משני ניסתה לתבןע את ביטוח לאומי בגלל ירידה בשמיעה?
עשינו בדיקה ויצא לנו 40-45 דציבל , בפועל כל היום הילדון אומר "מה? מה? מה? " קשה להתנהל איתו בבית כבר. בדיקה קודמת היה ירידה אבל לא ככה.
הבודקת אמרה לנו לבדוק את הזכויות שלנו.
מקבל טיפול של קלינאית תקשורת בגלל עיכוב בדיבור.
מה הסיכוי שימהרו לנתח מהר? ידוע על נוזלים מהחצי שנה האחרונה בלי דלקות אוזניים
בן 2.10 עם אסתמה קשה ברקע
(יש לי הרגשה שזה לא יהיה קביל, כי למלא ילדים יש ירידה בשמיעה בגלל נוזלים...)
בכל אופן, אם יש קושי בשמיעה ובהבנה וידוע על נוזלים - אז למה שלא ימהרו לנתח? בטח בגיל צעיר, שזה משמעותי לשפה... (אבל האמת שגם בזה אין לנו ניסיון כי הלכנו למנתח פרטי)
עם ילד אחר שלנו, אשתדל לעדכן אותך איך הצלחנו...
אבל כרגע אנחנו מסתבכים😐 (אמרו לנו לפנות לרווחה. נכון לעכשיו הם לא עונים...)
נראה לי שביטוח לאומי זה אחד הגופים שהכי קשה לפנות אליהם, ובטח לקבל מהם משהו...
אבל אולי תתייעצו עם רופא הילדים? לפעמים הקופה יכולה לעזור בזה...
בירושלים גם לפני 20 שנה לא ענו לנו
לגבי תביעה נראה לי מספיק דוח רפואי שמתאר בצורה מפורטת את הבעיה
הרווחה יכולים לכתוב דוח סוציאלי אבל לא ידוע לי שזה נחוץ לביטוח לאומי
כל כך קשה לי שאנשים לא מכירים מי יכול לעזור להם.
יד מכוונת זה שירות של ביטוח לאומי שנועד להנגיש שירותי מיצוי זכויות והכנה לוועדות הרפואיות שלהם, כדי שלא תצטרכי ללכת למקומות שעושים את זה בתשלום.
אני לא יודעת מה בדיוק הצרכים שלכם והאם אתם אמורים לעבור ועדה רפואית (כולם עוברים בסופו של דבר?) או לא, אבל הייתי בכל מצב מתקשרת אליהם כדי לשאול ואולי הם יוכלו לעזור.
שמה פה קישור מהאתר שלהם, תנסו, מה יש להפסיד
השירותים הניתנים ביד מכוונת - סניפים וערוצי שירות | ביטוח לאומי
באסותא פרטי
אבל זה היה לפני הרבה שנים
לא יודעת איך זה היום
אבל כדאי להזדרז כמה שיותר כי זה יכול לפגוע בצורה משמעותית בהתפתחות השפה
האסתמה. רופא ריאות אמר לי רק בבית חולים, המצב שלו מעט מורכב , הוא יצטרך להישאר לאשפוז לילה-2 אחרי הניתוח גם לוודא שלא מתחיל משהו עם הריאות
הבנתי שהרבה פעמים מחכים לראות ירידה עקבית במס בדיקות כדי לנתח
אז אולי באמת לא ימהרו לנתח...
אם יש באפשרותכם, נראה לי שהכי כדאי לפחות להתייעץ עם רופא פרטי מומחה, או לבקש ייעוץ עם רופא מומחה בקופה.
אחד מהם עם אסתמה
אסותא זה בית חולים
אם היום הם כבר לא מקבלים עם אסתמה
אולי אפשר פרטי בבית חולים רגיל
די הלחיץ אם נעשה באופן פרטי כמו אסותא. זה היה לפני מס חודשים שהירידה בשמיעה היתה עוד בסדר, עכשיו יש לו ממש ירידה בשמיעה. וזה מסביר את האי שקט שלו בבית לאחרונה
אולי יש להם אנטרס שנטפל רק בביה"ח?
ומהרופא הנוכחי לבקש את ההסברים לבעייתיות.
לפעמים יש להם אינטרס לפעמים לא. בלי להבין את הדברים לעומק ולהצליב חוות דעת שאתם מבינים מה עומד מאחוריהן, יהיה לכם קשה לדעת.
לפני שהייתי הולכת לביטוח לאומי, הייתי רצה לנתח אתמול לטובת ההתפתחות של הילד.
ירידה כזאת כאשר היא קבועה- מזכה בקצבה בביטוח לאומי, אם זו ירידה על רקע נוזלים
אז לא.
