המכה לא הייתה חזקה כ"כ נראה לי

הוא כמו החליק כזה לרצפה בהדרגה 

מקווה שימשיך כך בעז"ה

תודה לעונות 

תראי אנחנו יכולים לחכות אמל ההורים עד שנשכיר את שלנו

אבל אני ב"ה מצאתי עבודה חדשה ומכניסה יפה מאוד ואנחנו יכולים סופסוף לעבור לבית משלנו (אצל ההורים זו לא בדיוק יחידה, זה הגג שלהם שיש בו חדר עם שירותים ומקלחת שאנחנו הפכנו לסלון, מטבחון קטן, וחדר שינה קטן ממש לנו שממנו יוצא חדרון לילדות. אז בעצם זה כזה חצי בבית של ההורים כי אותו כניסה וצפוף לנו שם גם כבר וחיכינו שאמצא עבודה כדי שנוכל לעבור)

העניין פה הוא לא הכסף של השכירות הוא האם שווה להיכנס לבית שנראה שבעלי הבית לחוצים…

לא כלכך חיפשנו מידי הרבה כי באיזור הזה דירות נחטפות מהר ואין יד2 זה פה לאוזן ושמענו עליה

אחרות בעיר שרחוקות יותר אותם מחירים בערך

ורק אז להחליט

וכן הייתי שמה על השולחן הנחה על מזגן בממד

משם תראי מה את חושבת

התכתבות בוואצאפ זה פחות בעיניי

לגבי זה שהיא לחוצה - אני גרה באיזור ביקוש עם שכירות במחיר דומה. הגיוני שהיא רוצה לדעת אם לסגור, וכמה שיותר מהר, זו הכנסה בשבילה 

אם היא לחוצה זה הגיוני כי היא רוצה כבר להשכיר

רק צריך לבדוק לגבי מידת העקשנות והקמצנות שלה

אני נדפקתי עם זה חזק

זה שני דברים שונים. מאד מקובל שמשכירים מיידי, וגם זה שראתה ולא ענתה הגיוני בטח רצתה לחשוב על זה.

היא לא חייבת לשים מזגן בממד, אבל זה עלול להיות משמעותי לכם כי זה חדר שימושי.

זה כן דרך לדעת איך היא מתנהלת מול שוכרים, וגם כדאי לבקש לראות חוזה ולקרוא בעיון, לפעמים את מגלה ככה על הגישה של בעל הדירה

'לחוצה' לסגור,

אם היא יכולה להרוויח יותר, ולקהל כסף גם על הזמן הקרוב, איזו סיבה עד לה לחכות?

את לא מבינה אותה? השכרת דירה זה עסק, כל אחד רוצה להרוויח הכי הרבה שהוא יכול.

לגבי ההתנהלות שלה, אם זו התנהלות לא נעימה אז באמת נשמע פחות טוב. כאילו למה לא כתבה לך את ישירות? אבל המוטיבציה שלה לגמרי ברורה והגיונית...

אין לי תובנות מעבר לזה. 

שנראה רציני ומוכן לשלם כמה שאבקש- אחכה לו שבועיים

כי טוב ציפור אחת ביד משתיים בעץ…

תחשבי שהיא מפסידה 14,000 שקל אם תכנסו במאי. זה סכום מאד גדול.

שווה לך דוקא להכנס לפני החג, ככה לא תצטרכי לעשות ניקיון לפסח.

יש לה 3 שבועות לתקן את מה שצריך בדירה (נשמע מספיק) ובמקביל אתם יכולים להתחיל לארוז.

אני מטורפת על ניקיון של בית חדש וריק ועוד להיכנס לפסח בכלל חלום

תחשבי שאין שם חמץ אלא הכל נקי לפסח רק אבק מהבניה

מלא מלא מים חומרים טובים ואת מתגבר. על זה ממש בכמה שעות

ומניסיון גם ככה לוקח לזה זמן לרדת גם אחרי הרבה שטיפות רצפה

ממליצה בחום לעבור לפסח 

תחשבי שבפסח גם ככה תנקי ותסדרי את יחידת הדיור לחג...
למה להתאמץ פעמיים?
כבר תעברו ותסדרו ותנקו שם.
וואי זה מושלם.

היא צריכה להזמין נקיון מקצועי אחרי שיפוץ

אם זאת דירה שמתאימה לכם הייתי משלמת על שבוע נוסף וסך הכל עוברת אחרי החג.

יותר קריטי שהיא באמת תסיים את כל השיפוץ. אם אין לה כוונה לשים מזגן בממד זה בעייתי. החלטה שלכם אם זה קריטי לכם. לגבי זה שלא ענתה בטח חשבה על זה והתייעצה... אבל באמת לא הייתה צריכה להשאיר אותך ככה באוויר בלי תגובה.

