שיש בין לבין כל מיני תורים וטיפולים, וזה קצת פחות משמח )

בהצלחה לך עם המזכרות לחלאקה ועם המסיבה עצמה (ותתכונני כבר מעכשיו ללחץ של עוד עשר שנים )
מצד הראויסליל
זה ראוי.
מצד העומס, זה עומס לא נורמלי.

אין לי מושג מה הייתי עושה🤷
אז לא עזרתי
אבל זה אכן עמוס
תודה! עזרת לי להבין שזה אוביקטיבית עמוס...מתואמת
וואו צריך לדעת מתי ללדת 🙈😉חילזון 123
מה עם לשלוח מישהו במקומך? דודה סבתא אבא וכו'
גם לטיול של הגן....
לגמרי... ועוד התאומים הרי היו אמורים להיוולדמתואמת
לפחות חודש אחר כך...
אני לא חושבת שיש מישהו אחר לשלוח. לטיול בגן דווקא אימהות אמורות להגיע. יכול להיות שהייתי מעיזה לשלוח את הבת הבכורה שלי במקומי - אבל הרי יש לה מסיבת סיום עם הצגה באותו יום...
למסיבה בחוג של האמצעית מותר להביא רק נשים... אז בעלי לא יוכל להגיע. ומהסבתות לא נעים לי לבקש - כי אחת מהן הייתה בקונצרט של הבכורה והשנייה מגיעה להצגה שלה, ושתיהן כמובן מגיעות לבר מצווה... (הן אמנם יותר פנויות ממני ביום-יום, אבל הן גם יותר מבוגרות...)
אולי בכל זאת כדאי לנסות לשאול ולוותר על ה'לא נעים'חילזון 123
מצטרפת לזהקטני ומתוק
בד"כ סבתות אוהבות דברים כאלה, אז אם הן גרות קרוב או פשוט להם להתנייד הייתי שואלת אם מתאים להן לבוא..
אחת גרה קרוב ונוהגת (אבל לא בלילה)מתואמת
והשנייה גרה רחוק ולא נוהגת.
פשוט אני יודעת שזו שגרה קרוב לא תעז לומר שלא מתאים לה... היא כל כולה בשביל הילדים והנכדים, גם כשזה לא נוח לה...
יש לך דרך עקיפה לבדוק שאין לה משהו קריטי באותו יוםקטני ומתוק
באמת לנסות להוריד ממך כמה שיותר..
גם אם אין לה משהו קריטי באותו יוםמתואמת
זה פשוט סתם עלול להלחיץ אותה ולעייף אותה...
אז אולי האחות הגדולה?בארץ אהבתי
או דודה רווקה?
(אני פעם ביקשתי מאחותי לבוא לערב אימהות ובנות בגן שלא יכולתי להגיע אליו. הבת שלי דווקא ממש התרגשה מזה)

זה באמת נשמע עמוס מידי לצאת ביום כזה. לא חושבת שהייתי עומדת בזה.
אבל זה יכול לתת לילדה הרגשה הרבה יותר טובה אם בכל זאת יהיה מישהו שכן יבוא לראות אותה. נשמע לי די מבאס אם לכולן באים ורק לה לא...

והמון בהצלחה עם כל ההכנות, בין כל המסיבות...❤️
שהבכורה תבוא - זה דווקא רעיון!מתואמת
היא כבר תהיה אחרי הלחץ של המסיבה שלה. אשטל אותה אם מתחשק לה
(דודה רווקה רלוונטית יש רק אחת, וגם היא באה למסיבת הסיום של הבכורה וגם לבר מצווה - והיא בשירות לאומי במקום רחוק...)
שמחה שהועלתי..🙂בארץ אהבתי
ולדעתי את יכולה לא רק לשאול אותה אם מתחשק לה, אלא לבקש ממנה ללכת גם אם לא ממש מתחשק לה, כי זה מאוד יקל עלייך וזה חשוב לך...
את צודקתמתואמת
אבל כיוון שגם היא טיפוס מרצה, ונוהגת לעזור לכולם גם אם זה לא טוב לה -
אני מעדיפה להציע לה ממקום של כיף בלבד...
הבנתיבארץ אהבתי
איזה אמא רגישה את...
מקווה שהיא תזרום עם זה.


(באופן אישי אני חושבת שאם זה הפתרון היחיד, והאופציה האחרת היא שלא תגיע אך אחד למסיבה, אז גם אם היא פחות רוצה מעצמה הייתי מסבירה לה את הצורך. זה לא משהו שעלול לפגוע בה, ואם סתם לא מתחשק לה אבל היא מוכנה לעשות את זה בשביל אחותה, לדעתי זה שווה כדי שהאחות לא תיפגע. אבל כמובן שאת האמא ומכירה את הדברים יותר מקרוב, אז רק את יודעת מה באמת נכון לכם ולה).
נכון. תודה על חידוד המבט הזה...מתואמת
בסופו של דבר גם הבת השנייה זקוקה שאהיה רגישה לצרכיה...
העומס לא הגיוני.דיליה

אבל רוצה שתחשבי רגע על הילדה הזו-

עומס בבית, בר מצווה, מסיבות של אחרים.

אז תבדקי אם יוצא שהיא מקבלת יחס אישי בתקופה הזו (לא הצלחתי לעקוב אם היו לה עוד אירועים)

אני זוכרת אירוע שלי שהיה בתקופת עומס ולא קבל יחס כשהייתי ילדה. אני לא שוכחת עד היום....

אם באת זה האירוע היחיד שלה-אז תנסי עוזרת ליום רביעי או משהו ולהתאמץ בשבילה...

(אם יש 2 אירועם באותו יום אז קל יותר להסביר ליל שהסבתא באה במקום... אבל אם אימא נשארה לנקות את הבית זה יכול להעליב...

סתם דעה שלי ילדה שלפעמים לא ראו אותה...

וואו, תודה גם על זה!מתואמת
ממש חשוב מה שאת אומרת. אמנם היא ילדה שלא תיתן לעצמה "ליפול בין הכיסאות", אבל זה בהחלט יכול לקרות גם בלי שתרצה... (אפילו לשיעורי הבית שלה אני לא תמיד מגיעה לאחרונה )
בקיצור, שכנעת אותי שאשתדל לעשות מאמץ להגיע. אבל בכל זאת אני רוצה לומר לה את זה בצורה כזו שתבין שיש סיכוי שאולי בסוף לא אוכל לבוא - אבל בלי שתרגיש דחויה.
יש לך/לכן רעיון איך לומר לה זאת?
לדעתיבארץ אהבתי
אם אף אחד לא מגיע זה באמת יכול לפגוע, וחשוב ממש להתאמץ כדי שזה לא יקרה.

אבל אם הבת שלך תגיע במקומך, אני חושבת שאפשר לתת לה ככה את ההרגשה שאתם איתה (אם יש להם קשר טוב והיא תשמח שהיא תגיע).
לדעתי יכול גם לעזור אם הבת שתגיע תצלם את ההופעה, ואז אחרי החגיגות של הבר מצווה תשבו ביחד לראות את ההופעה ולהתפעל ממנה.

ולגבי איך להגיד את הדברים לילדה -
נראה לי שהייתי קודם כל מדברת על ההופעה שלה בהתלהבות. לא כעוד משהו שנתקע בזמן לא מתאים, אלא כמשהו משמח ומרגש שאת ממש רוצה ומחכה לראות.
ואני חושבת שהייתי אומרת משהו כמו - 'הלוואי שהיו דוחים את ההופעה המהממת שלכם לשבוע הבא, שאז הייתי יכולה להגיע בנחת, בלי כל הלחץ של הבר מצווה. הלוואי שלמרות כל מה שאנחנו צריכים לעשות לקראת הבר מצווה אני אצליח להיות פנויה כדי להצליח לראות אותך... אבל גם אם בסוף אני לא אוכל לראות את ההופעה ממש - אני בטוח אראה אותה בעז"ה, כי אם אני לא אבוא אז אחותך תבוא לראות אותך ולצלם אותך, ואז אחרי הבר מצווה נעשה לנו הקרנה של ההופעה, ואני אוכל לראות איך היית מהממת...' (כמובן אחרי שדיברת עם האחות).

כמובן תגידי את הדברים איך שמתאים לך. אבל אני חושבת שאם זה נאמר מהכיוון הזה, זה לא ייתן לה הרגשה שהיא נדחקת לפינה, וייתן לה את היחס הראוי לה.
תודה רבה!! נתת לי כיוונים ממש טובים!מתואמת
מקווה שאצליח לתקן את הרושם הראשוני שנתתי לה כבר כשהיא הביאה לי את ההזמנה למסיבה בחוג...
בשמחה!בארץ אהבתי
זה באמת קשה להגיב נכון בתוך העומס.
אבל אני חושבת שבשביל שהיא תרגיש שהיא באמת חשובה לך למרות העומס של הבר מצווה, כדאי לעשות גם עבודה פנימית כדי באמת להרגיש אחרת. לא רק לשנות את המילים, אלא גם את השדר הפנימי.
לא אומרת שזה קל. לא יודעת אם הייתי מצליחה בעצמי. אבל מנסה לחשוב איך נכון להתמודד עם המצב הזה.
נראה לי שיכול לעזור לך לנסות לדמיין את המקום שלה (מה שדיליה שיתפה יכול גם לעזור).

ותמיד אפשר לתקן. אם את חושבת שהיא קלטה את היחס שלך קודם - אפשר גם להסביר לה. 'את יודעת למה בהתחלה לא שמחתי לראות את ההזמנה שלך? דווקא כי אני כל כך רוצה לראות אותך, והתאכזבתי שזה יוצא דווקא בתוך שבוע כל כך עמוס שלא בטוח שאני אוכל לבוא בעצמי לראות אותך. אבל אני באמת מתרגשת מההופעה שלך, ובעז"ה אפילו אם אני לא אוכל לבוא בעצמי בסוף, אחותך תבוא ותצלם, ואני אוכל לראות הכל אחרי הבר מצווה'.
(נראה לי שמצד האמת זה נכון. אם זה לא היה יוצא בשבוע כזה עמוס, אז באמת היית יכולה להתרגש איתה. הסיבה שהגבת פחות בשמחה זה דווקא כי זה נפל בשבוע שפחות מתאים לך, ולא בגלל שלא שמחת מההופעה עצמה, לא?)
נכון מאוד...מתואמת
עזרת לי לסדר את המחשבות וגם את המילים, תודה!!
איזה כיף, שמחה שזה עזר...בארץ אהבתי
המון בהצלחה עם הכל!❤️
רציתי לכתוב לך מה אני הייתי אומרתדיליה

אבל נראה לי זה קצת קשור לילד...

