מתלבטת... מישהי ביקשה ללוות את עגלת התאומים שלנומחי
היא לא בשימוש, אבל שיקרתי ואמרתי שאנחנו משתמשים בה לפעמים ומרגישה רע עכשיו היא אמרה לי שהיא עדיין מחפשת...
מה הסיפור, לפני פסח היא שאלה אם היא יכולה ללוות את המטחברת שלנו לחג, כי הם ילכו יעברו כל הזמן בין הבית למקום אחר וזה ממש יעזור לה אם יהיה להם מטחברת במקום השני והיא לא תצטרך לסחוב את העריסה כל פעם. לא כל כך רציתי לתת כי אני קצת קמצנית בקטע הזה... זו מטחברת חדשה, השתמשתי בה רק לילד אחד בנתיים ואני רוצה אותה במצב חדש נקי ויפה לילד הבא בעז"ה. בסוף הסכמתי כי לא היה לי נעים לסרב, וניחמתי את עצמי שזה רק לשבוע ואחר כך היא תחזיר. בפועל היא לא החזירה עד עכשיו, ואני לא צריכה את זה, אין לי תינוק בגיל הזה, זה סתם ישכב מתחת למיטה... מדי פעם נזכרתי בזה והרגיז אותי שהיא לא החזירה, עד שפעם אחת שאלתי אותה כזה בדרך אגב אם היא עדיין משתמשת בזה, כביכול כדי להזכיר לה בעדינות להחזיר... והיא כולה בבטחון עצמי ענתה כן! זה ממש עוזר עוזר לנו כל פעם שאנחנו במקום השני בשבת! ואני כזה... 🤦‍♀️🤦‍♀️🤦‍♀️ כאילו מה נסגר? סיכמנו שזה רק לפסח. אז כרגע אין לי דרך להוציא את זה ממנה בצורה יפה אז אני חושקת שיניים ומשאירה את המצב כמות שהוא, בתקווה רבה רבה שכשזה יחזור אלינו זה יהיה באותו מצב שהיה.
בקיצור מה אתן אומרות, הגיוני שאני לא רוצה לתת לה את העגלת תאומים, שהיא גם יחסית חדשה, לתקופה בלתי מוגבלת? לא נעים לי כי היא סתם שוכבת בבית ותופסת מלא מקום, ומה אכפת לי לעשות מצווה, אבל אני לא רוצה להיות במצב הזה שוב, ושעוד פריט יקר ערך שלנו יהיה תחת שליטתה.
את האמת?מאוהבת בילדי

אני גם ממש קמצנית בקטע הזה.

לא הייתי נותנת...

היא שומרת טוב על החפצים? את יודעת באיזה מצב זה יחזור? ואם בדיוק כשתצטרכי את העגלה תאלצי "לשאוב" אותה ממנה?

 

לא יודעת, אני לא ממש זורמת בדברים האלה (וגם לא משאילה לעצמי)

לפחות אני לא היחידה מחי
זה העניין שאני לא יודעת באיזה מצב זה יחזור.
בא נגיד שהיא לא האשה הכי נקיה ומסודרת שאני מכירה, וזו עוד סיבה מבחינתי לסרב
מצד שני לא נעים כי אולי על דברים של אחרים היא כן שומרת טוב
לא יודעת...מאוהבת בילדי

זה לא משהו זול, וממש תתבאסי אם יהרס, או אפילו יתלכלך.. נכון?

