אני מורה לחנ"מ, ומיציתי... נשחקתי, התעייפתי ברמות. נהניתי מזה, אבל התשישות הפיזית והנפשית גומרת עליי ואני גם לא באמת פנויה לבית ולילדים, מביאה את העבודה הבייתה והם הולכים איתי בלב לכל מקום הנערים שלי.
בעברי עבדתי עם נוער בכל מיני מסגרות פורמליות ובלתי פורמליות, כולל חנ"מ כמובן, חינוך רגיל ונוער בסיכון (כולל גם ליווי בנות שירות, בנות מדרשה וכדו').
כמו כן, הייתה תקופה שעבדתי בכתיבת תוכן ועריכה לשונית, זה היה זמני... כשהארכתי חל"ד וחיפשתי משהו מהבית. זה היה חביב, אבל מאוד בודד...
אני חכמה, סקרנית, אוהבת ללמוד, חרוצה... ואוהבת את הבית שלי, מאוד מאוד מאוד... הצד האינטלקטואלי בחיים שלי נזנח, וזה מתחיל להיות חסר לי, ואפילו מאוד.
מבחינת שכר - בעלי בהייטק... ככה שאני יכולה להרשות לעצמי כמה שנים קשוחות יותר כלכלית שבהן אהיה סטודנטית/ משרה של מתחילים (מעדיפה שלא, כי אנחנו בשאיפה לקנות דירה וזה יאלץ לדחות אם המשכורת שלי תרד דרמטית).
למישהו יש רעיונות? כיוונים?
בעברי עבדתי עם נוער בכל מיני מסגרות פורמליות ובלתי פורמליות, כולל חנ"מ כמובן, חינוך רגיל ונוער בסיכון (כולל גם ליווי בנות שירות, בנות מדרשה וכדו').
כמו כן, הייתה תקופה שעבדתי בכתיבת תוכן ועריכה לשונית, זה היה זמני... כשהארכתי חל"ד וחיפשתי משהו מהבית. זה היה חביב, אבל מאוד בודד...
אני חכמה, סקרנית, אוהבת ללמוד, חרוצה... ואוהבת את הבית שלי, מאוד מאוד מאוד... הצד האינטלקטואלי בחיים שלי נזנח, וזה מתחיל להיות חסר לי, ואפילו מאוד.
מבחינת שכר - בעלי בהייטק... ככה שאני יכולה להרשות לעצמי כמה שנים קשוחות יותר כלכלית שבהן אהיה סטודנטית/ משרה של מתחילים (מעדיפה שלא, כי אנחנו בשאיפה לקנות דירה וזה יאלץ לדחות אם המשכורת שלי תרד דרמטית).
למישהו יש רעיונות? כיוונים?
