אני מגדירה את עצמי כדתיה חזקה ממש, ומביך אותי שאני לא באמת שמחה איתן!! אני אמורה להרגיש בנוח עם זה, או להשתחרר מזה? ואיך עושים את זה בכלל? 

ורגש לא קשור למקום הדתי שלך.

את רוצה להשתחרר מההרגשה הזו?

תני לה דבר ראשון מקום, תביני שהיא טבעית ולגיטימית ולא אומרת עלייך שום דבר רע, מעבר לזה שאת פשוט אנושית.

אחר כך יתפנה לך מקום גם לשמוח מכל הלב. למרות שעדיין יכול להיות שבחלק קטן ממנו עוד יכאב לך זה בסדר.

הדג הוא אמור לבן. והוא נכחד...

קוראים לו בשפה המקצועית: אוניברסליות.

זה כואב, והגיוני שזה כואב, וזה רגש טבעי נפוץ מאוד.

אני חושב שכדי להתגבר צריך לחזק את המקום של האמונה בה' שהוא דואג לך וידאג לך. הוא שותף איתך ברצון הזה שתתחתני ותקימי בית. 

תזכרי שאין אדם נוגע במוכן לחברו אפילו כמלוא נימה.

ותזכרי שבסוף בסוף - הקב"ה הוא יוצר האדם, כלומר שלימות אחת - איש ואשה ("ויקרא את שמם אדם").

ככל שתפנימי את זה, תוכלי לשמוח עם חברותייך.

וככל שתשמחי עם חברותייך - הקב"ה ידאג לשמח אותך.

ובינתיים, ותוך כדי, מותר לכאוב. ורצוי, זה משחרר.

יכול להיות שבנקודה הזאת ספציפית קשה לך לשמוח בשמחת האחר

ובעניינים אחר יותר קל לך.

יש כאלו שנועדו לגלות את עצמם דרך זוגיות בגיל צעיר

ויש כאלו שנועדו לעבור מסע מפרך לבד עד שיגיעו לאיש שלהם

ויש כאלו שנגזר עליהם להיות לבד (כן!)

ויש כאלו שהתחתנו בגיל צעיר ולא גילו את עצמם ואולי גם לא יגלו

ויש כאלו שהתחתנו בגיל מבוגר וגם לא גילו את עצמם.

הנק שחוזרת על עצמה בעיניי היא שחשוב הגילוי הזה של הנשמה שלי

זה לא משנה אם זה יקרה עם בן/בת זוג או לבד.

לכל אחד כאן יש שליחות ותפקיד ותפקידו הוא להיות מספיק מחובר לעצמו ולה'

כדי לגלות את הייעוד הזה ולממש אותו

וככה כשכל אחד נמצא במקומו וממלא את תפקידו העולם יגיע לתיקונו.

בסוף צריך להסתכל על התוצאה הסופית

אנחנו שואפים לתיקון ולגאולה.

בדרך יכול להיות המון תרחישים. צריך להיות מוכנים להכל

תודה לכל המעודדים. אתם ממש מרימים אותי!!!!

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?