מרכזת כמה שאלות במקביל כדי לא לחפור עם כמה שרשוריםהילושש

היי לכן, 

 

יש לי כמה שאלות, לא קשורות אחת לשנייה.. 

אשמח לעזרתכן.. 

 

1. בעלי שיהיה בריא ממש מתאמץ ומשקיע, גם בתקופה שהיה עם הילד בבית, גם עכשיו שגם עובד וגם לומד וגם עוזר בבית.. כבר הרבה זמן אני חושבת על רעיון מעניין למתנה קטנה.. שמראה הערכה ומוקירת תודה. לא עולה לי.. אשמח לעזרתכן.. 

2. אני מתוסכלת מעצמי.. הבן שלי התחיל לאכול מוצקים בגיל 5 וחצי חודשים, היום הוא בן 8 חודשים ואני לא מצליחה לבסס לו ארוחה.. כי אני עובדת, מגיעה ב 16 בערך.. ואז הוא נצמד אליי ורוצה לינוק, ניסיתי כמה פעמים לתת לו לאכול במקום הנקה אבל זה לא עובד.. 

בשבתות אני נותנת לו אבל זה מצריך אותי גם לתת לו אוכל מוצק וגם הנקה כדי להקל מעצמי את הגודש והמלאות.. ואז אני סתם מפוצצת אותו. 

איך עושים את זה? נגמרת לי השעת הנקה, אין לי זמן לשאיבות 2-3 בעבודה. מה עושים? 

 

וגם.. מרגישה שאין לו סדר יום.. כל יום משהו אחר.. זה תקין? 

 

3. רק עכשיו כשזכיתי להיות אמא, אני מבינה כמה זה קשה לעבוד במשרה מלאה, ולראות את הילד שלך למשך שעתיים- שלוש ביום עד שהם הולכים לישון.. (וגם זה אם את קמה ב 5 בבוקר כמו רובוט כל יום) 

איך אנשים מאפשרים לזה לקרות? איך אף אחד עד היום לא הרים את הכפפה לעשות עם זה משהו? 

רק לי זה נראה לא תקין? 

אנחנו צריכים כסף, כולנו, אין אפשרות לא לעבוד.. אבל מה עושים עם זה שהילד נכנס למעון ב 7 ויוצא ב 16 או אפילו יותר מאוחר? 

מה נשאר? רק שבת? 

זה ממש ממש קשה לי, נפשית... אני מרגישה שאני לא אמא, שיש מישהי שמכירה את הבן שלי יותר ממני.. בת דודה שלי מטפלת בילד שלי כרגע, היא אמרה לי כבר לפני יומיים שהוא התחיל להתיישב לגמרי בעצמו, ואתן מאמינות לי שבשעתיים שלוש שאני נמצאת איתו אני עדיין לא ראיתי את זה בעצמי? איזו מן אמא אני??!! 

 

תודה לכולן שקראתן את התסכול שלי.. אשמח לרעיונות.. ותשובות.. 

 

וואי וואיאחת כמוני
לגבי 1, אולי ספל עם הקדשה, עט יפה, אוזניות, תמונה שלו עם הילד ממוסגרת או מודפסת על אביזר לרכב או פד לעכבר מחשב או משהו בסגנון.
לגבי 2, למה שלא יאכל ארוחות מוצקים בבוקר אצל המטפלת/ במעון?
ולגבי 3, אני ככ איתך. זה פשוט קשוח המעט שעות ערות שנשארות לאימהות עובדות עם הילדים.😕
לגבי אוכל מוצק- למה שלא תתני למטפלת לתת לו ארוחות?יעל מהדרום
לק"י

ככה זה אצלי בהתחלה- אצל המטפלת אוכלים יותר מוצקים, ומשלימים עם חלב בהתחלה (עד שהמוצקים מספיקים), ובבית יותר יונקים.
בהמשך עוברים לאכול יותר מוצקים גם בבית.

בקשר לשאיבות- לשני הגדולים שלי נתתי תמ"ל כהשלמה.
לגבי סעיף 3 -*אורחת

גם אותי זה ממש קומם.

למה אלו סדרי העולם? למה מקובל על כולם שאוליד ילדים, אמסור אותם למישהי אחרת לגידול, ואלך להרוויח כסף? איך זה שכולם עושים את זה במין הסכמה שקטה כזו ואף אחד לא משנה את זה?

זה היה הזוי בעיניי.

 

החלטתי, וזה היה לא פשוט, שאני לא מקבלת את זה רק כי כולם עושים את זה.

זה התבטא אצלי בשינוי שעות העבודה שלי: מתחילה מאוד מוקדם ומסיימת מוקדם, יורד לי כסף מהשכר כי חסרות לי שעות, אבל אני מגיעה לילדים באזור 14:00 וזה עולם אחר.

 

אפשר לשאולטל..
מה זה מאוד מוקדם?
והאם את מוגדרת משרה מלאה?
הסכימו לך בקלות במקום העבודה לקונספט הזה?
מגזר ציבורי*אורחת

אני עובדת הייטק אבל במגזר הציבורי,

השכר מראש הרבה יותר נמוך (משהו כמו חצי מהמגזר הפרטי) אבל מאפשר את הגמישות עם הילדים.

זה מוגדר משרה מלאה, עובדת 06:15-13:45, שעות החוסר יורדות מהשכר...

לקח להם זמן להתרגל, אבל אני עובדת טובה אז קיבלו את זה.

בגדול במגזר הציבורי יש יותר גמישות, אבל תלוי על איפה נופלים - איזה משרד ואפילו איזה מנהל. הרבה סיעתא דשמיא, וגם עניין של בחירה.

מדהיםטל..
כל הכבוד לך!
נשמע לי חלומי
הצבת את זה כתנאי לפני שהתחלת או התקבלת ואז דיברת על זה?
ועוד שאלה - איך את עומדת בזה פיזית? לקום ממש מוקדם בבוקר ואחכ לחזור לילדים.
חולמת על קונספט דומה אבל מפחיד אותי מהצד הפיזי..
ביררתי לפני*אורחת

שאפשרי להתחיל ממש מוקדם ולסיים מוקדם, אמרו לי שבגדול יהיה בסדר ונראה אם יסתדר

מניחה שכשהוכחתי את עצמי היה להם יותר קל לקבל

 

הקטע של לקום מוקדם ממש לא קשה, 

מה שקשה זה ללכת לישון מוקדם... : )

זה ממש עניין של הרגל, וממש מהר מתרגלים.

וואי לי קשה נורא לקום מוקדםבוקר אור
אני קמה בשש כדי להגיע לעבודה בשבע (יוצאת בשלוש בדכ) וזה גומר אותי.. ואני לא הולכת לישון מאוחר בכלל, לא אחרי עשר וחצי בדכ ואני לא יכולה לישון לפני
כי בואי, מתי בפעם האחרונה ישנתי לילה שלם?
וזה לא עניין של הרגל כי אני עושה את זה כבר מלפני כמעט שנתיים
למה לא ישנה לילה שלם???????בימבה אדומה
את שואלת ברצינות?יעל מהדרום
לק"י

מניחה שרוב האמהות לילדים לא ישנות לילות שלמים כל השבוע רצוף.
אמממבימבה אדומה
טוב אז אני אולי קיצונית... לא מוכנה לזה...
חושבת שלא אמורים לקבל את זה כגזרת גורל. עייפות היא אחת הסיבות העיקריות לדיכאון, ריבים, עצבנות, עליה במשקל וכמובן יחס לסובבים שלנו...

למה לקבל את זה??
כי כשיש ילדים שמתעוררים בלילה ומעירים אותךיעל מהדרום
לק"י

לא תמיד אפשר למנוע את זה לגמרי.
בטח ובטח אם הם תינוקות שקמים לאכול...
או שאת בהריון ומתעוררת ולא נרדמת.
כי ילדים פשוט לא ישנים לילה שלם...אמא לאוצר❤
לא מרגישה שיש פה עניין של לקבל או לא. זאת המציאות.🤷‍♀️
אבלבימבה אדומה

אין לי אבקת פיות שמרדימה ילדים שזכיתי לקבל בירושה מסבתא רחוקה.....

 

כלומר.... כנראה תינוקות מגיל מסוים (וממשקל מסוים כמובן) יכולים, ולדעתי צריכים להתפתחות שלהם, לישון לילה שלם... וגם לפני כן- קימות שהולכות ומתמעטות....

 

מי שזה מעניין אותה, אני יכולה לפרט איך זה אצלנו.

 

ואוסיף ששניים מילדיי לא לקחו מוצצים ובקבוקים. שלא תחשבו שהיו לי תינוקות פלא שהנחתי במיטה ונרדמו ל12 שעות מגיל 0 עד שגדלו...

לא חושבת שמישהי פה מתנגדת לשינה רצופהיעל מהדרום
לק"י

את פשוט שאלת בצורה מאוד מתפלאת, כאילו בחיים לא שמעת שהורים לא ישנים רצוף.
מבחינתי (ולא רק) זה ברור שזה מצב רווח ולא משהו מפתיע.
אולי אני תמימהבימבה אדומה

לא מבינה איך זה משהו שמתקבל בסבבה... ומציינים את זה כבדרך אגב... מבינה?

כאילו זה אקסיומה... לכן התפלאתי שמישהי חווה לילות לא רצופים, ומזכירה את זה ככה... כאילו זה לא אישו וזה לא העניין פה...

נכון שזה לא נושא השרשור אבל בהחלט יש קשר עקיף ללצלוח יום שלם של עבודה ואח"כ טיפול בילדים...

