פריקה- בחירת התקניםחלומות חלמתי
אמאלה איך מחליטים?!...
לכל סוג יש יתרונות וחסרונות
כל גוף מגיב אחרת
מחזור ממש ממש כבד נשמע לי סיוט(התקן נחושת)
אבל דימום הסתגלות של חצי שנה נשמע לי גם סיוט( התקן הורמונלי)

בעקרון החלטנו על התקן נחושת כי אין לי בעיה לקבל מחזור ודווקא נראה לי זה יעשה לנו טוב לחשק ולזוגיות (ובלי להוסיף הורמונים לעסק)
אבל אם המחזור הוא כל-כך כבד כמו שראיתי פה בשרשורים קודמים אז זה עושה לי פיק בירכיים ומלחיץ אותי.


(וחוץ מזה שיש לי תור לרופאה יום אחרי הטבילה של אחרי לידה סוף סוף, ורואה פה שיש כאלה שהיה להן קצת דימום אח''כ וזה אסר אותן. באלי לבכות....)

בע
איך הווסת שלך בדרך כלל?מיקי מאוס
אם היא לא מאוד כבדה גם עם התקן אין סיבה שהיא תהיה סיוט, אצלי הראשונה והשניה היו קצת יותר רציניות ואחר כך לגמרי דומה למה שהיה לפני

רק נוספו כתמים לפני ואחרי שזה באמת מאוד נפוץ

מבחינה הלכתית- תפני לרב שמקובל עליכם ותבררי הנחיות מדויקות לשיטתכם
אבל בגדול-
דימום אחרי התקנת התקן הוא פצע לרוב הדעות ב24/48 שעות שאחריו. אחר כך אם את טהורה אפשר להתחמק מהכתמים אם יהיו
לפעמים יש דימום כמעט כמו ווסת שאוסר זה קיים אבל לא חיב להיות

לגבי המחזור (אם את מניקה זה יכול לקחת עוד כמה חודשים טובים)
צריך להבין מדויק מתי זה נחשב שאתם נאסרים, מתי עדיף לא לקיים יחסים גם אם עוד לא נאסרתם ויש כתמים, ומה לעשות לגבי הטהרה כדי להצליח לסיים 7 נקיים כמה שיותר מהר (הרבה פעמים עם התקן פוסקים ללבוש צבעוני ולהמעיט בבדיקות)

ובכללי לשמוע מה היחס ההלכתי לשיטתכם לכתמים שנובעים מהתקן לא הורמונלי בגלל הספק שהם נובעים מפציעה ברירית הרחם יש פסיקות שמאוד מקלות

מבין התקני הנחושת באמת אין ברירה אלא לנסות כי כל אחת עם חוויה אחרת
אישית היה לי טוב עם הבלרין של דר ברעם (והמלצה חמה ממש להתקין אצלו, הוא אלוף מקצועי ומכבד)
הוסת הרגילה לא כבדה...חלומות חלמתי
טוב שאת אומרת , נתייעץ. תודה!
עונה בקצרהסליל
לי היה בעבר מחזור די כבד, אבל דווקא עם נובה טי אני ממש מרוצה.
המחזור בערך ארבעה ימים, משתמשת בגביעונית וזה מושלם ביחד.
אחרי המחזור לפעמים יש עוד מעט כתמים
אבל בסך הכל אני ממש מרוצה

בעיניי זה שווה ניסיון
נובה טי זה הרגיל?חלומות חלמתי
הרופאה אמרה שיש לה את ההתקן אצלה, לא אמרה לי איך קוראים לו..
אז כנראה נובה טי הוא הכי נפוץ וזול..אבל תשאלימיקי מאוס
בהתקנת התקן שווה להשקיע ללכת למישהו מומחה. אם הרופאה שלך מנוסה בזה מאוד אז הכי כיף אבל זה חשוב ושווה להשקיע
היה לי גם נובה טי וגם בלריןשמיטה
עם הנובה טי אכן מחזור כבד, הפסק ביום השמיני - תשיעי בערך.

עם הבלרין זה התקצר ליום השישי - שביעי.

