בעלי שלח אותי להתייעץ איתכן פה לקצת
כל דבר הוא אומר לי תשאלי בפורום 😅
אז כמה שאלות:

1. כיסא בטיחות שלישי-
ילד בן שנתיים, ילד בן 9 חודשים ואני בשבוע 26.
יש לנו סלקל וכיסא של ג'וי (דגם סטדי).
רוצים לקנות כיסא חדש כדי שהסלקל יהיה בשימוש אחרי הלידה, מתלבטת בין בוסטר עם רצועות לכיסא בטיחות.
כמה דברים חשובים: שלושת הכיסאות יהיו במושב האחורי, אני לא שמה ילדים מקדימה. יש לנו נסיעות של שעה פלוס עם הילדים והם נרדמים. הכיסאות ישארו באוטו ולא נוריד אותם כל פעם או נעביר בין רכבים. רוצה לקנות בגג 700 שקל. (יוצאת מנקודת הנחה שחצי שנה אחרי הלידה בערך נצטרך כיסא נוסף כי הסלקל קטן)
איך יודעים איזה כיסא יתאים ויכנס בצורה טובה?
מה השיקולים בקניית בוסטר בעצם? אני נוטה לקנות כיסא כדי שיהיה לו נוח לישון אבל אם במילא אצטרך לעבור לבוסטר עוד שנה אז אולי עדיף כבר לקנות בוסטר?
אשמח לכל מה שיש לכן לומר בנושא.

2. איך יודעים מה מצופה מילד בן שנתיים? כןלם הולכים להנחיית הורים כדי ללמוד?
מנסה להבין אם הדרישות שלי מהילד מוגזמות או שהגיוני שהוא מסוגל להן.
לדוגמא אני מבקשת ממנו ללכת להביא את הסנדלים כי אנחנו יוצאים, לפעמים הולך להביא ולפעמים אני יכולה לבקש 300 פעם והוא לא יביא. שואלת את עצמי אם זאת ציפייה מוגזמת מילד בן שנתיים.
כנל לגבי לאסוף משחקים לבד, וכל מיני משימות שאני נותנת לו.
ובכלל, איך לומדים להציב גבולות נכון?
חייב הנחיית הורים בשביל זה?
אין לי התנגדות להנחיית הורים פשוט אני לא יודעת אם זה מתאים בגיל כזה ואם הולכים כשאין בעיה ספציפית אלא סתם ללמוד.

3. אני עם הילדים בבית, גם שנה הבאה בעז"ה. מרגישה שאיבדנו את השגרה שלנו אז מנסה לייצר אותה מחדש.
הגיוני להכתיב לילד איזה פעילות עושים עכשיו או שלדעתכן עדיף לזרום?
מתלבטת אם להתחיל סדר יום (לא נוקשה אבל בערך) שבו יש זמן שבו קוראים ספר ואז אין אפשרות לשחק; זמן שמשחקים ואז אין אפשרות לצייר ועל זה הדרך...
שייך לדעתכן או שעדיף לתת לילד לבחור את הפעילות שמתחשק לו באותו רגע?
פשוט מרגיש לי בימים האחרונים שהוא קצת מתפזר, עושה הכל אבל לא עושה כלום באמת.

תודה לכל מי שקראה עד כאן ולכל מי שיש מה לומר ולהוסיף ולהאיר.
מנסה לענותסליל
1. בגדול גיל שנתיים זה עדיין גיל לכסא בטיחות בעיניי. הבן שלי כבר בן 4+ ועדיין בכסא בטיחות.
אז אני מבינה שאצלכם צפוף יותר, אבל לגמרי הייתי מנסה לבדוק את האופציה של כסא ולא להעביר לבוסטר עם רצועות.
למה לא לשים סלקל מקדימה לקטן? לפחות שזה ייתן לכם עוד כמה חודשים של כסא בטיחות לגדול

2. בעיניי זה גיל שכן צריך להיות גבולות, אבל רק בדברים הכי חשובים. זאת אומרת - לא מרביצים, לא זורקים אוכל וכאלו.
אבל לסדר, להביא נעליים וכו' זה אמנם משהו שהוא יודע לעשות, אבל לא מצפה ממנו לעשות את זה כל הזמן. אם את רוצה שהוא יביא, אפשר להפעיל אותו בשביל זה, להפוך את זה למשחק אם הוא לא משתף פעולה. אבל הוא לא חייב. משימות זה תמיד קשה לביצוע, בטח בגיל כזה. ואין לי ציפייה בגיל כזה שישתפו פעולה. אבל תמיד יש יותר ציפייה מהבכור, אז זה ממש הגיוני שאת חושבת שזה כבר שלב שמתאים לו
לגבי גבולות באופן כללי, אני אישית עוד לא פענחתי את השיטה. אבל בגדול, לא מאמינה בכעס, לא ראיתי שזה עוזר.
כן ראיתי שעוזר אם אני מתכופפת אל הבן שלי, מסתכלת לו בעיניים ואומרת לו בקול ברור שאני לא מרשה.
אבל זה באמת משהו יומיומי

3. אני בעד סדר יום, אבל לא ברמת הרזולוציה של סיפור כן, משחק לא.
אלא ברמת:
ארוחת בוקר
משחק עם אמא (סיפור, משחק או משהו אחר שהוא מעדיף)
יצירה
ארוחת 10
משחק לבד
וכו'

זאת אומרת, בזמנים שהגדרת למשחק איתך, הייתי זורמת על מה שהוא רוצה.
אם הגדרת זמן שבו לא משחקים איתך אלא עושים משהו אחר, אז כן הייתי מקפידה על זה (בגדול) אבל נותנת אופציה לבחור מה כן אפשר לעשות
תודה!פה לקצת
1. אין לי בעיה לקנות עוד כיסא, פשוט לא הייתי בטוחה אם באמת משתמשים בו גם בגיל גדול. זה נוח לילד?
מבחינתי שישאר בכיסא עד שכבר לא יצטרך כלום אם זה אפשרי, לא דחוף לי דווקא בוסטר.
יש דרך לדעת אם הכיסא יכנס עם הכסאות האחרים או שזה להמר?

מרגיש לי פחות בטיחותי לשים ילד מקדימה אז מעדיפה שלא.
ולא הבנתי למה זה קשור לגדול, כיסא נוסף נצטרך בכל מקרה, והסלקל ימשיך להיות בשימוש אצל הילד השלישי בעז"ה.

3. תודה! זאת גם אופציה מבחינתי.
הבנתיסליל
אותך לא נכון אני חושבת.
חשבתי שאת רוצה להעביר את הגדול לבוסטר, כדי שיהיה מקום לכולם מאחורה.
לכן כתבתי את האופציה של סלקל מקדימה.

מבינה מה את אומרת לגבי פחות בטיחותי מקדימה, אבל אם יש סלקל טוב, מבטלים כריות אוויר וחוגרים אותו טוב זה יכול להיות בסדר.
באמת צריך לבדוק שכל הכסאות יכולים להכנס מאחורה בצורה טובה ובטיחותית. ולכן למרות שאולי לשים כסא מקדימה זה עדיפות שנייה מבחינת בטיחות, במכלול שיקולי הבטיחות של כל הכסאות, יכול להיות שזה דווקא עדיף.

ולגבי נוחות, זה תלוי בכסא. לבן שלי ממש נוח
מבחינת הכנסת שלושה כיסאותמקקה
ממליצה ללכת לחנות וממש לנסות שם. ככה אנחנו עשינו אבל נאלצנו להחליף את כולם כדי שיכנס... מקווה שאצלך ילך יותר קל
2. הבת שלי בגיל הזה, הם לא תמיד מבינים הכליעל מהדרום
לק"י

לפעמים אני ממש מצביעה לכיוון של החפץ שאני רוצה שתביא, והיא לא מבינה.
והיא דוקא ילדה "מבינה".