פתאום עלה לי העלבון שלי...

לא יודעת הכול נראה לי גרוע.

שבוע שעבר היה קונצרט של החוגים פה שעמוםםםםם למות.

למה כל המשתתפים צריכים לנגן בקונצרט אחד??

אז זה מבולבל לי.

בהצלחה בכול אשר תפני!!

תודה רבה בכל אופן!!מתואמת
כשאני הייתי בסמינרמאוהבת בילדי

בת 20 בערך, כן?! 

היה לנו ערב אמהות. ואמא שלי לא באה- כי היה לה רחוק (למדתי בפנימיה)

וכל כך נעלבתי! אפילו בנות יתומות הביאו איזה שכנה, דודה, מנהלת תיכון... רק לי לא היה עם מי להיות בין המערכות... וליד מי לשבת... אז הבנתי בשכל שרחוק לאימי, וקשה לה הנסיעה... אבל הלב נפגע...

 

אל תעשי לה את זה... בבקשה!

אולי תיקחי עוזרת בית ליום רביעי?

אבל אם היא הייתה דואגת למישהי אחרת שתבוא איתךטארקו
אחות גדולה/דודה/סבתא, עדיין היית מרגישה ככה?

יצא לי לא מעט פעמים ללכת לדברים של אחיות שלי כי אמא שלי לא יכלה ללכת.
הן שמחו בזה מאוד. ברור שזה לא בדיוק בדיוק כמו אמא, אבל בהחלט ממלא את הצורך.
נראה לי שכןמאוהבת בילדי

זה היה עוזר. הייתי ממש בודדה..

תחשבי שכל הבנות ישבו ודיברו וצחקו עם המלוות שלהן. ולי לא היה אף אחת...

רק חברה צדיקה שלי שניסתה להכניס אותי לחברה איתה ועם אמא שלה...

לקראת סוף הערב ברחתי לחדר והתחבאתי...

וואו, איזו חוויה קשה...מתואמת
תודה שכתבת! אני באמת אשתדל מאוד להגיע... ואם לא - אז הבכורה תבוא...
וואו ממש עמוסאיזמרגד1
יש לך אופציה להביא מישהי שתנקה בתשלום ואז זה יפנה לך ללכת לחוג?
לא, אין אפשרות שמישהו זר ינקה את הבית שלנו מתואמת
אף פעם לא הבאתי מנקה בתשלום, פשוט כי זה לא אפקטיבי עם כמות הבלגן שיש... (הניקיון הוא כבר פחות מסובך)
גם ממש קשה לי להכניס מישהו זר שיראה את כל הבלגן והלכלוך מקרוב
אני בעיקר מקווה שלפחות בעניין הזה בעלי יוכל לעזור לי...
רציתי לכתוב וראיתי שכבר הציעו לך עוזרת.תהילה 4
תקשיבי. אני הולכת להיות קצת בוטה. אני חושבת שאנשים לפעמים מתבלבלים. מה עדיף לילדים שלך? שאמא תנקה את הבית או שאמא תהיה איתם?
מי ייפגע הכי פחות אם מישהו אחר ולא אמא יהיו איתו ביום רביעי בצהריים? סמרטוט הרצפה או הבת שלך?
אני מבינה את הקושי למסור את הבית בידי זרים ואפילו את הפדיחה. אבל מנסיוני, בדרך כלל אנשים מסודרים לא לוקחים עוזרת כי הם לא צריכים. ככה שהעוזרות יודעות שהן מגיעות לבית מבולגן. והן בסדר עם זה. אם את חוששת שלא תדע איפה לשים נראה לי נכון לגייס את הבת שלך הגדולה- ההיא בכיתה ח שנשמע שהיא פנויה באותו הזמן, לעזור לה במיון או אפילו שהיא תרכז באיזה מקום והבת שלך אחכ תמיין ואת, את- תהיי במסיבה. ותשבי, ולא תתרוצצי. פשוט תני גם לגוף לנוח.
את כותבת שאת גם אחרי לידה? תחשבי כמה תיזוז פיזי מצפה לך רק סביב הבר מצוה. לא עדיף שמישהו אחר יעשה את מה שפחות נחוץ שדווקא את תעשי?

אני מצטערת על החפירה אבל לפעמים כואב לי שדברים טכניים מסיתים ומעוותים את סדר העדיפויות הנכון (בעיני).
ואחרי הכל, אם בכל זאת אני מצליחה לשכנע אני ממש מאחלת לך למצוא מישהי שתנקה כי למען האמת זו משימה לא קלה למצוא. למרות שעכשיו יש בנות בחופש וכאלה אז יש יותר סיכוי.
מקוה מאד שאני לא פוגעת בדוגריות שלי.
ב"ה שיש כל כך הרבה אירועים טובים ומשמחים. תזכו בעה להרבה שמחות בנחת ובשמחה

זהו, שבאמת קשה למצוא אצלנו עוזרות...מתואמת
ואני מפחדת לתת למישהי צעירה ולא מנוסה, שמא היא לא תנקה טוב...
בכל אופן, רק למצוא מישהי זה גוזל כוחות שאין לי...
אני חושבת שעכשיו בחופש יהיו נערות שירצו.תהילה 4
יש נערות שאוהבות לנקות ואלופות בזה.
וגם- כמו שאמרת יש את ביתך הגדולה ואת אישך. תיקחי מישהי שתעשה את הבסיס בזמן שאת במסיבה ואחכ תעשו השלמות אם לא תהיו מרוצים.

סתם אומרת (וזה עוד הגיג של סדרי עדיפויות) - בשבתות בר מצוה וכשיש הרבה אורחים הבית מתבלגן ומתלכלך די מהר עם האורחים. וממש חבל לעשות פסח ולהיכנס ללחץ הזה לפני האירוע. מובן שצריך שייראה נעים ומזמין אבל- להשקיע מעבר זה ממש לעבוד סתם. אם כבר תנקו יסודי. אח"כ כשוך הסערה.

כמו שאת בטח מבינה אני לא שייכת לזן המרוקאי המנקה יסודי מכל סיבה שבעולם. פסח ף, פעם בשנה זה זמן טוב...
גם אני ממש לא שייכת לזן המרוקאי הזה...מתואמת
אבל מה לעשות שהילדים המתוקים שלי עושים הרבה בלגן ולכלוך, ובשביל שיהיה נעים לארח בבית - צריך לסדר ולנקות הרבה...
(גם - יש לנו פינת משחקים בסלון. בשביל שבת הבר מצווה נצטרך לפנות אותה, כדי שיהיה מקום לסעודות השבת הגדולות. זו עבודה מסובכת בפני עצמה... במיוחד שלרוב פינת המשחקים מבולגנת מאוד...)
מקווה שאצליח ביחד עם בעלי ואולי גם הבת הגדולה לסדר ולנקות ביום רביעי בבוקר, ואז אחר הצהריים אוכל כבר להגיע למסיבה של הילדה, גם אם אהיה מותשת מאוד...
עמוסססאורוש3
בהצלחה רבה. לא יודעת מה הייתי עושה עם זה. אולי לפי המצב וההתקדמות. אבל רק אם יש חלופה כמו שהציעו.
תודה!!מתואמת
יש אפשרות שהבת הגדולה תלך איתה? זה ישמח את הקטנה?טארקו
אם כן זה נראה לי פתרון טוב.
הבוקר הסתבר לי שהן כבר דיברו ביניהן על כך...מתואמת
הקטנה ביקשה מהגדולה שתבוא למסיבה שלה, כי אמא אמרה שלא תוכל...
אז כנראה שזה מה שיהיה באמת, אלא אם כן אצליח בכל זאת להגיע בשמחה.
עכשיו בעיקר אני צריכה לעבוד על תיקון הרושם הראשוני בתגובה שלי כשסיפרה לי על המסיבה בחוג...
מעולה!טארקו
מנסיון שלי כאחות גדולה, זה באמת פתרון טוב במקרים שאמא לא יכולה לבוא
איזה מתוקה!שמש בשמיים
תשמחי שאלה הבנות שלך נשמעת ממש מותק ונשמע שיש ביניהן קשר טוב!
(וגם, נשמע לי, אבל אולי אני טועה, שזה הרבה עניין של אופי ושהבת שלך לא כל כך נפגעה ולא בטראומה מזה שאמרת שלא תוכלי לבוא... אז זה יהיה ממש חשוב ומעולה שתתקני את הרושם ותתני לה תחושה שהמסיבה שלה חשובה לך, אבל שלא יהיה לך מצפון על זה... את מכירה אותה הכי טוב בכל מקרה!)
תודה!מתואמת
דווקא יש ביניהן תקלים לפעמים (שנובעים מהאופי השונה שלהן), אבל הבדל השנים משחק פה לטובה - הקטנה רואה בגדולה דמות להערצה שאפשר לסמוך עליה, והגדולה מרחמת על הקטנה ומטפלת בה כמו אמא טובה...
אולימאוהבת בילדי

תראי לבת שלך כמה חשוב לך לראות את המסיבה-

תגידי לגדולה (בקול, ליד הקטנה) שתצלם ותסריט כל הזמן ותשלחי לה משו לסיום...

זה גם רעיון, להסריט את ההצגה אם לא אוכל להגיע...מתואמתאחרונה
אני הייתייערת דבש
עושה מאמץ על להגיע בכל זאת..
( דוקא בגלל שהיא 'דאגה' לעצמה שמישהו יבוא וזה לא בא ממך ..😏 וגם שאחותך גדולה זה לא במקום תשומת לב אישית מאמא ונראות אצל אמא/ אבא(
נגיד במונית הלוך חזור לחצי שעה גג רק כדי לראות אותה
ושהבכורה תשאר שאר הזמן..