זאת דעתי

צודקתמחי
ומטחברת אין כל כך איך להרוס אותה, אני רק לא רוצה שהיא תתלכלך ושהמזרון יהיה מלא בפליטות. אבל עגלה בשימוש יומיומי אפשר ללכלך עם אוכל, להרוס את הגלגלים, לטפס עליה ומה לא...
אני לא קמצנית בקטעים האלואין לי הסבר
אבל אם מישהי לא החזירה לי משהו אני לא אתן לה שוב🤷
בסופו של דבר זה דברים ששילמת עליהם מן הסתם לא מעט כסף, ויש לך תכנון להשתמש בהם. עצם זה שהיא משתמשת מוריד את האיכות (כי זה יותר בשימוש).
אני גם לא הייתי נותנת
מסכימההמקורית
תודה!מחי
סיכמת טוב וברור את המצב...
וכן, זה בדיוק העניין, שמדובר בדברים יקרים ואני רוצה לשמור אותם במצב טוב לשימוש הבא
רק מדייקתמחי
לי היה ברור שזה רק לפסח, אבל אולי הסיכום באמת לא היה כזה חד משמעי והיא הבינה שלא יהיה לי אכפת שהיא תמשיך להשתמש בזה כי אני לא צריכה את זה כרגע...
זה לא משנה בעינייהמקורית
אם הסיכום היה לפסח צריך לשאול אם זה בסדר או לא להשאיר כי זה יוצר בלאי וגם כי זה מעבר לסיכום.
נכון מחי
הלוואי שהיא היתה שואלת והייתי יכולה לענות בכנות שאני מעדיפה שלא.
זה כל כך מפריע לי שזה אצלה... וממש אין לי אומץ פשוט לבקש ממנה ביום אחד בהיר שתחזיר, כשהיא יודעת שזה ישכב אצלי בלי שימוש. אוףףףף
אני הייתי אוזרת אומץ ומבקשת ממנה להחזירמחכה_ומצפה
שונאת אנשים שלא מחזירים דברים, איזה מעצבן זה.
וממש ממש לגיטימי לא להשאיל גם אם אין לך שימוש בזה כרגע, כדי לשמור במצב טוב לילדים הבאים (שלך!)
האמת שאני הייתי שולחת הודעההמקורית
ומבקשת ממנה בחזרה
בנוסח כזה של: היי מה נשמע? אני מעונינת בחזרה במיטחברת. לא הבנתי ממך שזה לשימוש שוטף לזמן ארוך ואני ממש רוצה להשאיר אותה אצלי שמורה אני לא נוהגת להשאיל דברים שאני מעונינת לשמור לילד הבא. אם את מעונינת להשאיר אצלך את השלד של המיטה ולקנות מזרן חדש זה אפשרי.
החלק השני של המזרו זההרק במידה וזה רלוונטי עבורך, כן?
גם את השלד לא הייתי משאירהסמיילי12
מניסיון הוא גם יכול להיהרס.
אצלנו הברזל שמחבר בין המיטחברת למיטה שלי התעקם.

לפותחת- אני כמוך. בקטע הזה אני קמצנית.
בעיקר כשזה נוגע לציוד חדש של הילדים שלי.

אה אוקיי, לא ידעתי שזה יכול לקרותהמקורית
מעולם לא השתמשתי במטחברת האמת
שלמות! ממליצה בחום בילדים הבאים😊סמיילי12
בכנות, לא חושבת שצריך להסביר אפילומחכה_ומצפה
פשוט לבקש בחזרה וזהו…
(בכנות גם רק את השלד בלי המזרן לא הייתי מתלהבת להשאיל לתקופה ארוכה)
אני גם חושבת שלא צריך להסביר.טארקו
זכותך לבקש אותה חזרה וזהו.
ואם תגידי להמאוהבת בילדי

שאת צריכה את זה בשביל קרובת משפחה? (הבן/ בת עתידיים שלך הם משפחה, נכון?)

יהיה לך כן נעים?

תגידי לה שחשבת שהיא צריכה את זה לפסח ולכן הסכמת בשמחה, אבל גם אמרת למישהי אחרת שתביאי לה לפני החופש הגדול, סתם דוגמא...

 

אולי זה כבר שקר גדול מדי...

זה רעיון טוב!מחי
אני מוכנה להזמין אורחים עם תינוק לשבת רק בשביל שאוכל להגיד לה שאני צריכה את המטחברת בחזרה בשבילם 😁
ועכשיו חשבתי על עוד משהומחי
אם לא אמצא זוג להזמין (כי אין פה הרבה עם תינוקות קטנים),
בעלי חבר טוב של בעלה, אולי הוא יוכל לדבר איתו ולהסביר לו את המצב, ולגרום לו להגיד לאשתו שהוא חשב על זה ולא נראה לו יפה שהם משתמשים בזה כל כך הרבה זמן וכדאי להחזיר. אני פשוט לא רוצה שזה יבוא ממני.. אני רואה שכמה כתבו שזה מאוד לגיטימי פשוט לבקש להחזיר, אבל במקרה הספציפי הזה ממש לא נעים לי (היא אשה נורא טובה עם לב רחב, הם נתנו לנו מיטת מעבר שלהם שהם לא צריכים, היא תמיד מציעה עזרה בשמחה בכל נושא, אז איתה ספציפית ממש לא נעים לי להיות קמצנית)
מה שכתבת בסוגריים ממש מסביריראת גאולה
אם זה האופי שלה,
היא פשוט לא מבינה שיכול להיות שאצלך זה לא בשימוש ואת רוצה לשמור על זה חדש....
באמת לכזו אישה הייתי מתביישת לומר בפירוש את האמת, אלא מנסה בעקיפין 🙄
את לא צריכה הסברבתאל1אחרונה
וגם היא בטח לא תצטרך תירוץ.
תבקשי חזרה וזהו.

