מרגישה היחידה בעולם שלא מוצאת את עצמה תעסוקתיתשחר אבקשך
מה שמעניין אותי וקשור אלי -זה אפשרי לעבוד רק כעצמאית
וניסיתי
וזה לא עבורי כל השיווק
וזה לא קבוע ומסודר שאפשר לבנות כהכנסה קבועה


קיצר זה נחמד מהצד
אבל לא כמשהו קבוע

אני לא מוצאת שום דבר מדבר אלי חוץ מזה
שנים לא עשיתי תואר כי פשוט לא רציתי כלום
לא רק שלא רציתי
לא הצלחתי לדמיין את עצמי עובדת בשום דבר ומצליחה בשום תואר מוגדר

מפה לשם
התחתנתי.. ילדים

עובדת חלקי מהצד
אבל צריכה קצת יותר- עדיין חלקי ולא משרה מלאה
אבל
לא יודעת בכלל מה הסכוי שלי
למצוא
לא רוצה עבודות שחורות
לא סייעת ולא קופאית וכו
זה לא אני. בכלל

רוצה משהו אחר

ולא רוצה להרוויח מינימום
ומהבית זה בכלל ליגה
אבל לא חייב
ועדיף משהו עם אנשים..ומשמעות ושליחות..



אני לא רוצה ללמוד עכשיו תואר וכו רוצה לעבודשחר אבקשך
ולא יודעת איך לחפש חוץ מקבוצת דרושים בפייסבוק וכדומה שלא עוזרת בכלל

מיואשת ממש
לפעמים שווה להשקיע קצת כסף ללכת ליעוץ תעסוקתיבתי 123
אולי תרשמי פה מה כן מדבר אליך יותר בפירוט ויעלו כל מני רעיונות.
מבינה אותך שאת לא רוצה תואר כרגע אבל אולי לימודים קצרים?
מזכירות רפואית או משהו כזה
תודה.. אולי..חשבתי על משהו משרדי אבל תוהה אם אצליחשחר אבקשך
כי אני לא אוהבת בכלל עבודה משרדית ובורחת מבירוקרטיות כמו מאש ותמיד מפילה הכל על בעלי
אז נראה לי פחות יצליח לי

אבל אשמח לשמוע מה עוד יש..בכללי...
אולי יפתח לי משהן חדש
מהיבט אישיבשורות משמחות
בירוקרטיה בעבודה משרדית לא דומה לטיפול בירוקרטי אישי.
אז מהבחינה הזו דווקא לא הייתי מוותרת על עבודה משרדית.
מה שאני אוהבת בעבודה משרדית שלא לוקחים אותה לבית.
אני באמת שוקלת לעשות 3ורס כזה בסיסישחר אבקשך
של אופיס ומה שצריך עבור זה
כי כרגע דם את זה אני לא יודעת הכי טוב
ומשהו ברעיון של לבא לשבת מול מחשב .לעבוד..ולחזור הביתה
בלי מלא אנרגיות מיותרות דוקא נחמד לי
אם זה במקום נעים באווירה וביחס


אולי.. תודה רבה
מקפיצה לך!אם_שמחה_הללויה
וחיבוק! את לא היחידה. יש המון נשים שמחפשות את עצמן.
בטוחה שיהיה כאן לבנות מה לייעץ לך
את לא היחידה... חיבוק!גלויה
ואנח כן עם תואר
ולא מוצאת את עצמי.
תודה רבה על ההזדהותשחר אבקשך
🙂
גם אני מחפשת את עצמי..אני10
אבל חושבת שגם לא חובה לעבוד רק בעבודות שעש תשוקה אליהם.
זה עבודה, זה נועד להכניס כסף. ברור שלא לעבוד במקום שרע לך או משעמם או נוגד את האופי או הערכים שלך, אבל לא חובה להנות מכל שניה.
כל עוד זה משהו שאת יכולה לעשות טוב, למצוא שפה משותפת עם העובדות האחרות, וסהכ סבבה לך העבודה עצמה לדעתי יותר מזה זה בונוס נחמד.
פשוט מרגישה שככ הרבה שנים הייתי בתפיסה הזאת שצריך לעבוד במה שאוהבים וללכת אחרי הלב, ובסוף אני מסתכלת על עצמי וסביבי, והרבה מאד ממי שהלכה עם הסיסמאות האלה היום אבודה מבחינה תעסוקתית, לא נהנית ממה שהיא עושה וכו (יש כאלה שכן מאד הצליחו, אבל הן לא רבות), ומי שמצאה מקצוע שיהיה לה בסדר היום כבר עם ותק ומקצועיות ונהנית.
אני חושבת על זה הרבהשחר אבקשך
כי מה שאני טובה בו ואוהבת ויודעת שזה השליחות שלי- כרגע לא רווחי לי - שוב כי להיות עצמאית זה סיפור לא קל..וכרגע צריכה גם את הבטחון שמה שאני צריכה להכניס- אכן יכנס

אני מחפשת לעבוד במשרה חלקית כי עם הילדים כרגע פחות נכון לי להשתגע וגם חשוב לי להשקיע בעוד דברים
וחלקית זה מספיק לנו כרגע

קיצר..
אז לא מוצאת משהו חלקי
שמדבר אלי
יש גם תנאים מגבילים נוספים של-
מצד דת- עבודות לא שייכות
שעות לא מתאימות לאמהות
גיל לא מתאים לדרישות
והרבה בגלל 'אין לי תואר

אז מצאתי פעם עבודה בחנות שחשבתי שסבבה והשעות היו נוחות ו..ברחתי אחרי יום! הרגשתי מושפלת שאני אדם בוגר (קרוב ל40)
וחכם ועושה דברים שממש לא מתחברים לי עם פשוט לעבוד בחנות...
או עבודות דומות
כאילו- זה מה שהגעת אליו בחיים?
זה כאילו תגלי את המחנכת באולפנה פתאם קופאית בסופר - זה אולי גאווה אבל הרגיש לי משפיל.. התביישתי ממש..


(ואני עושה דברים בחיים ואפילו כאלה חשובים ..ואני גם משתדלת להיות אמא טובה וזה הכי חשוב בעיני..)

ועדיין ככה הרגשתי
ולכן מפחדת מכל עבודה טכנית פשוטה ללא תואר

אני כן מתלבטת אולי לעשות קורס מקצועי קצר(!) של שנה גג ופשוט לעבוד במשהו נחמד, קל ונח שזביר למצוא בו עבודה..
ולהמשיך לממש את עצמי במה שאני טובה בו אבל מהצד ובנוסף

אבל מה אפשר?

אני לא רוצה לפרט פה מדי על עצמי
אז אשמח פשוט לרעיונות🙂
אולי סייעת פרטנית?בתי 123
מבינה אותך. תחושה באמת קשהאני10
אני מאמינה שכל עבודה מכבדת את בעליה, ואני בטוחה שגם את מאמינה בזה, אבל הלב לא תמיד זוכר ❤

מה עם עבודות מזכירות? ספרנות? גם בבתי ספר או מתנסים
אולי לעבוד במעבדות של בתי ספר? אולי מוקדי שירות לקוחות טלפוניים של בנק או משהו כזה?
אם את צריכה שעות נוחות קחי בחצי משרה, ואז כל יום תסיימי בצהריים.
יש גם חנויות שזה לא כמו חנות בגדים אלא נגיד חנות שנותנת שירותי משרד

תסתכלי בלוחות דרושים של אתרים ממשלתיים, עיריות, מתנסים
וגם בלוחות משרות של מוסדות אקדמיים באזור שלך (הרבה פעמים משרות שמוצעות לסטודנטים יכולות להתאים למה שאת מחפשת, וגם למוסדות האקדמיים עצמם הרבה פעמים דרושות מזכירות או עובדות אחרות)
תוכלי לתת דוגמה לחנות נותנת שירותי משרד? למה בדיוקחולת שוקולד
חנויות צילום לדוגמאאני10
בתי דפוס
מקומות שעושים הדפסות על מוצרים
וואלה, תודהחולת שוקולד
מה עם סייעת בכיתה?דפני11
זה מינימום...וצריך לעבוד כל יום כדי להרוויח מינימושחר אבקשך
קודם כלהמקורית
חשוב לי לומר שאם את עושה בחירה לעבוד בעבודה ללא תואר אקדמאי או השכלה מסוימת זו בחירה לגיטימית. אני מכירה אישה בת מעל 50 שבאה לעבוד במוקד שירות, היתה כבר סבתא ועשתה כסף טוב ושעות נוחות והיתה מאוד מרוצה.