נכוןהמקורית
אבל הרבה פעמים תינוקות יונקים קמים בלילה לאכול גם עד גיל שנתיים ואז כבר מגיע ההריון הבא לרוב. ונשים שהנקה מונעת להן לא יוותרו על הנקה בלילה. או שגם אם זה לא מונע - לא יוותרו על ההנקה.
או שבאמת - שיניים, קפיצה התפתחותית או הכל ביחד.
הוספת פה המון המון שיקולים נוספיםבימבה אדומה
זה לא מה שיעל מהדרום הציגה...
לא מכירה הרבה נשים שבונות על ההנקה כמניעה... ואם זה מה שהן רוצות סבבה זה ברור שיש לזה מחיר.. ולדעתי זה קצת אגואיסטי כלפי הילד... הוא זקוק לשינה רציפה ואכילה בלילה ממש מפריעה לשינה הזו וגם אחר כך הגוף עובד על עיכול במקום להשקיע יותר אנרגיה בהתפתחות הגוף והמוח (זה קורה רק בתהליך השינה)

בכל מקרה, להניק עד גיל שנתיים בלילה נשמע לי החלטה לא שכיחה בקרב הציבור בכללי. גם שנתיים וגם בלילה... ואיך שיעל הציגה את זה, נשמע שתופעת האימהות שאין להן לילות רצופים רווחת הרבה יותר מאלו שמניקות עד גיל שנתיים בלילה
כי מה לעשות שאצלי מתעוררים לפעמים גם בלי קשריעל מהדרום
לק"י

להנקה? וגם אם זה רק פעמיים בשבוע ולשתי דקות, אז עדיין השינה לא רציפה.

אני מציגה מצב רווח בקרב אמהות.
בטח עם תינוקות
והגבת למישהי ספציפית, שכנראה שיש לה תינוקיעל מהדרום
לק"י

אז זה עוד יותר מובן והגיוני.
בקרב הנשים פההמקורית
זה ממש לא נדיר.
גם אם זה לא לצורך מניעה. זה לא או או זה לרוב שילוב של הדברים ביחד.
ואגואיסטי או לא - זה החלטה שכל אחת עושה לעצמה, זה קצת ביקורתי לכתוב את זה ככה כי אולי אני ואת לא היינו עושות את זה אבל יש הרבה נשים שכן והן כנראה מוכנות להתמודד עם המחיר.
אז ככהבימבה אדומה
א. אני לא יודעת כמה זה רווח פה בפורום. ואפילו אם נפתח סקר, לא נקבל אומדן אמיתי של אחוזים... אבל בסדר מוכנה שנשאיר את זה בסימן שאלה לא ידוע. מקבלת.

ב. מקבלת את זה לגמרי שכתבתי ביקורתי כי אני למדתי את זה, על התפתחות המוח והתפקוד שקורה אך ורק במהלך שינת הלילה. ואולי צריך להדגיש את זה בקטע של מודעות. אח"כ שכל אמא תבחר מה שנראה לה אבל זה נראה שאם כתבת על שיקול אפשרי של מניעה, ולא כתבת על הפגיעה בשינת הילד עצמו, אז היה לי חשש לחוסר מודעות לחשיבות.

ואני חושבת שכל אמא חייבת לדעת על זה. שינה זה דבר סופר סופר חשוב, א"א לחיות בלי זה. ואם יש מעט מזה, אז כמובן שאפשר לחיות אבל זה פוגע בהרבה מערכות. גם למבוגר אבל לתינוק זה קריטי מאוד. יש לזה השפעות נרחבות שלפעמים לא יודעים לקשר אפילו... מלא תופעות....

אנחנו לא יכולים לשלוט על כלום, אבל לפחות בהשתדלות, להיות מודע ולהרגיש שאני עושה את הבחירה הטובה ביותר במציאות הנתונה...
אני רוצה להגיד משהובארץ אהבתי
שינה היא בהחלט חשובה לתינוקות. אין ספק בזה, ידוע שהרבה תהליכים חשובים קורים דווקא בשינה. ותינוק שלא מצליח לישון בצורה תקינה ומספיק שעות, בהחלט כדאי וחשוב להשקיע כדי לעזור לו בזה.

אבל אני ממש לא חושבת שהמידע הזה בהכרח אמור להוביל למסקנה שתינוק שמתעורר לינוק בלילה לא מצליח לישון טוב. אם התינוק מתעורר פעם או פעמיים בלילה, ונרדם תוך כמה דקות בחזרה תוך כדי הנקה, ובסופו של דבר ישן את כל השעות שהוא צריך - לי לא ידוע שזה פוגע במשהו בהתפתחות.

אם יש לך מחקרים שכותבים אחרת - אשמח לקרוא.
אבל במשפחה שלי אמא שלי תמיד הניקה עד סביב גיל שנתיים, גם בלילה. וגם אני מניקה בלילה, יצא לי גם אחרי גיל שנתיים. וגם האחים שלי וגם הילדים שלי ב"ה בלי עין הרע מתפתחים מצויין, מכל הבחינות - פיזית וקוגניטיבית (בחלק מהדברים אפילו מעל הממוצע).
מוסיפה עוד משהובארץ אהבתי
הדרך האפריקאית העדינה לשינה של תינוקך
אני לא חיה כמו במאמר הזה. אבל אני חושבת שזה כן נותן עוד נקודת מבט, לראות איך הדברים נראים דרך עיניים של תרבות אחרת.
ממש אהבתי!פאף
זה כמו עניין של הרדמות, אני לא אמא הרבה זמן, ויש לי תינוק בן חצי שנה בסך הכל (שהאמת יודע להרדם לבד לרוב, אז אולי בגלל זה קל לי לדבר) אבל אני חושבת כמה לי בתור אדם מבוגר קשה לפעמים להרדם, ואני מסוגלת להבין שהקושי יעבור או ממה הוא נובע, אבל הוא לא מבין! אז אני כמובן בעד טקסי שינה וחצי מעבר וגם עושה את זה, אבל זה בסדר גמור גם כשלא, כי באמת זה קשה להרדם לבד....אבל צריך למצוא את הדרך שגם לאמא יהיה נוח להרדים
אני רקבימבה אדומה
להניח את התינוק במיטה וללכת.. יש אמא שהדרך הזו לא נוחה לה?
אולי...
לא התכוונתי דרך שנוחה לאמאפאף
התכוונתי לכבד את זה שלתינוק לפעמים קשה להרדם לבד, ולמצוא את הדרך שעוסקת לו שמולה גם לאמא....
בדכבימבה אדומה
אם לא תתני לו מה שהוא צריך, יהיה לו קשה... הוא פשוט לא יודע מה הוא צריך...
מענייןבימבה אדומה
אני למדתי שהעיכול במהלך הלילה לוקח את האנרגיות של הגוף מהתפתחות המוח להתעסק בעיכול...
וגם ממש לא בריא לשיניים... ככה שמעתי מכמה גורמי מקצוע (רופאי התפתחות וגם רופאי שיניים)

כמובן שיש משמעות לתדירות ההנקות והקימות. מה שלי היה זה בוודאי היה קיצוני.

וגם אם יש אמא שמתלוננת על לילות לא רציפים והיא עייפה בגלל זה במהלך היום, לדעתי זה לכשעצמו גם לא תקין... לילד עצמו! הוא מקבל אמא עיפה... אבל כן זה כבר טענה נוספת שלא ציינתי כי רציתי להתייחס רק לאיכות שינת הילד עצמו...

ומה שסיפרת על משפחתך, מקסים את יודעת אבל שלא לומדים ממקרים בודדים על הכלל...
אז זה לא כ"כ אומר...
הנקה זה לא מזון כמו אוכל רגיללא מחוברת
הוא ממש מתעכל מהר ובצורה טובה.
שיניים את צודקת אבל אני חושבת שבגלל זה קוראים להם שיני חלב 😅
אני חושבת שזה פשוט תלוי בכמות
בעייני שתינוק בן שנה קם פעם פעמיים זה לא נורא.
שהוא קם כל שעה זה סיפור אחר..
ברור לי שלא לומדים ממקרים פרטייםבארץ אהבתי
לכן שאלתי אם יש לך מחקרים בנושא...
אבל גם מקרה פרטי מראה שלא בהכרח שזה פוגע.

וגם לגבי השיניים - יש לי בת שינקה בלילות עד גיל שנתיים, והיתה צריכה סתימה ראשונה רק בגיל 7 בערך (ובינתיים יחידה, אם אני לא טועה).
ושוב - ממקרה פרטי לא לומדים על הכלל. אבל אני מניחה שילד שאוכל כל יום סוכריה על מקל בלי לצחצח שיניים לא היה יכול לעבור את זה בלי חורים. יש דברים שפוגעים בכולם. ואם הנקה לא פוגעת בכולם, כנראה שהיא לא חמורה באותה מידה. אני פעם קראתי שהחלב פחות פוגע בשיניים מאשר שתיה מתוקה כי הפיטמה מגיעה יותר פנימה לתוך הפה ולכן החלב פחות מגיע לשיניים מאשר בבקבוק.


לגבי אמא עייפה - אני מסכימה שזה בהחלט שיקול. אם הקימה בלילה גורמת לעייפות שקשה לתפקד בגללה, יש מקום לשקול לעשות שינוי.

אצלי למרות זה פחות משפיע כי אני מניקה השכיבה ונרדמת תוך כדי.
היה לי יותר קשה דווקא בגמילת לילה של הקטן (מטיטולים, לא מהנקה), שאני צריכה לקום לקחת אותו לשירותים בכל פעם שהוא מתעורר, וזה מעיר אותי יותר כי אני צריכה ממש לקום פיזית מהמיטה. בלילות שהוא היה קם 4-5 פעמים (בהתחלה) הייתי ממש עייפה מזה. עם הזמן זה פחת וזה ממש הקל. עכשיו כבר יש לילות שהוא ישן כל הלילה ברצף ואני נהנית סוף סוף מלילות רצופים.


