ענייני חמות וגיסהעננים כחולים
בע''ה עוד כמה שבועות המשפחה של בעלי חוגגים איזה משהו קטן. הם משפחה שכל אחד מהאחים ממש בחר לעצמו דרך אחרת והם לא נפגשים הרבה בכלל, יצא שהפעם האחרונה שראינו את כולם היה לפני כמעט שנה...
בע''ה הם מתכננים לחגוג ביחד כל המשפחה והיה לי ברור שנגיע ונביא גם כיבוד/מתנה וכו'. היום חמותי מתקשרת אלי ומתחילה לפרט לי על התכנונים לאירוע ואיך היא מתרגשת לראות את כל הילדים שלה ממש כמו פעם לפני שהתחתנו. היה נשמע לי מוזר אז שאלתי למה היא מתכוונת והיא אמרה שהיא מזמינה רק את הילדים שלה בלעדיי ובלי הבת שלי. הייתי קצת בהלם, אנחנו בקשר מצוין, בעלי היחיד שנשוי וכולם עפים על הבת שלי והיא ממש נוחה ככה שלא רואה סיבה שיפריע למסיבה שגם אנחנו נהיה.

הסיבה היחידה שעלתה לי בראש זה שאולי היא רוצה לתת לחתן המסיבה את היחס הראוי והיא חוששת שאם הבת שלי תהיה זה יגנוב את כל ההצגה. וואלה קצת נפגעתי, לא רוצה לא להיות באירוע הזה, אנחנו כולנו מתרגשים לקראתו.

מנסה אולי להבין אם זה משהו שעושים אותו? פעם שמעתם שמשפיע מצומצמת מזמינה רק את הילדים בלי בני הזוג? יש לכן רעיון איך אני יכולה להגיב/להתייחס לזה בלי לעורר מהומה במשפחה ובלי לפגוע באף אחד?
אני חושבת שנפגעת או הופתעת לא לטובהיעל מהדרום
לק"י

גם כי זה נחת עלייך בהפתעה, וגם כי את הכלה היחידה.

אם היו עוד כלות וחתנים והיו מחליטים לעשות משהו רק לילדים בלי בני הזוג זה אולי היה מתקבל אחרת (בעיני זה הגיוני לרצות להפגש רק עם המשפחה הגרעינית).
אבל כשאת והבת שלכם היחידות ש"מודרות" זה לא נעים.