עם בעלת דירה לחוצה ולא זמינה

וקחי בחשבון גם ארנונה גבוהה יותר אם לא חשבת על זה 

בהודעות או טלפונית?

נשמע שבהודעות

את האמת, שלא הייתי ממהרת להסיק מסקנות על סמך הודעות.

תמיד עדיף טלפון, ללכת לראות את בעלי הדירה ולראות את הדירה בעיניים. לדבר ממש ולא להתכתב.

אם השיח עם בעל הבית לא זורם.

ודאי אם יש חשדות שמדובר במישהו עקשן/ וכו'. ממש לא כדאי. לא שווה את זה. מניסיון של כאב לב

אמר שרוב הדברים בסדר

אז בעלי התקשר אליה

דיבר איתה אמרה על רוב הדברים שהעלה שהיא מודעת וזה יטופל עד לכניסה זה חלק מהשיפוץ

על המזגן אמרה שהיא מודעת לזה שזה חיסרון אבל כרגע זה המצב והיא לא רוצה להשקיע עוד הצענו שנתקין אנחנו אמרה שאין בעיה (גם ברכה)

ובעלי אומרת שנשמעה אישה מאוד נחמדה ונעימה ב"ה

זה משהו קצת יותר מורכב וגם יותר יקר אני חושבת, אז שווה לברר את זה קודם. יש מצב גם שאני טועה. 

בהצלחה 

בהצלחה! לפחות התוצאות של הבדיקות מגיעות בדרך כלל מהר.

אבל אני לא מומחית

באמת קשה הסבלנות לתוצאות

ממש מקווה בשבילך

אני נעה בין תקווה ליאוש

קשוח

עדיין משפיע

אז 15 אולי יורדים הערכים אבל לא אולי עדיין זה משפיע

לא עם ידע רפואי רק אומרת ממה שאני זוכרת כדי שלא תתאכזבי.

אבל את לא אמורה כבר לקבל תוצאות?

מחזיקה לך אצבעות

זוכרת עד היום ומרגישה בגוף את המתח והחרדה

בשורות טובות יקרה

חודש אדר- חודש של שמחות

ממש!

בע"ה הריון תקין, קל ובידיים מלאות!!!

תודה על העדכון המשמח

בבריאות שלמה, בשמחה ובידיים מלאות

שימחת אותי ממש!!!!!

מושלם

מה שכן סיוט לנקות אותו😂😂

לא מכירה נינג'ה טיגון. אבל בעלי פעם הכין צ'יפס בנינג'ה שלנו. יש בו אופציה של טיגון ללא שמן.

מרוצה

קניתי באושר עד. 

זה מלכלך פחות (גמני עושה את זה)

אם מקפידים לנקות אחרי כל שימוש הוא נשמר אבל זה עקב אכילס של הרבה מאיתנו😬

גם יום אחרי יום

האוכל יוצא כ"כ טעים אמאלה ואבאלה.

כמו מנגל 😂 רק בלי פחמים.

מיני קיטשן

אנשים מכינים בזה הכל כולל הכל

חוץ מחלות בערך

וזה לא מתלכלך כמעט

שמים נייר אפייה וקצת שמן 

ואז מגלגלים את הנייר אפיה לפח ומנגבים עם נייר סופג

חמותי מכינה עם זה כמויות דברים ויוצא טעים ממש

שניצלים, צ'יפס, קציצות....

לי יש חלבי ואני פחות משתמשת

אבל גיסתי גם בחלבי מכינה הרבה דברים

דגים, תפו"א מוקרמים

יש לו תכנית כזו ויצא לי פעם להכין בו

במיני קיטשן אפשר נגיד פיתות ופוקצ'ות וכזה

יוצא אחלה

היתרון הגדול שלו זה הניקיון

וגם הוא לא יקר

הוא ממש קטן.. נראה כמו טוסטר. או שלא רואים טוב בתמונה

ממש הבדל בינו לבין הנינג'ה

הנינג'ה מגיע עם 3 תבניות ו9 תכניות שונות (הדגם שלי יש) והוא עמוק גם

יש לי מכשיר דומה להכנת פיצות, יותר גבוה, קניתי מאושר עד ב99 

לא טוסטר אבל גודל של מגש פיצה גדול

אבל תכלס חמותי מכינה עם זה הכלללל ויוצא ממש טעים וחוסך ניקיון

לאכול זה כבר שלב מעל...

לישון בלילה - אם ישנתי יותר משעה רצוף זה וואוו

לא תמיד אוכלת, כי רוצה את הקפה שלי.

מכינה תמיד בלי קשר למלחמה (ילדיי לא בצהרונים)
בלילה- לא ישנה טוב בלי קשר למלחמה
עכשיו ישנה טוב יותר בבקרים, כי אני עם גדולים בבית, והם שומרים על הקטנים, אז משלימה שעות של שנים...

