כמו חרב הקרס ננעץ לי בבטן.
נחש עם ארס שמזריק לי אותו לורידים.
אני לא רוצה לחזור לשם! אני רוצה להילחם!
הוא מושך אותי בכוח ואני בוכה.
הרבה דמעות נשפכו במאבק הזה, הקול הדומם של לוחמי הצללים.
תודה לך ה'! תודה על כל הכוח!
תמשיך ללכת איתי תמיד!
אני רואה את זה מהכותרת,
אז מישו רוצה לעזור לו?
ויש בעלים לפורום הזה?
יהיה טוב!
באמת. זה לא סתם סיסמא למרות שזה נשמע.
באמת שהכל מלא בטוב. יודעת שקשה לראות. אבל הוא פה❤️
אני יודעת שזה לא מעודד לשמוע את זה תוכדי שקשה. אבל תכלס צריך לזכור את זה
💓
וגם מותר להיות בדאון, לא חייב תמיד להגיד "וואו הכל לטובה🌸"
ומותר לבכות ומותר לרצות להתכרבל ולא לצאת. מותר
פשוט לזכור לקום אחר כך.🤗
החיים לא כאלה גרועים
בטוח יש גם טוב
מה קרה?
הכל משתנה בלי ששמנו לב
ולא התכוונו שזה יקרה
ואז מתסכלים אחורה וכזה הלם. כי תוכדי לא ראינו שזה ככה.
או שהתעלמנו מזה... פפ
החיים יכולים להיות ממש מסובכים לפעמים
שלא תדעי מה גיליתי
תכף נגמר שמינית
אמאל'ה
הזוי גם כמה עברתי.
ומשעשע במיוחד כי פה תוך רגע מגיעים לשלב שהייתי קטנה וחסרת מודעות כמו חמשושית/שישיסטית ממוצעת🤪