מאז החתונה אני עם התקנים בין הריון להריון כך שלא רלוונטי להשוות ללפני החתונה..

משתנה מאד לאשה לאשה.

הכתמות בין לבין לא היו לי.

מומלץ לשים את ההתקן לא בימים שאת טהורה.
למה בימים שאני לא טהורה?חלומות חלמתי
אני אחרי לידה. מחכה כברר להטהר. וכנראה אוכל לטבול בערב לפני. למה לא כדאי?
כי זה עלול לעשות דימום קליל.שמיטה
לי הרב אמר שזה אוסר.

לרוב הדעות זה לא אוסר,אז צריך לשאולמיקי מאוס
ואז דווקא כדאי להתקין אחרי טבילה כי את הכתמים אחר כך ככה אפשר להעביר בלי להאסר
ואם עוד לא טובלת אז זה יכול להקשות על הטהרה (אם כי יש פסיקות מקלות כמו שכתבתי שתולות בספק פצע ואז הכל יותר פשוט)
להפך... לי המליצו לשים אחרח טבילהמקרמה
אם ההתקן יגרום להחתמות יהיה מאוד קשה להיטהר.

לעומת זאת אם היא כבר תהיה אחרי טבילה ניתן ללבוש כהה ולהתעלם מהתמותה כל עוד זה לא הופך לדימום

לגבי דימום בעקבות התקנה הרבה מהפוסקים מתיחסים אליו כדם מכה וגם לרוב הוא לא מהרחם אלא מצוואר הרחם ולא מטמא
אף פעם לא הבנתי את זהמחי
מכניסים את ההתקן לתוך הרחם, לא?
פתיחת הרחם אוסרת, ואין דרך להוכיח שלא יצא דם כשהרחם נפתח
רוב הפעמים דימום מהתקןמקרמה
הוא מעצם 'נעיצת' ההתקן בדופן הרחם ולכן זה דם מכה
זה לא דימום הורמונלי.

ורופאה שמתקינה בהחלט יכולה לראות את מקור הדימום
ובעיקר להגיד אם היה משהו לפני ההתקנה
תלוי פסיקההריון ולידה
(אנונימית 1)

אצלנו אם יש דימום מהתקנה עד זמן מסויים לא זה לא אוסר, אבל אם הפסיק והמשיך אפילו בתוך טווח הזמן זה כן אסר.

ובהוצאת התקן הרב שלנו פוסק שאם יש דימום/כתמים זה נחשב מהרחם.
בפרט אחרי שהוצאתי ועשינו בירור עם רופאת נשים דתיה כדי לדעת לענות לו בדיוק אם היא יכולה לדעת מה המקור של הדימום ולא היה אפשר לשלול שזה מהרחם.
לפתיחת הרחם יש הגדרה של רוחב מסויים והתקן לאבתי 123
נחשב כפתיחה הוא גם ממשיך לשבת בפתח הרחם במילא.
הדימום נחשב דימום מכה
יש רבנים שבכל זאת מחמירים בזה ואומרים שההתקנה אוסרת
הוא לא יושב בפתח הרחם...מיקי מאוס
התקן אמור לשבת בתוך הרחם, בא"ס רואים אותו ממש באמצע
החוטים שלו לפעמים יוצאים תלוי אם גזרו אותם עד הסוף או לא

אבל באמת רוב הפוסקים לא מחשיבים כפתיחה שאוסרת אם זה לא פתיחה גדולה מספיק (כזו שמצריכה הרדמה)
ובהתקנה פותחים ממש טיפונת רק כדי להכניס
לכן לשיטתם גם רוב הטיפולים האחרים ברחם לא אוסרים
מלבד גרידה
יש דעות שונות בפסיקה לגבי הפתיחה של הרחםהשקט הזה
מה אוסר.
יש טווח די רחב של דעות עד כדי דעה שרק פתיחה שנפתחת מבפנים ולא מבחוץ ע"י מכשירים (כלומר רק פתיחה של לידה) אוסרת.

גם לגבי הדימום, יש דעות שונות האם זה דימום שאוסר או שזה דם מכה.