ולגבי קורס קצר- הנהלת חשבונות או חשבת שכר זה קורסים קצרים שהמשכורת בהם עם וותק של 5 שנים מגיעה גם ל5 ספרות. הקורס לא יקר. אבל זה לא חצי משרה בדרכ
וגם - היום עולם השליחויות מאוד רווחהמקורית
יצא לי לקבל משלוחים גם מנשים לבית.
אולי שווה לבדוק בכיוון אם את ניידת. זה גם נחשב גמיש יחסית
את מנסהשירוש16
לעבוד קצת ולקצור מייד פירות גדולים מאוד.
אפס השקעה = אפס תוצאה.
אם את לא מעוניינת להשקיע בהכשרה- העבודות המתגמלות יותר פשוט לא יתאימו לך ולמעביד.
אין לי בעיה מצידי גם לעשות תואר כרגעשחר אבקשך
אני לא *לא מעוניינת להשקיע*

אני פשוט לא יכולה כרגע להתמסר ללימודים 4-5 ימים בשבוע עד 6 בערב או משהו בסגנון
מאחר ואני לא בת 20+ ולא אמא ל1-3 ילדים אלא ב''ה למשפחה ברוכה שכרגע בוחרת *להשקיע* בה
ובי- בלעסוק במה שאני אוהבת (המקצוע העצמאי-שאגב למדתי כמה שנים)
ובפרנסה- בוחרת להשקיע מה שצריך בהתאם לכוחות ולמציאות

אני אולי מבקתשת משהו שאין הרבה בנמצא. נכון. אבל אני לא חושבת שזה 'אפס תוצאה'
ואין סכוי..י עובדה כשכבר עבדתי בעבר בכל מיני..
ואני כן מוכנה להשקיע וללמוד קרס של שנה -שנתיים נגיד.
ולא מחפשת להרוויח סכום אגדי..רק מכסה את הצורך לשנו כרגע

לא מצטדקת
אבל לא מרגישה שמה שכתבת מתאר את המצב באמת


אםשירוש16
את מחפשת עבודה שנוחה מבחינת שעות או מהבית, לא פיזית אלא אתגר אינטלקטואלי עם סיפוק ואחריות - אז צריך להשקיע.

קורס של שנה בדרך כלל לא מביא לעבודה נוחה עם משרה חלקית, שתתאים מכל הבחינות כולל דת.
את גם לא ממש הסברת איזה סוג עבודה את מחפשת. בתחום השירות, שיווק, כוח אדם, פיזית, עצמאית מול שכירה.

אז מתוך כל הנתונים הללו (שיחסית חסרים) אני מנסה להסביר שיהיה קשה עד בלתי אפשרי למצוא עבודה שתתאים.

בדרך כלל פרנסה וכן הצלחות אחרות בחיים בדרך כלל מגיע בעקבות השקעה לא קטנה. גם עצמאיים צריכים להשקיע הרבה בתחילת דרכם, פיזית, כלכלית, נפשית.
ונשמע שאת לא במקום הזה - את מחפשת עבודה קלילה וחלקית עם שעות נוחות. את מחפשת עבודה עם קריטריונים מאוד מאוד ספציפיים. בדרך כלל מי שיש לו כבר הכשרה וידע של כמה שנים יכול להתחיל לחפש עבודה ואף להתקבל אליהם ולהתחיל לדרוש תנאים נוחים כמו עבודה מהבית או משרת אם. אבל הזכות לדרוש את התנאים הללו בדרך כלל מגיע אחרי כמה שנים של ידע וניסיון, לא על ההתחלה.
אני מבינה- והשקעתי כמה שנים בתחום העצמאישחר אבקשך
ובו היתי רוצה באמת להתפתח יותר
ובעז''ה אעשה את זה בהמשך יותר בגדלות

רק מנסה למצוא משהו נוסף..כדי שלחץ הפרנסה לא יפול כולו על התחום העצמאי כי זה לא טוב לי כרגע

אני מרגישה כאילו הבקשה שלי מכעיסה את כל מי שבעלת תואר..כאילו איך את מעיזה לרצות בכלל משהו אחר

אז רק רציתי לומר
שנכון אולי הרצון שלי לא הגיוני
או לא נפוץ

אבל כל אחד יש לו מסלול אחר בחיים
נכון שאתן חושבות שזה אולי חכם אם היתי עושה תואר בגיל 20
נכון האמת מסכימה ..🙂
אבל ברשותכן לא יכולה לפרט פה למה זה לא קרה בזמנו....
וכרגע
המצב הנתון שלי זה שאין לי תואר
ואין לי כרגע אפשרות לעשות תואר (לא מעצלות. פשוט לא יכולה ..( כאמא לב''ה לא מעט ילדים שעדיין קטנים,בעלי מחוייב גם לעבודה שאין מצב שנשנה כי זה חלום חייו..וגם שלי. ולא יכל הרבה להוריד שעות כדי להתגייס למשימה..וגם כלכלית לא נעמוד בזה כרגע)
אז בסה''כ מנסה להתייעץ פה עםנשים חכמות לקבל כיווני חשיבה שלבד לא חשבתי עליהם

ובאמת בא לי לומר מממש תודה ענקית לכל אחת ואחת שענתה!! ממש מעריכה את ההשקעה והמחשבה
נתתן הרבה כיוונים ונק' למחשבה
אני ממש מרגישה שזה סידר לי את הראש
ומקווה שאצליח למצוא פתרון בקרוב


יש אפשרות לעשות את מה שאת אוהבת ביחד עם עוד מישהי?מכחול
נניח אם את תופרת, לעבוד כשכירה/שותפה של עצמאית אחרת. ואז את עושה מה שאת אוהבת, אבל בלי האחריות הבלעדית, ובלי שיווק וכו'

יכול להתאים לך?
לא מכירה כזאת אופציה..שחר אבקשך
הלוואי..

אני לא מכירה כמעט מישהי שכן מוצאת את עצמהתיתי2
תעסוקתית...
בשלב האמהות.

אני מסתכלת על החיים כפרופורציה ארוכה, רואה סביבי המון אמהות בנות 40 שמתמקצעות, פותחות עסק, ופורחות,
בשלב שבו לא צריך לג'נגל עם הילדים ולהתאמץ מאוד כדי להחזיק את כל הכדורים.
מגיל 40 עד גיל 70-80 יש לך קריירה שלימה לבנות בנחת. בכיף. באהבה.
עם פחות לחץ, גם פחות לחץ כלכלי.

ליבי עם מי שליבה בתחום שהזמן הוא כשאת צעירה
אבל אני בטוחה שאפשר להיות גמישה, יצירתית, לגלות את עצמך מחדש בגיל מאוחר יותר.
אני תכף בת 40 וממש לא מתכננת להפסיק ללדדת בקרוב🙂שחר אבקשך
בעז''ה מקווה לפחות..