אני לא הולכת להנחיית הורים.
אם כבר הייתי מתייעצת בשביל הגדולה יותר. עם הקטנה עוד אפשר להסתדר (למרות צרחות ה"בא לי" וה"לא בא לי" שלה).

יש ספרים או הרצאות שאפשר ללמוד מהם.
אני חושבת שהוא כן מבין אבל פשוט לא רוצה להביא/לעשופה לקצת
אבל אולי אני טועה והוא לא באמת מבין?

יש לך המלצה לספרים או הרצאות?
גם הגיוני שהוא לא רוצה. זה גיל ההתבגרותיעל מהדרום
לק"י

יש את הספר "איך לדבר כך שהילדים יקשיבו".
בלתקיראת גאולה
1. בכיסא יותר נוח להם לישון, בבוסטר הראש נופל כזה. אצלי יושבים בכיסא עד גיל 5 בערך... (ספציפית זה קוסקו סנרה, כבר לא קיים היום, אבל יש הרבה כסאות בסגנון). יש הרבה חנויות שאת יכולה לנסות פיזית להכניס את הכיסא לרכב. קנינו פעם במוצצים. אפשר גם לבקש כסא צר במיוחד.

2. יפה שאת מבקשת ממנו והוא עושה 😅 מגיע גיל שהם פשוט לא שומעים אותך 🤭
נשמע לי תקין ומתוק, ואם יש לך ציפיה מוגזמת - אז מה? כלומר אם הוא עושה מה שאמרת, או לחילופין לא עושה ואת עוברת הלאה - מה יכולה להיות הבעיה בזה?

3. אני באופן אישי יותר זורמת, אבל ראיתי שטוב שיש עוגנים בסדר היום. כלומר בבוקר יש כמה פעילויות של בוקר (נט"י אוכל להתלבש תפילה), שנת צהריים בשעה יחסית קבועה, ארוחות בשעה יחסית קבועה.
בין לבין אני יותר זורמת. אבל השתדלתי בעבר לדאוג שיהיו מספיק פעילויות מגוונות מכל סוג: יציאה החוצה פעם ביום, פעילות של מוטוריקה עדינה (במשחק או ביצירה), פעילות של מוטוריקה גסה (בבית או בחוץ), פעילות שקטה, פעילות לימודית....
לדעתי זה כן גיל שאם הוא בוחר הייתי זורמת. ואם הוא לא בוחר מעצמו - הייתי נותנת 2-3 אפשרויות לבחירה.
אצלי זה הקטן בגיל הזה, והוא עכשיו פשוט מסתובב סביב האחים שלו מצד לצד בבית, מנסה להצטרף אליהם או לפרק להם 😅🤭
עונה חלקיתאין כמו טאטע!
2. זה ממש נורמלי מה שתיארת.גם בגיל יותר גדול יכולים לעשות מה שביקשו וגם לא לעשות ..גם אם מבינים..זה פשוט ילדים.לא הכל הם רוצים לעשות..ולפעמים צריך לעזור להם יותר אם ממהרים למשל וכו.

3.סדר יום זה תמיד טוב לילדים. יש כאלה שממש חייבים סדר יום קפדני ויש כאלה שיותר גמישים... אבל לדעתי צריך בסיס קבוע .זה יעזור גם לך וגם להם בהצלחה!.
עונהרק טוב!
1. מתייחסת רק למשפט האחרון- אצלי הם בכיסא עד גיל 4 פלוס. אפילו 5 (ההגדרה הבטיחותית היא עד שהאוזנים של הילד מגיעות לקצה הכיסא). כך שלא תצטרכו כנראה להחליף עוד שנה. לרוב ילד בן 3 לא יושב עדיין בבוסטר.

2. גיל שנתיים אפשר לבקש. אבל הוא עוד קטן בשביל לשתף פעולה תמיד. אפשר לעזור לו ע"י תמריצים. בוא נעשה הפתעה לאבא ונלך מהר להתקלח. אני עוצמת עיניים ואתה מביא אץ הסנדלים, תגיד לי מתי לפתוח את העיניים. לאסוף משחיקם לבד זה מוקדם. רוב הילדים בגילו נראה לי לא יעשו את זה באופן קבוע. אבל לאסוף איתו או להגיד לו עכשיו אתה מביא לי את כל הצעצועים הרחוקים ואני שמה בקופסה. או בוא נראה מי מצליח לאסוף הרבה, הנה אני מתחילה לאסוף וגומרת לך הכל. בעיקר להפוך את כל המשימות ממשימות למשחק בפני עצמן.

3. אם הוא מצליח להעסיק את עצמו וטוב לו, זרמי עם הלוז שלו. אם את רואה שהוא מאבד את זה, לא יודע מה לעשות, לא רגוע, וכו, אז תבני לו את הלוז. אין חובה 'שיספיק' משימות. אלא אם את אמורה להיות איתו תקופה ארוכה בבית, של כמה חודשים, אז בשבילך ובשבילו כדי לבנות לו"ז שידע מה קורה אחרי מה וגם לך חהיה יותר נוח שהוא יודע שאחרי האוכל נחים, ואחאי המנוחה משחקים וכו.
עונה על חלקמחי
2. זו לא ציפיה מוגזמת לבקש ממנו להביא משהו, זו ציפיה מוגזמת לחשוב שהילדים תמיד יקשיבו למה שנגיד להם לעשות, גם בגילאים גדולים יותר. מודה שלמדתי את זה רק לאחרונה. ילדים הם ילדים, יש להם רצונות משלהם שהרבה פעמים מתנגשים עם הרצונות שלנו, ואם ילד לא עושה מיד את מה שאני אומרת זה לא בגלל שאני אמא לא טובה שלא יודעת לחנך, אלא פשוט כי הוא ילד, וילדים לא תמיד מקשיבים. אחר כך זו העבודה שלנו איך מגיבים כשהם לא מקשיבים.. זה בגילאים יותר גדולים, אז בטח שבגיל שנתיים זה הכי נורמלי שיש.
1. יש כיסא שנקרא סלים פיטאני10
לא זוכרת של איזו חברה, אבל הוא צר יחסית ככה שקל להכניס אותו עם כסאות אחרים. אפשר לקנות אותו לגדול ואז זה אמור להכנס מאחורה.
אבל כן נראה לי די יקר. מצד שני יוכל לשמש לכמה שנים.
כדי לדעת אם יכנס תגיעו עם האוטו לחנות ותבקשו לנסות. קשה לדעת בלי זה
לגבי 2אביול
לא צריך הנחיית הורים בשביל זה. יש המון ספרים טובים ויש גם טת טיפת חלב. אנסה לראות איך קוראים לספר שעוזר לי
אני חושבת שהשם של הספראביול
זה המדריך המלא לטיפול בתינוק ובילד. לא מספיקה לצלם לך
1. כסא בטיחות מגיל 0. אלא אם מה שיש לשני מגיל 0.מוריה
מקסימום תעבירו אותו לקטן ותקנו לגדול משהו אחר לפי הצורך.
אני לא אוהבת בוסטר עם רצועות. לדעתי הם פחות נוחים.
כסאות אמריקאים יותר נוחים מבחינת החגירה. כל צד מתחבר בנפרד.
לנו יש קוסקו סנרה. אבל נראה לי הוא כבר לא קיים בארץ.

3.
ממליצה לא להתחיל עם למצוא תעסוקה לילד.
אחרי זה שהם גדלים זה קשה יותר שצריך למצוא להם כל הזמן תעסוקה.
אני זרמתי איתם.
היה מסגרות מסויימות.
נגיד א. בוקר בשעה x. ארוחת צהריים ומנוחה. סידור הבית לפני האוכל.
עם 3 ילדים זה יותר מאתגר. כי יש את מי שישן חצי יום. ומי שלא ישן בכלל. ומי שישן פעם ביום. אז צריך ללמוד כל אחד מה הוא צריך. ולהתאים לו את השינה.
ולגבי 3אביול
מאוד כדאי סדר יום כללי. זה מאוד אוסף אותם. אראה לך מה עשינו אצלנו עכשיו
20220815114619.heic
בשעה טובה!תיתי2
לדעתי, הורות היא דבר שכדאי להשקיע בו למידה ומחשבה. כמו בכל נושא חשוב בחיים.
למצוא את מקורות ההשראה שלנו.
זה יכול להיות ספרים, אנשים שאפשר ללמוד מהם, קורסים, הדרכה פרטנית, כמובן גם בלימוד תורה יש המון מה ללמוד ולקבל השראה,
כל תקופה ומה שמתאים לה.
עדיף להתחיל ללמוד בתחילת הדרך, לפני שמגיעים למשברים.
והצבת גבולות בדיוק מתחילה בגיל שנתיים. יש ממי ללמוד וממי לקבל השראה, תבחרי לך מתוך השפע... (לא חייבים בהדרכה פרטנית - יש קורסים, סדנאות, ספרים).

ההמלצה שלי ידועה, יש קורסים להורים צעירים של הגישה ההיקשרותית.

לגבי סדר יום
ההמלצה שלי
כן לייצר תכנית לסדר יום, גמישה, בלי לשים לב לשעון
ולהכין אותה יחד עם הילד
לצייר ציורים לפי סדר ולהסביר לו שזו תכנית להיום
בוקר טוב
ארוחת בוקר
תפילה
שירים
משחק
יוצאים לגינה
וכו'.
לתלות על המקרר, שיהיה לו עוגן.
לגבי 2תהילה 3>
לדעתי רוב ההורים לא הולכים ללמוד, בטח לא בגיל כזה. רוב מי שהולכים ללמוד הולכים כשצצה להם איזשהי בעיה או קושי.
בעיני זה חבל כי הורות מדוייקת ומכוונת מגיל צעיר גם חוסכת בעיות וגם טובה ומיטיבה יותר גם להורים וגם לילדים.
אפשר להתחיל גם בללמוד מספרים בשלב ראשון.
ולגבי הצבת גבולות אם בא לך יש פרק אחד במדריך בחתימה שלי
יש לך ספרים שאת ממליצה עליהם?ממשיכה לחלום
אשמח לשמוע גם מ@תיתי2
בדגש על ספרים לגיל של תינוקות ופעוטות?
אני מתחברתתהילה 3>
לאיך ללמד כך שהילדים יקשיבו
וגם להלוחשת לפעוטות

שניהם יכולים לתת כלים טובים והסתכלות לגבי הגיל הזה.
לצערי אין ספר שנותן מענה עומק לגמרי, אבל זו התחלה מצויינת.
תודה רבה!ממשיכה לחלום
אני יותר ממליצה על קורסיםתיתי2
כי ספרים פחות מצאתי כמשהו פרקטי ומקיף לגיל הרך.
יש את "איחזו בילדכם" אבל הוא כבד מדי ופחות מכוון פרקטיקה (יש בו הרבה פרקטיקה אבל קשה להבין אותה מתוך הספר)
תודה!ממשיכה לחלום
על איזה קורס את ממליצה?
יש קורס להורים צעיריםתיתי2
אצל רותי דריאל ואצל "הורות והיקשרות".
חפשי אותן בגוגל, תראי אם ולמי את מתחברת...
יש גם הרבה תוכן חינמי אצלן.
וסליחה על הניצלושממשיכה לחלום
מקווה שזה בסדר @פה לקצת
אצלי רצוי לנצלש פה לקצת
לגבי 2oo
אני לא מצפה מילד בן שנתיים, הוא בתהליך למידה והתנסות.

אם לא משתף פעולה, אני עושה במקומו. כשילד רואה את ההורה בעשייה ומנגד אף אחד לא דורש ממנו לעשות, זה מפתח בו את הרצון לעשות, להיות שותף בעשייה.
לגבי הכסאותמישהי11
ממה שאני יודעת בוסטר זה רק מגיל 4 ו15 קילו, לפני צריך להישאר עם כסא, לנו עכשיו נכנס שני כסאות די רחבים ובוסטר אז נראלי שאם תקנו כסא צר די בטוח שיכנס ביחד עם כסא ובוסטר...
בוסטר עם רצועות זה מגיל שנה/9 קילו. המאוחר מבניהם.מוריה
איפה ראית טת זה?אביול
אני בדיוק מחפשת מידע, רוצה להעביר את בת השנה מהסלקל
בהוראות של הבוסטר. בוסטר עם רצועות זה כמו כסא.מוריה
את בטוחה?מישהי11
כשאנחנו בדקנו ראינו 15 קילו
עם רצועות?מוריה
אאל"ט אצלנו היה כתוב פחות מ15 קילו.
כן..מעניין אולי מה שראינו זה ההמלצה הכלליתמישהי11
ולא הנחיות לבוסטר
הגיוני.מוריהאחרונה
לגבי הכסאאורוש3
אם הוא כבר עם כיוון הנסיעה אז תקני בוסטר עם רצועות פנימיות. זה כסא לכל דבר מלבד העובדה שלא הולך נגד הכיוון. אני הייתי הולכת עם הרכב לחנות כדי לבדוק מה נכנס. 3 כסאות מאוד לא פשוט להכניס. לא הייתי מתעקשת על הסלקל כי לרוב הוא תופס יותר. יש כסאות מגיל לידה שהולכים נגד ועם הכיוון. הצעיר שלי ישב בכזה כי היו לנו 3 והסלקל לא נכנס.
ממליצה מאוד על החנות בייבי אאוטלט בכפר סבא. שגיא הבעלים מתקין מוסמך של בטרם וממש טוב בהתאמה לתקציב ולמצב. וגם מתקין לך (תרשמי ברשימת בתקנה איך שתיכנסי לחנות אחרת תחכי שעות). בחיי שהוא חייב לי אחוזים חח.
תודה לכולכן! עונה כאן לכולן יחדפה לקצת
1. מבינה מכן שיש אפשרות לבדוק בחנות אם הכיסא נכנס, נלך לשם ונבקש לבדוק. מקווה שיתנו לנו.

חשבתי שכיסא בטיחות זה לילדים עד גיל שנתיים גג שלוש, לא ידעתי שגם בגיל 5 יושבים בזה. בטח הם נראים מגודלים בכיסא אבל בסדר, אם אתן אומרות שאפשר אז מעולה.

הכיסא של הגדול הוא מגיל 0, אז אולי עדיף לנו עכשיו לחפש כיסא שלא מגיל 0 ואז יעלה יותר זול, לא?
ולא חשבתי לוותר על הסלקל כדי שלא תהיה לנו קנייה של שתי כסאות אבל אם במילא נצטרך לעשות את זה בהמשך אז אולי נשקול את העניין. @אורוש3
הבאסה היא שאצלי הסלקל היה מאוד שימושי בגיל קטן, חיברתי אותו לעגלה כשהייתי צריכה להוריד תינוק קטן לבדיקה של שתי דקות. אם אוותר עליו זה יהיה לי קצת יותר מסורבל אז נראה מה נעשה.


