שירשור-וידויekselion

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שליאפאטי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

פעם אחת שמרתי על ילדה בת 3:)(:
ובגלל שהיה לה שיער בלונדיני בהיר הצעתי שנצבע לה את השיער עם לורד ירוק- היא הסכימה, צבעתי בקצוות ואז צחקנו ונהננו והחלטתי שמיצינו וצריך להוריד. אממה, שום דבר שהשתמשתי בו לא עזר להוריד עד שכבר חשבתי לגזור לה את השיער. מרוב הלחץ לקחתי קצת אקונמיקה(כן כן זה אכן מטופש ומסוכן) ובטעות נשפך לה על השמלה וניסיתי להוריד לה את הצבע בשיער עם האקונומיה זה עזר, רק מה? גם הצבע הבלונדיני הטבעי ירד וזה הפך ללבן. נלחצתי יותר ואז שמתי לב שגם הטייצ שהיה לה התלכלך באקונומיקה. הילדה נראתה זוועה והייתי על סף עילפון כי אמא שלה גם עמדה להגיע כול רגע. בסוף חפפתי לה את השיער כדי להעביר את הריח של האקונומיקה ואז השיער לא נראה כזה נורא.החלפתי לה בגדים והמצאתי סיפור שלם (הילדה שיתפה פעולה) על מה קרה לבגדים שלה..
זה היה נורא!
במבט לאחור... זה עדיין נורא!
ניצחת! 😂ראשיתך
חחח תודה (נראלי):)(:
מסקנה:אפרת???
לא לתת לבנים לעשות בייביסיטר️
(היא בת)ברגוע
חחחחח גדוללאפרת???
אז ספציפית לה..
סתם צוחקת😍
איזה יבוש ... 😂😂😂😂בנות רבות עלי
מסקנה: בנות קופצות למסקנות פזיזות
ואייבנות רבות עלי
יש לך מזל גדול שהילדה לא פלטה מה קרה באמת ..אל תשכחי שהיא היתה רק בת 3 אני לא הייתי סומך שהיא תשמור את הסוד הרמטי .. בסופו של דבר זה ילד קטן..

אפילו אם בהתחלה היא שיתפה פעולה.. היא יכלה אחרי שהלכת להלחץ שהיא ״משקרת לאמא שלה״ ואז לספר .. לקחת סיכון רציני..
יאווראדי. בת כמה היית אז ?בן מערבא


קצת מביך אבל זה היה לאחרונה:)(:
וואי באמת דרמטיתפוחית 1
ולא מבקשים מילדים לשמור סודות מההורים ;)
אכן:)(:
לא ביקשתי שתשמור סוד פשוט עשיתי לה שטיפת מוח שהדברים התנהלו אחרת.
חחח, לגמרי יותר מוסרי ככהחושבת בקופסא


פעם חיכיתי לאבא שלי מחוץ לבית כנסתאפרת???
כשהייתי קטנה, ורצתי וקפצתי עליו מאחורה בצרחות.. מסתבר שזה לא היה הוא...
מביךך...
בטח קרה לכל ילד מתישהו
שמעתי את זה הרבה פעמיםבנות רבות עלי
וכן קורה לכולם..
פעם אחת ראינו נער חרדי מעשן:)(:
בתחנה לידנו. ואז אני כזה אומרת לחברה שלי: סתכלי סתכלי ילד בן 12(הוא היה יותר גדול) מעשן (בזעזוע) ואז הוא פתאום מסובב את הראש אלינו מהנהן ועושה קולות של הסכמה. הסתכלו אחת על השניה והתפקענו מצחוק.
חחחחחחחחחחחבנות רבות עלי
ואיך את יודעת שהוא היה יותר גדול?
הוא היה נראה ככה:)(:
וכמדומני שחרדים שמים מגבעת אחרי בר מצווה והיה לו מגבעת.
...:)(:
כשהייתי קטנהתפארת.
אבא שלי היה צריך לנסוע לאיזה מקום ורציתי לבוא איתו, אבל הוא אמר שאי אפשר.. אבל אני ממש רציתי אז פשוט לפני שהוא נכנס לאוטו כדי לנסוע נכנסתי והתחבאתי מאחורה ושמתי עלי איזה משהו שלא יראה. וככה נסענו כל הדרך בלי שהוא ידע. וכשהגענו חיכיתי שהוא יצא ואז רצתי אליו וקראתי לו "אבא! חכה לי!" והוא כולו היה בשוק לא הבין מאיפה צצתי לו באמצע החיים 🤭
חח מזל שהוא לא נעל אותך בפניםברגוע
חחחחחחחבנות רבות עלי
מלכה. אבל .. זה היה יכול להיות מסוכן כמו שכתב ברגוע.. באיזה גיל היית?
הייתי בת עשר בערךתפארת.
אבל אם אני לא טועה לא חשבתי שינעלו אותי כי לא היינו רגילים לנעול את הרכב
@ברגוע
וואי גם אני עשיתי משו כזה ובאמת נעלו אותי ברכבאפרת???
הייתי בת 5 בערך ואני זוכרת את זה... חזרנו מנסיעה ושמעתי את אבא שלי אומר שהוא מתכוון להמשיך לנסוע לאנשהו אחרי שכולם ירדו אז נשארתי מאחורה בשקט ובסוף הוא פשוט חנה וירד ונשארתי באוטו.... השתוללתי שם איזה 10 דקות עד שמישהי עברה ברחוב וראתה אותי וקראה להורים שלי...
ההורים שלי עד היום לא מבינים איך זה קרה כי הם מזה טיפוסים אחראיים בדרך כלל...
כשהייתי בת 3 בערךחושבת בקופסא

ההורים שלי ואני הלכנו לאיזה מוזאון. היה בו חדר תצוגה גדול שאחת הפינות בו הייתה מושבים שהקרינו איזה סרט, ובשאר החדר היו כל מיני מוצגים שאפשר לראות. ההורים שלי הסתובבו בחדר הזה והשאירו אותי לצפות בסרט.

פתאום אמא שלי קולטת גבר מבוגר בוהה בי ומתקרב לאט לאט וכמעט נוגע. ואני התמקדי בסרט ולא זזתי או שמתי לב אליו, אז היא מהר קראה לי לבוא כדי להרחיק אותו ממני. כשקמתי והלכתי אליה האיש הזה נבהל עד עמקי נשמתו.

מתברר שהוא חשב בגלל שישבתי בלי לזוז, שאני איזו בובה שחלק מהתצוגה, והוא התפעל מהאיכות של המוצג ולא חשב בכלל שזאת ילדה אמיתית..

(אני לא זוכרת את זה, ספרו לי)

גדול. מתאים לך הסיפורראשיתך
מתאים לי שיתבלבלו ביני לבין חפץ דומם? חושבת בקופסא


סיפור איכותי, כמוך.ראשיתך
לא יודע לגבי החפץבנות רבות עלי
אני תמיד מתבלבל בינך לבין @אלפיניסטית .. יש לכן אותו סגנון דיבור
כן אני תמיד חושב על זהבנות רבות עלי
אם לא היית רואה ובודק את הניק הייתי משער שזו אותה אחת..

זה לא יכול להיות?
וואלה.אלפיניסטית

לדעתי כל אחת מקסימה בדרכה שלה.

אבל כמובן, אני יודעת שזו מחמאה ענקית בשבילה

בטחחושבת בקופסא

זאת מחמאה בשבילי בדיוק באותה מידה שזאת מחמאה בשבילך. 

נו, על זה אני מדברתאלפיניסטית

אם היינו דומות בתגובות אז היית נקרעת מהתגובה שלי, שללא ספק הייתה מלאה בהומור משובח ביותר.

נו בחייכם, יש פה אלמנט הפתעה מצויין.. נראה שאני מתכוונת לגמור במחמאה מנומסת.. אבל לא! הפאנץ' הוא שורת מחץ עם נגיעות נרקסיסטית 

ואי ואי איזה צימעסבנות רבות עלי
יפה! לומד מהר אתהאלפיניסטית


את סיפרת את זה פעם?בנות רבות עלי
כי אני זוכר סיפור כזה..
נזכרתי גםראשיתך
הייתי בת 5 בערך. אחות של חברה שלי היתה בת 11 כזה, ועשתה עלי ביביסיטר בצהרים יום אחד.
היא רצתה לאכול במבה שהיתה בארון, אבל טענה שהיא לא יכולה לאכול בלי רשות של אמא שלי, ונתינת הרשות שלי לא מספיקה לה. אז היא אמרה לי שאם אני אוכל איתה, אז יהיה לה מותר.
ואזזז היא החליטה שנאכל חצי חצי. לא כזה רציתי את הבמבה אבל לא היתה ברירה.
היא החליטה שאופן האכילה יהיה כזה: בשביל שהיא תוכל לאכל מהבמבה, אני חייבת לאכול חצי מכל במבה. אז היא אכלה חצי במבה, ואז את החצי הנותר היא נתנה לי. אבל היא לא נתנה לי לאכול רגיל את החצי במבה, היא אמרה שהדרך היחידה שאני יכולה לאכול אותה זה שאני אסגור את הלסת, והיא תרסק לי את הבמבה דרך השיניים.
אני זוכרת שאמרתי לה שאני מעדיפה לפתוח את הפה כדי להכניס את הבמבה לתוך הפה, אבל היא אמרה ברצינות(!) שאי אפשר
וכך אכלנו את כל הבמבה 😅 ולא סיפרתי לאמא שלי כי היא עשתה רושם כזה אחראי ורציני, אז לא חשבתי שמשהו לא תקין בזה
חחחח איזה הזויבנות רבות עלי
אני תוהה האם היא עשתה את החצי חצי במדויק כי האמינה שכך זה לא גזל.. או שהיא עשתה את כל זה לשם השעשוע.. ההמשך עם הפה הסגור לגמרי גורם לי להאמין באופציה השניה
כן חח גם לי נראהראשיתך
חחח גדולאלפיניסטית


אממ.. אני מניח שיש לי הרבהבנות רבות עלי
אבל עולה לי רק אחד כרגע.. פעם כשהייתי קטן חזרתי מהבית ספר ובגלל שהיו לנו שלושה בניינים דומים אחד ליד השני עליתי בטעות לבניין אחר.. ותוך כדי שאני עולה במדרגות אני מרגיש שמשהו מוזר .. זה לא כל כך דומה לבפנים של הבניין שלנו .. אבל המשכתי לעלות.. הגעתי לדלת שאמורה להיות שלנו ודפקתי.. פתחו לי שתי רוסים מבוגרים.. אני כזה בשוק מהסיטואציה .. אין לי מושג אם אמרתי שטעיתי במקום או חירטטתי משהו אחר.. בכל מקרה זה היה בושות של החיים..
מזכיר לי משהו שקרה לאח שליחושבת בקופסא

בחזור מגן משחקים כשהוא היה בן 3 הוא רץ לפני כל השיירה אל הבית  וכשהגענו בעצמינו הביתה הוא נעלם. אחרי שכבר עברו כמה שעות של חיפושים והוזמנה משטרה, ממש כשהשוטרים נכנסו לבית שלנו, השכן ממול פתאום פתח את הדלת ואמר ברוגע: "אה, חזרתם? שמרתי לך הילד בינתיים. הוא חיכה מול הדלת לבד אז אמרתי לו להיכנס לחכות לך. אני יודע שאתם דתיים אז לא נתתי לו לאכול שום דבר שהוא לא פירות"

מתברר שכשהוא הגיע לדלת הוא לא קלט שכולם מאחור ודפק על הדלת בנואשות שעוררה את רחמיו של השכן הנחמד.