אני בכלל לא רוצה לעבוד עוד
מה שאני עובדת מספיק כדי למלא ולחדש אותי
אבל צריכה עוד תוספת עבור פרנסה..
אפילו עוד 1500-2000שח יהיו סבירים
אבל לא שאצטרך לעבוד 5 בקרים כדי להרוויח אותם..זה לא שווה את זה כי זה פוגע בכוחות לילדים..ובכל המכלול

אני ממש יודעת מה אני מתכננת לעשות כשיגדלו פה וקצת אתפנה
יש לי חלומות מהממים שרק בא לי לבצע ..
אבל לא בא לי גם לעבוד בינתיים בעבודות שרע לי בהן מחפשת אפילו משהו פרווה כזה..שנחמד וקצת קשור אלי..ותו לא
ואוו מדהיםחולת שוקולד
אז את ההגשמה העצמית כבר יש לך, או לפחות תוכניות לזה
אז אם המטרה כרגע היא רק תוספת הכנסה קטנה בעיני זה לא חייב לבןא דווקא ממשהו שאת ממש אוהבת, אצלי המדד הוא שזה לא יהיה משהו שלילי, שלא כיף לי, אבל לא חייב שזה יהיה דווקא משהו חיובי, שכן כיף לי, מספיק משהו ניטרלי
וגם מבחינת המשכורת והעבודות ה"פשוטות" אם אין לך תואר קשה לצפות לעבודה מסוג אחר ובשכר יותר ממינימום, אם היה לך נחמד בחנות ולא המשכת רק בגלל תחושת ההשפלה אז בעיני אולי הפתרון הוא לנסות להתגבר עליה כי באמת שאין הרבה אופציות אחרות
בסכום כזה את יכולהפפרינה
לטפל בילד אחד או שניים בביתך יחד עם ילדייך. אפילו לא כל יום. לזה יש תמיד ביקוש.
את יכולה לעשות קורס קצר של לבורנטית / לוקחת דמים ולעבוד 3 שעות בבקרים, אפשר לא כל יום, באחת המרפאות...
מה מה מה?? קורס קצר בתחום רפואי? יש חיה כזאת??חולת שוקולד
לקיחת דם זה קורס קצרנפש חיה.
לשמור על ילדים לא רוצה..יש לי מספיק את שלי🙂שחר אבקשך
אם היה לי טוב היתי נשארת עם הקטנים ו''מרוויחה'' את אותו הסכום בלחסוך משפחתון

אבל לא טוב לי אין לי אח''כ סבלנות לילדים שלי

לבורנטית ? מה היא עושה?
זה קורס שלומדים איפה?
לוקחת דמים...חשבתי שזה אחות עושה לא?
לבורנטים זה לא קורס לדעתיהמקורית
בשביל להיות לבןרנט צריך לדעת כימיה וביולוגיה ברמה אקדמאית.
אולי שינו תנאים מאז שהייתי תלמידה
יש לי חברה שבצבא הייתה לוקחת דמים אחרי שעברה קורסאם_שמחה_הללויה
אז כנראה לא חייב בשביל זה תואר...אפשר לבדוק אם את אוהבת
חברה שלי שהיא לא אחותלהשתמח
לוקחת דם. היא כן עשתה קורס פרמדיקים או חובשים או משהו כזה וקורס לקיחת דם.
איזה כיף שיש לך חלומות ושאיפות!!אם_שמחה_הללויה
סיקרנת ממש באיזה תחום זה!
אמןן שתתפתחי בתחום שלך ולא תצתרכי הכנסה מהצד.
יכולה להמליץ לך על תוכן ביוטיוב של עומרי כהן מלויווי עסקי "תכל'ס"( אין לי אחוזים ממנו, אבל הוא באמת לדעתי נותן כלים פרקטיים מאוד ובחינם.)
וממליצה גם ספר על שלו "להצליח בגדול בעסק קטן".
אם 1500 זה מספיק מבחינתךלהשתמח
אז את יכולה לעבוד בשכר מינימום, 5 שעות ביום, עשר ימים בחודש, והגעת לסכום. אולי בתור סייעת מחליפה יומיים בשבוע.
אולי במתנס הקרוב אליכםבתאל1
באיזה תחום את מחפשת?

במתנס יכול להיות-ריכוז חוגים או תחום מסויים
משהו משרדי
תחום תרבות
שיעורים פרטיים או פרוייקטים מסויימים
יש הרבה מסגרות של ליווי וסיוע לעצמאיםמיקי מאוס
אולי שווה לחשוב על הכיוון הזה?
לבד זה באמת קשה

אבל אם יעזרו לך להקים את זה אולי זה יהיה אחרת?
אולי שיתוף פעולה עם עצמאית אחרת?
יש מצבפרצוף כרית

לקחת תחום שאת טובה ו ומדבר אליך

ולקחת ייעוץ רציני בתשלום כמו אצל לירון מור או יועצת עסקית אחרת - ואולי זה יעזור לך בשיווק ופרסום העסק? אולי יצירת קורסים אינטרנטיים?

חשבתי פשוט לעשות בעצמי קורס שיווק ופרסוםשחר אבקשך
ואז ללמוד בעצמי את העקרונות של זה..

לסיכום- אשמח לקבל מידע או רעיונות לקורסים קצריםשחר אבקשך
של גג שנה-שנתיים
שיכולים לאפשר לי למצוא מקצוע
(חשבתי אפילו על תואר אבל..וואו מטורף הללמוד עד 6-9 בערב לא פרקטי בחיי כרגע)
נכון את העניין והמימוש אני מוצאת בעיסוק שבצד העצמאי

אבל כן רוצה למצוא פתרון ארוך טווח לעבודה נוספת כהשלמת הכנסה
אני מרגישה שאני מחפשת נס -עבודה בקצת ימים ובשעות הבוקר , שכר גבוה ממינימום , נח קל מספק וכו

אז רוצה למצוא תחום ופשוט לעבוד מהצד -הכמות תהיה לפי הצורך ולפי מה שאמצא

איזה רעיונות יצירתיים יש לכן?

אם יש גם המלצות ספציפיות לאיפה ללמוד
או על קורסים דיגיטליים אז בכללללל
אולי עיצוב?אני10
ואגיד לך את האמת, אני לא מאמינה שיש דבר כזה "ללכת עם להרגיש בלי" גם כשזה נראה ככה מבחוץ..
שכר גבוה דורש השקעה של לימודים ושעות ולפעמים גם ציוד וכסף, ועבודה שכל אחד יכול להגיע אליה בקלות לרוב לא משלמת הרבה.
מאחלת לך למצוא את המקום שלך ולחיות ברווחה ונחת
רעיונותהמקורית
ייעוץ משכנתאות
חשבת שכר
ניהול חשבונות
מזכירה רפואית
מזכירה משפטית
וגם בלי לימודים, אם תעשי חיפוש של משרה חלקית במודעות דרושים תופתעי לגלות שיש היצע
סייעת רופא שיניים?דפני11
מזכירה
טבחית של ישיבה/מדרשה
לוקחת דמים זה רעיון טוב אבל קצת שעות (אאכ את עובדת בבית חולים או קופה מרכזית שיש לה הרבה שעות מעבדה)
ספרנית
משהו בבתי אבות
מורה מחליפה- זה כסף די טוב אבל העבודה לא קבועה. מצד שני אם מכירים אותך בכמה בית ספר יכול להיות לך כמות שעות שדי חוזרת על עצמה כל שבוע.
עבודות מהצד של- הכנת מארזים/קינוחים

אבל גם אני כמו @אני10 חושבת שאין דבר כזה גם וגם וגם
ובאופן כללי בכל מה שקשור לעבודה אני הבנתי לא מזמן שעבודה זה לא חוג.... והיא לא בהכרח הדבר הכי מהנה בעולם. מעצם זה שהיא עבודה, קבועה, שיגרתית, לקום כל בוקר ולהגיע בזמן עם מחויבות, עם הספקים לעמוד בהם ועם אנשים (מה שתמיד יוצר מורכבויות ורגישיות)...תמיד יהיה מתח ולכן זה אף פעם לא יהיה חלומי כמו שלפעמים זה נשמע שיש אנשים שעפים על העבודות שלהם. גם להם יש התמודדויות בעבודה וקשיים. זה אופי יותר מאשר מזל, ולכן ברור שצריך למצוא תחום שמעניין אותי ושנחמד לי סך הכל אבל לזכור תמיד שאין מושלם ושעבודה זאת עבןדה, לא חוג...
ואגב, אני אומרת את זה באופן כללי, לא דווקא אלייך, יותר בשביל שאר הקוראות. כי סבבי יש המון שמתלבטות האם העבודה שלהן היא מה שהן רוצות/חושבות הרבה על הסבות למינהן.
זה השנקל שלי

(ואני עובדת בעבודה שלהרבה אנשים סביבי נשמעת חלומית..)
מה עושה ספרנית היום נגיד בבתי ספר לדוגמא?שחר אבקשך
מעניין אותי ..כי פעם הכל היה אחרת.. היא היתה עוטפת ספרים ומדביקה מדבקות לפי המדפים
מנחשת שהיום זה אחרת לגמרי ויותר ממוחשב..

