שלום!
אני נשוי כ-3 שנים לבחורה מקסימה, עם ילד מקסים, אך לצערי יש לנו הרבה בעיות בשלום-בית.
מדוע? אני בחור תורני, ואשתי רואה סדרות, ואיני מצליח להפסיק לחשוב על כך, ממש קשה לי לחשוב על הביזבוז זמן או על תכנים לא ראויים שמופיעים שם. אשתי תמיד אומרת לי שכולם ככה. איני מרגיש כך, אני מרגיש שהיא היחידה שעושה זאת.
האם יש פה מישהו דתי-לאומי שגם הוא או היא או בן זוגם רואים סדרות? אם כן מה היחס שלכם לזה? תודה רבה! 
גם אם זה לא מתאים לו לראות את זה שאני אשב ואראה לבד, כי הוא מבין שזה הפריקה שלי אחרי כל היום והלחץ.
ואנחנו ממש חזקים, לפחות לפי ראות עייני.
כל עוד זה לא בא על חשבון הזמן שלכם ביחד ועל דברים נחוצים וחשובים ובעיקר הילד, עזוב אותה בשקט.
זוגיות מהממת יש לך
תודה רבה לך אחי, חיזקת אותי מאוד אתה ממש הספר של הרב הרוש והבעל שם טוב שכל הפוסל במומו פוסל, וכן בעל שם טוב על החומש, וערבי נחל שם. וכן תולדות יעקב יוסף פרשת פקודי ד"ה אמנם. האם ממש עשית עבודה קשה עם עצמך וראית פירות? מעניין לשמוע.
בעלי נראה לי בכלל לא יודע מה זה סדרות...
אני, פעם ב....רואה פרק או שניים של איזה משהו, משתדלת שזה יהיה משהו עם תוכן שאני לומדת ממנו או לחילופין קומדיה שקצת תשחרר אותי.
אני מבינה למה זה מפריע לך. אני יודעת על עצמי שאם אני רואה אז יש משיכה מאוד גדולה בנפש לראות עוד ועוד ועוד. הרי ככה בונים את הסדרות, רוצים שהצופים יתמכרו ויראו עוד ועוד...
אני יודעת שאצל הרבה נשים זו דרך לשחרר את הראש מהעומס, ולכן אני לא שופטת בכלל. אבל מצד שני זה שיש משהו שכולם עושים או שמקובל לעשות אותו, לא בהכרח הופך אותו לטוב...
אני כן חושבת שיש דרכים איכותיות יותר לשחרר את הראש, אבל בעולם שלנו, כשכל העולם נמצא בכף היד, מאוד קשה שלא להתפתות לשחרור מהסוג הזה.
(אגב, מאז שחזרתי לטלפון פשוט, ואין סמארטפון בבית, אז באופן כללי הצורך בשחרור הראש ירד...כי חלק ניכר מהעומס הנפשי נגרם ע"י עומס מיותר של מידע והסחות דעת שהסמארטפון יוצר ללא הרף. כך שסדרות זה פתרון שהסמארטפון נותן לבעיות שהוא יוצר...זו דעתי בכל אופן)
ואני חושבת, שכמו כל דבר בזוגיות, אם זה משהו שלא קשור אליך בכלל, וזה לגמרי שלה, אז תניח לה ותסמוך עליה.
ואם אתה ממש לא מצליח וזה מפריע לך באופן מהותי, אז אתה יכול לפתוח איתה שיחה על הנושא, באופן יזום, בזמו רגוע ולא ממקום שיפוטי אלא ממקום שמנסה להבין את הצורך שלה וגם ממקום שבו אתה מציג את העמדה שלך בלי שהיא תרגיש לא נעים בגלל העמדה הזו.
כל מי שאני פוגשת, לא משנה אם דתי או חילוני אומר לי בדיוק ככה. הורים כואבים את המצב של הילדים שלהם, ודואגים ליכולת התקשורת ובנית מערכות יחסים של הנוער שלהם. וכו' וכו'
האמת היא שכדי לעשות את זה צריך לדעת שיש מחיר...וצריך להיות מוכנים לשלם את המחיר הזה כדי להרוויח יותר רוגע ויותר בריאות נפשית. וגם כדי להרוויח חינוך שאני אישית, רוצה לילדים שלי.
המחיר הוא פחות נגישות, פחות נוחות ויותר סרבול אבל זה אפשרי.
יש אפליקציה שמורידים למחשב שנקראת בלוסטאקס. היא בעצם מאפשרת להוריד אליה כל מה שאפשר להוריד לסמארטפון. אז אפשר להוריד וואצאפ, ופייבוקס וכל מה שרוצים.
זה קצת יותר איטי, וזה גם לא מאפשר העברת מסמכים וקבצים בקלות, כי צריך להוריד גם אפליקצית ג'ימייל ואז מתוך הבלוסטאקס לשלוח למהוואצאפ למייל ואז להויד מהייל במחשב את המסמכים... אולי יש דרך יותר יעילה, אני אשמח לשמוע עליה...
אבל בכל אופן זה נותן פתרון נהדר לנוכחות בוואצאפ. יש שליטה על מתי פותחים אותו וזה לא מתערב כל הזמן עם שאר החיים. אין מצב שאני עם הילדים בגן שעשועים והראש שלי בוואצאפ...
מבחינת וויז, למשל, אנחנו פשוט בודקים לפני הנסיעה את הדרך , קנינו מפת כבישים ומשתמשים בשכל הישר שהרבה אנשים איבדו בגלל הוויז...
המשפחה והחברות הקרובות התרגלו להתכתב בSMS, ואם צריך משהו, תמיד אפשר לחזור לשיטת התקשורת הישנה והטובה שנקראת- להתקשר ולדבר.
אז נכון, יש כאן חוסר נוחות לפעמים, וגם צריך לגלות אחריות מול מקום העבודה ולדאוג להתעדכן, אבל הרווח של זה הוא גדול עשרות מונים מההפסד, בעיני...
הרוגע בבית, ילדים שלא מבקשים כל שניה שאצלם אותם, (אגב, צריך לקנות מצלמה...) וניתוק מכל העולם שמציף אותך בלי סוף, שמאפשר חזרה לעצמי.
ויש לי וויז בלבד במכשיר נפרד.
ראיתי שזה מבזבז לי את הזמן, ולא מוביל לשום דבר
יש לי פלאפון כשר שגם בו אני בקושי משתמשת
התקשרתי לא מזמן לקופת חולים ובקשו ממני את מספר הנייד ואמרתי שאין לי והיא היתה ממש בהלם ואמרה לי:איזה כיף לך
הייתי רואה פה ושם סדרות במחשב, וזה מאוד הפריע לי
אז לפני כמה חודשים גם את זה הפסקתי
וזה כיף וחלום
אני רואה הרצאות מענינות, יש תוכניות לנשים בהידברות ממש יפות וכל מיני הרצאות של רבנים
לדעתי כל סדרה הכי נקיה שתהיה משפיע משהו על הנפש, עצם ראיית האינטרקציה בין גבר לאישה למשל
הרגשתי שזה עושה לי לא טוב
גם היו הרבה פחות "תורניות" מאשר הבעלים שלהם, אבל זה לא הפריע לאף אחד:
זה לא אומר שזה טוב. זה רק אומר שזה מקובל
תודה רבה לכולם על התגובות.
הייתי קצת בשיחת עם חבר נפש, והגענו למסקנה אולי שאני תולה את הערך העצמי שלי בשל בת זוגתי. במה יחשבו עליי, בכמה יעריכו אותי. ולכן כ"כ אכפת לי מהסדרות, וגם מעוד דברים.... לכן תודה לכולם, ובפרט למי שהאיר שעצם זה שזה מפריע לי מעיד על משהו יותר עמוק. אשמח לשמוע עצות אם יש
מוצאת את עצמי מחפשת את תגובותייך וקוראת אותן בשקיקה, כמה חוכמה ותבונה ולב ישר וטוב ניכרים מכל דברייך המקורית יקרה ❤
האישה?
מה זה אומר באמת?
מישהו יכול לעשות קצת סדר?
נראלי זה מה שאני עובר, רוצה להיות בטוח
יש גם גברים שחווים אלימות.
יש אפשרות לפנות לעזרה.
ונניח שתדע שזה זה
מהם דרכי הפעולה שבשליטה שלך ואתה יכול לנקוט בהם כבר מעכשיו??
ההבדל זה בעיקר בתוצאות.
ההבדל בין אלימות של גבר לאלימות של אישה זה בעיקר היכולת והתוצאות. לא הרצון.
(זה מעבר לזה שנשים הרבה פעמים משתמשות בגברים אחרים כדי לפגוע, כמו הרצח בנחלאות השבוע שהוזמן על ידי האקסית).
אז האקסית שלו לא אשכנזית במיוחד.
הכרתי כל כל מיני עם סיומות "יץ' שהן פחד אלהים.
ברקוביץ'
איצקוביץ'
ישראלוביץ'
או ביץ'. אלה הכי מפחידות.
בכמה זה מדובר וכמה יאמינו לגבר כשהוא גבוה וחזק והיא נראית רונה וחמודה אבל מתעללת רגשית ואפילו פיזית.
וגם הבושה לדבר על זה.
לענ"ד הציפייה (המוסרית-הלכתית) לשתוק למרות החֲרָפוֹת ולהיות מהנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים שעליהם הכתוב אומר "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ" גבוהה יותר ביחס לגבר לעומת האשה.
גם בדינמיקה הזוגית זה הרבה פעמים ככה. יש דברים לא נעימים שהאשה יכולה לומר לאיש וזה לא ייחשב חמור במיוחד, אך אם האיש יאמר את אותם הדברים כלפי אשתו - זה יוליד משבר נורא.
אני חושב שזה טבעי, אם כי לא אידאלי, כמובן, ואוחי משקף משהו שורשי בהבדלים בין איש ואשה והקשר בינם.
אבל
1. יש גברים רגישים יותר שיקחו ללב. וגם אם הם לא יביעו את זה בפועל זה יובע בדרכים אחרות כמו ריחוק רגשי כדי להתגונן או אפילו חיפוש עצמם במקומות אחרים.
2. גם נשים צריכות לעשות עבודה רגשית לא להעליב. זה שהוא צריך להתגבר זה לא אומר שהיא בסדר. היא לא.
מהי אלימות רגשית ומילולית
בתור אחת שעבדה ועדיין עובדת על עצמה לשמור על הפה שלי כשאני כועסת.
זה פוגע מאוד לכל גבר
הוא לא צריך להיות "רגיש" בשביל זה
לנשים יש כוח במילים להפוך את הגבר שלהם לסמרטוט ואפס או להרים אותו.
וגבר ניזון מהערכה.
אין הקלות לא לגברים ולא לנשים
אין שום ציפייה מגבר לספוג
יש ציפייה מכל אחד לעבוד על עצמו.
הבעיה שזה הפך להיות בעיה של גברים. כי לרוב יש מודעות לזה
אבל נשים יכולות להיות הרבה יותר "אלימות" במילים מגברים, רק שאם זה קורה, מניחים שהיא עברה המון ובעלה הביא אותה לקצה לכן היא מתנהגת כך בשונה מאצל גבר
אלימות רגשית ומילולית יותר נפוצה בקרב נשים כלפי גברים. כי הצד המילולי/רגשי יותר מפותח אצל נשים לכן קל להן יותר להשתמש בו
(בדומה לכך שהצד הפיזי יותר מפותח אצל גברים ולכן הם נוטים יותר להשתמש בו- אלימות פיזית)
ואיך תדע אם אתה חווה את זה?
אתה מורגש מושפל על ידה?
היא מקטינה אותך?
מזלזלת בך?
וכו'
תמיד אני חושב שאצל כולם זה ככה
וזה בעיה שלי
איזו מין תקשורת תיבנה מזלזול?
גם אם יש חוסר הסכמה זלזול והקטנה הוא לא הדרך לפתור אותו.
אני לא אומרת שבחיים לא יצא לי לפגוע בבעלי (או לו בי) אבל זה אף פעם לא היה לגיטימי בעינינו, ותמיד מתנצלים ומתקנים מייד.
בסוף לשנינו יש מטרה משותפת שהבית הזה יהיה המקום הכי בטוח ונעים לשנינו ולילדים.
לזלזול /הקטנה אין מקום..
מצביע כנראה על כך שאתה עובר אלימות מסוג כלשהו...
אני חושבת שכדאי ללכת לטיפול אישי, גם כדי לאבחן במה מדובר וגם כדי לחזק את עצמך.
זה לא נחשבת אלימות אולי יותר מצוקה שלה, כי היא אלימה בגלל חוסר יחס, זלזול מצידך וכו
כשגבר מזלזל זה הכי ברור שזה מצד האופי שלו
כזה שמעלה את האייקיו.
לא?
זה גם מה שהיא אומרת לי.
אבל אני פשוט לא מצליח להבין אותה.
מרגיש שהיא הלכה רחוק מידי.
אישה לא אמורה לזלזל בבעלה
אלא להעריך ולכבד אותו
חשוב להתייעץ,ולא לסחוב לבד..
ממליצה ללכת לטיפול אישי או זוגי עם גורם מקצועי (עם הסמכה רצינית)
הולך הרבה זמן עם הרגשה שלא מספיק ניצלתי את הישיבה.
למדתי במקום נחשב מאוד, אבל היום אני מבין שלא באמת התקדמתי שם [גם מבחינת הקו של הישיבה היתה תחושה של להעביר את הזמן, לא איזה אסטרטגיה של צמיחה].
ממש רוצה לעשות את המסלול הזה שוב, והפעם במקום שבאמת מצמיח ומגדל אותך, אישיותית ותורנית, וגם קצת נפשית.
זה שייך?
אם כן, תנו המלצות על ישיבות
לרוב אלה בחורים שלמדו בה והמשיכו ללמוד באותו מקום כשהתחתנו, אבל אף אחד (למיטב ידיעתי) לא יאמר לך לא להתחיל ללמוד שם כנשוי...
בישיבה של בעלי (מרכז הרב) היה לפחות מישהו אחד שהגיע כנשוי. מניחה שיש עוד.
כמובן, המעבר הזה (שאולי יכלול גם מעבר דירה) צריך להיעשות בשיתוף וברצון אשתך.
אל תלך למסלול של ישיבה כל היום. עשה את זה בהדרגה בשיעור קבוע או עם חברותא.
נסה ותראה ישועות
אגב, מה עם תורת החיים?
אבל, כדי שלא תמצא את עצמך בעוד כמה שנים שוב עם אותה תחושה - כדאי שתדייק לעצמך מה אתה מחפש מבחינה מהותית ולפי זה תתמקד על המקום אותו אתה מחפש.
משפחה עם 3 ילדים. רכב אחד. בעיקר אצל החברה שצריכה לאסוף ולפזר ילדים.
בעלה של החברה קנה לאחרונה אופניים חשמליים. הם היו צריכים ליסוע לאיזה מקום ביחד (זוג) והיא ממש מספרת לי שהיא נעלבה מזה שהוא העדיף להישאר עוד כמה דקות בבית בטלפון ואחר כך ליסוע באופניים שלו לבד.
לפני שבועיים היא כמעט עשתה תאונה עם רוכב קורקינט משוגע והיא מפחדת מהכלי, וגם מזה שהוא התחיל ליסוע עם הילדים עליו. אתמול הוא קנה קסדה לבת הקטנה שלהם כדי שתוכל ליסוע איתו.
היא (והאמת שגם אני) רועדות מפחד מהרעיון הזה של ילדה בת 3 על הכביש בכלי כל כך פגיע. מצד שני, זה לא שיש להם חניה או כסף לעוד רכב.
מה דעתכן?
מה חכם להגיד לה?
זה שהוא העדיף לנסוע על האופניים ולא איתה ברכב - זה קשור לאופניים או לזה שהוא היה באמצע משהו חשוב או לזה שהוא לא רוצה להיות עם אשתו?
כי ממה שאת מספרת, לא נשמע לי שזו האפשרות הראשונה ולכן אני לא מבין למה האופניים אשמים...
העובדה שהוא רוצה לנסוע עם הילדים - המוני אנשים עושים זאת, אם הוא רוכב בצורה בטוחה על שבילי אופניים, אז אני לא חושב שזה נורא. אם הוא רוכב על הכביש, אז לדעתי באמת לא שייך להיות עם ילד קטן שיכול להיפגע קשות מכל נגיעה של רכב אחר.
גילוי נאות: אני רוכב קורקינט בעצמי כבר הרבה שנים. יש לי נסיון של אולי 6000 ק"מ על הכביש. כולל עם ילדים והקפצה למסגרות ומה שתרצי.
הראשון זה שהאוטו בעיקר אצלה. היא התרגלה לזה. אני לא יודע מה הדינמיקה בניהם אבל אני יכול לנחש שפשוט לא נעים לו "לבקש ממנה" כל פעם את האוטו. אז הוא קנה לעצמו רכב אחר ושם זה נגמר.
אם הם גרים ביישוב (ולא בעיר גדולה) אז אפשר ממש להבין את זה. בלי האוטו ממש תקועים עם האוטובוס של פעם בשעתיים במקרה הטוב או אם זה מקום גדול פעם בשעה. בהנחה שהם לא עשירים גדולים מדי אני יכול להבין את הפחד מלקנות רכב שני. במיוחד אם הוא נוסע יחסית מעט. אז אופניים חשמליות זה אחלה דבר.
ולגבי להישאר בבית עוד רבע שעה - אני כזה גם . במילא הנסיעה לוקחת חצי מהזמן שהיא לוקחת עם רכב שתקוע ברמזורים. תשאל את הבת שלי שאוהבת לעשות למכוניות שאני עוקף איתה ברמזור אדום "ננה בננה שוקולד בננה" בקול של ילדה בת שש.
נמאס לו לבקש ממנה את האוטו כל הזמן ולכן הוא קנה לעצמו "אוטו" בתקציב שלו?
אלגריה,
הרמוניה בגן,
נסיה,
ארץ.
(לחורף)
כמו כן, האם אתם יודעים אם מומלץ או לא לפנות דרך סוכנים כגון מאורסים-מאורסות או אחרים?
אוי לנו כי חטאנו! שוד ושבר בחוצות הפורום!
הנה כי כן, הגיעה השמועה המרעישה והמטלטלת את כל קירות הוול, כי הבחור החשוב והמופלג, עמוד התווך של השרשורים וראש ישיבת הניקים, החתן היקר למזל טוב ארעא דשעקלעד בלע"ז, אשר ישב בדד שנים רבות באוהלה של תורה ובאפליקציית "שליש גן עדן"-נלכד.
ואתם הרווקים זעקו זעקה גדולה ומרה כזעקת מרדכי היהודי למען לא תיכחד נפשכם בריתחא דהשכינה, "נמות ולא נתחתן!". די לנו במוסד השמד המלא מרעין בישין הרוצים להשמידנו בכל דור ודור על ידי הבאת איש ואישה ביחד כמעשה צבא השמד לישראוייל בטנקים! רצונו של הקודויש בורכו בהפרדה מוחלטת בין ז' לנ' ואסור בתכלית האיסור לבוא בקהל מוסד הנישואין תק' פרסה על תק' פרסה!
ואתה ארעא דשעקעלד, שהשם ירבה לכם מטל השמיים ומשמני הוולט ושהברכה והאהבה תשרה תדיר בינכם ושהמריבות לא יהיו תדיר שנאמר תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם.
אמן וגם לך ומשפחתך, תודה רבה
כרגיל, נהניתי לקרוא, הראיתי לארוסתי והיא נהנתה מאוד מדבריך
היא צריכה הקשרדי שרוטאחרונהתמסור לה שכתוב באבחון הפסיכודיאגנוסטי שלי שאני נורמלי.
מה עושים?
ולא נשאר כסף לטיפול
שניכם מעוניינים ללכת לטיפול יעוץ?
באיזה הקשר?
האם יש אפשרויות אחרות מאשר יעוץ או טיפול פרונטלי
בהשאלה, או אפילו בקנייה - זה יהיה זול משמעותית כמובן.
אם יש ידע באנגלית אפשר לחפש לפעמים קורסים מלאים ביוטיוב בנושאים מגוונים, ואני מניח שגם בזה. האמת אולי כבר לא חייב אנגלית טובה כי הכתוביות של יוטיוב די טובות.
אני למשל מצאתי קורס מלא של cbt של תרפיסטית, כאשר כמובן יש לה נותני חסות כדי שהיא תוכל לספק בחינם. אני נוטה להאמין שגם בענייני זוגיות אפשר למצוא...
אלה לא דברחם כתחליף של ממש, אבל יכול להקל ולכוון קצת. לפתח מחשבות חדשות עד שירווח ויתאפשר לעשות מה שהכי יעזור
יש ים של חומר באינטרנט. זה לא כמו מטפל שיודע לראות את נקודות העיוורון שלך אבל זה לא רע בכלל.
קח את הנושא שקשה לך, לך תקרא קצת או תצא להליכה עם פודקסט בנושא או הרצאה או משהו. תיקח עוד חצי שעה לבד לסדר את המחשבות שלך. אם אתה נוסע לעבודה וזה לוקח זמן אפשר לנצל את הזמן הזה.
לא כולם מסכימים ורוצים ללכת. זה דורש אחריות וענווה.
אם אתה אחרי מילואים אז יש החזרים. גם אם השתחררת מסדיר יכול להיות שאתה זכאי לתוכנית עמית, שיש 12 פגישות חינם.
ולפעמים נכון יותר לוותר קצת על דברים כדי לטפל בפן הזוגי
מסבסדים טיפול אצל אנשי מקצוע (טובים!) שעובדים איתם.
שווה לפנות אליהם.
מסובסד.
ואני רואה בטיפול השקעה לכל דבר.
כשאני ואנחנו בטוב אנחנו עושים הרבה יותר כסף.
לפעמים יש להם שיתופי פעולה זולים.
בעיר שאני נמצאת יש שיתוף פעולה כזה וטיפול עולה שם לשעה פחות ממאה שח.
והם ממש מעולים ומקצועים
להורים שלי אף פעם לא היה יותר מידי כסף.
גם היום אנחנו לא מקבלים כמעט עזרה.
לא חשבתי שאני עדיין סוחב את זה.
לאחרונה כמה פה העלו את הנושא הזה וזה הציף בי הרבה כאב.
מה אומרים? שתפו
זה בעיות כלכליות 😬
למרות שכאן לא מדברים על בעיות כלכליות ישירות אלא על קשיים נפשיים בעקבות בעיות כלכליות, אז אולי זה כן יתאים...
וממילא זה נכתב בחצי הומור...
אם זה מייצר בעיות התנהגות, כעסים, מריבות בין בני הזוג, קמצנות מוגזמת על עצמך וכדומה, אז אולי כן שווה לשקול פניה לאיש מקצוע.
עם הכי הרבה משקעים, כמעט לכולנו, גם לאלה שגדלו עם הרבה כסף.
רוצה לשנות את זה, לך לטיפול.
זה יותר עניין של תפיסה והסתכלות מאשר של חומר.
יש כאלה שגדלו באושר עם מעט ויש כאלה שלהיפך.
המון אנשים לא מקבלים מההורים עזרה כלכלית. הרבה מהם בקשר מצויין עם ההורים כי הם מקבלים מהם דברים חשובים יותר מכסף. השאלה אם את הדברים החשובים לבניית אישיות טובה ומוסרית ושמחה כן קיבלת? כי אם ללכת לטיפול, הייתי הולכת על חסכים באהבה וקבלה, לא על חסכים בכסף. כדאי מאוד לחשוב בראש האם 'הורי לא נותנים לי כי לא אכפת להם ממני/לא אוהבים אותי, או ש- הורי היו רוצים לקנות לי כל מה שאני צריך. אבל לא יכולים.'
יש בתים שחוסר ממון יוצר בהם לחץ ודאגה רבה וזה עובר לילדים או שממש מחנכים אותם ללחץ הזה. ויש בתים שלמרות שאין כסף, זה לא משהו לדבר עליו. גודלים בהרגשה שיש לי כל מה שאני צריך. יש שמחה בבית.
אם גדלת בבית מהסוג הראשון צריך לעבוד על עצמך לא להעביר זאת לדור הבא. יש מקום לטיפול ויש מקום גם לעבודה עצמית, לבניית האמונה ולהשתדלות בצד המעשי.
ויש גם אנשים שירשו כסף אבל עכשיו אין להם הורים... אז מה עדיף?
לא יכלתי לצפות לתשובה טובה מזו.
היחס שלנו לכסף מאד חשוב בהרבה מאד מובנים,
ולכן צריך לבנות יחס נכון בעצמך וגם לחנך את הילדים שלך
ואין יכולת תמיכה מהההורים.
או שעצם הרעיון שיש כאלה הורים שתומכים ואצלך לא, גרם לך להצפה.
עוד נקודה
האם היה חסר לכם משו בסיסי בבית?
יש משפחות שיש להם כסף, אין מחסור,אבל ההתנהלות היא חסכנית
והדיבור בבית תמיד הוא על זה שאין ושהמדינה רשויות בסופר הכול יקר
איך זה היה אצלך?
נכנסתי לפורום נשואים טריים
רציתי לקרוא איך אתם רבים
ואיזה כיף למי שהוא כמוני
גרוש
וככה להתעודד קצת.
ואני חייב לציין שממש איכזבתם
שום מריבה שום כלום
אתם לא צריכים להסתיר
זה לא רשת חברתית פה
תכתבו את האמת הקשה
נתמודד איתה
מים קרים על נפש עייפה ב"ה
משהאחרונהנשואים כבר כמה שנים טובות
קשה לי מאוד
בעלי חתיכת עצלן ותינוק מגודל
ולי פשוט נמאס
בינתיים אנחנו חיים ממשכורת שלי ותמיכה של ההורים שלו.
ונמאס לי, התחתנתי עם בעלי! לא עם ההורים שלו!
אני רוצה להרגיש יציבות כלכלית מבעלי, לא מההורים שלו!!!
פשוט נמאס לי ולא יודעת מה לעשות
לא מצליחה לסמוך עליו
עיצות/ תובנות/ עזרה יתקבלו בברכה
ולא רק צודק או לא צודק
מה אם הוא היה מרוויח עשרות אלפי שקלים משעה של עבודה וההתנהלות שלו עדיין היתה דומה? קם מאוחר ועושה שום דבר?
כסף נכנס, ממנו/מההורים שלו.
אפילו דירה הם מוכנים לתת.
יש כאן הרבה יותר מצודק או לא צודק.
יש דינמיקה, לקיחת אחריות, שחרור אחריות וקבלה שאנחנו לא יכולים לשלוט על האחר על האופן שהאחריות הזאת תתבצע.
אני גם הייתי מתחרפנת מהתנהגות כזאת.
אבל כדי שיתאפשר לחיות איכשהו ביחד צריך להבין ולהשלים עם זה שבדיוק בדיוק כמו שהיא מצפה וכמו שהיא רואה אחריות, לא יהיה.
כל אחד חווה את המשבר הזה בזוגיות בפן מסוים, חלק בפן הדתי, חלק בפן הרגשי, חלק בפן הכלכלי.
אני מניחה שאם הייתי בחוויה דומה הייתי משחררת אחריות ומכניסה את הכסף שאני מרוויחה להשקעה או חיסכון ולא להוצאות שוטפות ונותנת לו להתמודד.
אבל לא בריב, בשיחה עם קביעת עובדה.
