ההורים שלי ואני הלכנו לאיזה מוזאון. היה בו חדר תצוגה גדול שאחת הפינות בו הייתה מושבים שהקרינו איזה סרט, ובשאר החדר היו כל מיני מוצגים שאפשר לראות. ההורים שלי הסתובבו בחדר הזה והשאירו אותי לצפות בסרט.

פתאום אמא שלי קולטת גבר מבוגר בוהה בי ומתקרב לאט לאט וכמעט נוגע. ואני התמקדי בסרט ולא זזתי או שמתי לב אליו, אז היא מהר קראה לי לבוא כדי להרחיק אותו ממני. כשקמתי והלכתי אליה האיש הזה נבהל עד עמקי נשמתו.

מתברר שהוא חשב בגלל שישבתי בלי לזוז, שאני איזו בובה שחלק מהתצוגה, והוא התפעל מהאיכות של המוצג ולא חשב בכלל שזאת ילדה אמיתית..

(אני לא זוכרת את זה, ספרו לי)

לדעתי כל אחת מקסימה בדרכה שלה.

אבל כמובן, אני יודעת שזו מחמאה ענקית בשבילה

זאת מחמאה בשבילי בדיוק באותה מידה שזאת מחמאה בשבילך. 

אם היינו דומות בתגובות אז היית נקרעת מהתגובה שלי, שללא ספק הייתה מלאה בהומור משובח ביותר.

נו בחייכם, יש פה אלמנט הפתעה מצויין.. נראה שאני מתכוונת לגמור במחמאה מנומסת.. אבל לא! הפאנץ' הוא שורת מחץ עם נגיעות נרקסיסטית 

בחזור מגן משחקים כשהוא היה בן 3 הוא רץ לפני כל השיירה אל הבית  וכשהגענו בעצמינו הביתה הוא נעלם. אחרי שכבר עברו כמה שעות של חיפושים והוזמנה משטרה, ממש כשהשוטרים נכנסו לבית שלנו, השכן ממול פתאום פתח את הדלת ואמר ברוגע: "אה, חזרתם? שמרתי לך הילד בינתיים. הוא חיכה מול הדלת לבד אז אמרתי לו להיכנס לחכות לך. אני יודע שאתם דתיים אז לא נתתי לו לאכול שום דבר שהוא לא פירות"

מתברר שכשהוא הגיע לדלת הוא לא קלט שכולם מאחור ודפק על הדלת בנואשות שעוררה את רחמיו של השכן הנחמד.

רק שהשכן לא חשב להודיע למישהו שהילד בבית שלו גם כשעברו 4 שעות.

כשהייתי בתחילת היסודי, אני לא בטוחה בדיוק איזו כיתה. היו באופנה אז "קפיץ קפוץ" או "קפוץ לי", אם מישהו מכיר. זה סוג של טבעת ששמים על הרגל שמחוברת למקל ומסובבים את זה סביב הרגל וקופצים. 

קיצור בחופש פסח אני וחברה שלי השתעממנו והחלטנו לעשות "קייטנת קפיץ קפוץ". לא היה לנו שום הכשרה או ידע דופן בנושא, לא יותר מ"קפיץ קפוץ" אחד לכל אחת, והכי גרוע, רק אחר כך הבנו שהתאריך שרשמנו במודעה לקייטנה הוא שביעי של פסח.

ראינו איזה אבא יוצא מהמעון שתלינו על הגדר שלו מודעה לקייטנה, מסתכל עליה ומגרד את הראש בתימהון.

מובן מאליו שאף אחד לא נרשם.

ברצינות צחקתי בקול ולא הצלחתי להפסיק

אותי זה הביך מאוד במשך שנים. עכשיו אני רואה שזה באמת מטופש.

אבל אף אחד לא ענה לי אתם זוכרים את הקפיץ קפוץ.

גם בלי התמונה

אני אוהבת יוזמות, אבל עוד יותר יוזמות כאלה של ילדים עם קצת עודף מרץ ובטחון עצמי.. זה כזה חמוד

אגב, בדיוק ראיתי פה מודעה של כמה מילדי השכנים.. ראיתי הרבה שכנים נעצרים, מסתכלים, ומחייכים, אז הלכתי לראות גם..

המודעה הייתה משהו כזה.

''בין השעות 4-6, תתקיים פינת ליטוף אפרוחים ב... [פינה מסויימת ליד הבית שלהם], על כל 5 דקות החזקה וליטוף, יש לשלם 2 שקל.'' חותמת הילדים..

עד היום לא ידעתי שככה קוראים לזה

אני משערת שגם לאח שלך יש זיכרון טוב מזה בדיעבד

של חנונים

שהייתי קטן נראה לי בן 10

בטיול בגרמניה

ההורים שלי נכנסו לאיזה כביש ביער שומם 

ונתנו לי תהגה 

הייתי עם אחים שלי בחו''ל, לא משנה איפה.

