מיואשת..אלסה
לא כותבת פה הרבה אבל צריכה ממש עצות למצב שאני ובעלי נמצאים בו.
בעלי מכור לפלאפון בטירוף יותר נכון מכור למשחקי כדורגל הוא כל היום סביב זה.. עד מאוחר בלילה..
מבואסת מזה ממש.
המון פעמים כשאני מדברת איתו ואומרת לו דברים שצריך לעשות הוא פשוט לא שומע ואחר כך מתלונן שלא אמרתי לו בכלל.. יש פעמים שאני אומרת לו אפילו כמה פעמים משהו והוא פשוט לא מקשיב לכלום.
והכי מבאס הוא מגיע כמעט תמיד לישון בשעה אחת בלילה. אחרי שהוא סיים את כל העיסוקים שלו בתחום. ואז הוא נגיד מעוניין שנהיה ביחד אבל את האמת לא בא לי וגם אין לי כוח כשאני צריכה לחכות לו ערה ולפעמים בציפייה ואז פשוט נרדמת מתוסכלת ולפעמים פשוט בא לי סתם ככה לישון עם בעלי ולא לישון בשעות נפרדות כל יום..
המון פעמים גם מרגישה בנוסף להכל שאני מנהלת זוגיות עם עצמי. יש לי בעל שלא מקשיב לכלום ממה שאני אומרת, אני מנהלת כל מה שקשור לבית, למשפחה, ופשוט אומרת לו מידי פעם מה לעשות אבל גם את זה הוא לא שומע בכלל...
בקיצור חיה עם עצמי.
דיברתי איתו על זה מיליון פעם. לפעמים מרגישה שהתחתנתי עם ילד שלא התבגר.. כשהוא רוצה הוא באמת עושה המון ומשקיע אבל בתקופה האחרונה מרגיש לי שהכל מעצבן איתו. מרגישה שאני והמשפחה בתחתית סדר העדיפויות שלו... לפעמים תוהה לעצמי אם בחרתי נכון כשהתחתנתי איתו..
אשמח לעצות איך להתנהל.. תודה ויום טוב!
ואו, זה נשמע נורא נורא קשהפמיהלכה
בראש ובראשונה, זה שהוא כל כך לא איתך,
ומעבר לזה - שכל כך קשה להגיע אליו, לתקשר איתו.
ברור לי שזאת מציאות לא מתוקנת - שזה לא בסדר, ואי אפשר לנהל ככה זוגיות, לא כל שכן בית מתפקד. אבל אני גם יודעת שאנשים לא משתנים דרמטית אם "עושים להם שיחה". זה בדרך כלל רק מזין את התסכול שלא מקשיבים לך.

אני חושבת שבתור התחלה, דאגי לטוב של עצמך.
1.
כשאת מבקשת ממנו משהו כשהוא בפלאפון - זה כמו לצעוק לילד מהצד השני של הבית. הוא לא שומע, גם אם אמרת את זה בתוך האוזן שלו.
תעשי "שני וי כחולים" כשאת מדברת איתו. בקשי ממנו שיסתכל עלייך, צרי קשר עין וודאי שהוא הבין. שאלות כמו "תוכל לתלות כביסה בבקשה? (...) אתה יודע איפה האטבים?" ולצפות לתשובה אינפורמטיבית. אל תצפי שיבין אחרת.
2.
לכי לישון כשאת עייפה. אל תחכי. הודיעי לו שאת הולכת לישון בשעה X, והוא מוזמן להצטרף. שעות השינה שלך חשובות. בהמשך, תוכלי להגיד "אני רוצה ללכת לישון בקרוב. מתי נגמר משחק? (...) תרצה ללכת לישון איתי בסוף המשחק? (...) בכל מקרה אני אלך לישון לכל המאוחר עוד חצי שעה. לילה טוב!"
***
מבחינה פרקטית, אני מאמינה בזה שאי אפשר לשנות אנשים. אם יש לו נכונות, אפשר לשים גבולות (לחסום את הגישה לאפליקציה החל משעה מסויימת, למשל) אבל זה לא יעבוד אם הוא לא איתך בזה, ורוצה את ההגבלות האלה.

בטווח הרחוק, הייתי מציעה לנסח לעצמכם דרך פעולה. כלומר, את יכולה להגיד "אני רוצה להגיד לך משהו, דבר איתי כשאתה פנוי" והוא אחראי להגיד לך "כן, עכשיו אני זמין להקשיב לך" (למשל, בין משחקים). זה נותן מקום לצרכים של שניכם, במסגרת הכוחות שיש לכל אחד להביא לקשר.

רק טוב שיהיה לכם!
דיברת איתו על זה? הסבת את תשומת לבו?המקורית
תודה על התגובות..אלסה
והאמת שכן, דיברתי איתו על זה כל כך המון פעמים..
וכן, המון פעמים לפני שאני מדברת איתו אני שואלת אם הוא פנוי להקשיב המון פעמים זה עובד.
אבל מבאס אותי שזה ככה. אני לא יכולה אף פעם לדבר איתו אם לא הסבתי את תשומת ליבו אליי... יש בזה משהו מעצבן שאני צריכה לרדוף אחרי כמה דקות פנויות שיהיו לו בשבילי..
אני פשוט באמת קצת בבאסה..
ומעצבן אותי שמשחקי כדורגל הם בראש סדר העדיפויות שלו ורק אח"כ כל השאר.זה ברמה שזה משפיע על מצב הרוח שלו ואם הקבוצה שהוא אוהד הפסידה אז הוא יהיה במצב רוח רע ורוב הסיכויים שנריב על משהו.
ואני מתעצבנת מזה כי מה הקטע להיות ככה בגלל שקבוצת כדורגל הפסידה כשיש לנו דברים פי אלף יותר חשובים שהם החיים עצמם ודברים שאנחנו צריכים לדאוג להם בתור הורים כרגע..
זה לא שלא שמתי לב לזה בדייטים אבל היינו נפגשים לכמה שעות נגיד והוא היה אולי פעם אחת בודק משהו שקשור לכדורגל.. וזה היה בסדר לא נורא בכלל..
רק אחרי שהתחתנו קלטתי את חומרת המצב..מבאס ממש לצערי.. זה נותן לי תחושה שהתחתנתי עם ילד שלא התבגר במיוחד שגם ככה את הכל אני עושה.
לפעמים כשהוא הולך למילואים אני אפילו קצת שמחה כי אני יודעת שיהיה לי קצת יותר רגוע ולא יהיה מישהו שאני צריכה לדאוג לו ומישהו להתווכח איתו ומישהו שלא מקשיב לי. אני גם ככה מנהלת את הכל לבד בבית.
השנקל שלי בנושאהמקורית
עבר עריכה על ידי המקורית בתאריך כ"ב באלול תשפ"ב 16:21
1. אין סיבה שתהיי בתחתית סדר העדיפויות. לא שלו ולא שלך. אם קשה לך והוא לא שותף - זה הזמן לחשוב איך את מקלה על עצמך.
לא כתבת במפורט לגבי מס ילדים, עבודה, מצב כלכלי וכו - כל מה שתוכלי לעשות כדי להקל על עצמך זה הזמן. מדיח, מייבש, חד פעמי, שואב, מנקה, אוכל קנוי, ניקוי בש, לא יודעת מה..כל מה שעולה בדעתך שיקל עליך. זה שהוא לא עושה לא אומר שאת צריכה לעשות הכל.

2. שקלת טיפול זוגי? דיברתם על זה? איך סדר העדיפויות שלו חוץ מכדורגל? אתם הורים? את באמת מתארת קושי, ואם את מעדיפה שלא יהיה בבית אז אני מבינה כמה זה עמוק וכואב ומאכזב, ובאמת לא מצופה ממנו להתנהג כך. בלשון המעטה.

3.לדעתי, שחררי את השיפוטיות לגבי הכדורגל. עד שתגיעו לטיפול והוא יוכל לראות את הצד שלך, (שלא נוגע בכלל לכדורגל, אלא לזה שאת לא מקבלת יחס) כרגע זה מה שמוריד ומעלה לו את מצב הרוח מדי פעם. אבל בזה שאת נכנסת איתו לפינה של - למה זה בכלל מפריע לך? את כבר בפלונטר לדעתי. כי מלבד הכדורגל, עכשיו גם חוסר ההבנה שלך בעניין.
את צריכה שהוא יבין שאת רוצה שיתייחס אלייך. אם תכניסי את הכדורגל לדעתי הוא ירגיש שאת רוצה 'שליטה' כשאת למעשה רוצה יחס.
הוא טוען שהוא מתייחס? הסברת לו שזה העניין? את בכלל מצליחה לשים את האצבע על זה שזה לא הכדורגל? כי ממה שאני יודעת, כל מה שמקבל יחס שהוא לא אנחנו בעיני הבעל, מהווה תחרות. ואת גורם התחרות אנחנו רוצים להוציא מהמשוואה. אבל לא תמיד זה אפשרי או נכון.
כל מילה (:רק לרגע 123

להקל עלייך באמצעים טכניים, לבקש את הצרכים שלך בענייניות בלי להעמיד מול זה את ההתמכרות (קשה בטירוף, אני גם נופלת בזה) כדי שזה לא יהיה ממקום מאשים אלא מבקש (ולא מתחנן, לא לחכות לקצה היכולת כדי לבקש, לבקש כשעדיין יש לי אפשרות לשמוע לא ולמצוא דרך למלא לי את הצרכים..) וטיפול זוגי שיאפשר לו לראות בעצמו מהצד איך זה נראה, כדי שהוא בעצמו ירצה לעשות שינוי. 

אפשר גם להגיד לו (שוב בלי שיפוטיות, שירגיש שאתם באותו הצד), תשמע אני מבינה שאתה צריך לשחק הרבה זמן, מתי בכל זאת תוכל לפנות לי/לבית שעה שמיועדת ל---? 

לא אומרת שזה תמיד עובד אבל שווה לנסות, בלי להתאכזב מדי אם לא ילך - כי כמו שאמרת, זו התמכרות, ומאוד קשה להיגמל ממנה בלי עזרה מקצועית. שווה לנסות קצת לגייס חמלה לזה. 

 

אין בדברים הללו הצדקה של המצב, ברור שזה קשה ממש, כואב ומעלה רגשות קשים מאוד וזה שכולנו מכורים ברמה זו או אחרת לא מורידה את הקושי. אם זה מוגזם לכם זה מספיק, לא צריך להיות חריג או לא נורמלי כדי לרצות בשינוי ובטיפול שיעזור בכך. ובעיני שווה לנסות גם ככה לשדר לו את זה, לא "אתה לא נורמלי" אלא "לי זה קשה, בוא נמצא פתרון, בוא נעשה שינוי בהרגלים שלנו". 

 

המטרה בעיני היא 2 דברים - למצוא איך לך יהיה יותר טוב במצב הקיים גם עם עצמך, בבית ובזוגיות (כי זה לוקח המון זמן לשנות, וגם אין הבטחה אפילו למי שהכי רוצה לשנות שזה יהיה לגמרי לשביעות רצונך) וגם איך לחזק את התחושה שאתם באותו הצד ואותו האינטרס כדי שהוא לא יפתח אנטי וירצה לעבור שינוי.

