אנחנו זוג שנשואים כמעט שנתיים. גרנו בדירה שכורה כשנה וחצי, הפרטיות מאוד חשובה לנו וכזוג דתי רצינו לבסס את הקשר ולחזק אותו ולא לגור אצל ההורים למרות שהייתה אפשרות כזו. לפני כחודשיים הבנו שלא נתקדם לשום מקום לצערנו הרב לעבר בית משלנו כי לא מצליחים לחסוך ועברנו לגור אצל ההורים של בעלי. יש לו אחות אחת נשואה, שגרה בבית משלה. אז בגדול אני מסתדרת עם ההורים שלו והכל טוב ויפה פחות או יותר. הייתה יום הולדת לאמא שלו, אחותו ואמא קבעו לצאת לבית קפה ולקנות לה מתנה, היא (האחות) הציעה לבעלי שיצטרף אליהם אם הוא רוצה וכך יוכל לקנות גם מתנה לאמא. במהלך שיחה שלי איתו הוא סיפר לי ואני נפגעתי קשות. קודם כל, לא ברור לי למה אם הן יוצאות יחד לא מזמינות אותי שאני חלק מהבית כרגע ורוצה להאמין שהן רואות בי כבת משפחה. אז נגיד ונבליג על זה, אבל שבעלי יצטרף אליהם ולי לא יגידו כלום?? אז פשוט יצא מצב שהוא החזיר אותי מהעבודה הוריד אותי בבית והמשיך אליהן!! לדעתי זה הזוי ואני ממש ממש נפגעתיואמרתי לו את זה גם. הוא טען שהוא לא מבין מה לא בסדר כאן מאחר וזה אמא והילדים שלה. אבל אני כרגע גרה אצל ההורים שלו וזה פשוט נראה לי הזוי שאני לא אהיה מוזמנת גם ליציאה הזאת, חפיפניקית כמה שלא תהיה. בנוסף יש להם קטע שהכל חייב להיות שווה בשווה אז האחות אמרה לבעלי שכמו שבעלה לא הוזמן כך גם אני (שוב-הזוי, מכיוון שהוא לא גר כאן). אשמח לדעת מה חושבים כאן מגזימה או צודקת?
מי צודק בסיפור לדעתכם?מעיינית
אנחנו זוג שנשואים כמעט שנתיים. גרנו בדירה שכורה כשנה וחצי, הפרטיות מאוד חשובה לנו וכזוג דתי רצינו לבסס את הקשר ולחזק אותו ולא לגור אצל ההורים למרות שהייתה אפשרות כזו. לפני כחודשיים הבנו שלא נתקדם לשום מקום לצערנו הרב לעבר בית משלנו כי לא מצליחים לחסוך ועברנו לגור אצל ההורים של בעלי. יש לו אחות אחת נשואה, שגרה בבית משלה. אז בגדול אני מסתדרת עם ההורים שלו והכל טוב ויפה פחות או יותר. הייתה יום הולדת לאמא שלו, אחותו ואמא קבעו לצאת לבית קפה ולקנות לה מתנה, היא (האחות) הציעה לבעלי שיצטרף אליהם אם הוא רוצה וכך יוכל לקנות גם מתנה לאמא. במהלך שיחה שלי איתו הוא סיפר לי ואני נפגעתי קשות. קודם כל, לא ברור לי למה אם הן יוצאות יחד לא מזמינות אותי שאני חלק מהבית כרגע ורוצה להאמין שהן רואות בי כבת משפחה. אז נגיד ונבליג על זה, אבל שבעלי יצטרף אליהם ולי לא יגידו כלום?? אז פשוט יצא מצב שהוא החזיר אותי מהעבודה הוריד אותי בבית והמשיך אליהן!! לדעתי זה הזוי ואני ממש ממש נפגעתיואמרתי לו את זה גם. הוא טען שהוא לא מבין מה לא בסדר כאן מאחר וזה אמא והילדים שלה. אבל אני כרגע גרה אצל ההורים שלו וזה פשוט נראה לי הזוי שאני לא אהיה מוזמנת גם ליציאה הזאת, חפיפניקית כמה שלא תהיה. בנוסף יש להם קטע שהכל חייב להיות שווה בשווה אז האחות אמרה לבעלי שכמו שבעלה לא הוזמן כך גם אני (שוב-הזוי, מכיוון שהוא לא גר כאן). אשמח לדעת מה חושבים כאן מגזימה או צודקת?
לדעתי הצורך שלך מובן. אבל לא חושב שצריך לעשות מזהדי שרוט
את יכולה בעדינות להגיד לבעלך שיצרפו גם אותך. אני בטוח שהם ישמחו.
תלוי במסביב, ואין בזה דין נחרץהעני ממעש
נכון שאחיות זה קטע רגיש ...יהודה224
אני יכולה להבין למה נפגעתיעל מהדרום
קודם כל יש הבדל בין חתן לכלה, יותר הגיוני שכלה תצטרף למסעדה עם החמות, מאשר החתן.
יכול להיות שאם בעלך היה פונה אלייך ישירות ומספר לך שהוא ואחותו רוצים לצאת עם אמא שלו לבד, וזה לא היה נעשה מאחורי הגב, היית מקבלת את זה בסדר גמור.
הגיוני שאחים רוצים לצאת לבד עם אמא שלהם.
נשמע לי בסדר לגמרי..האמא והילדים שלהאור123456
מבינה אותך.... לא נעים...פרצוף כרית
כזה גבר קלאסי שהוא לא מבין מה הבעיה
אני מבינה אותך מאוד
ואולי אפרט יותר אח"כ
אני חושבתלמה לא123
שזה מאוד מובן מאליו לילדים הנתינה של ההורים
האם את מעריכה את זה שאת ככלה, חביבה ככל שתהיי, באת לגור אצל חמותך בבית
אני מאמינה שאת אישה טובה ונחמדה
ועדיין לחמות שכלה באה לגור אצלה, זה מאוד מלחיץ, זה חדירה לפרטיות, זה מבחינתה להיות תחת משקפת כל הזמן, זה לתת ולתת בלי לחכות לתמורה, זה כל הזמן לחשב מה לומר ועוד יותר מה לא לומר, זה לדעת שתמיד יצליחו לתפוס אותך כשלדעת הכלה עשית משהו לא בסדר. זה המון הוצאות כלכליות וכו וכו'
ולכן,
את זו שמתארחת אצלה, ולכן את צריכה כל בוקר להוריד בפניה את הכובע, להכין לה כוס קפה ולהתעניין בשלומה. ולקרקר אחריה
אחרי כל זה, כל עוד ההתנהגות שלה סבירה, את תצטרכי להבליג ולהבליג ולהבליג, כי אחרת את תהרסי את היחסים שלך איתה ועם המשפחה מסביב, והכי גרוע את חיי הזוגיות שלך,
אז או שאת יוצאת משם בהקדם האפשרי ועוברת לגור בבית משלך,
ואם את מחליטה להישאר, אז יש לזה מחיר.