נסענו ביחד לאיזה מקום, עם רכב שכור, אז בדרך עצרנו במגרש חניה גדול, עם כביש שמתעקל ממנו, יאלה סע..

זה לא כמו נגיד לעשות מירוץ עם בני דודים בכביש 5

על 160 קמש

בהתחלה אמא שלי הייתה עושה לי התקפי לב בנסיעות

ואבא שלי גם היו  מלאא תלונות

היום שאני מסיע אותם אני נוסע כמו ילד טוב

אבל הם לא יודעים שכשאני לבד אני..

שהם לא עשו ממך שישליק הישמעאלים האלה

ואי איזה סיעתא דשמיא

את סולחת לי. נכון? 

רק לא הבנתי למה קבעתן לשטוף את האוטו אצל *ערבים*

זה נראלי התגובה הכי טובה שראיתי החודש

ממש כל הכבוד לך!

גם אמא שלי כזאת

הם רועדים ממנה

אני שונא שפתאום יהודים נהפכים לפחדנים לידם

גם ערבים 

האמת,

כמה שאנחנו שונאים ת'ערבים,

אנחנו צריכים לשנוא פי כמה את הנוצרים. פי כמה וכמה.

גם בלי להסתכל על הסיבה העיקרית-שהם עובדי ע"ז ממש ומשוקצים וכף רגל ועד ראש,

רק מספיק להתחיל לחשוב כמה שהם הרגו בנו

וכמה שהם נילחמו בנו

ושבו ממנו לטעות אחריהם.

וכמה שכל הסיבה שאנחנו לא מטפלים בערבים כמו שצריך זה רק בגלל שהם וחבריהם מכתיבים למדינה מה לעשות.

"תכלית שנאה שנאתים".

המוח שלי קדח את הפסוק הזה 

בעיקבות המעשה הבא:

ביום שישי לפני איזה שבועיים-שלוש, נסענו לכותל,אמא שלי,אני ושני אחים שלי (בני 3-5).

ברכבת הקלה בחזור, 

היו שם איזה כמה נשים מפונפנות שהיו נראות כמו תיירות, ששרו "שאלו שלום ירושלים" ושירים כאלה.

נוסעים תחנה, שתיים,

ופתאום הן מתחילות לצעוק משפטים מסיונריים פחד.

הרוב באנגלית, אבל מבינים טוב טוב מה המשמעות.

ו-

שקט.

אני מבינה את האנשים שהיו שם. יש המון סיבות להיות בשקט ולהתעלם כשדבר כזה קורה מול העיניים- חילול ה' אם נצעק עליהן, זה לא יעזור, זה רק יגרום לנו לצאת ה"תוקפניים", הן רק רוצות צומי אז נשתוק והן יעופו מפה צ'יק-צ'ק, ועוד ועוד.

יכול מאוד להיות שגם אני הייתי צריכה לשתוק.

אבל יש גבול לכמה יהודיה עיפה שחם לה ורק רוצה כבר להגיע למקלחת ולשבת, יכולה לשאת.

התחלתי לירוק עליהן,

מבטים זועמים,

צעקתי "ששששש!!!",

וניסיתי לומר לאנשים שיעצרו אותן, אנחנו יהודים, הלווו!!!!!!

וכמו שרק מפלצות כמוהן יכולות, הן פשוט חיכו במין סלחנות כזאת לדוסה החשוכה המשוגעת הזאת.

ימח שמן וזיכרן וזכר זיכרן לעד.

התכתבתי עם אחותי בצ'אט בנושא אישי, והיה לי שורה של צ'אטים פתוחים (אם מישהו יודע איך צ'אטים במייל עובדים) קיצער, מפה לשם כתבתי הודעה די אישית ושלחתי, פתאום אני קולטת שכתבתי את ההודעה בצ'אט של הכיתה שלי, ואין כזו אופציה למחוק הודעה שכתובה בצ'אט, אז פשוט הוצאתי את כל הבנות מהצ'אט ואז פתחתי צ'אט חדש וחיברתי אותן לשם וכתבתי להן שבטעות שלחתי לצ'אט הישן  הודעה אישית שמוענה למישהו אחר ולכן הוצאתי אותן מהצ'אט, וזה היה מביך רצח🙈..לפחות הן היו טאקטיות ואמרו שהן לא הספיקו לראות את זה 

זה היה ממזמן, לפני לפחות שנתיים , אבל זה עדיין צרוב בליבי הדווה

נוקיה לשילטון

תחליף לווצאפ

נראה לי שבצ'אט לכל אחד יש הרשאות להוציא כל אחד.