דווקא יכל להיות לי נחמד אולי..אם אבין מה זה אומר


ואני מבינה מה את אומרת ..גם עבדתי פעם בעבודה שבהתחלה חשבתי שהיא חלומית מממש
היתי בטוחה שלעולם לא ארצה לעזוב ובסוף היה שם הרבה מורכבויות מתחת לפני השטח

ונכון גם עצם המחוייבות ..והלקום מוקדם ולפזר את כולם ולנסוע..ולחזור ישר לילדים ולבלגן
זה ממש לא חוג או פיקניק ודורש
אני באמת כרגע לא מחפשת חוג- אני נטו פשוט צריכה כסף אבל שלא יבא בדרך לשל סבל יומיומי אלא בעבודה שנעימה לי *בכללי*
ועם המורכבויות בתוך המערכת- אתמודד... בעז''ה

אני לא מחפשת להרוויח משהו אגדי
פשוט לא 30 לשעה..
אפילו 40 פחות או יותר יהיה לי בסדר
זוב2-3 בקרים זה לא סכום אגדי בכלל



רוב העבודות הפשוטות הן לא סבל בדכחולת שוקולד
נגיד מטפלת אני מבינה שיש מי שתסבול מזה אבל מוכרת? קופאית? מוקדנית? זה ניטרלי, אולי משעמם קצת אבל בדרכ לא גורם לסבל של ממש

מה עם הסעות למיניהן או מלווה להסעה? או אפילו להשכיר את הרכב שלכם מדי פעם?

מה עם ניקיון? זה אמנם כן נחשב ל"סבל" אבל מתגמל מאוד ביחס למינימום כי את עצמאית (בעצם כל דבר שתעשי כעצמאית יתגמל יותר, אולי תבדקי אם יש משהו מהרעיונות שנתנו לך שאפשר לעשות כעצמאית)
בשביל 1500 את צריכה כ15 שעות בחודש, שזה ממש לא הרבה

אגב, תודה על השירשור הזה, הועיל גם לי, מאוד
טכנאית אולטרה סאונד?להשתמח
וואלה ..זה לא תואר ארוך וקשה?שחר אבקשך
זה 3 שנים תוארדפני11
עם כל המטלות של תואר.... יש לי חברה שעשתה את זה
3 שנים של תואר שכוללים גם סטאג' בבית חוליםאם_שמחה_הללויה
עשיתי את זה
זה לא תואראמא לאוצר❤
בוודאות
בררתי לעומק
זה לימודי תעודה
שנתיים+ סטאז
הצעתי בלי לבדוקלהשתמח
מתוך הסתכלות קצרה באינטרנט, יש תעודה אחרי לימודים של שנתיים, מניחה שהלימודים כן דורשים. ויש תוכניות שמשלבות עם תואר ואז זה 3 שנים.
מה עם קורס שיווק דיגיטלי?ביבוש
יש קורס שהוא 3 בקרים בשבוע במשך חצי שנה
או 2 ערבים במשך שנה וקצת.

מה עם הוראה?
חשבתי על זהשחר אבקשך
אבל מתלבטת
כי כן בא לי שיהיה לי נישה שהיא לא רק התחום בעצמאי- שהוא הכי כיף לי ואני טובה בו
אבל לא בטוחה שאצליח תמיד להתמיד בשיווק שלו בכל הכח באופן רציף..
ולכן אם כבר לומדת בא לי ללמוד משהו אחר שפשוט יתן לי פינה נוספת מהצד

הוראה זה לא אופציה..זה תואר רציני ועמוס של 4 שנים( בלי תעודת הוראה זה לא פרקטי)


תודה רבה
ראיתי בדיוק (בזכות השרשור הזה) שיש מסלול מהירחולת שוקולד
ללימודי אחיות, שנתיים עמוסות ויוצאים עם תעודה
מזה תעודה לאחיות? אחיות זה תואר.אמא לאוצר❤
איפה לומדים את זה? קראתי הכל ולא הבנתי את זהשחר אבקשך
לא נשמע רלוונטי לךנשימה עמוקה
הסבה זה רק למי שיש כבר תואר ביד. וספציפית זה מסלול מאד אינטנסיבי ודורש, לא נראה לי משהו שאת מחפשת.. וגם העבודה אחר כך דורשת מאד ולא משהו קליל לעבוד בו מהצד.
זה לא הסבהחולת שוקולד
כן ממליצהנשימה עמוקה
מזכירות רפואית
לוקחת דמים
מזכירות במקום שמעניין אותך ושאת מאמינה בו
סייעת רפואית (שנתיים לימודים)
אם את טובה ונהנית בשיווק יש משרות שאפשר לעבוד בהן מהבית
ובכיוון אחר אם הצד הרפואי מעניין אותך אולי לכיוון קורס חובשים ולהמשיך לפרמדיקית
מזכירות רפואית*נשימה עמוקה
גם אני לא, אבל טוב לדעת שיש אופציה כזאתחולת שוקולד
שאפשר לברר אם יהיה רלוונטי
תעודה של אחות מול תואר - הרבהקופצת
פחות נחשבת בשוק העבודה.
בטח שאי אפשר להתקדם איתה..

מה שבטוח - זה ודאי לא "עבודה קלילה מהצד"
שמעתי שיש מסלול של שנתיים וחצי לאמהותיעל מהדרום
לק"י

כנראה קצת פחות עמוס.
אולי יעזור פה למישהי.
עיצוב גרפי זה משהו שקל למצוא בו עבודה כשכירה?שחר אבקשך
או שמסובך?

אני אוהבת קצת את הקטע היצירתי והעיצובי וחושבת שיכולה להיות טובה בזה
זה לא ה-עניין שלי אבל יכולה לראות את עצמי עושה את זה די בטוב

אבל מתלבטת עד כמה זה ריאלי למצוא עבודה בתחום ( לא רק כעצמאית )
אחותי עבדה בעבר כגרפיקאית של בית דפוסלפניו ברננה!
היא הייתה מקבלת על זה מינימום.
אין לי מושג אם כל בית דפוס מחזיק גרפיקאית או לא..
אפשר אולי במשרד פרסום או משהו בסגנון ואז זה לא כעצמאית.
עובדים הרבה שעות ביוםבתאל1אחרונה
אחותי עבדה עד חמש או שש ...
ולא מקבלים הרבה לשעה..זה די תלוי במעסיק
לגבי העיסוקבשורות משמחות
שלך כעסק.
אם את כן יכולה כלכלית אז הייתי מציעה לך לנסות לשקם את העסק הפרטי שלך בשתי מישורים-
1. לטפל בתחושה שגורמת לך לברוח מהטיפול בפרסום, אבל טיפול מהשורש. ולהשיב לעצמך את הכוח והביטחון להצליח ולהתגבר על הפחד. ממש טיפול רגשי כלשהו להבין מה עוצר אותך.
2. להשקיע כסף עם האנשים הנכונים ולשווק עכשיו בסיבוב שני את העסק והפעם כאדם אחר מלא רצון להשקיע ולהצליח, ללמוד מטעויות העבר.

