לי זה נשמע מאוד חזק שאת ובעלך נמצאים במצב בו שניכם נמצאים במצוקה בו זמנית.
וכאשר שני בני הזוג נמצאים במצוקה בו זמנית - הם לא מסוגלים לראות כרגע אצת הכאב של האחר!
זה לא שהם לא רוצים, אלא הם לא יכולים!
זה לא שלא אכפת לך מבעלך - אלא שאת מרוכזת בכאב שלך!
זה לא שלבעלך לא היה אכפת מהפגיעה ומהכאב שלך - זה שהוא היה מרוכז בכאב שלו!
אפילו לעצמכם אין יכולת לעזור כאשר אתם בתוך הכאב עצמו - אז קל וחומר שלאחר.
במצב כזה צריך לחכות שיהיו כוחות.
לחכות שהמצוקה לאט לאט תפחת ותיעלם.
להיעזר ברשת תמיכה סביבתית רחבה - כמו אחות, חברה, אמא, שכנה, בייביסיטר, מסכים, אמבטיה, סדרה מצחיקה, הליכה לטבע, כוס תה, ספורט, כוס מיםף, מוזיקה, פעילות גופנית וכו' וכו' - כל דבר שיכול להקל מהמצוקה.
בלי לצפות מהשני כרגע - כי גם הוא במצוקה בדיוק עכשיו.
כמובן שבמצב שלא שני בני הזוג במצוקה בו זמנית זה יותר פתיר וקל...
- עוד נקודה משמעותית היא עד כמה *ההבנה* אחד של השנייה קריטית כאן -
ואחרי ההבנה צריך לתקשר את הקושי האחד לשנייה.
את יקרה, עם כאבי גב כבר כמה ימים שלמים.
ז"א שבכל צעד וצעד שלך, ביום ובלילה - כואב לך!
וכאשר את מתכופפת להרים בגדים מלוכלכים - עוד יותר כואב לך!
אז הכאב הזה פשוט מחרפן, כל אדם!
והכאב הזה הוא הוא זה שמדבר.
ויש את בעלך, שהעדת עליו שעושה *המון* דברים אחרים בבית ועם הילדים,
ויצא בבושת פנים מהבית כי הרגיש שאשתו האהובה כואבת מאוד מאוד ובעצם מאשימה אותו בכך והרגיש אולי ממש לא בסדר עם עצמו, מבויש, בעל לא מספיק טוב, אולי אפילו אדם לא מספיק טוב וכך יצא...
ושניכם כ"כ כואבים.
אף אחד לא התכוון להכאיב לשני, בזה אני בטוחה!
אז למה בעלי לא הרים את הבגדים?
לא כי לא אכפת לו ממני!
לא כי הוא לא אוהב אותי!
לא כי אני לא חשובה לו!
לא כי הכאב שלי שקוף בעיניו!
לא לא לא
אז מה כן?
אולי כך הוא רגיל,
רגיל לשים בגדים על הריצפה וישר לעבור לפעולה של המקלחת עצמה, ואולי קשה לו לשים לב לכמה דברים במקביל ולדאוג גם לבגדים?
---
ומדוע אשתי אמרה לי שאני לא שם לב שהיא עושה הכל כל היום וכעסה עליי מאוד?
לא כי היא לא אוהבת אותי!
לא כי לא אכפת לה ממני!
לא כי היא נגדי!
לא כי היא לא מעריכה את כל מה שאני כן עושה בבית ועם הילדים ואת האדם שאני!
לא לא לא
אז מה כן?
קשה לה. כואב לה מאוד עכשיו.
הכאב הזה דיבר.
היא בעצם אמרה לי שהיא זקוקה ליצירת מציאות כעת שהכאבים לא יתגברו. שהיא לא תצטרך להתכופף למשל. זה הכל!
ואז כאשר כל אחד מנסה רגע להבין גם את עצמו וגם את השני/ה *באמת*, במה שהם התכוונו *באמת*, במה היו הצרכים שלהם באמת - הדברים לאט לאט נרגעים.
וכמובן לזכור שנפילות הן חלק בלתי נפרד מהחיים.
וקורות לכולם.
זה לא אומר שום דבר רע עליכם או על הזוגיות שלכם -
אלא רק אומר שאתם אנושיים!
ושיש לכם מדי פעם כמו לכולם קשיים ונפילות!
ודווקא מהנפילות אפשר כאמור ללמוד לעומק על עצמנו ועל בן זוגנו יותר,
להבין מה היה כאן,
להבין את עצמי,
להבין אותו/ה
לזהות את הבמפרים הללו
ובפעם הבאה - לנטרל את כל אותם הבמפרים מראש!
לעשות בפועל את מה שלמדנו מכל משבר!
כי תמיד שיש משבר -
אם נטאטא אותו מתחת לשטיח - רק יחמיר ולא יועיל בכלום.
אבל אם נשכיל להבין לעומק מה היה כאן
מה היה שם בעצם?
מה הקווים האדומים שלו?
מה קשה לי?
מה חשוב לי?
על מה זה דרך לי?
וכל זה לבן זוגי?
אז עם ההבנה הזו, הלמידה העמוקה הזו והעשייה של הלקחים הללו בפועל בפעם הבאה - היא היא זו שתעמיק את הקשר ואת האהבה ותגרום דווקא מהמשברים לצמוח עוד יותר!!!
שיש קצר בתקשורת
צריך קודם כל להבין שזה קורה.
קשיים/משברים/פיצוצים/קצרים בתקשורת הם חלק *בלתי נפרד* מהחיים - הם קורים *לכולם*, לכל הזוגות באשר הם ולכל האנשים באשר הם.
אז קודם כל - לא להיבהל!
זה אנושי וטבעי שזה קורה!
ובתוך הסיטואציה עצמה של הקצר בתקשורת רואים כמה דברים עקרוניים ומהותיים לשניכם - שלולא זה היה קורה - לא הייתם יכולים ללמוד על עצמכם ואחד על השנייה בעוצמה הזו!
לכן,
הקשיים והמשברים הם גם *דרך מצוינת* ללמוד את עצמנו לעומק יותר, לראות יותר לעומק מה פריע לנו? מה הקווים האדומים שלנו?
מהם "הכפתורים" הרגשיים שלנו, מהם הטריגרים שמדליקים אותנו - ולמה?
מה חשוב לנו?
וגם מלמדים אותנו את כל זה *על בן/בת הזוג שלנו*!
למשל כאן במקרה שתיארת,
נשמע שיש כאן צורך גדול שלך *בניראות לקושי ולכאב שלך*, וצורך *בשלווה ורווחה ואיוורור והורדה מהעול, לפחות כרגע שכואב*
וצורך גדול של בעלך *בהערכה ובצורך להרגיש שהוא משמעותי, משמעותי לך, לבית, לילדים, ומשמח אתכם ולא חלילה מכאיב...
וחשוב ליצור מציאות שהצרכים של שניכם גם יחד מתממשים,
למשל, להדגיש לבעלך עד כמה את באמת מעריכה אותו וכמה שהוא משמעותי עבורך ועבור הבית כולו,
ולהוריד *מעצמך* את כל הדברים שגורמים לכאב.
כן, גם אם יש בגדים על הריצפה. לא להרים!
או לבקש ממנו בסוף היום בצורה ישירה ונעימה, או להביא נערה שתרים את הכל בסוף היום בתשלום, או להביא מנקה, או לבקש מהילדים הגדולים, או שהבגדים ישארו על הריצפה, כן! את יותר חשובה! הבריאות שלך יותר חשובה! וכאשר התנועה החד משמעית הזו מתחילה ממך עצמך פנימה - שברור לך שאת לא תפגעי בעצמך בשום צורה ולא תגרמי לעוד כאב - שאר הבית כולו והנפשות הפועלות כולם יחשבו כבר יחד על פתרון אחר ויגרמו לו לצאת לפועל!
ב"הצלחה רבה יקרה ותרגישי טוב במהרה ב"ה 🙏❤