באמת אכלתי סרטים, לא נורא, כפרת עוונות

ואיכשהו במחלקת פירות ירקות,

יצא שהעפתי עם העגלה כמה סלסלאות של עגבניות...

ובמקום לאסוף לבד את העגבניות, שאלתי בקול:

"מי עוזר לי לאסוף את העגבניות?"

יש לציין שהייתה היענות יפה

בקבוק של משקה בשדה תעופה..

אבל איזה משקה..

לא יודע אם אתם מכירים, אבל יש כזה דבר בקבוק של ''וודקה'', 96 אחוז אלכוהול..

בשונה מבקבוק רגיל שהוא 40 אחוז..

נשבר לי בקבוק בשדה תעופה, נס שלא במקום מרכזי..

כי הריח שיצא משם יכול להרוג פילים..

אמנם שותים  את זה.. אבל בד''כ באמת קצת מאד..

רק הריח של זה משכר.

אבל זה מיועד הרבה פעמים\בד''כ לבישול וכד'

יש כמות אלכוהוליסטים כבדים מאד.

עד כדי כך שבאזורים מסויימים קשה מאד להשיג [גם בבתי מרקחת וכד'] אלכוהול 70 אחוז ומעלה, כי הסתומים האלה שותים את זה [כי זה הרבה יותר זול מלקנות וודקה מזוקקת], ונהיים חולים, כי זה כמובן לא מיועד לשתיה, עד שהם מתים.. אז החוק אוסר למכור את זה במקומות מסויימים.

אבל זה באמת פדיחה

זה היה בעבודה הקודמת שלי,

עבד איתי בחור רווק בשם יונתן.

יום אחד דיברתי עם הבוס בטלפון - הייתי במשרד והוא היה מחוץ למשרד.

שיחה ענינית וזה...

ואז בסוף השיחה הוא אומר לי 

"תגידי, את יוצאת עם יונתן?"

הייתי לשניה בהלם, ועניתי לו:

"למה נראה לך? אין בינינו שום קשר..."

הוא היה לשניה בהלם ואז הוא שואל אותי

"למה התכוונת?"

ואני:

"למה אתה?"

ואז הבנתי שהוא סה"כ רצה לדעת מי נועל את המשרד....

תודה גרמת לי לצחוק היום

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

בהצלחה! 😴

אבל אני באמת דיברתי על כרית לשינה.

לא יודע איך להתייחס לכל הוריאציות האלה.

לא מבין את זה בכלל

בכל מקרה, תודה 😀

שלח צילומסך של הגלריית כריות נעזור לך לבחור

"אפשר כרית? הכי פשוטה"

היום אני יודע שכריות שהן לא רכות מדי יותר נעימות לי, אז הייתי מרגיש רגע ואם היא לא טובה הייתי שואל "יש אחת פחות רכה?"

(אבל בטח יש כאן אנשים שיהיה להם דברים חכמים יותר להגיד 🙃)

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

ואילו, "ראש עיר" "ראש דשא" זה שם עצם, כאשר הביטוי כולו הוא בכלל אנלוגיה ולכן לא שייך להטות. אין "ראש" נקבה, אין דבר כזה "ראשה". כמו שאין "ידת ימינה" של אף אחד, יש רק "יד ימינה" בין אם מדובר בגבר או באישה.

אז אין כוכבת קולנוע, רק כוכב קולנוע? 🙃 - צעירים מעל עשרים

(אמלק: לדעתי אנשים אומרים כוכבת קולנוע ותותחית בחשבון ושפיצית בגמרא, למרות שכוכב ותותח ושפיץ הם שמות עצם, בגלל שהם למעשה מתפקדים כתואר. באקדמיה ללשון העברית מציינים שגם שמואל הנגיד וביאליק השתמשו ב'ראשה' בלי בעיה)

בכל מקרה יש "בריתה"😅

ראשת. צורם במצלול.

"*היא* ראש" נשמע צורם.

"היא ראשת" לא

מתחלקים לפי אג'נדות פוליטיות? כמה עצב)

בחירה לנשים שינתה כזה את העולם.

נשים בצפון תל אביב מצביעות לאותן מפלגות של גברים בצפון תל אביב.

כנל נשים בשומרון כמו גברים בשומרון.

נשים מסורתיות כמו גברים.

כנל ערביות וחרדיות.

בסוף אדם מצביע בדרך כלל לפי שיוך מגזרי ותרבותי (ובזה בני זוג די דומים בדרך כלל) או אינטרס כלכלי (שגם בזה בני זוג שותפים).

חוץ מלעשות נעים בנפש, לא נראה לי שתוצאות הבחירות היו שונות עם זכות בחירה לנשים או בלי

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום