היא יכולה לעשות "חשבתי על זה" לפני שהיא מסכימה לפגוש

או לחלופין לקחת אחריות על מה שהיא אמרה ולהפגש בלב פתוח ובהקשבה.

או לדון עם הבחור "תקשיב, מסיבה זאת וזאת, אני מרגישה שאולי ההחלטה הראשונית שלי היתה מהירה מדי, ואולי עדיף שלא ניפגש. מה דעתך?"

באילו גילאים? מאיזו סיבה?

בכל מקרה, בעיני האמירה "ניפגש בתאריך ושעה __" משמעותה התחייבות לפגישה או לניהול שיחה מכבדת מתוך הבנה שיש מחוייבות לפגישה. אדם צריך  לקחת אחריות על הבטחות. אם היו מפטרים אותך מהעבודה בגחמה פתאומית היית מקבלת את זה?

צעירים יותר, 
בקלת שיחה כזו יכולה להסלים ולרדת לפסים אישיים. 

לא בהכרח יש מסוגלות לעשות שיחה כמו שאתה מציין גם אם היא אידיאלית. 

ובסוף-

בכל חוקי הדייטים 

דרך ארץ צריכה ללוות. 

האיזון המתאים שונה בין כל אדם 

אני לא בוחר להרגיש או לחשוב משהו, זה פשוט קורה.

השאלה מבחינתה היא לבחור בין גרוע לפחות גרוע. זה גרוע לא לעמוד בדיבור, זה עוד יותר גרוע להמשיך לשקר לבנאדם ולצאת איתו בחוסר חשק, זה עלול לפגוע פי כמה. האם אפשר לשנות את הרגש או המחשבה בצורה מהירה יחסית? לפעמים כן לפעמים לא.

ברור שהתשובה הטריוויאלית והמתבקשת למה ששאלת זה להגיד שאני מעדיף שהיא תחסוך לי את זה. 

מצד שני, זה לא שהיא עוזרת יותר מדי אחרי שכבר ביטלתי ו/או דחיתי תוכניות ועיסוקים בגלל שקענו פגישה. 

לומר את האמת? ספק גדול אם הייתי רוצה להיפגש אם מישהי שקובעת פגישה ותוך 24 שעות (פחות אפילו) מחליטה שלא מתאים לה. תנודתיות מוזרה בעיני קצת..

כאילו - אז למה הסכמת אתמול? מה כבר השתנה? 

ברור שיש מקרי קצה. אבל אותי אישית זה היה מרתיע קצת..

ואחרי הכל - חושב שלו בשביל הנימוס הבסיסי יש דרכים חכמות יותר לעשות זאת

אגב, פעם היתה לי סיטואציה כזו, שאמרתי כן לבחור, ואז קיבלתי תשובה חיובית מבחור אחר שהיה עסוק ועכשיו פנוי, וזה מישהו שהיה נשמע לי הרבה יותר.

התייעצתי עם הרב שלי והוא נתן לי כלל שלא מבטלים פגישה אחרי שקבעו אותה. (כמובן שיש חריגויות במקרים מובהקים אבל באופן כללי זו היתה ההנחייה).

בסוף עם שניהם לא הלך לי...

זה היה לפני שנים ארוכות וטובות... כשהייתי צעירה ופוחזת.

מי ששואל רב:

1 מתגבר על הביישנות ומרגיל את עצמו לשאול

2 יודע שהוא לא יודע הכל

3 לומד דברים חדשים

מותר לפעול לפי שכל ישר, אבל להתייעץ זה דבר חיובי

מנסיון העבר המר שלי L:

וככאלה הם עושים טעויות...

ראיתי מקרים יותר חמורים.

אני לא מצדיק בכלל בכלל את ההתנהגות הזאת ובטח שזה ממש לא נעים וזה לא טוב, אבל נראה לי שטיפה יצאת מפרופורציה ביחס לכך.

צריך להיות ממש זהירים עם בני אדם ולנסות לטעות כמה שפחות ולהשקיע ולהתאמץ ולהתפלל על כך!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?