א, אכן כן לאישה יש המון כוח וגם מוח לשנות את הבית מקצה לקצה,

ברגע שהיא טובה הבעל הופך עולמות להיות טוב איתה,מנסיון חיים אני יודעת

כשהבעל מקבל מעט כבוד הוא משתנה לגמרי והיא מרוויחה בגדול,

שוב ישר כוח שאלת ממש יפה.

 לתשובה כזו חיכיתי........... יפה כתבת 

גם קראתי באיזשהוא מאמר (לא זוכרת של מי..) שלנשים יש יותר יכולות טיפוליות מאשר לגברים

כלומר באופן טבעי אישה פסיכולוגית יותר תצליח מאשר גבר, זה יותר מתאים לאופייה

יכול להיות שהתפתחות טובה של הזוגיות זה סוג של דומה לזה.....

רציתי לפתח את הענין ולחשוב אם עוד אנשים חושבים ככה.... 

שלכל אחד יש אחריות על החלק שלו

וברור שאם הגבר מתנהג לא לענין- אחריות נטו שלו (ולא משנה מה גרם לו לכך, זה לא אשמת אשתו)

וכן להפך - אם אישה מתנהגת לא לענין- היא לא יכולה להאשים את בעלה

מה שכן, 

יש לאישה את הכוח להוציא את בעלה מהמצב של המריבות/ התנהגויות לא הולמות כלפיה - 

ע"י שינוי היחס מצידה

לא בקטע של אשמה, אלא בקטע טוב

זה נשמע אותו דבר, אבל זה לא.....

זה ממש "טריקי" / מבלבל......... 

מקווה שהובנתי........

אני חושבת שבבית שלנו יש הרבה השפעה גם שלי וגם של בעלי

האמת מה שאני חשבתי , זה יותר -

בקטע של - 

שלאישה יש יותר יכולת הקשבה ויותר יכולת להרגיע את בעלה

מאשר שהגבר יכול להרגיע אותה

כי האישה יותר רגשית ויותר מבינה בנפש האדם

כך אני לקחתי את זה

כלומר שאם יש מריבה זוגית, יותר האישה יכולה לצאת מהפלונטר ומהלופ

מאשר שלגבר... כאילו הוא קצת חסר אונים בנושא הזה...

כמו שחברויות עמוקות יותר מצויות אצל נשים מאשר גברים (כלומר אשה לרעותה, גבר עם חברו ברוב המקרים זה חברויות יותר שטחיות /טכניות וכו' - תקנו אותי אם אני טועה.... ושוב זה רק הרוב לא כולם)

שיש גברים שיכולים לשוחח שיח רגשי ..

אני הסתכלתי על זה מכיוון אחר,

שנשים באופן כללי יותר אמיתיות, אין להן את המגבלה של לא להביע רגשות 

ולכן קל להן יותר לפתח את הקשר ... לדבר באותנטיות בלי לפחד מרגשות..

לפתח כל קשר - לא משנה אם זה בינה לבין חברה או בינה לבין בעלה...או בינה לבין הילדים.. אולי לכן גם היא מופקדת על חינוך הילדים - יש לה יותר סבלנות..

ברור שגם לגבר יש אחריות

אני פשוט מנסה לחזק כמה כוח יש לנו בידיים להפוך את הזוגיות לטובה... יותר מאשר לבעל..

בהנחה שהתיאוריה הזו שהצגתי נכונה - לא חיבות להסכים..... 

**נ.ב.

שמעתי משפט מאישה חכמה - "גבר מבין בזוגיות כמו שאני מבינה בכדורגל"

לאור זה, חשבתי על כל הדברים האלו....

לגבי רגש לא מאופק שיכול ליצור ריחוק - מסכימה , ברור

ומה שאת אומרת לגבי סבלנות - זה מענין ממש

כי ברור שיש לרוב הגברים סבלנות במובן של איפוק/חוסר -רגש/לא מתעצבנים

אבל מצד שני אין להם סבלנות באמת להקשיב לנפש של הילדים, לרגשות שלו, מה עובר עליו - כי הוא באמת רגשי ומבחינתו לרגש אין משמעות, רק/בעיקר למעשים (בואי נגיד שזו חשיבה גברית קלאסית - ברור שלא כל הגברים... אבל סטטיסטית ..)