ואם לא יוצא בכל זאת =
לקנות לה לכבוד ההצגה מתנה יפה
ולשבת לדבר איתה כמה זה חשוב לך וכמה את רוצה לראות אותה ושיסריטו אותה וכו

תודה רבה! את ממש צודקת...מתואמת
אני חושבת שאבקש מבעלי להקפיץ אותי הלוך וחזור. לפחות בשבוע הבא הוא כבר יהיה אחרי המבחן הגדול בלימודים שיש לו מחר...
וואי את עושה לי פה הכנה לעתיד...YaelL
גם אני ילדתי שבוע לפני סוף שנת הלימודים, לפני שנתיים... זה באמת התנגש עם דברים אז, כל מיני ארועי סיום של הילדים, גרמת לי כבר לחשוב מה יהיה עם הבר מצווה שלו...
אז טוב שכבר עכשיו את יודעת מה עומד לקרות מתואמת
אולי עד אז יצליחו להאריך את שנת הלימודיםהשקט הזה
ולקצר את החופש
משהו שלא מובן לי: מה ההבדל בין אוטיזם למחוננות?מתואמת

אני קוראת פה בשרשורים אפיונים של מחוננים, שמאוד מזכירים לי את כל מה שאני יודעת על אוטיזם... ואני שואלת: באמת מדובר על מחוננות, ולא על אוטיזם במסווה?

אני יודעת שבתוך הסיווג של אוטיזם יש אוטיסטים שמוגדרים מחוננים ויש כאלה שלא. ויש כאלה בתפקוד גבוה, שבאמת אולי המחוננות שלהם מחפה על האוטיזם...

אבל עד עכשיו חשבתי שמחוננות היא פשוט איי-קיו גבוה, שאולי עלול להוביל לקשיים חברתיים ורגשיים, אבל לא לצורך מוגבר בשקט, לרגישות לרעשים, לקושי במעברים... וכו' - דברים שאני מכירה מאוטיסטים.

וזהו, אני קצת מבולבלת, ומעניין אותי אם מישהי תדע לעשות לי כאן סדר...🙈

יש לי בן מחונן ואין לו את כל הדברים שכתבתיעל...

לא צורך בשקט

לא קושי חברתי

לא קושי במעברים (אולי כן, אבל לא משהו חריג)


אז זה כנראה לא מחייב שיגיע יחד...

שתי שאלות ליאהבה.

הבן שנה ותשע שלנו לא ישן טוב בלילה, תמיד מאז שהוא נולד הוא קם כמה פעמים בלילה. היתה תקופה כבר שהוא קם פעם אחת לבקבוק וחזר לישון ועכשיו בתקופה האחרונה שוב ריגרסיה- לא רק שהוא קם, הוא ממש מתעורר וצריך לנהיה לידו,

בהתחלה הוא מתעקש שנעשה לו נעים בגב (חחח חח את החיים) ואחרי שהוא מבין שזה לא יקרה הוא מסתפק בזה שנשכב לידו.

יוצא מצב שאנחנו נרדמים במיטה לידו וישנים איתו. אם אני קמה ויוצאת לפני שהוא ישן מאה אחוז הוא קם ובוכה. או שבשלב שהוא חצי ישן הוא מדי פעם בודק שאני עדיין בחדר

מה עושים?? זה ממש קשה

בנוסף ובעיה יותר חמורה, לבעלי יש יומולדת במוצש ואני לוקחת אותו ללילה אחד לצימר, חשבתי שאחותי או אחיו יבואו לישון אצלנו אבל אם הילד ישים לב שאנחנו לא לידו וואי וואי אני חוששת שהוא לא יצליח לחזור לישון..


שאלה שניה

הוא מאד אוהב מים ואמבטיות בכללי, בימים האחרונים לא מסכים להתקרב לאמבטיה, ממש בוכה כשאני שמה אותו במים ולא מוכן לשבת, צורח והיסטרי.

אציין שבחנוכה הייתי אצל אחותי ורציתי לקלח אותו שם, הוא לא רצה וויתרתי לו, ואחכ גיסי לקח אותי ושיכנע אותו עם כל המשחקים והוא הסכים, וכמובן ברגע שהמים נדלקו הוא התחיל לצרוח , לדעתי הבהלה מהאמבטיות התחילה אז..

מה עושים ואיך משנים את זה?


תודה לכולן על הסבלנות

מקפיצה ליאהבה.
לגבי השינהכורסא ירוקה

זה קשה, אני לא מצאתי פתרון, מנחמת את עצמי שזו תקופה שעוברת (אחרי כמה שנים חחח)

לגבי מוצש - להכין אותו - אבא ואמא יסעו ואתה תישאר עם דודה זלדה/דוד שאול (אל תתנו לו אפשרויות, תגידו לו בבירור מי יהיה), אם תצטרך משהו בלילה הם יבואו לעזור לך ולהיות לידך. בבוקר הם יקחו אותך לגן ואז אבא ואמא יאספו אותך.

אולי הוא יבהל מהרעיון בהתחלה אבל תחזרי על זה שוב ושוב ולאט לאט הוא יפנים.


לרוב בהלה ממים לא מתחילה מנסיון רע חד פעמי, אבל בכל מקרה כדאי לעשות הכל בשיתוף איתו ולתת לו לשלוט בסיטואציה, שיפתח את המים ויסגור וכו.

וגם לשים לב שחדר האמבטיה מחומם ושהמים בטמפ שנעימה לו. לפעמים לנו כמבוגרים הטמפ מרגישה סבבה אבל לילד שהוא יותר רגיש לקור או חום זה יהיה פער משמעותי אם תנסו טיפה לחמם או לקרר

נראלך שהוא יבין?אהבה.
הוא ממש קטן, אני כן מדברת איתו אבל להכין אותו מראש.. לא יודעת 
חד משמעית כןכורסא ירוקה

הכנו את הבן שלי בגיל קטן יותר ללידה. הוא היה בערך בן שנה וחצי ולקחנו ספר על ילדה שיש לאמא שלה תינוק בבטן ויום אחד סבתא שלה באה לגור איתם ואז בלילה אבא ואמא נסעו לרופא שיוציא את התינוק והסבתא נשארה עם הילדה, ואחרי כמה ימים ההורים חזרו עם התינוק.

אני גם לא הייתי בטוחה כמה הוא יבין מתוך הסיפור המורכב הזה, אבל להפתעתי מהרגע הראשון הוא התנגד לכל הסיפור הזה ברגע ששמע שההורים נסעו לה 😂 ולאט לאט קראנו שוב והוא קיבל את הרעיון, ואפילו כשבאמת ילדתי הוא לקח את הספר איתו וכל פעם התעכב על השלב שהיינו בו ובעלי אמר שממש ראו איך הספר עוזר לו להבין מה קורה.

ואוו מהמם ממשאהבה.
אני לא הייתי משאירה לבדתהילנה
ללילה שלם בגיל הזה. אלא אם כן זה ממש פיקוח נפש. במיוחד שאת אומרת שהוא ישן גרוע, זה יכול לעשות רגרסיה חמורה.


לגבי האמבטיה- אני חווה עם הבת שלי את זה מידי פעם, מה שעוזר- לקלח אותה על הרצפה בגיגית, או אפילו בכיור באופן חלקי עד שהטראומה עוברת (נשמע שהוא בהחלט עבר טראומה עם הגיס)

וואי באמת?אהבה.
סגרתי כבר צימר, אני ממש לא יודעת מה לעשות 
בקשר לאמבטיהפצלושון
קרה לי גם בסוכות עם הבן שלי שקילחתי אותו אצל ההורים שלי באמבטיה גדולה (ולא בגיגית בתוך האמבטיה) והוא נבהל מזה ואחכ גם בבית בכה באמבטיה, אחרי כמה ימים עבר לו
יכול להיות שיש קשר בין הדברים שתיארת?מתואמת

שהקושי בשינה נובע מהטראומה שנוצרה לו מהמקלחת שעשה לו גיסך? (טראומה של חרדת נטישה)

האמת שבמצב כזה אולי לא כדאי שתעזבו אותו ללילה... אלא אם כן אתם מרגישים שזה ממש קריטי לנפש שלכם, ואתם מוכנים להשלכות שאולי יהיו לזה אחר כך, שהוא יצטרך שוב שיקום מחרדת הנטישה...

נשמע לי שכדאי לקחת טווח זמן שבו אתם באמת ישנים איתו, ונותנים לו את התמיכה הרגשית שהוא צריך, ואם זה לא יעבור עד אז - אז להתייעץ עם גורם מקצועי...

לא נראלי כי השינה זה עוד מלפניאהבה.
אוף וואי 
האמת שאני מצטרפת למה שכתבהמתואמת

@כורסא ירוקה - הוא לגמרי בגיל שאפשר להסביר לו דברים, גם אם הוא לא יודע לבטא את עצמו.

אנחנו עשינו את זה בגמילה מהנקת לילה - טפטפנו במשך כמה ימים ולילות שלא יונקים בלילה. זה היה קשה לעיכול, אבל לגמרי נקלט בסוף.

מציעה להתחיל להסביר לו לפני שהוא הולך לישון:

"מתוקי, עכשיו אתה הולך לישון במיטה שלך, ואבא ואמא הולכים לישון במיטה שלהם. בלילה אולי אתה תקום כי אולי יהיו לך חלומות מפחידים. אבא ואמא יבואו לחבק אותך, אבל אחר כך יחזרו לחדר שלהם ואתה תישאר במיטה ותחזור לישון. ובינתיים תוכל לחבק את הדובי/לשתות בקבוק כדי שיהיה לך קל יותר לישון."

זה נשמע ארוך ומורכב, ולכן כדאי לסכם: "בלילה כל אחד ישן במיטה שלו."

בסוף זה ייקלט בעזרת ה'...

ואולי באמת זה יעזור גם ללילה שתהיו בצימר. רק צריך לוודא שמי שישמור עליו יהיה מכוונן על האפשרות שהוא יתעורר ויהיה צורך להרגיע אותו...

אצלינו גם היה רגרסיהמאמינה-בטוב
בשינה. אבל היינו בעבר בייעוץ שינה וחזרנו לעקרונות שלמדנו וזה עזר.


גם הבת שלי בימים האחרונים בוכה ממש במקלחות ולפני כן אהבה. אני חושבת שיכול להיות שזה קשור להפרשי טמפרטורות שהמים החמים פתאום כואבים על איזורים קרים, אבל האמת שאני לא בטוחה. 

יש לך המלצה על ייעוץ שינה טוב?אהבה.
עשינו כשהוא היה יותר קטן ולא עזר בכלום (האמת שלא ככ ישמנו) 
דעה קצת שונהנקודה טובה

גם אצלי הקטנים מתעוררים בלילה וחששתי שבוע שעבר להשאיר את הבת שלי לישון אצל אמא שלי..