(יש לפעמים הכחשה מאוד גדולה של אדם לעצמו שהוא מכור/צריך עזרה לווסת את עצמו, זה מאוד מוריד את הביטחון - שאין לי שליטה על עצמי ואני צריך עכשיו טיפול, וב. שאני גורם כזה צער גדול למשפחה שלי. ולכן צריך לפעול בחכמה. אם לא תצליחי לשכנע ללכת לטיפול זוגי בהקדם, שווה לנסות להתייעץ לבד עם איש מקצוע מהתחום כדי שינחה אותך איך לדבר איתו ולא להמשיך "לדחוף קירות בטון" כדי שלא יגמר לך הכוח מזה וגם שהזוגיות שלכם תישמר למרות הבעיה)  

בהחלט כל מילה!נגמרו לי השמותאחרונה

וב"הצלחה רבה @אלסה יקרה

חיבוק♡ נושא קרוב לליבי!אם_שמחה_הללויה
עבר עריכה על ידי אם_שמחה_הללויה בתאריך כ"ב באלול תשפ"ב 19:05
במיוחד בתחילת נישואים הרגשתי כמוך, בעלי גם מאוד אוהב כדורגל עוד מרווקות. בשנים הראשונות כשהיה את ליגת האלופות הייתי מתחרפנת: "איך הוא מעז ללכת לראות משחק ולהשאיר אותי לבד כל הערב??? ולפעמים שאלך לישון לבד, כי זה נגמר מאוחר. "היינו רבים על זה הרבה, נראה לי אפילו ביקשתי ממנו לשאול שאלת רב חחח.לא יודעת למה, עכשיו זה מצחיק אותי.
שום דבר לא השתנה הוא עדיין משחק, הולך מדי פעם לצפות ואפילו יש לו יום מיוחד שפירגנתי לו שהוא משחק בפלייסטישן עם חברים.

מה שעזר לי לשחרר:
להבין אותו.להבין שזה הצורך שלו.
הוא שיתף אותי פעם שזה הפורקן שלו, זאת הדרך שלו להוריד את המתח אחרי יום עמוס. וגם שנינו חזרנו בתשובה וזה משהו שמחבר אותו לעצמו של פעם בלי כל העול של המצוות ושל המשפחה..
ועוד משהו, לא משהו שהוא אמר לי, אבל אני בעצמי משערת.לגברים חשוב לחוות הצלחות ביום יום שלהם וכשלא הולך ויש כשלונות, הם בורחים למשחק כדי להרגיש קצת "וינרים".

עכשיו זה לא שאני מסכימה עם זה שזה נכון לברוח לעולם הדמיונות הזה של המשחקים. (למרות שיש גם יותר גרוע כמו עישון, אלכוהול וכו')
יש דרכים הרבה יותר בריאות וטובות לפרוק מתח ולחוות הצלחות כמו לימוד תורה, ספורט או בילוי זוגי או שיחה מאשר להיות תקוע בטלפון.
ואני מטפטפטת לו את זה, אבל לא בזמנים שאני עצבנית, דווקא בזמנים שאנחנו בטוב, מספרת איזה הרצאה ששמעתי וכו'. לא מדברת על כמה הכדורגל זה רוע ודמיונות, אלא יותר על הדברים הטובים: כמה חשוב לשמר את הזוגיות, כמה חשוב זמן איכות עם ילדים, נם גדלים כל כך מהר, ואיזה כיף שיצאנו וכמה זה עושה טוב,כמה חשוב לקבוע עתים וכו' .
אבל בסוף, יותר מכל שיחות מוסר, אני חושבת שזה הדוגמא האישית שלי. סתם לדוגמא: בקטע של השינה השתדלתי תקופה לקום מוקדם (וכמובן ללכת לישון מוקדם בשביל זה) הייתי קמה רעננה ואפילו לפעמים מספיקה לעשות הליכה. והוא היה קם עייף ממש אחרי שהלך לישון מאוחר (כי היה תקוע בטלפון בענייני עבודה או כדורגל או שחזר מאוחר מפלייסטיישן) ולאט לאט בלי שום מילה שלי הוא אמר לחברים להקדים את המשחק וחוזר בשעה סבירה יותר ואומר לי שחשוב לו ללכת לישון מוקדם וכו'.

ועוד כמה דברים אחרונים (יואו! חפרתיי!!!)
אתם קובעים לפעמים דייט זוגי ויוצאים החוצה? אצלנו זה ממש עובד (בבית הטלפון יותר נגיש ויותר קל לברוח אליו) למרות שלפעמים קשה למצוא בייביסיטר, זה פשוט מרענן כל כך את הזוגיות!
לך יש משהו שממלא אותך? בלי קשר לבעלך.
תחביבים/ ספורט/קריאת ספר/שיחה עם חברה..ואז גם כשבעלך "נעדר" את עושה דברים שכיף לך ופחות מתרגזת מזה. כי לך יש "עולם ומלואו" בלי קשר לבעלך, הבעל הוא הדובדבן שבקצפת.
אני די נהנית מערבים האלה שבעלי משחק בפלייסטישן, לפעמים מזמינה לי אוכל שאני אוהבת/ לפעמים מדליקה מוזיקה שלא בסגנון של בעלי ושרה חחחח/ שותה משהו/ רואה סדרה ולפעמים גם הולכת לישון ממש מוקדם!!!

בקשר לעזרה שלו הבנות כבר ענו לך, אז לא אוסיף, כי גם ככה חפרתייייייייי, תודה טם הגעת עד לכאן.