נשמע לי בסדר שאמא תצא עם הילדים. עם כל זה שיש ליבת חוה
הגיוני ביותרשואל כדי ללמוד
אם גיסך היה מוזמן ואת לא זה כבר היה פוגע.
אני מניח שאם בעלך היה מספר לך מראש שהוא הולך לצאת עם אמא שלו ואחותו היית מקבלת את זה אחרת לעומת הגילוי בדיעבד, אז הפגיעה מובנת מצד זה
אין צודק ולא צודק,פרצוף כרית
יש פה כמה צדדים למטבע...
דבר ראשון , אני מאוד מבינה אותך
בתחילת הנישואין , גם היתי נפגעת מכל מיני דברים במשפחה , כי זה באמת קשה להתרגל לכל זה אחרי החתונה -
זה קשה להתרגל למבנה משפחתי חדש - שזה לא אבא,אמא ילדים - אלאפתאום נוספים גם נכדים וחתנים/כלות - שכביכול ה"מעמד" /הקשר - שלהם מעט שונה - כביכול הם שווי ערך אבל מצד שני אין את כל זכרונות העבר, הם אנשים חדשים שנוספו למשפחה
יש את הצד שלהם , רצו להפגש וזה בסדר זכותם
ויש את הצד שלך -
2 דברים שנפגעת מהם -
א. נפגעת מכך שבעלך לא שיתף אותך איפה נמצא (לא משנה לצורך הענין אם נפגש איתם או עם חברים)
ב. נפגעת מכך שלא הזמינו אותך גם לפגישה
לגבי א' - נפגעת שבעלך לא שיתף אותך איפה הוא נמצא - אני חושבת שזה אכן פוגע ואת צודקת,
את צריכה לדבר איתו ולהסביר לו שכשהוא הולך למקומות הוא צריך לעדכן אותך, לדעתי ככה אמור להיות בזוגיות, שבן זוג יודע איפה הבת/ן זוג שלו נמצא , עדכון בסיסי (בעלי גם לפעמים לא מבין את זה! אני חושבת שבנות יותר חזקות מזה מאשר בנים, נימוסים בסיסיים של קשר עם בני אדם... מינימום עדכון ושיתוף.. בכל אופן אתם זוג.... ) - כי אתם נשואים רק שנתיים, צריך ללמד אותו ולהרגיל אותו, בנים הם לפעמים לא מבינים מספיק את הנימוסים הבסיסיים בין בני אדם, אין להם את זה בבסיס, הם יותר חופשיים כאלה....
נדמה לי שזה נעשה מתוך תום לב ולא מתוך רצון להסתיר, אז צריך ללמד אותו אבל לא לקחת את זה כל כך בחומרה, זה טעות קטנה קלאסית של גבר..... לא כאילו שהסתיר והחביא פה משהו סודי, כולה נפגש עם המשפחה שלו.. לגיטימי.. (לא חלילה נפגש עם מישהי שאסור לו להפגש.....קחי בפרופורציות..)
לגבי ב' - נפגעת מכך שלא הזמינו אותך -
יש לזה 2 צדדים - מצד אחד את צודקת שלמה לא הזמינו אותך ואני מסכימה ומבינה אותך שזה פוגע
ולמה לא הזמינו אותך , את הרי חלק מהמשפחה ולמה כביכול "מנדים " אותך וכו' וזה ממש לא יפה וכו'
ומצד שני, תסתכלי על הצד שלהם - אולי הם מתגעגעים לחיים של פעם - לפני החתונות של כולם - שהם סתם היו משפחה רגילה בלי חתנות וכלות ונכדים וכל זה שמסבך את המשפחה והופך אותה ליותר "מורכבת" ו"מסועפת"........ כאילו סתם לשבת ולדבר טבעי בלי נימוסים וכו'
לסיכום,
זה דבר שקורה, קרה גם לי , מבינה אותך , אבל תדעי להבא שלא כל דבר שפוגע בהכרח אומר שהם נגדך או לרעתך, פשוט יש להם את הצורך שלהם להזכר בעבר או להיות בטבעי בלי לעשות רושם, זה הכל
ואם את כל כך רוצה ליצור איתם קשר - תיזמי! תיזמי מפגש עם חמותך/ גיסתך - לא יקרה כלום..... אנשים שיוזמים מפגשים נחמדים - הם רק עושים טוב סביבם.. אל תחכי שיזמינו - את יכולה להזמין בעצמך....
בהצלחה יקרה וחיבוק על הקושי ועל ההרגשה הפוגעת מצידם!
מבין את הכאבהגיבן מנוטרדהם
אבל קחי את זה בקלות כי כשיוצאים עם החמות צריך להיות מנומסים לראות שהטחינה לא נוזלת לך על הסנטר ולאכול בפה סגור.
הורס את כל הכייף וההנאה.
אם עדיין זה מפריע לך הייתי ממליץ לנסות לקבוע יציאה משפחתית של כולם בנוסף.
(או לחלופין שתעשו יציאה של בנות רק את חמותך וגיסתך
)אם החלטת לגורהמקורית
בעיניי זה הדבר הכי גרוע שזוג יכול לעשות לעצמו, אבל אם את כבר בתוך הסיטואציה - אז תקבלי ותשמרי על שלום הבית שלך.
ועכשיו לעניין עצמו - היא לא חייבת לקחת גם אותך. ואם היית גרה בבית אחר כנראה זה לא היה מפריע לך. אז מעכשיו, עצה אוהבת - תחשבי כאילו את לא גרה איתם כשיש לך ביקורת על חוסר שיתוף שלך בדברים או חוסר התחשבות. זה מכניס לפרופורציות.
