יש דברים חיוביים אבל בגדול ממש לא

מודה לקב"ה על כל רגע של חיים,

ובכל זאת אני עוד מחפש שיפור מיקום...

שאלה מעניינת

כן

ומקווה שבע"ה עוד מעט ממש אז הרבה יותר כן.

אבל הוא לא כופה לקחת כלום.

והם עוקבים אחרי כל התופעות לוואי, ומפרסמים לציבור את הנתונים והמספרים כאן.

(כתבת לי בעבר שאת לא סומכת על משרד הבריאות. אפשר לפנות לאתרים של משרדי הבריאות במדינות נוספות - אלא אם את מאמינה שכל משרדי הבריאות בעולם שקרנים, ואז נשאלת השאלה - על איזה נתונים את כן מסתמכת? על מה שכל אחד יכול לחרטט ולפרסם בפייסבוק?)

אני גם מאמינה שהתועלת של החיסון גדולה יותר מאשר תופעות הלוואי, ושההסתברות לתופעה רפואית קשה יותר גבוהה בקורונה לא מחוסנת מאשר ההסתברות לתופעת לוואי מסוכנת.

בנוסף, לקחת פעם כדור כלשהו?

אקמול?

אנטיביוטיקה?

מרחת איזושהי משחה רפואית?

קראת את העלון למשתמש? בכל דבר רפואי יש תופעות לוואי.

השאלה שצריך לשאול זה מה הסיכונים וההסתברות של הדבר שבגללו את נוטלת את מה שזה לא יהיה, אל מול הסיכונים וההסתברות של התרופה\זריקה.

הכפייה המדוברת כאן היא בנושא של הזריקה, לא עטיית המסיכות ("לקחת כלום"). ומה שאמרת לגבי זה אפילו גורם לי להעריך אותם יותר - הם לא מקובעים מחשבתית על משהו אחד, אלא כל הזמן הולכים ובוחנים את ההחלטות שלהם, ובמקרה הזה החליטו לשנות. בגלל שהדיון כאן הוא לא על מסיכות נשאיר את הטענות בצד. (יש לי מה לומר בנושא, אבל לא רוצה לסטות כרגע. אם תרצי, אפשר לשוחח על זה באופן פרטי).

מצחיק שאת מדברת על החיסון כאילו עכשיו זה לפני שנתיים. כיום הזריקה כבר אינה ניסיונית. הטכנולוגיה הזאת נמצאת בפיתוח שלושים שנה, ועוקבים אחרי תופעות הלוואי שלה, כך שיש איזשהו מושג על מה קורה.

לגבי היתרונות, אין ספק היום שהחיסון מגונן מפני מחלה קשה. שלחתי לך נתונים בעבר מכל מיני מקומות בעולם, אבל הנה נתונים מהים בישראל:

די ברור מהגרפים האלו איזה צבע נמצא למעלה....

רוב החולים קשה והמתים (בארץ ובעולם) הם אנשים שלא התחסנו. איך את יכולה להגיד שזה לא שווה שום דבר?

 

לגבי החסרונות, רוב תופעות הלוואי שדווחו הם תופעות רגילות לכל חיסון, והן קלות ועוברות תוך כמה ימים, כמו אדמומיות וכאב באיזור החיסון, חולשה כללית של הגוף למשך כמה ימים ועוד תופעות שמרמזות על תגובה חיסונית טבעית (שזה מה שהחיסון אמור לעשות...).

משרד הבריאות הישראלי היה הראשון בעולם לדווח על תופעה של מיוקרדטיס שאולי קשורה לחיסון בגברים בני 16-30. מדובר בתופעה קלה מבחינת רפואית, שהופיעה בבערך 1 ל-20,000 מחוסנים, ומתוכן ל-95% זה עבר תוך כמה ימים.