2. אשתדל יותר להתמקד בדברים החשובים בינתיים ונתקדם משם.
@יראת גאולה החשש שלי הוא שהוא יתרגל שאני מבקשת והוא לא עושה וממשיכים הלאה. הגיוני, לא?
@מחי אז בגיל כזה כשלא מקשיב עדיף להחליק את זה? כל פעם מתלבטת אם זה נכון כי להתעקש גם לא נראה לי כדאי.
בגלל זה שאלתי כי חשבתי שאולי בכלל לא נכון לבקש בגיל הזה...
ומי שיש לה המלצות לספרים אז אשמח לשמוע.
@תהילה 3> תודה, אקרא


3. תודה על העצות!
אתחיל בסדר יום בכללי כמו שהצעתן כאן ונראה איך זה זורם.
תודה @אביול רעיון לעשות משהו כזה.
ותודה לכל מי שהעלתה את הנקודה שחשוב שיידע להעסיק את עצמו


אתן אלופות!
מסתבר שבעלי ידע למה הוא שולח אותי לשאול כאן 😅
גם בעלי שולח אותי לפה לשאול דברים 😅מחי
אפשר לבקש בגיל הזה, אבל בתור הצעה/משחק. לא לצפות שהבקשה בטוח תתקיים, ולא לקחת קשה אם לא מתחשק לו להביא את הסנדלים. אם הוא לא מביא אני פשוט מביאה במקומו.
מעדיפה להילחם איתו על דברים חשובים יותר שאין ברירה והוא חייב לציית כמו החלפת טיטול, אמבטיה, צחצוח שיניים, שטיפת ידיים, להתלבש וכו'.
עם הזמן הם גדלים יותר ויכולים להתמודד עם יותר כללים. למשל בסביבות גיל שלוש אני כן אתחיל להתעקש על דברים, למשל אם הילד זרק צלחת עם אוכל על הרצפה אתעקש שהוא ירים אותה. אבל לא בכח. אם הוא לא מסכים, לעזור לו לרדת מהעץ - להציע שנסדר ביחד, להציע לו לטאטא את האוכל/לנגב עם סמרטוט רטוב אם זה דברים שהוא אוהב לעשות.
גם בגיל הזה (בכל גיל כנראה, אבל בנתיים יש לי נסיון עד גיל 5 ) המוטו שלי הוא בחר את המלחמות שלך. אני מחליטה על מה אני מתעקשת ועל מה לא, ומשתדלת שיהיה יותר לא מאשר כן.
אצלי בן תשע השנה יצא מבוסטר רצועותאורוש3
היה אפשר כנראה גם קודם (הוא לא גדול בגודל) אבל בגיל חמש עדיין לא כדאי. אבל צריך כסאות שמותאמים לזה. לכן ממליצה להתייעץ עם מומחים. אגב, שגיא עונה בבלוג שלו ''נוסעים בטוח''. בדף של שואלים את שגיא או משהו כזה. וחייבים לבדוק התאמה באוטו. אין מצב שלא עם שלושה כסאות.
כתבו לך הצעות ממש טובותמתמטיקס

לגבי הכיסא. אנחנו קנינו כיסא בטיחות שגם מתפרק לבוסטר. הוא נכנס לנו למושב האחורי עם כיסא מגיל 0+ סלקל

בוסטר רצועות tranzitions שחור ברשת מוצצים

באמת כששאלתי על בוסטר התכוונתי לכיסא הזהפה לקצת
אבל מתלבטת אם יהיה לילד נוח לישון בכיסא כזה, ובכלל נסיעות ארוכות
אצלי ישבו בו מגיל יותר גדול לא זוכרת בדיוקאורוש3
יש נוחים יותר (צ'יקו מיי פיט למשל אבל זה סדר גודל אחר של מחיר). אבל הוא בסדר סך הכל. תמורה טובה מבחינה בטיחותית במחיר סביר. אבל שוב, את חייבת לבדוק התאמה של 3 יחד. צריך להיכנס גם באופן בטיחותי ולא רק מספר סנטימטרים. זה מורכב.
לילד שלי נוח גם בנסיעות ארוכותמתמטיקס

אבל הוא גדול יותר

עונה על 1פלא הבריאה
אני מעדיפה לשים בגיל כזה כיסא בטיחות ולמשוך איתו כמה שיותר. אצלנו נכנס סלקל של סייבקס, ג'ואי סטדי, וכיסא של איוונפלו (לא זוכרת דגם אבל סביב 650 ש''ח). במזדה 3.
תנסו ללכת לחנות שיש לה חניה ופשוט תנסו כמה כיסאות עד שנכנס.
עוקבת אולי אצליח לענות בהמשךshaer29
התייעצות לגבי איך לחגוג יום הולדת?אובדת חצות

תאומים בני 6

אוהבת לחגוג עם המשפחה המורחבת

מצד שני הגיע גיל 6 וצריך עם חברים

הבעיה שהפרדנו אותם לשתי כיתות

וזה נראה לי מטורף להזמין שתי כיתות לחדר דיירים או רק בנים מכל כיתה ואז זו כמות ילדים של כיתה אחת אבל אין בנות

לא כ"כ יודעת מה לעשות …

וזה עוד לפני האירגון שזה חתיכת עבודה

איך אפשר לעשות את זה קליל?

ואף פעם אני לא יכולה להתחלק עם עוד אמא כי אני כבר עושה לשני המתוקים שלי

בטוחה שחייבים?אפונה

לפעמים אפשר לעשות יום הולדת בכיתה, את שולחת עוגה ומכינה פעילות או משחק, והמורה מקדיש לזה שיעור.

אני מאד לא מתחברת לתרבות הימי הולדת... מציעה לילדים לבחור בין מסיבה רגילה לבין להזמין 3-4 חברים טובים לארוחת ערב, ואז אני מכינה להם בצק וכל אחד מכין פיצה אישית עם תוספות ואוכלים ושמחיפ והולכים הביתה מרוצים. הרבה פעמים הם מעדיפים את זה.

בכל אופן אני חושבת שאם תעשי מסיבות ותזמיני את ילדי הכיתה עדיף לעשות שתי מסיבות - אחת לכל כיתה. גם מצד הכמות וגם מצד הדינמיקה. וגם הזדמנות קצת לנפרדות שקשה להציע לתאומים ועוד מאותו מגדר.

כל ההורים האחרים מזמינים את כל הכיתה?ירושלמית במקור

אולי בכלל שווה להסדיר "מדיניות קבועה" עם המורהירושלמית במקור

בגיל כזה שיחגגו בכתהאורוש3

פה יצא לי להתחיל לחגוג סביב כתה ג' או ד'. חלקם רצו מעט חברים טובים. חלק את הכתה.

מסייגת שאנחנו לא בסטנדרטים של פ''ת אז אולי זה שונה.

הם רק בני 6, רק תחילת כיתה א..טארקו

עדיין אין מסורת סדורה שחייבים עם חברים.

אצלנו רק השנה- מאמצע כיתה ב לתוך כיתה ג, נהיה מקובל לעשות יומולדת עם חברים וגם אז בערך רבע כיתה חוגגים עם כולם, עוד בערך רבע חוגגים עם מספר קטן של חברים(3-4) והשאר לא חגגו עם חברים בכלל..

אצלנו יש גם יומולדת בכיתה- משותפת לכל ילדי החודש, שנתנה בכיתה א את המענה החברתי.

חייבים לעשות לכל הכיתה? אי אפשר להזמין קצת חברים?לפניו ברננה!

לא 10.. כי אז מי שלא מוזמן כבר מרגיש שהיה פה אירוע שהשאיר אותו בחוץ..

3 או 4.

אםשרות נוספת - לחגוג בכיתה

נשמע הגיוני להזמין רק את הבנים משתי הכיתותחילזון 123

דבר נוסף אין שום דבר שחייבים, גם אם 70% מהכיתה כן עושים ככה.

דבר נוסף אני לא עושה כל שנה עם הכיתה. עושה פעם בכמה שנים ובשאר הזמן מזמינים 2-3 חברים למשחקים ועוגה אחצ. או לארוחת ערב או משהו כזה.

וגם עם המשפחה המורחבת לא חייבים לחגוג כל שנה. כשהם קטנים זה נחמד אחכ זה כבר מתחיל להיות עמוס

אנחנו בגיל הזהנעמי28

חוגגים עם המשפחה ועם הכיתה בכיתה עצמה.

מה שאר הילדים עושים?

את לא צריכה להפציץ יותר מהשאר הילדים מצד שני עם כולם עושים אני מבינה את הצורך בחוויה דומה לילדים ושלא ירגישו חריגים.

אולי תשתפי מה נהוג אצלכם ונעזור עם רעיונות.

במקום להזמין כיתה שלמהכורסא ירוקה.

אפשר לתת לכל ילד לבחור 2-3 חברים שהוא מעוניין להזמין ולעשות משהו מצומצם.