איך הגבת כשחמותך אמרה לך שאתן לא מוזמנות?
נשמע ממש לא נעים והלם כזה.
נראלי שהיא לא קלטה שנפגעתיעננים כחולים
אמרתי כזה ''אה אוקי'' וישר היא המשיכה לדבר על משהו אחר😬
מוזר קצת האמת. תתעלמי ממנה .Eliana a
זה פוגע בהחלט
והיא תבוא למרות שאמרו לה שלא?!יעל מהדרום
התכוונתי לא לקחת אותה ללבEliana a
הבנתי....צודקתיעל מהדרום
מה בעלך אומר על זה?המקורית
את אמורה להוציא את עצמך מהאירוע ללא ידיעתו?
הוא יודעעננים כחולים
אמרתי לו שזה מוזר לי ושאני רוצה להיות באירוע וזה נפל עלי משום מקום והוא אומר שלא יודע מה אמא שלו מתכננת ופשוט נזרום עם זה וזה סה''כ אירוע קטן, כנראה שיש לה איזה חלום בראש.
האמת שבעלי די אדיש לכמעט הכל ולא קל לו להבין את ה''דרמות'' שלנו אז אפילו התגובה הזאת הפתיעה אותי לטובה
זה באמת מוזר …. היא כנראה לא מודעת לזה שמקובלPandi99
להזמין את הכלות ושהן חלק בלתי נפרד מהמשפחה
בעיניי אם היא אמרה לך את זה בכזו חופשיות, היא חושבת שזה ממש לגיטימי
זה באמת מוזר
אני הייתי שואלת אם את יכולה לבוא… מבקשת מבעלך להבהיר שאתם אחד, ושאין דבר כזה לפצל..
אם זה נראה לך לא מתאים ושתראי תקועה כזה הייתי מוותרת, אבל מבקשת מבעלך להבהיר זאת לאחר המסיבה
מתלבטת אם זה נכוןעננים כחולים
לי לבקש מבעלי שמדבר איתה. אני וחמותי ממש פתוחות וזורמות אחת עם השניה, מדברות כמעט על הכל. אם פתאום אני יבקש ממנו שידבר איתה לדעתי היא תעשה מזה סיפור ותיפגע שלא אני באתי אליה. מתלבטת אם לא שווה לי פשוט לשתוק ולבלוע את זה כדי לא להרוס את הקשר הטוב שיש לנו בדר''כ
אני חושבת שכמה ברירות כבר יש לך?המקורית
אם בעלך זורם, וחמתך מרגישה איתך ככ בנח כדי ממך לא להגיע, זה מציב אותך במצב שכל דבר אחר מלבד הסכמה יערער את מרקם היחסים שלכן.
ובאמת, ברגע שזה פעם בשנה, אולי כדאי להבליג בשביל השלום. באמת זה בעיניה נורמטיבי ולגיטימי כנראה, כל אחד עם הנורמות שלו 🙃
אז תדברי איתה את. ותגידי לה שאם מפריע לה שהקטנהלא מחוברת
תבוא אז תבואי לבד.
לדעתי זה לא שייך בכלל.
ולדחוף את עצמה בכח כן שייך?המקורית
כאילו, זה כן יכול להיות פתרון שימנע מהמצב הזה לחזטר על עצמו בטווח הרחוק אולי
אבל בכל זאת זה עדין ואולי חמתה לא תאהב את סה
לא חייב. אפשר שהוא לא ילך..לא מחוברת
לא יודעת.. בשביל מה להפריד? זה לא שהם בקשר ככ קרוב שגם ככה מתראים כל סופ״ש שסבבה.
הם התחתנו הם ביחד והיא כבר ממש חלק מהמשפחה..
ובגדול אפשר גם רק לדבר עם חמותה תסביר ושתגיד חד פעמי כי רצתה כך וכך בסדר.. אבל אם היא חושבת שלא אכפת לה אז לדעתי זה כן יחזור על עצמו
בעלה לא ככ בעניין ממה שהבנתיהמקורית
לא יודעת, אולי אני מדברת ממקום חלש שלי מול העניין הזה. שכשדוחים אותי אני לא מרגישה צורך להילחם על המקום שלי אלא לוקחת צעד אחורה.
אני גם משלמת על זה מחירים בהתמודדות. אבל זה מהמקום שלי מול המשפחה שלי ואולי את צודקת.
זה באמת הדבר הכי טבעי לעשות.לא מחוברת
ולא בטוחה שאני הייתי נלחמת..
אבל בשביל בעלי לגמרי הייתי נלחמת. כי אכפת לי שהיה קשר טוב ושירגיש חלק מהמשפחה
לא יפה שבעלה לא יילך.יעל מהדרום
לק"י