ובאופן אישי, אני מרגישה שבהורות יש הרבה מקום לאינטואציה ואינסטינקטים של האמא. ולי זה מרגיש שזה ממש נוגד את האינטואיציה האימהית שלי לתת לילד שלי לבכות עד שהוא נרדם, כשיש לי את האפשרות לעזור לו להירדם, כמובן כל עוד לי זה נכון ומתאים.
אני מקבלת את זה שיש גישות אחרות, שאומרות שלכתחילה נכון ללמד תינוק לישון לילה שלם ברצף באופן יזום, ושזה מה שיותר נכון לו.
אבל לי קשה לקבל את הגישות האלו. ובמיוחד קשה לי כשטוענים שמי שלא הולכת בגישה הזו בעצם פוגעת בילד שלה. אני ממש לא מאמינה בזה. מאמינה שה' נתן לנו אינטואיציות בריאות ונכונות, ואם כל כך הרבה אימהות מרגישות שהדבר הנכון הוא להיענות לבכי של התינוק בלילה ולתת לו לינוק, אז יכול להיות שזה גם מה שנכון לו.
(שוב, לא לכל בית זה נכון. אם רואים שהתינוק מתעורר כל שעה. או אם לאמא זה גורם לקושי בתפקוד במהלך היום, אז יש מקום לשקול איזה שינוי נכון לעשות. וזה לגיטימי גם להחליט בלי קושי מסויים שרוצים ללמד את הילד לישון לילה שלם משלב מסויים. אבל זו לא הגישה היחידה הנכונה. ומי שלא פועלת כך - אני ממש לא חושבת שנכון לטעון שהיא פוגעת בתינוק שלה).
אני גם בעד אינטואיציהבימבה אדומה
איפה כתבתי לתת לילד לבכות?
עד שנרדם??? ממש לא... יש בכי כתוצאה מהקושי שלו ללמוד משהו חדש והקושי בשינויץאבל אני לגמרי שם איתו תומכת בו בכל רגע ומלמדת אותו כלי חדש שיעזור לו... הוא זקוק לזה.
ופגיעה בשינה הכוונה למצבים היותר אקוטיים. של קימה כל שעתיים נגיד...
גם על הבכי הזה אני מדברתבארץ אהבתי
גם כשאני איתו ותומכת בו, עדיין לי זה מרגיש לא נכון.

בלי שום ביקורת על מי שכן עושה את זה.
וכבר כתבתי שיש מצבים שיכול להיות שגם אני אסכים שצריך לעשות שינוי, שעלול לגרום גם לבכי.
ומגיל מסויים אני בהחלט בעד שילד ילמד דברים גם דרך זה שהוא בוכה מהקושי של השינוי. אבל בעיני בגיל מתחת לשנה זה מרגיש לי לא נכון עבורי.

ובקשר למה שכתבת, שהפגיעה בשינה שהתכוונתי אליה זה במצבים אקוטיים יותר
אני שמחה שדייקת את הדברים. כי היה נשמע קודם שאת כותבת באופן גורף על כל תינוק שממשיך להתעורר פעם-פעמיים בלילה לינוק ומיד חוזר לישון.
זה לדעתיבימבה אדומה
פשוט פחות חמור, וחבל גם על פעמיים בלילה לא לנסות לשנות... אבל זו דעתי האישית... לא נכנסת למכלול השיקולים של כל אמא...
כתבתי כאילו תכנתתי את הילד לקום לאכול בלילה יראת גאולה
אז לא, פשוט זרמתי איתו,
אולי ניסיתי לחנך שלא יאכל בלילה ולא הצלחתי,
ואולי לא ניסיתי.
קצת יומרני לטעון שזה אגואיסטי.
(אמנם לא עד גיל שנתיים, אבל בשבילי זו שינה לא רציפה בלי קשר לגיל של הילד)
אממבימבה אדומה
אני לא הכי מצליחה לעקוב מי כתבה מה... בקטעים האלה אני ממש חלשה, סליחה🙏🏻

בכל מקרה, הציגו את זה ככה... שלא רוצים לוותר על הנקת הלילה כי זה עוזר למניעה... אז הגבתי על זה...

בכל מקרה גם לקימות שיש בהם אוכל וגם לקימות שלא קשורות לאוכל, יש איך להתמודד... ובכל מקרה הפיתרון לעולם לא יהיה מבחינתי "אין מה לעשות, ככה זה, זה יעבור מתישהו"
לא מסוגלת עם משפט כזה...

שוב, נכון שאין לי שליטה על התוצאות אבל יש לי שליטה על מה שאני מנסה לעשות כדי להביא לתוצאה הרצויה... ומרגיש לי שברבע שמקבלים את זה כאקסיומה, לא עושים יותר מדי בנידון...

אז במינימום אני מדגישה כמה זה חשוב השינה למקרה שמישהי לא יודעת... 😁
אויש סליחה, זו באמת לא הייתי אנייראת גאולה
זו הייתה תגובה ראשונה שלי בשרשור.
הגבתי כאילו דיברת אלי, כי תוכן הדברים היה מותאם אלי...

באמת הדברים שלך קצת מפליאים,
כי גם אם יש אמהות שמצליחות לישון רצוף, יש הרבה יותר שלא, וקשה לומר שזה מבחירה,
גם אם יש אפשרות לגרום לילדים לישון רצוף, אמא שלא בחרה בזה מסיבה כזו או אחרת היא ממש לא אגואיסטית.... גם אם אפשר אחרת...
והאמת שגם לעבוד על שינה רצופהיעל מהדרום
לק"י

זו עבודה שלא תמיד יש כח אליה.
לפעמים עדיף לי לקום לשתי דקות להרגיע ילד שמתעורר ולחזור לישון, מאשר שהוא לא יירדם או יבוא לידי.

ולפעמים עדיף לי שיבואו לידי בשקט ואני אמשיך לישון.
הרבה דברים הם קשיםבימבה אדומה
ומאתגרים... השאלה איפה הם בסדר העדיפויות שלי. וכמובן כמה להשקיע בהם לא חייבים לא להשקיע בכלל
נכון. כל אחד ומה שמתאים לו בשלב המסויים בחייםיעל מהדרום
לגמריבימבה אדומה
לכן רק ראיתי לנכון להעלות למודעות וכמובן הצעתי לשתף מנסיוני (לא שכחתי)...
בטוחה שלכל אחד יש אתגרים בחיים
דייקתקטני ומתוק
אשמח מאוד לישון לילה שלם,
אבל מבינה שבנתונים שכרגע זה לא יקרה..
אני ממש אשמח לשמוע..לא מחוברת
הולכת ומתיאשת מיום ליום
בשמחה אפרטבימבה אדומה
@ממשיכה לחלום גם לך

בע"ה עוד מעט🙏🏻
אז ככהבימבה אדומה
יש לי עכשיו כמה דקות...

בעיקרון אני משתדלת להניק מלא, את התאומות החלטנו שמשלבים בנחת מטרנה והשפיות שלנו תקבע כמה הנקה תהייה
אז בחודש הראשון הנקתי+שאבתי+תמל...
אחכ לאט לאט השאיבות ירדו והתמל ירד ומצאתי את עצמי עומדת יפה בהנקה של שתיהן. כמובן שבעלי עזר לי עם הבאתן אליי באמצע הלילה (ב"ה היה שמח לישון רצוף אבל הוא חוזר לישון בלי בעיה בשניה...)
כבר אז הבנו שאחת התמסרה למוצץ והשניה מתקשה בזה. אבל לא ויתרנו וניסינו הרבה מוצצים וסוגים שונים של חפצי מעבר
בגיל חודשיים וחצי, ראינו שהמתקשה לקחת מוצץ מתחילה לסרב לבקבוק (היינו בצימר עם המשפחה והעדפתי להנות יותר עם המשפחה ופחות להיות כלואה בחדר מניקה...)
אבל היא לא זרמה..
לא ויתרנו אבל קלטנו שהיא די עקשנית

בגיל 3.5 חודשים- ראשון בספטמבר נכנסו למעון....
עשינו נסיונות רבים לפני איך להצליח להביא בקבוק... כי מה היא תעשה במעון?
לא כ"כ הצלחנו והיתה לנו תקווה שהמטפלות במעון המנוסות ימצאו פיתרון.
הפיתרון היה..... שאכלה 60 מ"ל בלחץ כל היום... הייתי מגיעה למעון וישר מניקה אותה. ואז אחהצ עוד הנקות ואז.... גם בלילה... כי היתה חייבת להשלים את כל הצום של הבוקר.

בקיצור- היא פיתחה התמכרות להנקה הכוונה התמכרות שהיא התרגלה שזה הדבר *היחידי* שיכול לעשות משהו עבורה, לא רק אוכל. גם הרגעה, גם הרדמה. כל הזמן. במעון לא היתה רגועה... היו יוצאים איתה כל יום במשך שעת השינה כדי שלא תעיר את התינוקות האחרים...

ובבית-
המצב היה שההרדמה שלה היתה תלויה בי, וגרוע מזה- היתה מתעוררת אחרי חצי שעה שוב לפעמייייים שעה...
המצב החריף ככל שגדלה עד שבגיל חצי שנה הרגשתי שאני לא יכולה יותר.
לא ידעתי מה זה יעוץ שינה אבל ידעתי שאני רוצה לקחת כזה. משהו שיגאל אותי.

ואז התחיל מסע השיכנוע של הבעל....
הוא נורא רצה שנסתדר לבד... מה הבעיה להרדים תינוקת קטנה?.....

אחרי חודשיים הוא השתכנע לנסות ומאז הוא מוכן להיות משווק ללא תשלום של זה...

