על איך שאני חווה את החופש.
על הפער בין התכנונים שלי למציאות בפועל.
על המצפון, רגשות האשם וההשוואה לנשים אחרות שיכולות כל כך הרבה יותר ממני.
על איך כל מה שאני רוצה לעשות מתחיל במחשבות על הדרך שאני צריכה לעבור עד שאני יגיע לחנות שבה קונים / תופרים/ מתקנים את מה שאני מחפשת והמסקנה היא שפשוט בא לי להשאר בבית וזהו..
על הקושי לקבל את עצמי כבדה וחסרת כח, כי גם אם עכשיו אני איכשהו מסתדרת מה יהיה בהריון השלישי והרביעי והחמישי שיהיו לי יותר ילדים ויותר מחויבויות?? גם אז אני אקח הפסקה מהחיים?
על המשמעות של המילה חופש שאיכשהו תמיד מתפרשת כזמן לעשות בו עוד מלא מלא מטלות במקום פשוט לנוח להרפות ולהנות מהזמן הריק הזה אחרי השנה המטורפת שהיתה וכנראה תהיה.
להיות מסוגלת לשאול את עצמי באמת האם המטרות שיש לי בראש נועדו לרצות את המודל הדמיוני של האשה המושלמת או שזה באמת דברים שאני זקוקה להם כאן ועכשיו כדי לעשות לי טוב?
ובעיקר להיות מסוגלת לסלוח לעצמי לאהוב את עצמי גם אם בסוף החופש אני אגלה שלא עשיתי כלום מלבד להתקדם מחודש חמישי לשביעי❤
על הפער בין התכנונים שלי למציאות בפועל.
על המצפון, רגשות האשם וההשוואה לנשים אחרות שיכולות כל כך הרבה יותר ממני.
על איך כל מה שאני רוצה לעשות מתחיל במחשבות על הדרך שאני צריכה לעבור עד שאני יגיע לחנות שבה קונים / תופרים/ מתקנים את מה שאני מחפשת והמסקנה היא שפשוט בא לי להשאר בבית וזהו..
על הקושי לקבל את עצמי כבדה וחסרת כח, כי גם אם עכשיו אני איכשהו מסתדרת מה יהיה בהריון השלישי והרביעי והחמישי שיהיו לי יותר ילדים ויותר מחויבויות?? גם אז אני אקח הפסקה מהחיים?
על המשמעות של המילה חופש שאיכשהו תמיד מתפרשת כזמן לעשות בו עוד מלא מלא מטלות במקום פשוט לנוח להרפות ולהנות מהזמן הריק הזה אחרי השנה המטורפת שהיתה וכנראה תהיה.
להיות מסוגלת לשאול את עצמי באמת האם המטרות שיש לי בראש נועדו לרצות את המודל הדמיוני של האשה המושלמת או שזה באמת דברים שאני זקוקה להם כאן ועכשיו כדי לעשות לי טוב?
ובעיקר להיות מסוגלת לסלוח לעצמי לאהוב את עצמי גם אם בסוף החופש אני אגלה שלא עשיתי כלום מלבד להתקדם מחודש חמישי לשביעי❤
)