אבל להפתעתי היא הלכה לישון לבד!! וישנה כל הלילה. לא קרה המווון זמן. בת שנתיים.

לפעמם כשאין להם את האופציה הם פשוט לא קמים..

וואי חלוםאהבה.
ממש מעניין
לגבי המאבטיהאמאשוניאחרונה

תנסי לגרות אותו לשבת באמבאיה ריקה עם משחקים.

אפשר להצטרף אליו שם.

כשהוא מרגיש חופשי לשבת באמבטיה ריקה,

אפשר לשחק בלנקות את המשחקים או להעביר מים מכוס לכוס

וככה לאט לאט הוא יתרגל חזרה.

הפרשים בין ילדים, אשמח להמלצתכן/ניסיונכן בבקשהמאמאמיה 3

הקטן של בן שנה, אחרי שניים שהם בבית ספר יסודי כבר

ההפרש לא היה מתוכנן- ניסיונות להביא להם אח/ות כבר הרבה קודם אך ללא הצלחה

ואני משתוקקת להביא לקטן אח/ות שתהיה לו חברה..

מה ההפרש שמצד אחד לא יהיה לי קשה בהריון (זה בטוח יהיה הריון בסיכון כי עברתי לפניו לידה שקטה והפלה מאוחרת) ומצד שני שזה לא יהיה פער גדול מדי שיוכלו לשחק ולהיות חברים עם כמה שיותר מכנה משותף 

לי ההפרש הכי גדול הואמתיכון ועד מעון

שלוש וחצי שנים, זה לא היה מתוכנן בכלל, ההפרש היה אמור להיות הרבה יותר קטן, אבל זה מה שיצא והם בקשר טוב, משחקים ביחד אוהבים אחד את השני.

מניחה שאם היה עוד קצת פער זה כבר היה פחות קשור 

אצלנו יש פער של שנתייםשושנושי

הם עדיין קטנים,

הגדול בו 3 הקטן בו שנה

ומרגישה שהפער מושלם!!!

נקלטתי כשהגדול היה בן שנה וחודש

ברור שהיה קשוח בהריון, הילד לא הלך עדיין בהתחלה, הוא היה שובב ולמרות העייפות בהתחלה והכבדות בסוף היה צורך להיות נוכחת.

מסכמת - בהריון היה קשוח, השנה הראשונה מאתגרת ועכשיו כיףףףףףף

הם מעסיקים אחד את השני בכל מקום, משהו שלא הכרתי. 

בעניי פער של 3-4 שנים זה מעולהshiran30005

לי יש צמודים בני 2-3 וזה קשוח ביותר. נכון שהם כבר משחקים יחד אבל לרוב הם רבים וצריך להשגיח עליהם כל הזמן

אבל, מכיוון שאין לדעת מתי תכנסי להריון וכם בגל ההסטוריה אז יש פה דילמה. אני יש לי 2 צמודים גדולים כיום בני 13-14 רציתי הפסקה של 3-4 שנים ואז להביא שוב אבל ה' רצה שיהיה לי פער של 11 שנים מהגדולים לקטנים ככה שצכנונים לחוד ורצון ה' לחוד


אני חושבת שהפרש של עד שנתיים הוא טובמתואמת

בשביל שיהיה קשר בין האחים מגיל צעיר יחסית.

אבל אם מדובר בהיריון בסיכון - זה מאוד קשה לחוות את זה עם תינוק בן שנה פלוס... אז נראה לי שעם כל הכאב צריך להתחשב יותר בזה מאשר בפער בין האחים.

לחוות היריון בסיכון כשהקטן בגיל שנתיים - זה תלוי בילד עצמו. אבל גם גיל שנתיים עלול להיות מאתגר מאוד - זה גיל של בדיקת גבולות, ולפעמים צריך אמא במיטב כוחותיה בשביל להתמודד עם זה...

הילדיםoo

שביסודי יכולים להיות חברים שלו


אצלי הקשר הכי קרוב נוצר בין הילדים עם הפער הכי גדול (9 שנים)

אם כי עכשיו הקטן נשאר רוב הזמן לבד כי אחים שלו בישיבה

אז הוא גדל רוב הזמן כמו ילד יחיד

יש לזה יתרונות וחסרונות 

נכון, הילד בן 13 חבר טוב מאוד של בן ה 3shiran30005

ממש לא יכולים אחד בלי השני חחחח

אז גם הפער בגיל לא תמיד מחייב

כן הפער ממש לא מחייבoo

אצלי גם הקטן בקשר טוב עם היותר גדול

עם הפרש של 14 שנה

קשר של אח קטן עם אח גדול ובוגר

משחקים ביחד

קוראים ביחד

מבשלים ביחד


כנראה בגלל שאין להם הרבה זמן ביחד

הם יותר יודעים להעריך ולנצל את הזמן אחד עם השני

^^תקומה

ולפותחת -

נראה לי אין תשובה אובייקטיבית לשאלה שלך

זה גם משתנה ממשפחה למשפחה

הדינמיקה משפיעה

וגם, זה שיכתבו לך כאן שפער מסויים הוא טוב, לא אומר שפער אחר הוא לא טוב.

וגם, יש לאנשים נטייה להצדיק את הבחירות של עצמם (גם לי, לכולנו), כלומר, אנחנו לא אובייקטיבים על הבחירות של עצמנו, ובנוסף, אנחנו גם לא באמת יכולים לדעת מה היה אילו.

אחרי כל החפירה הזו, בעיניי שיקול יותר נכון הוא מה הכוחות שלך, ופחות הפער בין אחים, כי הקשר, כאמור, משתנה. ולא רק בקשר ישיר לפער

מסכימה איתךשושנושי

אני עם הפרש של שנתיים וזה מרגיש לי אחלה

כשאני שומעת על אישה אחרת שיש לה שני צפופים בהפרש של שנתיים כואב לי עליה ברמות, מדמיינת אותה בקושי שורדת את היומיום

אני לרגע שוכחת שגם אצלי זה ככה חחח

שהוא יהיה בן שנתייםמחכה להריון

זה הפרש ממש טוב לדעתי

ככה עד שנכנסים להריון ויולדים הילד בן 3 פלוס גמול ובגן עייריה זה עולם אחר מאשר שתי קטנים עם טיטולים..

יצא לי הפרשאורוש3

של שלוש וחצי והם יודעים לשחק מושלם למרות הפער.

לי פער של שנתיים היה מעולהתוהה לעצמי
פער של כמה חודשים פחות היה קשה ממש.
אין לי ממש נסיון מעצמיטארקו

כלומר אין לי למה להשוות, יש לי 5.5 שנים והם מאוהבים אחד בשני אבל גם אין להם אופציות אחרות וגם אין לי פרספקטיבה ארוכת שנים.


אני כן יכולה לשתף על משפחת האם שלי

שיש לנו פערים של שנתיים, שלוש, וחמש.


5 זה קצת הרבה(לפחות אצלנו, וזה כנראה גם קשור לעוד דברים) אין קשר קרוב ככ

2 זה קרוב מאוד והתקשורת הייתה מאוד תחרותית וקשוחה

3 שנים נראה אידיאלי. עדיין מספיק קרוב בשביל תחומי עניין משותפים וחוויות מחברות

ומספיק רחוק כדי שלכל אחד יהיה את המשבצת שלו

יש להורים שלי הפרש כזה 3 פעמים ברצף(כלומר 4 אחיות סהכ במרווחים של כ3 שנים) והקשר בין ארבעתן מצוין וגם בין הצמדים.


אישית כיום אין לי קשר קרוב מאוד לאח שצמוד אלי(אני בכורה הוא שנתיים מתחתיי) ולעומת זאת האחות שאני בקשר הכי פתוח וקרוב איתה קטנה ממני ב10 שנים.


אז בפרספקטיבה של הרבה שנים המרווחים לא בהכרח משמעותיים.

לי יש שניים צמודיםמקקה

והם הכי לא חברים שיש

לצערי הרב

תודה רבה לכולן!! עוד לא גיבשתי דעה, אבלמאמאמיה 3

אבל כל תגובה האירה לי משהו

המסקנה העיקרית שהפער לא קובע כלום, אז אולי חבל לסכן את עצמי או את ההורות שלי, ואולי גם את הנפש של הקטן שצריך אותי.

מצד שני אני גם לא צעירה, אז 3 שנים זה כבר סיכון בריאותי עבורי ועבור העובר.


אחח טעטע שלח לי סימן מה לעשות

אני דווקא מרגישה שהקשר בין האחים מאוד קשור להפרשבורות המים

אבל גם לזה שיש נגיד 2 בנות רצופות או 2 בנים

אצלי הקשרים לגמרי קשורים לקרבה בגיל

לגדולה אין קשר עם זאת שקטנה ממנה ב3 ובטח לא ב4 שנים

אבל בהמשך כשיהיו גדולות מאמינה שיכל להשתנות


אני כן רואה שהצפיםות מאוד מייצרת הווי משותף והם בראש דומה ומשחרים המוןןן יחד לפעמים שעותתת

ו...רבים בוכים ומקנאים וכו בהתאם🥴😅


אני לא אומרת שזה קל

אבל בהחלט לא מתחרטת

זה גם מאודתקומה

תלוי כמה אחים יש בסך הכל

אצלנו הפרש של שלוש שנים משחקים מהמם יחד

הם חברים ממש טובים, כמובן גם רבים

אבל גם אוהבים אחד את השני מאוד ומעסיקים את עצמם גם לבד הרבה זמן.

ולכן אני חוזרת להודעה שלי למעלה, שאין כאן תשובה אובייקטיבית. כי זה קשור להמון המון משתנים

וזה שהמשפחה אחרת פער מסויים מתבטא בדרך מסויימת, לא אומר שככה זה יהיה במשפחה אחרת

נכון..עניתי רק עלינובורות המיםאחרונה
יש לי פער של 5 שנים, לא מתוכנןפרח חדש

לפני זה יש לי פערים קטנים יחסית

ועדיין לא רואה כ"כ קשור בין הילד שבין 6.5 לתינוק בן 1.5

אבל אני מאמינה שככל שהם יגדלו הפער יצטמצם.