רק שהשכן לא חשב להודיע למישהו שהילד בבית שלו גם כשעברו 4 שעות.

חחח איזה ילד סטלןבנות רבות עלי
״מזה למה אף אחד לא בבית??״

״הם היו פה הרגע עד שרצתי באמוק לכאן..מוזר״
הוידוי בוטלבנות רבות עלי
יש דברים שהשתיקה יפה להם😁
נזכרתי בעוד משהוחושבת בקופסא

כשהייתי בתחילת היסודי, אני לא בטוחה בדיוק איזו כיתה. היו באופנה אז "קפיץ קפוץ" או "קפוץ לי", אם מישהו מכיר. זה סוג של טבעת ששמים על הרגל שמחוברת למקל ומסובבים את זה סביב הרגל וקופצים. 

קיצור בחופש פסח אני וחברה שלי השתעממנו והחלטנו לעשות "קייטנת קפיץ קפוץ". לא היה לנו שום הכשרה או ידע דופן בנושא, לא יותר מ"קפיץ קפוץ" אחד לכל אחת, והכי גרוע, רק אחר כך הבנו שהתאריך שרשמנו במודעה לקייטנה הוא שביעי של פסח.

ראינו איזה אבא יוצא מהמעון שתלינו על הגדר שלו מודעה לקייטנה, מסתכל עליה ומגרד את הראש בתימהון.

מובן מאליו שאף אחד לא נרשם.

חחחח ראש של ילדיםבנות רבות עלי
קפצתי לביקורנעה ונדה

ברצינות צחקתי בקול ולא הצלחתי להפסיק

שמחה שזה הצחיק אותךחושבת בקופסא

אותי זה הביך מאוד במשך שנים. עכשיו אני רואה שזה באמת מטופש.

אבל אף אחד לא ענה לי אתם זוכרים את הקפיץ קפוץ.

כן כן בטח זוכריםנעה ונדה

גם בלי התמונה

 

אני אוהבת יוזמות, אבל עוד יותר יוזמות כאלה של ילדים עם קצת עודף מרץ ובטחון עצמי.. זה כזה חמוד

אני מכיר, ראיתי את זה דווקא בשימוש בשנים האחרונות.קולמוס הנפש.

אגב, בדיוק ראיתי פה מודעה של כמה מילדי השכנים.. ראיתי הרבה שכנים נעצרים, מסתכלים, ומחייכים, אז הלכתי לראות גם..

המודעה הייתה משהו כזה.

 

''בין השעות 4-6, תתקיים פינת ליטוף אפרוחים ב... [פינה מסויימת ליד הבית שלהם], על כל 5 דקות החזקה וליטוף, יש לשלם 2 שקל.'' חותמת הילדים..

ברור שזוכריםבימאית דמיונות

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שליאפאטי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

איך חשבת שקוראים לזה?חושבת בקופסא


אנחנו היינו קוראים לזה הנחש באתפארת.אחרונה
חח גדולראשיתך
יש היתר עלק חחחחבנות רבות עלי
למרות שתכלס זה מותר. אני אומר את זה בכדי שלא יבוא מישהו שלא מבין אם מותר או אסור, יראה מה שכתבתי ואז יראה מישהו שעושה את זה ויחשוב שהוא עובר על ההלכה. הבנתם? זו ראייה של גדול הדור הבא ...
לא הבנתיהפי
התלבשת בכוונה כמו דוס?
זה הלבוש הרגיל שלו..בנות רבות עלי
הוא סיפר את זה בצורה הזו בכדי להפוך את הסיפור ליותר נחמד לקריאה.
וידוי משפחתיראשיתך
היה איזה יום אחד, אחי הגדול בא אחרי הרבה שנים שלא היה בבית, ולפני שחזר לחיים שלו, שהחלטתי שבא לי לעשות לו מסיבת יומולדת הפתעה.
הזמנתי את כולם, אמרתי שיש יומולדת הפתעה לאחי, הכנתי ארוחה מושקעת והפתעות, ולכולם אמרתי שזה הפתעה לאחי. גם לאחי אמרתי. הוא רתח עלי, שאני ממציאה שיש לו יומולדת ומזמינה את כולם בזמן שזה לא קשור לתאריך יומולדת שלו. התחמקתי ממנו ולא הבנתי מה העצבים שלו עלי, מה אכפת לו מתאריכים, יש מסיבה.
סבא וסבתא שלי הגיעו חגיגיים, הבית מלא בלונים, ויש ארוחה ממש שווה.... ואחי עצבניייי
קיצור בסוף הארוחה סבא שלי נתן לאחי מתנה (כסף..... כייף), ואמר לו שלא יהיה עצבני עלי, שבזכותי הוא קיבל מתנה... תכלס.
והאמת, שאין לי מושג מה נכנס בי, כי אני לא מארגנת מסיבות, אני עצלנית מידי, אבל זו היתה הארוחה המשפחתית האחרונה שהיינו כל המשפחה יחד. אחי אחכ טס, התחתן, גר רחוק, סבא שלי נפטר בהמשך.. קיצור יש לי זכרון ממש משמח מזה
איזה יופי שיצא ככהעשב לימון

אני משערת שגם לאח שלך יש זיכרון טוב מזה בדיעבד

וידוי נהיגהראשיתך
לספר או לא לספר?
את מי דרסתekselion


היו ניסים, אבל הוידוי גרוע באמתראשיתך
נווו תני משו.. בינתיים כל הווידויים פוekselion

של חנונים

טוב. אבל בלי להרוג אותי. זה כבר קרהראשיתך
קיצור. היה לי ממש קשה ללמוד לנהוג, לא הבנתי מה רוצים מהחיים שלי.
אחרי הטסט החלטתי שאצל אחי זה יהיה אחרת, ואני אעזור לו להבין איך רכב עובד.
עכשיו מדובר בחולמנית, עם קורדינציה לא מדהימה, ועם יכולת לאמוד מרחקים גם לא משהו... אבל עם הרבה ניסים, במבט לאחור
אז נתתי לו לכוון את ההגה בזמן שאני הייתי אחראית על הגז והברקס, ובזמן שאני דגלתי שילד צריך ללמוד בסביבה תומכת ומעצימה, אז לא ביקרתי אותו ורק אמרתי לו כמה הוא ממש עם חוש טכני וקורדינציה והבנה מעולה ועוד מלא מלא כאלה, וכל פעם שהוא כמעט נגע ברכב אחר או נכנס בשיח, היינו צוחקים ואומרים איזה מזל..... אממ היה הרבה מזל, במבט לאחור, בפרט שלא היה לי מושג מתי לתת את הברקס........... והוא היה ממש ילד קטן, שאין לי מושג מה חשבתי לעצמי אבל אני זוכרת שממש האמנתי בו.
במבט לאחור, אני חושבת שהוא כל כך שונה ממני, שהוא לא היה זקוק לשיעורי נהיגה המפוקפקים שלי, זה דברים שהוא טוב בהם.
אבל מה שכן, אין שכל אין דאגות
זה מזכיר ליekselion

שהייתי קטן נראה לי בן 10

בטיול בגרמניה

ההורים שלי נכנסו לאיזה כביש ביער שומם 

ונתנו לי תהגה 

איזה כייף! חחח..ראשיתך
אצלי זה לא בדיוק עם הורים..קולמוס הנפש.

הייתי עם אחים שלי בחו''ל, לא משנה איפה.

נסענו ביחד לאיזה מקום, עם רכב שכור, אז בדרך עצרנו במגרש חניה גדול, עם כביש שמתעקל ממנו, יאלה סע..

נו זה ווידוי של חנוןekselion

זה לא כמו נגיד לעשות מירוץ עם בני דודים בכביש 5

על 160 קמש

היייחצילים
אני עשיתי את זה

אבל לא על 160
חחח אתה לא רוצה לדעת....ראשיתך
אבל זה מזכיר לי, שכשקבלתי את הרשיון,
אמא שלי נסעה איתי נסיעות ראשונות, והיתה צורחת עלי בהיסטריה שאני פזיזה

ואז כשהייתי נוהגת עם אבא שלי, הוא היה אומר לי בנוקשות שאני מהססת מידי, ואין מקום להיסוסים בכביש, צריך להחליט.

אז נעתי בין נסיעה עם אמא עם הפזיזות שלי, לבין נסיעה עם אבא שהייתי צריכה להיות מהירת החלטה, יציבה ונכונה, וגם לנסוע רק בנתיב השמאלי בקצב של כולם, כי רק ככה אני אלמד.

מאז אמא שלי לא נוסעת איתי כשאני נוהגת! חח
ואיekselion

בהתחלה אמא שלי הייתה עושה לי התקפי לב בנסיעות

ואבא שלי גם היו  מלאא תלונות

היום שאני מסיע אותם אני נוסע כמו ילד טוב

 

אבל הם לא יודעים שכשאני לבד אני..

 

חחחראשיתך
אני לאחרונה מפחדת בכביש.
אבל היה לי נס שבוע שעבר. נסעתי בין ערבים, ואני רואה שהרכבים לפני עוצרים פתאום, אני עוצרת בחריקת בלמים שניה לפני שאני נכנסת ברכב לפני. אני מסתכלת במראה אחורית, אני רואה טנדר ענק של ערבים לא קלט שכולם עוצרים ותכף נכנס בי בכל הכוח, אין לו איפה לעצור. אין לו לאן לסטות, הכביש מעוקל וצר.. קיצור, אני שומעת בום והרכב שלי עף ונכנס ברכב לפניי. אני יושבת באוטו וחושבת, בטח הרכב מרוסק מכל הכיוונים.. לא בא לי לצאת, אני כל שבוע במוסך וכבר אין לי כסף לעוד תיקונים, בטח לא כאלה גדולים...הערבים יצאו מהרכב לפניי ומאחוריי, ואני בסוף מחליטה לצאת, מסתכלת אחורה, כלום. מסתכלת קדימה, כלום! נס. נכנסתי לאוטו המשכתי לנסוע.
עוד יותר נסekselion

שהם לא עשו ממך שישליק הישמעאלים האלה

ואי איזה סיעתא דשמיא

כן ב"הראשיתך
למרות שאני טיפוס מפחיד, ואני לא מפחדת מערבים, ויש להם כבוד אלי. במצב רגיל כמובן.
חחח סיקרנת!בן מערבא


חח מה מסקרןראשיתך
לראות עד כמה את מפחידה בן מערבא


וידויראשיתך
ערב חג רמי לוי תורות מטורפים בקופות. עומדת עם חברה בתור של הקופה המהירה, תור ארוך בטירוף! תכף חג וקפצנו לקנות כמה מצרכים אחרונים.

פתאום אני קולטת שערבים עוקפים את התור, ועשו לעצמם תור עוקף לקופה.
אני מסתכלת אחורה ולא מבינה איך כולם שותקים ונותנים לזה לקרות. אנשים! יהודים! מבוגרים! גברים! שותקים!

הלכתי לערבים והראתי להם איפה הסוף של התור, והם הלכו אחורה לסוף התור, חוץ מאחד חצוף שאמר לי שלא ידע ששם הסוף של התור, אז הבהרתי לו איפה הסוף של התור ולא נתתי לו לשלם בקופה. חצוף.