מעניין לציין שכל התופעות המדווחות הם בטווח של ימים מהחיסון. משרדי הבריאות בעולם עדיין עוקבים אחרי התופעות, אפשר לדוגמה לראות כאן דיווח מלפני שבועיים מהאיחוד האירופי - כ-649 מיליון חיסוני פייזר ניתנו, ואין להם עדכונים (נוסף על מה שכבר ידוע, זה במקום אחר).

 

כשאת טוענת טענה, את לא מביאה שום הוכחה. "ראינו שהחיסון לא שווה שום דבר" - אני לא ראיתי. תראי לי. בלי נתונים הטענות שלך לא מחזיקות מים. יש צורך להרחיב.

את לא אומרת דברים רציניים.

את לא מביאה שום דבר שתומך בעמדה שלך, ומפריחה האשמות חברות בסיס.

אני באמת אשמח לנהל דיון ענייני.

ייחסת אמירה מסוימת לביל גייטס. בינייש פתוח הפנה אותך למקור שאת לא סומכת עליו. אני מפנה אותך לביל גייטס עצמו: 

לכן ביל גייטס מציע כאן לשפר את המערך הרפואי במדינות האלה - כולל מתן חיסונים שמגינים מפני מחלות שגורמות מוות - ובצורה הזו הורים יבחרו להביא פחות ילדים לעולם, כפי שבחרו רוב ההורים באירופה, לדוגמה.

ביל גייטס לא עושה שום פעולה אקטיבית כדי ח"ו לעקר אנשים.

אם את טוענת דבר כזה כלפיו, היית מצפה שבזמן שעבר מאז שהוא נתן את ההרצאה הזו (12 שנה) הוא היה מואשם בבית משפט כלשהו בעולם בפשע נגד האנושות. לא קרה.

אני שוב חוזרת - יש לך טענות? תביאי הוכחות שתומכות בדברייך.

"מי שלקח את החיסונים יותר בסכנה לחלות מקורונה מאשר מי שלא התחסן. ובתי החולים התמלאו אחרי החיסונים בצורה כזאת שבערך 95% ממי שבמצב קשה זה מחוסנים."

הוכחתי שזה לא נכון בתגובה הזאת: מי ער? | ערוץ ７

מנתונים שאינם בתקשורת.

שלחתי לך באופן אישי נתונים מעוד מדינות בעולם שמראות שהסיכוי לחלות במחלה קשה הם דווקא אלו שלא מחוסנים. בגרפים ברור כשמש שיש הרבה יותר לא מחוסנים ממחוסנים במצב קשה.

את לא הבאת שום נתון שתומך במה שאת טוענת לאורך כל הדיון הזה - על מה את מתבססת?

ועל כל אלה עם התופעות לוואי, שמעת? ודאי שלא.. התשקורת שממנה אתה שואב אתה ה"מידע" לא גילתה לך על זה... ועל כל אלה שהתחסנו גם את ה-4 וחלו שוב ושוב, שמעת? 

אל תבואו לבכות לנו עוד כמה שנים כשתגלו איזה רעל הכנסתם לעצמכם לגוף בידיעה שהוא לא עובד (#מחוסנים וחולים שוב)... 

שנזכה לגאולה שלמה אח יקר!

לכל דיון צריך להיות בסיס משותף.

למשל:

אם אני מתווכח עם אדם כלשהו על מה הדרך הנכונה לטפל בטרור בישראל, נקודת המוצא היא ששנינו כמובן מסכימים שהטרור הוא בעיה שיש לטפל בה.

אני לא יכול להתווכח בנושא הזה עם אנטישמי שרוצה שירצחו אותי, כי אין לנו בסיס משותף לדיון. מה שאני רואה כבעיה הוא רואה כפתרון.

אם אני רוצה להתווכח עם מישהו על השאלה "מה יותר משמין, פיצה או המבורגר" - חייב להיות בסיס משותף לדיון, למשל ששנינו מסכימים שאפשר למדוד "השמנה" על ידי בדיקת הערכים התזונתיים ל-100 גרם, משקל המוצר וכו'.