תודה רבה!שחר אבקשך
האמת שזה לא שנכשלתי
רק התחלתי בזמנו ודוקא יחסית לזה שלא המשכתי בפרסום ויש לי עדיין 2-3 לקוחות כמעט תמיד סה לא נחשב כשלון

אני באמת מתחסקת מכן שאם זה האמת שלי אז כן להשקיע בזה
אולי באמת ייעוץ מקצועי שיתן לי כיוון וכח
אח'וב על זה
תודה רבה רבה על כל אחת שכותבת! סליחה 'לא מספיקה לכתוב לכולן אישי
בלתק חשבתי עלייך ואמרתי שאולי את בעניין של ייעוץלפניו ברננה!
שינה/הנקה/גמילה/שילוב של הכל?
נכון שכתבת שאת לא רוצה להיות עצמאית כי השיווק קשה, אבל בדברים כאלה הרבה פעמים גם ככה מקבלים לקוחות מפה לאוזן אז אולי זה ילך יותר טוב
לימודים זה מן הסתם בערך בטווח זמן כמו שאת רוצה
וזה במסגרת שעות כמו שאת רוצה, יתן לך כלים גם בתור אמא, משמעות, שליחות, עם אנשים...
זה דווקא כן בסגנון שלישחר אבקשך
בכללי כל הדרכת הורים בכל תחום והטח ענייני לידה וגידול ילדים פיזי ונפשי זה דברים שאני ממש קשורה אליהם ועם הרבה ידע כם מקצועי שכבר יש לי וגם אישי

יועצת הנקה יש בקהילה שלנו אחת מנוסה שכולן הולכות אליה..
יועצת שינה -הממ חח אני לא מצליחה לעמוד בכל השיטות בעצמי והקטנים שלי ישנים איתי במיטה אז נראה לי פחות עבורי

אבל אני אחשוב בכיוון מה עוד יכל לתפוס פה שאין..
בכיף איזה כיף שקלעתי 😁לפניו ברננה!
האמת שבגלל התוכן הכללי של ההודעה שלך היה נראה הגיוני שזה מתאים לך
אל תשכחי שאין אדם נוגע במוכן לחברו כמלוא הנימה.
אם את מחליטה ללכת על זה, גם אם יש מישהי אחת ידועה אצלכם באיזור, לא אומר שאת לא תצליחי, אם ה' רוצה שתצליחי. אנשים מגיעים ליועצות שינה גם מרחוק (אנשים יעדיפו מתחילה בגלל מחיר זול יותר, או מנוסה בגלל מקצועיות עם תעודות. וזה לא משנה כל כך אם את ניידת את יכולה לתת שירות של הגעה לבית היולדת וכזה..)
כמובן שיש גם הנחיית הורים
עוד רעיון בכיוון הזהבארץ אהבתי
לימודי אימון.
במקומות שאני ראיתי, זה לימודים של כשנה, פעם בשבוע (וצריך גם להקדיש זמן לעבור אימון בעצמך - דרישה של כמה מקומות שאני ראיתי, וגם לתרגול, ובהמשך לסטאז'. אבל סה"כ זו השקעה סבירה).
אחר כך כן צריך לפרסם את עצמך כדי שיגיעו אלייך, אין לי ניסיון כמה ביקוש יש לזה בפועל. אבל התשלום די מתגמל...
נכון חשבתי גם על זה ושכחתי!לפניו ברננה!
יש לי חברה שלמדה nlp ועובדת בזה..
תודה רבה רבהשחר אבקשך
זקוקה לתמיכה: רפלוקס סמוי*אורחת

זקוקה לתמיכה, הבנה, ועצות...

האם יש כאן אמהות לתינוקות שסבלו מרפלוקס סמוי?

הבת שלי בת 4 שבועות, וצורחת חזק כ-ל שנייה שבה היא לא עוסקת בשינה או יניקה : (

יאא קשההאונמר

היה לי בקטנה עם הבת שלי, לא סבלה, רק הקיאה אחרי כל ארוחה חצי ממנה.

תכלס עלתה מספיק במשקל אז רק חיכינו שיעבור.

אבל יש תרופה לריפלוקס, שמיועדת באמת למצבים שהתינוק ככה סובל.

ניסית?

כן... מוכר ממש.חושבת לעצמי

קודם כל חיבוק גדול. זה מאוד מאוד קשה.

גם כי את לא יכולה להרגיע אותה, וגם כי זה לא משאיר לך שנייה לנשום.

אצלנו עזר בסוף שילוב של 3 דברים:

תמ"ל ar (אנטי ריפלוקס) + ביוגאיה (למניעת עצירויות) + אומפרזול (תרופה).

אני ממליצה לפנות לרופאת משפחה,להבין איך את מתקדמת עם זה.

  • עזר לתקופות, אני כבר לא זוכרת כל כך...

דבר שני, כל הזמן להגיד לעצמך שזה זמני, אצלי זה עזר כי הבכי היה באמת רצוף, לא היה לנו יום ולא לילה...

וכל שנייה שיש לך עזרה שמתאימה לך קחי בלי לחשוב פעמיים... אפילו שמישהו רק יחזיק אותה... היא כל כך מסכנה זה באמת סבל בשבילם...

כן וזה קשה מאודדדדשקדי מרק

חיבוק

מציעה ללכת לרופא ילדים אם עוד לא הלכתי

למרות שאין פתרונות קסם

וואי זה מתיששshiran30005

הבת שלי הייתה ככה

אצלה הבכי היה 24/7 ורוב הטיפול נפל עלי אם כי בעלי סייע שהיה בבית. היינו עם תינוק בן שנה בבית כך שהקושי הוכפל. הייתי בוכה בלילות , כולם ישנים, הבית חשוך , היא בוכה בוכה ואני יחד איתה

בעצת הפורום הנהדר פניתי לרופאה היא נתנה אומפרזול ומטרנה AR

בהמשך התחילו פליטות והקאות אבל עלתה טוב במשקל

חיבוק חזק חזק , זה בסוף עובר❤️

סבלנו מזה (אולי... תכל'ס לא ברור מה היה לה...)מתואמת

מי אבחן שמדובר בזה? את עושה את כל הטיפים להקלה? ובדקתם גם לשון קשורה?

בכל אופן, מתפללת איתך שתעברו את זה בקלות...

חיבוק!ואני שר

מציעה לבדוק אוסטיאופתיה. אוסטיאופת טוב ידע להגיד אם הוא יכול לעזור בזה גם בשיחת טלפון מקדימה... (אותנו הציל בקושי קצת אחר אבל נראה לי ששמעתי שגם בזה יכול לעזור).

יש לי המלצה באיזור ירושלים אם רלוונטי.

תודה לעונות*אורחת

מוזר איך הנפש עובדת, עצם זה שאני רואה שגם אתן התמודדתן עוזר לי.

כמו שאתן כותבות, אין יום ואין לילה, והסבל הוא כפול: גם הקושי שלי, וגם הידיעה שהקטנה הזו שרק באה לעולם כ''כ סובלת!! יש לי דמעות כל פעם שאני חושבת על זה, אז משתדלת להתמקד רק בקושי שלי...

בדקנו לשון קשורה, היציאות סדירות, אין גזים יונקת בלבד.

כמובן מחזיקה אנכית חצי שעה אחרי כל הנקה.

התחלנו אומפרזול לפני שלושה ימים, בינתיים אין שיפור, הבנתי שצריך לחכות שבוע שבועיים לפני שרואים שיפור : (

לי זכור שאמרו שלושה ימים אחרי אומפרזולחושבת לעצמי

ניתן לראות שינוי, וזה תלוי במינון...

בינתיים חיבוק ותהיי חזקה,

זה באמת אתגר, במיוחד כשאת עדיין יולדת בעצמך...

עברתי את זה גם וסוחבת צלקות עד היום😌Doughnut

ועברו כמה שנים טובות...

המלצתי: לא לעבור את זה לבד! לשתף כל מי שאפשר ולחלוק עם הבעל את הזמנים הקשים. לקבל כל עזרה שמציעים וגם לא להתבייש לבקש לפני שאת קורסת.

תדאגי לך למלא פינוקים לשעות הקשות, סדרות מעניינות ללילות ערים, ועזרה ככל הניתן לימים שאחרי שתוכלי לישון,חוסר שינה זה נורא.

ממליצה בחום לנסות אוסטאופתיה אצל מישהו מקצועי, זה יכול ממש להקל.

ניסית מנשא? יכול לעזור לה מאוד ולך ♡אביה*אחרונה

עור מגורה בחורףאור.י

היי לכולן,

הקטנה שלי בת שנתיים עם עור כנראה די רגיש. כבר שנה שעברה בחורף ראיתי שהעור שלה נהיה מגורה מאוד והיא ממש סבלה וגירדה. השתדלנו להמעיט מקלחות ולמרוח קרם גוף כל פעם והמצב השתפר אבל לא נעלם.

כשהגיע הקיץ הכל חלף כלא היה, ועכשיו שוב שמתקרר זה צץ מחדש...

למישהי יש עיצות בנושא?

היא ממש סובלת ומתגרדת (בעיקר ברגליים ובצוואר).

תודה רבה לעונות!

אני ככה כל שנה, זה סיוט שימושית

כל יום פעמיים ביום קרם לחות טוב, ובעת הצורך קרם רפואי.

עוקבתדרקונית ירוקה

אנחנו מורחים קרם פעמיים ביום. מקלחות מהירות פעם ביומיים עם שמן של מוסטלה. מיד אחרי קרם.

ממליצה מאד כרגיל על הקרם לחות ליפיקאר באום שלאמהלה

לה רוש פוזה, ולפי המצב שאת מתארת הייתי מקלחת רק בשמן ולא בסבון. וגם כאן חברות הפורום מכירות שאני ממליצה על השמן של ליפקאר באום

את הילד האטופי שלי הוא פשוט הציל.

ד"א למרוח את הקרם לחות כל ערב אחרי מקלחת- לא רק שהמצב מחמיר. זה מונע מראש התלקחות.

בנוסף- חשוב מאד להלביש לה בגדים רק מ100 אחוז כותנה

לדאוג שיהיה לחות בחדר שישנה.

מציינת שאצלי ו הקרם שרף… היא לא הסכימה…חמדמדה

ברור שהקרם שורף, כי העור מגורה. למדתי להניח עליהםאמהלה

את היד מיד אחרי שמורחת זה מקרר את האזור ומרגיע. זה שורף לדקה! ומפסיק, יום למחרת זה כבר לא שורף. מנסיון- ניסתי על עצמי אחרי שראיתי שהילדון בכה

ומאז הוא כבר ידע להגיד לי זה שורף אבל לטובתי.

ממליצה גם!!ילד בכוראחרונה

אוטופיק? תנסן קרם של מוסטלה באופן יומיומיחמדמדה

לא לחכות שיציק , פשוט כל ערב

או לה רוש פוזה

מישהי שנכנסת להריון עם מירנה?הריון ולידה

משקשקת שזה אולי מה שקורה לי עכשו

דימומים מוזרים ותחושה של בעלי שהחוט קצת התארך

אני, אבל הוא נפל...אני=)

וואוהריון ולידה

תודה

כשהיה לי ככהפרח חדש

התברר שההתקן זז וכמעט יצא לגמרי

עדיין מונע באחוזים מסויימים

אבל לא להשאיר ככה

ומה עושים ? צריך חדש?הריון ולידה

כשהתקנתי הרופא הביא לי אחריות של שנה עם כרטיס , אני בתוך השנה. רלוונטי?

בטוח זה אומר שזה זז?

תנסי לבדוק אם את מרגישה את החוטפרח חדש

אם כן כמעט בטוח שזז

ואם נתן אחריות אז תחזרי אליו

אני הייתי כבר 2 שנים אחרי ההתקנה והוצאתי וזהו

אבל בעיקרון צריך לשים חדש

או להכניס אותו פנימה חזרה @אמאלה סיפרה שזה קרה לה והרופא הכניס

תמיד הרגישו את החוטהריון ולידה

הייתי צריכה לקצר בכל מקרה כי הוא הפריע ודחיתי את זה.

לא העזתי להרגיש בעצמי מעולם וחוששת להיאסר

הרגשתי אותו, מרגיש כמו 0.5-1 ס"מהריון ולידהאחרונה

שיתכן שהיה ככה מאז ומעולם כי תמיד הוא הפריע לו

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אה.מוריה

שמירת הריון זה גם כי זה הריון בסיכון. וגם כי יש יותר חשש ללידה מוקדמת. (יש יותר עומס על הרחם)

אצלי יצאה יחסית מאוחר.

ואופן כללי הייתי יחסית קטנה להריון כפול.

אבל זה גם תלוי בשרירי הבטן ועוד.

באופן כללי ממה שראיתי והרגשתי יש פולסים של גדילה. בפעימות כאלה. פתאום הבטן גדלה.

ולהתפלל שייגמר בשלום וידיים מלאות. בבריאות ושמחה.

אמן, תודה רבה!!ברכה כפולה:)

אני לא מתאימה לעזור פהמתואמת

כי התאומים שלי היו בשני שקים ובשתי שליות נפרדים

את ההלם אני כן מבינה...

פותחת יקרה, מאחלת לך היריון מבורך ובריא, ובע"ה שתצאי בשתי ידיים מלאות ובריאות!

אז איך בעצם יודעים שזה לא הריון תאומים רגיל?ברכה כפולה:)

אין "רגיל"מתואמת

יש כל מיני אופנים של היריון תאומים.

אצלי בשבוע 9 (השבוע שבו באתי לעשות את האולטרסאונד הראשון) ראו בבירור שהם בשני שקים נפרדים. זה באמת היריון התאומים הכי קל, כלומר בלי סכנות לסיבוכים.

אבל גם היריון תאומים כמו שלך יכול להסתיים בברכה ובבריאות @אמהלה באמת תוכל לכתוב לך עידודים בנושא...

הרופא אמר לך שהוא רואה שהם מחוברים בשיליה אחתזמינה

הוא ראה את זה אולטרסאונד

זה לא קשור להריון רגיל זה פשוט סוג הריון

זה בהחלט הריון בעל סיכון גבוה יותר

כי העוברים ניזונים מאותה השיליה ויש מקרים שעובר אחד מתפתח על חשבון השני

אני מציעה לך להתפלל שבעז"ה הכל יהיה תקין

לא משנה אילו סיפורים יש נתפלל כולנו שההריון הזה יהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות🙏🏼

שאלתי את מתואמת..ברכה כפולה:)

אמן, תודה!

מתכוונת להריון של לא זהים?מוריה

רואים שיש 2 שיליות, ו2 שקים, מחיצה עבה וכו'.

ככל שמגלים מוקדם יותר, מזהים את זה מוקדם יותר.

כי כשהם גדלים יותר קשה לראות.

לא לא..ברכה כפולה:)

מתאומת כתבה שיש לה זהים אבל ב2 שקים נפרדים ו2 שליות, אז תהיתי איך יודעים שהם זהים בעצם..

אה, עכשיו הבנתי מה את שואלת!מתואמת

אנחנו לא יודעים בוודאות שהם זהים - הם פשוט נראים זהים. (ויש להם צבע שיער ייחודי שמחזק את העובדה)

ורופאה מומחית אמרה לי שלפעמים ההתפצלות של הביצית קורית בשלב מוקדם מאוד, ואז היא מתחלקת לשני שקים ושתי שליות, וכך יש תאומים זהים מבחינה גנטית, אבל מבחינת ההיריון עצמו הם לא נחשבים זהים.

קראו לי, אז באתי אדום צהוב ירוק

אני אתחיל מהסוף הטוב - התאומים שלי בני 8, מתוקים מדבש ב"ה. והתאומות הזו היא קסם!

גם הם תאומי מונו-בי, שהחליטו לבדוק בעצמם את הסטטיסטיקות והסיכונים 😁

עברנו הרבה, ב"ה, כך שאני לא יכולה לבוא ולנופף בסיפורי הרגעה, אבל אני כן אגיד - שאנחנו סיפור קצה, ונכון שיש אחוזי סיכון לא מבוטלים בכלל, אבל רוצה ההריונות עוברים בטוב, וגם אלה שלא - זה מורכב אבל לא נורא.

גם אצלי עובר אחד היה קטן כל הזמן בשבוע, גם את הדופק שלו ראו רק שבוע אחרי הראשון.

זה נחשב תקין, כל עוד הפער נשמר/מצטמצם.

עוקבים ממש כל הזמן על הגדילה והפערים, כי זה סימן לשני סיכובי הריון שנפוצים אצל תאומים זהים.

חשוב לדעת שגם אם יש חלילה סיבוך יש בתוך זה סקאלה. יש מצבים שרק דורשים מעקב, יש מצבים שיש להם ב"ה טיפולים תוך רחמיים שממש מצילי חיים, ויש מצבים שאין מה לעשות חוץ מלהתפלל ולסמוך על הקב"ה שהוא יודע מה הוא עושה

מוזמנת לפרטי אם תרצי לשאול ולשמוע עוד

איך הזמן טס. 😄מוריה

אצל אחרים הם גדלים מזה מהר 😉אדום צהוב ירוק

וואי ממש תודה!!ברכה כפולה:)

כותבת לך בפרטי

וואי מזל טובשמ"פ

אין לי ניסיון עם הריון תאומים אבל שולחת כוחות וב"ה הריון משעמם וקל !

אמן!! תודה😊ברכה כפולה:)

בשעה טובה יקרה, שיהיה הריון תקין, קל ומשעמםםםםםםאמהלה

בידיים מלאות ומלא שמחה ובריאות.

אז ראשית- אהבתי את הניק, ומסכימה איתו לחלוטין. זו ברכה כפולה ומכופלת ונחת פי מליונים!!!!!

אני גליתי את ההריון בשבוע 6+5, מיד ראו שזה שניים בשק אחד ולא ראו מחיצה.

הייתי כל 3 ימים בUS, עד ששלחו אותי לד"ר נדג'ארי- מומחה מס' 1 בארץ לUS

והוא גילה את המחיצה שבוע 14+4 כמדומני.

בפעם השנייה שהגעתי לUS, עשתה לי אותו מתמחה והיא לא ראתה שני עוברים, ורק אחרי שהזדעקתי שאמורים להיות שניים ביא בדקה שוב וראתה.

היה תמיד מאד קשה לראות את שתיהן, כי הן היו תמיד באותו גודל, עם אותו קצב לב ואותם תנועות.

לדעתי זה שהם לא באותו הגודל בדיוק מוכיח יותר שסיכוי גבוה מאד שיש מחיצה.

בעקרון החשש הגדול בתאומים מוני בי הוא TTTS שזה בעצם גדילה של עובר אחד על חשבון השני

זה קורה אם יש להם כלי דם משותפים.

אצלנו ב"ה לא היה (אחרי הלידה הראו לי את השליה וראו את הכלי דם שהיו נראים ממש כמו עץ ששלח ענפים משני צידי השליה,

כלומר זה הראה לנו שכל החששות היו לשווא כי כלי הדם שלהם לא היו קרובים בכלל.)

אבל אני מכירה מקרוב תאומים מונו בי שכן היו להם כלי דם משותפים

ובערך בשבוע 20 עשו להם בחו"ל ניתוח תוך רחמי- צרבו להם את כלי הדם, ב"ה הם היום בני 15+

כיום הרפואה ב"ה מפותחת ויש רופא שמומחה לתחום- ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי. אן את מאזור המרכז, ממליצה לך לעשות אצלו את מעקב ההריון.

כמובן שאת צריכה להיות במעקב הריון בסיכון

יש הרבה יותר ביקורות. בהתחלה היה לנו פעמיים בשבוע. אח"כ עברנו לפעם בשבוע/שבועיים, ובערך משבוע 30 זה היה כל יומיים....

יצאתי בשבוע 25 לשמירה, גם כדי לשמור עליהם כמה שיותר ולנוח הרבה וגם כי היה לי כבדדדדדדד.

עלי ראו מאד מהר... תמיד ראו עלי מוקדם כך שזה לא היה שונה מתמיד.

אצלנו חוץ מההורים אף אחד לא ידע, ולכולם אמרתי שאני חודש קדימה, כך שלא היה נראה להם מוזר הגודל...

מה גם שמיילדים מקסימום עד היום הראשון של שבוע 36.

עד כאן לבנתיים

אני פה....

רק כדי להרגיענירה22

גם לי יש תאומים מונו בי.

לא אומרת שהיה הריון קל, כי לסחוב שניים זה כבד, אבל ב"ה עבר בלי סיבוכים מיוחדים, לא יצאתי לשמירה (אבל העבודה שלי לא פיזית), וילדתי בזירוז בשבוע 36, רק בגלל שזה הנוהל. הייתי מוכנה למשוך יותר.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות.

אמא לתאומים, ברוכה הבאה למועדון!חושבת לעצמיאחרונה

לי היה הריון bb, אז רק כאן להגיד שזה באמת הלם, אבל זו מתנה מתוקה, שמשדרגת לך את החיים, את ההורות ואת עצמך.

זה מורכב ומאתגר מאוד כשיש עוד קטנטנים בבית, אבל ה' נותן כוחות וזו ברכה שמאירה מאוד את הבית. הנחת כפולה ומכופלת!

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnut

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

מלפפונים אני שמה בקופסה עם נייר סופגיעל מהדרום

לק"י

זכור לי שהם "אוהבים" להיות לבד. או לפחות בלי עגבניות.

אני גם בררנית נורא בירקות ולא מסוגלת לגעת בכאלהירדנית

שרכים, בטח לא לאכול...

לא מצאנו פתרון טוב מאשר לקנות בכמות קטנה פעמיים בשבוע.

זה הקטעפינק ליידי

שגם אני אוהבת את הירקות שהם קשים וטריים, כמובן ירקות שניתן לאכול קשים בעיקר מלפפונים ופלפלים.

ועושה את מה שאת עושה קונה פעמיים בשבוע...

לפעמים זה קשור לאיפה קוניםאביול

בעלי נגיד מאוד אוהב לקנות באושר עד, אבל האיכות של הירקות גרועה...

ברמי לוי בינוני

בשופרסל הכי איכותי אבל יקר...

בול. גמני קונה ירקות בשופרסלהמקורית

בגלל הטריות

אין שופרסל לידינופינק ליידי

מעניין, חשבתי שהסחורה של הפירות והירקות באושר עד נחשבת לטובה.

מה אומרות לגבי שוק מחנה יהודה? שוונ מאמץ של נסיעה ברכבת ולסחוב קניה של פירות וירקות משם?

לא מכירההמקורית

נחשב איכותיאביול

אבל בעיניי לא שווה בכלל את ההשקעה.

יש עוד הרבה סופרים עם איכות טובה, כמו למשל יוחננוף...

אישית אני קונה בחנות ירקות בכמויות קטנותראשונית

אבל אנחנו זוג ותינוק ורק אני אוהבת ירקות והחנות במרחק שדה הליכה מהבית

אני מעדיםה ככה, יש ירקן קרוב יחסית לביתירדנית

וזה התפקיד של בעלי

שמעתי לאחרונה וממש עוזרמאמינה-בטוב
לעטוף את המלפפונים בניילון נצמד. אני עושה שניים שניים, מחזיקים פי 2 זמן. לגבי עגבניות אני מכניסה בשקית ניירות סופגים מכל הכיוונים וזה גם יחסית עוזר. חשוב לא צמוד לדופן האחורית (ירקות ופירות)
אנחנו שמים בשקית עם נייר סופגאחת כמוני

וגם מלפפונים לא צמוד לדופן האחורית כי ראינו שזה מרקיב אותם מהר יותר.