אנחנו פעם הבאנו בהשאלה ספה! כי לא היה לנו מקום בדירה וזה היה אחלה סיכום...
הבעיה שזאת היתה דירת רווקים...מפה לשם אין לה זכר.
אם היינו משאילים לתק' מוקצבת ומוגדרת זה כנראה היה יותר בשליטה.
אני בתור שואלת (מי שלקחה)אין לי הסבר
עושה הכל ממש בדחילו ורחימו, שואלת אם אפשר לעוד כמה ימים ומתנצלת אם איחרתי להחזיר ביום. ואם יש לי אפשרות להודות עם איזה שוקולד אז משתדלת ממש.
ואני מצפה שהילד שאני משאילה יהיה סביר, לא חייב דיסיים, אבל שיהיה יחס סביר.
ובעיני זה לא יחס סביר🤷

ד''א, עם כמה שאני נותנת בכיף, דברים יקרים אני נותנת רק למי שאני סומכת על ניקיון
טוב, ניסתי להבין אבל לא הצלחתיבריאות ונחת
הילד שאת משאילה
לא חייב דיסיים
מה זה?
מההה זההה, שוברת את הראש איזה מילים התפלקו שמה
הילד זה התיקון האוטומטי🤦אין לי הסבר
זה היה צריך להיות היחס.
דיסיים הכוונה אותו הדבר
חח פעם ראשונה אני רואה את זה בעבריתהריון_ראשון
באמת זה לא היה ברור
חח טוייבאין לי הסבר
😆😆בריאות ונחת
יענו the same?
בעיני לא לגיטימי לבקש ללוות עגלה לתקופה ארוכההרקולסית
לא יודעת כמה היא קרובה אלייך אבל הכי נורמלי זה לשמור עגלה מילד לילד. וברור שבכל שימוש ארוך טווח העגלה נהרסת. בעיני ממש לגיטימי להגיד שאת שומרת לעתיד ולא מתאים לך להלוות אותה.
גם בקשר למיטחברת, אני ממש מבינה את האי נעימות שלך אבל במבט מבחוץ נראה לי ממש סביר להגיד לה שחשבת שהיא לוקחת את זה רק לפסח וחשוב לך מאד לשמור אותה לילדים הבאים ולכן את רוצה אותה חזרה.
בהצלחה!!
רואה שבינתיים עוד הגיבו כמוני הרקולסית
ממש מקווה שיהיה לך אומץ לעשות מה שטוב לך