תודה רבה לכולכןאלסה
תודה על העצות החכמות אני אנסה ליישם אותן..
והלוואי. בעיקרון אני מאוד מבינה שזה מה שעושה לו טוב אבל קצת מבאס שזה המון על חשבון הבית.
יש ימים שאני חוזרת מותשת מהעבודה והוא יהיה יום שלם בבית(עובד מהבית לפעמים ועבודה מאוד גמישה) והוא לא יעשה כלום בבית וגם אח"כ אני זו שאצטרך להעסיק את הבת שלנו ואמשיך את שגרת הערב בלי שהיא יציע לעזור.. כשהוא במשחקים הוא לא רואה אותי ואת הקושי שלי בכלל וזה מבאס מאוד. ולא משנה כמה פעמים ביקשתי והסברתי בכל יום אני צריכה להגיד מחדש שאני צריכה שיעזור לי ומבאס שהוא לא רואה אותי בלי שאני אומרת שאני צריכה עזרה וגם אז צריך להגיד כמה פעמים עד שקם.
וכן השינה המאוחרת שלו גם פוגעת בי.. כי בצהריים הוא כבר עייף מאוד והולך לישון וזה מצב שבאמת אין לי איך להתמודד איתו כי גם כשזה קורה אני זו שנשארת לבד שוב פעם לעשות הכל. ומבאס שהבחירות השגויות שלו פוגעות בי גם.
וקצת מדכא להגיד אבל כן, יש לי תחביבים אבל אין לי זמן לזה כשיש לי זמן פנוי אני עושה את המטלות של הבית..
אבל תודה רבה כל העצות אני בהחלט אנסה ליישם כמה
תודהה
אני חושבת שזה לא בהכרח צריך לפגוע בךהמקורית
אל תעשי את המטלות של הבית על חשבון תחביבים
ותצאי ותדאגי שישמור עליה תסכמו מראש, או להשתמש בבייביסטר.
יש את התחום של היחס שלו, שזה דבר אחד
ויש את התחום של העומס בבית, שזה דבר אחר בעיניי והם לא חייביםאו צריכים להיות תלויים זה זה בזה.
אל תוותרי על עצמך ועל מה שממלא אותך. זה אחד הגורמים הכי גדולים למרמור, עצבות ודכאון.
האושר שלך בידיים שלך. גם בלי קשר אליו
תבדקי גם אם זה לא קשב וריכוזירוק בעיניים
התמכרות, חוסר הקשבה, בעיות בתיעדוף משימות מדליקות כמה נורות.
נכון. לגמריהמקורית
תודהאלסה
תודה רבה לכולן! אני בע"ה אבדוק את כל העצות!!
תודה רבה!
טוב זה עוד רחוק ואולי לא ריאלי...גלויה

 

אבל זה חלום.

מישהי פה למדה/ לומדת תרפיה באומנות

במבחר?

או באוניברסיטת חיפה?


 

לא יודעת אם יכול להסתדר, במיוחד שאנחנו אמורים להתחיל מסע טיפולים...

אבל אולי מתישהו

אאמין בעצמי שאני יכולה

ויסתדר לא על חשבון המשפחה

וכו'...


 

בקיצור:

1. האם במבחר מקבלים גם מהציבור התורני - לאומי?  (למדתי באולפנית, עשיתי שירות לאומי...)


 

2. אני גרה ב"ה בגרעין תורני בצפון

שמחים שמצאנו סוף-סוף את מקומנו

ו-לא נוהגת ואין מצב שאוציא רישיון.

אז אוניברסיטת חיפה הרבה יותר נגישה לי.

אז מישהי מניסיון יודעת להגיד על רמת הצניעות שם?


 

תודה

יום אחד אמצא את מקומי.

סתם, ב'ה דברים פה מתקדמים

אולי אולי משהו יתקדם פה לעבר עבודה בעז"ה

וגם פתחתי השנה סוף-סוף עוסק פטור לעיצובים שלי...

ובכל זאת

החלום לעזור למתמודדים עם אומנות

נשאר.

אם וכאשר... צריכה להשלים את הקורסים בפסיכולוגיה

ואולי גם עוד שעות אומנות כי עבר הרבה זמן...

ועלות של לימודים גם איכשהו.


 

קיצור

אשמח לתובנות מניסיון.


 

 

לפחות בעבר במבחר קיבלו רק כאלה שלמדו במסגרת חרדיתיעל מהדרום
לק"י

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.


בהצלחה עם החלום!!

תודה!גלויה

כן... חשבתי אולי השתנה.

נכון ללפני כמה שנים מבחר לא מקבליםבוקר אור
כמעט בלתי אפשרי להתקבל למבחר דתיות לאומיותPandi99

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

תודה. אוףגלויה

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

מממשש באסה ! מזדההPandi99
למה בעצם לא כדאי?רוני 1234

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

^^ מסכימהכבתחילה

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

בתחום האומנות הייתי בודקת שבמקומות לא דתייםיעל מהדרום

לק"י


אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

תודה על ההסבררוני 1234

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

זה מה שהתכוונתיגלויה
אני חושבת ששווה לברר מול סטודנטיות שםיעל מהדרום
עולם התרבות הוא מאוד מאוד חילוני. וגם ההוואי,Pandi99

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

חברה שלי דוסית למדה בחיפה. משערת שיש עודשיפור
תודה!גלויה
למד תרפיה?
כן. תרפיה באומנות. עכשיו עובדת בזהשיפור
וואוו!!גלויה

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

אני מכירה כמה וכמה, ואולי התנאים לתואר שניממשיכה לחלום

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..


אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

מישהי למדה בבר אילן?גלויה

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

מבחר לא מקבליםDevora

אם עשית בגרויות.


יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

זה לא הפרמטרDoughnut
אני עשיתי בגרויות ולמדתי שם, לא לפי זה הם בוחנים.
זה אמור להיות קשורDevora

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

הוראת המל"ג קשורה לחינוך חרדי, לא לבגרויותשיפור
יש חינוך חרדי עם בגרויות, ולא תהיה להם בעיה להתקבל למבחר 
אבל הם מסתכלים על מוסדות עם בגרויותDevora

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.


 

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

לאDoughnut
השלמתי בגרויות והתקבלתי לשם ללא בעיה וללא ועדת חריגים, ולמדו אתי בכיתה כמה בנות שעשו בגרויות בסמינר. זה יותר הולך לפי סגנון הסמינר מאשר הפרמטר של הבגרויות.
אבל אםDevora

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

אני התקבלתי בלי בעיותרקאני

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

הנקודה היא לא בגרות אלא תעודת בגרות חרדיתעכבר בלוטוסאחרונה

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

 

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

 

 

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

 

אז אולי שינו כללים, מתי זה היה?שיפור
אני מכירה כאלו שהתחילו לימודים שם לפני 10 שנים
מכירה הרבה עם בגרויות שלמדו שםשמ"פ
אין לי עניין להתווכחDevora

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

לי אמרו שמקבלים רק מהחינוך החרדי, לא קשור לבגרויותשיפור
יש גם אולפנות דת"ל ששייכות לחינוך החרדי שיכולות להתקבל כמו אולפנת למרחב בפתח תקווה ותהילה בירושלים
תודה!גלויה
נכון, אבל העלות ממש גבוהה אני חושבת. (כי זה לא שכ"ל אוניברסיטאי)
זה לא הבגרויותרקאני

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

תודה לכולם על (מבחר...) התשובות גלויה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

אפשר לפרוק?אנונימית בהו"ל

מרגישה שאין לי כבר כח

אנחנו גרים ברחוב מלא ילדים

ויש כאן אימהות שמשחררות את הילדים לבד

והם פשוט עושים נזקים כמו לאבד בימבות, להשתמש באופניים ולפנצ'ר ועוד ועוד

וגם דורשים את התשומת לב שלי כאמא שנמצאת ומבקשים עזרה בכל מיני דברים

 

אין לי כח להיות הגמח של השכונה

בקושי לילדים שלי יש לי סבלנות

 

אבל מצד שני אין לי ברירה אלא להציל את הילד של השכנה שמשייט לו בכביש

או ילד שמרביץ לילד שלי ואני צריכה פעם אחר פעם להזיז אותו ממנו ואין שום אמא בסביבה שתקח אחריות ופשוט תקח אותו הביתה

 אלו אימהות ספציפיות אבל הן פשוט לא נרמזות בכלל

ואין לי כבר כח

אוףף

 

זה גורם לי ממש לכעסים וגם להתבאסות על עצמי כשאני כועסת על ילדים של אחרים

אבל באמת זה פשוט חוסר אונים מטורף כשאני חייבת לטפל בעשרה ילדים לפחות במקום רק בשלי הפרטיים

 

חזרנו מקודם הביתה ומצאתי בימבה חדשה שלנו מלפני כמה ימים שבורה על יד השכנים, וילד אחר מהשכונה עליה. היא הייתה בתוך החצר שלנו בבוקר

וזה כל כך מעצבן כי גם אין לי שום יכולת לדעת מי הוציא ומי שבר. בקיצור, הנזק כולו נספג על ידנו

 

לא יכולה להשאיר כלום בחוץ. כלום כי ילדים נכנסים ולוקחים

וגם בקטע של אוכל, אין לי כח להאכיל את כל השכונה ולא בא לי לחתוך תפוחים לילדים שאמא שלהם נופשת בבית

(וגם אחרי שאני לא מסכימה, לא בא לי שהם יבהו צמוד אלי בתפוחים הנחתכים לילדים שלי)

 

סופריקה

 

 

אני אסביר את עצמי יותר..לפניו ברננה!

בגלל שאלו באמת פירות שדורשים השקעה אז אני לרוב לא מחלקת אותם לילדים בימי חול.

זה אוכל של שבת. (ותותים אני בכלל לא קונה כי מבחינתי זה לא שווה את המאמץ בכלל..)

ואז כשילדים קטנים באים לגינה ורואים את השכנה עם כאלה דברים טעימים ברור שזה מושך אותם אליה.. ולי לא נעים ממנה. מכאן באמת התשומת לב ומכאן ההתבאסות...


ואני ממש מבינה למה את לא רוצה לחלק מזה! גם אני לא אוהבת שבאים ומבקשים ממני ומשתדלת ללמד את הילדים שלי שלא מנומס לבקש..

אבל ילדים בני שנתיים אי אפשר באמת להסביר להם את זה, אז זה הופך את כל האירוע ללא נעים לשני הצדדים. אם מישהי מביאה משהו סטנדרטי יותר כמו תפוח או מלפפונים אז גם הילדים פחות נדבקים.


אגב באותה מידה מפריע לי שמביאים חטיפים למתקנים. גם אם זה ברעיון של לחלק לכולם.. אני בעיקרון לא רוצה שהילדים שלי יאכלו ממתקים סתם ככה באמצע שבוע וכשמישהי נחמדה מחלקת במתקנים לכולם אז זה הרבה יותר קשה למנוע את הילדים מזה.


אבל - אני לעולם לא אגיד משהו למישהי.. לא תפקידי לחנך את הציבור וזה גם לגמרי עניין של סטנדרטים.. כמו שכתבתי אצלינו זה פירות של שבת. ואצל מישהי אחרת ביסקווטים זה הדבר הכי פשוט בעולם ואצלי זה ממתק לכל דבר...

אז תכלס אין לי מסקנה.🙂

כתבתי את זה כדי שאולי יעזור לך להבין את הילדים שנדבקים אלייך..