מסיבה של 6-8 ילדים הרבה יותר ניתנת להכלה וגם יותר כיפית לילדים

אולי כדאידווקא לחגוג להם בנפרדמקקה

כלאחד עם הכיתה שלו

אישית הייתי מוותרת לגמרי על התענוג

אנחנו חגגנו כמה פעמים לתאומים עם החברים משתי הכיתומתואמת

בגילים גדולים יותר.

האמת שאין לי מושג מה בדיוק היה - כי הפקדתי בידי בעלי את המלאכה... לא בשבילי להפעיל 40 בנים אנרגטיים...

זה היה ברחבה של הבניין שלנו. מניחה שהוא עשה להם כמה משחקי ריצה וכדומה, ובסוף הזמין פיצה לכולם - וזהו זה...

אצלכם מקובל שעושים ימי הולדת לכל הכיתה או שזה לא משהו מוכרח? כי אם זה לא משהו מוכרח - אז לגמרי אפשר לוותר על זה ולחגוג בקרב המשפחה וזהו...

(בניגוד לאחרות שמציעות פה להזמין מספר מצומצם של חברים - אני לא בעד, כי זה עלול לגרום לקנאה בקרב חברי הכיתה...)

ומוסיפה שלרוב אצלנו חוגגים בכיתהמתואמת

לפעמים עם עוד חבר, בלי ההורים.

כדאי לשאול את המורה, לפעמים יש למורים כללים ברורים בנושא.

למה לא לחגוג לכל אחד בכיתה שלו?המקוריתאחרונה

שבוע 39-לחץ מהסביבהמנסה לענות

שבוע 39

לידה מתקדמת

צירים באים והולכים ומתעתעים

ואני יודעת שאני לא יולדת לפני התאריך

וכבר שבועיים לחץ לחץ

בעבודה-את לא רוצה ללדת? את עדיין פה?

וחמותי ששולחת הודעות לחץ מה קורה/מתקשרת/מתקשרת וידאו!! פעם או פעמיים ביום (ברור לי שזה מדאגה אבל בכל זאת)

ודודה של בעלי שמחליטה באיזה תאריך בדיוק אני צריכה ללדת.. ועוד

אני בן אדם יחסית רגוע אבל עוד לא הגעתי לשבוע 40 וככ הרבה לחץ! איך מרגיעים את זה ולא כועסים על כולם? מרגישה לחץ בפנים שעושה כאב ראש ולא נעים לי בכלל..

מטריף. תנסי לסנן ככל הניתןאורוש3

לפעם הבאההשם שלי

תגידי לכולם תאריך יותר מאוחר מהאמיתי.

לא שואלים מתי.. פשוט קובעים חחמנסה לענות

בעיני כדאי להגיד לאנשים שאת פוגשת או מדברת איתםכתבתנו

ביום יום (לא המזדמנים)-

הנה אני פה, זה נראה שילדתי? אז מה העניין לשאול. כשאני אלד אני לא אשמור את זה בסוד, בבקשה להפסיק להתעסק בזה, זה לא נעים לי, במקום לתת לי כח להגיע ללידה רגועה זה עושה את ההרגשה ההפוכה. וזה בסדר לסנן, ואז לכתוב הודעה או משהו כמו, לא הייתי פנויה לענות, אני מרגישה טוב ואין חדש. לא הסברים ולא התנצלויות.

שיהיה בקלות ובידיים מלאות! 🤍

יווו זה מחרפןןןדיאן ד.

אם זורם לך,

ראיתי פעם מדבקות חמודות לוואטספ לסוף הריון.

נגיד מדבקה של אישה בהריון עם בטן וכתוב: עוד קצת ומסתיימת לך השכירות

או כתוב: עוד לא ילדתי, תודה

וככה כל מיני דברים מצחיקים.

ותשלחי לכולם כל בוקר, ייתן לך שקט בחיים.

פשוט תקלילי את הסיטואציה ותנערי את כל החופרים....

חח זה טווובמנסה לענות

איזה חפירה🤦‍♀️🤦‍♀️יעל מהדרום

זו הסיבה שאף פעם לא שיתפתי תאריך לידהממתקית

אף אחד.

תמיד אמרתי סביב חודש מסוים ולא מדויק בטענה של אוי שכחתי מה התאריך וכו...

בכל אופן, תבקשי לעזוב אותך בשקט וכשתלדי תיידעי. זה בסדר לבקש כזה דבר.

אני אמרתי לכולם תאריך שבועיים אחרישושנושי

או שאמרתי את החודש ולא את השבו המדויק, בטענה שלא רוצה חפירות בשבוע 39..

התערות של אנשים בשלב הזה, פשוט בלתיייי

רוב האנשים לא יודעיםמנסה לענות

מתי באמת התאריך

והקרובות אלי יודעות ולא חופרות

הבעיה שהיום אנשים כבר לא שואלים איזה חודש את

הם שואלים איזה שבוע ומזה אין לי איך להתחמק חח

בכל מקרה תודה על החיבוק שלכן

זה מחזק

אני משחקת אותה שוכחת...ממתקית

כזה:

"אהההה 23? לא רגע, איזה חודש אנחנו? צריכה לראות ביומן טפשת הריון"

חחחח

בייי

חחחמנסה לענותאחרונה

לקחתי יומיים חופש ואני בדיכאוןאנונימית בהו"ל

אולי תעזרו לי לנצל את החצי יום שנשאר לי?

אני עובדת במשרה מלאה פלוס פלוס בהייטק

עם שלושה ילדים, הגדול בן 7

רגילה לחיים מאוד אינטנסיביים של נסיעות מחוץ לעיר וג'ינגול של בית עבודה ילדים זוגיות וכו.

הרגשתי שעמוס לי מאוד ולקחתי לי את אתמול והיום חופש

ואני לאאא יודעת מה עושים עם הזמן הפנוי שלי

ניסיתי לישון (ואני אוהבת בדרכ) אבל פשוט לא הצלחתי

אני קצת מסדרת את הבית

חשבתי לאפות

כמובן בצהריים אני עם הילדים אז זה לא חופש מוחלט

אבל עדיין

הלכתי לאיבוד וזה עושה לי דיכאון החוסר מעש זה וגם ההבנה שאני לא יודעת להיות עם עצמי, להעסיק את עצמי, להירגע, לחיות את הרגע.

ממש עצוב לי

אולי לצאת לעשות קניות?מישהי מאיפשהו

בגדים לילדים או לך?

לשבת בבית קפה בנחת?

ותנסי לא לשקוע בעצבותמישהי מאיפשהו

לא תמיד יש רעיונות בשלוף, אני בד"כ ימים כאלה מתכננת מראש כדי לא להרגיש אח"כ שלא עשיתי כלום. תנסי היום לצאת עם תחושת סיפוק וליום חופש הבא כבר תבואי עם רעיונות

יש יום יפה בחוץדיאן ד.

תארזי לכם משהו טעים לאכול ותיקחי את הילדים לטיול בים או בנחל כלשהו.

זה מזכרת שתישאר לכם להרבה מאוד זמן.

לקבוע קפה עם חברהיום שני
  • ליסוע לבקר קרובת משפחה שמזמן לא פגשת

  • למצוא סדנה חד פעמית (כמו סטודיו לצביעת קרמיקה, אפשר לפעמים מהיום להיום).

  • ליסוע לכותל או לים או למקום יפה - אפשר אפילו עם הילדים

  • להזמין מעכשיו בייביסיטר ולצאת עם הבעל בערב

  • ליסוע לחנות כלשהי ולקנות לכולם מתנות קטנות

  • אמבטיה ארוכה עם נרות ואחר כך קרמים

  • אפשר גם להאיט את הקצב יחד עם הילדים, למשל לעשות להם אחר הצהריים כיפי של סרט ופופקורן או לאפות עוגיות איתם... ערב ארוך... מחר חופש והם יכולים לישון עד מאוחר

לצאת לקניון ולפנק את עצמךעוזרת

זה לא אומר שאת לא יודעתבאתי מפעם

מה לעשות עם עצמך, זה עניין של הרגל.

כל החיים את רגילה למשהו מסויים, פתאום יש משהו אחר, הכל משתבש.

אם היית לוקחת חופש חודש, היית מתרגלת למציאות אחרת בוודאי יודעת מה לעשות עם עצמך.

מה שכדאי פעם אחרת זה לתכנן מראש מה את רוצה לעשות, כשיש לי יום חופשי הוא יכול להיות מבוזבז ומבאס ואם אני מתכננת יום קודם או על הבוקר, אני רוצה לנקות את הארונות האלה, לעשות כביסה, לאפות עוגיות או פשוט להימרח במיטה... אבל לתכנן מראש מה את רוצה להספיק, אני אוהבת לתכנן מה חייבת להספיק ומה לעשות רק אם יזרום לי כדי לא להיות בלחץ ובכעס עצמי על מה לא עשיתי.

נכוןנעמי28

זה ממש נפוץ שקשה לעבור ממצב סטרס למצב רגיעה.

אלה שני אזורים שונים במוח, ומיומנויות קשה (לי אישית קשה) של לדעת לעבוד ממצב א' לב'

אל תשפטי את עצמך, המון מתמודדים עם זה.

גם אם זה לא ימי החופש המושלמים וגם אם לא תחזרי טעונה 100%, עדיין כל הכבוד ששמת לב שאת צריכה מנוחה.

אפילו להתבטל על הספה זה משהו.

איזה כיף לך!!! וכל הכבוד לך שלקחת זמן לעצמךממתקית

קודם כל תהיא רגועה ונינוחה- מוזיקה, תפילה תני למחשבות לזרום

לאט לאט יצוצו תעסוקות שמאמינה שלא חסר לאמא עובדת עם ילדים...

סידור ארונות עם בגדי חורף

אפיה- כתבת שחשבת, אז אחרי מנוחה ומחשבות, זה יכול להיות נחמד.

הכנת משחק משפחתי שווה למחר- יום שבתון.(סולמות וחבלים, זיכרון...)

תחביב כלשהו

לסדר בית ולשמוע פודקאסט או מוזיקה טובה

להכין עוגה שווה ולהתפנק עם קפה לצידה וסרט או סדרה, דוקו

סדר באיזו מגירה בבית.

אין לך יום חופש אחת לשבוע? מה את עושה ביום כזה? או שזה בימי שישי ואז את רק מבשלת...?

תודה לכן!!!אנונימית בהו"לאחרונה

גם על הנירמול (וואו הייתי צריכה את זה, כמה הלקאה עצמית)

וגם על הרעיונות!

בזכותכן יצאתי להליכה עם פודקאסט ובדרך קניתי כמה שטויות בסטוק שכבר הרבה זמן רציתי לקנות ולא הגעתי לזה.

עכשיו קצת כביסות ואפייה ויוצאת לאסוף את הילדים😍

לא קשור אבל אתן תמיד עוזרות אז..השם גדולל

שוקלים להשאיר את הבן שלנו כיתה, כרגע הוא בכיתה ו כיתה קטנה, ואנחנו רוצים להעביר אותו לבית הספר אחר מכמה סיבות

  1. קטן במחזור

  2. חוסר בשלות ריגשית

  3. קושי חברתי- מנסה להדביק את הפער בכל מחיר ולא מצליח וכל המשאבים הולכים לזה.

  4. בעיית קשב וריכוז ואימפולסיביות.

    בקיצור הוא בהישרדות וממש רואים את הפער מבחינת הבשלות שלו והבגרות שרחוקה שנות אור מהילדים בשכבה שלו.

    בית הספר מודע לכל ההיסטוריה שלו מאז כיתה א. הוא מנסה להתחקות אחרי ילדים שלא בהכרח הולכים בדרכים טובות ואנחנו ממש חוששים מה יהיה איתו בהמשך. רוצים להוריד ממנו את מפלס הלחץ לרצות ולהיות בקו ישר עם ילדים שהם יותר גדולים ממנו פיזית וגם יותר גדולים בראש.

    יש לנו תקשורת מהממת איתו ואני יודעת שגם אם בהתחלה הוא יתנגד עם הזמן הוא יתרכך.

    אשמח לתובנות, לניסיון שלכן מי שהייתה בצומת הזו..

השאלה הראשונה שעולה לי היא אם התייעצםהמקורית

עם גורם מקצועי שמכיר אותו/ האם ההפרעה שלו מטופלת ומה צפי ההתקדמות בעוד שנה למשל מבחינת הגורם המטפל

וגם - לדעתי שיתוף פעולה שלו הכרחי בטח בגיל כזה

נשמע לא פשוט♥️

אנחנו אמורים להיפגש להתייעצותהשם גדולל

כמובן שנרצה לשמוע את חוות דעתם של מי שעובד סביבו.

הוא מקבל סיוע כבר שנים ועדין רואים קושי עצום בעיקר להשתלב בחברה כשהוא עדין לא בשל ריגשית

לכן בדיוק שאלתיהמקורית

אם יש צפי להתקדמות בהמשך השנה

כי אם הקושי ימשיך לבוא לידי ביטוי לא בטוח שהצעד הזה כדאי עבורו

הטיפול הרגשי מתנהל על ידי איש מקצוע מוסמך מתחום בריאות הנפש?

הוא מטופל תרופתית?

הוא מטופל תרופתיתהשם גדולל

הטיפול הריגשי הוא במסגרת הסל שהוא מקבל. המטרה היא להקל עליו מבחינת הפער בגילאים. הוא בכל מקרה מסיים שם השנה והמעבר הוא לבית ספר שלומדים בו עד כיתה ח.

יש כזו אפשרות בכלל?מתיכון ועד מעון

ממה שאני מכירה בחוזר מנכל הישארות היחידה האפשרית היא בין גן לכיתה א'.

מעבר לזה, הייתי חושבת ממש טוב איזה שדר זה יעביר לילד והאם יקדם אותו או ישבור אותו

ישהשם גדולל

אנחנו כרגע בודקים את השטח...

האם הוא אמור להשאר כיתה באותו בית ספרזמינה

שבו הוא עכשיו?

כי זה נשמע מבייש

ולהשארת כיתה יכולות להיות השלכות רגשיות מאוד לא פשוטות

האם הוא בטיפול רגשי כלשהוא? אם כן מה אומר המטפל?

להשאיר כיתה לא אומר שהבעיות יפתרו

ילדים שהולכים אחרי חברה לא טובה יכול להיות בכל גיל ובכל מצב

כתבת שהתקשורת ביניים טובה אז מעניין איך הוא רואה את מצבו?

האם בית הספר נגמר בכיתה ו' או שיש חטיבת ביניים? כי זו דווקא יכולה להיות הזדמנות טובה למצוא מסגרת מדוייקת יותר עבורו ואולי זה יתן את השינוי הנצרך

ואוו בהצלחה בהחלטה הלא פשוטה הזו🙏🏼

ממש לא! מעבירים אותו.השם גדולל

הוא שנים בטיפול ריגשי. מחכים לשמוע את חוות דעתו של המטפל. הוא כן עודד אותנו לשלוח אותו לבית ספר שהחברים הנוכחים לא יהיו בו.

שואלת בעדינות כי אני בסירה דומהמולהבולה

האם עשיתם אבחון תקשורת?

עשינו אבחון שבודק גם את זההשם גדולל

ושללו את זה. הוא ממש תקשורתי ואוהב חברה פשוט מאוד אימפולסיבי ועל טורבו וזה לא נעים לסביבה..

קודם כל בהצלחהוהרי החדשה

אני מאוד מאמינה באינטואיציות של הורים במקומות האלו. ורוצה להגיד שבמסגרת העבודה שלי פגשתי הרבה ילדים שעברו בית ספר וזה היטיב איתם מאוד.

כן יש כאן את האלמנט של להוריד כיתה אז ממש חשוב שיהיה לו תיווך טוב למה עושים את זה באופן שיעצים אותו וישקף לו בעדינות את המצוקה שיש בלהיות הקטן בכיתה וכמה יכול להיות לו טוב יותר עם ילדים שקרובים יותר לגילו.

אם הוא קשור גם למטפל והמטפל בעד אז אפשר ממש לגייס אותו לשיחה על זה ביחד או כן לראות אם המטפל ידבר איתו על זה אחרי שאתם תדברי.

חשוב להגיד שלעבור כיתה/בית ספר זה לא תמיד פתרון קסם,.בטח כשיש קשיי קשב וריכוז הרבה פעמים הבעיות שלך הולכות איתך ואז נוצר תסכול עמוק , לפעמים אשמה, על איך זה השנה זה קורה לי שוב.

ככה שגם המעבר הזה צריך להיות מלווה בהבנה שלו ושלכם שזה לא אמור לפתור את כל הבעיות ודבכל מקום יהיו התמודדויות (עם זאת חוזרת על מה שכתבתי בהתחלה שיש ילדים שזה מיטיב איתם פלאים, וצריך באמת.לבדוק גם את המקום שאליו אתם רוצים שיעבור ומה מידת ההתרשאשתכן מההנהלה מהצוות ומהאקלים הבית ספרי)

שיהיה בהצלחה והחלטות טובות!

המטרה כי להקל עליוהשם גדולל

מבחינת העומס שהוא מתמודד איתו. מאמינים שאם הוא יהיה בסביבה של ילדים בני גילו אז הוא לא ינסה להתאים את עצמו לילדים שגדולים ממנו אלא ברמה שלו פחות או יותר..

הוא ילד מקסים ואחרי שנקבל אישור מהצוות נסביר לו שזה נטו בגלל הגיל ולא בגלל בעיה אצלו.

כבר ביררנו על המקום, דיברנו שם גם עם היועצת והכל.. בדקנו הכל בלי שום קשר כי חיפשנו מסגרת לאחר כיתה ו.

מאמינה שהמטפל יהיה בעד.. הוא מכיר את כל ההיסטוריה שלו וזה יקל עלינו גם בהתייעצות

נשמע רעיון הגיוני לפי הנתונים. בהצלחה בהחלטה!!!שיפור

תודה רבה, אמן!השם גדוללאחרונה

בית החלמההחלמה

אני לקראת לידה בעז"ה ושוקלת ללכת לבית החלמה.

תמיד היה נראה לי מוזר ומשעמם ללכת לבד.

אני מרגישה הפעם מכל מיני סיבות שאם לא אלך לא אצליח לנוח כמו שצריך.

אשמח לכל מידע מנשים שנסעו לבד.

איךזה?

בחדר זוגי יש פרטיות? או ששווה להשקיע בחדר פרטי? באמת טוב ומפנק?

המלצות על בית החלמה?

ושאלה אחרונה- כדי לשים את התינוק בתינוקיה חייבים להגיע ישר מבית החולים?

תודה לעונות!

אין לי מושג אבל הייתי הולכת לחדר לבדאורוש3

לחלוק שרותים ולהתייחס לזרים אחרי לידה זה לא מפנק בעיני... מקסימום אם את מחפשת אווירה אולי בחדר האוכל.

מצטרפת לשאלות-גם לי יש מחשבה ללכתמחכה עד מאוד

ממליצה בחום ♥️מולהבולה

על ביכורים בירושלים

מלון ומפנק ברמות

לקחת חדר פרטי כי מבחינתי רק זה נקרא מנוחה

אני לא מחפשת חברה אלא לנוח,להנות משקט ומהתינוק החדש

וזה מקום באווירה ירושלמית נעימה ורגועה עם אוכל טעים ומגוון

מנסה לענות.דיליה

אני אוהבת חדר עם משהי, בחרדות אחרי לידה להיות לבד.

אני הייתי בטלזסטון, מתאים לחרדיות. יש גם דתיות לאומיות חזקות אבל צריך להיות בצניעות מבחינת כיסוי ראש וגרביים.

פגשתי תמיד נשים מעניינות ויש לי חברה מבית החלמה עד היום.

לי זה ממש מנוחה.

באמת גרביים?רק לרגע9

אין שם כאלה שלא הולכות עם גרביים? לא כולן נוהגות...

מפתיע

לא חייביםאפונה

רוב מוחלט של היולדות הולכות עם גרביים אבל הצוות לא בהכרח ויש גם יולדות פה ושם שלא.

אבות גם כן מסתובבים שם? או שיש גברים בצוות?ירושלמית במקור

יש גבריםאפונה

במטבח ובהנהלה, וגם בעלים ומבקרים.

רק לגבי תינוקיהשלומית.

ברור שאת יכולה לשים את התינוק בתינוקה... לא משנה מתי את מגיעה, זה הקטע של בית החלמה.

לי היה להיפך שלא רציתי לשים את התינוק והסתכלו עליי מוזר

ואני הלכתי לבד והיה לי מושלםשלומית.

פטפטתי קצת עם נשים זרות ובעיקר נחתי.

תחשבי שכמעט כולן מגיעות "לבד" כי הלידה לא מתואמת עם חברה...

אני גם הייתי כמוך עד שילדתי בקיסרימולהבולה

ואז הבנתי כמה זה מקל עליי... הרגשתי גרוע אחרי הקיסרי

והיה מושלם שיש לי רגע לשים את התינוק אצל מישהו

היה קטע אחד מוזר מאוד

שפתאום הכניסו לי אותו בארבע בבוקר, זה לא היה לי נעים ..

לקחתי חדר פרטי בשביל הפרטיות

ובדרך כלל גם אחרי קיסרי אני משאירה בלילה איתי

אבל זה היה לילה קשוח ולא הרגשתי טוב בכלל בכלל ופתאום בלי לעדכן פתחה לי את הדלת

תודה לעונות!החלמהאחרונה

עוזר ונותן נקודות למחשבה.

אם יש המלצה על מקום מסוים אשמח לשמוע!

רופא/ת עיניים לילדיםאפונה

אשמח להמלצות באיזור ירושלים דרך לאומית, אם יש חיה כזו שגם עונה בטלפון וגם עם תורים סבירים.

פתוחה גם לשאר חלקי הארץ כי אני כבר מלא זמן בסרט הזה ונשבר לי.

תודה!

בהצלחה לצערי זו חיה נדירה.....אמהלה

יש רק אחת "בת דודה" במסילת ישרים

היא מאד טובה אבל זמינות תורים גרועה.

תלכי לכאלו שבהסדר עם הקופה או פרטי ותבקשי החזר

אני התייאשתי....

כשאני פעם הייתי צריכה תור ולא קבעתי מספיק מראשבארץ אהבתי

הצלחתי לקבוע תור לד"ר אריאלה מילר ליפשיץ (מקבלת בירושלים בגבעת שאול, עובדת עם כל הקופות).

הייתי מתקשרת כל בוקר לשאול אם יש תורים שהתבטלו ואנחנו יכולים לקבל. המזכירה אמרה לי באיזה שעה הכי טוב להתקשר (מיד אחרי שהיא מאפשרת הגעה עם מי שאמור להגיע מחר), ואחרי כך טלפונים כאלו הצלחתי לקבל תור.

זה דורש פניות - גם להקפיד להתקשר בזמן המתאים, עם סבלנות לנסות כמה פעמים, וגם להיות זמינים מתי שכן מתפנה תור.

אבל אם יש לך פניות בשביל זה, אז זה דרך די יעילה להשיג תור קרוב. (ואחרי שאת בפנים, קבל יהיה יותר קל לקבוע תור מעקב כל פעם בסיום התור).

גם אני פעם קבעתי ככההשם שלי

תור מהיום למחר.

כשלבן שלי נשברו/ נאבדו המשקפיים ורציתי לעשות לו חדשים במספר המעודכן.

בדרך כלל אני קובעת אליה לפחות חצי שנה מראש.

כשזה למעקב קבוע, זה מספיק.