ומצרפת משהו יפה שפעם למדתי:
אומץ = משהו שקשה לי אבל בסוף יתן לי כח.
מאמץ = משהו שייקח ממני אנרגיה.
טוב כולם הגיבו לךאם_שמחה_הללויה
הכי הגיוני שתרצי לשמור על עגלה לילדים הבאים..גם כמו שאמרת לעגלה יש יותר סיכויים של בלאי.
מה שכן, אם לא תאזרי אומץ לדבר איתה בקשר למטחברת, אל תאכלי את הלב. תחשבי על זה כמקום בבית שמתפנה לך וכמצווה שאת עושה.♡
ו
ואי! אני איתך לגמרי!לא מחוברת
מטחברת זה דבר יקר! שלנו עלה בסביבות ה1500 ואני ממש ממש בונה על זה שזה ישמר לכל (ואם לא אז לפחות ל5 ילדים)
עגלה כנ״ל ואפילו יותר עגלה זה הרבה יותר יקר וממש נהרס מילד לילד על העגלה שלנו אני בונה פחות מהמטחברת.
מבינה שלה זה חוסך אבל בסוף זה על חשבונך..
אני רק כדי לאזןאפונה
אם היו תקועים לי בבית מיטחברת ועגלת תאומים שאינן בשימוש, הייתי מוכנה לשלם למישהי שתיקח אותם ממני ותשתמש בינתיים...
(אין לי כי אני מוסרת בתום השימוש)
אבל את קונה אותם גם חדשים?לא מחוברת
ממש לאאפונה
למה לי?!
גם לשלם עליהם מלא כסף וגם אחר כך לשמור עליהם ולהתבאס אם הם מתבלים??
אם כך- אז זה שונהאין לי הסבר
אני השקעתי לבת שלי בדברים יקרים שווים, בתקווה שימרו לילדים הבאים.
אני מעדיפה איכות בדברים מאשר זול ולא איכותי.
(יש לבת שלי בגדים שאני לבשתי בתור תינוקת. והשיא- היא לבשה שמלה שקנו לאמא שלי כשהייתי בת שנה! תחשבי כמה שנים)
אז השקעתי בדונה, ובמיטת תינוק, ובכיסא אוכל, ואני לא הייתי רוצה שזה יהרס.

אם את קונה בזול כדי להעביר הלאה (שזו גם בחירה הגיונית, כן? זו ממש העדפה אישית!!) אז הגיוני שזה לא יפריע לך...
אני רק חייבת להגיד שלא חייב לקנות יקר כדי שיחזיק😉אחת שתיים שלוש
אני שומרת גם בגדים - והרוב יד שניה
וגם עגלות אצלי- יד שניה ואני עם אותה עגלה כבר 3 ילדים והיא בריאה ושלמה
וכסא אוכל 8 שנים
ומיטות גם 8 שנים

עם מלא שימוש

ולא דוקא הלהשקיע מלא כסף זה מה שיגרום לדברים להחזיק
דונה בכלל לא שווה כי יש לה פג תוקף ומתאימה רק לגג שנה ראשונה או פחות לרוב

אז יש עלייך השגחה😉אין לי הסבר
להשקיע כסף במשהו איכותי מוכיח את עצמו כמשתלם. אולי את לקחת ממישהי יד 2, אבל היא השקיעה באיכות, השתמשה פעם אחת, ואת זכית

ודונה אולי לא שווה בעינייך
מעבר לזה שהיא שווה, אצלי היא הייתה חובה (לנסוע כל יום בטרמפים ותחב''צ עם תינוקת)
ואת כנראה כותבת על זה כי לא היה לך
לדונה יש פג תוקף בדומה לכל סלקל/כסא תינוקהריון_ראשון
אז זה כל ההבדל.לא מחוברת
אצלנו יש מקום איחסון, אני קונה חדש וזה באמת נשמר טוב.
אני גם כמוך, אם יש משהו שאפשר להוציא מהביתאם_שמחה_הללויה
אני שמחה. זה משחרר.

אבל נשמע שלפותחת זה דברים יקרי ערך שכן רוצה לשמור.
לא הייתי נותנתקוקיז
לעגלה יש בלאי יחסית מהיר.
אני חושבת שאפשר להיות פתוחהלהשתמח
פשוט, "אני לא אוהבת להשאיל דברים של תינוקות כי אני אוהבת שנשמר לי כמה שיותר חדש לילד הבא. מצטערת". נראה לי לגיטימי לחלוטין.
סתם מעניין אותי…רינת 23
את חושבת שיהיו לך בעתיד עוד תאומים? 🤔