דלקות אוזניים אחרי כפתוריםshiran30005

אנחנו חודשיים אחרי כפתורים וכנראה יש לו שוב דלקת אוזניים, זה הזוי!!

לפני שבועיים וחצי היה דלקת וחום טיפלנו בטיפות. היום שוב הקאות, אחכ חום ותלונות שכואב לו באוזן -בן 3 אז יודע מה הוא אומר כבר

מתלבטת אם ללכת לרופא מחר, רופא שלא מכיר אותו בכלל ואם יביאו טיפות אז כבר התחלתי לשים היום.

ולא מבינה היינו בבית בפסח ונהיה חולה, היינו בבית השבוע כמה ימים ושב נהיה חולה ממי הוא נדבק?

וזה הגיוני שתוך חודשיים יש 3 דלקןת? לפני הכפתורים בקושי סבל מזה , הדלקות האלה התחילו אחרי הניתוח

פעם קודמת שנבדק הרופאה אמרה שזה במקום ולא נראה משהו חריג

וואי מתסכל😒 רפואה שלמה!שיפור
ממה שאני מכירה דלקת אוזניים זה לא מדבק. אולי נכנס משהו לתוך האוזן שגורם לדלקת? חברה שלי אמרה לי שהייתה צריכה לקלח את הילד עם אטמים אחרי ניתוח כפתורים, גם לכם אמרו ככה, אם לא אז אולי צריך?
נראה שכדאי להתייעץoo

עם אאג מקצועי

אולי זה שניתח

אוי, לא...מתואמת

זו בטוח דלקת אוזניים?

מהניסיון שלי נשמע לי הגיוני יותר שנשאר חור בגלל הכפתורים וזה מה שגורם לכאבים...

אתם מקפידים לשים לו אטמי אוזניים במקלחת?

בכל אופן, כדי ללכת לאא"ג מומחה כדי לבדוק את העניין הזה.

(אני לא זוכרת עד מתי אמורים לשמור על האוזניים אחרי ניתוח כפתורים. בכל אופן, יש סיבוך נדיר שהכפתור משאיר חור בעור התוף, ואז בכל פעם שחודרת לשם טיפת מים אלה כאבי תופת. לבת שלי זה קרה באוזן אחת, וכשגילינו את זה התאימו לה אטם מיוחד לאוזן שלה, שאותו היא שמה במקלחת. לבריכה וים כמובן היא לא יכלה ללכת. ועדיין לפעמים חדרו לה מים שם... בגיל 15 היא עברה ניתוח לסתימת החור וסוף סוף באנו למנוחה ולנחלה. מקווה שזה לא המצב אצלכם, אבל כדאי מאוד לבדוק...❤️)

עונהshiran30005

קיבלנו הנחיות מהמנתח לא להרטיב רק שבוע ואחכ אין בעיה שיכנס מים, הנה נשמע לי לא הגיוני ושאלתי שוב קיבלתי את אותה תשובה. בפועל לא נכנס לו מים במקלחת אני ממש מקפידה על זה ועדיין

התור הבא לרופא שניתח אותו זה רק ביולי, אמר לבוא אחרי בדיקת שמיעה עדכנית

רופאת ילדים שלנו שהיא ממש מקצןעית אמרה שזה נרטה בסדר וזה במקום. אבל עדיין יש נוזלים ודלקות...


וכן, זה דלקת אוזניים כנראה דלקת גם עכשיו כי הוא ממש בכה שכואב לו בימים האחרונים, גירד שם גם

תמיד זה אותו אוזן גם, אוזן שמאל

תמשיכי לשמור מאוד טוב ממים.פרח חדש

ממליצה גם להקפיד על שטיפות מי מלח באף

כי הנזלת של האף עוברת לאוזן וזה לרוב מה שגורם לדלקות

אבל איך רואים חור אם יש כפתור?shiran30005
רופא היה מצליח לראות מן הסתם לא? 
לרופא רגילעוד מעט פסח

אין את אותו מכשור שיש לרופא אא''ג, ולכן רופא רגיל יכול לפספס דברים.

מה שאת מתארת נשמע לא תקין בכלל.

והייתי הולכת לאא''ג, גם אם לא המנתח עצמו.

ובכלל, אם יש דלקת חוזרת מוזר שהביאו רק טיפות ולא אנטיביוטיקה מהפה.

וגם, מה הקשר להקאות? אולי זה סימן שיש שם משהו אחר בכלל?

כבר פעם שלישית שיש הקאות כמה שעות ואזshiran30005

חום ובמקביל תלונות על אוזניים ושהלכנו להבדק ראו כן דלקת, הסבירו לנו שיש קשר להקאות עם האוזניים אבל זה לא תמיד, יכול להיות סתם צירוף מקרים

וכן, צריך לכת לאא"ג אולי כבר 

מענייןעוד מעט פסח
פעם ראשונה שאני שומעת על זה 
ויכול להיות שהדלקת באוזנייםooאחרונה

ירדה לריאות

הקאות זה יכול להיות תסמין לדלקת ריאות

אני מקווה שהביאו לכם אנטיביוטיקה 

הכפתורים אמורים ליפול בשלב מסויםמתואמת

ואחר כך החור שהם עשו אמור להיסתם.

לא זוכרת כמה זמן לוקח כל דבר.

לעיתים נדירות החור לא נסתם, ואז נוצרות בעיות.

אבל גם אם לא זה העניין - נשמע לי שהכי חשוב ללכת לרופא מומחה בשביל לבדוק את הסיבה לכאבים.