ועם כל קושי שעולה - תדאגי שיעמוד לנגד עינייך הסכום החודשי אותו את חוסכת, ותשקלי בכל פעם על כף המאזניים אם כדי לקבל את הסכום הזה היית מוכנה לעבור את מה שעברת.
עוד לפני שקראתי..פתחו לי פתח
מספר/ת הסיפור תמיד צודק/ת..
האם ישנה זווית ראייה אחרת לסיפור?
אקרא את ההודעה
ואנסה לשתף בתובנות שלי.
מה זה משנה מי צודק? השאלה מי חכם?בסדר גמור
חבל על הכאב שלך וכל מה שיצא מזהנשוי ושחוק
ותדברי עם בעלך תסבירי לו איך את חווה תענין
הי יקרהתהילה 3>
נניח שהוא באמת עשה את זה בתום לב, ובלי שום כוונה רעה ואפילו ניקח את זה עוד צעד קדימה, מתוך דאגה אלייך,
עדיין- את הרגשת פגועה ושכוחה.
ולכן הנקודה פה היא לא מי צודק, אלא שאת נפגעת וזה ציער אותך. זה גם לא אומר שהוא רע ורצה לעשות לך רע, סביר להניח שממש לא.
פשוט זה מה שהרגשת.
כשנכנסים לשיח של מי צודק ומי אשם כל אחד מתבצר בצדקתו ומגונן על עצמו,
ואין פה קשב לחויה של הצד השני.
מציעה פשוט להגיד שנפגעת/נעלבת ממה שהיה.
לא נורא....ד.אחרונה
אל תקלקלי לעצמך, ממש חבל.
נכון שההרגשה שלך לגמרי מובנת - אבל אין כאן שמץ כוונה רעה ביחס אלייך.
זה שאחותו רוצה לצאת עם האמא לקנות משהו - ולא איתך - זה לגמרי מובן, על אף שאתם שם בבית.
את חלק מהמשפחה, ויש "מדרגות" בענין. היא בת שלה, גדלה אצלה כל השנים. טבעי לגמרי שבת תזמין את אמא שלה בלי הגיסה.
העובדה שהיא גם לא הזמינה את בעלה, רק מחדדת את זה שכך היא תופסת, ואין בכך שמץ כוונה לפגוע.
ממש לא קשור ש"אתם גרים שם"... וכי בגלל שההורים שלו נדיבים ושמחים בכך שאתם שם, אז האחות צריכה/אמורה להסתכל עלייך, ביחס לאמא שלה, כאילו זה "ממש אותו דבר"? לא.. אלה דברים שנבנים עם השנים. אם תקחי דברים כאלה בטוב, לא תקפידי, תבני יחס אוהב וקרוב עם המשפחה - אז עם הזמן סביר שגם האחות הזו עצמה תציע לך להצטרף לדברים כאלה...
לגבי בעלך - ההרגשה אכן מובנת. אבל שימי לב. לא הוא אירגן ללכת בלעדייך. אחותו אמרה לו, "בוא נלך עם אמא. אני לא מזמינה אפילו את בעלי".. מה הוא תפס? קצת נחת לאמא עם הילדים שלה, שטרחה שנים רבות בגידולם...
עצם זה שהשיב לך ככה - מראה שאין כאן שמץ משהו שלילי כלפייך. זה שאתם גרים שם כעת, אינו רלוונטי לענין.
אז קחי נשימה עמוקה - למרות התחושה הראשונית הלא נעימה, שאפשר להבין - תאמרי לעצמך, יופי.. בעל שככה מתייחס לאמא שלו, סביר שגם היחס שלו אלי יהיה במושגים כאלה של משפחתיות טובה..
היה לי דוחה אצל חמי וחמותי בחגחיוך2019
מאז ומתמיד היה לי קשה שם.. בשנים האחרונות ההגעות שלנו ללינה הצטמצמו לפסח וסוכות. בדכ היינו ישנים בקומה למעלה ושם יש שני חדרים.
מורכב לי שם מאד, אח אחד עם אספרגר נמצא בדכ אצל ההורים בחגים.
הבית מבולגן, מוזנח ולא הגייני. שירותים מלוכלכים, מטבח מזונח וכו...
בשנה וחצח האחרונות, אחות של בעלי באה לגור שם עם החבר שלה והבת שלהם בת שנתיים והם השתלטו על הקומה למעלה.
נשאר לנו רק חדר אחד בקומה למטה, שהוא גם הממד, חדר קטן ביותר שיש בן מקום למיטת יחיד ושני מזרונים על הרצפה. בזה עם תכננו שנהיה משפחה של שני הורים ו3 ילדים🤬 בעוד בקומה למעלה יש שני חדרי שינה ובאחד מהם אף אחד לא ישן.
למיותר לציין שהיה זוועה, הילדים קפצו על המזרונים, קפצו מהמיטה למזרונים שברצפה, רבו כי היו צריכים לישון שניים על מזרן אחד. התינוק בכה רוב הלילה ולא מצא את עצמו.
באמצע הלילה אזעקה ונכנסו לממד הזה עוד 6 אנשים פלוס כלב.
סבל
חמותי התפלאה למה לא נשארנו גם שבת אחרי החג פחחחח
אני כועסת. אם כבר הזמנתם אי אפשר לאפשר להיות בחדר הפנוי למעלה? אשכרה הגיסה השתלטה שם אז אי אפשר..
הבית היה סירחון. לא יכלתי לעמוד בזה, רוב החג יצאתי להסתובב בחוץ.
ומרפי כשיצאתי למטלה עם התינוק אחרי דקה שתיים היתה התרעה ואזעקה, ולרוץ לממד 3 קומות למעלה עם תינוק בן שנה וחצי ביידיים.
למחרת החג כשהתעוררתי בבית גילתי דימום והריון שחשבתי שהתחיל נגמר.
רע לי.
איך אפשר להזמין אנשים ולא לאפשר להם תנאים מימנליים של שהות?
איך אפשר להשאיר חדר ריק ולדחוס את כולם לחדר אחד. אני עצבנית. אבל יותר מזה מוצפת ולא מצליחה לחזור לרוגע והשלווה שלי.
למה בכלל הלכתי לשם.. הלכתי כי חשןב לי שלילדים יהיה סבא וסבתא בליל הסדר, אבל החויה היתה זוועה והגוך שלי עדיין מזועזע מזה.