כי אצל הבת שלי גם יש ירידה והרופא נתן סירופ כזה לנסות לייבש את הנזולים
לכן לא יודעת אם ימליץ לנתח ואם כדאי להתעקש, הולכת להתייעץ בפרטי אז זה שונה קצת ממה שהייתי עד היום
ירידה קבועה לא ניתן לטיפול על ידי ניתוח, אלא נותנים מכשירי שמיעה.
נוזלים זו סיבה לירידה בשמיעה שהיא 'ברת תיקון'. לפעמים מחכים לראות אם מצליחים לייבש את הנוזלים לבד. אבל אם הוא כבר עם עיכוב שפתי, אז לא ממליצים להתעכב בדרך כלל.
ולגבי ביטוח לאומי - אין לי ניסיון בהקשר של שמיעה, אבל אני זוכרת שהוא מקבל טיפולים פרא רפואיים בכמה תחומים, אז יכול להיות 'יש לו עיכוב התפתחותי ברמה שמספיקה לקבל קצבה מביטוח לאומי. אני חושבת שמי שמגדיר את זה זה נוירולוג התפתחותי (ואם הוא אכן יקבל קצבה, אז יש אפשרות להכניס אותו למעון שיקומי, ואז הוא יקבל שם את כל הטיפולים, ובכלל מעטפת שתקדם אותו הרבה יותר, כי כל הצוות ימשיך את ההנחיות של הצוות הפרא רפואי לאורך כל השבוע).
יש קצבה זמנית. ז"א לא משהו קבוע אבל כרגע הוא זקוק ליותר טיפול (ואתם מן הסתם תשמחו על הכסף הזה שיאפשר לכם לטפל בו בשרפ בצורה טובה)
העיקרון של ביטוח לאומי בקצבה אצל ילד זה צורך ביותר השגחה מהרגיל.
לא אכפת לו כמה עולים הטיפולים הרגשיים/פרא רפואיים, כמה קשה לילד וכמה הוא מסכן.
אם בגלל הירידה בשמיעה הוא זקוק ליותר עזרה מכם מילד בן גילו, דורש הרבה טיפול (מה שפוגע בעבודה שלכם) זה עילה לתביעה
תנסו לשאול עוס בקופח, זה צעד ראשון ובסיסי
ובריאות לילד, בהצלחה!
יש בכל מיני מקומות במהלך האיסופים לא מעט מדרגות,
ולכן חייבת עגלה קלה.
העגלת אמבטיה שוברת לי את הגב..
מישהי הציעה לי לקנות ממנה דונה לא בתוקף (נקנתה ב2018) ב300 שח- תשמש רק כעגלה.. שווה את זה?
אופציה אחרת זה לקחת טיולון של גדולים שיש לי, משהו קצת מעפן ולשים בו איזה משהו עוטף כזה שראיתי שיש כאלה ששמות- שגם הופך את זה ליותר שכיבה וגם יותר מגן בחורף על התינוקת הקטנה... אשמח אגב לשמוע המלצות לגבי זה...
תודה רבה רבה!!!
בני כמה הילדים? הם הולכים עצמאית?
לא הייתי לוקחת דונה כי סלקל משמעותית יותר כבד מטיולון, בטח אם יש הרבה מדרגות.
בגיל שמתאימים לסלקל - הרבה יותר נוח מנשא. הידיים שלך פנויות, הילד עוד לא כבד, לא מיטרטרים עם מדרגות וזה יותר חם ונעים לתינוק.
כשהילד כבד למנשא, הייתי הולכת על טיולון קל (איזיווקר, אינפנטי רויאל או משהו בסגנון) אבל זה עדיין ידרוש ממך יותר מאמץ פיזי במדרגות.
עם מנשא בחצי שעה 40 דק של הסתובבות...
ותודה על התשובה!!
לי היה ממש טוב מנשא בעבר בחורף ועם פיצי
עגלה במדרגות זה כבד יוצר
הגדולים הולכים וסוחבים לבד את הציוד שלהם?
בפרט בחורף.
אבל אני לא אשת מקצוע או משהו
אז באמת עדיף מנשא על פני עגלה.
אבל ללכת כל יום 40 דקות עם מנשא גם לא נשמע הכי מומלץ בשלב הזה...
אין סיכוי לקבל עזרה בשבועות הקרובים? אולי משכנות? אפילו בתשלום? (אולי בחלק מהפעמים בעלך יכול להיות גמיש ולהגיע מוקדם כדי לאסוף?)
זה לא לתמיד, רק לכמה שבועות הקרובים. יש סיכוי שתמצאו פתרון אחר שיאפשר לך לנוח?
ובימים שאין ברירה ואת חייבת לאסוף - יש סיכוי לבקש עזרה מאיזה שכנה רק עם העגלה במדרגות?
מצד שני, לפי האינטרנט, המשקל של הדונה הוא בין 7.5-8.5 ק"ג, יחד עם משקל התינוק נגיד שתגיעי ל10-12 ק"ג? (תלוי בדגם של הדונה ובמשקל התינוק שלך)
נכון שזה לא עלייך, אבל זה הרבה מאמץ פיזי במדרגות.
מנשא לעומת זאת זה רק משקל התינוק, אז נשמע לי קל יותר להתנהלות.
האמת שאני לא רואה פה תשובה נכונה "אידיאלית", לכל אפשרות יש חסרונות, השאלה מה את חושבת שיהיה לך קל יותר.
אולי כדאי לנסות יום אחד לשאול עגלת דונה ממישהי ולהתנסות, לראות כמה קל להתנייד איתה ולהחליט לפי זה
אין דרך אחרת לאיסוף?
או תורנות עם שכנות
ממש קשוח במזג אוויר הזה ואחרי לידה בכללל
להרים עגלה במדרגות בעיני יותר קשה לגוף ממנשא
גם לי יש 3 איסופים שונים
ובאמת ברגל לוקח יותר זמן
אבל כן זה נשמע לי הרבה
אבל מניחה שזה המצב..
אחרי לידה נשמע לי מאוד קשוח עם קטן
והייתי ממש מרוצה!!
עזר לי מאוד עם הפיזורים והאיסופים
שימי לב -
לא בטוחה ששווה לקנות יד שנייה פג תוקף
תבדקי את זה
זהו אני לא מבינה בזה..
300 של לדונה בת 7 שנים נראלך משתלם?
א. לא כיף להעלות אותה מדרגות בעיני .יותר קלה מעגלת אמבטיה אבל היא נמוכה בידית והגלגלים לא זורמים כיף במדרגות..לפחות לפי דעתי
ב.היא פתוחה לגמרי לרוח ולקור
בעיני עדיף טיולון לסגור את הגגון ויש גם שקי שינה לקטנים שאפשר לעטוף את הקטן
צודקת ממש מבחינת הקור
אבל איך שמים פיצים בטיולון פשוט?
הטיולון של העגלה המשתלבת לא ייקל עלי מבחינת משקל..
והטיולון הפשוט מאוד לא יציב ומתנדנד ..
עולות/יורדות לגן או באמצע הדרך?
אצלנו היו מדרגות לגן אז באתי טיפה יותר מוקדם וכשבאה אמא שאני מכירה ביקשתי ממנה שתביא את הבת שלי / שתשמור על התינוק
ניסיתי כל מיני אופציות, הכל לא היה נוח ככ. כשקצת גדל הייתי משאירה את העגלה / הדונה (אם באתי עם הרכב) ועולה במדרגות עם התינוק בידיים
בהצלחה!
תודה ע ל התשובה!
למרות שיש שני מקומות שאין איך לעקוף
הגלגלים שלה קטנים והידית נמוכה,
ממש לא מוצלחת למטרה הזו
הילדים אצל ההורים שלי כי אין מישהו אחר שיהיה איתם
בעלי איתי
הילדים כמובן במסגרות ואחהצ ההורים מוציאים אותם ומתארגנים למקלחת ושינה
אני כל הזמן מקבלת טלפונים של צעקות, בכי, ריבים, ויכוחים, הבת שלי לא מסתדרת עם אמא שלי
אני פשוט יושבת פה ובוכה
בעלי ייסע לשם אבל הנזק כבר נעשה
הילדים בוכים
אמא שלי צרחה עליי שהיא לא מוכנה יותר לשמור עליהם
ואני עצובה כל כך
רואה פה נשים שיש להן 9 ילדים בבית שנשארו עם ההורים ואצלי אף פעם אין מי שישמור עליהם
הלכתי ללדת, כן?
איפה בדיוק הייתי אמורה להשאיר אותם??????
סיטואציה קצת הזויה
בת כמה הבת שלך?
איזה קשה זה שזה ככה, במקום להיות רגועה ונינוחה ולהתעסק בשמחה שלך את צריכה לקבל מבול פלאפונים כזה
בעלך איתך? מכיל?
חיבוק 🫂 ענק
ילדה לא קלה, לא אשקר
אבל ילדה!
הייתי מצפה מאישה מבוגרת ליחס אחר
ושלא תביני לא נכון, היא שומרת על ניקיון של הבית ומכבסת וכאלה
אבל זה לא שווה לי!!!! לא ביקשתי לנקות ולסדר אבל זה כנראה יותר קל לה מאשר להיות סבלנית לילדים
מתואמתמבקשת סליחה, קודם כול, כי נראה לי שאני אחת מאלה שגרמו לך לקנאה...
(רק אומר שאנחנו דווקא משתדלים יחסית לא הרבה להפיל על ההורים שלנו. היינו אצלם אחרי שלוש הלידות הראשונות - כולנו יחד - ובכל שאר הפעמים שנעז3נו הם שמרו עליהם לא יותר מיומיים, אף שב"ה הם ממש נכונים לעזור...)
אני חושבת שלשלמור על חבורה של ילדים שהיא לא שלך (אף שאלה נכדים) לכמה ימים - זה ממש קשה. (ראיתי את זה על עצמי כששמרתי לשעות ספורות על אחיינים שלי, שאני מאוד אוהבת - הייתי כל הזמן במתח, ולא תמיד ידעתי איך להרגיע אותם ואיך להתנהל איתם, כי אני לא מכירה אותם מספיק...)
אני מבינה שאת במצב קשה מאוד, אבל אולי היה עדיף לעשות הפוך - שאת תלכי להורים שלך עם התינוק ובעלך יישאר בבית עם הילדים? (עשיתי את זה אחרי שתי לידות)
עכשיו כבר מאוחר מדי בשביל זה, אני מניחה, אז כרגע המצב הוא שאתם צריכים להתנהל בעצמכם:
את בחדר כל היום, לא מטפלת בילדים כלל מלבד בתינוק, ובעלך נמצא עם הילדים ברחבי הבית ודואג לבייביסיטר אם צריך. (גם את זה עשיתי אחרי חלק מהלידות)
בכל אופן, חיבוק גדול. הקטע שאמא שלך צרחה עלייך זה הכי קשה...
תרגישי טוב ומזל טוב!
ובואי נגיד שידעתי למה
אני כרגע עדיין בבית רפואה, לא בבית
ובכנות זה לא לשמור עליהם כל היום, רק כמה שעות בערב
פשוט עשתה לי רע
או בייביסיטר?
התגובה שלה באמת קשה, ואני מבינה אותך שאת לא רוצה ללכת אליה, אבל במצב כזה גם בשמירה על הילדים אי אפשר להיעזר בהם...
(ושוב אגיד איך היה אצלנו בלידות שבהן לא היינו אצל ההורים - הם באו אלינו לכמה שעות, בתורנות בין שני הזוגות, לפעמים גם האחים הרווקים שלי באו, והייתה גם בייביסיטר. בלידות האחרונות כבר היו ילדים גדולים מספיק בשביל לשמור על הקטנים. ובאמת בעיקר בעלי היה נוכח...)
וסליחה שאני נשמעת לא רגישה...❤️ מנסה לעזור לך למצוא פתרונות למצב הקיים, אף שיכול להיות שאת בסך הכול רוצה לפרוק...❤️❤️
איזה קשה!! ואיזה חוסר אונים....
חיבוק לך! ממש קשה להיות רחוקה מהסיטואציה ובמיוחד שהכי מגיע לך בעולם רק להנות מהפלא החדש שלך ולהתאושש מהלידה...
מקווה ממש שתצליחי למצוא פתרון אחר לעד שתחזרי הבייתה (אולי לפזר אצל חברים? אולי בנות נוער לבייביסיטר או התנדבות?)
וחיבוק ענק
זה לא קל
לא לכולם יש את האופציה להיעזר בהורים
יש לך אולי אפשרויות אחרות?
בייביסיטר בתשלום? משהו בסגנון? שכנה אולי?
בעלי חזר הביתה באמצע הלידה כדי להוציא את הילדים למסגרות ואז חזר שוב ללידה
ולא הגיע יותר לבית חולים עד שהשתחררתי
לא תמיד יש מישהו אחר שיטפל בילדים והעדפתי להיות רגועה שהוא איתם
רק רוצה לומר מזל טוב!
וחיבוק על הסיטואציה הלא פשוטה וכואבת ❤️
אני אישית מעדיפה שבזמן האשפוז בעלי יהיה בבית עם הילדים, וברגע שחוזרת הביתה מזמינה המון בייביסיטריות צעירות (כיתה ז-ט כזה) שיהיו בבית איתי, ישחקו עם הילדים ויעשו עבודות בית קלות (שטיפת כלים, הגשת א.ערב, אולי קצת קיפול כביסה)
אז פתרונות פרקטיים אפשר למצוא, אבל הקושי האמיתי זה התחושה שאין לך באמת תמיכה מאמא וזה קשה מאד. חיבוק על זה..
זה בדיוק מה שמפריע לי
הייתי מצפה שתרצה לעזור לי באהבה ותתרגש איתי
אני לא יכולה פיזית להיות לבד בזמן האשפוז
יכולה להגיד שעכשיו בלידה השלישית שלי, כשהבנות לא היו במסגרות, בעלי היה איתן בבית.
לידה זה אירוע מטלטל למשפחה ואם שני ההורים נעלמים פתאום זה יכול להחריף את הטלטלה ולהוציא מילדים התנהגויות מאתגרות.
ממש עצוב לי
רחוקה מהבית והילדים
יש לכן עצות איך להוריד צהבת?
והדולה גם אמרה לי עור לעור
וחשיפה לשמש, אפילו דרך חלון
במיטת אור כחול
אי אפשר עור לעור כי הוא צריך להיות שם כמה שיותר...
הוא נמצא לידך?
זה באמת לא פשוט גם לתת זמן במנורה וגם להספיק להניק מספיק.
אפשר כדי לזרז לסחוט מדי פעם טיפה חלב לכפית קטנה ולתת לו.
חשוב לא להגזים, קיבה של תינוק שרק נולד היא קטנה מאד
בימים הראשונים היועצת הנקה נתנה לי כפית כזאת קטנטנה של ערבוב קפה ואמרה לסחוט לתוך זה ולתת.
אפשר לשאוב וכשמוציאים אותו להניק כמה דקות ואז לתת את הבקבוק ששאלת, אני לא זוכרת אם נותנים לאכול בתוך המיטה, אם כן אז אפשר גם להאכיל את הבקבוק ששאבת...
יש לרוב בבתי חולים משאבות מעולות
בהצלחה ממש!!
לק"י
וגם אפשר לסחוט חלב ביד, למי שזה קל לה יותר.
לא חוויתי צהבת אבל יצא לי להתקע בבית חולים כמה ימים וזה קשוח
אצלי גם הייתי בבית חולים עם אוכל זוועה
ממליצה להזמין אוכל טעים ומנחם ולהרבות בפינוקים כמו שוקולד ומה שמפנק אותך😅
נשמע מעצבן אבל תכלס זו העצה הכי טובה...
גם לנו היה עם 2 ילדים
לק"י
ואצל הקטן הברית נדחתה בכמה ימים בגלל זה.
בעז"ה לרוב זה יורד בסוף, אז מציעה להאכיל הרבה, ולנסות מה שהציעו לך בנחת. אם מלחיץ אותך אז לוותר.
ולכן להאכיל כמה יותר.
אני שילבתי הנקה ומטרנה וברור לי מכמה ילדים שהתוספת מטרנה עזרה משמעותית.
(אני אחת שתמיד משלבת מטרנה בימים הראשונים עד שמגיע החלב האמיתי ומעולם זה לא פגע לי בהמשך ההנקה..)
לק"י
וכולם או לא קיבלו בקבוק או קיבלו בקבוק- שניים.
כך שזה לא היה משמעותי.
כן חשוב לפעמים להעיר אותם כדי שיאכלו טוב, כי הרבה פעמים הצהבת גורמת להם לישנוניות, ואז הם אוכלים מעט מידי.
כל כך הרבה זמן
אני גרה באיזור יבש
יש פה רק מינימום וביקוש רחב
ואני יודעת שיש לי המוןן מה לתת
אז אני בבית
והמינוס חוגג
ממש ניסיון באמונה
הייתי עשור בעבודות שפחות התאימו לי
אבל לא בררתי יותר מדי
הלכתי להתפרנס
אחרי עשור עשיתי קורס ומצאתי עבודות יותר טובות
עד שהגעתי לעבודה הנוכחית שלי שהיא מעולה מכל הבחינות
העבודות שעבדתי בעבר
אמנם פחות התאימו לי
אבל עזרו לי ללמוד פונקציות של עבודה שבסופו של דבר עזרו לי להגיע למה שהגעתי
גם שכר מינימום זה כסף שיכול לעזור
ואחרי שתראי מה מתאים לך תתקדמי הלאה, לפחות לא להעמיק את הבור..
חיבוק❤️ זה באמת קשוח..
שוק העבודה באמת לא פשוט
אני כבר ביום ה38 בדיקת הריון שעשיתי היום ולפני 5 ימים שליליות (סך הכל עשיתי 2 בדיקות). כל השנה (מאז שהפסקתי מניעה) היו לי מחזורים קצרים יחסית של 28 ולפעמים פחות ומחזור אחד של 35.
אבל בעבר הרחוק (10 שנים) כן היה לי איזה פעמיים מחזורים של מעל 40 יום אחרי הפסקת כדורים.
לחכות עוד 5 ימים ולבדוק שוב בדיקה ביתית? לעשות בדיקת דם? די מקווה להריון אחרי כבר שנה של ניסיונות אבל לא בלחץ על זה..
יש נשים שהבדיקה הביתית לא מגלה אצלן, אולי השתנה לך משהו הורמונלי שמשפיע על זה.
כאילו גם יכול להיות שסתם היה ביוץ מאוחר אבל אם לא תבדקי לא תדעי
הן נחשבות מאוד אמינות
לי היה עם בדיקה אחרת רק בפעם השלישית חיובי
אז תחכי. לפעמים הביוץ מאוד מאוד מאוחר במקרה
הבכור המתוק שלי בן רבע ל3.
לאחרונה מתעסק הרבה עם עינייני חברה.
מתעניינת אם זה תואם גיל או מצביע לי על משהו חריג?
משתפת בכמה שיחות שהיה לי איתו לאחרונה, שתבינו מה אני מתכוונת.
- הוא ראה את החנוכיה ואמר לי שהוא מתפלל כבר שיבנה בית המקדש, ואין לו כח לחכות. וכשיבנה בית המקדש, הוא יעבוד בבית המקדש בגלל שהוא בכור, והוא ידליק את המנורה, ואז כל הכהנים יהיו חברים שלו, וכולם יבואו אלינו הביתה והוא ישחק איתם במשאיות.
- הוא שיחק עם האנשים של הפלימוביל אני שומעת דו שיח שהוא מנהל שם:
הילד שואל שם את הדמות של האבא
אבא אתה חבר שלי? האבא עונה לו כן בטח.
הילד שואל אבא אבל נכון אתה לא חבר של אנטיוכוס? לא אני לא חבר שלו הוא רשע.
- מלא פעמים הוא שואל אותי או את בעלי, או את אחים שלי וגיסים שלי וכו
את/ה חבר/ה שלי?
- הוא ניסה לשחק עם בן דוד שלי בן 6 והבן דוד לא ממש זרם איתו
הוא בא אלי ואמר לי: אמא אני חבר של X וX לא חבר שלי.
זה לא עושה לי נעים...
אני מרגישה שזה מעסיק אותו, ומנסה להבין אם זה תואם גיל...
תודה רבה לעונות!
זה גם גיל שילדים כל הזמן אומרים אחד לשני אני כן חבר שלך אני לא חבר שלך אז הוא מוודא מי איתו ומי נגדו (לא שזה כזה יציב, הם משנים את דעתם פעמיים בשעה).
הם גם פתאום נפתחים לענין שיש בחברה, תחשבי שעד לא מזמן חברים היו דבר נחמד שנמצא מסביב, אבל כל אחד משחק עם עצמו, רק עכשיו הוא אשכרה מתעניין בסביבה, אז הוא לומד אותה ואיך היא עובדת
מתואמתהבת שלי בת 3.5 וגם כל הזמן אומרת לאחים שלה: "אתה חבר שלי, נכון?" או "אני לא חברה שלך!" אבל אצלה זו השפעה מובהקת מהאחים...
בכל אופן, בסביבות גיל שלוש-ארבע זה הגיל שבו נפתחים ל"עולם", ומגלים שהוא מורכב מעוד אנשים חוץ מבני המשפחה. ומכיוון שהאדם הוא יצור חברתי (בדרך כלל) זה מעסיק אותו כבר מהגיל הזה...
(ורק אוסיף בסוגריים שבאופן אישי אני לא מעודדת שיח של "חברים" בתוך המשפחה - במשפחה כולנו בני משפחה ואוהבים זה את זה ונותנים זה לזה באותה מידה. אבל לפחות לא מול אבא ואמא... כשילד שואל אם אני חברה שלו, אני אומרת לו שאני אמא שלו ומאוד אוהבת אותו. זוכרת שפעם שמעתי ברחוב אמא אומרת לבת שלה: "אם לא תבואי יפה אז אני לא אהיה חברה שלך" והזעזעתי ממש...)
אבל לא מחבבת את זה, ולפעמים מביעה את דעתי.
אבל אצלנו זה יותר: "אני חבר שלך, נכון? אז תכבדי אותי בממתק שקיבלת." ואז הילדונת מנצלת את המעמד ומנהלת 'מסחרה' של חברים מבין האחים, ולחלק נותנת את מהממתק ולחלק לא... את זה אני ממש לא אוהבת, ולכן מלכתחילה מעדיפה שהשיח בין האחים לא יכלול את המילה 'חברים'.
אנחנו פשוט לא מרשים. או שאתה אוכל את כל מה ששלך או שזה של כולם, אין דבר כזה לתת לחלק.
אנסה לפרט את כל מה שרלוונטי.
אני מרגישה אובדת עיצות ועל הקצה.
ב''ה היריון שני, לא בסיכון, מדדים וסקירות תקינות לאורך ההיריון.
טרימסטר ראשון סבבה לגמרי, בלי תסמינים בכלל. (ב''ה, כי זה היה תוך כדי השבועיים של אירן והייתי במקלטים ציבוריים בלי בעלי ועם ילדה בת שנתיים. כאילו שלהקיא כל בוקר עם כל השכונה מסביבי זה מה שהיה חסר לי בסיטואציה הזאת)
מתחילת הטרימסטר השני התחיל לכאוב לי האגן. כל הזמן. אני מדדה בהליכה כבר חמישה חודשים.
עם הזמן הכאב החמיר ועצם הפיוביס הצטרפה לחגיגה. כואב לי להתהפך במיטה, כואב לי ללכת, כואב לי להרים דברים אפילו טיפה כבדים. כואב לי לקום, כואב לי לשבת. הכל כואב כל הזמן.
הייתי אצל פיזיותרפיסטית רצפת אגן (בלי קשר לכאב, שאריות של רצפת אגן חלשה עוד מההריון והלידה הקודמים שאני מנסה לטפל בהם לפני הלידה הבאה), היא אבחנה סימפי והמליצה לקבל אבחנה מתועדת מאורטופד.
הייתי בקשר עם רופאת המשפחה כדי לקבל הפניה לאורטופד והיא אמרה לדבר עם רופא נשים, שלחתי הודעה לרופא שראה אותי כמה פעמים אבל לא במהלך ההיריון והוא אמר לי שנכון יותר להגיע אליו פיזית או לדבר עם מי שאני עושה אצלו מעקב היריון.
כרגע יש לי תור לרופא ''שלי'' ביום שני הזה.
בנוסף להכל - אני חולה כבר מלפני חנוכה. התחיל עם כאב גרון, התפתח לשפעת ועכשיו ''סתם'' יש צינון עקשן ושיעול.
ביומיים האחרונים כואב לי שריר עלום ברום הבטן (למעלה, קצת לצד שמאל) שמרגיש כמו שריר תפוס וכואב בטירוף כשאני מקנחת את האף. (דבר שקורה לעיתים קרובות כי אני מצוננת!!!) בשעות האחרונות הכאב החמיר ופשוט יש לי כאב חד של שריר תפוס כל הזמן!!!
מתחילת ההיריון אני עם כאב חד בשריר בבטן התחתונה בצד ימין שבא והולך, אז כשאני מתעטשת או משתעלת או מקנחת את האף גם הוא מצטרף לחגיגה.
ועכשיו כבר שבועיים שכואב לי הראש, כואבים לי הסינוסים, האף שלי סתום, אני מלאת נזלת (סליחה על התיאור, אני מתחרפנת פה) אין לי מספיק ידיים כדי להחזיק את כל מה שכואב כל הזמן ואת כל מה שכואב במיוחד כשאני מתעטשת, משתעלת או מקנחת את האף.
מה לעזאזל קורה לי בגוף? 😭
איך אני מקבלת אבחנה רשמית של סימפי? (אני במאוחדת)
מה אני עושה עם כל כאבי השרירים האלה?
מה אני עושה עם הצינון הזה?
מי אני?
מה אני?
אהההההההה!!!! 😭
ב''ה אני עדיין מרגישה תנועות ואני לא מדממת - אני נאחזת בשני הדברים האלה כדי לשכנע את עצמי ששום דבר חמור לא קורה. אבל זה פשוט מרגיש שזה לא אמור להיות ככה. זה מרגיש שמשהו לא בסדר.
הצילו.
הפעם התנועות לא נעימות, מכאיבות, מרגישות כמו בוקס בבטן וגורמות לנשימה שלי להעתק.
השילוב של הכאב התמידי וחוסר הנוחות התמידי מתחילים לגרום לי להרגשה קשה כלפי העובר ואני אוכלת את עצמי על זה.
אני כבר מפחדת שזו אני שכתבתי באמצע הלילה בלי לשים לב
כולל ההערות שהוספת אח"כ
חיבוק גדול
מזדהה מילה במילה משהו מפחיד
בכל אופן אני לא הייתי מחפשת את האבחנה הספיציפית, למה זה יעזור?
לא יודעת...
אולי שאם זה יחמיר אוכל לקבל שמירת היריון, אולי שכשאגיע ללידה ב''ה אני לא אצטרך ''לשכנע'' את הצוות אלא יהיה לי מסמך רפואי רשמי עם האבחנה.
מסיבה אחרת
אבל שמירה מקבלים רק כשלא עובדים ואם זה יותר מ30 יום. אם את לא עובדת אז מסכימה איתך שזה שווה
אבל אם לא אז הטרחה לא שווה את זה
וגם מאוד קשה בימינו לקבל שמירה לצערנו
זה לא הריון ראשון והתופעות מחמירות
כאבים משתקים בעצמות ובתנוחות מאוד מסוימות (סיקול וכולי) אבל כאמור רק רופאות אמרו לי שזה נשמע כמו סימפיוליזיס בכמה מההריונות אבל לא אובחנתי ע"י אורטופד. קראתי תודה
שעלולים להחשיד לרעלת הריון
כדי לשלול כדאי לעשות עוד בדיקות כמו לחץ דם, בדיקת שתן לחלבון וכו.
צריך לגשת להיבדק.
עוד סימנים שעלולים להיות ותרגישי אותם זה טשטוש בראיה וכאב ראש חזק
כואב לי הראש קצת, אבל יותר בקטע של שפעת מאשר משהו אחר. (נראה לי...)
קודם כול, כאב ברום הבטן, ממה שאני מבינה, זה דבר די נפוץ. לפעמים זה יכול להעיד ח"ו על בעיה, אבל לפעמים זה פשוט כי כל האיברים הפנימיים נמעכים ומשנים מקום כדי לפנות מקום לרחם. זה מעצבן כואב אבל תקין.
יחד עם זה, כל השרירים הכואבים והתנועות הלא נעימות של העובר שתיארת - לפעמים זה כי יש שרירים תפוסים באיזור הבטן - אגן - מותניים. אני גם הייתי עם כאבים מטורפים, ועשיתי טיפול אקווילבריו, שזה כמו עיסוי אגן ורחם והאיזור הזה, וזה פשוט עשה לי פלאים ושחרר ברמה מדהימה!!
לא יודעת אם זה מתאים לך, אבל אולי היא מכירה מאיזור השומרון.
אביה: 0586920324
סימפי כשהוא ככה זה סיוט סיוט סיוט!!!!
וצינון בהריון זה קשוחחחח
גם לי הוא פשוט לא עבר עד הלידה,
וגם לי היה סיוט להשתעל ולהתעטש כי פשוו יצא לי פיפי כל פעם כי רצפת אגן בחודש תשיעי זה לא משהו לבנות עליו....
ושפעת בהריון שתדעי שזה לא משהו פשוט שעובר על הגוף, לשא נדע יש מקרים שזה מסתבך וב"ה שאצלך לא אבל זה ממש שהגיוני שעדיין לא חזרת לעצמך שבועיים אחרי!!! אז דבר ראשון לנוח הרבההההה ולשתות הרבה תה ואולי גם לקחת דברים מחזקים- תוספים וכזה...
לגבי הסימפי- זה סיוטטטט וטוב שהבנת שזה! ממש! איזה יופי שה' סידר את זה שתגיעי אליה והיא תגיד לך כי יש מלא שפשוט לא מכירות!!
אז ככה, לי מאודדד עזר להגיע למישהי בשם ריקי שמומחית לנושא, היא הכינה חוברת מידע שנותנת המון מידע על הנושא מכל זווית- ממה להימנע, איזה פעולות מחמירות את המצב, איזה אנשי מקצוע יכולים לעזור וכו וכו... ובנוסף היא מנהלת קבוצת מייל של 'סימפיות' שם אפשר להתייעץ על כל דבר , לקרוא הרבה מידע שמאות נשים משתפות על הנושא, להיתרם גם פרקטית וגם נפשית שם מבינות אותך ואת גם קוראת על נשים בול במצבך ועל הרבה שהרבה יותר גרוע ומתעודדת 😆
אבל באמת שפרקטית יש מלאאאאא מידע...
בהריון אין איך להעלים את הסימנים אבל אפשר ללכת לאקווליבריו/כירופרקטית/ אוסטאופטית ולטפל ובע"ה לפעמים מקל משמעותית!!! לי זה ממש עזר, אמנם לזמן קצר והייתי צריכה לעשות טיפול כל 3 שבועות אבל זה ממש נתן שפיות...
ולריקי פשוט שולחים מייל ל simfi.help@gmail.com
בהצלחה גדולה!!
ואם יש לך עוד שאלות בשמחה!!
קודם כל הכאבים נשמעים לי שרירים,אם את משתעלת אז זה עוד יותר ברור למה יש כאבים.
לגבי הסימפו, תפני לכתובת מייל ששלחה לך אוהבת את השבת,זה ייתן לל כיוון.
אבחנה מאורטופד בלי שמירת הריון ובלי שום טיפול יעיל לפי דעתי לא שווה את המאמץ היא מיותרת,החוברת שהמליצה לך אוהבת את השבת תעשה לך טוב יותר,
בהצלחה
בעז''ה מחר תור לרופא נשים ונראה אם יש מה לעשות.