להתייעץ עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים!אור עולה בבוקר

לבדוק עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים מותר לשים. יש טיפות אוטוטוקסיות -רעילות לאוזן,שאסור לשים כאשר יש פתח בעור התוף . כפתורים זה פתח .

ואני מכירה שמים אטמים הרבה יותר משבוע,שלא יכנסו מים ,כי אכן גורם לזיהומים ,דלקות ...

לבדוק את ההנחיה הזו עם עוד רופא אף אוזן גרון.

בהצלחה 

האמת האאג שלנו בשיבא לא היה נראליshiran30005

מומחה ככ, יש לו גם שקד שלישי מוגדל, חסימה חלקית ולא משמעותית לדבריו, יש לו גם אסתמה ושאלנו אם לא כדאי גם לטפל בשקד השלישי אמר שאין צורך, מצד שני רופאת ילדים שכן מכירה אותו אמרה איך לא טיפל גם בזה, ויתכן שבגלל השקד המוגדל יש לו עכשיו נוזלים ודלקות חוזרות

אנסה לבקש לקבוע תור אצל רופא אחר פעם הבאה

אם נתניה רלוונטי לךעוד מעט פסח
יש לי המלצה לרופא תותח עם תורים זמינים (הלכתי בפרטי דרך המשלים, היה שווה כל שקל).
אני במכבי, ומעדיפה את שיבא כיshiran30005

מכירים אותו שם בגלל האסתמה, וכל מה שעבר

אבל אחליף רופא, מי שלא נראה לי בעין אני מסננת מיד מוזר לי שלא עשיתי את זה עד עכשיו...

ניתחתי שלושה ילדיםעוד מעט פסח

בניתוח האחרון, שהיה לפני שנה, אמרו לנו שלא צריך לשמור ממים.

שאלתי כמה פעמים, והרופא אמר שיש כפתורים חדשים, עם שסתום חד כיווני שהנוזלים יכולים רק לצאת ומים לא יכולים להיכנס.

ואכן- הרטבנו חופשי ולא קרה כלום.


אז אולי זה מה שהיה להם (מצד שני הרשו לנו להרטיב אפילו עוד באותו יום. אז לא יודעת מה הסיפור שלהם)

רופא שלנו תמיד נותן אנטיביוטיקה בפהפילה

כשיש דלקת רצינית וחום. לפני כמה שנים בת שלי קיבלה אנטיביוטיקה פעמיים כי פעם ראשונה לא עזרה לה. וזהו. עבר לה.

טיפות נותנים במקרה של דלקת חיצונית יותר.

יש טיפות אנטיביוטיות. ובמקרים קלים יש טיפות שהם סתם להקלה.

במקרה שלכם בנוסף לרופא ילדים הייתי פשוט הולכת לרופא א.א.ג. שיש לו תור קרוב. שנה שעברה הצלחתי למצוא תור בירושלים תוך כמה ימים.

אצלינו היא אומרת- מתחילים בטיפות ואםshiran30005

זה לא עוזר עוברים למשהו דרך הפה. תמיד זה עזר

גם עכשיו שמתי פעמיים טיפות וב"ה כבר אין חום

בוקר של מצפון ממשהריון ולידה

באמצע הלילה ביקשתי מבעלי להשכיב את התינוקת שבת חודשיים כי לא יכולתי כבר מרוב עייפות להיות איתה והלילות האחרונים קשים

לקח לו הרבה זמן להחזיר אותה לישון והבוקר אני מרימה מהמיטה ורואה את הסדין עם כתמי דם ופצע דם בצורת שריטה בפנים שלה

בעלי לא שם לב אבל זה ברור שזה מניסיונות ההשכבה שלו. הויסות שלו לא מאוזן וכשהוא עייף כנראה לא נזהר מספיק

אני עם מצפון מטורף!! אם הייתי איתה אני זה לא היה קורה

מצפון על הבכי האומלל בלילה בלי מענה לשריטה או אפילו חיבוק קטן.

אוף

את בטוחה שזה בעלך ?פילה
לפעמים תינוקות שורטים את עצמם די חזק. 
^^ ואם העור שלה יבש, אז גם נשרטים יותר בקלותיעל מהדרום
כן, יש לו ציפורן אחת שישר הוא אמר שחושב שהיא אשמההריון ולידה

זה באיזור שהיא לא מגיעה עם הידיים וזו שריטה עמוקה יחסית לכוח של ניובורן

באסה 

אאוצ'. אבל יכול לקרות גם לאנשים עירניים וזהיריםיעל מהדרום
גם לאנשים זהיריםאיזמרגד1

יכול לקרות ששורטים תינוק בטעות, בטח בחושך שלא רואים מה עושים... ועשית את הדבר הנכון שביקשת ממנו להרדים אותה, את לא אמורה להגיע לאפיסת כוחות.

ולהבא- שיגזור את הציפורן, ותמשיכי להביא לו אותה גם כשהוא עייף... אני חושבת שהנזק שיהיה לה מאמא קורסת שממשיכה להיות איתה גדול מהנזק של שריטה חד פעמית...

וואי גם לי קרהרקאניאחרונה

שנשברה לי הציפורן

והבת שלי צרחה והשתוללה לי בידיים ונשרטה מהציפורן הזאת

היה לי מצפון ממש אבל בסך הכל זה הגיוני שיקרה כזה דבר

תינוקת שבוכה ולא נרדמת זה קשוחחח

🫂🫂🫂

מה דעתכם על דיקלקטין/בנגסטה?הרמה

שתי הריונות הייתי בלי

שתי הריונות עם

לא יודעת להגיד כמה עזר אבל אולי הקל

עכשיו עם בחילות בלי הקאות אבל בחילות איומות

מתלבטת אם לקחת שוב פעם או לשרוד בלי

לא מבינה בזהיעל מהדרום

לק"י


אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.