ככה שכמובן זו שאלה לרב, ועפ"י הפסיקה שלו תהיה ההחלטה אם להתקין את זה בימי טהרה או איסור.
אם הרב פוסק שלדעה שלכם זה אוסר אז כמובן שעדיף להכניס את זה גם ככה בתוך ימי האיסור, אם לדעת הרב זה לא אוסר אז ברור שעדיף לעשות את זה בימי טהרה כדי שיהיה יותר קל לא להאסר מהכתמים.

אני עם מירנה הורמונלי ולא היתה לי חצי שנת הסתגלותכבתחילה

זה עניין של ניהול סיכונים.

אוף זה בדיוק העניין. כל אחת אחרת...איך אדע מה טובחלומות חלמתי
לי?

אוף איזה כאב בטן יש לי...
אי אפשר לדעתכבתחילה

עושים שקלול ורואים על מה הכי כדאי להמר.

 

אתן לך נקודות למחשבה שהינחו אותי.

1. אני לא מעוניינת ללכת כל חודש למקווה לכן התקן לא הורמונלי נפסל מיד.

2. האם את אחרי לידה? תבדקי עובי רירית הרחם באולטרסאונד. ככל שעובי הרירית דקה יותר ככה הסיכוי לדימום הסתגלות בהתקן הורמונלי יורד. אני עברתי מגלולות שדיקקו את רירית הרחם והמעבר היה סביר לחלוטין.

3. עד כמה תוכלי לשרוד להיות אסורים יותר ממותרים? ואת עניין הכתמים- יכולה להסתדר או שתהיי במתח תמידי האם נאסרים כבר?

 

זה גם שאלה של פסיקה.טארקו
צריך לברר מה נחשב אוסר מבחינת הרב שלכם

למשל אם ההתקנה עצמה לא אוסרת אז הרבה פעמים אפשר להימנע מלהיאסר מהכתמים של ההסתגלות....
אני עם התקן נחושתדרשתי קרבתךך
המחזור לא מאוד כבד ..
אני בערך חצי שנה איתו כבר אולי. קצת יותר
אני לא יכולה להגיד שאני נטהרת מאוד מהר וזה קצת מעצבן .. אבל מצד שני גם המחזורים שלי בכללי היו לפחות חמישה שישה ימים אני זוכרת
בדרך כלל מצליחה הפסק ביום השביעי אבל אני חושבת שאם הייתי יותר מתאמצת אולי עם שטיפה ושתיית לימון זה היה עוזר לקצר ושמעתי גם על רפואה משלימה אז אני רוצה להתחיל רפלקסולוגיה
אבל אין לתאר מבחינת החשק שהמצב מעולה לעומת גלולות וכמובן ההתחדשות הזו שבסוף היא נצרכת אחרי כמה שנים של זוגיות ..
אז אני כן ממליצה לנסות כדי לראות איך הגוף שלך מגיב ולדעת שבהתחלה תצטרכי לשלוח שאלות לרב וזה עדיף על פני להאסר למלא זמן כל פעם ..
ענית מה שהתכוונתי לענות אז מצטרפת😀אמא אבא ותינוק
נכון שזה גורם למחזור כבד אבל לדעתי לגמרי ברמהבתי 123
שאפשר לסבול ומתרגלים לזה. אם יש לך נטיה לאנמיה כדאי לקחת תוסף ברזל
לי יש נובה טיאחת פשוטה
ואחרי חצי שנה של מחזור קצת יותר כבד וקצת יותר ארוך, הוא הסתדר בחזרה למה שהוא היה.
בעייני שווה לגמרי.
אני מתבעסת מזה שאני מקבלת מחזור כל חודש, אבל אם הייתי במקומך שלא היה לי בעיה עם זה אז בוודאי שהייתי הולכת על התקן בלי למצמץ.

על כל אחת זה עובד קצת אחרת אל תיבהלי באמת.
תודה לכולכן!חלומות חלמתי
בינתיים ככל הנראה יש לי שאריות שיליה....
הרופאה שלחה אותי להיסטרקוספיה ורק שבועיים אחרי אפשר לשים את ההתקן....