קראתי פעםרק טוב!

לשים את המלפפונים בשקית עם כפית (או סכום אחר) ממתכת. היתה תקופה שעשינו את זה. נראה לי עזר.

וגם לא לשים את העגבניות והמלפפונים באותן מגירה זה גם לא טוב להם. על זה אני לא מקפידה מטעמי נוחות..

אני שמה בתחתית המגירה של הירקות נייר סופג. בשביל הנקיון. אבל רואה שכמה כתבו כאן שזה עוזר. אז אולי זה גם עוזר אצלנו (בסה"כ אם אין ירקות שהתחילו להתרכך או להרקב או ירקות פתוחים או רטיבות, נראה לי שהירקות כן מחזקים לנן באזור השבוע. בד"כ פשוט נגמר לפני)

אנחנו שמיםדפני11

במגירה התחתונה של המקרר

הם יחד- אבל לא מעורבב

זאת אומרת בצד שמאל של המגירה עגבניות

אחכ לכיוון ימין המלפפונים ועוד יותר ימינה גזר בשקית ומעליו פלפלים.

חוץ מהגזר הכל בלי שקיות. ככה כמו שהם.

אצל אמא שלי רק המלפפונים היו תמיד בשקית עם חורים שהיא עשתה בשקית, אבל אצלי במקרר ראיתי שזה מרקיב אותם יותר מהר ולכן גם הם בלי שקית.

כמובן להקפיד כשאת מכניסה את הירקות- שהמגירה תהיה נקייה ויבשה, ואם נשאר לך ירקות ישנים- אז קודם מכניסים את החדשים ומעליהם את הישנים- כדי שתשתמשי קודם בישן שלא ירקיב בעצמו ולא ידביק ברקבון אחרים. גם כן חשוב לשים לב שהירקות שאת מכניסה הם יבשים! לפעמים (במיוחד אם עושים משלוח) נם נמצאים בשקית סגורה הרבה זמן ואז נהיים עליהם אדים שהופכים לטיפות קטנות- חשוב להקשיע את הכמה דקות לנגב אותם שיכנסו יבשים למקרר- זה קריטי!

פירות- בסלסלאות נפרדות במדף שמעל, בצורה מסודרת. כנל לגבי הישנים והחדשים ולשים לב שלא נכנס משהו רטוב.

זה שומר לי ממש טוב. בערך שבוע יכול להשמר נהדר

מלפפונים אני שמה בשקית סגורה עם כפית ממתכתאמהלה

זה שומר עליהם נפלא לפחות לשבוע- ואצלי זה הולך בשקי ענק... אוכלים המון.

עגבניות במגירה השניה בקופסא מרופדת בנייר סופג.

מחוץ לקופסא הפלפלים על נייר סופג

לי זה נשמר מצוין

שימי לב אם הקור במקרר לא מדי חזק

צריך להיות 4 מעלות

בימי החורף הקרים מאד אפשר אפילו 5.

ממה שאני יודעת-קנמוןאחרונה

לא בשקית. השהות בשקית גורמת לזירוז הריקבון.

לשים לב לא להניח פירות כבדים וקשים על פירות רכים. נניח מלפפונים מעל עגבניות יגרמו לעגבניות להתקווצ'ץ' מהר.

בכלל עדיף שהעגבניות לא יהיו צמודות למלפפונים.

לאתר ירק רקוב ולסלק אותו. ירק בתהליך רקבון הורס את שאר הירקות שאיתו.

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמר

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

צודקת בהחלטמתואמת

ובזה באמת הדרכת הורים תוכל לעזור לכם בע"ה...❤️

אם נראה לך שהוא רוצה שתקומי בבוקר, אולי משעמם לו?ירדנית

אפשר להקצות לו משחק או ספר מיוחד לשעה הזאת

פעם זה היה הבעיה והוא למד כבר מה לעשותאונמר

אבל אולי באמת צריך יותר מיקוד.

אני אנסה כל ערב לסגור איתו משהו שהוא רוצה למחר ואני אכין לו בשולחן. אולי יעזור באמת.

למרות שתכלס אם אני מספיק אמיצה להסתכל, הבעיה העיקרית היא לא שהוא רב איתה. אלא שאני מתפוצצת כל כך.

אבל שניהם באמת צריכים פתרון.

תודה

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

רק מציעהאפונהאחרונה

באופן מאד נקודתי ולא מקצועי או מקיף בכלל -

אולי תגידי לו בלילה בשקט באוזן שכשהוא מתעורר בבוקר והשמש זורחת בחלון, שאת מחכה לו שיבוא להתכרבל איתך במיטה?

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מי שגומרת לעבוד קצת לפני התאריך המשוער של הלידהכל הישועות

מה אתן עושות בימים האלה בבית?

אני רוצה שזה יהיה ימים משמעותיים ולא סתם של שיעמום ובטלה שמביאים לדיכאון ולחץ..

ממליצה על הכנה רוחניתמדברה כעדן.

הפרשת חלה עם חברה/אחות. לצאת לים, לכתוב הודיה לה'... משהו רוחני לנסות לקלוט את גודל השעה של הורדת נשמה לעולם

מכינה אוכל לאחריאהבה.

כל מיני דברים שצריך לסדר עד הלידה,

טיולים בנחת בטבע

אף פעם לא מצאתי את עצמי משועממת בביתקל"ת

תמיד יש מה לארגן בבית: ניקיון, כביסות.ארגון וסדר🤨

שילוב של קינון ומנוחההשקט הזהאחרונה

הזדמנות לעשות דברים שאחרי הלידה יהיו יותר מורכבים- לצאת עם חברות/ לטייל בקטנה או כל דבר שעושה טוב לנפש

וקינון- מכבסת עגלה, מצעים, חיתולי בד, גופיות.. מרכיבה עריסה, מנקה את החדר שלנו שיהיה מוכן לניו בורן.. מכינה תיק לידה אם עוד אין..

ונחה.. אמנם שעות השינה לא נצברות אבל לפחות בשביל התחושה שהיה לי זמן לנוח לפני השינוי שיגיע

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

אבל בא' צריך לתרגל הרבהמתיכון ועד מעון

גם קריאה, גם כתיבה

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואית

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אצלינו הלו"ז הוא כזה-שימושית

מגיעים ב16 הביתה, עד 16:30 מתאפסים

אני מביאה ירקות ומים

ואז משחקים

ב18:30 גומרים עם ארוחת ערב ואז יושבת על ש.ב. אבל אצלינו זה יוח"א ולא צהרון, אם היה צהרון היו עושים ש.ב. שם

אולי כדאי לך לדבר עם המורה של הצהרון שתעשה ש.ב. בכיתה?

ב20:00 נמצאים במיטה אחרי מקלחת

לעבוד על אנגלית את יכולה לעשות כחלק מהשעת צפיה (סרטונים ומשחקי מחשב של לימוד אנגלית)

ספורט אני עושה פעם בשבוע בערב ועוד 3 פעמים בשבוע בבוקר לפני העבודה. (לא אימון מלא, 15-20 דק' בבית)

חברים זה פעמיים בשבוע

אם הם בצהרוןמתיכון ועד מעוןאחרונה

אז לא עושים שם שיעורי בית?

בעיני לו"ז הגיוני מכיל מנוחה שחוזרים, נניח לראות קצת טלוויזיה נשמע הגיוני, או איך שחוזרים לשתות ביחד שתיה חמה עם פרי או נשנוש ולהקשיב לסיפורים אז שיעורים

(אצלנו לרוב בא' זה לא המון זמן)

ואם מספיקים חבר וכו'... עד 18 גג, ואז אנחנו לומדים קצת (לימודי קודש) למשך כמה דקות, מקלחות, ארוחות ערב והולכים לישון סביב 8, אחרי שנמרחים ומקשקשים עוד קצת