מנה עיקרית של בשר/ עוף/דג

לפעמים בחמיד נמאס לי אז מסתפקת בטונה משימורם או משהו חלבי

כמובן שגם אוכלת.

ישנה 6-7 שעות

אולי עכשיו קצת יותר🫣

שינה.. מה זה? 😅

מידי לאכול בשרי?

אני קבוע אוכלת בשרי בערב

ככה אין בעיה עם חלבי אחר כך

אבל לא תמיד מצליחה לבשל בשרי

אז יוצא איזה פעם -פעמיים בשבוע שלא

וישנה בערך 8 שעות באמצע קמה כמה פעמים לילדה

ויש לי הרבה נדודי שינה

אז רשמית במיטה 8 שעות בפועל לא ישנה בהם תמיד

ישנה 7 שעות לפחות

נדיר שמכינה בשרי באמצע שבוע אפ אין שאריות משבת..

שעות תלוי בתינוקי, באידיאל 8 בפועל זו לא שינה רצופה ולפעמים הוא ער גם שעתיים בלילה 

אנחנו אוכלים ארוחה עיקרית בערב, אבל זה יכול להיות גם משהו קליל כמו שקשוקה, לפעמים מרקים מבוססי קטניות,  פתיתים או פסטה עם גבנצ או טונה, שעועית או חומוס ברוטב עם פחמימה כלשהי,לעיתים נדירות פתיתים עם כנפיים

משתדלים להכין לשבת ככה שישאר לפחות ליומיים

אוכלת בעיקר בשבת לפעמים באמצע שבוע

היתה תקופה שהייתי צמחונית ולא אכלתי בכלל

אני עם תינוקת פיצית שיונקת אז ישנה ממש גרוע מתעוררת כל שעתיים בערך

לרוב מכינה לילדים -כנפיים או הודו טחון(כי זה זול)

ותוספות פשוטות-תפו''א,פסטה,פתיתים ,מרק וקוסקוס

רק בשבת כרעיים ולפעמים חזה עוף או בשר טחון(

דגים אחת ל....

ושינה זה בכלל נדיר

התינוקת החמודה נרדמת רק אחרי חצות

ישנה כמעט רק עלי ממש ויונקת בהפסקות,זזה,מניחה,מתעוררת,גרפס,גזים,רפלוקס,שיניים שיוצאות,לא משנה הסיבה

בסה''כ ישנה בין שעתיים ל4 שעות

5 זה שיא

ובחיים לא רצוף . משהו כמו 3-6 הפסקות לפחות באמצע

ועם האזעקות ומרפי העייפות חוגגת

מדי מורכב להכנה.

מלבד סלמון שזה יקר.

בערך פעמיים בשבוע עוף שזה או חזה עוף מוקפץ או שניצל ביתי או פסטה בולונז.

בשאר הזמן משהו קנוי שמחממים- נקניקיות, קבב, שניצלים מוכנים ממקפיא.

לק"י

אפשר לאפות בתנור עם תבלינים.

אני מכינה בעיקר פילה אמנון.

לא יודעת לעשות את זה קליל וטעים.

מכירה רק מושט ברוטב או סלמון עם סויה.

(לא מאוד בשלנית 🫣)

אם יש לך מתכון/טיפ אני אשמח ממש. 

לק"י

אבל בגדול מתבלת את הדג עם מלח, פפריקה, כורכום ושמן.

או תבלין של בשרי, מלח ושמן.

אפשר להשרות קצת ביחד. ואז לאפות על חום של 180 מעלות עד שמתרכך. נגיד 15-20 דקות.

אפשר לצפות בביצה ופירורי לחם, ואז זה כמו שניצל בתנור. אבל אז אולי כדאי להפוך באמצע האפיה. 

אפשר בתנור עם תבלינים

אפשר עם ירקות- קישוא, גזר, פלפל. מבשלים אותם שיתרככו ואז מוסיפים את הדג, תבלינים, קצת מים, מכסים ןמבשלים כמה דקות.

עוד אופציה ממש טעימה- קישוא, שומר ובצל. גם לבשל כמה דקות ואז להוסיף קצת לימון מל"פ, שום ובזיליקום/ אורגנו יבשים. 

הטיפ הכי חשוב זה פשוט לבשל או לאפות ממש 10-15 דק וזהו. אחרת מתייבש. 

ואם הדג עפ עור אז להניח על העור 

שואלת את עצמי במקרים כאלה זה "איך ארגיש אם חלילה יקרה משהו לאחד הילדים שלי בגלל שלא עשיתי א, ב, ג?". התשובה היא המצפון שלי.

שולחת כוחות!!!