ואני רוצה מאוד עוד אחד יחסית צמוד לקטן.. בא נראה כרגע זה לא רלוונטי מכמה סיבות

ההשפעה של פער משתנה בין השניםניגון של הלב

בגיל קטן פער של כמה שנים הוא משמעותי מאוד, בגיל גדול בקושי יש לו משמעות
אין גם איך לדעת אם יסתדרו ביניהם מבחינת האופי והסגנון, אז בעיני תבחרי מתי לך יהיה נוח מכל הבחינות להיכנס להריון, ותשחררי את מתי יהיה הפער המושלם, כי זה משהו שאי אפשר לשלוט בו ותלוי בכ"כ הרבה דברים.

במשפחה של אמא שלי זה מאוד בולט, בתור ילדים עם היו משחקים עם האחים שקרובים אליהם בגיל, וכשהם טיפה גדלו, אפילו גילאי העשרה, הם התחברו לאחים שיותר בסגנון שלהם... והחברויות בין האחים השתנו ממש

האמת כתבת מדויקמאמאמיה 3
זה גרם לי להסתכל על המשפחה שלנו וזה ממש נכון
מבחינתי פער של שלוש שנים זה מושלם!!אביגיל ##
שימור פוריות - תמיכה מהמשפחהאנונימית בהו"ל

אנחנו לקראת שימור פוריות (כי הרזרבה השחלתית נמוכה)

וממש קרובים להתחיל טיפול, הלוואי שיצליח מאד אמן.

שיתפתי את אמא שלי מהתחלה, ולקח לה זמן לעכל אבל תמכה לגמרי

אחכ אחותי שמעה על זה (לא התכוונתי לשתף אותה. אבל אמרתי לאמא שלי שתגיד לה שאולי תבדוק גם וככה היא ידעה על זה)

והיא ביררה איפשהוא והתקשרה באמת מרצון טוב להגיד שיש דרכים טבעיות להעלות את הרזרבה (כמו אוכל בריא, צמחי מרפא, הרפיות התעמלות וכו) ושזה עלול להיות מסוכן או לא להצליח

אני בטוחה שזה מרצון טוב אבל לא השתכנעתי, אני לוקחת צמחי מרפא כבר שנתיים ואולי זה עוזר אבל לא מספיק (וגם המטפל של הצחי מרפא המליץ על השימור)

ואני לא מאמינה שלאכול חסה זה עוזר עם כל חיבתי לדברים טבעיים

אבל אמא שלי השתכנעה

היא לא מחליטה כמובן

אבל אני צריכה אותה שתתמוך בי בזה לגמרי

וקשה לי

ממש תגובה מכעיסה של אחותךטרכיאדה

היא מוכנה גם לקחת אחריות על כך שצמחי המרפא לא יועילו (והם לא יועילו כמובן)

על כל ההשלכות של זה???

איזה חוצפה של התערבות

אמהלה.

זו לאו דווקא חוצפהדיאט ספרייט

האחים שלי יכולים להגיד לי כל מיני דברים שלעולם לא הייתי מאפשרת לאף אחד להגיד ומהם זה מתקבל טוב.

זו קירבה ופתיחות אחרת.

בתחילת הנישואים בעלי היה המום כמה מרחב התנועה שלהם הוא רחב יותר לאותם הדברים שאיתו היו מביאים אותי לבכי.

אם היא עצמה שלחה את אמא שלה להעביר לאחותה מסר, לגיטימי שלאחותה תהיה גם את דעתה היא.

הבעיה היא אצל האם, שעצם לוקחת צד.

הנכון מצידה זה לדעת כל אחת בוחרת ופועלת לפי צו ליבה ומצפונה.

כמובן,

כיבוד הורים קודם כל.

ברור שזה נעשה שלא מכוונה רעה מצד האם!!!!

החוצפה היא לא עצם ההבעת עמדה בנושא כה רגישטרכיאדה

אם כי זה לבד הזוי בעיני, אבל נגיד שזה עוד מתקבל במשפחות שהקשר ממש פתוח וטוב.

החוצפה היא להביע דעה כל כך מסוכנת שתוצאותיה יכולות להיות אסון.

 

אסור להציע?שירה_11

יש לפותחת ולכל אדם נורמטיבי מספיק שיקול דעת לחשוב אם הצעה כלשהיא מתאימה או לא

ברוב המקרים מותר לבן אדם להביע דיעה

גם אם היא פגעה בסוף חלילה, אנחנו לא יכולים להעביר 1,000 תרחישים אפשריים בראש לפני שאנחנו מוציאים מילה מהפה

להציע שטויות?טרכיאדה

במקום טיפול רפואי אמין לנושא כל כך קריטי ורגיש?

ממש ממש לא במקום

בענייך זה שטויותשירה_11

ובעיניה זה לא.

בדיוק כמו נושא החיסונים לדוגמא

שאמא שמחסנת בטוחה בעצמה

ואמא שלא מחסנת ייתכן ובטוחה בעצמה יותר.


אנחנו אנשים בוגרים שיכולים להפעיל שיקול דעת

ולכן אני אומרת שזה שבעינייך זה חוצפה בעיניה זו הצעה רלוונטית 🤷🏻‍♀️

אין גבול להצעות רלוונטיותטרכיאדהאחרונה

הציעו פה באחד השרשורים גם לטפל בילד לפי השם...

אם לא שאלו מה דעתך אז אל תציעמתיכון ועד מעון

אני בטוחה שהפותחת החליטה את ההחלטה לאחר שהתייעצה עם אנשים שזה תחום העיסוק שלהם ולא קיבלה את ההחלטה באופן שטחי. 

אז לאחר שקיבלת החלטה, בעיקר שהיא קשה ומורכבת את לא רוצה הצעות סותרות את רוצה חיבוק

איזה באסהכורסא ירוקה

ממש מתסכל שאין תמיכה

ברמה הפרקטית אבל, אם כבר שיתפת את אמא שלך אז אולי תספרי לה שהלכתם גם על הטבעי אבל זה לא עוזר והמטפלים עצמם ממליצים על התהליך?

מניחה שזה יותר ממה שהתכוונת לשתף, אבל אולי בסיטואציה הנוכחית בכל זאת שווה.. 

וואי כמה שטויות. את עושה בדיוק את המעשהאורוש3

הנכון והאחראי!! בהצלחה רבה.

 

זה ממש מבאס לעבור תהליך כזה בלי תמיכהבארץ אהבתי

מבינה ממש את הצורך בתמיכה.

וזה באמת מבאס לקבל תגובה כזו.

ברור שזה מרצון טוב. אבל זה ממש לא מה שאת צריכה לשמוע עכשיו.


השאלה אם הקשר שלכם יכול לאפשר לך להגיד לאמא שלך בכנות - 'זה מה שהחלטנו לעשות. ואני ממש צריכה את התמיכה שלך בתהליך הזה, בלי שתנסי לשכנע אותי להחליט אחרת'?


אם זה לא הכיוון - אז אולי שווה לחשוב על מישהי אחרת שתספק לך את התמיכה שאת צריכה.

כי זה באמת חשוב שיהיה את המקום לפרוק ולשתף למישהי שמקשיבה לך ונמצאת שם איתך. אבל את לא יכולה לשנות את אמא שלך ואת התגובות שלה. ואם היא לא יכולה לספק לך את התמיכה שאת צריכה, אז אולי אפשר למצוא את זה אצל מישהי אחרת? (שכנה, חברה)

נראה לי כדאי לפתוח את זה מולהמתיכון ועד מעון

ולהגיד לה, אמא, זה מה שהחלטנו אני מבינה שאת חושבת אחרת אבל אני זקוקה לתמיכה שלך בי גם אם את לא מסכימה.

 

זה קשוח ממש, קרה לנו מקרה דומה

חייבת לכתוב את זה איפשהו😂ראשונית

מתארחים אצל השוויגער (היא גרה בחו''ל) והיא בטח חושבת שאני כלה ממש ממש צנועה כי אני כל הזמן עם חצאיות ארוכות/גרביים


מה שהיא לא יודעת זה שלא הורדתי שיער ברגליים וגם לא לקחתי סכין להורדת שיער מעצלנות והשערות חוגגות

אז ניצלתי את העובדה שחורף וקפוא פה ואני כל הזמן מתלבשת ארוך, אפילו שבבית עצמו נעים.


מעניין כמה זמן יקח לה להכיר אותי באמת, בכל זאת נפגשים אולי ארבע פעמים בשנה ואנחנו נשואים פחות משנתיים...

חחחח יואו איך הצחקת אותישושנושי

אני כמוך, מאוהבת בחורף וחוסכת הסרת שיער 🤣🤣🤣

ואיזה כיף זה שהחמות גרה ככה רחוק

זה משנה? חחחים...
הצחקת 😅מחי
תיזהרי אולי היא קוראת פה
חחח.. הצחקת😂השקט הזה
לא נורא, טוב שהיא תחשוב שאת צדקת.. קצת עין טובה לא הזיקה לאף אחד
חחחח מזכיר לי שפעם באמצע שיעור פילאטיסytrewq

נזכרתי שאני עם מכנסיים 3/4 ושלא הורדתי שערות 🫣 בשלב מסוים כבר לא היה אפשר להתאמן עם החצאית הארוכה שהיתה לי, אז ברחתי לשירותים.

שם מתחתי איכשהו את הגרביים מלמטה ואת המכנסיים מלעלה והכנסתי אותם לתוך הגרביים 😅

באמת נראה לך שזה היה אכפת למישהי?חילזון 123
זה לא היה קוצים, זה היה יער...ytrewq
וכן, אם הייתי רואה מישהי אחרת זה היה מוזר לי. גם כשאני לא מקפידה להוריד, אני לא מראה את זה...
טוב לדעתי זה לא היה מזיז לאף אחתחילזון 123אחרונה
אם זה מפריע לך, למה לא לקנות סכין גילוח או שעווה?ממשיכה לחלום
אני מניחה שגם בחו"ל אפשר לקנות סכיןמתיכון ועד מעון

אם תרצי להוריד

אני לא סגורה אם התינוק מתייבש 😐מולהבולה

בן חודשיים יומיים עם חום באזור 38.2

אתמול היינו אצל הרופא אמר לעקוב אחר טיטולים ואם ממשיך היום להגיע לבדיקת שתן

אוכל הרבה פחות,טיטולים הרבה פחות רטובים מהרגיל,אף סתום ושמה מי מלח  זה לא עוזר כל כך... גם לא חלב אם....

מה המדד אמור להיות לגבי הטיטולים?

אם רטוב מעט זה מספיק? אבל זה ממש ממש לא כרגיל והוא גם אוכל הרבה הרבה פחות מהרגיל....

כל התיאורים נשמעים מספיק כדי לבדוק עכשיונפש חיה.
שלא יחמיר חלילה...
אני הולכת לרופא עוד שלוש שעותמולהבולה
תוהה אם ללכת ולהתיישב לרופא בחוץ....
טוב מאדנפש חיה.

רפואה שלימה!

הייתה פה פעם מישהי שסיפרה

על הגעה למצב של התייבשות התינוק שלה

בסוף בדקו אם הוא טיפול בבית חולים, והיה צריך

ואחרי תקופה הוא היה בסדר והם השתחררו הבייתה.


מקווה בשבילך שהילד בריא ואולי רק מעלה חום ממשהו שלא מזיק. 

הקטע הוא שלא הכי סומכת על הרופאמולהבולה
הוא די מעופף 
יש רופא אחר?כורסא ירוקה
או מוקד שאפשר להגיע אליו?
אז תדגישי את הדברים הבעייתייםכורסא ירוקה
לאנשים מעופפפים צריך לשים דגש על החלקים שאת לא רוצה שיתעלמו מהם. מקסימום ישלח אותל להמשך טיפול במיון ושם תקבלי בדיקה מחודשת של המצב
אז תתעקשי איתו. את האמא ומבינה טוב מה קורה באמתנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ג' בטבת תשפ"ו 9:48

תרגישו טוב!

אז הייתי פונה למיון אם כךshiran30005
הוא קטן מאוד
לגבי טיטולים נראה לי צריך 6 ביממהשמש בשמיים

הם פחות רטובים מהרגיל אבל רטובים? יש שם צבע צהוב חזק או צבע עדין/שקוף?

אם הוא חולה הגיוני שיאכל פחות מהרגיל, לא הייתי רצה למיון.

עוד סימנים לבדוק התייבשות- אם המרפס שקוע, אם בוכה בלי דמעות (אבל אולי בגיל חודשיים בכל מקרה בוכים בלי דמעות), פה יבש ושפתיים יבשות, נראה אפאטי.

לרופא דחוף מותק. הוא פיציאורוש3
רפואה שלמה 
הרופא אדיש.. אמר לבוא מחר לבדיקת דם ושתןמולהבולה
אולי להתייעץ עם מוקד אחיות טלפוני?מוריה

בריאות שלמה ומהירה.

 

את יכולה לנסות לתת לו כל כמה זמן 5 מל במזרק חלב אם. וככה לעקוב כמה הוא אוכל.

וואי. מוזראורוש3
מצטרפת להמלצה למוקד אחיות. פלוס לתת לו כל היום הנקה. כל פעם שלוק אפילו אבל ממש להשקיע שיכניס נוזלים. 
אם הוא ''אדיש'' אז כנראה שהוא לא ראה סימניחילזון 123

התייבשות מובהקים לא?

טיטולים פחות רטובים זה עוד לא אומר שאין בכלל שתן.


כמובן רק את יכולה לדעת כי את זאת שנמצאת צמוד לילד

אבל סה''כ נשמע הגיוני לעשות מחר בדיקות

וכמובן בינתיים להניק כל רגע אפשרי, ולשים מי מלח וכו'.


אחד הסימנים לילד מיובש זה גמישות העורמקרמה

אם את צובטת אותו והעור לא חוזר מהר להיות ישר- אז זה מעיד על התיבשות


וגם ללחוץ על הציפורנים ולשחרר- אם הם חוזרות מהר להיות ורודות- אז זה טוב

אם נשארות לבנות- לא טוב

לגבי האף סתוםבשורות משמחות

ממליצה לשטוף כל פעם במים עד שנקי לגמרי

ואז קל לתינוק לינוק, לישון טוב ולנשום

שום דבר אחר לא עזר לי בשבילו לא מי-מלח, ולא להשפריץ חלב לאף...

מה שלומכם?תוהה לעצמיאחרונה
עייפות תמידיתאמא לאוצר❤

לא בהריון

לא אחרי לידה...

ילדים קטנים אבל כבר לא פיצים

כן רוב הלילות קמה בין פעם לשלוש אבל סוף-סוף כבר יש לילות שיכולה לא לקום בכלל....

ברזל תקין בי 12 בעייתי קצת אבל מטופלת בזריקות

ועדיין עייפה כל הזמןןןן

לא משנה מתי הולכת לישון, לא משנה מתי קמה, לא משנה כמעט איך ישנתי בלילה

פשוט מרגישה עייפות תמידית

כל הזמן גמורה כל הזמן עייפה כל הזמן מרגישה שרוצה לישון

כל הזדמנות שיש לי לישון/לנוח בבוקר או בצהריים כמעט תמיד קופצת עליה בלי לחשוב פעמיים גם על חשבון דברים אחרים...


זה נורמלי?! יש לכן רעיונות איך לעזור? זה מתיש ומתסכל🙈

בלוטת התריס גם בדקת?מתואמת
בכל אופן, עד שלא תסיימי את הטיפול בזריקות ל-B12 כנראה שהעייפות לא תעבור...
לא בדקתי.. יש קשר?אמא לאוצר❤
יש לי בעיה קבועה של בי12.. בגדול אני כבר 5 שנים מקבלת זריקות עם הפסקות קלות 
כן, לפעמים זה קשורמתואמת

זו בדיקת דם פשוטה, תבקשי הפניה.

וקשוח להיות עם מחסור קבוע של B12... מקווה שתצליחי לעלות אותו כמו שצריך במהרה...

ממש קשה, הלואי שנמצא פיתרון יעיל יותראמא לאוצר❤

תודה!! אבדוק את זה!

B12 בעייתי גורם מובהק לעייפותמשתדלתלהיותאני

מטופל ויש כבר התקדמות? כי חוסר בb12 הוא גורם מובהק לעייפות

באופן אישי אחרי התקופה הכי עייפה בחיים שלי גיליתי שחסר לי b12, וכשהצלחתי להעלות משמעותית העייפות התמידית שהייתי בה נעלמה.

כמו שכתבתי זה בעליה אבל יש בעיה כמעט תמידיתאמא לאוצר❤

מההריונות בגלל ההיפראמזיס....

אז מקבלת די קבוע... מתישהו בקרוב אמורה להיות לי עוד בדיקה לראות מה המצב שלו

בדקת בלוטת התריס לאחרונה?ואילו פינו
אני עם תת פעילות וזה ממש תסמין...
לא ידעתי שיש קשר.. פשוט לבקש הפניה מרופאת משפחה?אמא לאוצר❤
זה בבדיקות דם?
אופס. הדף אצלי לא היה מרוענןואילו פינו

וראיתי עכשיו שמתואמת כתבה לך..

בדיקת דם פשוטה. Tsh זה מה שבודקים...

עדיף גם freeT4מתיכון ועד מעון
ממליצה לבדוק גם פריטין בבדיקת דםתהילנה
שזה מאגרי ברזל. לא רק iron והמוגלובין. זאת בדיקה יקרה אבל חשוב להתעקש 
נבדק, תודה!אמא לאוצר❤
שומשום קלוי מעט מעלה ברזל (שמעתי על מקרה כזה)נפש חיה.

כל יום לאכול כף

בסלט, ביוגורט וכו...


 

חוץ מזה


 

יש גם תערובת פירות יבשים שממש עוזרת לאנרגיה

 

של דוד קאפח


 

ללא עצירות ותופעות לוואי...

100 גר´ שומשום לא קלוי-מלא,

100 גר´ צימוקים כהים,

100 גר´ תאנים יבשות,

100 גר´ שקדים קלופים,

100 גר´ תמרים,

8 אגוזי ברזיל.


 

לטחון את הכל טוב טוב (יש חנויות שמוכנות לטחון את הרכיבים הקשים)

ולאכול כף בבוקר וכף בערב.

(ד.א. זה גם ממש טעים=) )


 

בהצלחה ותרגישי טוב!


 

את בטח מכירה להיות בשמש, לעשות קצת התעמלות וכו....

כל השנה ככה? או שעכשיו במיוחד?אוזן הפיל
אולי דיכאון חורף
תמיד ובמיוחד בחורף ..מכירה..אמא לאוצר❤
אני רקתקומה

אגיד, שבעיני זה כן הגיוני.

ברור שטוב לבדוק בדיקות דם וכאלו

אבל

א. שינה לא רציפה, ממש משפיעה על איכות השינה. פעם אחת (ובטח שלוש), לא באמת מאפשרות שינה טובה. ואז, גם אם יש לך פעם פעמיים בשבוע שאת כן ישנה לילה, זה לא מספיק. כי יש משמעות לרצף של ימים שבהם את ישנה טובה, וזה לא שיום אחד יכול לחפות על כל השאר.

ב. מה את עושה במהלך היום? אם את רוב הזמן יושבת או בעבודה עם מעט תנועה, ממליצה להוסיף ספורט ותזוזה. אני ראיתי אצלי שזה ממש משפיע. ישיבה לאורך זמן, מעייפת אותי מאוד, ברמה של להירדם. כשאני זזה, הגוף מתעורר

תודה !!אמא לאוצר❤

זאת גם היתה השאלה שלי

האם זה הגיוני פשוט..

כן נכון, תכלס כבר 5 שנים אני לא ישנה נורמלי וקמה מלא , לא היתה תקופה אחת ארוכה שישנתי שינה רציפה וטובה בלילות....


אשים לב , תודה🩷

אזתקומה

אני חושבת שזה הגיוני

פשוט בשביל לדעת שזה הגיוני, צריך לישון טוב ואז האסימון נופל.

ולרוב זה לא קורה, אז זה נשמע שזה לא הגיוני...

אבל מניסיון שלי, יצא לי נגיד פעם לישון יומיים ברצף טוב (וזה ממש ממש נדיר) ופשוט קמתי אחרת. עם המון אנרגיות ולא עייפה בכלל.