היועצת הסבירה לנו (לימים היא גילתה לי שהמצב שלה היה חריג מאוד מתוך כל התינוקות שנתקלה... ותבינו, אין ילדים נוחים שמגיעים אליה ליעוץ, נכון? הרי מגיעים אליה אלו שנמצאים בצד הקיצוני של הסקאלה באי היכולת ההרדמה העצמאית....)

היועצת הסבירה לנו שיש לה תלות קיצונית. משהו מפריע לה בבקבוק/מוצץ, בתחושה... ולכן היא חייבת משהו אחר. ומה שהיא מכירה זה רק הנקה.
היא מעולם לא ניסתה להרגיע את עצמה לבד כי היא מעולם לא הצטרכה. תמיד הצענו לה הנקה בסופו של דבר.
היא הסבירה שאנחנו פירשנו בכי = קשה לי אז תנו לי הנקה. אפילו שזה לא עזר לה! הרי לישון לחצי שעה בלילה, זה לא מה שהיא היתה צריכה...
מי אמר שהנקה זה לא טוב? אתן תשפטו לפי התוצאה בפועל...

מה שתינוק צריך - זה אך ורק הוריו יודעים. הוא יכול לומר שהוא מעדיף כך או כך, וכדאי להתייחס לזה, אבל אנחנו לא נציע לילד בשום מצב עוף או סוכריה לארוחת צהריים, נכון?

אנחנו יודעים בידע שלנו מה משך ותדירות זמן הנקה הגיוני ואם התוצאה לא שייכת (כמו להתעורר 8 פעמים בלילה) אז אנחנו צריכים להבין שלא נתנו לתינוק מה שהוא *צריך*. לא מה שהוא *רוצה*!

בסופו של דבר,
קודם כל היא טיפלה במצב התזונה לפני שהתחלנו איזשהו תהליך שינה...
אז והיא ציפלון קטן.... היתה באחוזון 3 במשקל...

היועצת אמרה שצריך 4 ארוחות מוצקיל ביום + לפחות 2 הנקות
אז היה בבוקר בקימה הנקה
פירות במעון
אח"כ מרק עם עוף טחון
ואז לאחהצ הבאתי בקבוק שאוב (בשביל המזל. היא לא נגעה בזה) ועוד גרבר כזה...
ואז בבית א.ערב דייסת קוואקר ואח"כ עוד הנקה לפני השינה

רק כשהגענו למצב הזה היא אמרה שיש מה להתחיל תהליך יעוץ שינה, שאפשר להיות בטוחים שלא חסרות לה קלוריות. שהיא לא באמת אמורה להיות רעבה בלילה... עד אז - זה היה לא מקצועי ונכוו להתחיל תהליך.

ואז היא אמרה שלפי המשקל שלה, עד שתגיע למשקל 8 קילו, אם היא קמה לפחות אחרי 4 שעות מההנקה האחרונה, אז זה בסדר להניק אותה... זה יצא לי הנקה אחת באמצע השינה שלי....

אתן יודעות איזה חיים אחרים היו לי???? קימה אחת בלילה????
כמובן שזה לקח כ3 שבועות להגיע למצב הזה אבל זה היה שווה הכל... וזה מה שהגיע לה! הגיע לה שינה רציפה!

המשפחה שלי לא האמינה להבדל... הם הרי היו נוכחים במליון מצבים שניסינו להרדים אותה שעות.... וגם הם ניסו כמובן...

אחרי חודש, פשוט שמנו אותה במיטה והלכה לישון!!! כשהיועצת אמרה לי את שה בשיחת הטלפון הראשונה, לא האמנתי לה... אמרתי לה שאסתפק בהרדמה של כמה דקות שפויות...

אבל כששואפים לדבר האמיתי והנכון (זה מה שמגיע לה ושהיא צריכה להתפתחות שלה) אז מקבלים עולם אחר... 😁

בהמשך היו ימים חד פעמיים שהיה קצת קשה, והיועצת היתה איתנו והסבירה שלפעמים יש קפיצות גדילה ואז המתח וההתרגשות יכולים להתבטא בקושי בשינה... אבל זה היה בקטנטנה לעומת מה שהיה לפני היעוץ...
ההנחיה הקבועה היתה שלא להפסיק את הדרך הרגילה של ההרדמה, ופשוט להיות לידה יותר. לתמוך בה.

לעוד שאלות, אני כאן...


אגב, תודה על השאלות, היה לי כיף להיזכר בתהליך הזה...
אבל את מדברת על ילדה בגיל כבר די גדולבוקר אור
ומשקל 8 קילו זה כבר כמעט גיל שנה
איך 8 קילו בגיל שנה? זה לא מעט,?המקורית
עד גיל חצי שנה אמורים להכפיל משקל מגיל לידה.
כמעט גיל שנה 😁בוקר אור
הבת שלי שקלה בערך תשע בגיל שנה והיא לא היתה באחוזונים הכי נמוכים.
הבן שלי לעומת זאת בגיל שלושה חודשים שקל יותר משש😏
גם אצלנו היה הבדל בין הבן לבתהמקורית
איזה קטע..

אצלי בכל מקרה זה לא שינה את שגרת השינה כי הקטנה לקחה תמל והגדול ינק עד גיל 5 חודשים רק.. וגם כשינק ישן מלא כי שילבתי תמל.
גם אצלי זה לא משפיעבוקר אור
הילדונת ישנה לילה שלם בערך מגיל שלושה חודשים, אולי קמה פעם אחת
הילדון.. ובכן, לא בכיוון🙂קם לאכול כל שלוש שעות
בן כמה הוא עכשיו?המקורית
את מניקה?
שלושה חודשים וחציבוקר אור
וכן. גם את הגדולה הנקתי
מענייןהמקורית
הגיוני, הוא קטן.
אצלי רק כששילבתי דייסה לפני השינה ישנו טוב בלילה בגיל 4 חודשים
אבל הנקה זה אחרת.. וכל ילד הוא שונה כמו שאת רואה
הבת שלי בת שנתיים ושוקלת בערך 10 קילויעל מהדרום
לק"י

היא אומנם היתה די קטנה, אבל התחילה לגדול.

בכל מקרה משקל של 8 קילו יכול להיות בגיל כמעט שנה.
גם שלי ככה קטנטונת..המקורית
והיא נולדה כמעט 3 קילו. לא נמוך מידייעל מהדרום
שלי נולדה קצת יותר מ3המקורית
אפילו
מבנה גוף כנראה.
לא הבנתי עד הסוףבימבה אדומה
מה לא מסתדר לך...
ההנחיה היתה שעד משקל 8 אם היא ישנה לפחות 4 שעות כן אפשר להניק. כלומר זה יתכן מאוד שזה עדין צורך פיזי של רעב...
מה השאלה?
שהמשקל 8 קילו וגיל שנה די מסתנכרןיעל מהדרום
לק"י

אז גם הגישה הזאת מסכימה שעד גיל שנה בערך זה תקין שתינוק מתעורר לינוק.
אז אני הולכת לפתוח את המעקב שקילה שלה....בימבה אדומה
אצלי היא שקלה בגיל שנה 7.3 ו4 חודשים אחכ הגיעה ל8.4....
והשניה שקלה בגיל שנה 9.6 קילו ובגיל 1.4 שקלה 10.5
סתם כדי לקבל פרופורציות על הסקלה...
נשמע תהליך ממש מיוחדממשיכה לחלום
הלוואי עלינו, הילדון שלי בן שנה, בתחילת הלילה הוא יכול לפתוח פער טוב.. הדגש הוא על המילה יכול. רוב הזמן הוא קם כל שלוש שעות להנקה ובבוקר יכול להתעורר סופית בחמש
זה ממש קשוח לי

אני יודעת שזה לא הגיוני כי הוא שמנמנן אמיתי... מה שכן אני ממש לא רוצה לנסות יעוץ שינה שלא שמעתי המלצות עליו.
תוכלי להגיד לי מי היועצת שנעזרתם בה?
יש הרבה בפורוםבימבה אדומה
שממליצות להחליט על כמה לילות קשוחים... שרק הבעל קם לילד... ומנסה להרדים בדרך אחרת... שמעת על זה?
רגע לא הבנתי.לא מחוברת
אז היא כן קמה לך פעם אחת לינוק?
אולי פספסתי
אבל לגמרי אני מסכימה איתך לגבי האוכל, לילות שהיא אוכלת ולילות שלא זה סיפור אחר לגמרי.
לא תמיד היתה קמהבימבה אדומה
אבל עד שלא היתה 8 קילו, ועברו לפחות 4 שעות, כן היתה עוד הנקה... ואז בלילה *שלי* זה היה פעם אחת בלילה. אצלה זה יכל להיות גם פעמיים... אבל זה הלך והתמעט...
איך זה התמעט?לא מחוברת
אני כרגע ישנה המון המון שעות (תחילת הריון) אז היא קמה פעמיים בלילה שלי (אבל כן בערך כל 3-6 שעות תלוי בכמה אכלה)
ואני מתלבטת איך להמשיך מכאן
אני ממש ממש אשמח לשמועממשיכה לחלום
הממבוקר אור
כי יש לי תינוק שקם בלילה לאכול?
ובזמן האחרון גם לאכול לא מספיק לו וקשה לו לחזור לישון
בעיקרון אני מאוד בגישה שלך אבל מגיל מאוד מסוים. כרגע הבן שלי לא מתקרב לגיל שאפשר להגיד לו לא לקום בלילה
וזה בלי לדבר על בלתמים של ילדה שקמה לשירותים או חולה באמצע הלילה
לא לישון לילה שלם*אורחת

זה באמת הורס את כל העניין...

אני משתדלת שהחל מגיל שנה כן ישנו לילה שלם,

ולפני שהם בני שנה אני באמת לא מצליחה לעבוד בשעות כאלה.

 

זה כנראה עניין אישי של כמה שעות שינה צריך.

