(פיהוקקקק)
יאלה.
לארגן מחברת.
וברנשות לקשט ת'בית
ועוד הצעות יתקבלו בברכה
וגם רובוט מפטש שיזרז אותי כל אימת שאני מבזבזת את זמני כמו עכשיו
איך כבר 12:20
מחר אנא צריכה לקום ב7
(פיהוקקקקק)
שירבו שמחות בישראל!!!!!!!!!!!!
(פיהוקקקק)
יאלה.
לארגן מחברת.
וברנשות לקשט ת'בית
ועוד הצעות יתקבלו בברכה
וגם רובוט מפטש שיזרז אותי כל אימת שאני מבזבזת את זמני כמו עכשיו
איך כבר 12:20
מחר אנא צריכה לקום ב7
(פיהוקקקקק)
שירבו שמחות בישראל!!!!!!!!!!!!
אצלינו זה
להכין מודעת מאורסים גדולה
לקנות מלא בלונים יפים גם של חתן וכלה לקשט את החדר..
להתחיל להכין עוגות לבר.
וכו' וכו'
שיהיה בבצלחההה!!!!
@מבשר שלום מספיק טוב?
אבלאבלאבל אני אבוא כנראה רק לקראת סוף האירוסין
אז רק נקשט
זה רעיון מודעת מאורסים!!
(מעיניין איך היא תגיב
)
כיףף לכםםם!!
תעשו מודעה ותגבילו אותה קצת במודעה 😅
הבחורה המהוללה החשובה וכו' (לפי מה שמתאים לה )
הבחור המושלם וכו' תהללו ותתשבחוו.....
זה ממש חמודדד !!
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)