היום יש לי ממד אז הילדים ישנים בממד ואני קמה אליו

לפני כן היה לי מקלט בבניין, וכנל - ירדנו עם שניהם ( אם זו היתה רק אני, סביר להניח שלא הולכת כל פעם)

עד לפני שהתחתנתי 25 שנה לא היה ממד ולא רצנו לאף מקלט באף מצב

אין לי מסקנות ככ  חוץ מלהגיד שכאמא זה שונה מאשר כרווקה וההתלבטות הזו פשוט קשה..♥️

אני חושבת שעוד כמה ימים לעשות את המאמץ.. זה באמת קשה אבל הסכנה היא גדולה ומוחשית.

ביום הגדול הולך לבד

אבל בלילה אנחנו(כלומר בעלי, הוא כבר גדול וכבד) מרימים אותו, וכמובן שגם את הקטנה.

ויש הרבה אזעקות.. ועדיין כל פעם רצים למקלט למרות שזה קשה ולא נעים ודיי סיוט

מבחינתי הגבול של ונשמרתם עומד על אפשרי.

כל עוד זה אפשרי, גם אם מאוד מאוד קשה וגם אם גובה מחירים נפשיים ופיזיים, יש לנו חובה לשמור על עצמנו ויש לנו אחריות על הילדים שלנו.

בנקודה שבה זה כבר לא אפשרי בכלל, זה השלב של השלך על ה יהבך.

אבל צריך להיות מאוד ישרים לא לוותר מוקדם מידי. התפקיד שלנו זה לעשות את המקסימום האפשרי.

כל הגוף שלי תפוס מהסחיבה של הילדים בריצה

זה באמת סבל

והדריכות גם. אני מבינה אותך ממש ממש

וגם פה יש הרבה שלא הולכים למקלט מכל מיני סיבות, טובות יותר ופחות...

אבל מבחינתי ללכת עם הילדים למקלט זו האחריות שלי ואני חייבת להתאמץ על זה.

האם אין מצב של פגיעה ישירה במקלט שגובה מחירים? לצערנו אנחנו יודעים שיש. אבל זה באמת השלב שכבר אחריות של הקב"ה.

שכשהתינוקת ישנה אנחנו לרוב לא הולכים

אי אפשר, גם שפיות זה חשוב

ובנס לא קרה כלום בנפש, רק פציעות קלות.. זה היה בפורים

אבל היא לא ירדה למקלט כי בדיוק התינוקת נרדמה..

שזה תלוי איפה אתם גרים

וכמה ההשתדלות היא בגדר הנורמלית

לנו רב אמר שלנסוע למקלט זה הרבה מעבר לחובה ההלכתית של השתדלות

אם גרים באזור עם סיכון גבוה לנפילות החובת השתדלות תהיה גבוהה יותר בהתאם

יש אזורים עם יותר אזעקות ויש פחות

נגיד במרכז יש הרבה יותר נפילות

גם של שברי יירוט וגם פגיעות ישירות

אזור ירושלים יש פחות (יש! אבל פחות...)

אצלנו הסכנה היא בעיקר שברי יירוט ולא פגיעות ישירות

שזה כבר מוריד מהסיכון

@רקאני עכשיו זה מתחבר לי למה שכתבת.

בגדול הייתי מחלקת לשתי סכנות עיקריות:

1. פגיעה בסמיכות לבית

2. שברי יירוט/ טילי מצרר

פגיעה בסמוך לבית היא מסוכנת ממש ולכן כל הריצות למקלטים

שברי ירוט זה ממש תלוי איך הבית בנוי ואיזה קומה אתם.

בכל מקרה אם מחליטים להישאר בבית יש אמצעי הגנה שכדאי לנקוט

למשל לא לישון בקיר צמוד לחלון

ובאופן כללי לשים משהו על החלונות/ להוציא את החלונות כדי להימנע מפגיעה מזכוכיות.

למה לא לישון במקלט?

ממילא חלק מהשכנים לא יורדים בלילה, אז יהיה קצת יותר מקום וקצת יותר נעים.

מציעה להסתכל על כל 48 שעות בנפרד ולקבל החלטות בהתאם.

כולל להתארח אצל משפחה. נניח נוסעים לשבת, ישנים מוצ"ש וראשון על הבוקר חוזרים הביתה.

ככה זה מרחיב את העוגנים ומפחית את הסיכון.

נניח לילה אחד לא יורדים, לילה אחד יורדים ובקושי ישנים, 2 לילות מתארחים

עוד לילה יורדים, ואז לילה לא יורדים

יוצא שרוב הלילות אתם נשמרים, ורוב הלילות אתם גם ישנים.

לק"י

לנו יש מקלט בבניין.

אני מארגנת לפני השינה את הנעליים/ קפוצ'ונים/ שמיכה/ מה שצריך.

במקלט השארנו תיק עם ציוד.

כשיש התרעה- קמים, מעירים את כולם, נועלים נעליים. אם התינוק ישן, אני שמה אותו במנשא.

ויורדים.

לפני שבוע נפל פה טיל במרחק של כמה רחובות, ומההדף נשברו חלונות. לא רוצה לחשוב מה קורה כשזה קרוב.

התרעות בלי אזעקות

אבל אצלינו לרוב יש גם אזעקות, אז יורדים אחרי ההתרעה.

גרים רחוק מאוד מכל אזור מוגן

אם יוצאים ברכב בהתרעה אולי מגיעים בדיוק כשמתחילה האזעקה ואולי היא תופסת אותנו ברכב עדיין

לעשות את זה כל פעם שיש התרעה ועוד באמצע הלילה

כשרוב ההתרעות הן בלי אזעקה פה

זה טירוף

אז נשארים בבית ואומרים פרק תהילים

ובסוף אין כלום.

להם באמת יש את הגישה שהמעשים שלהם לא משנים כלום והכל מכתוב

ביהדות זו לא הגישה ויש לנו חובת השתדלות

ובעיניי אישית כשבוחרים איפה לגור משקללים גם את העניין הזה של ממד/מקלט .. ומבחינתי לגור במקום בלי אופציה למיגון ובלי אופציה להתארח איפשהוא כשיש תקופת מתילות זה להכניס את כעצמך לסכנה במודע ובמיוחד כשיש ילדים שאנחנו אחראים לשלומם

ואני לא אומרת את זה בתור פריווילגית עם ממד בתוך הבית אלא כמי שיש לה מקלט בבניין וכחלק מהשיקולים כשראינו דירות חשבנו על הסיטואציה של לרוץ עם הילדים למקלט 

אנחנו קנינו את הבית הנוכחי שלנו לפני 13 שנים - עוד לא היה אז מצב של טילים שהגיעו לירושלים (מלבד אולי מלחמת המפרץ הראשונה), אז זה בכלל לא היה בשיקולים שלנו, לבדוק את אפשרויות המיגון... ומניחה שאנחנו לא היחידים, אז אי אפשר "להאשים" מי שגר בבית בלי מיגון.

ב"ה יש לנו מקלט. אבל כן, ברור לנו שאם עכשיו נחפש בית חדש (זה נמצא במחשבות שלנו) - זה יהיה בית עם ממ"ד, כי הזמנים עכשיו שונים...

אני עברתי לדירה הנוכחית עם ממד ב2020 .

זה היה שיקול בבחירה אז, אבל זה לא שידענו או חשבנו שככ נשתמש בו. לצערנו

מי שגר בדירה כבר יותר מזה - זה לא היה כזה שיקול ואנשים לא מחליפים בתים בתדירות כזו גבוהה.. מה גם שיש הרבה בנייני מגורים ובתים לא ממוגנים במדינה

שביהדות יש חובת השתדלות

אבל זה מגוחך להאשים כל אחד שגר בבית לא מוגן באי קיום חובת ההשתדלות שלו

בבחירת מקום מגורים יש כל כך הרבה שיקולים

ואף פעם אין מושלם

גם כל מי שגר ביו"ש לא עובר על ונשמרתם

למרות שזה נחשב יותר מסוכן מלגור בעיר

מרגישה אשמה.

לא עומדים במחירים של דירות עם ממ"ד, פשוט לא אפשרי...

מבינה אותך מאוד ולמערי גם אנחנו לא שוכרים דירה עם ממד בגלל הפער במחירים וזה סיוט הסיוטים! להרים ילדים קטנים כשבעלי במילואים זה ממש לא כיף לי אבל זה מחובתי ועצוב לי לשמוע על נשים שנשארות בבית גם אם יש מקלט כי התינוקת ישנה או כי אין כוח

אבל יש לי מקלט עם אפשרות הגעה תוך הזמן שמוגדר באזור שלי ..

שוב אני לא מדברת על מקרים קיצוניים כמו חוות וכל זה שבאמת אני מאחלת שה' ישמור עליכם וישלם כגמולכם על השמירה על ארץ ישראל

אבל גם אם גרים ביישוב צריך לשבת להם על הראש שידאגו לפתרונות מיגון !!! מכירה מקרוב שכונות קראוונים ששמו בהם מיגונית אחרי שתושבים הפעילו לחץ/ התרימו למיגונית

להגיד 'אם ה' יחליט זה לא משנה איפה נהיה' זה ממש לא אמירה שאפשר להגיד בתור יהודים מאמינים.

הקב"ה הטיל עלינו אחריות לפעול בעולם. נכון שגם כשאנחנו עושים את כל ההשתדלות שלנו, לא הכל בידיים שלנו, והקב"ה יחליט מה יקרה. אבל ברור שלבחירות שלנו יש השלכות. ומי שמסכן את עצמו במודע - אז כן עשוי לקרות לו מה שלא היה קורה אם לא היה מסכן את עצמו. ולא חסרים מקורות שיוכיחו את זה.

ולגבי המצב הנוכחי - אני מאמינה שנכון לעשות את המקסימום השתדלות שלנו, בהתאם לנסיבות. גם אם זה דורש מאיתנו מאמץ גדול. אנחנו לא ישנים בבית מתחילת המלחמה, כדי לחסוך מאיתנו יציאה החוצה באמצע הלילה. כשיחזירו את הגנים נצטרך לשקול שוב מה לעשות (כי כרגע אנחנו ישנים בגן).

היו גם מצבים שכן נשארנו בבית שלנו (באזור הכי מוגן) - לא במטחים איראניים, אבל כן בטילים חותיים. באותו מצב זה היה נראה לי כמו השתדלות נכונה לסיטואציה.

אבל בכל מקרה לא נכון להחליט לא להתאמץ ולהשאיר את זה ל'רצון ה'...

זה לא או שנשמרתי או כלום
יש גם אמצע...

אצלנו מכירה הרבה שבלילה לא יוצאים למקלט, מי שאין לו בבית
גם תלוי אזור אני חושבת...
100 אזעקות ביום? זה במרכז?
עדיין בלילה למצוא מרחב מוגן בבית

קוראת מה ענו לך פה...מעניין

אנחנו הולכים למקלט ציבורי.

זו ההשתדלות שלנו...

אצלי הבן בגיל 4 כל הזמן עסוק עם צבעים ודפים

קניתי לו חוברות צביעה היה בעננים

לפעמים מגוון עם מדבקות מכל הסוגים.

הקטנה בת שנתיים משחקת הרבה במגנטים

עכשיו הזמנו לה במשנת יוסף בימבה, בטח זה גם יעסיק אותה מלא.

אה והגדול שלי ירד היום לשביל ליד הבית עם השכנים

והם ציירו על המדרכה עם גירים, הוא היה מאושר.

חידות עם ציורים במעטפות, כל ציור מראה על המקום בו מוחבאת המעטפה הבאה, ובסוף מקבלים הפתעה כלשהי.

מסלול מכשולים

לנסות לעשות לו"ז שייתן להם עוגן וגם לך יעשה סדר.

ארוחת בוקר

תפילה וקצת שירים

פעילות תנועה

משחק לבד

ארוחת עשר

סרט / משחק במחשב

יצירה

ארוחת צהריים

משחק לבד

הפעלה שלך (חפש ת'מטמון, חבילה עוברת, מסלול מכשולים וכו')

מקלחת ארוכה (אמבטיית משחקים משותפת, צבעי ידיים במקלחת וכו')

ארוחת ערב

משחק לבד

סיפור לפני השינה

לישון

אבל באמת הארת את עיני שאין לנו סדר יום מסודר

כי אין יום ולילה .. אבל אולי צריך באמת לעשות משהו כמו לו"ז יומי שכן אפשרי

יש מצב שהוא חוזר יום אחד יותר מוקדם?

כדי באמת ללכת להביא קצת תעסוקה (אותי זה מציל פה)

האמת שאפשר לנקות איתם ביחד לפסח

שלי מגיל 3 מרוקנים מגירות ומנגבים, מביאים לי דברים

שימי להם מוזיקה קצת

הכל חוץ מזה. יש עוד מגירות בבית

את המגירות שלהם עושה כשהם ישנים 

אנחנו עושים הרבה משחקי ספורט

חלק מול יוטיוב- רועיקי מצחיקי וכאלה

היום בנינו מסלולי מכשולים וקפצנו בינהם

זה כל מה שלוקח את הזמן

אחלה תעסוקה 

אנחנו עשינו לקראת פורים -

הדפסתי הרבה 'ציפורים' (זה יכול להיות כל דבר שמחליטים, אצלנו זה מה שבחרנו), והחברתי בכל מיני מקומות בבית. כל פעם כשמוצאים ציפור - כולם מקבלים שוקולד צ'יפס.

אצלנו זה ממש יצא חמוד, מרים את המצב רוח כל פעם כשמישהו מוצא ציפור... (ואפשר גם להחביא מחדש ציפורים שנמצאו קודם).

בעצם זה לא ממשש עונה על השאלה הפותחת כי זה לא לגמרי תעסוקה. זה יותר משהו שמלווה לאורך הימים ומוסיף קצת עניין ומצב רוח טוב.

אולי יש שכנים שיש להם חומרי יצירה להשאיל לך?

להוציא גיגית מים גדולה ולתת להם להתחיל לנקות משחקים לפסח.

כלי מטבח, לגו, דברים שלא מתקלקלים משהות ממושכת במים וסבון.

לשמוע סיפורים מהטלפון.

לחפש עיתונים ולתת להם לגזור לפי נושא (חיות, מאכלים, מוצרי חשמל... לפי מה שיש בעיתון).

לבנות אחד לשני מסלול (מכריות, כסאות, מכשולים להנאתם).

להשאיל חיית מחמד משכנים (אוגר, תוכי). מעביר יופי חצי יום.

בכלל, להחליף משחקים עם שכנים זה להיט.

עבודות בית- לעשות ממש ממש בנחת איתם יחד. גם אם לא מתקדם כמעט בכלל (כי המטרה היא התעסוקה, לא הניקיון...)

נגיד, להפוך אותם לשליחים על בימבה, והם ככה מסדרים כל פעם חפץ אחד למקום.

או הכנסת בגדים למכונה- תביא לי רק מה שבצבע שחור. ועכשיו רק כחול וכו'.

משחקים איתך כשאת מבשלת/עושה משהו עם הידיים שהם לא יכולים להצטרף-

משחק אסוציאציות. אצלי שיחקו בזה מלא. פשוט כל אחד אומר את המילה הראשונה שקופצת לו לראש.

או- כמה שיותר דברים ירוקים. או שמתחילים ב-אות מסוימת (תלוי בגיל).

עכשיו בן ה-8 שלי המציא משחק- כל אחד חושב על מאכל, אומרים '3, 4, ו-' ואומרים בו זמנית מה כל אחד חשב ומנסים להרכיב מזה מאכל. בטוחה שאפשר למצוא גרסה גם לקטנים יותר. 

לא מתכוונת שיעילה לנקיון

אבל הם אוהבים לרוב להוציא ספרים מהמדך להעביר ניגוב ולהחזיר

לרוקן קוביות מהקופסא לנקות אותה

או אפילו אותן אחת אחת אם הז מעסיק אותם

אם רוצים יותר הרפתקני

לתת עם מטלית רטובה לנקות כיסאות כתר או כל מיני מחשקים מפלסטיק

פשוט כתעסוקה

חלק מזה גם אולי חעזור לך לפסח

אני עישתי עם כל הקטנים אתמול את כל המשחקים

מייני יחד מחשקים הם ניקו סלסילות

ומדפים

היה ממ שמועיל בסוף

וברוררר שזה לא נח וכיף ומהיר כמו לנקות לבד

וברור שהיו מריבות וכו

אבל העסיק את כולנו

בר בצק

אחלה תעסוקה לגדול (בן 3) האמצעי קצת פחות מעסיק. 

היה יום מעיק ומתיש

לבעלי יש איזה פרויקט מטורף בעבודה אז הוא עבד כמעט 24 שעות ברצף מצאת שבת, חזר באמצע הצהריים ל3 שעות לישון אבל בגדול זהו

כמעט חיכיתי לאזעקות כדי שאראה אותו לחמש דקות.. ולא מספיק הבנתי שזה הולך להיות ככה...

ובמקביל יום ראשון הוא יום שתמיד מורכב לי

מלא אזעקות והתראות ושיבושים

והילדים מחורפנים ואו שהם רבים או שהם בוכים או שהם משתוללים לי על הראש

ולקינוח ניסיתי להכין ארוחת ערב שווה ושיהיה לנו קצת זמן ביחד

והתחרבש לי הלוז

ובעלי הלך לישון(באופן מוצדק, כאמור הוא היה ער מעל 24 שעות ואז ישן 3 שעות...)

ונשארתי לבד עם אוכל שווה אבל חמוץ לי בלב לאכול לבד.....

ואין אופק

ומחר יהיה שוב קשה.

יש פה פרחח קטן שעדיין ער!

אנחנו לא בבית משבת שעברה

הילדים הפוכים

התינוק רק רוצה ידיים

ובנוסף אני תמיד מתחלקת עם בעלי בחופשת הלידה ובגלל שאני יוצאת רק לחודש וחצי לא מביאים לי מחליפה

ואני בעבודה סופר חיונית והייתי אמורה לחזור בעוד שבוע ובעלי מגוייס

אז המנהלת שלי לוחצת בצדק אבל אין לי מה לעשות ומהבוקר אני עצבנית וזה כמובן משפיע על כולם ואז הכח מעצבן

היו פה איזה 4 אזעקות,

חזרנו במוצ"ש אחרי שבוע כמעט אצל המשפחה,

לרדת כל פעם עם ארבעה ילדים ובינהם תינוקת למקלט,

לכבס, לנקות את הבית, לקפל בגדים ועוד.

ילד שמאוד מאתגר אותי וכעסתי עליו הרבה,

וגם להיות איתם לבד בלי בעלי שעובד מחוץ לבית.

היה ממש לא פשוט..

מקווה לימים יותר רגועים 

עשיתי תחרות צרחות עם בת שנתיים

והיה מביך ונורא ואיבדתי שליטה והלקיתי את עצמי וחוזר חלילה

בסוף ישבנו שתינו במיטה וחלקנו שקית דוריטוס דוחה שהיא מצאה והביאה לי

תזכורת למחר - רסקיו סביב השעון 

מציעה אטנט.

גם הטייסים לאיראן אמרו שהם לוקחים את זה 

זה בוסט אנרגיה

לא מתמכרים מפעמים בודדות

ותאמינו לי המשימה שלנו לא פחות מתישה משלהם.