כי אם לא, אולי תגידי לה שאת מתכוונת למכור את העגלה ביד2? והיא כמובן יכולה לקנות ממך או שתמכרי למישהו אחר?
לפעמים עגלת תאומים משמשת לאחים צמודיםרק טוב!
אין לי תאומים מחי
השתמשנו לילדים צמודים
או שאת יכולה להגיד שאת יכולה להשכיר לה את העגלהאם_שמחה_הללויה
חחח כשמשלמים על השכרה אז גם מחזירים בזמן
אלו מוצרים יקריםרק טוב!
וממש לא הייתי משאילה שלא למישהו מהמשפחה בלי תקופת זמן מוגבלת.
במיוחד שזה אפילו לא אצלה בבית, נשמע שזה בכלל אצל ההורים שלה או משהו כזה. אז לא! ממש לא!! לכי תדעי איך זה נשמר שם? אם רק היא משתמשת הזה שם או שיש עוד גיסות שמשתמשות? לא יודעת זה מוצר שאם יהרס לי יהיה לי קשה לקנות חדש, כי זה לא חובה כמו סלקל נניח. אבל השקעת את הסכום הגדול הזה מתוך מחשבה קדימה על כמה מילדייך שבעז"ה יוכלו להשתמש בזה.
עגלה גם זה מוצר עם בלאי גדול מאוד- דוהה בשמש, מתלכלך מאוכל, גשם, בוץ, וסתם נשחק עם השימוש. במיוחד עגלת תאומין שמן הסתם ללידה הבאה אולי כבר לא תרצי לקנות עגלה כזאת כי חבל על הכסף ותעדיפי להסתדר עם משהו שהוא פחות וללכת עם עגלת יחיד.

בקיצור, לא באופן אישי קשה עם זה שאנשים מעצמם מצעים את החפצים של אחרים. כאילו אם את היית מציעה לה ואומרת לה שיש לך אם היא רוצה אז סבבה. או אם שואלים באופן כללי בקבוצת ווצאפ מי יש מוצר איקס להשאיל לתקופה ווי אז גם כל אחד יכול לבחור אם לענות או לא. אבל להעמיד אחרים במצב של אני רוצה את מה שיש לך... לא נעים בכלל. אבל לא הייתי משקרת. הייתי אומרת את האמת: "זה מוצר יקר עם בלאי גדול. שומרת לי לעתיד בעז"ה אם אצטרך. וכשלא יהיה לי צורך, אמסור. כרגע לא נותנת. מצטערת. אולי שווה לך לחפש ביד 2 לפעמים יש מציאות". וזהו...
מסכימה מאוד עם החלק האחרוןמחי
ממש לא הייתי מציעה מעצמי, וזה שהיא ביקשה העמיד אותי במצב מאוד לא נעים.
לגבי העגלת תאומים אני לא הולכת להשאיל, כבר אמרתי לה שהיא בשימוש. היא סתם ציינה שמחפשת עדיין וזה העלה לי נקיפות מצפון. תודה על החיזוק שזה באמת לגיטימי!
חושבת שלגבי המטחברתרק טוב!
את צריכה להגיד לה ברחל בתך הקטנה צה שנקרא:

מראש סיכמנו שזה לפסח. בינתיים עברו כבר כמה חודשים. זה ציוד יקר שאני לא משאילה לתקופה כזאת ובכלל עד שלא ביקשת לא השאלתי לאף אחד כי ממש חשוב לי שישמר במצב טוב וחדש לילדים הבאים בעז"ה. ממש אשמח לקבל חזרת את המטחברת בשבוע הקרוב. מקווה שהיא עדיין במצב חדש (סה"כ השתמשתי בה רק אחרי לידה אחת /נקנתה כחדשה והיתה בשימוש אצלי x חודשים בלבד).
קרה לי בול משהו דומה!אנונימית בהו"ל
אז את ממש לא קמצנית!
ההפך את בנתינה שהיא לא נכונה. לא כלפייך ולא כלפיה.

אני גם טיפוס שמאד קנאי לדברים שלו. שומרץ על דברים כמו חדש. ויש אנשים שהם לא כאלה.
אין פה טוב ורע. זה הנתונים.
יש כאלה שהם יותר קלילים. וכמו שלא אכפת להם על הציוד שלהם אס הם יעבירו בשמחה, ככה גם על ציוד של אחרים.

אבל את אחרת. וזה בסדר גמור! ואת לא צריכה להתנצל דקה!

לי קרה מקרה דומה עם מוצרי תינוקות..התלבטתי אם להביא. הבאתי הכל ברוחב לב. לא רק שלא חזר אלי, אלא גם ששאלתי בעדינות אחרי שנים איפה זה, קיבלתי תשובה הזויה ומבזה. (לא מפרטת מחשש לאאוטינג).

לקחתי את זה קשה. אפילו דיברתי עם המטפלת שלי על זה.

למדתי שלכתחילה הניתנה שלי היתה ממקום לא נכון. נתינה ללא גבול. שהבאתי דברים שהם יקרים לי ולא היי י צריכה לתת. בטח לא למשהי שהרשתה לעצמה להגיב לי איך שהגיבה.