אני לא יכול להתווכח על השאלה הזאת עם יובל אשרוב למשל, שטוען שאין קשר בין קלוריות לבין השמנה (ולראיה הוא אומר שגם אחרי שתיית מים אנחנו עולים במשקל). הבסיס שלנו כ"כ רחוק זה מזה, שאין אפשרות בכלל להתחיל לדון בנושא.

כך גם עם מתנגדי החיסונים.

ברגע שהבסיס המשותף לפיו מחקר עדיף על שמועות והמציאות עדיפה על דמיון אינו קיים - אין לי בכלל איך להתחיל לדון איתם.

אני אומר "לפי מחקרים הקורונה הורגת איקס אנשים", והם עונים לי "הרופאים בבית החולים מחסלים את החולים - לא הנגיף עושה זאת".

אני אומר "החיסון ניתן למיליארדי אנשים בעולם ונמצא מאוד בטוח ויעיל" - הם עונים שפעם מישהו בן 40 קיבל את החיסון ואחרי כמה ימים נפטר מדום לב (בלי שום יכולת להוכיח קשר כלשהו לחיסון, תוך התעלמות מוחלטת מכך שיותר אנשים נפטרו אחרי שנדבקו בנגיף, ותוך התעלמות מוחלטת מכך שגם לפני שנת 2020 אנשים צעירים נפטרו מדום לב רח"ל).

אני אומר "רואים בבירור בגרפים שמי שלא התחסן מגיע יותר לאשפוזים ולבתי קברות" - הם אומרים "הכל שקל".

כשהצד השני לא מסוגל להסתכל על המציאות ולהתמודד עימה, ולכן בוחר להתעלם ממנה ולברוא יש מאין מציאות אלטרנטיבית - אני לא יכול לדון.

ורופא כל בשר יתן בעז"ה רפואת הנפש ורפואת הגוף לחולי עמו ישראל.

נא לשמור על תרבות שפה ודיון

מאוד

אני בוחרת אם לאהוב או לא.. אז כן בחרתי שכן

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

אחרי שאני זוכה להכיר קצת את המשתתפים (שונאת את המילה "ניקים"....)

חושבת, שכפי שלא הייתי מציעה לבחור ישיבה חרדי "ספרות יפה" - אז גם לכם - לא.

הרי אתם בחורים "נקיים" (לא ניקים!)

וזה לא מתאים.

לא מדובר כמובן על ספרות  "מלוכלכת" ולא צנועה בעליל -

אבל על כל מי שמחליף בספריה ציבורית עירונית, לדעת שלא

ימלט מאי אילו דברים שלא שייכים אלינו. ושומר נפשו ירחק.

משתדלת מאוד, בעזרת השם, לקחת כאלה שכמעט מאה אחוז,

אבל כפי שאמרתי למעלה... לעתים, יכול להופיע משפט או

פסקה לא שייכת. (לא מדובר חלילה על חוסר צניעות בוטה).

אז אם אתה/אתם בכל זאת קוראים לעתים בשביל להתאוורר

או משהו, יכולה להמליץ על ספרים שאני אוהבת ולטעמי -

הם טובים.

וחס חלילה לא רוצה להכשיל אף אחד.

בנות - זה קצת אחרת. אני בכל אופן קוראת

וגם לבנות, משבגרו מספיק, נתתי.

(לפעמים עם קצת יסורי מצפון, אבל יש ספרים

שהסיפור, הרעיון, התיאור בהם - משותפים

לאנושות כולה). ולפעמים, מה לעשות, קשה לי

עם "עם לבדד ישכון", מבחינה זו.

שבת שלום לכולם!

ספרים על השואה, חרדים, שאין שאלה בכלל.

אני קורא כעת את המתבגר של דוסטויבסקי

לפני כן קראתי את למי צלצלו הפעמונים של המינגוואי

לפני כן קראתי את נרקיס וגולדמונד של הרמן הסה

ע"ע וידויו של ר' אריה לוין על קריאת הרוזן ממונטה כריסטו

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

בהצלחה! 😴

אבל אני באמת דיברתי על כרית לשינה.