לדעתי גברים אולי לא "יוצרים בעיות" בזוגיות ברוב המקרים (כי הם לוקחים את החיים בקלות בגדול)

אבל מצד שני הם גם לא יודעים איך להפריח את הקשר ולפתח ולדבר על דברים עמוקים , שזה משהו שיוצר באמת קשר עמוק בין בני הזוג לדעתי... - וזה התפקיד של האישה! 

אני מציגה פה תיאוריה שלא בהכרח נכונה, סתם מנסה לבחון אם זה נכון או לא ועד כמה...

הסללה - בהקשר כאן - מה התכוונת? לא לקבע אותם כאילו בריבוע הזה?

שוב, אני פשוט רואה במציאות שיותר קשה להם לדבר על התחושות ולהגדיר, הם פחות מודעים לעצמם

אני רואה שכשאני מתיעצת עם חברות נשים - מקבלת תשובה יותר מדויקת ועמוקה ומבינה

ועם גברים - בין אם זה רב / אבא שלי / בעלי - קצת יותר שטחי  , תלוי ... פחות מקיף..

היא לא נחלתן של נשים בלבד, אבל באופן טבעי יותר קל להן והן יותר מפותחות בתחום הזה, אני כן חושבת ככה  ואני גם רואה את זה שיש להן יותר יכולת להבין רגשות

ברור שיש מלחינים וכ'ו - אבל שוב, יתכן שהם מפתחים את הרגש שם אבל לא מסוגלים להביע אותו בדיבור

וברור שזה לא גורף, לא כל הגברים..........

אבל אני כן רואה במציאות שדברים שהיתי אומרת לאישה - אצל גבר זה מתקבל אחרת..

זכותך לחשוב אחרת.. אין בעיה , זה מענין לשמוע דעות..  

אבל המסווה החיצוני הוא אחר - זו הנקודה שרציתי לומר

הם מסתירים את זה ואי אפשר לפעמים לדעת איך באמת הם מרגישים , אופן הביטוי שונה ולכן גם יותר קשה להבין אותם לפעמים וקשה יותר לתקשר איתם , צורת ההבעה והביטוי שלהם לפעמים היא אחרת 

לדוג' סטטסיטית בעיות תקשורת/אוטיזם נפוצות יותר אבל גברים מאשר אצל נשים - באחוז גבוה - כי זה באמת יותר טבע של הגברים נוטה לפחות תקשורת /חברותיות..

ומספיק לך להסתדר עם הגבר שלך

אבל אותי זה מענין זכותי , לא?

מענין אותי לחקור את התחום הזה ..... זה ממש יש פה קוד מסוים שאפשר לפצח אותו כביכול..

אם זה חופר לך - לא חיבת להשתתף בדיון מה שבא לך  

כי אני דווקא שמתי לב שגברים *לא* מדברים באמת על רגשות

(אולי אצלכם הגיסים והגברים זה סגנון אחר... לא יודעת   )

וגם אם כן, לא בצורה עמוקה ואמיתית, יותר בשטחיות

מה שחיזק אותי בענין, יותר נכון נתן לי הוכחה לזה,

שהיה פה פעם דיון שגבר פתח שקשה לו בסביבה הגברית ויותר עם נשים - כי הן מדברות בפתיחות על רגשות

ובעקבות זה גם שאלתי את בעלי אם זה נכון,

והוא אישר שאכן עם גברים זה יותר שטחי ורדוד כזה, זורקים איזושהיא אמירה ולא יושבים ומנתחים נושא, כאילו לא נעים להם בתור גברים להביע רגשות, ושזה מענין לחפור קצת עם האישה לעומק (לא מדי הרבה...)

וזה היה לי נושא ממש מענין... שלא חשבתי עליו אף פעם..

יש לא מעט זוגות שבהם הגבר הוא הצד היותר רגשי והאישה פחות...

אני פשוט לא מכירה זוגות כאלו

אבל מענין באמת לדעת איך זה עובד אצלם...

זה עוד נושא מענין שאפשר לחפור עליו - "מה קורה אצל זוג שהגבר יותר רגשי מהאישה "- וואלה לא יודעת!

ברור שיש אנשים שהם יוצאים דופן, אבל לדעתי רוב רובם של הזוגות - זה כן עובד ככה שאצל האישה הרגש והתבונה יותר חזקה ("בינה יתירה ניתנה לאישה"..)

רוב הזוגות לא תואמים את החלוקה הזאת בצורה כ"כ ברורה. 

ש"יש לה יותר יכולת השפעה"...

אני לא יודע מניין זה לקוח.

יתכן "הפוך על הפוך". שבכללי, איש נורמטיבי עם מידות סבירות, גם מוכן לקחת על עצמו את הנהגת הבית, וגם מעונין להיטיב עם אשתו. וממילא, אם האשה, שהצד של ההרגשות ו"מצבי הרוח" יותר דומיננטיים אצלה לא פעם, תהיה בפתיחות אל רצון ההטבה הזה, יוצא ש"היא משפיעה", בנכונות לא להיתקע, אלא לתת פידבק טוב, שמעודד המשך כזה.

נכון שיש גם זוגות ששם ממש האשה, בסבלנות וחוכמה, בונה את הבית, גם כאשר האיש לא ממש אמן בזה...

גם לגבי המעשה שמביאים חז"ל על אשה צדיקה שהפכה את בעלה לכזה, וההיפך - סביר שזה בא ע"י היכולת לתת "פידבק" לצדדים מסויימים אצלו, וכך לתת יותר חוזק לצדדים הללו. כלומר, לא שהצדיקה פשוט התנהגה כך והא התרשם, וכן להיפך... אלא צורת היחס והפידבק שהקרינה, ומאיפה שזה בא - הם שעוררו את כחותיו לאותם כיוונים.

על דרך מה שאמרו חז"ל, "אשה טובה עושה רצון בעלה". מלבד ההסבר כפשוטו, היו שאמרו שכך היא "עושה" את רצונו.. הפידבק מעורר לכיוון של התגובה...

ומכל מקום, אחרי כל זה ולפני כל זה, האחריות על מצב היחסים בין איש לאשתו, מוטל על שניהם, בלי עיסוק יותר מידי ב"מי יותר משפיע". כל אחד, במה ששם כחו, תפקידו ואופיו.

אבל התכוונתי לחקור את הנושא מכיוון אחר...

אבל בוודאי שאתה צודק בכל מילה ומילה..

כאשר ממקדים את המבט על האישה - ודאי שניתן לראות שיכולת ההשפעה שלה על הבית כולו היא רבה מאוד.

אך כאשר ממקדים את המבט גם על האיש - רואים שגם לו יש יכולת השפעה מאוד גדולה כנ"ל.

שני בני הזוג מאוד משפיעים ומושפעים אחד מהשניה, וההתמקדות צריכה להיות של כל אחד על עצמו ומה אני יכול/ה לשפר כדי שיהיה לכולנו יותר טוב?

כמובן שאפשר לומר לשני/ה דברים שקשים לנו וכדומה - ואם זה נעשה בצורה נכונה ובתקשורת מקרבת אפשר לצמוח מזה גם יחד כזוג.

לכן לקיחת האחריות האישית של כל אחד מבני הזוג חשובה מאוד, כמו גם הראייה שלנו כיחידה אחת שמרכיבה את הבית המשותף שלנו על כל המשתמע מכך...

ואדרבה, אם אני כאישה מרגישה ויודעת שיש לי יכולת השפעה רבה - אני רק יכולה להתחזק בכוח האדיר שיש לי בידיים להשפיע טוב גם על בעלי ואוכל לממש את הכוח הזה בתבונה.

ואם אני כאיש מרגיש ויודע שיש לי יכולת השפעה רבה על אשתי, וכי יש בכוחי לגרום לשמחה שלה, לשלווה שלה וכו' לגדול - אני יכול להתחזק בכוח האדיר הזה שיש לי בידיים ולממש אותו בחוכמה.

(וכמובן שאת לא צריכה ממני אישור)

אני גם חשבתי על זה.... 

שברגע שכל אחד לוקח 100% אחריות על החלק שלו

ובכלל לא מתמקד בחלק של השני - הזוגיות יכולה להיות טובה בהרבה ובאמת להתקדם למצב יותר חיובי וטוב 

השאלה שלי בדיון הזה בעיקר - למה?

לנתח לפרטי פרטים - 

למה לדעתך לאישה יש יותר אפשרות להשפיע?

כלומר - 

מהן לדעתך התכונות שהיא ניחנה בהן (שהגבר פחות) שהן גורמות לה להיות יותר בעלת כוח בקשר לקידום מצב הזוגיות?

(אם לא בא לך לחפור, גם לגיטימי , אבל אשמח לקרוא אם יש לך כח )

קראתי את התגובות המתנגדות שזה לא מערבי לומר את זה...

אבל אני חושבת שלאישה יש יותר אינטואיציה ויותר ראיה לטווח ארוך ושימת לב לפרטים

אז יש מקרים שבהם האישה תהיה יותר עם ידע ומוכנות רגשית איך לפעול ואיך לנתב את האוירה וזה מאוד מאוד משפיע על הבית

יש מקרים שאם הם היו מנהולים על ידי הגבר בלבד זה היה בשחור לבן

והאישה תרכך את הענינים תסתכל ממקום אחר.

ואני כותבת את זה כדי שנשים ידעו שיש להן את הכח הזה

ואני בטוחה שכל אחת יכולה להצביע על מקרים בהם היא שנתה והשפיעה ונתבה (מלש' נתיב) את בעלה למקום אחר וטוב יותר...

אבל זה לא אומר שהגבר לא פונקציה בעניין, אלא רק רובוט שאישתו לוחצת על הכפתורים הנכונים ושולחת אותו למשימה. 

כגבר לקח לי זמן להבין שיש מקום משמעותי לדעה של אשתי גם בדברים שעל פניו הם לא תחום האחריות שלה. היום אני לא מקבל שום החלטה מבלי לערב אותה ולשמוע את הדעה שלה. זה יכול להיות עניינים של עבודה, התנהלות חברתית, משפחתית פיננסית או כל החלטה אחרת. 

גם אם זה דבר שאין לה מושג בו, אני ארצה לקבל את הברכה שלה למה שאני אעשה, ואני יכול להעיד על עצמי שמאז ב"ה יש שיפור בכל מה שאני עושה. 

אז כן, מאמין לחלוטין שיש משהו באינטואיציה הנשית שיכול לשנות ולהשפיע

היית נותנת לאדם זר ברחוב לחלק לילדים שלך חוברות שאת לא יודעת מה כתוב בהן?

רק כדאי לדייק אם הכוונה לכל תוכן שהוא לא למידה וניצול זמן ממש, או תכנים בעייתיים בפני עצמם, כי אלו שני דברים שונים.

כי אם יש לכם רימון ברמה המתאימה, לא אמורים להיות בעיה מבחינת התוכן.

אבל אם רוצים שהמחשב ישמש ללמידה ולא לפנאי, (אני לא יודעת איך עושים את זה בפועל, אבל אני יודעת שזה קיים) אפשר דרך רימון או דרך תוכנה אחרת לחסום אתרים ספציפיים, או הפוך לעשות רשימה של אתרים מותרים בלבד, ואז לחסום גישה ליוטיוב ולai.

פתרון פחות קיצוני הוא להיכנס להגדרות בתוך האתרים האלו, ולחסום אותם כמה שיותר. לשים את חשבון היוטיוב ליוטיוב קידס (מגן מפני תכנים בוטים במפורש, אבל מתיר שטויות ממיסות מוח, שכנראה גם כן כדאי לא לראות)

בצ'אט מצאתי בטעות שיש בתוך ההגדרות שלו אפשרות למנוע ממנו לדבר על תכנים בוטים (ולא ברור לי למה זה לא מופעל כבררת מחדל).

והכי פשוט זה זה להגביר את החסימה ברימון או פלטפורמה חוסמת אחרת.

לגבי מה שחברים שולחים- אולי תמימה, אבל חברים לא ישלחו דברים גסים ממש, לפחות לא בפלטפורמה כזו שמיועדת ללימודים ובפיקוח המורה? עוד אין לי ילדים, אבל אני קצת מזדעזעת מהרעיון של לתת לילדים להמשיך להיות חברים של ילדים שחשודים ברצינות בדבר כזה, אם יש רצון, הם ימצאו דרך אחרת להראות את זה ועצם החברות נשמעת לי בעייתית.

שאני לא מעוניינת שיחשפו לזה.

איך ישמעו שירים? לא התחברו לספוטיפיי לצערי.. אבל אולי אם אגיד שאין ברירה.

רימון ברמה בינונית לא חוסם את מה שאני רוצה שיחסום..

רימון ברמה הגבוהה יותר מצריך ממני לפתוח להם את מה שהם צריכים כל רגע.

בטימס אין לי ממש שליטה על מה קורה בקבוצות, וכבר לא מתאים להם שאני עוקבת אחרי השיחות שלהם, שזה סה"כ מובן

אפשר להוריד את השירים למחשב, ואז לחסום את היוטיוב.

כרצונך

ואם החברים שולחים קישורים לסרטונים שהזכרת- ברמת סינון גבוהה כנראה שגם זה ייחסם.

אין כ"כ פתרון, מה שכתבת נכון. זה או קצת מדי או יותר מדי. אולי ב"חזקים ברשת", ובארגון "לוקחים אחריות", יש להם פתרונות..

אני גרוע בתור (אבא|בן זוג|מתפקד)

מי אתה בכלל? אתה מסתכל על עצמך מנקודת המוצא של עצמך או מנקודת המוצא של אנשים אחרים סביבך?

זוכר ויודע מה היו היכולות שלי

ומי הפעיל אצלך את כל המנגנון הזה של "דחוי" ו "חבוט" ו"כושל"? זה לא תמיד היה שם.

את המילה דחוי.

לא מרגיש גם כזה

והכי חשוב

בהצלחה !

זה עדין כואב גם כשאתה רושם את זה

אני לא חופר פה יותר כי לא הוגן לעשות לך את זה, אבל יש דרך להתמודד עם המצב הקיים

ורגשות תמיד מותר להרגיש. לא לשפוט אותם. זה לא "אני חבוט" אלא "אני אדם רגיל ויש בי עכשיו מחשבה ורגש שאני חבוט".

גם לי היו תקופות חשוכות כאלו.

תנסה להיזכר בעצמי המיוחד שלך. מה אתה מביא לעולם?

ועוד משהו- יש מישהו שיודע על מצבך?

כן יודעים.

אנשי מקצוע.

מנסה להיזכר מה הבאתי לעולם

לאחר המילואים הבלתי נגמרים ולא הצלחתי לחזור לעצמי, לזוגיות ולהורות. הבור חשוך מאוד אבל יש תקווה.

לצד הטיפול אישי ומשפחתי, לי אישית מאוד עזרו הטיפולים גופניים-רגשיים כגון Rebirthing ויוגה-תרפיה.

זה מעולה שאתה בטיפול, אל תשכח שיש תקווה וצמיחה בסוף

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.

זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.

אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.

איך הילדים שלך מסופרים?

היום לא שואלים.

אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים

ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית

אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.

הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)

כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.

היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ

יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)

יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה

זה לא זרם דתי קלאסי

זה יותר מסורתי +

אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות

זה לגמרי גיל ההתבגרות

אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה

אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת

לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם

אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו

אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא

אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים

אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....

אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?

שאסור להקיף פאת הראש

משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.

אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.

(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

מה הוא אמר לגבי זה?

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

עד כמה זה פוגע באשה

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

לדברר את זה, את הכאב

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!