שורה תחתונה. היי י אומרת בחיוך שאת שומרת מאש על הציוד שלך ולכן פחות בעניין לתת. יכולה בהודעה אם יותר קל לך מאשר פנים מול פנים. וגם להוסיף, בהזדמנות אשמח שהמחברת תחזור אלי. סגרנו רק על פסח עם סמיילי קורץ.

זהו.

את לא אמורה לאכול את הלב שלך בגלל אנשים אחרים!
ואץ הכי בסדר בעולם!
ברור.... יש ממש בלאי לדברים האלהאוהבת את השבת
ואולי גם תשתמשו בה מדי פעם זה לא שקר..
אני בכל מקרה אבל שונאת לקחת בהשאלה כי תמיד נהרס אצלנו.. אז זה ברור לי..
גם אני ככהפה לקצת
לא אוהבת לתת דברים כאלה.
גם כי חבל לי עליהם שייהרסו משימוש לא שלי, גם כי מגעיל אותי שילדים אחרים ילכלכו אותה בכל הלכלוך שלהם (אוכל, פליטות, קקי) וגם כי אני לא אוהבת אחכ לרדוף אחרי הדברים שלי.

ואחרי הסיפור עם המטחברת הייתי מרגישה מאוד בנוח לא לתת את העגלה...
חח תודהמחי
אני כנראה עדינה מדי 🙃 מבינה שזה הדבר הנכון לא לתת את העגלה, אבל לא מרגישה מאוד בנח. אולי כי הם מסוג האנשים שאף פעם לא קונים שום דבר ותמיד מחפשים מאיפה לקחת, אז אני יודעת שעד שהם לא ימצאו לא יהיה להם... לא שזה אומר שאני צריכה לעזור בגלל זה.
אחרי התיאור שלך אני באמת מרגישה מגעיל 🤦‍♀️ בא לי להתקשר אליה עכשיו לבקש את המטחברת בחזרה. אדבר עם בעלי ונחליט מה לעשות...
אני ממש מבינה אותךעדינה אבל בשטח
הייתי מתקשרת וממציאה שאיזה אח צריך את זה, או שאני צריכה את זה לשבת (גם אם בסוף "האורחים" לא הגיעו..) ולא הייתי מביאה לה את העגלה, עניי עירך קודמים . והיא, חמודה ככל שתהיה, קצת חסרת טקט, וקצת קצת , סורי על הקיטרוג, עושה פה אבק גזל.. מניסיוני, דברים כאלו משאילים רק כשממש נתקעים, אחת ל, ומחזירים מיד, לא עושים חישובים של האם הצד השני צריך את זה או לא.. רכוש של אדם אחר, זה רכוש שהוא לא שלי. בקיצור, החריגה מהסטנדרט היא שלה, ותרגישי הכי בנוח לבקש את ששלך חזרה.
אם עושה לך רע לתתלמה לא123

וכל פעם שתראי אותה, תחשבי עליה רע, אל תתני

להסתובב עם מחשבות שליליות על מישהי, אני לא הייתי רוצה להיות אותה אחת

חסד לא עושים בכוח

הרבה הציעו לך פה שקר לבן אני חושבת אחר.תהילה 4
זה בסדר שלה יש לב רחב. וסביר להניח שהיא כמוני קונה הכל ביד שניה ופחות רכושנית לחפצים אבל את שונה ממנה וזה לחלוטין סביר והגיוני ואפילו צודק ולכן, פשוט תכתבי לה שתשמחי לקבל את המטחברת בחזרה. (את ממש לא צריכה להמציא תירוץ זה שלך וזו זכותך). כדי להימנע ממתיחות לא הייתי מציינת מה שקבעתן שיהיה רק לפסח כי אז את כבר מכניסה איזה עלבון או תסכול. אם אני מבינה נכון, מה שחשוב שהמטחברת תחזור ולא להתחיל לחשוב מי צודק יותר או פחות. כתבת שבאופי שלה היא שונה ולכן להציף את פסח כם או עלול ךיצור מתיחות שנשמע שאת לא רוצה אותה. אבל היא נשמעת אישה טובה שתוכל לזרום אם פשוט תבקשי שתחזיר וזהו. הלוואי שהבנת את הניסוחים העילגים שלי.
^^ מאד התחברתי!קמה ש.
בס״ד

ו@מחי יקרה, אני ממש מבינה אותך!! ❤️
התחברתי, מסכימה.טארקו
האמת שאני לא מחזיקה מעצמי קמצנית בקטע הזהטארקו
וממש ממש לא הייתי נותנת לה
וגם הייתי כותבת לה שתשמחי שתחזיר לך בקרוב את המיטה.

