אני מרגישה שעשיתי טעות! מאז שהיה קטן הייתי אומרת לו תמיד שאסור להרביץ.. לא שהיה כזה.. אבל כל סיטואציה שהייתה קרובה לזה הייתי מעירה לו כמה חשוב לא להרביץ. אממהה הילד נהיה ילד שמרביצים לו כל הזמן והוא לא מחזיר, גם היו פעמים שלא שיתף כשחטף מכות.
עכשיו הוא כבר ביסודי ב"ה. ואני רואה שכשילדים כועסים עליו או מרביצים לו הוא לא מגיב, לפעמים פונה למורה..
עשיתי איתו שיחה וגם המורה ואמר את אותם דברים: אני מפחד שילדים כועסים עלי או מרביצים לי כי הם יותר חזקים ממני, אני חלש.
ניסיתי להסביר לו שאי אפשר לדעת את זה בגלל שאף פעם לא החזיר.. בגן חובה ניסינו להסביר לו הרבה שיכול להחזיר במידה ואין גננת באזור.. נגיד נכנסה שניה לגן בזמן שהם בחצר או לא יודעת.. או שהיא לא שמה לב וכאלה.. ממש כואב לי הלב.. לא יודעת איך לגרום לו להרגיש שהוא חזק מספיק בשביל להגן על עצמו.. הוא ילד מאוד פעיל ושמח אבל בפן של האלימות הוא הכי לא כזה.. יש כאלה שמופתעים כי הוא ממש איפרקטיבי ומפתיע אותם שהוא לא מחזיר.. הוא מבין הקטנים בכיתה וגם לא גבוה כ"כ ובכללי הוא לא ילד שעושה דברים "אמיצים/מפחידים" הוא לא הכי בכושר.. איך בכל זאת אפשר לחזק אותו?
עכשיו הוא כבר ביסודי ב"ה. ואני רואה שכשילדים כועסים עליו או מרביצים לו הוא לא מגיב, לפעמים פונה למורה..
עשיתי איתו שיחה וגם המורה ואמר את אותם דברים: אני מפחד שילדים כועסים עלי או מרביצים לי כי הם יותר חזקים ממני, אני חלש.
ניסיתי להסביר לו שאי אפשר לדעת את זה בגלל שאף פעם לא החזיר.. בגן חובה ניסינו להסביר לו הרבה שיכול להחזיר במידה ואין גננת באזור.. נגיד נכנסה שניה לגן בזמן שהם בחצר או לא יודעת.. או שהיא לא שמה לב וכאלה.. ממש כואב לי הלב.. לא יודעת איך לגרום לו להרגיש שהוא חזק מספיק בשביל להגן על עצמו.. הוא ילד מאוד פעיל ושמח אבל בפן של האלימות הוא הכי לא כזה.. יש כאלה שמופתעים כי הוא ממש איפרקטיבי ומפתיע אותם שהוא לא מחזיר.. הוא מבין הקטנים בכיתה וגם לא גבוה כ"כ ובכללי הוא לא ילד שעושה דברים "אמיצים/מפחידים" הוא לא הכי בכושר.. איך בכל זאת אפשר לחזק אותו?