אפשר לדבר עם חמותך על זה?חושבת בקופסא
לפנות בעדינות ולבקש את החדר הריק?
בכל מקרה נשמע מבאס ממש. מה בעלך עושה בשביל לשפר את התנאים האלו?
אז תצמצמו גם את הפעם בשנההעני ממעש
באמת לא פשוטנהג ותיק
ומורכב
אי אפשר להסביר להם?
למה לא היה אפשר להיות בחדר הפנוי למעלה?
כביכול זה נהיה הבית של האחות שהתנחלה אצל ההוריםחיוך2019
ולחלוטין לא ידעתםנהג ותיק
לפני שהגעתם שזה יהיה המצב?
וגם אם זה הבית של האחות, אי אפשר שאח שלה ואשתו או האחיינית יהיו שם?
באמת מוזר להזמין כשלפחות לזוג אין מיטה לכל אחד משני בני הזוג
מסכימה שזה פחות מתאיםחיוך2019
באמת מצב מורכב מאודנהג ותיק
הקשר עם האחות לא חזק גם בלי קשר לחגים?
אין מצב לנסות להתקרב בשגרה כדי שאם תתארחו שוב (אם בכלל תרצי עם כזאת מציאות) תוכלו להשתמש בחדר הפנוי למעלה?
לך אין בכלל קשר עם גיסתך?
והכי חשוב, בעלך מבין אותך בכל הסיפור הזה?
בעלי מבין אותי מאדחיוך2019
ברוך הנהג ותיק
מאוד חשוב שהוא איתך
אם הקשר עם גיסתך טוב, אין אפשרות לפני אירוח שם לבקש ממנה שאתם או הילדים יהיו בחדר השני?
על הדברים האישיים שלה כמו שאמרת לא צריך להיכנס
חבל שתגיעו לשם ותצאו בכזאת הרגשה לא טובה
זה כאילו גולש למקום האישיחיוך2019
מורכבנהג ותיק
מאוד מורכב
וכנראה מצב רגיש ביותר
אגב, להזמין את ההורים אליכם רלוונטי?
חמי אוהב את הבית כנסת שלו בחגיםחיוך2019
ולהזמיןנהג ותיק
אז מציע להיות רגישים ממשהסטורי
אז אישית, בלי קשר לכלל ההתנהלות, הייתי חושב שמי שמסוגלת להיות אמא, אמורה להחזיק באופן קבוע דירה לעצמה ולא להיות תקועה אצל ההורים, אבל כנראה שגם זה חלק מהמורכבות.
למעשה מציע להתמקד במה נכון לכם, גם אם זה להשאר בבית (אולי להזמין אותם אליכם?), אבל בשום אופן לא להכנס למורכבות בין גיסתך להורים.
כבר כתבתי פעם בשרשור אחרפשוט אני..
מבחינתי, אירוח צריך לכלול תנאים מינימליים כגון מיטה.
אם אין מיטה, אין אירוח שכולל לינה. נקודה.
''אמא, אנחנו נשמח מאוד להתארח אצלכם, אבל בגלל שאין לכם מיטות עבורנו, נגיע ביום שבו אפשר גם לחזור הביתה לישון אחרי האירוח''. ככה פשוט.
בלי דרמות, בלי להפוך את זה ליותר ממה שזה.
אין מיטות, לא מגיעים.
צודק, באופן אישי קשה לי עם ליל הסדר בלי סבאחיוך2019
נשמעעוד מעט פסח
שחלק מהקושי הוא גם שציפו מכם 'להתכלב' בלי שאמרו לכם.
ויש אנשים שבאמת זורם להם לישון מיליון אנשים בחדר קטן (שכנים שלי ישנים קבוע 7 נפשות בממ''ד עם תנאים כמו שתיארת). אבל יש אנשים שאצלם ילד בלי מיטה משלו- לא ישן דקה.
והילדים שלי הם מהסוג האחרון- אז אני מבינה אותך מאוד.
ואשתף שפעם חמי וחמותי הוציאו אותנו לנופש, אבל כדי לחסוך הם החליטו בשבילנו שהילדים ישנו שניים במיטה. שזה סבבה בעיני אנשים מסוימים, אבל אצלנו לא. ממש ממש לא. וגילינו את זה רק כשהגענו לנקודת האירוח.
אני הייתי חצופה מספיק כדי לשלוח שני ילדים לישון בחדר של סבא וסבתא.
ומאז זה לא חזר על עצמו.
קלעת בולחיוך2019
וואי, כואב לקרוא את התיאורשלג דאשתקד
ומצד שני, ממש מרגיש לי שאני מכיר את הסיפור הזה... די דומה לבית שאני מכיר. או בקיצור, יש מצב שאנחנו קרובי משפחה 
בכל מקרה, התיאורים נשמעים לא טוב, אבל גם צריך להבין שאלו ההורים של בעלך, ואיזשהו מחיר תצטרכי לשלם על הכבוד שלך לבעלך ולרצון שלו לשמר קשר עם הוריו.
לשמחתי, אני שומע כאן הרבה תחושת הזנחה, אבל לא משהו בלתי הגיוני או לא אפשרי לחלוטין.
מציע שתקיימי שיחה עם בעלך ותחשבו על מה כן ומה לא, ואיך בכל זאת הולכים זה לקראת זה. כי בסופו של דבר דם זה לא מיץ עגבניות ואנחנו צריכים לתת מקום להיבטים סוציולוגים של בני זוגינו.
מציע לך להגיע עם אמפתיה וכבוד לצרכים שלו. קחי בחשבון שהמחיר יכול להיות הוצאה של בטן מלאה שלו על הורייך (אחרי הכל, הגמל לא רואה את דבשתו). וגם להכיר ולקבל את המושג "כניעה".
זה מה יש...
מעניין אם יש קרבת משפחה...חיוך2019
למרות שלא נראה לי.
ביננו אנחנו פתוחים ומדברים על הכל.
על האתגרים בשמפחתי ובמשפחתו.
וגם הוא מבואס מהמצב.
קשה לו שאמא שלו לא יוצאת...
לא מבין מה האחות נתקעה שם שנה פלוס...