תכלס כל אחת צריכה למצוא את האיזונים שלה, כנראה שלי יותר קל לישון מעט...

 

 

 

 

ונותנים לך לעבוד פחות שעות לפני שהם בני שנה?בוקר אור
אני לא יודעת אם אני אוכל לעמוד בזה לאורך זמן🙄ואני עוד אמורה לעבוד יום ארוך בשבוע
עד גיל 7 חודשים יש שעת הנקההמקורית
במגזר ציבורי עד שנה וגם יותר.
ובכלל במגזר ציבורי אמהות עובדות פחות שעות עד שכל הילדים מגיעים לגיל 14. זה לא דומה למשרה מלאה 'רגילה' כביכול.
עד גיל 9 חודשים, לא?בימבה אדומה
לא זוכרת. לדעתי עד 7 חודשיםהמקורית
אבל כמו שאמרתי במגזר הציבורי זה עובד אחרת וזה באמת מקום עבודה ידידותי יותר לאמהות.
הלוואי על כולנו שהמשק יתנהל כך
לפי חוק זה עד 9 חודשיםבימבה אדומה
ואני גם עובדת במגזר הציבורי...
תבדקי שובהמקורית
לפי כל זכות לא כך.
אולי יש לך פריווליגיות מתוקף הסכם העבודה שלך שהן מעבר לחוק היבש.
ובמגזר ציבורי יש כל מיני הסכמים לפי סקטורים
קטעיםבימבה אדומה
את צודקת הסתכלתי עכשיו בכל זכות... אז אצלנו זה פחות שווה.
אם אני חוזרת בגיל 8 חודשים למשל מהחלד, אצלנו ישאר לי עוד חודש אחד לשעת הנקה... ולפי החוק זה עוד 4 חודשים עד גיל שנה...
אאל"ט זה עד 4 חודשים אחרי חזרה מחל"דיעל מהדרום
לק"י

כולל הארכה עד חצי שנה.
צריך לברר.
לפחות במשרד החינוך זה ככהיעל מהדרום
אולי למורים זה כולל הארכההמקורית
לפי כל זכות 4 חודשים מתום חופשת לידה ללא הארכה לפי החוק
אז כנראה שזה ככה גם למורים. לא זוכרתיעל מהדרום
זה מה שכתוב בכל זכות:יעל מהדרום
לק"י

עובדת המועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום עבודתה או שהיא מועסקת במשרה שהיקפה 174 שעות בחודש לפחות, זכאית להיעדר מהעבודה שעה אחת ביום ללא ניכוי מהשכר (שעת הורות), במשך 4 חודשים מתום חופשת הלידה.

עד כמה שאני יודעת חל"ד לפי החוק הוא חצי שנה (כולל את החלק שאינו בתשלום), וצדקתי!
זה מה שכתוב בכל זכות על חל"ד:
עובדות שעבדו לפחות שנה רצופה אצל המעסיק או באותו מקום עבודה, זכאיות לחופשת לידה (תקופת לידה והורות) של 26 שבועות (שרק חלק ממנה הוא בתשלום).
מענייןהמקורית
חידשת לי
יש על זה הרבה מגבלות..בוקר אור
ובכל מקרה הרבה פעמים מנצלים את השעת הנקה כדי לשאוב
או שיוצאים יותר מוקדם הביתההמקורית
כל אחת ומה שהיא מחליטה
נכון זו המטרה העיקריתבימבה אדומה
אבל גם לצאת קודם זה אפשרי... אני מקווה לפחות שמעסיקים מאפשרים את זה
ואי מעניין ממש!בימבה אדומה
ואשרייך על להגיע ב6:15 לעבודה!!! ואיך תוך רבע שעה את בחזרה אצל הילדים?
לפעמים עובדת מהבית*אורחת

ולפעמים באמת לוקח יותר זמן

יפה.בימבה אדומה

ממש שמחה בשבילך. והללואי ואקבל מאית מהמסירות שלך לאימהות ולחריצות של קימה בבוקר ולהיות כ"כ יעילה בעבודה.... אשרייך! (יש לי כמה פרטים משותפים עם מה שכתבת מבחינת סגנון העבודה אבל לא מצליחה להיות חרוצה עדין. כנראה זה אחד מאתגרי חיי ואני צריכה להמשיך לעבוד על זה בקצב שלי ובע"ה להתפלל שיעזור לי...)

תודה,*אורחת

אבל ל"חריצות" הזו יש גם מחיר, שתדעי...

בגלל שאני כ"כ יעילה ומתקתקת כל דבר, אני פחות יודעת "לשהות" ו"להנות" למשל מההשכבה של הילדים, גם את זה אני מתקתקת וזה דווקא לא דבר חיובי...

כך שלכל דבר יש שני צדדים, תשמחי שאת לא לגמרי כזו...

מקסימהבימבה אדומה
שמחה שאת מודעת לחלק אחר שקשה לך איתו בזה. תודה שאת מאירה את החלק שאולי אצלי חזק יותר...

בטוחה שלכולנו יש על מה לעבוד... ב"ה בגלל זה ה' הביא אותנו לכאן
מסכימה איתךהמקורית
גם אני לא קיבלתי את גזרת הגורל
ושיניתי פאזה
זה באמת אחר לגמרי כי אני כרגע בבית
ומקווה בעז"ה בהמשך למצוא עבודה שתאפשר לי להיות עם הילדים שלי גם אם אצטרך להחליף תעסוקה מהמקצוע אותו למדתי.
עונהאין לי הסבר
1. משהו מפנק שהוא רוצה לעצמו כבר הרבה זמן?

2. למה שבת דודה שלך לא תיתן לו ארוחה? זה גם יחסוך לך מנה לשאוב...

3. פעם זה היה גרוע יותר... האבות היו יוצאים על הבוקר לשדות, והיו חוזרים אחרי שקיעה. זה סדר העולם. עובדים כדי לקיים.
ב''ה שיש לנו את השבת...
לא בכל מקום בעולם יש אותה.
יש אנשים שבוחרים לא לעבוד ולהיות בבית עם הילדים. הם מקבלים על עצמם חיים של עוני. גרים בבתים מבוץ, אוכלים אוכל שהם מגדלים וקונים דברים ביד שנייה... את יכולה לבחור בזה.האם זה משהו שהיית רוצה?
לכל בחירה בחיים יש השלכה. תחשבי מה נכון לך...

עם זאת, אני באמת באמת מבינה את הקושי שלך. זה לא פשוט בכלל לגדל ילד בלי לפגוש אותו כמעט.
הקצנת קצת.המקורית
יש הרבה אמהות לא עובדות שלא חיות בעוני.
ובטח לא גרות בבתים מבוץ.
נכון, צריך להצטמצם אבל זה לגמרי עניין של סדרי עדיפויות.

דיברתי על מצב ששני ההורים לא עובדיםאין לי הסבר
מחילה שלא כתבתי ברור..
וכמובן, זה עניין של סדרי עדיפויות
טוב היום זה לא באמת קייםהמקורית
ואם ניקח את זה לעולמנו המןדרני - יש משפחות שבהן הורה אחד לא עובד כדי להיות פנוי לילדים והכל בסדר.
מסכימה לגמריאין לי הסבר
וזו יכולה גם להיות בחירה מצויינת🤷
אמא שלי עזבה את העבודה בהייטק כשהיינו קטנים כדי להיות איתנו. ולא הרגשנו איזה חיי מחסור.

מה שכתבתי למעלה היה כמובן הקצנה. והקצנה מודעת.
יש זוגות ששני ההורים חיות עבודה ולא רואים בית (הרופאת נשים שלי היא ובעלה רופאים והיא סיפרה לי פעם על הקושי שהיה לה לא לראות את הילדים לפעמים גם יומיים) ומהצד השני זוג שבוחרים לא לעבוד ולחעות יותר בצמצום, המכונה מבחינה חברתית ''עוני''. ד''א, זה שמישהו חי בעוני לא אומר שהוא מרגיש שחסר לא משהו. ענייני ערך ''איזהו עשיר''...
מבינה מה שאת אומרתהמקורית
ואולי עוני הוא מושג שמשתנה מאחת חאחרת לא יודעת
עוני מבחינתי זה לא לשלם חשבונות או לא להפעיל חימום בחורף כי יקר
זה רחוק מהמציאות של רובנו ב"ה ולכן זהבעיניי עניין של סדרי עדיפויות. לי לא אכפת לקחת עגלה שידה ובגדים לתינוקות יד2 כדי להישאר בבית או ללכת לקנות בסופר רק בימים של מבצעים כדי לקיים את אורחות חיי ולחיות את הבחירה שלי. אולי למישהי אחרת זה נחשב עוני לא יודעת
כתבתי למטה בנוגע לעוני...אין לי הסבר
עוני זה עניין חברתי לגמרי. הוא משתנה ממקום למקום. העניים של הרצליה פיתוח הם העשירים של היישוב שלי
ואם אני אלך למונגוליה כנראה אני אחשב עשירה...
עוני זה אכן עניין סובייקטיביאנונימיות
האבות יצאו לשדותלמה לא123

אבל מגיל מאוד צעיר של הילדים, הם לקחו את הבנים איתם לכל היום

לא בגיל 8 חודשים כמו הבן של הפותחתאין לי הסבר
ברור שלאלמה לא123

אבל בגיל 7-8 שנים, ככה שהורים פעם היו עם הילדים כל היום

ואני בכלל לא אוהבת דוגמאות מפעם, פעם היו דברים טובים ורעים בדיוק כמו היום

ותכלס אף אחד לא יודע בדיוק איך התנהלו לפני 200 שנה

אם את לא אוהבת דוגמאות מפעם את יכולה להתעלםאין לי הסבר
בכ''מ, אני אוהבת. זה נותן לנו דרך לראות האם משהו הוא חלק מטבע העולם או שהוא רק קיים בשנים האחרונות
לא כותבת רק אליךלמה לא123

