אני פשוט אדם נוראי!!!אנונימית בהו"ל

פעם שמעתם על אדם כ"כ מטומטם שרוצה שיקרו לו דברים רעים רק כדי שירחמו עליו, יעריכו אותו, יתייחסו אליו והוא יקבל צומי?

 

נעים להכיר.

 

אנא תחסכו ממני ביקורות, לעג ושיפוטיות.

יש לי מהם מספיק מעצמי.

את לא חריגה אחותיהמקורית
להרבה אנשים זה עובר בראש, מבטיחה לך.
❤️
יואו, מזל!אנונימית בהו"ל

כבר חשבתי שאני מידי מטומטמת.

תודה לך אהובה!

אל תדברי על עצמך ככה.המקורית
אם הגעת למצב כזה את צריכה לפתח על עצמך חמלה, לא ביקורתיות. רק מהמקום הזה תוכלי לנתב את עצמך למקום טוב יותר.
אני מאמינה שזה חסר לך באמת, אבל יש דרכים חיוביות וטובות ובריאות להגיע לשם.
גם לי יש הרהורים כאלה לפעמיםלהשתמח
אני משתדלת להעיף אותם כמה שיותר מהר.

אבל אם תתבונני על זה בעומק את בסה"כ רוצה שיעריכו אותך, שיתייחסו אלייך, אלה רצונות בריאים וטובים. לפעמים המוח מנסה לחשוב על דרך קלה להגיע לאן שרוצה, וחושב על כל מיני דרכים סתומות שאנחנו לא באמת רוצים. אבל כל עוד את מבינה שזה לא באמת מה שאת רוצה אז זה לא מייצג אותך בכלל.
גם זה לא נשמע טוב.אנונימית בהו"ל

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שליאפאטי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

כל אדם צריך את זההמקורית
הרמב"ם כותב על זה שאנשים עומלים כל חייהם ועובדים קשה כדי לקבל מילה טובה ומחמאה. זה לא סתם, זה צורך שטבוע לנו בנפש.
ולדעתי - את הראשונה שצריכה לתת את זה לעצמך.
הבעיה שלי היא שאני פרפקציוניסטיתאנונימית בהו"ל

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שליאפאטי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

כי את המבקרת הכי גדולה של עצמךהמקורית
ולא משנה מה תעשי - זה לא יספיק לך. כי אפשר עוד.
וזה מה שתוקע אותך לדעתי.
זה מצריך שינוי מהמחשבה של - תמיד אפשר יותר, איך לא עשיתי יותר, יכלתי לעשות יותר טוב ל- עשיתי את הכי טוב שיכלתי, אם לא הספקתי יותר זה לא הופך אותי לפחות טובה, אני לא יכולה להיות הכי טובה בהכל..
ומשם - לפרגן לעצמך על כל דבר שאת עושה, כי אין עשייה קטנה באמת. זה רק אנחנו מגמדים את זה בראש שלנו
אז על מה יעריכו אותי?אנונימית בהו"ל

סליחה שזה נשמע ככ תינוקי.

 

נראה לך / לכן שאם אני אעריך את עצמי זה יספיק לי ואני לא ארגיש צורך ככ גדול בצומי מהסביבה?

כן. חד משמעית. זה לא שלא תצטרכי בכללהמקורית
אלא שאם לא תקבלי את זה - זה לא יערער אותך
ומהניסיון שלי - ככל שאני מעריכה את עצמי יותר, זה מגיע גם מהסביבה. אם כי זה לא מה שמשנה לי באמת כי אני לא ככ צריכה את זה עכשיו כמו מקודם. אני כבר לא מקבצת נדבות
אז אולי באמת זו הבעיה שלי.אנונימית בהו"ל

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שליאפאטי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

נשמע אולי שהפרפקיוניזםדיליה

בגללו את מעדיפה להיות חולה.

סוג של הכול או לא כלום.

אז את מעדיפה כלום...

אגיד לך שגם לי זה קורה לפעמים.

אני רוצה להיות חולה ואז יבינו כמה הרבה אני עושה....

לא רואה במחשבה הזו משהו רע רק שאם זה מגיע לידי מעשה ח"ו זה עלול להיות מסוכן.

אב כל עוד זה פנטזיה זה בסדר גמור....

בעיניי זו מחשבה לא טובההמקורית
גם אם היא לא מגיעה לידי מעשה
זה שזה קורה זה הגיוני, השאלה היא באיזו תדירות ומתוך איזו הרגשה
לרוב האנשים האמת המקורית
אני מאוד מאמינה בזה וראיתי ישועות וטובות מהשינוי הזה בעצמי
חוכמת חייםאורוש3
אם ככה אז מציעה כיוון, אם לא רלוונטי אל תתייחסיממשיכה לחלום
אולי דימיון של סיטואציה קשה שקורית לך מגיעה כי רק בסיטואציה כזו את יכולה לחמול על עצמך?
אולי מובנה לך חזק שברגע שיש מצב חירום את יכולה גם לא להיות מושלמלת
ואם הכל כרגיל את כאילו חייבת להיות תמיד במיטבך
ממש ממש יכול להיות!!אנונימית בהו"לאחרונה

אחשוב על זה...

אלה צרכים טבעיים, אנושיים, בריאיםלהשתמח
נראה לי מעטים האנשים שהגיעו למעלה כל כך גבוהה שהם לא מחפשים בכלל פידבק חיובי מהסביבה. וזאת נראית לי דרגה שמתאימה רק ליחידים. אני לא שואפת לשם כרגע בכלל. כמובן משתדלת ש"מה יגידו" לא יהיה המניע העיקרי שלי למעשים שלי. אבל בעיניי זה לגמרי טבעי שהצורך הזה קיים ונוכח.

ונראה לי שכולם צריכים יחס מהסביבה, אם יש בן אדם שלא זקוק בכלל ליחס מהשני, לקשר עם אנשים אחרים, זה נשמע לי יותר כמו הפרעה מאשר מעלה.
כי את אנושית. זה צורך אנושי.אורוש3
אני אהיה צינית ואגידחולת שוקולד
שגם אם חלילה יקרו לך דברים רעים זה לא אומר שתקבלי את כל הנ"ל אז לא כדאי לך לקוות שיקרו, את עלולה להשאר קרחת מכאן ומכאן
חחח נכוןאנונימית בהו"ל

אבל הגיוני שכן.

אוֹיש 🥺, נשמע שאת עוברת תקופה של קושי ממש!!קמה ש.
בס״ד

נשמה אהובה,

שמעתי בהודעה שלך כנות נדירה ומדהימה.
שמעתי מודעות גדולה לעצמך ולמה שאת חושבת ומרגישה.
שמעתי מאבק בין הרצון להיכנע לפנטזיות האלה - לבין הרצון לחזור לאצילות הסיזיפית של לחיות את החיים האלה על הצד הטוב ביותר שניתן.
ושמעתי את הכמיהה שהצד השני, הבוגר יותר, המלא תקווה וכוח יותר, ינצח ויחזיר אותך לעצמך.
שמעתי קריאה לעזרה, רצון לשינוי, צורך בהרגעה.
שמעתי בדידות גדולה מאד, כואבת, פוצעת 😔
שמעתי על תקופה של מצוקה גדולה, של נפש תשושה ומדממת...
ואולי גם על כעס, תסכול ואכזבה מהסביבה, המשפחה, המעגל הקרוב...
שמעתי בלבול גדול לגבי מי את ומה את שווה אם את מגיעה עד למחשבות כאלה.

ושמעתי, אולי, צורך טהור שיזכירו לך שלא זאת האמת... ושכל מחשבה שתעבור בך לא תשנה את העובדה שיש בך טוב, שפע של טוב!
שכל מחשבה, ״מעוותת״ (ואנושית, בסך הכל) ככל שתהיה, לא מורידה אף אחת מהזכויות הרבות שבטח אספת בחיים,
מרגעי ההתגברות שבוודאי היו,
מהחסידים הקטנים והגדולים שיצא לך לעשות,
ומהמאמץ הרב שכבר הושקע במסע חייך.

אז אנחנו כאן, להזכיר לך, שאת אדם טוב.
אדם טוב שכרגע סובל. וכנראה סובל מאד.

יש לנו כל מיני מחשבות בראש ובלב ולא כולן נוצצות...
אבל כל עוד הן נשארות בגדר מחשבות, הכל בסדר.
וכל עוד אנחנו מנסים למצוא דרך להביא תחתן מחשבות טובות יותר, אנחנו לא רק בסדר - אנחנו גם גיבורות.

ונדמה לי שזה מה שעשית כשכתבת כאן...
חיפשת דרך לצאת מהמקום הנכנע הזה לכאב - כדי להגיע למקום של חזרה לתקווה...
והלוואי והתגובות כאן יעזרו לך באמת 🙏🏻

שולחת לך המון אמפטיה, והבנה, וגם הערכה ואהבה. את בטח זקוקה לכל אלה ויותר ❤️
נראה לי שאני תמיד ככה, לאו דווקא בתקופות קשות.אנונימית בהו"ל

אולי במינונים שונים.

תודה על ההודעה שלך!

 

אוף, בא לי לבכות אבל בא לי שמישהו יבוא לחבק אותי כשאני בוכה.

לא בא לי לבכות לבדי.

💔קמה ש.
בס״ד

יש שינויים שנדמה שהם לוקחים נצח...
אבל הם קורים לאט לאט...
רק לא להתייאש ולהמשיך להביט קדימה.

אני ממש מקווה שיימצא מישהו כזה, ושתקבלי את החיבוק הזה!!!

ואם לא מתאפשר, אז אולי תבכי את הכל לקב״ה, ככה ממש? אומרים שעכשיו הוא מסתובב בינינו ממש, בשדה...

ואנחנו כאן, מחבקות אותך, כמובן.
זה הגיוניאיזמרגד1
יש הרבה אנשים שמרגישים ככה, אבל זה לא מאוד בריא... ממליצה לך לנסות לעבוד על עצמך, לנסות להעריך כל דבר שאת עושה- אפילו אם הכי קטן... ולקבל את ההערכה והתשומת לב הזאת קודם כל מעצמך ואחר כך גם מאחרים.
ואם את לא מצליחה לעבוד על זה לבד, כדאי לשקול לעבוד על זה עם מישהי מקצועית כי מגיע לך לקבל, להעריך ולאהוב את עצמך❤️
האמת היא שבא לי ללכת לטיפולאנונימית בהו"ל

אבל בעלי כל כך צוחק על זה שזה מוציא לי את החשק.

אם הוא כל כך צוחק על זהתוהה לי
אולי זה קצת מסביר את התחושה הזו שלא מספיק רואים אותך.. ללכת לטיפול בעיניי זו מתנה גדולנ שפשוט לא מתאפשרת תמיד לכולם.
תהיי שם בשביל עצמך ולפחות תנסי
בהצלחה יקרה
לדעתי זו מתנה גדולה שתתני לעצמךהמקורית
זה משנה הרבה בחיים
מה שהכי מצחיקלמה לא123

שעל מי שבאמת צריך לרחם, לא רוצה שירחמו עליו ומנסה להסתיר את הקושי כמה שיותר

תודי לה' יום יום על מה שיש לך ותחמיאי לעצמך כל היום, זה מגיע לך

בדיוק כאלה תגובות לא רציתיאנונימית בהו"ל

וזה גם לא תמיד נכון.

לי כשהיו צרות, גם אמיתיות וגדולות (והיו לי...) דווקא הייתי צריכה תמיכה מהסביבה. אולי לא רחמים, אבל כן רציתי שידעו. בשביל תמיכה ושיתוף.

אני מעתיקה לך משהו שכתבתי פעם כאןקולור

ביום שהרגשתי דברים דומים למה שאת מרגישה... כמו שאת רואה את לא היחידה שחשה כך.

 

היום הייתי האישה שנזלה

 

הלכתי לבירור רפואי
נראה שהכל בסדר, אבל ליתר ביטחון,
בשביל האחריות.
האחות רמזה לי שלא הייתי צריכה באמת לבוא
הרופא היה נחמד וענייני.
בעלי בטלפון, דואג ומעוצבן לחילופין
מעוצבן שאני לא שומרת על עצמי
מעוצבן כי רבתי אתו לפני זה, בלי (?) קשר
ואני לא יודעת מה קשה לי יותר להכיל כרגע -
את הדאגה שלו
או את המתח בינינו.
בין לבין דמיינתי את עצמי קורסת ברחוב
אנשים מזמינים אמבולנס
בלגנים
מטפלים בי
והיומיום המעצבן עוצר לרגע.
וכעסתי על עצמי, מה זה המחשבות האלו
תשמחי שאין באמת מצב חירום
היומיום שלך דבש.
ואם יש לך בעיות קטנות
תפתרי אותן. כמו כולם.
כשהרופא שיחרר אותי - הכל בסדר
רציתי לצעוק
כי בפנים יש דברים שאני לא בסדר איתם
אבל כנראה זה לא בגוף
דברים שאני לא אומרת
מתביישת
וגם אין לי כוח
רציתי להגיד שהבעיה שלי אחרת
הכאב שלי במקום אחר
הזעם.
אבל חייכתי ואמרתי "ברוך ה'"
וגם "תודה רבה".
וחזרתי הביתה 
ובישלתי אוכל
ושטפתי כלים
והתעצבנתי על ילדי המתוקים שלא עשו כלום
וכשהכנסתי את הכלים לארון
הטחתי את הדלתות שלו חזק 
עכשיו פרקי האצבעות כואבים לי.

את כותבת מדהיםדבורית
וואו, איך נגעת בי!אנונימית בהו"ל

תודה לך!

כולםoo
רוצים הערכה ותשומת לב.

מה גורם לתחושה של חוסר הערכה ובדידות?
סביבה רעילה- אנשים מסביב ששופטים, מבקרים ולועגים.
מהאנשים הללו צריך להתרחק.

איך מקבלים הערכה?
קודם כל צריך לקבל הערכה עצמית.

איך בונים הערכה עצמית?
לומדים לאהוב את האני השלם, כולל החוזקות והחולשות.
החוזקות כדי להיות גאה בהן, והחולשות כדי לקבל אותן ולא לנסות כל הזמן לתקן אותם. (כלומר אפשר לשפר חולשות, אבל בזמן שמתאים עם רצון להעצמה אישית ולא תיקון עצמי)

שיש הערכה עצמית ונמצאים בסביבה שאינה רעילה, מקבלים באופן טבעי ושוטף הערכה ותשומת לב חיובית.

ומשהו נוסף לגבי סביבה רעילה. לפעמים התקשורת עם בן/ בת הזוג רעילה ומלאה בשיפוטיות/ ביקורת/ לעג.
צריך לטפל ולשפר את התקשורת, שלא תהיה רעילה, כדי להגיע להערכה עצמית.
איזו כנות רגשיתדבורית
וכמה את קשה עם עצמך
את יודעת כמה פעמים זה עובר לאנשים בראש?
איזה רף גבוה את מציבה לעצמך, אפילו לא לחשוב
אדם זקוק להערכה, מילה טובה, אמפתיה
שולחת לך חיבוק
ומעלה הצעה, שעזרה לי
תכתבי לעצמך בסוף היום
כמה דברים טובים עשיתי היום
ולמחרת 5 דברים טובים שיש בי
וביום הבא 3 דברים שהתגברתי
וכו
דברים קטנים בבקשה
את תופתעי מאוד
תסתכלי על הדף ולא תאמיני
כל זה עשיתי היום?
את לא מאמינה כמה התגברויות יש לך כל יום כל רגע
את לא אדם מטומטם בכלל
אנשים יכולים למות על הכבוד שלהם
ולמה?
למה זה כל כך כואב לנו?
כי באמת באמת באמת יש בנו משהו עצום
ובעל ערך כל כך גדול
שהוא באמת ראוי להערכה עצומה
ולכן זה צורך כל כך בסיסי בנו

את יודעת מה הבעיה בפרפקציוניזם?
מה נוגס בהערכה עצמית בסיסית טובה?
עד שהיא נחלשת ומתפוררת ונזילה כל כך?
שהפרפקציוניסט לא מוכן לקבל את החולשות שלו
את זה שלדוגמא הוא זקוק לכבוד
את זה שהוא כמה להערכה
זה מצטלם פחות טוב
אז בוא נזרוק את התינוק עם המים..

רק אחרי שמוכנים לקבל את האדם השלם שבתוכי
כמכלול
עם הטוב ועם המוטב

מתחילים לפתח הערכה עצמית בריאה ומיטיבה
את לא מבינה איך ריגשת אותי...אנונימית בהו"ל


❤️❤️דבורית
וואוו יקרהתהילה 3>
כולנו זקוקים לאהבה. זה צורך טבעי אנושי ובסיסי,
מעצם היותנו חלק אלוק ממעל, שהוא אחדות ואהבה.

וכשלא מקבלים אהבה, יחס, הכרה, למי שאנחנו ולאור שבנו, זה כואב,
וזה עלול לגרום לנו לנסות לקבל אותם בדרכים עוקפות ופחות נעימות וטובות.


אז קודם כל יקרה אל תגידי רע על עצמך❤️
תזכרי שאת פשוט זקוקה לאהבה כי זה צורך קיומי.

ושנית, מציעה ללמוד בראש ובראשונה לאהוב את עצמך, עם החסרונות ועם הקשיים והכאבים והפגמים
אהבה לחא תנאי ממש כמו של ה'
ומתוך כך בע"ה גם תגיע אהבה מהסובבים
חשבתי שכולם חושבים ככה לפעמיםשמש בשמיים
לי בכל מקרה מחשבות כאלה עברו הרבה פעמים במהלך החיים.
ואני לא בן אדם מטומטם... מה שכן, אני לא אעשה לעצמי משהו רע ואני מתפללת שיהיה לי טוב ולא שיקרה משהו רע חלילה כדי לקבל צומי.
התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרוםאחרונה

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמראחרונה

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמי

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אצלנו ממש הולך פאי רועיםשמש בשמייםאחרונה

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

ממליצה על לאה יוגהרק לרגע9אחרונה

תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמון

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

כאבי גב תחתון בשבוע 38ילד בכור

התחילו לי בימים האחרונים

זה לא מרגיש צירים

לאורך היום פשוט כואב ממש

מה זה? מרגישה כמו לפני מחזור

נשמע שזה התחלה של ציריםהשקט הזה

אולי עוד לא כאלה שממש מובילים ללידה

אבל הרחם מתחיל לפעול

זה לא מרגיש כמו הצירים שהיו לי בלידות הקודמותילד בכור

אבל אולי הפעם זה מרגיש אחרת?

כאילו זה לא ברור כמו ציר- התחלה אמצע סוף..

השאלה אם זה יכול לקחת גם שבוע עד שיתפתח משהו

כי ממש מתלבטת על שבת בקצב הזה

אולי התבססות באגן?הרמה

מענייןילד בכור

זה לפחות סימן טוב? אם זה מה שיעזור לו להתבסס אז באהבה

גם לי נשמע כמו ציריםכל הישועות

לא יןדעת באיזה רמה וכמה רציניים..

תשתי הרבה ותהיי במנוחה..

זה פשוט נשמע שאת בשבוע 38 😌באתי מפעםאחרונה

הכל נורא כואב, מתרחב, העובר מתבסס באגן , אם זה לא בא בגלים אלא כאב רציף נראה לי קלאסי למצבך. את ממש קרובה לסוףףף

בדיקת דם לגילוי הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות

אוףף

דרך כללית

תכנסי באפליקציה לתוצאות. תוצאות מתאריך עד תאריך..רק לרגע 1

זה לא מופיע בראשי

אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה

זאת התוצאה, מה המשמעות?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני בודקת בבדיקת דם

זה אומר שאת בהריוןהשם שלי

יאאא איזה כיף!אנונימית בהו"ל

תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה

בשמחההשם שלי

בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.

את יודעת מה לעשות הלאה?

כן, אני קבעתי תור לרופאאנונימית בהו"ל

מעל 25 זה חיובי. בין 5 ל25 זה גבוליאמהלהאחרונה

או שזה הריון צעיר מאד או הריון כימי.

ולפותחת- זו תוצאה נהדרת ב"ה, שיהיה בשעה טובה!!! בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

כמה זמן את אחרי איחור?

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

איך זה נקרא בבדיקת דם?זוית חדשה