וגם מתגעגע, בקיצור, מורכב
תראישלג דאשתקדאחרונה
הסיפור-מסגרת שתיארת, מתאים אחד לאחד לבית שאני מכיר (ולמגינת הלב, הבית שגדלתי בו. רק שמסיבות שונות אני כמעט לא מתארח בו..). וכן, הכתיבה שלך מתאימה לגיסה שהתארחה בחג. כולנו יודעים שמאוד קשה לה.
מה שכן, זה כנראה לא אתם, גם כי אין הרבה סיכוי שהיא תכתוב כאן, וגם כי כשכנסת לפרטים זה שונה מאוד מהבית שאני מכיר (האספרגר הוא לא אח אלא קרוב ברמה אחרת, והאחות התקועה היא לא דתלשית וזה סיפור של הרבה יותר משנה שנתיים. ועוד כמה פרטים).
מצד שני, דווקא אני מדמיין את אותה גיסה מתייעצת אתי. ובכנות אני בעיקר שואל את עצמי למה מתוך כמה וכמה ילדים שקשה להם, רק היא "עושה כל כך הרבה בעיות"? למה דווקא היא לא מתפשרת? ובפרט באמת שהם באים מעט מאוד (לא רק לאירוח, גם לארוחה קצרה וכדו' הם בקושי באים, וגם כשבאים - זה בלעדיה).
וזה מדגיש לי אולי את מה שצריך לשים לב ולהיות מודעים לו. בשביל לשמר קשר עם משפחה, זה עניין רציני ודורש איזה מחיר משמעותי. אם זה חשוב לכם (כמובן בהנחה שזה באמת חשוב), אז נאלצים לשלם את המחיר. אפשר להפחית את הכמות, אפשר למצוא מקסימום פתרונות לבעיות ספציפיות (נניח אם יש בעיה עם הממד, אז אולי יש לבעלך חבר ילדות או שכן שהוא בקשר טוב איתו, ושינסה לסדר לינה אצלו). אבל אם הקשר הזה חשוב, צריך להבין שיש לו מחיר.
זה לא קל, אבל יכול להיות שגם בילך מתקשה אצל הורייך ושותק, ולא כדאי לעורר דובים. ובכלל יש סיכוי שזה גם קשור לרגישויות ייחודיות שלך.
בהצלחה יקרה ♡
קהילה דתית מגןבשת בצפוןיונית321
האם חייבים להגיד את כל ההגדה? (מוזכרים ילדים)חרות
מה החובה להגיד?
תמיד אני מוצאת את עצמי מתזזת בין הילדים לאורחים ובין לבין מנסה להשלים את כל הטקסט של ההגדה.
אני תוהה מה חובה להגיד ומה רשות... אשמח למקור אם יש לכן..
בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גבריםהסטורי
כולל מצוות סיפור יציאת מצרים.
אמנם כמינימום שבמינימום, למי שלא מצליח הכל (או חייל וכד' שיש לו דקות ספורות), יוצאים ידי חובת סיפור יציאת מצרים בהזכרת יציאת מצרים שבקידוש (וכמובן - לשתות כוס ראשונה) ולהגיד מ"רבן גמליאל היה אומר וכו' לפיכך וכו'" עם הברכה שחותמת את המגיד וכוס שניה.
(מקור: משנ"ב סימן תע"ג ס"ק ס"ד).
נוהגים להשתדל מאוד לשמוע גם את עשרת המכות (משנ"ב שם) ולכאורה כדאי מאוד גם את הפסקה של "עבדים היינו" שבהתחלה, שבה מופיע סיפור השיעבוד והיציאה בקיצור. (ע"פ דבריו בסימן תע"ב ס"ק נ')
מעבר לזה - כמובן כל המרבה, הרי זה משובח, אבל אם את מפסידה קטעים מכל הדרשה הארוכה של "ארמי עובד אבי וכו'" - לא צריך להילחץ להשלים.
חייבים להגיד "פסח מצה ומרור"אריק מהדרום
גם כשהשאר אומרים ואת שומעת זה תופסחוזרת
רבן גמליאל אומר פסח מצה ומרור חובהחתול זמני
עשרת המכות מאוד חשוב
כל השאר פחות מהותי
מניח שאת מדברת על מגיד והללנפשי תערוג
מגיד לוקח כ10 דקות בקריאה מהירה ורצופה
הלל כ3-4 דקות
לא רואה לחץ להשלים כלום.
תכווני בקידוש. תגידי "פסח מצה ומרור" את עשרת המכות.
ותכוונתי "ולהגדת לבנך". תספרי להם שאת מתזזת אחרים כי זה פסח.
או שלשם שינוי אל תתזזי.
ואז הם ישאלו מה קרה שאת ככה נינוחה?
אז תספרי להם שעבדים היינו ועכשיו את בת חורין 🤣
פסח שמח
פירוט של מה שחייבים:גבר יהודי
מתוך שולחן ערוך "הרב", תעג סעיף מג:
ועיקר נוסח ההגדה שתקנו חכמים חובה על הכל הוא מתחילת עבדים היינו עד הרי זה משובח ואחר כך מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו כו' עד סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי ואח"כ פסח שהיו אוכלין כו' מצה זו כו' מרור זה כו' בכל דור ודור כו' ואותנו הוציא משם כו' לפיכך כו' עד ברוך אתה ה' גאל ישראל ושאר כל נוסח ההגדה הוא מנהג שנהגו כל ישראל מדורות הראשונים:
נ.ב. מה שהוא כותב "סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי" - הכוונה היא עד עשרת המכות (ולא חייבים להוסיף את דברי רבי יוסי הגלילי וחבריו)
ומי שמוכרח לקצר יותרגבר יהודי
ממה שזכור לי מהמשנה ברורהשלג דאשתקד
צריך לומר, או לפחות להקשיב, מ"רבן גמליאל אומר, כל שלא אמר..." עד הברכה שלאחר ההגדה.
אם תרצי אבדוק במדויק
זה מה שכתבתי:הסטורי
בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גברים - נשואים טריים
וציינתי את המקורות.
העובדה שכמה ניקים שונים, ענו על דעת עצמם בלי מקורות ו(כנראה) בלי לדעת בכלל, כיצד הראשונים והפוסקים השונים הבינו את המשפט היחיד שהם ציטטו, מדגישה שוב עד כמה הפורום אינו במה מתאימה לפסיקת הלכה.