לא מאמינה בלתת על חשבון השלוות נפש שלי
נותנת בשמחה מה שנעים לי לתת, וכן, יש אנשים שפחות מתאים לי לתת להם וזה לגיטימי לחלוטין בעיני.
זכותך המלאה לדרןש שתחזיראביול
זה שלך...
או להגיד לה בצורה יפה שאת תשמחי להביא לה את העגלה אבל תשמחי שהיא תחזור אלייך.
תודה לכל אחת שהגיבה!מחי
סליחה שלא עונה לכל אחת, אבל החכמתי מאוד מהתגובות שלכן, נתתן הרבה נקודות למחשבה.
קל לי יותר לא לתת לה את העגלה בלב שלם ובעז"ה אדאג שגם המתחברת תחזור אלי בקרוב ואני מקווה שהיא תמצא דרך אחרת להסתדר. חשבתי שלא יהיה לי אומץ לבקש, אבל אחרי התיאורים של @פה לקצת ... 😅
סוריפה לקצת
אבל שמחה שהועלתי בכל זאת ובזכותי תחזור השלווה לליבך
עגלה זה משהו שנהרס ומתבלהבתאל1
לכן אם אני יודעת שאשתמש בזה בעתיד- פחות הייתי נותנת.
לא משנה אם היא שומרת על זה טוב...זה מתבלה מעצם השימוש ונשחק.
מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמראחרונה

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)אחרונה

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

תרופת סבתא מטורפתתתתותית11

חלב עיזים ישר מהעז, ממש לחלוב ולשתות או לגרגר ישר

היה לי ממש כזה אמנם בגיל יותר צעיר

ברמה שלא יכולתי לדבר

באותו יום הכל נעלם

ממה ששמעתי גם מהסופר זה סבבה.מוריהאחרונה

הבעיה עם חלב עיזים יישר מהעז זה חלילה העברת מחלות.

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnutאחרונה

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקורית

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

שנתיים הפרש זה צמוד?שושנושי

בהתחלה כמובן שהיה מאתגר, בהריון לא היה לי קל בכלל.

אחרי הלידה הייתי חייבת שבעלי יהיה נוכח כי לא הסתדרתי לבד.

היום?

הגדות בן 4, הקטן בן שנתיים - ואני פשוט מודה על הילד הזה שהצטרף אלינו בתזמון הזה.

המון כוחות!

עוד לא מניסיון אבל כמוךאנונימיות

עד עכשיו פערים של שנתיים וחצי ושלוש וחצי.

ופתאום הריון מפתיע .. יהיה ביניהם שנה ו10

אני רק יכולה להגיד שההבדל בין גיל שנה לשנה וחצי ועוד יותר שנה ו9/10 הוא עצום.

ממש פחדתי בתחילת ההריון גם שלי היה הכי תינוק יונק ומשם איתי והוא גדל.

אני כבר מתחילה שישי ומצלילה לראות איך זה קורה.

לפני שלושה שבועות נגמל מהנקה...

ובכללי הרבה יותר עצמאי תקשורתי הוא כבר מבין הכל!

ליooאחרונה

צמודים היה קשוח מדי

על סף הבלתי אפשרי

והעצות שלי

לדעת שזה קשה מדי

לא לצפות להסתדר לבד

לחפש כמה שיותר עזרה וחלוקת עבודה הגיונית

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

וואי ממש מתסכלשמ"פ

זה אפילו מכעיס, אני התלוננתי גם על כאבי גב בגלים והרופא ממש צחק עלי שאם זה היה צירים הייתי כבר יולדת ושאני היסטרית וזה הרחם שגדלה וכו'... כמה שבועות אחר כך הייתי עם שמירה התמיכה ....

וב"ה שימשיך כך! בע"ה תזכי ללדת בזמן !