אני לקחתי ראיתי ישועות

לק"י

זו תרופה לקשב וריכוז.

בזמן האחרון מאוד השתדלתי לעשות יותר ספורט

לפחות פעם בשבוע הליכה רצינית ועוד פעם אחת ספורט בבית.

ועכשיו פשוט לא מסוגלת, לצאת להליכה אני קצת חוששת

למרות שאין פה כמעט אזעקות אבל עדיין.

ולעשות ספורט בבית עם הילדים אין לי חשק.

ובא לי ממש לקנות לי ערימה של חבילות שוקולד...

אוףףףףף וזה ממש ממש ממש מבאס אותי

ועדיין לא גורם לי לעשות משהו באופן שונה.

היה יום סביר. למרות שהבעל מגויס והלמידנ מרחוק התחרבשה.

אבל בלילה האחרון היה קשוח אש. הילד בכה איזה 3 שעות (ב2 פעמים) והקטנה גם קמה הרבה. כמעט לא ישנתי.

ועכשיו זה חוזר על עצמו שוב. צרחות עד לב השמיים

חיבוק גדול.

הלוואי שיש משהו שיכול לעזור 

לקרוא עיתון מטופש, קצת לבזבז זמן במחשב.

הלוואי כולנו נרגיש מחר טוב יותר ונזכה ממש מהר לראות את ביאת הגואל.

(ואז אהיה פנויה לכל העבודה שמחכה לי 😅)

קמנו כולנו מאזעקה ואני שונאת לקום עם הילדים ביחד תמיד קמה לפניהם

צללתי לעבודה במחשב בזמן שהם אוכלים תראש מסכנים

אכלתי מלא שטויות

עד שבאה הישועה - באתי לשים ראש רגע כמעט נרדמת - אזעקה😵‍💫

מפה לשם אני ערה עד עכשיו

הבית ג'וחה, לא הספקתי כלום לפסח, אפילו כביסות לא סיימתי לקפל ואני שוב פה גוללת..מחר יום חדש😑

ניקיונות, לימודים עם הילדים...

בפועל, כאבי תופת בבטן ואני מושבתת במיטה מתה מכאבים. 

אם אני הייתי עם ניו בורן ועוד שני קטנטנים בבית וכולם בסוף יום בחיים אוי ואבוי למי שיעיז לתת לי בראש על משהו, חייו יהיו בסכנה.

את רק ילדת, שום חוברות וקריאה עכשיו😅

אני עם דלקת גרון משבת בצהריים (שארחתי!! אנשים בלי מקלט בסביבה.. לא שיש לנו ממד חלילה)

הילדים הפוכים ומחורפנים

הבייבית נזכרה שאם כולם בוכים היא גם רוצה וכל היום צריכה ידיים

לא אכלתי כלום נורמלי אפילו שהמקרר מלא משבת. קפה ושוקולד וקפה ושוקולד.

ולסיום סיומת- חזרו לנו האזעקות.

בת ה4 בחרדות לא נרדמה עד 11

ומאז לא ישנתי חצי שעה רצוף בגלל התינוקת

עד עכשיו, אמיתי אמיתי.

והיה מלאאאאאא התרעות הלילה, ב"ה כמעט בלי אזעקות אבל אני נגמרת מזה נפשית.

והגדול הלא גדול מפתח פחדים בדרך שלו ועכשיו מזדנב אחריי בכל מקום בבית ואם אני לא צועקת כמה דקות הוא אומר לי שהוא בלחץ מרב שאני שקטה...

אה, ולסיום סיומת בעלי נדבק ממני! וגבר חולה כידוע זה הרבה יותר חמור מאשה יולדת+ חולה.

נכון כיף לנו?

שייך פשוט לכבות אותם? אצלנו גם יש המון התרעות בלי אזעקות ופשוט כיביתי. לא רואה שום עניין מלקום בלילה בלי סיבה...

וחיבוק לך על השאר, נשמע קשוח

צריכים את הזמן להוריד ה4 ילדים אמן שישנים למקלט

תחזיקי מעמד!

לי היה דלקת גרון לפני 3 שבועות חשבתי שאני מתה. 

קיבלתי הודעה מפנגו שיש לי חוב שלא שילמתי עליו ומהלחץ הכנסתי פרטי אשראי ושילמתי. רק אחרי שלא קיבלתי קוד אישור על העסקה לפלאפון קלטתי שכנראה זה פישינג.

מהצד בעלי מתאפק לא להתפוצץ עליי אבל כולו כועס ועצבני למרות שמתאפק.

איזה אנשים רעים שמנצלים את המצב הרעוע של כולנו לגניבת אשראי.

מרגישה פתי ושיצאתי נעל.

אוף

זה לא בעיה לבטל אשראי ולקבל חדש מהר.