באופן ספציפי אנשים אוהבים לתת דוגמאות מפעם, או בשביל להראות כמה היה מושלם פעם

או בשביל להראות כמה לא היה מושלם פעם

אז לדעתי פעם היה פעם, היה טוב והיה רע בדיוק כמו היום

אממ בעיני דוגמא מהעבר זה לא כדי להגידאין לי הסבר
שמה שהיה פעם זה האידיאל. אבל העבר יכול לתת לנו פרספקטיבה על החיים שלנו.
גם המילה ''לבריאות'' אחרי שמישהו מתעטש היא דוגמא מהעבר. כי פעם אנשים היו מתים מאפצ'י כי לא היו תרופות ותברואה טובה (גם המילה לחיים כששותים זו דוגמא מהחיים שהיו בעבר)
העבר לא בא בהשוואה כדי להגיד כמה הוא היה טוב, אלא לשם השוואה בריאה והתבוננות מחודשת בנוגע לחיינו.
אוקיילמה לא123


לגמרי הקצנת.לא מחוברת
אני לא עובדת ובטוחה שיש כאן עוד נשים שלא עובדות.
כנראה חיות בפריפריה אבל אף אחד לא באמת גר מבית מבוץ.
(אבל שתדעי יש בתים מבוץ מדהימים, שעולים המון המון )
אולי התכוונת ששני בני הזוג לא עובדים?
זו הייתה כוונתיאין לי הסבר
מרכזת כמה שאלות במקביל כדי לא לחפור עם כמה שרשורים | ערוץ 7
ושוב, מחילה שלא ציינתי😌
ובעיני בתים מבוץ זה מדהים אבל אני לא הייתי מסוגלת לעשות אתזה...
לא תקשיבי אני אומרת לך.לא מחוברת
יש בתים מבוץ שנראים רגיל לחלוטין עם מזגן והכל.
זה כמו בית מעץ.
זה נחשב מגניב/אקולוגי היום.
זה לא קראוון 😅
וואלה לא יצא לי לפגושאין לי הסבר
אבל גם קראוון זו אחלה דוגמא לבחירה לחיות בצמצום
מגניבב לא הכרתי נחפש מה זה בית מבוץ חחחאם_שמחה_הללויה
וגם לגדל גינת ירק זה לגמרי חלוםם
חיים של עוני כשבוחרים לא לעבוד?!והביאותים
ואולי אלה בחירות זוגיות של איך להתנהל כלכלית ומשפחתית?
אני בבית עם ילדים וממש לא מרגישה ענייה מרודה ומסכנה כמו שתיארת. הבית בסדר גמור, וגם האןכל והבגדים.
אז שוב, דיברתי על מצב ששני ההורים לא עובדיםאין לי הסבר
וכן, זו בחירה.
לבחירה לחיות יותר בצמצום זו יכולה להיות גם בחירה מדהימה... גם להיות יותר עם הילדים וגם להסתפק במועט.
והמושג ''עוני'' הוא חברתי. הרי אם תקחי מישהו שהארץ מוגדר עני ותשימי אותו במדינת עולם שלישית הוא יוכל להיחשב למבוסס.
אבל כן, אם רק אחד מההורים עובד - זה פחות כסף - יש יותר צורך להצטמצם.
גרים בבתים מבוץ?סופי123
כן. זו אופציהאין לי הסבראחרונה
אפשר גם לגור בפחונים. הכל עניין של סדר עדיפויות
2 אני יודעת שלפני גיל שנה זה בכלל לא חובה שזהלא מחוברת
יחליף הנקה.
3. מסכימה איתך לגמרי! כרגע לגמרי יש לי את הפריווילגיה להישאר בבית אבל יום יבוא ומאמינה שלא. ופשוט מפחיד לחשוב על זה!
אבל שתדעי שיש גם ערך להתפתחות העצמית ,יום יבוא והילדים יגדלו ולדעתי צריך שיהיה משהו של עצמך בלי קשר לילדים.
קשה להבין את זה כי כרגע הוא ככ קטן וככ ככ תלוי בך. אבל הוא יגדל ויהיה לו חיים ואני חושבת שזה טוב שלא תחכי לו כל יום על קוצים בבית
הבעיה הכי גדולה בעינייהמקורית
היא שהתפתחות עצמית תמיד מתקשרת אוטומטית לקריירה.
אני בכל מקרה לא רואה את זה כך אבל מסכימה איתך שהתפתחות עצמית חשובה מאוד
תשובות שלי.. לא קראתי תגובות..פרצוף כרית

 

1.

 

 

איזה חמודה את שחושבת על מתנה עבורו!

ללמוד ממך!

תלוי מה הוא אוהב –

אולי משחק קופסא זוגי כמו כרטישיח? (לא ניסיתי אבל שמעתי על זה)

משהו שקשור לתחביב שלו?

שעון, עניבה?

משלוח ארוחה טעימה ממסעדה שהוא אוהב?

בחנות פוטו משהו עם תמונה – נגיד מגבת עם תמונה שלכם / פד לעכבר / חולצה /וכ'

 

2.

 

בנוגע להאכלת הילד – לא מבינה בזה  

 

בנוגע לזה שאין לו סדר יום – נשמע לי תקין, כל יום זה קשה כל פעם מחדש – להשכיב, להעסיק, וכ'ו – תלוי בגילאים ובתקופות

אבל בגדול לפעמים הילד משועמם וזקוק לגיוון – אולי לצאת איתו לפארק רחוק? אולי להזמין חבר/בן-דוד? אולי פעילות אחרת מענינת – משחק חדש או יציאה לקניות? (לא חיבת סתם העליתי רעיונות אם עוזר לך)

 

בגיל הזה, באזור 6.30 או 7.00 אפשר להשכיב כבר? תלוי אם הוא ישן בצהרים או לא... אם ישן בצהרים זה נורא קשה להשכיב את הילד מוקדם... כדאי לבקש מהמטפלת אם אפשר לא להשכיב בצהרים, לפעמים הן לא יכולות ולא מסכימות -צריכות את המנוחה ..

 

3.

א. לי זה נראה תקין, ילד צריך סדר יום וזה טוב גם עבורך, להיות עם נשים בנות גילך רוב היום ולא עם ילדים שהם לפעמים לא לרמה  שלך וזה מתסכל וחוסר סיפוק כביכול

שוב, אם מישהי מטפלת או עם הילדים בבית –גם אחלה

אני רק מזכירה לך את היתרונות שבדבר וחלילה וחס לא להטיל דופי במי שבבית עם הילדים וטוב לה – זה רק ברכה

אני רק אומרת שגם מי שזקוקה לצאת לעבוד ולראות אנשים ולא להיות 24ש' בבית עם הילדים – אני חושבת שהיא אמא טובה ולא חושבת שזה לא תקין 

 

בנוסף,

אם חלילה יהיו לכם קשיי פרנסה - זה גם לא טוב לילד, ולכן את לא צריכה להרגיש רע או נקיפות מצפון חס וחלילה.... כי את עושה טוב עבורו שיש פרנסה.....

 

 

יכול להיות שההרגשה שלך נובעת מזה ש*בת-דודה* שלך מטפלת בילד שלך –

אני מאמינה שזה בהחלט לא נעים להרגיש שהיא מכירה את הילד שלך יותר טוב ממך כביכול

ולכן – או להחליף למטפלת שהיא לא קרובת משפחה או חברה טובה, אלא מישהו סתם לא מוכרת

או – לקבל את העובדה שזה תקין והיא רק המטפלת שלו, ולכל החיים – את תמיד אמא שלו, וזה רק זמני התקופה שהיא מטפלת בו, כשהוא קטן במשפחתון....

כשהוא יגדל – בתלמוד תורה – היא הרי כבר לא תטפל בו כבר – נכון?  ואז את מלווה אותו לכל החיים ועוקבת אחרי ההתתפתחות שלו כאמא – ובודאי שיש לו קשר יותר קרוב איתך מאשר הבת דודה המטפלת..

את תראי שככל שהשנים חולפות והילד גדל – הוא קשור הכי אליך, ולא לכל מטפלת/גננת/מלמד – מסורים ככל שיהיו, כי את מלווה את הילד כל חייו בעז"ה ולא עוזבת אותו ותמיד לצידו ובקשר איתו

והוא ירגיש יותר קשר אליך בעז"ה, אין לי ספק בכך!

המון הצלחה!

 

זה גיל שצריכים שנ"צ, ולא אמורים לישון מאוחר בגללויעל מהדרום
לק"י

ולא נשמע לי שהיא מעוניינת שיישן מוקדם מידי, אלא דוקא להיות איתו.
היא שאלה על הסדר יום.. לכן עניתי-שעת השכבה קבועה..פרצוף כרית


כן. אבל שעת השכבה קבועה אפשר גם בשמונהיעל מהדרום
ואי זה ממש נקודהלא מחוברת
אם הפותחת לא מותשת אפשר ממש שישן מאוחר ושישן יותר בגן.
שלי למשל ישנה מ10-10 ואז מ4 יש ממש המון שעות איתה.
לאיזה גיל מדובר?בימבה אדומה
פספסתי כנראה
8 חודשיםלא מחוברת
8 חודשים, אבל זו לא זו ששאלת אותה למה היא לא ישנהיעל מהדרום
נכון, סתם התעניינתיבימבה אדומה
בגיל 8 חודשים כן כדאי שישנו 12 שעות בלילה...אם לא יותר... אז לשים לב לזה...
אני יודעת שעד גיל שנה תקין שקמים לינוק בלילהיעל מהדרום
לק"י

או שהתכוונת 12 שעות כולל קימות?
אממבימבה אדומה
אם ממשיכים באקסיומה שילד צריך לקום בלילה... אז כן, כולל הקימות... (ממש קשה לי עם זה)
🤷‍♀️ אבל תינוקות קטנים זקוקים לפעמים לאוכל בלילהיעל מהדרום
לק"י

ועד גיל שנה זה תקין.
אני הבנתיבימבה אדומה
שזה תקין בגבול מסויים...ולפי המשקל גם
ייתכן. אני קראתי אחרתיעל מהדרום
לק"י

לא מדברת על קימה כל שעה.