קבעתי עם חברה לשטוף את האוטו לפסח. קבענו להפגש שם אצל הערבים. היא הגיעה לפני, והבינה מהערבי שם שהמחיר עלה לכבוד פסח. היא אמרה לו שהיא הבינה שזה עולה פחות, אז הוא צעק! עליה, החצוף. והיא עדינה כל כך.
היא התקשרה אלי בוכה, שהערבי צעק עליה. רתחתי מזעם. אמרתי לה לחכות לי. הגעתי, באתי אליו ואמרתי לו שחברה שלי הבינה שהמחיר עלה לכבוד פסח, ושהוא צעק עליה. ואז כשהוא הקשיב, הרמתי את הקול בזעם וצעקתי עליו שלא יעיז להרים את הקול שלו על יהודי יותר בחיים. חצופים ערבים. אני כל כך רועדת כשאני כותבת את זה.
אבל אני בחור טוב! לא עשיתי כלום!בן מערבא

 

את סולחת לי. נכון? 

נושם לרווחהבן מערבא

רק לא הבנתי למה קבעתן לשטוף את האוטו אצל *ערבים*

צודקראשיתך
ואיekselion

זה נראלי התגובה הכי טובה שראיתי החודש

 

ממש כל הכבוד לך!

גם אמא שלי כזאת

הם רועדים ממנה

 

 

אני שונא שפתאום יהודים נהפכים לפחדנים לידם

כן נכוןראשיתך
למרות שפעם יצאתי לטייל עם משהו, והוא היה בחור מצחיק כזה וקליל. ראינו בדרך ערבים קטנים שרעו את הצאן של דוד שלהם, והוא התחיל לפטפט איתם בחינניות בערבית, ולספר להם שאנחנו בני אברהם אבינו, והם היו עם עיינים נוצצות מאוהבים בו, וזה היה כזה מתוק שחשבתי שאולי הגישה שלו חביבה ומתקבלת. חח הפוך לחלוטין מהגישה שלי. הייתי מוקסמת אז שתקתי ולא סיפרתי לו מה הדרך שלי לטפל בערבים... חח
כל דבר קטן הוא חמודekselion

גם ערבים 

לא הערבים!ראשיתך
הבחור
וואו. אלופה.בימאית דמיונות

האמת,

 

כמה שאנחנו שונאים ת'ערבים,

אנחנו צריכים לשנוא פי כמה את הנוצרים. פי כמה וכמה.

 

 

 

גם בלי להסתכל על הסיבה העיקרית-שהם עובדי ע"ז ממש ומשוקצים וכף רגל ועד ראש,

 

רק מספיק להתחיל לחשוב כמה שהם הרגו בנו

וכמה שהם נילחמו בנו

ושבו ממנו לטעות אחריהם.

וכמה שכל הסיבה שאנחנו לא מטפלים בערבים כמו שצריך זה רק בגלל שהם וחבריהם מכתיבים למדינה מה לעשות.

 

"תכלית שנאה שנאתים".

 

המוח שלי קדח את הפסוק הזה 

בעיקבות המעשה הבא:

 

ביום שישי לפני איזה שבועיים-שלוש, נסענו לכותל,אמא שלי,אני ושני אחים שלי (בני 3-5).

ברכבת הקלה בחזור, 

היו שם איזה כמה נשים מפונפנות שהיו נראות כמו תיירות, ששרו "שאלו שלום ירושלים" ושירים כאלה.

נוסעים תחנה, שתיים,

ופתאום הן מתחילות לצעוק משפטים מסיונריים פחד.

הרוב באנגלית, אבל מבינים טוב טוב מה המשמעות.

ו-

שקט.

אני מבינה את האנשים שהיו שם. יש המון סיבות להיות בשקט ולהתעלם כשדבר כזה קורה מול העיניים- חילול ה' אם נצעק עליהן, זה לא יעזור, זה רק יגרום לנו לצאת ה"תוקפניים", הן רק רוצות צומי אז נשתוק והן יעופו מפה צ'יק-צ'ק, ועוד ועוד.

יכול מאוד להיות שגם אני הייתי צריכה לשתוק.

 

אבל יש גבול לכמה יהודיה עיפה שחם לה ורק רוצה כבר להגיע למקלחת ולשבת, יכולה לשאת.

 

התחלתי לירוק עליהן,

מבטים זועמים,

צעקתי "ששששש!!!",

וניסיתי לומר לאנשים שיעצרו אותן, אנחנו יהודים, הלווו!!!!!!

 

וכמו שרק מפלצות כמוהן יכולות, הן פשוט חיכו במין סלחנות כזאת לדוסה החשוכה המשוגעת הזאת.

 

ימח שמן וזיכרן וזכר זיכרן לעד.

..אלפיניסטית

התכתבתי עם אחותי בצ'אט בנושא אישי, והיה לי שורה של צ'אטים פתוחים (אם מישהו יודע איך צ'אטים במייל עובדים) קיצער, מפה לשם כתבתי הודעה די אישית ושלחתי, פתאום אני קולטת שכתבתי את ההודעה בצ'אט של הכיתה שלי, ואין כזו אופציה למחוק הודעה שכתובה בצ'אט, אז פשוט הוצאתי את כל הבנות מהצ'אט ואז פתחתי צ'אט חדש וחיברתי אותן לשם וכתבתי להן שבטעות שלחתי לצ'אט הישן  הודעה אישית שמוענה למישהו אחר ולכן הוצאתי אותן מהצ'אט, וזה היה מביך רצח🙈..לפחות הן היו טאקטיות ואמרו שהן לא הספיקו לראות את זה 

אוי איזה פדיחה!ראשיתך
ליבי איתך יהי רצון שתשכחי מהפדיחה הזו יחד עם כל בנות כיתתך אמן
אמן! נראה לי הן שכחואלפיניסטית

זה היה ממזמן, לפני לפחות שנתיים , אבל זה עדיין צרוב בליבי הדווה

מבינה ממשששראשיתך
וואו! לפני שנתיים עוד השתמשו בצ'טים האלה?יעל מהדרום
לק"י

לא השתמשתי בזה שנים.
יש כאלה שעדיין משתמשים🙈תפארת.
חחחח....אנשים בלי ווצאפ?יעל מהדרום
לק"י

האמת שזו היתה חוויה להתכתב ככה.
היום עם הווצאפ הזמין, זה פחות מגניב כזה...
כןתפארת.
נכון זה תחליף טוב למי שאין לו(:
ממתי יש את הצ'אט הזה? הכרתי אותו רק בשנים האחרונות
אם אני מבינה באיזה צ'אט מדובריעל מהדרום
לק"י

אני השתמשתי בו לפני 8-10 נדמה לי.
מגניבתפארת.
ממש מזמן..
אבל סתם ככה זה אחלה דבר. יש בזה שיחת וידאו, אפשר לשלוח תמונות. ממש כמו ווצאפ..
אנחנו משתמשותבימאית דמיונות

נוקיה לשילטון

לפי מה שלמדתי פה בפורום, בערך כל כיתה בסמינר חרדי.רפרם בר פפא
עבר עריכה על ידי רפרם בר פפא בתאריך ד' באב תשפ"ב 12:43
וכל קבוצה בתוך הכיתה, וכל שכבה, וכל שלוש בנות דביקיות, וכן על זו הדרך
אני עדיין משתמשת אלפיניסטית

תחליף לווצאפ

מזל שזה צ'אט שאת ניהלתרפרם בר פפא
ובטח אכלת סרטים שבעצם הן כן ראו ורק בשביל הטאקט אמרו שלא...
..אלפיניסטית

נראה לי שבצ'אט לכל אחד יש הרשאות להוציא כל אחד.

באמת אכלתי סרטים, לא נורא, כפרת עוונות

וואוווו כנראה ממש אישי אם השקעת כל כךבימאית דמיונות


אין לך מושג כמה🙈אלפיניסטית


עשיתי קניה באושר עדחיים של

ואיכשהו במחלקת פירות ירקות,

יצא שהעפתי עם העגלה כמה סלסלאות של עגבניות...

ובמקום לאסוף לבד את העגבניות, שאלתי בקול:

"מי עוזר לי לאסוף את העגבניות?"

 

יש לציין שהייתה היענות יפה

את מורה\ גננת\ אמא לילדים קטנים?חושבת בקופסא


לא לא ולא חיים של
"מי עוזר לי לאסוף" זה פשוט כ"כ משהו שאומרים לילדיםחושבת בקופסא


ואיהפי
מזכיר לי שהייתי עם העגלה והיא היתה כבדה ולא ממושמעת אז הפלתי הר של עוגיות בקופסה
ואז אמרתי לעובד ואי לא נעים לי ועוד זה היה מסודר כל-כך יפה ..
כמעט הרג אותי
וואופולשת לרגע**
אני שברתי עם העגלה בקבוק חומץ!! מסריח ברמותת
כל הסופר פשוט נהיה מסריחחח, כולם התסכלו עלי בעיניים רושפות שלמה הסרחתי להם את הסופר
וזה היה בקבוק מזכוכית אז בנוסף לשלולית הגועלית היה גם שברי זכוכיות
וואו זה היה נורא.
אני שברתי..קולמוס הנפש.

בקבוק של משקה בשדה תעופה..

אבל איזה משקה..

לא יודע אם אתם מכירים, אבל יש כזה דבר בקבוק של ''וודקה'', 96 אחוז אלכוהול..

בשונה מבקבוק רגיל שהוא 40 אחוז..

נשבר לי בקבוק בשדה תעופה, נס שלא במקום מרכזי..

כי הריח שיצא משם יכול להרוג פילים..

אימלהבת שמיא
האלכוהול לחיטוי שיש לנו בבית הוא 70%.. אז לשתות 96%😶
...קולמוס הנפש.

אמנם שותים  את זה.. אבל בד''כ באמת קצת מאד..

רק הריח של זה משכר.

אבל זה מיועד הרבה פעמים\בד''כ לבישול וכד'

אהה מעניין..בת שמיא
שמעתי שאלכוהוליסטים כבדים ישתו גם חומרי ניקויחושבת בקופסא


לא משנה איפה, אבל בארץ שבה אני גרקולמוס הנפש.

יש כמות אלכוהוליסטים כבדים מאד.

עד כדי כך שבאזורים מסויימים קשה מאד להשיג [גם בבתי מרקחת וכד'] אלכוהול 70 אחוז ומעלה, כי הסתומים האלה שותים את זה [כי זה הרבה יותר זול מלקנות וודקה מזוקקת], ונהיים חולים, כי זה כמובן לא מיועד לשתיה, עד שהם מתים.. אז החוק אוסר למכור את זה במקומות מסויימים.

תן לי לנחש, איפשהו ברית המועצות לשעבר?חושבת בקופסא
חחחחחח הכי נהנתיחצילים
גדולה! כל כך צחקתיראשיתך
עוד סיפורחיים של

אבל זה באמת פדיחה

זה היה בעבודה הקודמת שלי,

עבד איתי בחור רווק בשם יונתן.

יום אחד דיברתי עם הבוס בטלפון - הייתי במשרד והוא היה מחוץ למשרד.

שיחה ענינית וזה...

ואז בסוף השיחה הוא אומר לי 

"תגידי, את יוצאת עם יונתן?"

הייתי לשניה בהלם, ועניתי לו:

"למה נראה לך? אין בינינו שום קשר..."

הוא היה לשניה בהלם ואז הוא שואל אותי

"למה התכוונת?"

ואני:

"למה אתה?"

ואז הבנתי שהוא סה"כ רצה לדעת מי נועל את המשרד....

 

 

חחחחחekselion

תודה גרמת לי לצחוק היום

🤣🤣🤣 פאדחניתאלפיניסטית


חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחבנות רבות עלי
זה מה שקורה שבנות עפות על עצמן........
..קולמוס הנפש.

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שליאפאטי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

נזכרתי בוידוי שכיום אני רואה כפדיחה-חיים של
בכיתה ג' או ד'
קיבלתי במבחן במדעים 81 במבחן..
אני זוכרת איך בכיתי ולא נרגעתי עד שהמורה קראה לי ואמרה לי לא לדאוג והיא כנראה תתן לי "טוב מאד" בתעודה🙈🙈🙈
אני מתפדחת מעצמי
מה רע ב81 במבחן?בנות רבות עלי
היית חרשנית רצינית
הייתי ועודני חננהחיים של
אבל לבכות בשביל 81 במבחן.
אני מתביישת🙈
בעיניי זה חמוד ..בנות רבות עלי
מוקצנת
בכיתה ד' בכיתי על 104 (הציון הכי גבוה היה 105) 🙈
אני הרגתי את מופאסה.חצילוש
בבקשה לקרוא בקול צרוד וחנוק
נא לקרוא ..בנות רבות עלי
זה פשוט נשמע טוב יותר
לקבוע תור לאורתופד בזמן או 40 דקות לפני הזמןרועישםטוב

אני רוצה להגיע לאורתופד בשעה 18:00. מהנסיון שלי ב-10 שנים האחרונות, תמיד יהיה תור של 40 עד 60 דקות (במיוחד כשזו שעה מאוחרת ביום כמו 18:00). אז האם כדאי לי לקבוע תור ל-17:20 ולהגיע באמת ב18:00 או לקבוע תור ל-18:00 ולהגיע ב-18:00 ואז לחכות 40 - 60 דקות?

אצל רופא מבוקש, מתי שלא תגיע תצטרך לחכותפ.א.

כי בד"כ העיכובים נגרמים בגלל קבלת מקרים דחופים בין התורים המוזמנים מראש.

ואם אתה לא נמצא במקום, ויש מקרים דחופים שיושבים ומחכים, ותגיע ברגע האחרון לפני השעה המוזמנת, לא תיכנס בזמן הנקוב שלך.

לפחות בכלליתמשה

לא משנה מתי קבעת, משנה מתי אתה מגיע ולפי זה התזמון. יצא לי בעבר להגיע שעה וחצי לפני התור (בגלל תור אחר שהיה לי באותו בניין לילד). חיכיתי כמה דקות ונכנסתי.

בונוס: עדיף להגיע למקומות כאלה עם מחשב נייד או ספר או תעסוקה.

לא יודע אם המערכת מזהה אותך עם התור בכניסה למרפאהארץ השוקולד

אם איחרת ביותר מרבע שעה

אבל מזהה אם הקדמתמשה

וגם כותבת את זה על הכרטיס: הגעת שעה וחצי לפני הזמן.

שווה להביא ספר\לעבוד בזמן שאתה מחכהפתית שלגאחרונה

מאשר לאחר מראש

עריכה זה בדיוק מה שמשה אמר

המלצה למטריותרועישםטוב

מי שרוצה מטריות - יש באליאקספרס מטריות בכמה שקלים בודדים.

סוג המטריה שאני הכי אוהב זה אלו שמתקפלות ממש קטן אבל נפתחות לממש גדול (מעל 120 ס"מ מתי שהן פתוחות), וגם

כאלו יש באליאקספרס (אבל זה כבר כמה עשרות שקלים)

זכורה לי פעם בשירות לאומיחושבת בקופסא

כשהתחיל גשם והחלתי להתקמצן על מטריה. קניתי אחת ב- 10₪ וחשבתי שזה מספיק טוב.

המטריה הזו, בהתאמה למחיר, החזיקה 10 דקות תמימות בגשם הסוער והרוחות עד התהפכה ונשברה, ואני נשארתי לעמוד עוד 20 דקות בתחנת אוטובוס כשרוח חזקה גורמת לגשם ליפול באלכסון ישר עליי, ובלי שום מחסה מתאים. (גם האוטובוס איחר כדי להוסיף לחגיגה).

אל תתקמצנו על מטריות.

הכי טובות זה המטריות ההפוכותנפשי תערוגאחרונה

אישתי קנתה לאחרונה ב20 שח

החיסרון שזה גדול גם שזה מקופל.

סודות בחוות?צמר-ארד

סתם מעלה פה נושא..

תגידו יש פה עוד מישהו

שבמקרה יצא לו להתעסק בחוות

עם בעלי חיים וגילה סודות?

למשל עם כבשים..

איך החייה הזו מתפקדת

ומתנהגת כחלק מעדר

כל מיני תכניקות וטריקים?

תיוג שעולה בדעתי שמתמצאפ.א.
יש"ע חסום פהחסום לשעבר

כבר כמה שנים טובות

אז תתווך לו את הדברים… מניח מה שאתם מכירים …פ.א.

הכל נמצא בויקיפדיהרקאני

אין איזה סודות כמוסים שלא ידועים

תשאל את גיפיטי

ממה להתפלא?רקאני

תן איזה סוד גדול שנודע רק לבעלי החוות

(מכירה חוות מקרוב, לא מכירה סודות כאלה)

לכל חווה יש את הסודות שלה.חסום לשעבר

איפה מחביאים את המפתחותעיונית

מה הקוד לשער...

סודות שרק כשאתה ממש בעניינים אתה מגלה

חחח גדולצמר-ארד

נורא פשוט: דררר, דרר, בעהאאאחסום לשעבר

ומה לגבי הפרות?קעלעברימבאר

חת שתיים שלו ארבע, דרררהאאא דרהההאאחסום לשעבר

כשיגיעו פרות נטפל גם בהםצמר-ארד

זה לא סודותנפשי תערוג

זה פשוט דרך התנהגות של בעלי חיים

צריך לעבוד איתן כדי להכיר את הההתנהגות שלהן

נגיד כבשים,

זאת בדרך כלל חיה די פחדנית (חוץ מהזכרים בתקופות היחום)

שהולכת כעדר,

לכן אם "תשכנע" חלק מהן ללכת במסלול מסויים או למקום מסוים

יהיה הרבה יותר פשוט "לשכנע" את השאר כי הן פשוט ילכו אחריהן

בתקופות היחום עדיף להפריד את הזכרים השליטים משאר העדר (חוץ מנקבות שרוצים להרביע, גם אז עם זכר אחד)

כי הם עושים מלחמת נגיחות ששאר חברי העדר יכולים להפגע, במיוחד שכולם נמצאים בדיר אחד

ואמר לי אבא שלי, שבדרך כלל גם הזכרים לא נוטים לנגוח בבעלים

אם גודלו אצל הבעלים האלה מאז היו טלה,

לעומת זאת, אם הגיעו כבוגרים לעדר, הם "עושים תחרות" עם הבעלים ויכולים לנגוח בו

כבש נוגח על ידי ריצה אליך ונגיחה חזקה

לעומת תיש, שנוגח הרבה פעמים בלי ריצה

אלא עומד על 2 רגלים אחוריות, ונוגח

גם עז נקבה נוגחת, הרבה פחות מהתיש אבל יכולה לנגוח אם מרגישה מאוימת ממש או כדי להגן על הגדי

גם כבשה נוגחת כדי להן על הטלה

אבל זה נגיחות קלות לעומת הזכרים

אז אתה אומר...צמר-ארד

שצריך לשמור מהם דיסטנס?

שלא ייתפסו אומץ?

דיסטאנס ממי?נפשי תערוג

מהכבשים?

סודות.. חח...נתקה

אממ...

גם אבל בגדול נראה

שבנוסף לידע..

יש גם את הצד המנטאלי

שזה רק מי שנמצא יודע

לכן זה סוד

יוצא לי מדי פעםלא המשוגע היחידי

כשמוציאים מרעה פעם ראשונה מגלים שהבטוי כבשה בעדר זה לא רק סטיגמה,

אבל לא כל כך מגניב כמו שזה נראה לפעמים.

וואללה מסכים איתך..נתקה

כילו בשלב מסויים אתה

מתבונן ואומר לעצמך..

אוקיי אני גם כזה?

זאת הייתה כוונת המשורר?

שמע צמר...נתקה

מסתבר שיש פה לא

מעט רועים ככה שזה כבר לא ממש

סודות בחווה נאמר זאת כך

אולי זה סוד של כל הרועים

ביחד

כן חח עוד נראה..צמר-ארד

כולם פה חאפרים

פפפפחסום לשעבר

קשוט עצמך תחילה ירקרק

האמתצאצא

אני לא חושב שזה משהו שאפשר להסביר....

אחרי שעות על גבי שעות של מרעים,

אחרי שאתה במשך תקופה ארוכה מוציא את העדר,

אז לאט לאט לומדים את הסודות

זה כל עדר והסוד שלו,

כל עדר ואיך שרועים אותו

אין נוסחה

עד שאתה הופך להיות חלק מעדר

נסיון זה תמיד טובצמר-ארד

אני חושב אבל

שכמו שכל דבר אפשר לעשות טוב

ואפשר לעשות יותר טוב

ככה גם בעבודה הזו

יכול להיות רועה שכל הזמן

ינסה ליצור "שליטה"

והוא לא טפס את הנקודה של

שליטה מתוך רוגע

ברורצאצא

זה בדיוק מה שבאתי לומר.

אתה לומד לשלוט בנחת

אתה לומד אותם

הם לומדות אותך

שליטה בלחץ רק מבלבלת את העדר

שרצים אחריהם משגעים אותם משאירים אותם בדיוק איפה שאתה רוצה וכ''ו זה לא שליטה

אתה לומד ללכת איתם הם לומדות מה אתה רוצה בלי שתצתרך להשתגע

וואוו כמה תשובותצמר-ארד

עוד משונתקהאחרונה

שהמקצוע הזה דורש סבלנות אינסופית...

אתה צריך להיות סובלן מהרגע הראשון ועד שהם חוזרות

לפעמים זה מתחיל וממשיך ככה עד העמצא ברוגע

ואז בשעה האחרונה הן מתחילות לעשות בעיות..

בגלל שזה לקראת הסוף זה יכול להיות מאוד מתסכל

והפיתוי לאבד את זה באמת גדל אבל

כדאי ואפשרי למשוך כמה שאפשר

בהצלחה

מבקשת עזרתכםנחלת

היות ואני מאוד אוהבת לדבר (גם בכתב) , אני מוצאת עצמי נגררת לשיחות

שלא עוזרות לי לשמור על גבולות. ועקב היותי פטפטנית חסרת תקנה,

קשה לי לעצור את עצמי.

אנא, עזרו לי. אל נא תפנו אלי באופן פרטי. רק דרך הפורום.

תודה רבה לכם!

לבנות - מותר.

אני גם מנהל שיחות שאני נגרר אליהן עם הקולות בראשדי שרוט

שלי.

זה קול של גבר והוא מדבר באכדית אז אני צריך מתרגם.

הבעיה שהוא תמיד מנצח אותי בויכוחים.

בהצלחהארץ השוקולד

רק שימי לב שלא כל ניק הקורא לעצמו אישה היא בהכרח אישה במציאות

א-ברוך! אז איך אני אמורה לדעת?נחלת

מפחיד. כמו סרט אימה. אם אתה מכיר מישהו כזה בפורום, לא חושבת שזה לשון הרע אם אדע את השם. זה לתועלת. תודה רבה!

לא ניתן לדעתנפשי תערוג

ולכן אל תדברי עם אף אחד/ת בעניינים שלא עושים לך טוב.

