מה אתם חושבים על המידה הזאת?
יתרונות/חסרונות
אחרי תהייה ארוכה
מסתבר שאני כן.
אבל לא יותר מדיי.
וכנראה שזו הסיבה שתמיד התחברתי
יותר לאנשים ביישנים/נמשכתי לבנות שהן כאלו
מה אתם חושבים על המידה הזאת?
יתרונות/חסרונות
אחרי תהייה ארוכה
מסתבר שאני כן.
אבל לא יותר מדיי.
וכנראה שזו הסיבה שתמיד התחברתי
יותר לאנשים ביישנים/נמשכתי לבנות שהן כאלו
יש ביישנים
יש שקטים
ויש מופנמים
----
לקח לי זמן להבדיל ביניהם, אבל אלו דברים שונים. וההבנה הזאת עזרה לי, אז אולי היא תועיל גם לך : )
בהצלחה
זהו
אני עדיין לא סגור על ההבדלים
אשמח להסבר קצר
ביחס של - אדם ביישן=אדם מופנם=אדם שקט.
אבל לא הפוך.
איך שאני מבין:
הביישן: אדם שמסמיק הרבה, מעדיף לא להיות במרכז, טיפה חסר בטחון עצמי, היה מעדיף להיוולד עם יותר אומץ.
השקט: כפשוטו, אדם שקט ושליו יחסית לאחרים. לא קופץ בראש להשמיע את דעתו ונוח לו לעמוד בפינת החדר ולהקשיב לקולות המתווכחים. בשיחה 1 על 1 הוא כן ישמיע את דעתו בעוז וללא כל בעיה.
המופנם: יש נושאים שלעולם לא תשמע אותו מדבר עליהם לא בציבור ולא ביחיד, וכשמדובר בנושא אישי ופרטי שלו - קולו נאלם דום. ויש נושאים אחרים שעליהם הוא מדבר בחופשיות וללא כל בעיה. הוא יכול להיות שקט ויכול להיות קולני, אבל יש דברים שהוא שומר אצלו בבטן.
הקצנתי קצת כדי להגדיר יותר במדויק וכדי לחדד את ההבדלים.
ובסופו של דבר זה גם ענין של סמנטיקה, יתכן שאחרים יחליפו בין הביישן להגדרה אחרת וכדו'.
תודה
תיארת רק את הסימפטומים, לא את הגורם, שזה הכי יפה.
קדימה, מחכים לשמוע
כתבת יפה
כן.
ולא ידעתי מזה, רק לאחרונה...
וזה תלוי מתי. בסביבה חדשה ולא מוכרת - לא מתביישת.
בזמני מבחן, דו-שיח ערני, משהו שהפוקוס עליך - מתביישת מאד מאד!
אתחיל בחסרונות כדי לסיים בטוב 
חסרונות:
הרבה פעמים לא מצליחים להביע בדיוק את מה שצריך, לעיתים השיח קצת מסתבך.
בחיי היומיום לוקח זמן להשיג דברים, עד שנפתחים לנהל את הסיטואציה...
לפעמים אדם מקטין את עצמו יותר מדי, וזה גורם לו להפסד.
יתרונות:
ביישנים הם אנשים שהפנים שלהם מחובר חזק, לכן לוקח להם זמן לצאת החוצה. וככל שהעולם הפנימי עשיר יותר, האיכות, השלווה גדולה יותר.
בד"כ הם פנויים יותר להקשיב ולהכיל, כי יש להם מקום, בפנים. לכן הם אנשים נעימים יותר
אחלה מידה, סתם, לא חיובי ולא שלילי, סתם מידה, כמו בכל מידה יש יתרונות וחסרונות,
נ.ב. אבל אני משערת שלא יצא לי להיות חברה/אישה של ביישנים, פשוט כי אני אדם פסיבי (מסיבותיי שלי) וגם ביישנים הם פסיביים (מסיבותיהם שלהם) וביחד זה לא מסתדר
כן קצת.
מול בנים במיוחד בהתחלה, זה ממש בא לידי ביטוי (ודופק אותי מאד
)

את מעדיפה להיות בשקט אבל לא חוששת לקחת פיקוד כשצריך. דייקתי?
קיבל כאב ראש 
לא סגור על זה אם אני שקט כי אני ביישן מטבעי או כי צמצמו אותי בילדות
נראה לי יותר האפשרות השניה
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
הוא כמובן לא קשור לכאן
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?