מסכים איתך בכל דבריךשלג דאשתקדאחרונה
ולתועלת הציבור, להלן דברי המשנה ברורה, סימן תעג סעיף קטן סד:
גם נשים חייבות במצות הלילה ובאמירת הגדה ... ולכן החיוב גם על המשרתת שתשב אצל השולחן ותשמע כל ההגדה ואם צריכות לצאת לחוץ לבשל עכ"פ מחויבת לשמוע הקידוש וכשיגיע לר"ג אומר כל שלא אמר וכו' תכנוס ותשמע עד לאחר שתיית כוס ב' שהרי מי שלא אמר ג' דברים הללו לא יצא ונוהגין שגם קוראין אותן שתשמע סדר עשרה מכות שהביא הקב"ה על מצרים כדי להגיד להם כמה נסים עשה הקב"ה בשביל ישראל
פסח+עומס+אופיhodayab
אז ככה:
פסח: צריך להסביר למישהו למה פסח מלחיץ?? למה חשוב לשמור על סדר ונקיון לקראת פסח?? למה יש מליון דברים על הראש?? נראה לי שמובן.
עומס: אנחנו לא נשואים טריים, יש עוד כמה קטנים ב"ה וכולם בבית. אז עומס יש בלי עין הרע.
אופי: בעלי אדם מבולגן, ואני מתערבבת לחלוטין מבלאגן בעיניים. זה ממש מכבה אותי. והוא מנסה לסדר, רק שמבחינתי זה עוד יותר גרוע כי אני רק חושבת שמסודר ומסתבר שהוא משאיר לי כלים מלוכלכים בייבוש, או שם את הדברים במקום הלא נכון (ולא קשור!!!), או שהוא פשוט לא מסדר כי "גם ככה את לא מרוצה" ואז הכל נופל עליי.
אז בימים כתיקונם אני מחליקה. אבל עכשיו גם קשה לי, וגם הגדולה שלנו (שדומה לו מאד) מסתבר גם ירשה ממנו את האופי ומתחילה לסדר בכאילו בדיוק אותו דבר! ופה אני בפאניקה מוחלטת. אני כועסת עליה שהיא לא מסדרת ושמה דברים לא במקום ומוציאה דרך זה עצבים בעצם על אבא שלה. וזה ממש מתסכל.
בנוסף, אני מרגישה שאני היחידה שרודפת אחרי סדר בבית ואני לא מהמבריקות, אני מדברת על מינימום. לראות מרצפת ריקה. כולם מבלגנים ואני מנסה לאסוף את עצמי ואת כל הבלאגן בבית ולסדר...
עצות מישהו?
חיבוק יקרהנגמרו לי השמות
בזמן וביום הכי לחוץ בשנה אולי זה לא הזמן לתהליכי עומק,
לכן ממליצה רגע לעבור את היום ומחר כמה שאפשר, ובהמשך לראות במבט-על איך לגשת לנושא.
גם לבחון יותר לעומק את הצורך שלך שם,
גם את ההתנהלות עצמה של כל אחד מבני הבית בנושא הסדר והניקיון,
גם להקשיב פנימה ולפתוח לעומק את הצד של בעלך שכתבת שהוא כן מנסה לסדר
וכי הזמנים בהם הוא לא מסדר עבורו הם כי "גם ככה את לא מרוצה" כדבריו.
כלומר להקשיב רגע לחוויה הפנימית גם שלו.
שהוא כן מנסה וניסה לסדר.
שאולי לא יודע או לא מסוגל או קשה לו לסדר כמוך, אולי זו לא החוזקה הכי חזקה שלו, אולי הוא "סתם" שונה ממך והראש שלו פועל אחרת
וכן הלאה...
וגם שהוא לא מסדר לא כי לא אכפת לו, לא כי הוא נגדך, אלא כי באמת באמת הוא מרגיש שמה זה שווה אם גם ככה תהיי לא מרוצה, אז הוא במעין "אין כניסה" כמו תמרור כזה.
אם אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.
אם לא אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.
אז מה אוכל לעשות?
אולי אני מרגיש שכל מה שלא אעשה זה אף פעם לא יהיה בסדר או מספיק?
שאין לי שם כניסה, אין לי שם מוצא?
אולי אני צריך להרגיש שם בעומק שכן יש הכרה למאמץ שאני כן עושה,
שכן יש קבלה לשוני ולאדם שאני,
שכן אשתי שמחה ומאושרת,
שכן אני יכול לתת יד ולתחזק את הבית כמו שצריך ויש לכך ניראות והערכה?
וכמובן לשמוע גם לעומק אותך.
ואז להגיע למציאת דרכי כיוון שיכולים להתאים לשניכם.
אחרי ראיית עומק שלך
ראיית עומק שלו
ראיית עומק של ההתנהלות כולה בנושא
השלב של ההתקדמות והפתרונות יכול להגיע יותר בבהירות, אבל רק על גבי ההבנה לעומק והניראות של כל הנ"ל.
שולחת עוד חיבוק וחיזוק
ב"הצלחה גדולה בכל יקרה!
ומצרפת לך כאן שתי הודעות שכתבתי בדיוק מקודם בפורום הו"ל שיכולות להתאים גם לכאן ❤️
וקצת על הזוגיות שלנו בתקופה הזו
(משום מה קצת מתקשה ולא עובד לי להעתיק את הכתובת של הקישור עצמו, אז ניסיתי מה שיכולתי בינתיים ואם לא עובדים לך הקישורים אפשר פשוט להיכנס לכרטיס שלי ולראות את שתי ההודעות האלה שם בצורה מסודרת...)
יש לך בית גדול והרבה מקום?שוקולד לבן
אם כן אני מציעה לרכז כל תחום באותו אזור, לתת מקום לכל דבר ואם צריך לכתוב על כל מגירה וקופסא מה יש בה. כשיש מקום לכל דבר, וכל תחום באותו האיזור הרבה יותר קל לשמור על סדר גם למאותגרי סדר קשים. ואם הםממש מאותגרים שלטים ממש יכולים לעזור כי הם רואים בדיוק איפה כל דבר
צריך כמובן תקופת הטמעה,אבל זה עדין מקל מאד
אם לא קשה לך אפשר גם לזרוק ולפנות מהבית דברים לא נצרכים,ואז זה מוריד מהבלגן כי יש פחות מה לבלגן
לפני פסח תמיד הכי מבולגןרוני 1234
וזו תקופה שצריך לנשוך שפתיים ולהחזיק מעמד.
לאחרי פסח אני מציעה חלוקת תפקידים שבה את האחראית הבלעדית על הסדר ו"בתמורה" הוא אחראי על משהו אחר (רצוי משהו שאת שונאת לעשות).
בתור המבולגנת מביננו אני יכולה להעיד שאני בכלל לא *רואה* שום בלגאן בזמן שהוא משתגע ולכן זה פתרון ממש טוב שבו הצד המסודר משלים עם הבלגאן של השני אבל "מרוויח" ממקום אחר.
נשמע גםמשה
אם יורשה לי, שאת בעצם כועסת על אנשים שמנסים לעזור (וטועים) ומוציאה את החשק שלהם מזה. גם על הבעל ועכשיו גם על הילדה שלך.
גם התגובה שלו "גם ככה את לא מרוצה" נשמע כמו "אני עושה את המקסימום שלי ואת לא מרוצה". זה לבד מוציא את החשק.
המחשבה שלי: רשימה סגורה, לתת לו משימות שלא מטרגרות אותו איתך, ובטח שלא להעיר לו. זה לא מועיל לכם.
קראתישבורת,לבאחרונה
נשמע שאת מאוד מוצפת, יש עלייך הרבה עומס ופסח עושה להכל בוסט.
את רוצה שותפות ואת צודקת, כשאין זה מאוד מתסכל.
אני חושבת שזה יותר עמוק מהבלגן הטכני וכדאי לברר מה קורה לך בפנים ובזוגיות.
בקשר לילדה-
ברגע שאת שמה עליה תווית שהיא כמו אבא שלה המוח שלך כבר מתחיל לחפש הוכחות לזה ואז כל דבר קטן שהיא עושה נצבע דרך זה.
היא קצת אבא שלה וקצת כמוך ובעיקר היא אדם בפני עצמה.
היא תלמד ממך מיומנויות בצורה יותר טובה כשזה יבוא בלי לחץ.
אז אולי הכי שווה כרגע להתרכז בלהחליף את המחשבה שהיא דומה לאבא שלה במחשבה אחרת כמו שהיא עדיין לומדת.
זה יעשה המון הבדל.
שולחת חיבוק❤️🧘🏽♀️🙏
מעשים קטנים של אהבהצופה אנונימי
שלום לכם
קצת חדש פה (בעיקר קורא מהצד)
רציתי לשאול ולשאוב השראה
אילו מעשים קטנים (או גדולים) אתם עושים לאשתכם (או לאשכן) להראות אהבה?
פרחים, פתק קטן, איזה שוקולד…
בתודה מראש לכל העונים
מקווה שיעזור וייתן השראהזמירות
פרחים מידי יום שישי,
לקום בלילה לילדים הקטנים
לקום איתה בלילה גם כשהיא מניקה כדי לעזור
אחריות לניקיון הבית
אחריות לקניות השבועיות
מתנה שווה ליום הולדת
ליזום מידי פעם יציאה לבית קפה/מסעדה
ליזום לצאת איתה לקניות לעצמה בקניון
לאפשר לישון עד מאוחר בשבת בבוקר
חופשות שוות בארץ או בחו"ל
דעה לא פופולרית אולי(מנק' מבט נשית)*אשתו של בעלי*
בעיניי זה מיותר לחלוטין שהבעל גם יקום בלילה,לפחות שהבעל ישן כמו שצריך
מי שבא לה להעיף עגבניות...רחמים...הכל נקי פה לפסח...
זה תלוירקאני
לי היו תקופות בתחילת ההנקה
שהציל אותי כשהוא היה קם לעזור לי
לא קם יחד איתהנפשי תערוג
אבל כן היינו עושים סוג של תורנות או לפחות קימה אחת שלי כדי שיהיה לה 4-5 שעות רצופות של שינה.
אחרת זה מורכב להמשיך לתפקד שכל שעתיים צריך לקום להאכיל + יש בית ועוד ילדים שצריכים את צרכי הבית
לא רלוונטי בהנקה מלאהרקאני
מש"א☝️☝️☝️*אשתו של בעלי*
גם בהנקה מלאה זה מאוווווד יכול לעזוררחללי
יש תינוקות שלא נרדמים מיד אחרי הנקה.
ואפילו רק להביא את התינוק לאישה להנקה בשכיבה יכול להקל מאוד מאוד.
אבלרקאני
הוא כתב שהוא קם במקומה...
זה לא רלוונטי
לקום יחד איתה כן
בעיניי מיותר*אשתו של בעלי*
רק בשביל להביא/להחזיר תינוק,
זה תינוקי ומיותר בעיניי,במיוחד אם הבעל עובד למחרת.
תדעי שיש נשים שזה עוזר להן מאודרחללי
ככה לא באמת צריך להתעורר אלא ממשיכים להניק חצי מתוך שינה.
ויש גם אמהות מניקות שעובדות.
אני חושבת שיש תפיסה כללית, ופרטים טכניים.לאחדשה
ויש הבדל מהותי בעיניי, בין מה גבר יכול לעשות לאשתו, לבין אשה שיכולה לעשות לבעלה.
מבחינת התפיסה- זה חופף בעיניי והכלל הוא- לאן מכוון החץ? מה בראש סדר העדיפויות?
כל הפעולות הקטנות- והנחוצות מאוד, צריכות לנבוע היכן ומתי שבן הזוג יצליח לחוש תחושת אכפתיות, וזה שאני בראש סדר העדיפויות.
ברור שאנחנו חיים עם רגליים על הקרקע, ויש בלתמי"ם ויש עניינים אבל מה מניע אותי?
מקווה שזה ברור..
לעניין הטכני-
לפי דעתי אשה צריכה להרגיש יציבות, לקיחת אחריות ויוזמה.
מה הבעל יכול לעשות?
ליזום דייט- ביתי או בחוץ, אחת לשבוע או לשבועיים, לדאוג שיש מי שישמור על הילדים (לא לבקש מאשתו אבל שהוא יהיה זה שמוביל את העניין)
משקה שהיא אוהבת בלי שהיא תצטרך לבקש
משהו טעים שהיא אוהבת
מסאז'- בזמנים שמותר, או אפילו לרכוש לה מסאז' מקצועי
הודעות במהלך היום, גם הבעת חיבה רגשות ומחשבות וגם שיתוף -נתקלתי בסרטון\ פוסט הזה וחשבתי עלייך (משהו שמביע אהבה, הערכה או תשוקה)
כמובן שפינוק של מתנה שווה מדיי פעם, מבלי שהיא תצטרך להתחנן ולהזכיר מליון פעם, לשים לב היא היא רומזת או אומרת שרוצה משהו, ולהפתיע איתו
לסדר לה את המיטה
אם מתאפשר לשניכם בלו"ז- לשחרר אותה לעשות כרצונה לזמן פינוק של מה שהיא רוצה, כמה שעות מבלי שהיא תצטרך לדאוג איך הבית מתפקד ומסתדר...
כשיש אפשרות לתת לה לישון עד מאוחר בשקט\ שנ"צ
ושוב חוזרת לעיקרון- שהיא תרגיש במעשים ולא רק בדיבורים שאתה חושב עליה ושהיא נמצאת בראש סדר העדיפויות.
נשמע שפותח הפוסט הוא גבר לכן עניתי על הצד הנותן הגברי..
תגובה נפלאהנגמרו לי השמות
❤️לאחדשה
זה לפירקאני
מה שהשני אוהב
אני אוהבת קפה
כיף לי שהוא מפנק אותי בכוס קפה עם שוקולד
הוא אוהב אוכל טוב
כיף לו שאני מפנקת בארוחה שווה
פתקים זה תמיד טוב
פרחים אני פחות בקטע
דווקא בעלי שמח לקבל עציצים יש לו גינה מכובדת
לצאת ביחד לטייל
הוא מאוד אוהב לצאת לאיזה מעיין
אני אוהבת לבתי קפה
חושבניחתול זמניאחרונה
שמשתנה מאדם לאדם.
כן יש בזה משהו טיפונת לא־רומנטי לשאול "מה עושה לךָ/ךְ את זה"
אבל באמת אנשים כל־כך שונים וכל־אחד אוהב ומתלהב ממשהו אחר.
סבורני שהחכמה הגדולה היא לאו דווקא לעשות את המעשה הרומנטי הגנרי אלא דווקא לדעת מה הצד שני האוהב? מה האופי שלו? מה הנקודה שנוגעת בו/בה בדווקא?
אשמח לשמוע ממכםאישדרומי
רק הערה טכנית-ממתקית
כלב מתנפל על חתול
אריה מתנפל על הטרף שלו
וכו
הורים לא מתנפלים על ילדים...
הורים מחנכים
הורים מקשיבים
הורים יכולים להחליט שתהייה תוצאה מסוימת
אבל לא התנפלות.
וסתם בנימה אישית
ילדה בת 11 לא צריכה להחזיר אח מהגן
אלא אם-
היא מסכימה לאחר שנשאלה (ולא הכריחו אותה )
היא בוחרת בכך או מציעה
מצב קשה של אחרי לידה וכו...שאז מסבירים לילדה שאין ברירה וממש נצרכים לעזרתה.
אי אפשר לצפות מילדה בת 11 שתבצע זאת באופן קבוע, אלא אם זה מרצונה, כדי שיהיחה רצון כזה- אפשר לדבר, להסביר, לחנך. היא לא חייבת.
איחור לבריתעליית תהום
שלום חברים,
בימים אלו האירועים נעשים בצמצום. חבר שלי ערך ברית, קבע תפילה ב13:15 (שעה מאוד מוקדמת לטעמי) ואז טקס.
אני הגעתי בתחבורה ציבורית, וחשבתי שמן הסתם דברים קצת מתעכבים. הגעתי ב2. בדיוק סיימו וניגשו לאכול. הוא עשה לי פרצוף.
עד כמה גרועה ההערכה שלי שאיחור חצי שעה זה סביר?
מאוד תלוי סגנון והרגליםהסטורי
בימים כאלו, בהחלט משתדלים לא להתעכב. לא עמדתי בצורך, אבל מניח שאם הייתי בסיטואציה - ברגע שהמוהל נמצא והתינוק נמצא, הייתי משתדל לבצע את הברית, לפני שתהיה אזעקה...
אגב, לא הבנתי למה 13:15 זה מוקדם, זה כשבע וחצי שעות אחרי הנץ...
אמצע היוםעליית תהום
לא חייבים להגיע...הסטורי
בבריתות די מדייקים - בהרבה מקרים למוהל כמה בריתותפ.א.
עזוב. תתקדם.נפשי תערוג
הגעת מתי שהגעת, חשבת מה שחשבתשם פשוט
ברור שהתכוונת לטוב והתאמצת.
אבל בכל מקרה איחרת, הבן אדם נפגע, אפשר לקחת אחריות קלה ולהתנצל מכל הלב.
ענו תשובות יפותהעני ממעש
ומוסיף
תלמד מזה
האם אני מתאמץ לראות את המציאות לפי המשקפיים של האחר?
או שאני מקטין ראש ומחשיב רק את המשקפיים שלי
מה עניין הניסוח הפילוסופי כאן?פ.א.
חתונות מקובל להתחיל כשעה לאחר הזמן בהזמנה (ואצל חרדים אף יותר משעה).
בריתות - בזמן
תלוי . אצלינו זמנים זה קודש גם בחופה.העני ממעש
תמיד יש יוצאים מן הכלל 😀פ.א.
ברית זה לא חתונהפשוט אני..
כמאמר מנחם בגיןאריק מהדרום
אתם לא אנשים בוגרים?סתממישהי
אתה לא האבא של התינוק,
נראה שגם לא הסנדק.
הגעת מתי שראית לנכון, שלום.
לא הבנתי את האירוע בכלל..
חצי שעה סביר לגמריממתקית
מוזר שהתחילו בול בדקה ברית...
כנראה אופי.
אנחנו באופי גם דייקנים, אבל מלכתחילה לא מתחילים בזמן אירועים למען המתעכבים, חצי שעה זה בסדר גמור.
ושהחבר יעריך את נכונותך ונסיעתך לשמוח עמו, חבל שעושה פרצופים.
העיקר זו הסעודת מצווהאלעדאחרונה
תהנה מכל רגע