כייף בסכה😐
תשמחי שגילית את זה עכשיו לפחותמיקי מאוס
כנראה.. בע"החלומות חלמתי
הרופאה ביקשה גם לעשות ביופסיה...
מלחיץ האמת
זה חלקסליל
קבוע מזה אם אני לא טועה.
תמיד כשמוציאים שארית גם שולחים אותה לביופסה.
לרוב הכל בסדר, זה עניין פרוצדורלי.

זה באמת לא כיף, עברתי את זה בשתי הלידות שלי. אבל אחרי זה זה עובר וכבר שוכחים מזה
אויי , אבל לפחות גילית את זה עכשיוהשקט הזה
אם תרצי המלצות ומידע על היסטרוסקופיה אני אשמח לענות

(עברתי 4 היסטרוסקופיות שכללו בתוכן את כל הסוגים שיש אז צברתי קצת ניסיון)
יואוחלומות חלמתי
בעיקר מטריד אותי כרגע אם יש דימום אח''כ שאוסר...עד שהצלחתי להיטהר...(למרות שלפחות הצלחתי להיטהר!)

והרופאה המליצה לי על דר' איתן מרדכי באסותא ראשון לציון. מכירה?
לא מכירה. אני עשיתי במעייני הישועההשקט הזה
אצל מירב רז. מדהימה.

בדכ יש אחכ דימום, אם הוא אוסר או לא זה כבר עניין של פסיקה.
הפסיקה של הרב שלי היא שהדימום נחשב דם מכה וזה לא אוסר..
אבל יש בזה פסיקות שונות.
גם הרבה פעמים הרב ישאל באיזה רוחב המכשיר שהשתמשו בו כדי לפסוק אם הייתה פתיחה שאוסרת או לא..
טוב שאת אומרת. נברר לפני הבדיקה מה צריך.. תודה!חלומות חלמתי
עשית בהרדמה מלאה? משתחררים באותו יום?חלומות חלמתי
קבעו לי בשעה 3 בצהריים... יודעת להגיד לי מה מצופה לי?
זה תלוי בגודל של השאריתהשקט הזה
בגדול אני עברתי גם להוציא שארית, וגם לפתוח הידבקויות אז עברתי גם עם הרדמה וגם בלי.

אם השארית לא גדולה, בד"כ מעדיפים היסטרוסקופיה שנקראת סי אנד טריט- ז"א לראות ולטפל, כי בלי הרדמה יש פחות סיכון לסיבוכים.

אם השארית גדולה וצריך להכניס מכשירים יותר גדולים אז יכול להיות שירדימו.

אצלי כשהיה צריך להוציא שארית, הכניסו אותי לחדר ניתוח עם חתימה על הסכמה להרדמה וכו' ושם התחילו קודם בלי הרדמה, ואמרו שאם יהיה צורך ירדימו. בסופו של דבר עבר באמת בלי הרדמה.

לגבי מה מצופה-
את נכנסת לחדר ומתארגנת. יכניסו לך נוזל לרחם כדי להרחיב את הרחם ולאפשר כניסה של ההיסטרוסקופ. מכניסים מכשיר דק עם מצלמה בקצה, יש אפשרות לראות את זה על מסך, אני העדפתי לא לראות.. מנתקים בעדינות את השארית ומוציאים.

וזהו בגדול.
הבטן עלולה לכאוב, גם בימים שאחרי.
תביאי פד לשים אחרי כי גם אם יש מעט דימום, זה לפעמים נראה יותר בגלל המים שיוצאים מהרחם..
כדאי שיהיו משככי כאבים זמינים למקרה שהבטן תכאב מידי.

זו פרוצדורה לא ארוכה, אמנם לא הכי נעימה אבל סבירה לגמרי.

אם יש לך עוד שאלות מוזמנת בשמחה לשאול כאן או בפרטי
אני אתן עוד צד שלא תופתעי...טריגר-חוויה קשה בהיסט'אמהלה

אני עברתי היסטרוסקופיה אבחנתית  SEE&TREAT אצל ד"ר ברונו רוזן שנחשב מומחה בתחום.

עברתי חוויה מאד קשה!!!!

היה לי מסך מולי שבו צפיתי בכל התהליך- זה היה נורא. לא הייתי מוכנה למה שאראה שם תוך כדי הרגשת הכאב הנוראי! זה לא כאב כ"כ חזק כמו שזה בנשמה שלך וכשאת רואה איזו פעולה גורמת לכאב שלך זה גורם לזה להרגיש כואב פי כמה.

אני לא התכוננתי לכזה תרחיש.

כשהתייעצתי כאן בפורום אף אחת לא תארה את זה כך.

הייתי לבד. וכמעט לא הצלחתי ללכת לאוטובוס מרוב הלם מהחוויה והכאב שעברתי

לי היה כאב כמה ימים ודימום 3 שבועות שלא הפסיק עד שלקחתי פרימולוט נור.

נפשית לקח לי זמן ארוך מאד להתאושש מזה.

מאחלת לך שתחווי את  זה בצורה הכי קלה ובכמה שפחות כאבים ועוגמת נפש.

סליחה אם הפחדתי אותך- אני אישית הייתי שמחה אם היו מתארים לי מראש פרטי פרטים....

בשורות טובות

רק בריאות

יואוו. תודה על השיתוף. נשמע חויה ממש לא נעימהחלומות חלמתי
אדע למה להתכונן..תודה!
אז אני באמת לא הסתכלתי על המסךהשקט הזה
אולי זה משמעותי לחוויה
חשבתי שזה יראה כמו אולטרה סאונד. לא ציפיתי לראותאמהלה

בלייב מספריים חותכות.....

אני הסתכלתי מרותקת 🤭זוית חדשה
וואי צמרמורתתתתתתרקלתשוהנאחרונה
תודה רבה רבה על הפירוט!חלומות חלמתי
1. כשהיה לך בהרדמה מלאה, השתחררת באותו יום? כמה זמן אחרי?
2. אפשר שיהיה מלווה איתי בחדר ניתוח? .. ואנחנו כנראה נגיע עם התינוק( בכל זאת אישה מיד אחרי לידה עם תינוק יונק...) ייתנו לבעלי להיות איתו בפנים?...

תודה!
אני גם עברתי היסטרוסקפיה, אז עונהזוית חדשה
1. עברתי ב10 בבוקר בערך, ואז השאירו אותי לכמה שעות של התאוששות, ובצהריים הייתי כבר בבית.
2.לא מכניסים מלווים לחדר ניתוח.
לי בזמנו אמרו שאסור להביא את התינוק.
ובכל מקרה, אם יעשו לך עם הרדמה מלאה, אסור להניק כמה שעות אחרי זה.
תודה!חלומות חלמתי
אוקיי
באסה... לא אמרו כלום על התינוק, בעלי פשוט יהיה בחוץ איתו ...
גם ככה מסתבכת פה ממש למצוא פתרונות לשאר החבר'ה שבבית...

אולי זה תלוי בית חוליםזוית חדשה
השתחררתי שעתיים אחרי בערךהשקט הזה
אחרי שהתעוררתי, ובדקו אותי וראו שאני בסדר שחררו אותי.

בתוך החדר עצמו אני לא חושבת שאפשר מלווה.

לא יודעת להגיד על התינוק אבל אם זה יהיה בהדרמה תבררי כמה זמן אחרי מותר לך להניק אותו (בגלל החומרי הרדמה שלא יעברו אליו)
תקשיבימאוהבת בילדי

גם לי הייתה שארית, אחרי גרידה.

ועברתי סרט עם הקביעת תורים

ואז הרופא שהיה אמור לעשות את ההיסט' לא הסכים, אמר שזה מוקדם מידי ולא עושים לפני מחזור הבא...

כמה שאני בכיתי... מתסכול ואכזבה ומה לא.

 

משם הלכתי למרכז בריאות האישה וממש התעקשתי על אולטראסאונד, כי הרופא רצה לתת לי ציטוטק.

באולטראסאונד ראו שהכל נקי! רחם נקיה!!! באותו יום עשיתי הפסק.

וזה היה יומיים אחרי האולטר' שראו שארית...

 

לא רוצה לעורר ציפיה ולא לאכזב או משהו- אבל תתפללי על זה. באמת!

ותתעקשי על אולטראסאונד לפני ההיסט', אולי זה יהיה כבר מיותר...

 

בהצלחה!!!

אני יכולה לעזור מניסיוני, או אולי לבלבל בעצםהריון ולידה
הייתי עם שניהם, גם נחושת וגם מירנה.

עם המירנה לא היה לי הסתגלות של חצי שנה, רק 3 שבועות וזהו. שקט.

עם הנחושת היה לי שנתיים מחזורים קלים וקצרים מהרגיל (בד"כ ארוך וכבד אצלי מאד) אחרי שנתיים בערך התחילו להתארך בחזרה לרגיל שלי ועם הזמן התחילו גם כתמים לפני ואחרי.

(אנונימית 1)
היה לי מדהים עם נחושתירוק בעיניים
6 שנים בלי הורמונים, מחזורים סבבה. אולי העוצמה של הדימום הייתה יותר גדולה, אבל מי סופר עם גביעונית? ;)
חחח בולאם_שמחה_הללויה
רק זמן הטהרות קצת ארוך אצלי
יש התקן עם מעט הורמוניםפלא הבריאה
נקרא קיילינה. לפי הרופאה שלי הוא מאוד מומלץ. כי מקבלים איתו מחזור אבל מחזור קצר ודליל.וגם ההתקנה מאוד פשוטה.
מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמראחרונה

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)אחרונה

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

תרופת סבתא מטורפתתתתותית11

חלב עיזים ישר מהעז, ממש לחלוב ולשתות או לגרגר ישר

היה לי ממש כזה אמנם בגיל יותר צעיר

ברמה שלא יכולתי לדבר

באותו יום הכל נעלם

ממה ששמעתי גם מהסופר זה סבבה.מוריהאחרונה

הבעיה עם חלב עיזים יישר מהעז זה חלילה העברת מחלות.

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnutאחרונה

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקורית

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

שנתיים הפרש זה צמוד?שושנושי

בהתחלה כמובן שהיה מאתגר, בהריון לא היה לי קל בכלל.

אחרי הלידה הייתי חייבת שבעלי יהיה נוכח כי לא הסתדרתי לבד.

היום?

הגדות בן 4, הקטן בן שנתיים - ואני פשוט מודה על הילד הזה שהצטרף אלינו בתזמון הזה.

המון כוחות!

עוד לא מניסיון אבל כמוךאנונימיות

עד עכשיו פערים של שנתיים וחצי ושלוש וחצי.

ופתאום הריון מפתיע .. יהיה ביניהם שנה ו10

אני רק יכולה להגיד שההבדל בין גיל שנה לשנה וחצי ועוד יותר שנה ו9/10 הוא עצום.

ממש פחדתי בתחילת ההריון גם שלי היה הכי תינוק יונק ומשם איתי והוא גדל.

אני כבר מתחילה שישי ומצלילה לראות איך זה קורה.

לפני שלושה שבועות נגמל מהנקה...

ובכללי הרבה יותר עצמאי תקשורתי הוא כבר מבין הכל!

ליooאחרונה

צמודים היה קשוח מדי

על סף הבלתי אפשרי

והעצות שלי

לדעת שזה קשה מדי

לא לצפות להסתדר לבד

לחפש כמה שיותר עזרה וחלוקת עבודה הגיונית

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

וואי ממש מתסכלשמ"פ

זה אפילו מכעיס, אני התלוננתי גם על כאבי גב בגלים והרופא ממש צחק עלי שאם זה היה צירים הייתי כבר יולדת ושאני היסטרית וזה הרחם שגדלה וכו'... כמה שבועות אחר כך הייתי עם שמירה התמיכה ....

וב"ה שימשיך כך! בע"ה תזכי ללדת בזמן !