לא יודע איך להתייחס לכל הוריאציות האלה.

לא מבין את זה בכלל

בכל מקרה, תודה 😀

שלח צילומסך של הגלריית כריות נעזור לך לבחור

"אפשר כרית? הכי פשוטה"

היום אני יודע שכריות שהן לא רכות מדי יותר נעימות לי, אז הייתי מרגיש רגע ואם היא לא טובה הייתי שואל "יש אחת פחות רכה?"

(אבל בטח יש כאן אנשים שיהיה להם דברים חכמים יותר להגיד 🙃)

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

הוא די כבד ומדכא. לוקחת את זה בחשבון?

ממליצה שוב על "זאת הפעם.." של תמר וייזר. כיף לקרוא. ויש שם קטע תפילה - משהו! מעורר קנאה ממש.

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

ואילו, "ראש עיר" "ראש דשא" זה שם עצם, כאשר הביטוי כולו הוא בכלל אנלוגיה ולכן לא שייך להטות. אין "ראש" נקבה, אין דבר כזה "ראשה". כמו שאין "ידת ימינה" של אף אחד, יש רק "יד ימינה" בין אם מדובר בגבר או באישה.

אז אין כוכבת קולנוע, רק כוכב קולנוע? 🙃 - צעירים מעל עשרים

(אמלק: לדעתי אנשים אומרים כוכבת קולנוע ותותחית בחשבון ושפיצית בגמרא, למרות שכוכב ותותח ושפיץ הם שמות עצם, בגלל שהם למעשה מתפקדים כתואר. באקדמיה ללשון העברית מציינים שגם שמואל הנגיד וביאליק השתמשו ב'ראשה' בלי בעיה)

בכל מקרה יש "בריתה"😅

"היא ממש 'שלומית' במלחמה"

אז "היא ממש "תותחית" בגמרא"

או כמו הדסה שזה שם פרטי נקבי מהדס.

שושנה משושן.

גם "אכין ורקין" לא יכולים לקבל ריבוי אבל קיבלו במין סלנג חזלי, מאך ורק

גם המשקל של המילים שהצעת משתנה באופן אחר. באמת יש ראש וראשית - אבל אין שפיץ ושפיצת, או תותח ותותחת.

עיקרו של דבר, ההמצאה של ראשת נעשתה מסיבות פוליטו-פמיניסטיות בלבד, כמו הנקו.דה הח.דשה שדוחפיםות.ים לכל מקוםן.

את הראשה, את אשמה?!

אין מילה כזו.

ובצירופים השונים "ראש (של) העיר", "ראש (של) המשפחה", "ראש (של) החברה", וכיוצא באלה, מדובר במטאפורה: כשם שהראש נמצא הכי למעלה כך גם בעל התפקיד.

אם היית אומר שנוצר שם עצם עצמאי בלשון נקבה אז עוד היה היגיון לדון בזה, אבל במצב הנוכחי? זה חסר היגיון לשוני.

ראש זו מילה זכרית. ראשה זו לא מילה קיימת. ואם כשם תואר, אז כבר יש ראשית.

הוא "מסמר" האירוע, וגם היא. היא לא "מסמרה" או "מסמרית".

הוא "יד ימינה" למרות ש"יד" זה נקבה.

היא "הלב הפועם של החבורה" ולא "הלבבה", "הלביבה" או "הלבבית" של האירוע. בטח שהיא "לבת".

הם "עיני הקהל" למרות שהם כולם גברים ו"עין" היא איבר בלשון נקבה.

ההיגיון נשאר זהה גם כשמדברים על ראש.

בקיצור, כל הפילפולים אינם מחזיקים כאן מים. אנחנו יודעים מה זה "ראש", אבל לאף אחד אין שמץ של מושג מהי "ראשה".

ראשת. צורם במצלול.

"*היא* ראש" נשמע צורם.