תודה רבה!נחלתאחרונה

מה עושיםפצל"פ

עם דיכאון מוצ"ש חורף?🙈

צא להליכה ולגינת כושרמשה

בטח, כשהכל רטוב מבולבלת מאדדדד

את הולכת יחפה או שיש לך נעליים?משה

כלומר, אני הולך עם סנדלים אז אולי זה שיקול (לא באמת, יצאתי לאוויר הפתוח אתמול והיה לי נפלא אחרי כן).

דיברתי על גינת כושרמבולבלת מאדדדד

המתקנים רטובים... גם לא כיף וגם עלול להיות מסוכן. אתה יודע מה האישה תעשה אם תחזור בבגדים רטובים ומלאים בוץ??

זה נכוןמשה

(אבל על אחת מהגינות אצלנו לא, כי יש שם הצללה שמועילה לגבי חלק מהמתקנים בגשם).

לגבי האישה, אני מבין שאת בתור אישה יודעת מה את תעשי לX אם יחזור מלא ברטוב ובוץ. אצלנו אני משער שיעטפו אותי בשקית אשפה כל הדרך לאמבטיה.

פחותפצל"פ

זה נראה לי רק יגביר לי

למה דיכאוןזיויק

כמאמר השירפצל"פ

למה לא כל יום שבת?

סתם זה קשה המעבר הזה משבת המלכה לשבוע העבודה

נכון. יש כזה דבר. אולי בגלל שהנשמה היתירה יוצאתנחלת

מה עם עוגת גבינה עם כוס תה/קפה? תשבץ הגיון? להכין עוגיות עם שוקולד? ספר נחמד ולא עצוב שמכינים

לעת כזאת? סחלב חם? טילון? ... משהו טעים, לשבת עם זה עם ספר או מוסיקה

אהובה....זה מרגיע.

,

אוקי זה באמת בעיה מובניתזיויק

תנסה לתפוס את מוצש כהמשך שבתקעלעברימבאר

הגזמתם.. אין כמו מוצ"ש של חורף כששבת יוצאת ב 17:004ne1

בערב

משחק כדורגל, כדורסל, כושר בגינהסוגשל חרדיאחרונה

אתם חיים את החלום?ניגון🌿

אני חי ברמת חיים הרבה יותר גבוהה מדוד המלךאריק מהדרום

אז אפשר לומר שכן.

איך בדיוק?כְּקֶדֶם

בימי דוד המלך הייתה שכינה

הייתה נבואה

היה מלך צדיק

אם מבחינתך רמת חיים חומרית > חיי אמת

זה סדרי עדיפויות שהם בעוכרנו כתוצאה ממציאות ירודה.

יש כאן הנחת המבוקשפשוט אני..

אתה מניח שהדברים שכתבת גורמים לאנשים להיות מאושרים, להרגיש שהם ''חיים את החלום''.

בפועל, אין שום סיבה להניח שזה היה כך.

היו אז מלחמות, רעב, מגפות, מי שלא עבד יומיים לא היה יכול להביא אוכל למשפחתו ביום השלישי.

החיים אז היו רחוקים מאוד מאוטופיה, גם אם הייתה שכינה ומלך צדיק.

מצב הרוח של יהושע בן אחיקם מהגליל (דמות שהמצאתי) הושפע פחות מהמלך הצדיק והשכינה, ויותר משנות בצורת ומגפות.

מסכים חלקית.קעלעברימבאר

גוף בלי נשמה זה לא שווה, אבל גם נשמה ללא גוף לא שווה.

מכיוון שלא חיינו אז קשה לדעת מה היה מצב הרוח של אחיקם בן יהוזבד.

בכל מקרה מסכים איתך שזה שאז היה רעב לא אומר שכיום לא רע בגלל גלות השכינה

דוד חי בזיהום אוויר פקקים ובניינים שמסתירים שמים?קעלעברימבאר

ומשטחי בטון ואספלט וסירנות אמבולנס מעצבנות?

וואי יצא לי עין רעה...

ב"ה לא חסרים מקומות לגור שאינם נוף עירוניפ.א.

שני הדברים שהכי שונים בין תנאי החיים של פעם והיום, ובאמת רחמנות עליהם שחיו אז - מים זורמים בבית וחשמל.

תודה! התכוונתי, מוסיקה אהובה!נחלתאחרונה

לגבי פאפוס, חברתי ששהתה שם לא זכרה פרטים על בית הדירות וכו' (היתה שם קצת מזמן)

אבל אמרה שאפשר לארגן טיול עם קבוצה נוספת של ישראלים - להרים. אמרה שמעניין

שם. גם ללגונה הכחולה וכו. מאוד נהנתה מהמקום וממליצה. סליחה שאין לי פרטים

מדוייקים יותר, אבל בטוחה שAI יספק הכל..... שיהיה הכל - הנסיעה, החזרה והשהות -

בשלום.

(לזכור שנוהגים שם משמאל).

בשלב הנוכחי של החיים - כןפ.א.

מגשים ומממש, כיום, ובע"ה בשנים הקרובות, שאיפות גדולות שהיו לי על מה שאעשה בשנים הראשונות אחרי סיום הישיבה התיכונית.

כרגע לא.קעלעברימבאר

מקווה שבעזרת ה' בעתיד כן

אמןניגון🌿

מה זה בשבילך החלום?

משו פנימי יותר או חיצוני- שיהיה לך עבודה טובה וכו'?

או בית מקדש

מעניין אותי

מה זה אומר? הדרך או היעד?ט'

אני חיה בדרך של הגשמת חלומות קטנים שמצטברים למשהו גדול.

את היעדניגון🌿

לחיות כשתמיד ישלך מטרה או חזון מול העניים

החלום = היעד?ט'

אם לעבוד כל יום כדי להגיע אליו אז כן, אני חיה את החלום.

כן,טאבי

אני ישן המון ולכן מבלה זמן ניכר בחלומות.

זה גם טוב(;ניגון🌿

לפחות תחלום חלומות עם משמעות שתרגיש 😂

ב"ה כןLavender

ב"ה כןהמקורית

כן, ב"ה 🙂אלישבע999

בית נאה, משפחה נהדרת, פרנסה טובה, סביבה קהילתית מדהימה

ואו כיף לשמועניגון🌿

אז את מרגישה שהגעת לאן שחלמת?.. וזהו?

אגבניגון🌿

אני לא ממש מרגישה שחיה את החלום עכשיו

נגיד ש כל יום, כל יום ליסוע לאולפנה וללמוד...

ובסדר אפשר גם להתנדב קצת

אבל עדיין...

לא מרגישה שחיה עם הרבה משמעות וחזון, כזה החיים זורמים ומתקדמים כל הזמן

ו...

מבאס קצת לחיות ככה

לא?

יש חלומות גדולים ויש חלומות קטניםאלישבע999

אפשר לומר שב"ה שהחלומות הגדולים של גיל הנעורים ושנות הרווקות - התגשמו.

מרגישה שהגעתי אל המנוחה והנחלה, למקום קבוע ויציב בחיים - ועדיין יש חלומות ויעדים לשאוף אליהם ולעשות את ההשתדלויות להגשים אותם

ואת - את נמצאת כרגע בשלב מאוד מוקדם של החיים הבוגרים שלך.

את כרגע בשלב של הגשמת חלומות שאני מכנה חלומות קטנים: לסיים בהצלחה את האולפנה, לעבור את בחינות הבגרות בצורה טובה, לבחור מקום לשירות לאומי, וכנראה גם מידי פעם מוטרדת וחושבת מה תרצי לעשות עם עצמך כשתהיי גדולה…

והגשמת החלום הכי גדול, נישואין והקמת משפחה… גם זה יגיע בע"ה

בגדול כןזיויק

שואף ליותר בע"ה

הגשמתי כמה וכמה חלומות בעולם הזהמשה

יש עוד. נתקדם ונגשים גם אותם לאט לאט.

אבל יש טוויסט: הגשמת חלומות הופכת אותם לארציים עם חסרונות. חלום דמיוני לא מכיל כאלה.

לפעמים חלום ממומש עולה על כל הצפיות לטובה.קעלעברימבאר

למשל חלום ששואפים אליו אך חוששים מתופעות שיתלוו לו וכשהחלום מתממש כל החששות מתבררות כתעתועים.

או למשל אני מכיר אנשים שאכן חלמו להתחתן, אך רק אחרי שהתחתנו אמרו שאילו היו יודעים איך זה מרגיש היו עושים זאת הרבה לפני, אבל החלום היה מעורפל לפני כן לכן לא דחפו לזה

חתונה זה חלום של הרבה אנשיםמשה

התוצאות באמת יותר מגוונות.

זה יכול להיות הרבה דברים:קעלעברימבאר

חלום לרזות, להגמל מהתמכרות, להסיר מידות רעות, להשתחרר מתלות, לצאת מאזור נוחות כובל וכדומה.

הרבה אנשים שעשו זאת אמרו שאילו היו יודעים עד כמה זה טוב לפני, היו עושים זאת הרבה לפני, אלא שהחלום היה מעורפל.

או איך נאמר "טעמו וראו כי טוב ה' ". ידענו שהוא טוב עוד לפני, אבל רק אחרי שטועמים יודעים כמה

זה נכוןמשה

סדר הבחירות:קעלעברימבאר

שבעה ימים קודם הבחירות מפרישין את הבוחר מביתו , ביקש להתנמנם, שולחים לו סמס ושיחות מראשי מפלגות ואומרין לו: "אישי הבוחר, עמוד והפג על אחוז החסימה!"

שחרית מעמידין אותו בשער הקלפי ומעבירין לפניו דוכני סיעות כדי שיהיה רגיל.

מסרוהו זקני מפלגות לזקני ועדת הבחירות, והשביעו אותו :

אישי בוחר גדול, דע לפני מה אתה נכנס, לפני קודש הקדשים של הדמוקרטיה, משביעין אותך שלא תשים שני פתקים. הוא פורש ובוכה והם פורשים ובוכים.

נציג ועדה היה בודק ברשימה עד שמגיע לשמו.

והמשקיפים והעם העומדים בהמתנה כשהיו שומעים את השם מפורש יוצא מפי הנציג היו מהנהנים בראשיהם ואומרים לו: כנס.

בא למקום שעמד ונכנס למקום שנכנס, והלך עד שעבר את הפרגוד ונכנס מעברו.

וכך היה מונה: א ב ג ד ה ו ז ח עד שמגיע ל ט.

היה נוטל פתק לא מן החדשין וחא מן הישנין אלא מהממוצעין והיה ממתין עד שיתמלא כל החדר בוחרים.

והיה מתפלל תפילה קצרה שלא להבעית את הממתינים: יהי רצון שלא יעדי עביד שולטן מדבית נתניהו.

בא למקום שעמד והלך למקום שהלך, והיה עומד אצל הקלפי.

משקיף בן גביר מימינו ומשקיף גולן משמאלו.

אם בחר בימין, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה ימינך!

אם בחר בשמאל, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה שמאלך!

טרף בקלפי ושלשל מעטפה.

ויום טוב היה עושה לאוהביו בצאתו בשלום מהקלפי בלי פגע.

אמת מה נהדר היה בוחר גדול.

אשרי העם שככה לו.

חחח... יפה מאוד ומצחיקנקדימון

לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.

מעתיק ושולח הלאה

יפה מאוד ומשעשעארץ השוקולד

ובאמת זו זכות היסטורית עצומה להצביע במדינה יהודית

לא מבין מה כזה זכות היסטורית להצביע.קעלעברימבאר

הייתי מעדיף מלכות בית דוד במדינה. הבחירות זה כלי טכני לדעתי. אבל נכון שאם כבר צריך להצביע זה זכות לקחת חלק בהחלטות המדינה שהיא יסוד כסא ה' בעולם

הזכות לבחור כיצד המדינה שלך תתנהל היא זכותארץ השוקולד

אצל מלכי בית דוד היו טובים והיו רעים, הנתין מהשורה לא יכל להשפיע. לעומת זאת כיום, לנו יש את הזכות להשפיע.

האם אתה בעד מלכות בית דוד גם אם המלך היה מגיע ממפלגה שאתה לא אוהב?

אם לא, כנראה התשובה ברורה למה זה זכות

זו זכות כמו הזכות שלי להצביע בוועד בית.קעלעברימבאר

יש שני מובנים למילה "זכות". זכות במובן של זכויות אדם או זוכיות משפטיות, וזכות במובן של דבר נחשק וחשוב ששוה לזכות בו. כשאומרים "זכות היסטורית" מתכוונים לשני (אלא אם כן במשפט "לעם היהודי יש זכות היסטורי תעל הארץ")

מה ה"זכות ההיסטורית" פה? ואיך זה קשור למדינת יהודים או מדינה אחרת בעולם?

ברור שזה השניארץ השוקולד

איך אתה לא מתרגש מהיכולת להשפיע על המדינה היהודית בה אתה חי?

אלפי שנים של עם ומתוכם רק מאות בודדות עם ריבונות וכאן יש לנו הזכות לבחור איך המדינה תתנהל

מתרגש מעצם קיום השלטון. מהעניין להשפיעקעלעברימבאר

עליו זה נחמד, אבל לא יותר מדי. מי אמר שאני בכלל צריך להשפיע עליו עקרונית, אם לא הקטע הטכני של דמוקרטיה כשיטה הכי טובה טכנית?

אני כן חושב שלא במקרה ה' גלגל שיש דמוקרטיה כדי שכל פרט ישתתף בהכרעות, אך זה חזי לאצטרופי ולא העיקר. כשם שאני לא מרגיש חסר שאני לא משתתף בפסיקת ההלכה, כך לא רואה צורך מחייב להשתתף בהכרעות הפולטיות אם זה לא היה כורח המציאות הטכנית.

ב. היו 1050 שנה של ריבונות. חשב כמה זמן היה מיציאת מצרים עד חורבן בית ראשון, וכמה מחנוכה עד הורדוס

אני שמח וחושב שזה מדהים שאני זוכה להשפיעארץ השוקולד

ב. איך 1,050 שנה?

תקופת השופטים ממש לא הייתה תקופה של עצמאות, כמבואר בספר שופטים על השליטים האויבים שהציקו.

מימי שאול ועד חורבן הבית לפי הכתובים 452 שנה. (וחלק גדול מזה כשתי ממלכות)

מלכי חשמונאי שלטו מ-142 ועד -63 שהגיע פומפיוס, שזה 79 שנה.

אנחנו בשנה ה79 למדינה.

סך הכל 630 שנה.

העלאת מס אינה אובדן עצמאות.קעלעברימבאר

אחרת היה צריך לקבוע חג על יציאה מעבדות לחירות בימי שאול כשמרד בפלשתים.

צדקיהו מלך בממלכה יהודית

תשלום מס למדינה אחרת זה כפיפותארץ השוקולד

והיא לא עצמאות.

כללתי את צדקיהו בתקופה שדיברתי.

הנה נחמיה ט להקעלעברימבאר

ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד אל ימעט לפניך את כל התלאה אשר מצאתנו למלכינו לשרינו ולכהנינו ולנביאינו ולאבתינו ולכל עמך מימי מלכי אשור עד היום הזה. ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו. ואת מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך אשר העידת בהם. והם במלכותם ובטובך הרב אשר נתת להם ובארץ הרחבה והשמנה אשר נתת לפניהם לא עבדוך ולא שבו ממעלליהם הרעים. הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתתה לאבתינו לאכל את פריה ואת טובה הנה אנחנו עבדים עליה. ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו בחטאותינו ועל גויתינו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדלה אנחנו.

מכאן רואים שלפי עזרא ימי סוף בית ראשון נקראים עצמאות (והם במלכותם מרדו בך), בעוד ימי הפחה של יהודה בימי נחמיה לא נחשבים עצמאות ("הנה אנחנו עבדים", ובעזרא ט ט : ועתה כמעט רגע היתה תחנה מאת י-הוה א-להינו להשאיר לנו פליטה ולתת לנו יתד במקום קדשו להאיר עינינו א-להינו ולתתנו מחיה מעט בעבדתנו. כי עבדים אנחנו ובעבדתנו לא עזבנו א-להינו ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת לנו מחיה לרומם את בית א-להינו ולהעמיד את חרבתיו ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלם.). וכן בחזל: "אכתי עבדי אחשוורוש אנן".

ב. אם העלאת מס היתה נחשבת שעבוד מלכויות, אז כל פעם שיצאנו משעבוד מס היה צריך לקבוע חג כי צריך לקבוע חג והלל על יציאה מעבדות לחירות, כלומר היו לנו 30 חגים וימי הלל שהיה צריך לומר. עצם זה שאין, משמע שזה לא נחשב. וכן חזל על דברי ירמיהו "הנה ימים באים ולא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות" אומרים חזל: "שיהא שעבוד מלכויות עיקר ויציאת מצרים טפל לו" משמע שביציאת מצרים עד החורבן יצאנו משעבוד מלכויות, וחוץ מימי חנוכה לא יצאנו משעבוד מלכויות עד שהיציאה שתהיה בעתיד לפי חזל (קרה בתש"ח) אחרת היה צריך להזכיר לא רק את יציאת מצרים אלא כל מאורע מבין עשרות המרידות בגובי המסים.

ג. עצמאות לא חייבת להיות 100 אחוז כדי להחשב עצמאות. מספיק עצמאות ברוב הדברים אבל כפיפות בחלק קטן כמו העלאת מס. מה שנקרא ממלכת חסות לעומת פרובינקה.

ד. זו טעות נפוצה שנובעת מכך שבעת המודרנית יש עניין של בינאריות של "מדינה/לא מדינה" מאז שיש עניין בהכרה בינלאומית לקיום מדינה מאז שלום וסטפליה ב1648 (ובסוף מדינות לא אמתיות שנשמרות בטחונית בידי מדינה אחרת כמו מונקו נחשבות קיימות על המפה, או סן מרינו שדה פקטו כמעט לא מתפקדת כמדינה באמת חוץ מעניינים כלכליים). בימי קדם זה שמדינה מעלה מס למדינה אחרת לא הפך אותה ל"לא ממלכה קיימת"

א. כך ספרתי גם.ארץ השוקולד

ב. על מגילת תענית שמעת?

היו ימים שחגגו שכבר לא חוגגים היום כי אין המשך למה שהיה.

ג. מדינת חסות היא לא עצמאות ואם אתה לא מבין את ההבדל הגדול בין מצבנו כיום למצב של מדינת חסות אז אני לא יודע מה לומר.

ד. לא הבנתי מה אתה רוצה כאן, תרצה להסביר?

ב. הימים במגילת תענית הם לא ימי הלל אלאקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ה' בכסלו תשפ"ז 13:16

ימים שלא מתענים. בעוד שלפי חזל צריך חג והלל לדורות על כל יום שיוצאים מעבדות לחירות. חוץ מזה רוב ימי מגילת תענית הם לא ימים שהסרנו עול מיסים או משהו דומה. ובבית ראשון היו איזה 20 פעם שקיבלנו עצמאות מס (הרבה בימי השופטים, שאול, חזאל, סנחריב ועוד), עובדה שאין ימי חג והלל עליהם (וזה שגלינו לא קשור, שהרי לא מצאנו שאחרי שעבוד החג וההלל בטלים, ואין להשוות למגילת תענית ששם זה לא ימי הלל)

ג. מבין את ההבדל. ברור שעדיף עצמאות של 100 אחוז. זה כמו ההבדל בין מי שקיבל 100 במבחן לבין 70, אבל שניהם עברו את הקורס. ולא ענית על העובדה שרק יציאת מצרים וחנוכה מוזכרים אצל חזל כיציאה משעבוד מלכויות. ודברי הרמבם "חזרה בחנוכה מלכות לישראל עד החורבן"

ד. שממלכת צדקיהו שמעלה מס לנבוכנצר עדיין נחשבת ממלכה בפני עצמה, ועמצאית לפי חזל. בעוד שפחוות יוהדה של נחמיה לא. ההבדל הוא שרוב ענייניו של צדקיהו הי עצמאי ורק נדרש להעלות מס ולתת לנבוכדנצר לעבור בארצו ועוד כמה דברים אבל ברוב הדברים היה עצמאי . בעוד נחמיה היה סך הכל פקיד שהיה צריך אישור מהפרסים אפילו על הקמת מקדש. מה שרציתי לומר שהתרגלנו למחשבה בינארית של "עצמאות/לא עצמאות" בעת המודרנית בעקבות שינוי תפיסת המדינה מאז שלום וסטפליה. בעוד שלפני זה תפיסת העצמאות של מדינה היא ספקטרום-רצף של הרבה עצמאות קצת עצמאות (שגם שם יש קו בין עצמאות או לא, נגיד ההבדל בין צדקיהו לנחמיה) ולא "כן או לא".

א. היו תקופות בבית ראשון שהעלנו מס לממלכות אחרות. יהוא ויהורם לחזאל, חזקיהו והושע בן אלה לסנחריב, צדקיהו לנבוכדנצאר. וכן בימי השופטים. ולא שמענו שיש חג והלל על מרידת שאול בנציב הפלשתים. וההוכחה שהעצמאות היתה חלקית למרות מושב הנציב בגבע גביית המס וואיסור ללטוש מתכת - שאול מתמנה למלך עוד כשנציב הפלשתים יושב בגבע, הוא לוקח את העם למלחמה נגד עמון ופלשתים לא מגיבים. כי מבחינתם כל עוד מעלים להם מס ולא לוטשים מתכת, ישראל יכולים לעשות מה שהם רוצים

אתה נתפס למלא גדרים במקום לפקוח את העינייםארץ השוקולד

ולראות כמה מצבנו טוב יותר, פשוט תעצור ותסתכל כמה מצבנו מדהים

ולכן כל העיסוק שלך במה מדויק מוגדר כל דבר חסר משמעות, אני פשוט רואה זכות היסטורית עצומה בזכות שלנו לחיות במדינתנו היום שהיא עצמאית הרבה יותר ממה שהיה ברוב ההסטוריה של עמנו, מעבר להיבטי איכות החיים הגבוהים בהרבה ותוסיף לזה את היכולת שלנו להשפיע על השלטון ואופן ניהול המדינה שאני רואה בכך זכות עצומה וממש מודה לקב"ה על כך.

איפה אמרתי שמצבינו לא טוב יותר?קעלעברימבאר

א. זה היה דיון צדדי לא קשור לנושא הראשון

ב. ברור שמבחינה מדינית - מצבינו טוב יותר מרוב בית ראשון ושני. אנחנו עצמאיים על מלא ומעצמה אזורית.

מבחינת קיבוץ גלויות - מצבינו טוב מבית שני אבל לא ראשון, שאז כל עם ישראל ישב בארצו וכל שבט על נחלתו.

מבחינת טהרה קולקטיבית מחטאים - מצבינו הכי טוב בהיסטוריה.

מבחינת השראת שכינה מקדש זהות קודש ונורמליות חיים עברית - מצבינו רע בהרבה משניהם כרגע, אך הפוטנציאל שלנו גבטה מאוד בהרבה משניהם. כמו גרעין באדמה שמחכה לנבוט.

לא סתם צמים ב9 באב ובימי האבלות ובתיקון חצות בוכים על גלות השכינה , מי שעושה

ג. רואה זכות לחיות בדמוקרטיה כסימן להתעלות המוסרית והשכלית של האנושות. וברור שעדיף לחיות בה ולא במצב שנאלצים להרוג מורדים ולתלות את הידיים שלהם אחרי שמתו בכיכר העיר כדי להרתיע כמו שדוד עשה לרכב ובענה.

בכל זאת אני רואה בדמוקטיה רק כלי טכני סך הכל. ייתכן שה' גלגל אותו כדי שכל פרט יזכה להשפיע, אבל הוא לא בוער לי מעבר לייתרונו הטכני (אני מדבר על דמוקרטיה כשלטון העם, לא על דמוקרטיה כזכויות אדם, שוויון וחירות שזה עניין מהותי. וזה שאנחנו בחירות הפרט זה מראה על התקדמות העולם. למשל זה שהאנודות עברה לבגרות שבה לא כופים דת ומוסר)

חלקת על הטענה שיש לנו זכות היסטוריתארץ השוקולד

בעצם הזכות לבחור נציגים לכנסת במדינה ריבונית, זה היה כל הטענה ואם לא חלקת אז לא הבנתי מה אתה רוצה בדיון

חלקתי בגלל שאני לא רואה עניין מהותי בשלטון העם,קעלעברימבאר

הדיון על מה נחשב עצמאות התפתח כדיון נפרד לגמרי בלי שום קשר. ברור שזו זכות גדולה לחיות במדינה העצמאית של עם ישראל, הראשונה שתשאר לנצח ושהמלך המשיח ימלוך עליה מתישהוא. לא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות אשר הדיחם.

אז בכך אנו חלוקיםארץ השוקולד

מעדיף דמוקרטיה על שלטון בית דוד,

ואם אתה חולק על זה, אז תחשוב אם אתה מעדיף מלך מבית דוד שאידיאולוגית הוא מסכים עם יאיא פינק או דמוקרטיה עם מנהיגים כמו עכשיו?

אני מעדיף מלכות בית דוד שלקעלעברימבאר

מלך שנחה עליו רוח ה' ויודע מה הערכים הנכונים.

אם הערכים הנכונים זה יאיא פינק והמלך יודעם ברוח הקודש, אזרום עם זה (בתנאי שלא סותרים את ההלכה).

כמובן אני לא מעדיף מלף טיפש או חוטא.

ב. כמובן כל זה במהותי. בטכני דמוקרטיה היא השיטה הכי טובה.

איך מגשרים? ייתכן שהמלך המשיח בעתיד חוקיו יהיו המלצות ראויות לפרלמנט ולממשלה ולא מחייבים

אבל חלק גדול ממלכי בית דודארץ השוקולד

לא היו עובדי ה', ממילא, בהינתן מה שמוכר לנו מהנסיון בכל אחד, יש יתרון רב לדמוקרטיה

אני מדבר על הצפיה לנבואותקעלעברימבאר

על מלך בית דוד שנחה עליו רוח ה', או מלך צדיק וחכם.

כמובן מלך סתם יכול ליצור נזק, כדברי אברבנל במיוחד כשזה לא מתאים לדור.

בכל מקרה דמוקרטיה זה טכני עם צירוף קצת שיש זכות קטנה להשתתף בהכרעות, לא יותר מזה.

העיקר זה שעם ישראל חי חיים לאומיים בארצו , בין אם בשלטון העם, בין בשלטון אריסטוקרטי, בין מונרכיה, בין בשילוב ביניהם

אני מדבר על הכרת הטוב למול המציאות שהייתה בעברארץ השוקולדאחרונה

ושם לב כמה מצבנו טוב בהרבה.

חוץ מזה שכחתי לומר תודה קעלעברימבאר

האם קרה למי מכם שהמזוודה לא הגיעה ליעדנחלת

בחו"ל, לא מוצאים אותה לא שם (אחרי חיפוש מדוקדק מצד האחראים) וגם לא אצלנו?

כשאני מתקשרת מעבירים אותו כל פה, ובינתיים (למעלה משבוע) - אני תוהה

לאן היתה יכולה להתאייד....עם הבגדים, ספרים, כיסויי הראש, כלי רחצה, חד פעמי....כל מה שאדם

לוקח איתו וחושב שיזדקק לו.....

בבית אומרים לי להרפות ולעזוב, AI חושב שהיא נמצאת בחדר בטחון או משהו

כזה בשדה התעופה אצלנו, אני מאוד סקרנית לגבי מקום המצאותה, וגם

כואב לי קצת.....חופשה בת שלושה ימים התבזבזה, נפגמה, ומרוב כיתות

רגליים וחיפוש (במקום שאין שפע כמו פה) - שבתי הביתה עייפה וסחוטה

ומתוסכלת.

דבר אחד חשוב היה לי שם: קשר עם השם. לא היה לי פל' חכם

אז הוא היה הכתובת היחידה לבקש, לחפש, למצוא....

זה בטח חשוב יותר מכל מזוודה. אמנם זה עדיין לא 100 אחוז אצלי

אבל משהו, משהו....בכל זאת.

היכן שלא נהיה, כאן, פה, שם.....השם איתי. איתנו.

לחברת התעופה יש מדיניות אחריותנעמי28

ופיצויים בשווי עלות ותכולת המזוודה במידה ולא מוצאים עד גבול כספי מסוים (די גבוה) ולדעתי גם על הוצאות שרכשת בגלל אובדן המזוודה.

הגשתם דו"ח בשדה? לא טלפונית.

איבודי מזוודות היא תופעה מאוד נפוצה - עניין של יוםפ.א.

יום לאלפי אנשים.

יש כל כך אפשרויות של נקודות כשל בדרך שהמזוודה עוברת, מנקודת המסירה בדלפק בשדה התעופה ועד לקבלתה בנמל היעד, שזה בגדר כמעט נס שהמזוודה מצליחה להגיע בשלום.

הפעם כנראה העניין אבוד. אם לא הצליחו בכלל לאתר את המזוודה במשך ימים רבים, כנראה כבר לא תימצא.

ייתכן והתג עם הבר-קוד, מהנייר, שהוצמד בדלפק מסירת המזוודות, נתלש, נקרע וכבר לא על המזוודה. בלי זה לא ניתן לאתר אותה. אף אחד לא יטרח לחפש מזוודה לפי התווית הפרטית שבעלי המזוודה מצמידים בבית, בתוך ים המזוודות האבודות בשדות תעופה.

כיום יש פתרונות פשוטים לבעיית איבוד מזוודות.

מזה מספר שנים שקיימים אמצעי איתור מצויינים, מבוססי מיקום - AirTag של חברת Apple ו SmartTag של חברת סמסונג.

מוצר בגודל של כפתור גדול.

שמים אותו בתוך המזוודה, ואפשר לעקוב אחריו בקלות מטלפון חכם, וקצת פחות בקלות באמצעות אפליקציה ייעודית במחשב, למי שאין סמארטפון.

מאז שזה יצא, אנחנו במשפחה משתמשים בזה באופן קבוע.

אמי ע"ה היתה תמיד אומרת שמה שזול זה יקר....נחלת

העניין הוא שהלכתי לאולם המזוודות האבודות, גם אצלנו וגם בחו"ל, והיא לא נמצאת. עדיין איני

רוצה להתייאש ממנה (ממנו - טרולי). ואיני יודעת אם כדי לנסוע לבן גוריון שוב ולחפש.

מרגישה קצת כמו בחלם; אומרים לי שהאחראית היא חברת התעופה בה טסתי, וקשה

להשיג אותם - אין להם נציגות בארץ, מלבד QAS שמטפל בהם.

זו חברת התעופה WIZZ. הם יצאו בדיוק בזמן והיו ממש בסדר, עד...

לא אכפת לי ללכת ולכתת רגליים שוב (בעצם, אכפת לי, אבל מי יתן לי להיכנס בלי שיש

לי כרטיס טיסה עכשיו לאן שהוא....)

כפרת עוונות. זו פעם שנייה שמשתבש משהו בטיסה; בפעם הראשונה, זה היה קשור

לטיסה.....אולי השם אומר: אל תסעו לחו"ל? באמת קשה לדעת למה זה מתרחש ...

אני חושבת שזה קרה בגלל שחשבתי שאי אפשר להעלות טרולי למטוס, ואמרתי

להכניס אותה לבטן המטוס, רק בבידוק השני. אז עצר הסורק את הטרולי כי

מצא סכין מטבח בגלל כשרות (קהה, לא חדה), קרא לאיש הבטחון שהוציא את הסכין

וזרק אותה. הסורק שאל קצת בתמיהה אם אני רוצה להכניס לבטן המטוס,

וכשעניתי בחיוב, שלח אותה על המסוע לשמאלו, שם נבלעה במכונה, לכיוון

של הבידוק הראשון...

מעניין מי יהיה.

בפעם הבאה (אם תהיה בעזרת השם), ניסע עם תרמיל גב, ביגוד וחפצים

בסיסיים וזהו. מקסימום נכבס שם....

או שיבוא סוף סוף המשיח והתאווררות בחו"ל כלל לא תעלה על דעתנו....

הלוואי. לא יכולה כבר לשמוע על בחירות, ערבים....די!

חורף טוב לכולם ותודה על התגובות!

אני מבין שלא שלחת אותה כבר ממש בהתחלה לבטן המטוספ.א.

אלא רק בבידוק בהמשך - והטרולי שלך לא היה עם תג זיהוי עם בר קוד של שדה התעופה.

מסביר את האובדן שלו…

כספית את אמורה להיות מבוטחת. יש הרבה טארראם ובירוקרטיה, מול חברת התעופה להוכיח את תכולת המזוודה והשווי.

אם עשית ביטוח אובדן מזוודה בביטוח נסיעות לחו"ל - זה כמובן יכול לעזור עוד יותר לקבלת פיצוי הוגן.

נכון. זו כנראה הבעיה.נחלת

עשיתי ביטוח אבל הם מסרבים לבטח כי אין לי העתק של הדו"ח מלרנקה (טסתי לקפריסין)

הגיוני וטבעית אפשר לנתח את זה, אבל אני חושבת שאני צריכה להסתכל על זה בצורה

אמונית, נכון? הרי הכל היה יכול להסתדר אחרת....מפריע לי שאני תמיד מסתפקת

רוצה מאה מאה מאה אחוז להאמין ולדעת ולהרגיש שגם הטבעי הוא מהשם.

מצד אחד אין לסמוך על הנס, וחובת ההשתדלותפ.א.

עלינו, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם - וגם השתדלות לשמירה הרכוש והכסף.

מצד שני - צריך לקבל את הדבר באמונה, מתוך הבנה שהכסף הוא פיקדון וההפסד מכפר ומדויק עבור האדם משמיים

מאחל לך שלפחות מול Wizz תגיעי להסדר ופיצוי מניח את הדעת.

תודה אבל לא קיבלתי שום אישור או קבלה כששלחתי אתנחלת

הטרולי. חברת התעופה יכולה לטעון שהיא אינה אחראית, אותו דבר גם לגבי שדה התעופה - אז למי

פונים? כל אחד שולח אותי למשנהו.....לחברת התעופה אפשר לפנות רק בwhat'up - עונה רובוט

שמציג 4 שאלות, שאינן מתאימות למצב. לבסוף לחצנו על "נשכח בשדה התעופה" (אין אפשרות

להסביר שזה לא נשכח על ידי ואז הוא עונה: מצטערים. לא באחריותינו.

הlost and found שולח שוב אליהם, וחוזר חלילה...

אין בכיר שאפשר לדבר איתו? כל כך קשה לברר את הסורק וקצין הבטחון ביום שני ב1150

בבוקר בטיסה ל.......?

שייך להגיש תביעה במצב כזה? ואם כן, נגד מי בדיוק?

סליחה על הנדנוד, קשה לי להשלים עם זה שהדבר הזה התאייד...

תודה!

ברור שלא קיבלת. הבעיה שגם אין לך תיעוד של תלונהפ.א.

בשדה התעופה שאליו הגעת - מה שמסבך כפליים את היכולת לקבל פיצוי.

מקרה שבו כבודה נלקחת לבטן המטוס בשער העלייה לטיסה (Gate Delivery או Gate Check) ללא תג רגיל שניתן בדלפק הצ'ק-אין הוא תרחיש מוכר, אך הוא מדאיג משום שאין בידיך קבלה (Baggage Claim Tag).

הדבר החשוב ביותר הוא ליצור תיעוד רשמי מיידי (דו"ח PIR) ולעבוד דרך הצינורות הנכונים מול שדות התעופה וחברת Wizz Air.

מה עושים עכשיו? צעד אחר צעד

1. היית אמורה לפנות מיידית למחלקת הכבודה בלרנקה (Lost & Found) פעולה קריטית בשדה היעד
אם אתם עדיין בשדה התעופה בלרנקה, גשו מיד למחלקת הכבודה האבודה (Lost & Found / Baggage Service) באולם איסוף המזעודות. • מילוי דו"ח PIR (Property Irregularity Report): הוציאו טופס זה מהנציג בשדה. זהו המסמך הרשמי היחיד שמכיר באובדן המזוודה. • תיאור המזוודה: ספקו תיאור מדויק (צבע, גודל, יצרן, סימנים מזהים מיוחדים). • תיוג שער: הסבירו לנציג שהמזוודה נלקחה בשער/בשיקוף ללא תג דלפק standard. לצוות הקרקע בשער יש רישומים נפרדים לגבי כבודה שנאספה בשער.

2. 
Verification: קיבלתם לידכם טופס PIR חתום בעל קוד זיהוי ייחודי (למשל LCAWZ12345).

3. דיווח מקוון במערכת של Wizz Air


במידה שכבר עזבתם את שדה התעופה
אם עזבתם את שדה התעופה בלרנקה מבלי למלא דו"ח PIR:

• חובה לדווח בתוך 21 יום (מומלץ בתוך 24 שעות) דרך אתר Wizz Air או האפליקציה בפרק הכבודה האבודה.

• היכנסו להזמנה שלכם באתר Wizz Air, עברו לעמוד העזרה והתלונות (Help & Contact -> Baggage) ומלאו טופס אובדן כבודה.

• ציינו במפורש בתיאור המקרה: "Hand luggage checked-in at security/gate due to cabin space "limitations

4. Verification: קיבלתם אישור במייל מ-Wizz Air עם מספר פנייה (Case Number) המתעד את הדיווח.

5. יצירת קשר עם Wizz Air ללא מענה אנושי בטלפון
עקיפת בעיית השירות הטלפוני
חברת Wizz Air מתבססת כמעט לחלוטין על דיגיטל, והגעה לנציג אנושי בטלפון הרגיל כרוכה בעלויות גבוהות או בחוסר מענה. להלן הדרכים האפקטיביות ליצירת קשר:

• Chatbot Amelia: היכנסו לאתר Wizz Air, פתחו את הצ'אט, וכתבו בלולאה Agent או Human Representative עד שהמערכת מעבירה אתכם לנציג צ'אט חי.

• פנייה בטופס תלונות מיוחד (Claim Form): פתחו פנייה רשמית תחת קטגוריית "Baggage Claim" דרך האזור האישי.

• צוות הקרקע בנתב"ג (Laufer GHI / QAS): המזוודה עשויה הייתה לא לעלות כלל על המטוס בתל אביב. חברת שירותי הקרקע שמעניקה שירות ל-Wizz Air בנתב"ג היא Laufer GHI. מומלץ ליצור קשר עם מחלקת כבודה של לאופר בנתב"ג או להגיע לדלפק שלהם אם יש מישהו שנמצא בארץ.

6. רכישת ציוד בסיסי ושמירת קבלות


זכויות נוסעים
לפי אמנת מונטריאול, אתם זכאים להחזר כספי על ציוד חיוני (כלי רחצה, הלבשה תחתונה, בגדים בסיסיים) שנרכש בזמן שהמזוודה מעוכבת. • שמרו את כל הקבלות המקוריות (Receipts/Tax Invoices). • אל תרכשו מוצרי מותרות או ביגוד יקר ערך, שכן החברה תבחן את סבירות ההוצאה.

7. 
Verification: כל קבלה מצולמת ושמורה בקובץ דיגיטלי ייעודי. דגשים חשובים למקרה של "טרולי שנלקח בשער"

⚠️

IMPORTANT: איתור לפי חפצים פנימיים מכיוון שאין תג חיצוני רשמי של דלפק הצ'ק-אין, סביר להניח שלמזוודה הודבק תג י ידני זמני (Gate Tag) בלבד, או שהיא הועברה ללא תג כלל.

בשדות התעופה פותחים מזוודות שלא מזוהות חיצונית כדי לחפש תגיות השם של הנוסע או חפצים מזהים בתוכן.

בעת דיווח בדו"ח ה-PIR, פרטו חפץ ייחודי וברור שנמצא בתוך המזוודה (למשל: "ספר בעברית בשם X", "זוג נעליים אדומות מותג Y"). זהו המפתח העיקרי לשיוך המזוודה אליכם במערכת WorldTracer.

הביטוח הפרטי אם רכשתם ביטוח נסיעות לחו"ל:

1. עדכנו את חברת הביטוח מיד על עיכוב/אובדן הכבודה.

2. רוב פוליסות הביטוח מעניקות החזר מיידי (בין $150 ל-$500) עבור עיכוב כבודה מעל 12–24 שעות לרכישת ציוד ראשוני.

3. הביטוח יבקש מכם את אישור ה-PIR שקיבלתם בשדה או מ-Wizz Air. >> אישור, שלמרבה הצער, הבנתי שאין לך.

כל כך מפורט. תודה רבה!נחלת

החשבון של WIZZ הכוונה למס' החשבון שדרכו הזמנו את הטיסה?

כלתי עשתה זאת. אשאל אותה, בלי נדר.

באמת תודה רבה מאוד על הטרחה לכתוב ולהציע!

נמצא!!נחלת

אחרי נסיונות מתישים חוזרים ונשנים, מיילים וטלפונים (ותהליך של פינג פונג), השם עזר, כדרכו, בדרך

מופלאה, והטרולי נמצא במח' האבידות של שדה התעופה. לא שייך לWIZZ.

הבטחון הביא אותו לשם - ובאמת, לא היה מתוייג בשום מקום, כפי שחשבת.

מעניין שבתי התקשרה אליהם עוד כשהייתי בחו'ל והטרולי לא היה שם....

עכשיו איני יודעת למי לפנות כדי לקבל חזרה את ההוצאות שהייתי צריכה להוציא

בלרנקה. אשאל את הAI.

חן חן.

ובא לציון גואל! הגומל לחסדים טובות! בשעה טובה!פ.א.

תודה רבה על העדכון המשמח

ברור. שכל האבידות מכל הסוגים - תימצאנה!נחלת

מבאס ממש לשמוע 😟פשוט אני..

תודה רבה. שאלו יהיו כפרות העוונות שלי ושל כולנו.נחלת

לא יותר גרוע. על העצים והאבנים...

(אבל אני מתגעגעת לבגדים שלי וכיסויי הראש שלי והיה שם ספר

על שמירת הלשון שדווקא הוא עוזר לי להתאפק קצת....)

אבל, היה לי גם הרבה סד"ש שם בלרנקה. בלי פלאפון חכם. לא היתה

לי ברירה רק להיזרק על השם;

הם לא מבטאים את המילים באנגלית

(לפחות חלק מהן) כמונו. ואם רציתי להגיע לרח' שעל הכתב נקרא

אפוליניאוס, ננעצו בי מבטים חסרי הבנה....כך הלכתי בשמש קופחת

כ40-50 דקות למקום שאם היו מבינים את כוונתי, הייתי מגיעה כנראה

יותר מהר....הם מבטאים את זה: אפולודו....

נוסף לכל הצרות, יש הרבה מאוד עובדים זרים - קוריאה, בהוטן, הודו, אפגניסטן,

מאפריקה: קונגו, קמרון...בקושי ראיתי ילידים.... הם בדרך כלל לא ממש מעורים בשמות הרחובות

ואם מישהו מתכונן לטוס לשם, נוהגים כמו בבריטניה, משמאל.

ואם ישבתי וחיכיתי לאוטובוס שיגיע משמאל, קפצתי ממקומי

בתחנה, כי הוא הגיע בדיוק מהצד השני, קרוב מאוד אלי -

המדרכות באזור בו שהיתי כל כך צרות, שצריך לפסוע עליהן

כמו בציורים המצרים העתיקים - רגל אחת לפני השניה...

בחנות פרחים אחת קטנה (המוכרת מרוסיה) היה חדר

קטן - בעלי חיים. בשני הכלובים שכנו בעלי חיים שאיני

זוכרת כרגע את שמותיהם; משהו המתחיל בק או בכ

הם דומים לנימיות ועומדים לפעמים על שתי רגליים...

לא הייתי מעלה על דעתי שמישהו מגדל חיה כזו...

טוב - קיבלתם סקירה קצרה על קפריסין. על קצה

המזלג. אין הרבה מה לראות, וזה לא מקום יפה -

משהו כמו רמלה אצלנו. אולי יש מקומות יפים,

אני לא ראיתי. הייתי רק בעיר אחת.

אבל נקי. הרחובות נקיים. ויש מן אווירה של

עצלתיים כזז. הכל נסגר מוקדם וביום רביעי

בתי המרקחת וחנויות מסוימות סגורים...

שמעתי שהיוונים לא כל כך אוהבים לעבוד....

בפעם הבאה, אם תהיה כזו, אולי אסע לחלק

התורכי. מבחינת עבודה זרה, זה פחות צורם

אבל לשמוע כל היום אללה אכבר...

לא. אסע לארץ שהנצרות לא נתקעת

בעיניים על כל צעד ושעל, ואין או כמעט

ואין מסגדים!

רגע, יש ארץ כזו, והיא דווקא לא כל כך

רחוקה.... אמנם יש בה עכשיו (ובדרך כלל)

באלגאן גדול, אבל לפחות בלי צלבים, כמעט

(תלוי היכן מתגוררים) ללא מואזינים,

והמדרכות די רחבות כך שלא צריך לרדת

כל פעם לכביש...

הא, ולא צריך לקחת מזוודה כדי

שיהיה לך מה ללבוש....

!ובכל זאת, שלושה ימים ללא חדשות כל שעה,

ללא מתח, לא לזקוף אוזניים כל פעם שעובר

מטוס, ללא התעוררות באמצע הלילה כי

נדמה לך ששמעת אתרעה בפל'...

כן. אולי זה לא נשמע יפה, ובודאי

לא מתאים לפורום הנכבד והנחמד הזה -

לא הייתי מתנגדת לגיחות קצרות בנות

כמה ימי הפוגה, אחת ל.....חודש בערך!

שבוע טוב!

סוריקטה?יעל מהדרוםאחרונה