מה שתיארת על הבת שלך באמת קיצוני, וקצת מזכיר את הגדול שלו בתלות בהנקה כדי לישון.
מילד לילד המצב השתפר אצלינו.
ועדיין בת השנתיים שנגמלה מהנקה לילית לא מזמן, כשהעברנו אותה חדר, עדיין מתעוררת לפעמים ונרדמת שוב תוך כמה דקות. והיא דוקא יודעת להירדם יפה ולא רק עם הנקה.
לגבי סעיף 3דבורית
אני חושבת ששווה לחשוב על שינוי
נכון שזה מה שהרבה אנשים עושים
זה עדיין לא אומר שזה מה שמתאים לך
ולא כדאי לחיות בתחושות כאלו לאורך זמן ולהסתכל אחכ על שנות האמהות ולהתמלא בחרטה.
יש אפשרויות אחרות, גם כלכלית
לכל בחירה יש מחירים תרתי משמע
אבל כדי לקבל החלטה שנכונה לך שווה לפרוש את כל האפשרויות עם היתרונות והחסרונות שלהן ואז לקבל החלטה
אם תרצי אשמח להציע כמה דגמים בפרטי
עונהמותק 27
הבת שלי בת 10 חודשים, נמצאת במעון, מקבלת מנת פירות בבוקר שם, ארוחת צהריים- מרק ירקות, קציצות, אורז וכו...
ואם אני מגיעה אז ישר להנקה ואם עוד לא הגעתי, מקבלת בסביבות שעה 2-3 בצהריים בקבוק.
וכשאני מגיעה ומחזירה הביתה, היא יונקת.. ונשארת ערה עם כל החברי'ה פה עד מאוחר..
והיא אוכלת איתם ארוחת ערב מה שהם אוכלים...
ואז שוב הנקה.. והולכת לישון בסביבות 10... לפעמים יותר מוקדם לפעמים יותר מאוחר.. בכלופן בבוקר היא מתעוררת בסביבות 6 וחצי 7.. ואז התאגגנות למעון..

בעניין העבודה..
גם אני אמרתי זאת לעצמי- איך אפשר לא לראות את הילד שהבאת לעולם- מתפתח, גדל, לןמד דבריפ חדשים וכו...
לכן, מראש, לא הלכתי ללמוד מקצוע מסויים, ובחרתי בהוראה כי ידעתי ששם יש לי חופש להיות עם הילדים לטייל לבלות לשחק.. וגם מערכת שעות שבה אני מסיימת יותר מוקדם מהם במשרה מלאה.. (חוץ מיום שבו יש ישיבות..)
והיום, שאני בחופש, הם בקייטנות ובמעונות וכשחוזרים אני עושה להם קייטנה אחהצ והם ממש נהנים.. אומרים לי שהקייטנה שלי יותר כייפית מהגןן... חמודים!!

וואו, לא ציפיתי לככ הרבה תגובות, תודה לכןהילושש

תודה לכל אחת שהגיבה.. 

לגבי המתנה לבעל, העלאתן פה רעיונות יפים.. הולכת ליישם.. תודה! 

לגבי המוצקים, כן, כנראה שזה מה שאני צריכה לעשות, להביא לבת דודה שתביא לו.. אחרת לא תהיה התקדמות.. 

לגבי השעות הקשות שלא רואה את הילד, התגובות שלכן נכונות וכואבות. 

נכון שאני לא צריכה לעשות את מה שעושים כולם, אבל.. אנחנו צריכים גם כסף. משכנתא וחובות /שכירות וכל המשכורת נעלמת.. חייבים 2 משכורות.. מפחיד ממש.. 

רוצה לרדת למשרת אם, אבל לא יודעת אם יאפשרו לי.. 

כואבת לי לקרוא את התגובה של מותק 27 (לא יודעת לתייג), כי באמת, למה לא חשבתי על זה בזמן? הייתי בוחרת מקצוע שמתאים לגידול ילדים.. ממש עצוב וכואב.. 

פרצוף כרית, תודה על התגובה.. עלית פה על נקודה שכנראה היא היא שמציקה.. אולי זה בגלל שדווקא הבתדודה שומרת עליו.. אולי זה ישתנה.. תודה שהארת את עיניי.. 

 

תודה למי שכתבה פה על שעת ההנקה, שזה לחצי שנה +4 חודשים. אבדוק את זה.. 

 

לא התכוונתי שיישמע ככה..מותק 27
כל עוד הנר דולק אפשר לתקן..
אפשר לעשות שינוי
אם כמובן אפשרי במסגרת התנאים והיכולות..
לא דמיינתי - פוסט פריקהשושנושי

טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.

הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.

ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.

הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.

ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.

היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים

פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.

באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.

קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.

וזה הקטע - שאני לא. 

 

רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.

 

מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.

מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.

 

בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה

יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.

בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה. 

לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.

למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?

מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן. 

למה אני תקועה על הזוגיות?

אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?

לא יודעת.

לא סגורה על עצמי.

 

איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.

אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)

בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.

באהבהנפש חיה.
אשמח לרעיונות איזה מאכלים לתת לתינוקתבכינוי אחר

בת 8 חודשים,

היא אוהבת ביצה,

נתתי לה גם לטעום דג סלמון

וגם בטטה ותפו"א ממרק קוסקוס.

אני רוצה שתהיה לה ארוחה אחת קבועה ביום.

מה אפשר להוסיף לביצה שיתאים לארוחת בוקר?

כרגע אסור לה מוצרי חלב.

תודה 🙏

קוואקר.מוריה
סתכלי באתר 'המתכוניה'רק טוב!

אתר מתכונים לתינוקות. אפשר לחפש לפי גיל, מרקם, רגישויות וכו.

מפעילה אותו תזונאית תינוקות וילדים. 

את רוצה דווקא לארוחת בוקר?מישהי מאיפשהו

אני התחלתי עם מרק טחון (ירקות ועוף והודו)

ואחכ גם מנה של פירות טחונים

אבוקדו/ תפואהמקוריתאחרונה
הריון עם התקן ודימוםמותקקק

התקן ושני פסים 
 

אנימיודעת שצריך להוציא את ההתקן, כרגע הוא עדיין בפנים כי הרופאה לא הצליחה להוציא


 

השאלה שלי היא לגבי הדימום, יש טעם לפניה דחופה לרופאה או שגם ככה אין מה לעשות עם זה?

דימום בינוני

להתקשר למוקד ולשאול?פילה
חיבוק גדול!!התייעצות הריון
תודה בנותמותקקק
אני בהלם, מרגישה ככ מושפלתמותקקק
מסתבר שהבדיקה היתה מזוייפת, לא שמצי לב שהיה כתוב שזאת "מתיחה חיובית של בדיקת הריון מזוייפת"

ארבעה ימים של רגשות מעורבים וטלטלה שנבעו משטות של אנשים משועממים


ולחשוב שאם לא הייתי עולה על זה הייתי כל חיי חושבת שזאת היתה הפלה

אמלההה איפה קנית את הבדיקות האלו?פרח חדש

הזמנתי מטמומותקקק
וואי וואיפרח חדש

ועוד ניסית להוריד את ההתקן... 🙈

מה??? אין גבול לאנשים. חוצפהיעל מהדרום
דווקא לא רואה את זה ככהמותקקק
זכותם למכור דברים כאלה, רק הייתי שמחה אם היו יותר מדגישים את זה שזה בדיחה
האמת שבהתחלה חשבתי שקונים כאילו בדיקה רגילהיעל מהדרום

לק"י


ואז מגלים שזה לא.

ואז הבנתי שהם מוכרים את זה לאנשים שרוצים לעבוד על אחרים. אבל זה גם מגעיל... זכותם למכור, אבל זה ממש רעיון חסר גבולות באנושיות.

מה??????שלומית.

אני בשוק שדבר כזה קיים

הכי לא מצחיק שיש 

🫂💙 סליחה, בטעות מאנונימיאנונימית בהו"ל
חיבוק גדול על ההרגשה המזעזעת!!מתיכון ועד מעון
אני בשוק. מי ממציא דבר הזוי שכזה?????אמהלהאחרונה

ד"א, למה בדקת הריון אם יש לך התקן?

לראשונה בחיי טבילה כשהבעל במילואיםבאתי מפעם

אמאל'ה, זה הזוי.

לא יודעת אם יצליח לצאת. הוא נמצא במקום ממש חור מרוחק.

עוד לא עשיתי הפסק, אבל מתישהו שיהיה ההפסק, הטבילה יוצאת במועד על הפנים  ,  מה גם שאני מנסה להכנס להריון כבר 4 חודשים ולא הלך בנתיים.... מה עושים עם הטבילה? מה עושים עם ההריון? יש לכן נסיון/ תובנות? כמובן שינסה לצאת אבל זה מורכב מאוד. וגם אם יצא, לא בטוח בכלל שזה הביוץ... 

מצטערת לשמוע♡יהלוםנוצץ

אבל בעיקרון ממשיכים כרגיל כמה שאפשרי.

אם יצא הלוואי ומעולה, אם לא אז מניחה שתתראו בהמשך? עדיף לטבול בזמן. אם יוצא במועד ממש לא מתאים והוא ממילא בטוח לא מגיע אישית הייתי דוחה ביום.

מבחינת היריון/ביוץ וכו, לא בהכרח שיתפספס אבל גם אם כן לדעתי אין הרבה מה לעשות אם זה מצב חד פעמי. את יכולה לשאול רופאת נשים ולעקוב אחרי הביוץ, אולי זה פשוט יסתדר לבד.

לצערי אלה התובנות שלי בנושא, מקווה שיסתדר לטובה בעזרת ה'.

חיבוק ענק יקירתימדברה כעדן.אחרונה

ממש ממש מתסכל....

תזכרי שה' יכול לעשות הכל... להוציא את בעלך מכל חור, שתיקלטו מתי שזה לא יהיה שתהיו ביחד לראשונה... תנסי להתמקד בהשתדלות שלך. מעבר לזה - 3 שותפים לאדם...

חיבוק... מנסיון זה באמת משוגע... 

התקנים...1375422

אני יודעת שיש כבר 1,000 שרשורים בנושא הזה

אבל אני מאבדת ידיים ורגליים וחייבת לקבל החלטה דחוף

אני רוצה לשים התקן תוך רחמי לא הורמונלי (לא רוצה הורמונים, עד עכשיו הייתי על נרות אבל מפחדץ מאוד מהיעילות הפחותה שלהן..)

אני די מפחדת מההתקנה ומכאבים או סיבוכים, מתלבטת איזה התקן לשים

ממה שהבנתי בלרין וג'נפיקס כביכול אמורים להקל על הדימומים, אבל בפועל מחוות דעת שקראתי נשמע שזה לאו דווקא המצב

יש להם באמת עדיפות על נובה טי או מונה ליזה?

ומישהי התקינה ג'נפיקס אצל ד"ר שקי תמיר יעל וממליצה/דיס?

עוקבתרקאני
קכמצברוח

את רוצה גם למנוע הריון?

כןרקאני

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

ממליצה על דוקטור שאול ברוך (פרטי)סטודנטית אלופה

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

לא התקנתי אצלו אבל הוצאתי אצלואנונימית בהו"ל

ואז ב"ה במעקב הריון אצלו

הוא גם באמת לא ממליץ על הנובה טי בגלל המבנה

אני די בטוחה שהוא מביא מחול התקנים

הוא גם אמר שהוא נלחם להכניס את הספקולורומים הקטנים לבית חולים / מרפאות להקל על נשים 

בדיוק בימים האחרונים קראתישלומית.

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

עונהרק לרגע 1

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

פתותית השרשור1375422
למישהי יש המלצה על רופא מתקין באזור בצפון- טבריה כרמיאל וכו?
התקנתי לאחרונה אצל דר ברונו גנפיקסחנוקהאחרונה

האמת היתי מלאת חששות מכתמים וכו

ב"ה

לפי הפסיקה שלנו ההתקנה אטסרת

עשיתי הפסק 4 ימים אחרי ההתקן

עם הדרכה מתאימה לכבי בדיקות 7 נקים והתנהךות בכללי

מאד מאד מרוצה


לא חלמתי שנתהליך יכול להיות ככ נעים

אחרי 3 חודשים חושבת שהיה שווה הנסיעה מהצפון וגם המחיר...

דימום אחרי גרידהכמהה ליותר

ברוך ה אני אחרי הגרידה.
עשיתי את זה אתמול, שבוע 13+3 להריון.

אתמול היה ממש קצת דימום, והבוקר קמתי לפד נקי לגמרי, אם לא שהרב אמר לי לחכות 7 ימים לפני הפסק, הייתי מנסה כבר היום להתחיל הפסק ושבעה נקיים.

 

זה נורמלי שאין כמעט דם?
האם לפי כל הפסיקות צריך לחכות 7 ימים אחרי הפלה בשביל הפסק? או שאולי כדאי לי לנסות לשאול רב אחר? (מציינת שעוד לא ידענו מה מין העובר)

חיבוק🫂כחל

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

תודה! ואמן ❤️כמהה ליותר

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

לא בטוחה לגמרי, אבל חושבת שהרעיוןכחל

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

חיבוק יקרה! לגבי הדימוםshiran30005
עונה לא מבחינת ההלכה- ככה זה ביום יומיים הראשונים נראה שאין דימום ואז הדימום חוזר שוב לכמה ימים, אז מציעה לך לחכות עוד טיפה
תודה על המידעכמהה ליותר

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

צריך לטבול אחרי שבועייםהשקט הזה

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

אז נשמע שככה או ככהכמהה ליותר

צריך לחכות שבועיים לטבילה.
תודה!

זה נראה שנגמר ואז חוזר דימוםוהרי החדשה
צדקתכמהה ליותר

בשבת התחיל דימום כמו מחזור, דווקא זה ממש הרגיע אותי לראות את זה, כי היה מוזר לי שלא היה כלום

השם ישלח נחמה עברתי את זה לא מזמןלב המעיין

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...

וואו, איזה קשה!!!כמהה ליותראחרונה

תוה על החיזוק שכתבת! ❤️
מאוד התחברתי למשפט אנחנו לא מבינים אבל מאמינים

 

ברוך ה אתמול התחיל דימום,זה הרגיע אותי שהכל תקין עם הגוף שלי

חלומות בהיריוןאהבה.

מישהי שמעה על הדבר הזה?

אני מתחילת ההריון עם סיוטים,, ממש חלומות מפחידים ממש ומציאותיים. זכור לי גם מהיריון ראשון שהיה לכל אורך ההיריון.

ממש קשה ומפחיד

אני מפחדת ללכת לישון, ברמה כזאת.

מישהי שמעה על זה? חוותה? משהו שעוזר? 

אני יודעת שזאת תןפעה מוכרתאוזן הפיל
אני חושבת שהיו פה פעם עצות לזה
וואי הלוואי שיכתבו ליאהבה.
אני באמת מפחדת ללכת לישון, הלילה קמתי כל שעתיים בערך ופחדתי לחזור לישון
מנסה..אפרסקה

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

כן כןןשירה_11

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אני חושבת שאפרסקה
@אמא לאוצר❤ פתחה פעם שרשור על חלומות משונים, לא יודעת אם זה היה בהיריון או לא, את יכולה לנסות לחפש לה בכרטיס
חחחח יש מצב יפה לך על הזכרון😅אמא לאוצר❤

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אני גם לא מוצאתאהבה.
את זוכרת משהו שעזר לך? 
לא עזר לי כלום בגדול, זה היה סיוטאמא לאוצר❤
אצלי היו חלומות מפחידים לגבי ההריוןזמינה

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

לי זה קרהההההתייעצות הריון
באופן כללי לגבי חלומותאוזן הפיל

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

וואי אני אנסהאהבה.
חופשי היו חלומות הזויים בהריון.מוריה
תופעה ממש מוכרת, כל תחילת הריון אני ככהמסע של החיים
כן. פעם קראתי על זהבאתי מפעם

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

אולי זה קשור לשינה לא עמוקהנעמי28

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.


אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

כן אבל גם חלומות ממש טראומטייםאהבה.

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

אולי ההריון מביא איתו חרדות ❤️נעמי28

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

יכול להיותאהבה.
וואי, קרה לי גםעוד מעט פסח

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

תקראי על חלום צלולכל היופי
בגדול יש טכניקות שעוזרות להבין תוך כדי חלום שזה חלום, ואז זה מרגיע (כי זה לא אמיתי) או לפעמים אפשר לשלוט בו או לסיים אותו
גם לי היה את זה בהיריון הראשון...והרי החדשה

נוראי.


העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

את לוקחת בונגסטה ? אצלי יש קשר לכדורהרמה
כןאהבה.אחרונה

עם כדור או בלי כדור,

כי דווקא הכמה ימים רצופים של החלומות היו בימים ששכחתי לקחת, מעניין 

לא ידעתי שזו תופעה נפוצה בהריון...קוראת פהממתקית

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

אטופיק דרמטיטיס - מה אתן יכולות לספר לי על זה?מתואמת

אחרי כשבוע של פריחה דמוית עקיצות לקטנה, שהלכה והתפשטה, וחלק מהעקיצות הפכו למעין כתמים ורודים ואחד מהם גם לנגע שפשוף/גירוי כזה -

הגעתי איתה הבוקר (שוב) לרופאה.

(לפני שבוע היינו איתה ועם עוד שני ילדים אצל הרופא, כי גם להם הייתה פריחה כזו, והוא הסתכל בעיקר עליהם ואמר שזו פריחה ויראלית, ואפשר לחזור ללימודים כשלא יצוצו נגעים חדשים. להם זה כבר עבר אבל לה לא.)

הרופאה אמרה שזה נראה לה כמו אטופיק דרמטיטיס, ואמרה שנלך לרופא עור כדי לוודא, ושנמרח לה משחה מתאימה.

באותו רגע בעיקר שמחתי שזה לא מדבק ושהיא יכולה סוף סוף לחזור למשפחתון, אבל עכשיו אני מנסה להבין במה מדובר...

לא נראה בכלל שזה מציק לה. היא עליזה וחיונית (אפילו יותר מדי🙈), ולא שמה לב בכלל לנגעים האלה שיש לה.

אני לא בעד שימוש בתרופות כל עוד זה לא נצרך מבחינת סכנת חיים או הפרעה בתפקוד ובנוחות, ולכן נוטה לא להשתמש במשחה הזו.

אבל אולי אני טועה?

מה יכול לקרות אם לא מטפלים באטופיק?

עדיף בעצם לחכות לרופא העור, ולפי זה להחליט מה לעשות?

לבן שלי היה כל עוד ינק16210
מסתבר שרגיש ברמה מסוימת לחלבי וברגע שהפסיק לינוק ( אני אכלתי חלבי לא עמדתי בזה.. ) ולאכול חלבי עבר לו.

אולי יעניין אותך