וזה היה מדהים שאפילו לא חשבתי שזה קשור

אבל זה כן

אולי זה מונו? בדקו לך?פרח חדש

היה לי פעמיים מונו וככה הרגשתי

פעם שניה הייתי עם זה חצי שנה!!! עד שטיפלתי אצל איזה רופא בירושלים שיש לו שיטה לטפל במונו טזה עבר ב"ה

האמת לבעלי היה לא מזמן. לא בדקו לי חושבתאמא לאוצר❤

אבל האמת שלא כזה משנה כי לא באמת מה יש מה לעשות.. וואלה עכשיו קוראת שכתבת שהיה משו שעזר, מעניין!! אנחנו ביקרנו ממש כולם אמרו לנו מטבעי ועד קונבנציונלי שאין מה לעשות חוץ מלחכות....

תבקשי לבדוק קודם כלפרח חדש

אם זה מונו אני אכתוב לך מה הטיפול

אנסה גם להיזכר בשם של הרופא

מקווה שהוא עדיין עובד כי אז לפני 5 שנים הוא כבר היה ממש מבוגר

תודה על התגובות!אמא לאוצר❤

אבדוק בלוטת התריס, אולי גם מונו למרות שלא יודעת אם יש עניין

גם ככה אמורות להיות לי בקרוב בדיקות דם מקיפות לבדוק את בעיית הb12..


אבל האמת האמת אני ממש מופתעת שרוב התגובות מנסות לחפש סיבות 🤭  הייתי בטוחה שיהיו הרבה יותר תגובות מנרמלות שלהיות אמא, בטח לקטנים, ותינוק יונק, זה פשוט מעייף 🙈🙈🙈

לכולן יש כוח תמיד? אתן לא עייפות ומרגישות צורך תמידי בשנצ?

אני לא הספקתי להגיב אבל כןשוקולד פרה

אם אני לא ישנה את ה8 שעות מינימום ורצוף

-מה שבחיים לא קורה עם יונקים ןגם עם קטנים לא יונקים כמעט ולא) אני עייפהההה כל היום

ובדקתי- ברזל בלוטות התריס בי 12 הכל תקין

אה ואם הולכת לישון מאוחר אז גם- יותר עייפה מאשר אם נכנסת לישון מוקדם איזור 10 אפילו

שווה לך לנסות שבוע אם אפשרי לך

תודה!! זהו מרגיש לי שכמה שזה מבאס ממשאמא לאוצר❤
בסוף כל הדברים לא באמת עוזרים כשאין לי את המינימום שינה רציפה הזאת...
יש עייפות ויש עייפותאנונימית בהו"ל

ברור שתמיד אשמח לנוח צהריים ולקום מאוחר בבוקר/לחזור לישון אחרי פיזור של הילדים


ומכיוון אחר -

הרבה פעמים דיקור של מישהי מקצועית גם ממש יכול לעזור.

אני באמצע סדרת טיפולים שמטרתה לאזן כל מיני דברים, וממש מרגישה גם שיפור בתחום הזה.

שאני מסוגלת לעשות הרבה יותר ולא להגמר מכל דבר קטן.. כאילו כל המצברים של הכוחות שלי היו על הקצה ועכשיו הם באנרגיה טובה.

והמטפלת שלי אמרה לי כמה פעמיים שנשים חושבות לעצמן שזה הגיוני שמרגישים ככה כי את אחרי לידה.. בהריון.. או כל תירוץ אחר כשבעצם זה משהו אחר שאפשר לפתור אותו ולא ברירת המחדל של אישה.

אני ניסיתי סדרה של דיקור והאמת שלא עזר בכללאמא לאוצר❤
לא לזה ולא למטרה שעשיתי אותו.. ואצל מידי שממש נחשבת טובה זה היה
נורמלי לגמריoo

וגם התגובות צפויות לגמרי

אני לא חושבת שהרגשה של עייפות תמידית זה נורמליפרח חדש

כלומר

אם את עסוקה הרבה עם הילדים ולא נחה לרגע וקמה מלא בלילה ועובדת משרה מלאה ועוד ועוד אז זה מסביר

אבל הילדים כבר לא פיציים

יש לילות שאת ישנה טוב

אז לא אמורים להרגיש ככה באופן תמידי, ככה לפחות מנסיון שלי.

כי אם ככה, לגרום לעצמך להיות פחות עייפה בלי למצוא סיבה זה לא בעיה ואת לא צריכה את העצות שלנו

נשמע שכן יש פה משהו חריג שהוא מעבר לשינה וזמן לעצמך.

את מתארת עייפות קיצוניתמתואמת

לא עייפות רגילה של אמא לקטנים...

(ואני לא חושבת שנכון לתלות באימהות קשיים שמפריעים בתפקוד בחיים... לפני כמה שנים הייתה לי תקופה של חולשה מטורפת בידיים, והתקשרתי למוקד אחיות כדי לשאול מה זה. האחות שם שמעה שיש לי שבעה ילדים ומיד אמרה, "נו, מה את רוצה, ברור שתהיה לך חולשה". ואיך כעסתי! כי זו לא הייתה חולשה רגילה... אז מה הקשר לזה שיש לי שבעה ילדים? ב"ה רופאת המשפחה התייחסה לזה ברצינות ושלחה אותי לבירורים. בפועל לא היה לי כלום ב"ה ואני לא יודעת ממה זה נבע, אבל עדיין - זה לא משהו שאפשר לפטור באימהות...)

הדוגמהoo

שלך דווקא מוכיחה ההפך ממה שאמרת

היתה לך חולשה שלא היתה לה סיבה אחרת

אלא כנראה מדברים רגילים כמו עומס יתר


זו לא האמהות

זה הדברים שהיא מביאה איתה

כמו חוסר שינה עומס ועוד דברים שכתבתי למטה (שגם יכולים להיות בלי אמהות)

זו הייתה חולשה חריגהמתואמת

שלא הייתה לי מעולם לפני כן, וגם אחרי כן (עם יותר ילדים) לא הייתה לי כמוה בעוצמה כזו.

אני לא יודעת מה הסיבה לה, אבל ברור שהיא לא הייתה קשורה נטו לעומס החיים.

ואיש רפואה שיפטור אישה שמתלוננת על משהו חריג בכך שהיא אמא, עלול לפספס דברים קריטיים.

זה נכוןoo

לגבי איש רפואה


איך את יודעת שהסיבה לא היתה קשורה לעומס?

אולי היה עומס על הידיים והחולשה גרמה לך לתת להן יותר מנוחה

כי לא היה לי עומס חריג על הידיים דווקא באותה תקופהמתואמת

הסיבה היחידה שאני יכולה למצוא לזה היא עומס רגשי חריג (זו הייתה תקופת הקורונה).

או שאולי היה לי משהו פיזי, שעד הבדיקות כבר עבר... (אולי אפילו פוסט קורונה, מי יודע)

יכול להיות שזה רק האמהות, אבל אם לא, לא כדאי לפספסאולי בקרובאחרונה
לדעתי כל ההצעות לבדיקות רפואיות זה כדי לא לפספס כלום אם יש ח"ו, כי אם פיזית הכל תקין זה כנראה רק חוסר בשינה/האימהות וכו'.. אבל בשביל לא לפספס כלום (אם מפילים את כל הבעיות על האמהות) כדאי גם לעשות בדיקות פיזיות. מצטרפת להמלצה לבדוק את בלוטת התריס, מישהי כתבה לך לבדוק גם freeT4, כדאי גם 3, למרות שנראלי בד"כ בודקים הכל ביחד (אלו הורמונים שבלוטת התריס מפרישה וזה עוזר להבין אם יש בעיה בלוטת התריס)
נורמלי בהחלטoo

עייפות יכולה לנבוע מהרבה דברים

פיזיים ונפשיים כמו:

1. חוסר בשעות שינה (8 שעות אחרי קיזוז קימות)

2. תזונה לא מאוזנת/ מספיק מזינה

3. חוסר בפעילות גופנית

4. חוסר במנוחה פיזית

5. עומס משימות

6. לחץ בעבודה/ בבית

7. חוסר בהפסקות ממשימות בעבודה/ בבית

8. חוסר בזמן עצמי

9. הימצאות תמידית במקומות רועשים 

כשהפחחתי סוכרים וגלוטןytrewq

הרגשתי הרבה יותר רעננה ועירנית! 

לא היה לי צורך בשנצ, הייתי מתעוררת בבוקר ומצליחה לקום מהמיטה בזריזות וכו'... 

למישהי יש ניסיון עם לידת עכוז אחרי קיסרי?אנונימית בהו"ל
תבררי מול בתי חולים אם זה בכלל אפשריהשם שלי
זה אפשרי אם חותמים על סירוב לניתוחאנונימית בהו"ל
יש הבדל גדולהשם שלי

אם בית חולים מאפשר מלכתחילה לנסות לידה רגילה במצב כזה.


או שהאישה מכריחה אותם לילד אותה ככה, כי היא מסרבת לניתוח.

ואז אולי זה מה שיקרה, כי לא יכולים לכפות ניתוח, אבל כל האווירה תהיה של הלחצות, ועל כל דבר קטן ינסו לשכנע לעבור לניתוח.


אין לי מושג מה המדיניות של בתי החולים. אבל אם יש בית חולים שמאפשר, ומוכן להתגייס לזה, אז עדיף.


ואגב, אני ילדתי בניתוח בלי לחתום על הסכמה. ברור שהסכמתי, אבל זה היה כל כך מיידי, שבכלל לא נתנו לי לחתום.

ואיך הרגשת אחרי?אנונימית בהו"ל
מבחינת הניתוח?השם שלי

ב"ה התאוששתי בקלות.


מבחינת זה שלא חתמתי על הסכמה,

אז קודם כל כן הסכמתי, ושיתפתי פעולה. רק לא חתמתי על הטפסים.

ולמחרת הרופא הגיע אלי להתנצל.

זה היה ניתוח חירום ממש, אם היו עוד מחכים, לא בטוח שהתינוק היה שורד.


לצערי אין בי"ח בארץ שמאפשר את זה ככה בקלותאנונימית בהו"ל
ביקור חולים עשו את זהשושנושי

יש רופא בשם דר' שווד פיליפ שהיה עושה את זה.

אני יודעת שאחרי שנסגר ביקור חולים הוא עבר לשערי צדק

אולי אפשר לברר איתם אם הוא עדיין עובד שם

אם אכן עובד שם אולי אם זה ממש קריטי לך אפשר לסגור על רופא פרטי ללידה?


אופציה נוספת שמרגיש לי הגיוני שיסכימו זה סנט ג'וזף - הם באופן כללי בגישה מאוד מאוד טבעית בלידות. ברמה שלא כל הזמן יש בכלל מרדים במבנה..