"היא ראשת" לא

כמו שהיום י.ש את מי. שכותבים.ן.ה עם נקודות.

שיש מי שקורא לבנות שלו בשמות מובהקים של בנים.

כמו שכלי גבר על אשה זה צורם.

אולי אבל זה אומר שבדרך כלל שררה לא מתאימה לנשים למעט חריגות. ובכלל לא אמורים לשמוע על כזה דבר ראש עיר אשה. ולא סתם בעברית "ראש" זה זכר.

כמו שאמרה הגמרא ששתי הנשים שהיו בשררה נקראו על שם שרצים וכמה קשה שררה לאשה (למעט חריגות שזה טוב להן, כמו חולדה ודבורה).

אני מניח שייסקלו אותי פה.

אבל נשים אמנם חכמות יותר מגברים. אבל פחות עם קור רוח. ולשררה צריך קור רוח.

אחרת ריבוי חברות כנסת גורם ללהט רגשי מיותר שגורם להפצת פאניקה על פגיעות טקסיות שכלל לא היו ולא נבראו, אבל הרגש הנשי מתקשה לשלוט בפאניקה ולטעון בקור רוח ביקורתי שדברים כאלו לא הגיוניים לוגית.

או איך אמר הנביא כנבואת פורענות? "עמי נשים משלו בו".

ההכוונה של הנשים באה מלמטה בחברה, כאשה החכמה שייעצה לדוד, לא כפוליטיקאית. בזכות נשים צדקניות נגאלנו ממצרים, לא בזכות מנהיגות נשים

אין בדברי חס וחלילה לדכא חלום של אשה להיות פוליטקאית

שזה מאוד לא....בריא.  לקרוא בנות בשמות של בנים. מסכימה לגמרי  שזה לא רק צורם

אלא עיוות מסויים שמושפע מהלך רוח כללי ברחוב היום. שום דבר לא "סתם" והתרגלנו..

לכל דבר יש משמעות. וד"ל.

לגבי הנושא *שלנו*, אולי אתה מספיק קטן כדי לא לזכור את השימוש הרגיל ב"ראש עיר" לגבר ולאישה כאחד.

הוא "מסמר" האירוע, וגם היא. היא לא "מסמרה" או "מסמרית".

הוא "יד ימינה" למרות ש"יד" זה נקבה.

היא "הלב הפועם של החבורה" ולא "הלבבה", "הלביבה" או "הלבבית" של האירוע.

הם "עיני הקהל" למרות שהם כולם גברים ו"עין" היא איבר בלשון נקבה.

ההיגיון נשאר זהה גם כשמדברים על ראש.

מסמר זה דימוי. בעוד שראש עיר זה תואר שמצמידים אליו גם פעלים.

"ראש העיר נואמת" נשמע צורם. כמו לומר "הגבר נואמת".

הקטע עם ראש שהוא זכר כתבתי בלי מחשבה זה היה יותר פריקה רגעית. אין קשר בין ראש שהוא זכר לעניין שררה או לא לנשים.

לגבי זה אתה צודק לגמרי, גם תארים נשיים יכולים להיות מדומים לשמות זכריים (למשל "האשה היא *עזר* כנגדו")

מתחלקים לפי אג'נדות פוליטיות? כמה עצב)

בחירה לנשים שינתה כזה את העולם.

נשים בצפון תל אביב מצביעות לאותן מפלגות של גברים בצפון תל אביב.

כנל נשים בשומרון כמו גברים בשומרון.

נשים מסורתיות כמו גברים.

כנל ערביות וחרדיות.

בסוף אדם מצביע בדרך כלל לפי שיוך מגזרי ותרבותי (ובזה בני זוג די דומים בדרך כלל) או אינטרס כלכלי (שגם בזה בני זוג שותפים).

חוץ מלעשות נעים בנפש, לא נראה לי שתוצאות הבחירות היו שונות עם זכות בחירה לנשים או בלי

אז לא יודע, צריך לבדוק זאת

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום