לאחרונה, אם צעצוע נשבר הילד מיד רוצה שנלך לקנות חדש. אם זה היה משהו יקר אז ברור שלא הייתי מסכימה, אבל נגיד נשבר פנס שעלה שקל וחצי והוא ממש עצוב. אם משהו שהיה שייך לי ואפשר לקנות בזול היה נשבר אז כנראה הייתי קונה לי חדש, אבל משום מה כשמדובר בילד זה מרגיש לי שונה. ממש התלבטתי אם הגיוני ללכת לקנות לו חדש באותו יום.
או נגיד האח הקטן שפך מים על הציור שלו אז הוא רצה שאני אצייר בשבילו שחזור מדוייק של הציור. אז ציירתי בשבילו, אבל התלבטתי אם זה נכון, לא יודעת מה בדיוק מפריע לי בזה, אולי שהוא מנהל אותי, אולי שהוא צריך להתמודד, לא יודעת.
גם כל פעם שנשבר לו משהו שהוא בנה ממגנטים הוא רוצה שאני אבנה לו מחדש 'בדיוק אותו דבר'. האמת שניסיתי ולא כזה הצלחתי ואז הוא ממש בכה עד שהצלחתי להסיח את את דעתו. אבל מתלבטת אם זה נכון או לא.
אשמח לשמוע תובנות בנושא.
או נגיד האח הקטן שפך מים על הציור שלו אז הוא רצה שאני אצייר בשבילו שחזור מדוייק של הציור. אז ציירתי בשבילו, אבל התלבטתי אם זה נכון, לא יודעת מה בדיוק מפריע לי בזה, אולי שהוא מנהל אותי, אולי שהוא צריך להתמודד, לא יודעת.
גם כל פעם שנשבר לו משהו שהוא בנה ממגנטים הוא רוצה שאני אבנה לו מחדש 'בדיוק אותו דבר'. האמת שניסיתי ולא כזה הצלחתי ואז הוא ממש בכה עד שהצלחתי להסיח את את דעתו. אבל מתלבטת אם זה נכון או לא.
אשמח לשמוע תובנות בנושא.
