#1
למה. למה לא יכול להיות פשוט טוב פשוט? אור פשוט
אני רוצה הכל בחיים! אני רוצה להיות מלא באהבה אינסופית להכל.
ללא תנאים! ללא פשרות!
יש מקום לנאיביות כזאת בחיים של אדם רציונלי?
...
כואב לי על כל מי ומה שאיבדתי בדרך. (אוי, כמה.)
ועל כל מי ומה שבאופן בלתי נמנע אני עתיד לאבד.
ואני עסוק בעצמי מעל ומעבר לראש,
כי אני מרגיש שאני חייב להיות!
איכות חיים לא באה ברגל.
#2
"אני לא מפסיק לעשן כי אני לא מכיר את עצמי שלא מעשן"
אני מבין את זה! באמת!
גם אני הייתי מכור.
מכור לדיכאון, מכור לאנטיפתיה, מכור לכאב.
אבל בעוד אתה יכול לחיות בתור מעשן,
אתה לא יכול לחיות בתור אובדני.
המציאות כפתה עליי להשתנות.
בהתחלה לא קלטתי עד כמה אני רגיל לחיות עם הנטל הכל כך כבד הזה על הלב.
עד כמה למרות ההקלה העצומה (!),
אני פתאום "לא מכיר את עצמי" בלעדיו.
אני לעולם לא אשפוט אותך,
לא על זה שאתה מעשן,
ולא על זה שאתה לא מנסה להפסיק.
אלו זוטות בעיניי.
תעשה טובה, אל תשפוט *אותי* על הכישלונות *שלי*.
#3
הרב הסביר שחטאו של קורח,
שחיפש את עצמו במקום לא לו.
לכל אחד יש חלק, לכל אחד יש תפקיד,
- "אם אתה תהיה משה רבינו, מי יהיה קורח?"
רוב מכריי שישאלו לדעתי,
אגיד להם באופן חד וחלק,
שאני מעדיף אותם בדיוק כמו שהם.
שאני שמח על הזכות להכיר אותם,
לדבר איתם, ללמוד איתם.
גם הפחותים שבהם.
לפעמים, בעיתות רצון,
אפשר ממש לראות את השלם שהם יוצרים,
"פסיפס אנושי", או, *הרמוניה*.
ולהתמלא בנחת.
אז למה. למה אני לא מצליח להפנים את אותו הדבר לגבי עצמי?
למה. למה לא יכול להיות פשוט טוב פשוט? אור פשוט
אני רוצה הכל בחיים! אני רוצה להיות מלא באהבה אינסופית להכל.
ללא תנאים! ללא פשרות!
יש מקום לנאיביות כזאת בחיים של אדם רציונלי?
...
כואב לי על כל מי ומה שאיבדתי בדרך. (אוי, כמה.)
ועל כל מי ומה שבאופן בלתי נמנע אני עתיד לאבד.
ואני עסוק בעצמי מעל ומעבר לראש,
כי אני מרגיש שאני חייב להיות!
איכות חיים לא באה ברגל.
#2
"אני לא מפסיק לעשן כי אני לא מכיר את עצמי שלא מעשן"
אני מבין את זה! באמת!
גם אני הייתי מכור.
מכור לדיכאון, מכור לאנטיפתיה, מכור לכאב.
אבל בעוד אתה יכול לחיות בתור מעשן,
אתה לא יכול לחיות בתור אובדני.
המציאות כפתה עליי להשתנות.
בהתחלה לא קלטתי עד כמה אני רגיל לחיות עם הנטל הכל כך כבד הזה על הלב.
עד כמה למרות ההקלה העצומה (!),
אני פתאום "לא מכיר את עצמי" בלעדיו.
אני לעולם לא אשפוט אותך,
לא על זה שאתה מעשן,
ולא על זה שאתה לא מנסה להפסיק.
אלו זוטות בעיניי.
תעשה טובה, אל תשפוט *אותי* על הכישלונות *שלי*.
#3
הרב הסביר שחטאו של קורח,
שחיפש את עצמו במקום לא לו.
לכל אחד יש חלק, לכל אחד יש תפקיד,
- "אם אתה תהיה משה רבינו, מי יהיה קורח?"
רוב מכריי שישאלו לדעתי,
אגיד להם באופן חד וחלק,
שאני מעדיף אותם בדיוק כמו שהם.
שאני שמח על הזכות להכיר אותם,
לדבר איתם, ללמוד איתם.
גם הפחותים שבהם.
לפעמים, בעיתות רצון,
אפשר ממש לראות את השלם שהם יוצרים,
"פסיפס אנושי", או, *הרמוניה*.
ולהתמלא בנחת.
אז למה. למה אני לא מצליח להפנים את אותו הדבר לגבי עצמי?