זה בית חולים נוצרי בירושלים, יש יהודיות שמרגישות בנוח ויולדות שם. אני מכירה אחת כזאת שהיה לה ממש קריטי כל הקטע של הטבעי והיה לה טוב. 

נשמע לי הגיוני שגם לניאדו מאפשריםשושנושי

לניאדו בדומה לביקור חולים דוגלים מאוד בלידות טבעיות

אולי תבררי עליהם קצת יותר 

לא מאפשריםאנונימית בהו"ל
יילוד תינוק עכוזחנוקה

דורש מומחיות גדולה.

 

לא סתם הפסיקו ליילד עכוז- כי זה מסוכן.

אז אם בביח אין רופא מומחה לזה-

נשמע לי ממש התאבדות.

סליחה על החריפות...

אבל המטרה שהולכים לביח היא בשביל שיהיה שם מישהו שציל חיים במקרה הצורך.

אפשר גם ללדת בבית- שם אף אחד לא ייקח אותך לניתוח..

איך אפשר לדעת מראש אם יש רופא מתאיםאנונימית בהו"ל
או לא באותה משמרת?
לוקחים רופא פרטיעדיין טרייה
תתחילי בלהתייעץ עם רופא מומחה. לא כל מנך ולא בכל מצב (לא יודעת לגבי לידה אחרי קיסרי) מתאים ליילד עכוז.
כבר כמה רופאים אמרו שזה אפשריאנונימית בהו"ל
אך לא בבית רפואה בישראל. רק אם חותמים על סירוב.
בחיים לא הייתי חותמת מראש על סירובשושנושי

מרגיש לי חסר אחריות מדרגה ראשונה.

אם הם יציעו במהלך הלידה, את יכולה לשקול להתלבט ולהחליט

אבל מלכתכילה לסרב בלי לדעת מה יקרה בדרך? מטורף לדעתי. 

אף פעם אי אפשר לדעת מה יקרה בדרך...אנונימית בהו"ל
גם בעיני. אלא אם כן, במקרה חירום מנתחים בלי הסכמהיעל מהדרום

לק"י


כמו שמישהי פה כתבה שהיא הסכימה רק בע"פ, כי אם לא, זה היה כנראה לא נגמר טוב.

(לא מדברת על כל ניתוח חירום. לא כולם בלחץ של דקות).

לי איןיעל מהדרום

לק"י


הקטן שלי היה במצג עכוז (וב"ה התהפך לבד בסוף), ואני אחרי קיסרי.

אבל כשהרופאה אמרה לי מה האפשרויות, היא אמרה שאפשר ללדת בלידת עכוז (היא לא המליצה. אבל לא אמרה משהו על הקיסרי שעברתי).


אז אולי בסורוקה זה אפשרי. לא ביררתי.

זו את מהשרשורים הקודמים?יעל מהדרום

לק"י


כתבת שבעבר היפוך לא עזר לך?

(אני בכל מקרה קבעתי תור להיפוך. לידת עכוז לא רציתי לנסות).

כן, ניסיתי היפוךאנונימית בהו"ל
לצערי לא הצליח
אויש. ולא מציעים לנסות שוב?יעל מהדרום
לא, טוענים שיש סיבה לזה ועדיף ללדת עכוזאנונימית בהו"ל
בעז"ה שתלדי בלידה קלה ומהירהיעל מהדרום

לק"י

 

ובידיים בריאות ומלאות!!

אם את רוצה לקחת רופא פרטיבארץ אהבתי

הייתי בודקת את ד"ר פלוטקין בשע"צ.

אני לקחתי אותו מסיבות אחרות, אבל כשביררתי עליו  ראיתי שהוא גם מיילד עכוז, ובכלל הוא ממש מקצועי (הוא גם עשה לי היפוך. אולי ירצה לנסות שוב לפני הלידה..).

זה לא זול (כ-10,000 ש"ח. אצלנו ההורים עזרו), אבל בעיני זו הדרך הכי בטוחה ללדת ככה.

היום רוצים באיזור ה-20,000אנונימית בהו"ל

אבל השאלה שלי היא על עצם הלידה

אם בכלל כדאי לנסות

והאם אפשר לעשות קיסרי אם זה לא מצליח

מן הסתם שאם ליילד עכוז לא מצליח, עוברים לניתויעל מהדרום
מאיזה בחינה כדאי?חילזון 123

לניתוח נוסף גם יש השלכות וסיכונים.

אז אם זה חשוב לך בטח שכדאי לברר.

אבל כן כדאי למצוא מישהו שיודע לעשות את זה.


קיסרי תמיד אפשר לעשות בסוף...

השאלה היא איך ניתוח עוזר במקרהאנונימית בהו"ל
שלידת עכוז לא מצליחה
מה זאת אומרת?השם שלי
לסיים את הלידה בשלום לאמא ולתינוק.
אמממ... להציל את האמא ואת התינוק?שלומית.

והאמת שאני בתור תומכת דגולה של לידות טבעיות, אומרת שלדעתי אם אין אף רופא שמוכן לקחת אחריות על הלידה הזו אז לא נראה לי כדאי ללכת על זה...

כן הייתי עושה מאמץ לחפש רופא פרטי שמוכן לנסות ליילד - ולנתח במידת הצורך. כדאי לברר על דר פלוטקין ודר שווד בשעצ

מסכימהאיזמרגד1
בסופו של דבר המטרה העיקרית של לידה זה תינוק ואמא בריאים. אז אם אף רופא או בית רפואה לא מאפשרים, כנראה שזה באמת סיכון גדול מדי... 
יש רופאים שמוכנים באופן פרטיאנונימית בהו"ל
בתי חולים לא מאפשרים 
רופא שמוכן פרטיחנוקה

איפה הוא מציע לבצע את הלידה? בבית?

זה ממש מוזר

כי ההנחיות של משרד הבריאות לא מתירות לבצע לידת בית בלידת עכוז ולדעתי אפילו לא אחרי קיסרי.

יכולים לשלול לו את הרשיון

אם יש רופא משוכן לקחת אחריות על כזו לידה שיציע איפה.

אמורים גם לקבוע פגישה מקדימה שבה תציפי את כל השאלות שלך

לוודא שחוצמזה שלא תלדי בקיסרי- גם תצאי משם בריאה ושלימה וגם בתינוק.

 

ועוד משהו- אני לא יודעת כמה אני צודקת במחקרים

אבל בעברי ניתוח חירום

ואני חושבת שאין להשוות בין קיסרי ידידותי (שעושים בכמה בתי חולים בארץ)

בהרדמה אפידורלית, כשבעלך לידך, עם אפס הפרדה

לניתוח חירום שאת מובהלת אליו בסכנת חיים.

אפילו זה שבניתוח אלקטיבי מתוכנן בדרכ זה בשעותה בוקר, הרופאה שלי אמרה לי שאין ענין לקחת פרטי

כי זה בדרך כלל נעשה עי רופאים מנוסים ובכירים

לעומת ניתוח חירום שאת נופלת על מי שנמצא אז

יכול להיות סטז'ר שזה הניתוח הראשון שהוא מבצע..

ההרדמה הכללית היא לא בריאה

וגם זה שהניתוח חירום הוך את ההרדמה למסוכנת יותר (כי אין צום לפני כן)

לכן, אם יש סיכוי גבוה שלידת עכוז תהפוך לניתוח חירום-

לא הייתי מנסה. זה מאמץ גדול מדי עם סיכון גדול מדי בסיבוב.

 

כמובן זה הלידה שלך והגוף שלך, אבל תשקלי את זה.

נכון אחרי ניתוח רוצים מאד חוויה מתקנת של לידה חיובית

אבל בכל מקרה זה לא מה שיהיה לך פה. זה לידה בסיכון, בסיטואציה מאד רפואית, ועם אחוזי הצלחה לא גבוהים (וזה בהנחה שתצליחי למצוא רופא ולעשותא ת זה בטיחותי)

ליבי איתך

המון המון תפילות!!

(אגב העכוז שלי התהפך עכשיו בשבוע 37!!! אז אני מבינה לגמרי לליבך. אני הלכתי לרפואה אלטרנטיבית כי לא אפשרו לי בכלל לנסות היפוך בביח אחרי הקיסרי הקודם. אמרו שמסוכן מדי)

וואו טירוףףתוהה לעצמי
ללידה או לניתוח?
אם את לוקחת רופא פרטיחילזון 123
הוא גם יילד וגם יעשה את הניתוח אם יהיה צורך
גיסתירקאני

ילדה לידת עכוז

לידה ראשונה ככה שלא היה עבר לפני כן

זה היה בביקור חולים אז זה כבר לא רלוונטי

ממה שהבנתי עשו את זה בחדר ניתוח כדי שעל כל מקרה מיד יוכלו לנתח

אחרי קיסרי זה שונה לדעתי..אולי בקרוב

כי גם ככה מפחדים מלידה רגילה שלא יהיה קרע ברחם הצלקת של הקיסרי ויש גם הגבלות על זרוזים, אז לידת עכוז שזה גם ככה סיכון.. אז סיכון כפול לא נגמר לי כזה פשוט..

האמת שאני חושבת שלי לא היה אומץ לנסות..

אם חשוב לך לידה טבעיתממשיכה לחלום

הייתי מתייעצת עם רופא מומחה מה הכדאיות של הלידה הזאת,

בסוף המטרות הן אמא ותינוק בריאים

את רוצה יכולת ללדת עוד בהמשך החיים

את רוצה התאוששות קלה ככל הניתן


יש גבול דק בין לרצות לידה טבעית לבין להפוך את זה למטרה, זאת לא המטרה

וצריך מאוד להיזהר לא להיכנס לסכנה

כי לפי איך שזה נשמע מעבר לניתוח קיסרי בהול באמצע לידת עכוז זה מצב חירום, והתאוששות ממצב כזה עשויה להיות יותר קשה משמעותית מהתאוששות מהיתוח מתוכנן

👆🏼👆🏼👆🏼👆🏼👆🏼 מצטרפתאולי בקרוב
אין לי נסיון אחרי קיסריסתם שם 1אחרונה

אבל יש לי הרבה נסיון עם לידות עכוז

לא הייתי שוללת חד משמעי

בעיניי שווה לנסות

מוזמנת להתייעץ אם תרצי, בשמחה

אולי יעניין אותך