חושבת שהן אומרות להתקשר ב 11 כל יום לגבי ביום שאחראחת כמוני

בהצלחה

יש לך לאומית זהב?עודהפעם

היינו אצל ד"ר מרים ארנברג, מומחית מאד עובדת בשניידר.

היא בהסדר עם לאומית, את משלמת במרפאה 250ש"ח.

מקבלת בפתח תקוה, יש תורים די זמינים. חפשי בגוגל את המרפאה שלה, אפשר לקבוע תור באתר.

לאחד הילדים ישאפונה

לשניים האחרים לא...

נשקול את זה, כי אני גם מבינה שהיות והוא מעל גיל 10 יכול להיות שאצטרך להתפצל בכל מקרה.

לא יודעת אם רלוונטימתיכון ועד מעון

אנחנו מטופלים בכללית פ''ת אצל ד''ר אמיר שטרנפלד, בעיני רופא העיניים לילדים מספר אחת בארץ, מעניין אם עובד עם עוד קופות

נבדוק תודה!אפונה

הוא מדהים!טארקו

תבדקי באתר דוקטוריםרק טוב=)

אני מצאתי שם תור לרופאה ממש מומחית מהיום למחר

תחפשי דר דורון שדהאחות אחת

אנחנו אצלו בכללית, אבל הוא מקבל גם במאוחדת או לאומית לא זוכרת...

אם את בקטע של פרטימישהי מאיפשהו

יכולה להמליץ לך על רופאה מדהימה באיזור המרכז

האמתאפונה

שממש מבאס אותי לשלם פרטי על דבר כזה.

זה בסיסי ביותר

אנחנו כמעט לא צורכים שירותי קופה וממש מקומם שהדבר הזה לא זמין.

מבינה אותך מאודמישהי מאיפשהואחרונה

גם אותי זה פוגש בסיטואציות כאלה וזה מרגיז ממש

מתי לספר לילדים על ההיריון?אבןישראל

אתחיל בזה שאת ההיריון הזה התחלתי עם בטן מלכתחילה אבל עכשיו זה כבר בולט יותר (בתחושה שלי וגם במבטים של נשים פה ושם) מתלבטים אם לחכות עוד קצת או לספר, אני בסביבות שבוע 12/13 ,ילדים מגיל 12-4..

אני חושבת שסיפרנוהשם שלי

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

סיפרתיירושלמית במקור

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

אני סיפרתי לגדולה שלי אחרי הא"ס הראשוןמתואמת

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

לבן 4 ששאל בשבוע 10- סיפרנו אז שימושית

בדרך כלל אני מספרת לילדים בשבוע 18מבורכת

כשנכנסתי לחודש חמישי. הפעם הבטן בולטת יותר ואני בטוחה שהם יתחילו לחקור מוקדם יותר, כנראה שאספר להם בלית ברירה

באחרון סיפרנו לגדולות ממש מוקדםמוריה

כי הרגשתי ממש רע.

לקטנים יותר סיפרנו שלא היה איכפת לנו שכולם ידעו.

אני לא יוזמת..הם שואלים אותי מיום אחרי הלידה ועדאולי תדעו

בכלל

כל פעם אחרי ארוחת שבת הבטן נפוחה נגיד וגם שאריות מהלידה והם מלטפים לי את הבטן אמא זה נראה שאת בהריון..ואני לא

אז נגיד בתחילת ההריון כששואלים אני מתחמקת..מה יש פה? עוף וקצת אורז והרבה סלטים..וכו

כל שלב שלא רוצה שאנשים מבחוץ ידעו אז לא מספרת

אם שואלים מהשליש השני והלאה- אני עונה שכן כמובן

בהריון השלישי כשהגדולים עוד היו קטנים נראה לי הם קלטו רק בחודש שמיני חח

עם הזמן לרוב בחודשים רביעי-חמישי ככה

תודה למי שענתה!אבןישראל

נראה לי שאין ברירה אלא לספר כבר עכשיו,

הייתי רוצה לחכות עוד קצת אבל הפעם הבטן יוצאת כבר ולא רוצה שאנשים בחוץ ידעו לפניהם..תודה על העצות!

השיקולים שלירק טוב!

כשסיפרתי מוקדם זה היה כי לא הרגשתי טוב והעזרה או לפחות ההבנה של הילדים היתה משמעותית להתמודדות.

סיבה נוספת- מעדיפה שהילדים ידעו ממני לפני שאיזה שכנה או חברה נחמדה מהכיתה תספר להם..

סיפרתי בשלבים לכל ילד לפי גילוהרמה

הגדולה ידעה מיד (לא כי רציתי היא קלטה עלי)

לזו שאחריה סיפרתי בשבוע 13

לבאה בתור סיפרתי אחרי הסקירה השניה

והקטן תוך כדי דיבור בבית

סיפרתי בסביבות שבוע 14, ממש לפני שסיפרתי לכולםשיפור

למה לחכות?112233445566אחרונה

וואי אני עם ילדים קטנים ומספרת.. אני גם לא מרגישה טוב ומעדיפה שידעו שזה בגלל זה....

איך אפשר לטשטש בטן הריונית,?מעיין34

יש אירוע משפחתי ואני רוצה לטשטש את הבטן. חודש שישי. או לפחות ללבוש בגד שלא מושך יותר מדי תשומת לב לבטן

לפעמים חולצת טוניקה בגזרה רחבה ומתחתיום שני

חצאית צרה, קצרה יחסית, עדיף כהה.

אפשר טוניקה בגזרת גלביה.

זה כאילו "שובר" את המראה, לא כמו שמלה שלמה שבפרופיל הרבה פעמים מדגישה בטן

זה שלב שקצת קשה לטשטש בונעמי28

אלא אם כן הבטן שלך פיצית.

נסי שמלה מאוד רחבה בלי חתך או חצאית צמודה וחולצה רחבה.

יש שמלות קומות שיכולות להתאיםפצלושון

שולחת לך בפרטי תמונה

וואו בחודש שישי?מבורכת

אני נכנסת לשלישי וכבר קשה לטשטש. אבל זו לא לידה ראשונה בכלל אז כנראה לכן

חח כנ"ל רואים עלי מההתחלה..הגדילה לעשות חמותיאולי תדעו

וכבר בשבוע נגיד 10-11 כשסיפרנו לה אמרה לי -מה לא סיפרת לגדולים אין מצב הרי רואים זה ברור..

נו מההה

אני יכולה לייעץ לך שלי מאוד עזר פשוט לשחרר את זההרמה

השם עשה שבטן הריונית תיראה משלב מסויים. כנראה ככה זה צריך להיות שאנשים ידעו . זה הטבע. הצחקתי את עצמי בראש כשאמרתי לעצמי שהתעברתי מבעלי ולא מאדם זר אין לי במה להתבייש😂 מציעה לך לשחרר את ההסתרה בשלב הזה

תודה רבה על התגובותמעיין34

אני מעדיפה לא למשוך עיניים מכמה סיבות אבל החשובה מכולן היא שזה הריון יקר כי בעבר עברתי לידה שקטה והפלה מאוחרת אז ההריונות אצלי ממש מושכים את העין גם ככה.

ואנסה את המלצתכן שמחה רחבה או שכבות

אני בעד שמחה רחבה!!!יעל...אחרונה

לא שמלה, אלא באמת שמחה.

תשמחי בהריון ושאחרים ישמחו איתך

ותבקשי מכולם שיתפללו עלייך. אני ממש בעד לאסוף תפילות. יהיה טוב בעזרת ה'!!!

למה לטשטש? זה הדבר הכי יפה שיש בעולם!שושנושי

מי שלא מפרגן שיטפל בעצמו..

לפעמים להסתיר ולטשטש גורם לזה להיראות גדול יותר

קוראת עכשיו את התגובה הבאה שלך - אני הייתי מנצלת את האירוע כדי לפרסם את הנס הגדול שבורא עולם עשה איתכם.

אם כי כמובן עניין של תחושה אישית.

מזל טוב *2

אולי יעניין אותך