בני זוג הם לא דבק.
מסכימה שבמקרה הזה זה התנהל בצורה קצת לא נעימה, אבל אם בדרך כלל יש לה קשר טוב עם המשפחה, לא הייתי הורסת אותו בגלל מקרה חד"פ.
לדעתי זה יותר לא יפה שלא הזמינו אותה.לא מחוברת
בגדול היא כבר חלק מהמשפחה, אין לי מושג מה הפרטים כאן אז לא רוצה לכתוב ל פותחת מה לעשות.
אבל אם זה היה קורה אצלנו (אני גם יחידה נשואה) ברור שהייתי אומרת להורים שלי שזה ממש פוגע ושגם אני לא אבוא.
ושלא תביני לא נכון בעלי לרוב המשפגשים של המשפחה שלי לא מגיע, אני ממש הולכת לכל יום הולדת אבל ברור שהוא מוזמן ברור..
ולא חושבת שזה יהרוס את הקשר המשפחתי חושבת שזה פשוט להסביר להורים איך אתם מתנהגים.
אם יש כאן משהו מיוחד וזה אני יכולה להבין אבל שהחמה תסביר תגיד רק ״את לא מוזמנת״ דיי פוגע
יש משפחות שזה מאוד מקובלשירה לב
זה לא כ"כ חריג, שמעתי על הרבה. אני מבינה שזה פוגע! אבל דווקא בגלל שאתם הנשואים היחידים זה הגיוני אפילו יותר להפגש מדי פעם רק המשפחה הגרעינית, יש בזה טבעיות שונה מממפגש כשבני הזוג נמצאים. ולפעמים זה שווה גם אם רק בן משפחה אחד מרגיש את הצורך או הרצון במפגש כזה... בקיצור ברור שזה פוגע, אני לא אומרת שלא, אבל זה חשוב לפעמים שהשכל יסביר לרגש... אגב נראה שחמותך הרגישה לא בנוח וחיפשה דרך להגיד לך את זה בעדינות ובלי לפגוע.
וואלה איזה קטעעננים כחולים
טוב שאת אומרת לי, אף פעם לא ידעתי שזה קיים.
אני חושבת שחלק מההרגשה המוזרה נובעת מזה שאני הרבה יותר בת בית מחלק מהאחים שלו. מרגישים ממש בנוח אחד עם השני וזה לגמרי הגיע משום מקום. אבל באמת יכול להיות שהיא רוצה להרגיש את המשפחתיות שהיה להם פעם לפני שכל אחד התפזר לקצה שלו של העולם...
תודה על התגובה שלך❤️
לאבא דלי ואחים שלו היה יום קבוע בשבועמקרמה
שהם היו מגיעים לא. ערב אצל ההורים,
פעם בחודש הצטרפו גם הבני זוג

אם אחד מהבני זוג היה בסביבה או היה בא לו להצטרף גם לא ביום הפתוח הוא היה מוזמן בשמחה
אבל בהגדרה הרשמית זה היה רק אחים

והם הדוגמאות בשבילי לקשר בין אחים
וכולם שם מכבדים מאוד את התא השפחתי שהקים כל אחד מהם דווקא מהמקום שהם סומכים. מפרגנים ואוהבים את הבחירות שכל אח עשה
אני ממש יכולה להבין את התחושה שלךחדשה_פה

ובמקומך לא הייתי מנסה לשנות את המצב - את לא רוצה הרי שיתחילו להזמין אותך רק מחשש שתעלבי ושתהיי זאת שחוששים שתיפגע- נכון?

חוץ מזה באמת לחתן ילד ולהכניס למשפחה עוד מישהי זה שינוי שדורש הסתגלות - ואפשר להבין שעדיין מתחשק להם את הזמנים שהם כמו פעם.

ממש מבינה אבל את הקושי, בטוחה שהייתי נפגעת גם...

רק ביחס למילה 'מתחשק'-שירה לב
לא דווקא במקרה הספציפי הזה אבל זה יכול להיות יותר מסתם מתחשק, למשל אח/ות רווק/ה שהיו רוצים להיות עם בני זוג ולא זוכים עדיין, או אח/ות שמרגישים שלא מקבלים אותם במשפחה כמו שהם ודווקא הגיסים מתקבלים יותר בטוב, או אלף רגישויות אחרות...
פעם גיסתי ניסתה לעשות משהו כזהלא מחוברת
אבל אנחנו המון נישאוים אז זה פחות פוגע.
ובעלי בסוף לא הלך. אצלנו במשפחה הרגשתי שזה נורא מאולץ הם ניסו לעשות גיבוש רק ה״אחים״ שבפועל אף אחד שם לא באמת בקשר אחד עם השני.. לא יודעת לא התחברתי בכלל לקונספט
זה הגיוני לעשות את זה ..אבל כשיש כמה נשואים..לא אחאחת שתיים שלוש
זה באמת מעליב כשזה בעצם מוציא רק אותך מהתמונה

במשפחות עם כמה נשואים ובטח אם כמה ילדים מבינה את החשק למפגש אינטימי של האחים..ובלי ילדים ברקע

הממ.... הם רק בנים האחים? או שיש גם בנות..?

בטוח זה לא מכוון כלפיך
אין לי ספק
נשמע יותר מן חוסר מחשבה כזה..לא יודעת
יש בת אחתעננים כחולים
בדר''כ היא כ''כ שמחה כשאני שם כי אז יש לה עם מי לדבר וזה לא רק דיבורי צבא😅
מניחה שבאמת זה יותר חלום של חמותי לערב נוסטלגי..
לא הגבת באותו הרגע שהיא אמרה את זה?מוטיבציה
אני לא הייתי מצליחה 🙊

אצלנו זה ממש לא מקובל...
במיוחד שאתם היחידים עם ילדה ואת הכלה היחידה, אז זה קצת קטנוני בעיניי.
מה בעלך אומר על זה?
לא מוזר לדעתי.מוריה
לפעמים האחים רוצים להיפגש רק המשפחה הגרעינית.

אני סבבה עם זה.
גם אני חושבת כמוך...נשימה עמוקה
אני מבינה שזה עלול להיחוות כדחייה אבל לדעתי לא שווה לקחת ללב וגם לא להסתכל על זה כעל דחייה.
יכולה לומר על עצמי שיש משהו שונה כשאני נפגשת עם אחים שלי כשזה יחד עם בעלי והילדים או כשאני נפגשת איתם לבד. כשנפגשים כל האחים פתאום עולות מלא נוסטלגיות יותר בטבעיות וזה מחזיר את ההרגשה של לפני הנישואים. וגם יכולה לומר מהצד השני, שכשגיסתי ואחי נמצאים אצל ההורים, אני לא אדבר איתו הכי הכי פתוח שלנו מולה, פשוט כי הנוכחות שלה אוטומטית הופכת את הדיבור ביננו לקצת שונה ולא כי חלילה יש לי בעיה איתה.
בדיוק.מוריה
תודה לכולם על התגובותעננים כחולים
בהחלט פתחתם לי כמה כיווני חשיבה.
אני חושבת שבאמת לא שווה לי להתעקש על הארוע היחיד הזה כדי שלא ירגיש שסתם נדחפתי וגם כדי לא להרוס את הקשר בינינו. יכול להיות שאשאל את חמותי בדרך אגב למה היא רוצה רק את המשפחה ואז אם היא תגיד שלא רוצה את הבת שלי שם אציע להביא בייביסיטר או משו כזה אבל לא בלחץ ורק אם ההזדמנות תצוץ לה שתאפשר לי לשאול בדרך לא תוקפנית.
הכי טוב לבוא בגישה כזו! הלוואי על כולנויעל מהדרום
את מקסימה!!דפני11אחרונה
ממש אהבתי והתחברתי לגישה.
וכן. אצלנו זה מאוד נדיר אבל לפעמים (בעיקר לא עלינו אחרי אסונות שהיו) הדודים של המשפחה הגרעינית היו נפגשים לבד, בלי הבני זוג....
סבתא מענישהאנונימית בהו"ל

משתפת באנונימי מחשש לאאוטינג

היינו אצל חמותי בסעודה אתמול והבת שלי בת השש הייתה עייפה ועצבנית

בגלל איזה ריב בין הבני דודים

אז היא צעקה ובכתה בעצבים ובעלי חיבק אותה והציע משהו לשתות ולאכול כדי להירגע

חמותי הביאה עוגיות והבת שלי בתגובה העיפה את זה על הרצפה בעצבים

חמותי התעצבנה ,תפסה אותה בשתי ידיים וממש גררה לחדר ונעלה עליה את הדלת.

והכריזה '5 דקות להירגע לא יזיקו לה' אני ובעלי המומים מהצד! מה נסגר?

אמרתי לה שאני לא אוהבת את זה והיא המשיכה להלל את מה שעשתה ולהסביר גם לבנות שלה כמה זה כדאי שאני מהצד

בעלי שתק כי הוא תמיד שותק הוציא אותה אחרי כמה שניות

אני בהלםםםםםם

כועסת כל כך

לא מצליחה לעכל את זה

מי את בכלל שתנעלי את הבת שלי

בחיים לא עשתה את זה לשום נכד!!!! מקסימום צעקה

היא אישה שמאוד קשה לה לראות אוכל נזרק, אני מבינה

אבל מפה עד לגרור ילדה לא שלך לחדר

ואמרתי את זה לבעלי במוצאי היג, הוא עונה לי השנה מצאתי עוד משהו להתלונן.... מה נראה לך ???

מסכימהמחי

גם אני לוקחת ילדים לחדר להירגע כשהם משתוללים, לא שולטים בעצמם ופוגעים בסביבה שלהם, ומטבע העניין כשהם במצב כזה הם לא ילכו לחדר מעצמם רק בגלל שאמרתי ואצטרך להשתמש בכח פיזי כדי להביא אותם לשם (זו רק הגדרה יפה יותר למילה לגרור...). במצב כזה הם גם לא יישארו בחדר עם דלת פתוחה אז אאלץ לסגור אותה ולעמוד ליד הדלת ולא לתת להם לצאת.

מצטערת אם זה נשמע נורא ומזעזע, יש ילדים שחייבים איפוס בצורה כזו, והייתי שמחה לשבת לידם בחדר במקום להשאיר אותם לבד, אם זה לא היה מותיר אותי חשופה למכות מצד הילד.

אז עצם המעשה לא מחריד בעיניי (למרות שנשמע שהוא כן נעשה בצורה קיצונית) כן מזעזע שהסבתא עשתה את זה, זה לגמרי לא התפקיד שלה. מצד שני אם היא נשארת הרבה עם הילדים, לפעמים התפקידים מתערבבים והיא רגילה להציב להם גבולות. בכל אופן אם האמא כבר טיפלה בסיטואציה, ברור שהסבתא לא היתה צריכה להתערב.

בעקבות השרשור על הנערה שהשמינהמותקקק

למה ברור לנו ש"צריך" להיות רזים? (מעבר לעניין הבריאותי)

למה אף אחת לא מוטרדת מזה שהבת שלה רזה (רזה רגילה, לא קיצוני) מה ההבדל??

יש אנשים שאוהבים מראה רזה ויש אנשים שאוהבים מראה שמן, זה פשוט סוגים שונים של מראה, אין סוג יותר או פחות טוב, זה פשוט שונה וזה הכל

אולי את כבר מתכוונת לענייני שליטההמקורית
מה הקשר הסכם איתם????? למה עכשיו?אובדת חצות

אני בהלם

לשם מה ספגנו וספגנו חודש פלוס אם לא סיימנו את המלאכה. איך זה נקרא הסכם אם איראן לא מקבלת אותו? איך אנשים עוברים מ-0 ל100 בבת אחת לגבי מסגרות?

אני כבר רציתי להיות הראשונה שתגיע לגן אבל באמת, יום ראשון אחרי ככ הרבה זמן- איפה הרגישות של אנשים? להתחיל על הבוקר אחרי שחודש לא הם ולא אנחנו ישנו כרגיל???? יש לילדים חרדות, פחד משינויים, הם דור ממש מסכן שלא מכיר שגרה נורמלית שש שנים.

איך לא מתחילים מאוחר? איך לא מקצרים את היום?

אני מורה וגם אמא לילדים וזה מרגיש לי שמעבר לזה שלכולם נמאס, איפה האנושיות המידתיות וההדרגתיות אחרי חודש פלוס? לשלוח כאילו כלום? איך אפשר ללמוד יום מלא מהבוקר? איך זה הגיוני ועוד בעיר הכי מטווחת בארץ?

ואיפה הזהירות והבטחון של כולם שיהיה בטוח לשלוח?

באמת הזוי לחזור לשגרה כל כך מהרצפורה

לא לכולם זה מתאים.


מצד שני להרגשתי אנחנו לא חדשים פה... כבר שנתיים וחצי לומדים לנהל שגרת מלחמה כמה שאפשר יותר טוב

אז יש קצת יותר כישורים להתאפס יותר מהר כי מתורגלים באופן מסוים.


לנו האמת זרם לכל הילדים חזרה מלאה...

ובעלי במילואים אז זה לא שהכל פה שגרה..


וזה בסדר שלא לכולם זה מתאים.

אם היה נדמה לי שיש ילד שצריך עוד זמן להתארגן בבוקר או לאסוף מוקדם יותר בשמחה הייתי באה לקראתו. לא ציפיתי אבל זה היה בסדר יום רגיל לכולם.


פינקתי אחרי צהרים יותר בקלות במשהו מתוק וכן התעניינתי כמו היום הראשון לחזרה.

אבל בסה"כ ב"ה עבר בטוב.


גם ככה זה סופ"ש ושוב שבת אז זה לא שבוע מלא, גם זה עוזר לדעתי להתאוששות.


חיבוק ומלא כוחות..!

אמהות בדור הזה אלופות!

לשון בחוץדינהלה

תינוקת בת 7 שבועות שכל הזמן הלשון שלה בחוץ. יש מה לדאוג?

הייתי לוקחת לבדיקה האמתהמקורית
למה?דינהלה
מה יכול להעיד?
לא יודעת מה זה יכול להעידהמקורית
אבל אני חושבת שאם כל הזמן זה כה הייתי לוקחת לבדיקה כי זה לא נראה לי "רגיל" (אני לא סמכות רפואית כמובן, זו דעתי הכנה בלבד)
אולי שרירים חלשים של הלשוןתוהה לעצמי
ואז צריך לבדוק מה הסיבה ואם לטפל
זה יכול להיות תסמונת דאון?דינהלה
אם עברה בדיקת רופא והכל היה תקין
תסמונת דאון בדרכ מאופיינת בנראות חיצוניתהמקורית

מסוימת שרואים לאחר הלידה, או לפחות קצת אחריה

אם היא נבדקה ולא עלה - לדעתי סיכוי נמוך

יאוודינהלה
נכנסתי ללחץ
בדרך כלל תסמונת דאון רואים מייד אחרי הלידהתוהה לעצמי
ממה שאני יודעת. אולי סתם שרירים חלשים באיזור הזה 
מישהי שמעה על מישהו שגילו רק אחרי כמה שבועות?דינהלה
?
לא נראה לי שיש כזה דברדיאן ד.

מכירה הרבה משפחות עם ילדים תסמונת דאון

תמיד מאבחנים את זה מיד מיד אחרי הלידה.

 

כמובן לא דעה רפואית ולא מכירה את כל סיפורי הקצה שאולי יש....

ממש לא!דיאט ספרייטאחרונה

ממש ממש לא!

ואל תכניסי את עצמך למחשבות כאלו בכלל אחרי הילדה.

לתינוק עושים בדיקות יסודיות מאוד עם לידתו.

הצוות יזהה את זה בוודאות וכמעט מיד על ידי מראה פנים חריג (שאנחנו מכירות ואני בטוחה שהצוות הרפואי מנוסה בו) וגם סימנים נוספים כמו טונוס שרירים נמוך.

בוודאות היו בודקים ומוסרים לך את המידע הזה כמעט מיד.

(אני שמעתי לא ממקור ראשון על מישהי שאמרו לה יום למחרת הלידה, אבל זה כי הצוות רצה להיות בטוח והמשיך לעשות כמה בדיקות).

בכל מקרה, זה לא ת.דאון אבל בהחלט בהחלט כדאי לבדוק.

אולי הלשון כבדה מאוד, אולי האף סתום, אולי שקדים אולי אלף ואחת דברים.

ת. דאון לא.

(אינני רופאה)

גם הבת שלי הייתה ככהאפרסקה
כשהתחילה להרים את הראש יפה התחילה גם להוציא לשון. לא ברור לי למה, יש לי כמה תמונות מצחיקות שלה. הכל בסדר גמור איתה. היום היא בת 8. גם הקטן שלי באזור גיל 3-4 חודשים היה כל היום עם הלשון בחוץ
גם לי היה תינוק כזהגיברת

הרופא ילדים לא היה מודאג.

היית בבדיקת התפתחות?

הייתי בבדיקת רופא שבוע אחרי לידהדינהלה
אז אצלי לא הכל ורודאנונימית בהו"ל

אני נמצאת באינסטגרם רואה הרבה נשים שמפרסמות שהן החזירו אתמול את כל כלי הפסח והפעילו מכונות כביסה ותיקתקו את הבית וניקו וסידרו וגם עשו מימונה ומרגישה רע עם עצמי שאני לא שם,

אתמול חזרנו מנסיעה מאוחר ורק היום בערב גמרנו להחזיר את כל כלי פסח לארונות והיום לי מלא כביסות ותיקים לסדר

ואני מרגישה גמורה.

ב"ה יש לנו ילדים ותינוקת

ועוד בישולים לשבת ושטיפה של הבית ועוד כביסות כמובן ואני במרדף אחרי הזמן,מרגישה שזה לא נגמר..

ומרגישה שהמלחמה פערה בי חור כזה שצריך לרפא וקשה לי החזרה לשגרה, למרות שאני רק בבית עם התינוקת.

וזהו עכשו מנסה להתנתק מהאינסטגרם כי זה סתם עושה לי לא טוב,

אבל לא יודעת אם זה נורמלי או שאני בסוג של דיכאון,

מרגישה הרבה עצובה וגם עם ערך עצמי נמוך וocd והכל ביחד ממש מפיל אותי, מרגישה שאני לא שווה ואין בי כוחות.

זהו

אשמח אם יהיו לכן רעיונות או משהו חכם להגיד..

אוי, הייתי צריכה לשלוח לך תמונה של הבית שלי ובטוחקופצת רגע

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.


אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.


וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

אצל מי הכל וורוד אחרי חודש בבית אחותי?המקורית

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי


ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷


יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל


ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

לא אמין בכללשירה_11

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

המינוסים בעיניבאתי מפעם

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זה ברור כמובןשירה_11

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

יכולה להגיד לךרקאני

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

 

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

 

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

 

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

 

 

הסוג של דיכאון והמחשבות שאת מתארתאיזמרגד1

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

גם אותי מפיל לראות תמונות נוצצות של נשים אחרותדיאן ד.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

 

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

 

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

 

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

אהבתי ממששירה_11
כתבו כאןתקומה

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

יש לי רעיון גאוני!אמאשוני

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.


אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️


ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

מסכימה ממשאהבתחינם

לא מחייב שזה שקר,

אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר


תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.


תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב

מחר יום חדש.

אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת

קשה מאוד לשמוח ולראות את הטוב שיש אצלנונעמי28

כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.

זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.


נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.

אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.

למה זה טוב? תראי סדרה במקום.


אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?

תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.

אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.

הרעיון הכי טובבתאל1אחרונה

זה לא להסתכל באינסטגרם...

אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...

ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..

וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.

וואי אולי תעזרו לי להחליטאנונימית בהו"ל

ממש מתלבטים מה לעשות עם שבת

אני בתחילת הריון, מבוחלת ברמות

וגם מותשת מכל דבר קטן


הבית הפוך


אני עובדת מחר עד מאוחר


חמי וחמותי ממש רוצים שנבוא אליהם

(היינו אצלם מלא בחג, אבל כמה אחים סגרו בחג בצבא ויצאו עכשיו..(


לא יודעת איך נבשל שבת


וממש רוצה להשאר בבית

אבל זה להפיל את כל העבודה על בעלי

כולל לשמור על הילדים במשך כל השבת (אצל ההורים זה הרבה יותר קל)


אה ואוטוטו מתחילים מילואים

שזה עוד סיבה להשאר בבית..

יציאה מהבית עושה לך טוב?יעל מהדרום
לק"י

לי זה היה עוזר לפעמים. 

לא.. בטח לא אחרי שבוע עמוס כזהאנונימית בהו"ל
אז אולי עדיף להשאר בבית. החלטה נעימה!!יעל מהדרום
יש לכם אפשרות לקנות אוכל מוכן?מתואמת

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הייתי הולכת להורים לדעתיהמקורית
עזרה עם הילדים + בישולים קונה אותי במצבים של חוסר כח וזמן
ממש לא מרגישה אצלם בנוחאנונימית בהו"ל

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

אז תפרשי באמצע לנוחאמאשוניאחרונה
וכדאי לעשות תיאום ציפיות עם בעלך לגבי שמירה על הילדים במהלך השבת.
מה מתאיםתקומה

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.


אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

האמצעאנונימית בהו"ל
הוא גם רוצה להיות בבית

אבל לא יודעים איך לעשות את זה


וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים


אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

טוב ניסעאנונימית בהו"ל
בסוף שמעתי ממנו שהוא מעדיף לנסוע...

שה' יתן לי כוח

יודעים שאת בהריון?דיאן ד.

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

 

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

לאאנונימית בהו"ל

ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..

אפילו לא ראינו דופק 

יודעות לכוון אותי איפה יש חולצות מכופתרות לילדים?שיח סוד

בכל מיני צבעים,

שרוול ארוך ו100% נגיד 95% כותנה לילד האטופי שלי

ובארץ…

ילד לא נער

לידר, קיוויעם ישראל חי🇮🇱
צ'ילדרנס פלייסחנוקה

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

אני גם ראיתי, אפשר לקנות אונליין בטרמינל Xשומשומ
תמנוןהמקורית
את מכירה את התלבושת האחידה שיש בתלמודי תורה?שושנושי

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

את מתכוונת לחולצות שיש בהן כפתורים לכל האורך?מתואמת

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

למה לא? בטח שישהמקורית

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

 

יכול להיות באמת שיש... זה פשוט נשמע לי לא מתאיםמתואמת
ל"קונספט"...
מה הקונספט מבחינתך? לא הבנתי האמתהמקורית
חולצות מכופתרות הן הרבה פעמים מכותנהקופצת רגע
הן עשויות מאריג, והאריג הוא הרבה פעמים מכותנה או תערובת כותנה.

יכול להיות שאת חושבת על בד סריג שעשוי מכותנה? כמו גופיות או חולצות טריקו? ג'רסי למשל זה סוג סריג שיכול להיות עשוי מכותנה.


זה באמת סוג בד שונה, אבל גם סריג וגם אריג יכולים להיות עשויים מכותנה בלבד או מתערובת כותנה. 

כנראה באמת שאני לא מבינה בזה...מתואמתאחרונה

אני מחלקת את העולם לבדים נעימים ולבדים לא נעימים. הבד של החולצות המכופתרות לא נעים מבחינתי, לכן הסקתי שהוא לא כותנה (שאמורה להיות נעימה).

אבל באמת אף פעם לא ממש התעמקתי ברכיבים של כל בד...

כותנה לא חייב להיות בד טריקו (שזה בד סריג)חילזון 123

יש גם כותנה שהיא בד אריג. כלומר בד לא נמתח.

צריכה עצות.או שאולי זו פריקה וצריכה חיבוק.לא יודעתאנונימית בהו"ל

חצי שנה אחרי.

והזכרונות מפתיעים אותי כל פעם מחדש בזמנים שלא ציפיתי להם.

אם זה סתם רגע עם עצמי, או רגע עם בעלי

והמוח עובר למקום אחר

והמחשבות

והגוף מתנתק


וזה כואב כל פעם

ומעייף

אוף

❤️❤️❤️❤️❤️אפרסקה
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם ושתמצאי שלווה
חיבוק גדול גדול.קמה ש.

בס"ד


לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️‍🩹


בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.


מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.

מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.


חיבוק גדול שוב!

בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!

תודה! (מוזכרת לידה שקטה)אנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ב בניסן תשפ"ו 21:21

לידה שקטה.

בעקבות הפסקת הריון.

ועכשיו צריכים טיפולים.

והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...

זה נחשב טראומה? לא יודעת


 

בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.


 

 

אמן!!!

חיבוק גדולאחת כמוני

לגמרי טראומתי

וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור


שולחת מלא כוחות

זה נשמע טראומטי ממשאיזמרגד1אחרונה

חיבוק על זה🩷

אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.

ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷

חיבוק!!מכחול

אולי יעניין אותך