תרגישי טוב!!

עלי זה הקל ברמה מסויימתאנונימית בהו"ל

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

לי בונגסטה היה משמעותי לבחילותכנה שנטעה
ברור שלקחת בונגסטה למה לסבולשירה_11
אני יודעת שזה יישמע הזויהרמה

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

אצלי חלק ככה וחלק ככה ולא לקחתי בכלליעל מהדרום
לק"י

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

למי יש חשש?שירה_11

לך? או משו שקראת?


בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

אצלי הפוך חחחDoughnut
בקטע של ילדים?הרמהאחרונה
הציל אותיDoughnut
אני בעד לנסות כל הריון מחדש ולראות איך זה. לי הדקלקטין עזר עם הקאות אבל עדיין סבלתי מבחילות, הבונגסטה הקלה משמעותית את הבחילות ברמה שיכולתי לנשום.
הרגשת הבדל בין דיקלקטין לבונג'סטה?אנונימית בהו"ל
אני מאודמישהי מאיפשהו
דיקלקטין היה לי מעולה ועם בונגסטה הייתי ככ חלשה שכבר העדפתי את הבחילות
כןDoughnut
הבונגסטה היתה לי הרבה יותר טובה מהדקלקטין. עם הדקלקטין לא הקאתי אבל עדיין היו לי מלא מלא בחילות, עם הבונגסטה היתה הקלה משמעותית גם בבחילות.
מזכירה לישירה_11

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!


שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

וואי היה לי ערב אחד בול ככה בהיריון הראשוןשיפור
למישהי זה עשה עצירות קשה? אוף מה עושיםהרמה
תעזרו לי לשמוחחחואז את תראי

יום העצמאות

כולם עם המשפחה

עם חברים מהיישוב

עושים על האש

נהנים


ואנחנו כרגיל בבית

משפחה גרעינית

תודה ה' על המשפחה שלי!!!!!!!!!!!!

כמה שניסינו להזמין חברים/משפחה

פשוט לא זורם

זה קשה כשאין משפחה נורמלית וגם קהילה אין

הרגשה של בדידות ואני בן אדם כל כך חברותי


וזה לא פשוט

לסחוב הכל

לארגן הכל

לשלם על הכל

להעסיק את הילדים

הכל לבד

מסיימים עם הלשון בחוץ

"רק בשביל הילדים"


וגם לי בא שמישהו יזמין אותי

לבוא ככה

כמו שאני

להכין משהו קטן

וזהו

להרגיש תחושה של ביחד

של חלק ממשפחה

מקהילה

ואין....


יאללהההה

הולכת להמשיך להכין סלטים טעימים

ומהר מהר מנגבת את הדמעות

תודה שהייתן כאן🥰

הארץ ענקית ומלאה מקומותהשקט הזה

אם רק תפרטי קצת מה הקריטריונים שלכם בטוחה שתקבלי פה המון הצעות.


למשל היישוב חשמונאים- שייך למועצת  בנימין אבל נמצא בתוך הירוק

היישובים נוף איילון, שעלבים, מבוא חורון קרובים למודיעין וקהילתיים

ברמלה יש גרעין תורני חזק

במודיעין בשכונות החדשות יש הרבה קהילות של צעירים

בכרמי גת יש הרבה צעירים, בכרמי הנדיב בקריית מלאכי נבנות ממש קהילות חדשות- חברים שלנו גרים שם ומרוצים ממש

לא מכירה לעומק אבל אולי אזור יד בנימין


בקיצור- תכתבי מה הקריטריונים וננסה לעזור.

כשאין משפחה- קהילה חזקה ותומכת זה דבר חשוב ומשמעותי מאד!!

יש לי תכונה שאני לא אוהבת בעצמיאנונימית בהו"ל

מגיל ממש קטן כל הזמן מרגישה לא אהובה

לא רצויה

בין חברות

בין משפחה


תמיד כשהייתי רואה כמה חברות יושבות ביחד, לא ניגשתי

הייתי בטוחה שהן לא ירצו שאצטרף

זה סתם יעיק


בטוחה שלא אוהבים אותי בקהילה

קשה לי להאמין שממש אוהבים אותי

שרוצים בקרבתי

זה מפתיע אותי אפילו


מה אפשר לעשות?

זה הורס לי המון המון בחיים

טיפול או אימוןאמאשוני

טיפול בד"כ ירד יותר לעומק/ שורש הבעיה ומשם נוצר השינוי.

באימון מתאמנים איך לשנות את ההתנהגות, לא משנה מה העבר ומה מקור הבעיה.

מציעה לך טיפולאיזמרגד1

להבין לעומק על מה זה יושב, להעלות את הערך העצמי שלך ולטפל בזה...

אני הלכתי לטיפול בגישת cbt אצל עוסית קלינית, בין השאר לבעיה דומה למה שאת מתארת, וזה שינה לי את החיים ממש

חושבת ששיתפתי פה כבר כמה פעמים😅 אבל זה ממש היה מציל חיים מבחינתי.

יש לך המלצה למטפלת?אנונימית בהו"ל
לא, כי עשיתי דרך הקופה...איזמרגד1אחרונה
אולי למישהי אחרת פה יהיה🙂
רוצה לומר לך שזה נפוץ ממש ברמות שונותשיפור

אני עוקבת אחרי כמה מטפלות ומאמנות. וכולן כמעט כותבות הרבה על להרגיש אהובה ורצויה. לראות את הטוב בעצמך. חמלה עצמית.

לדוג' מיכל ניאזוף כותבת על זה מאוד יפה, יש לה קבוצות חינמיות שאפשר לעקוב אחריה.


וכמו שאמאשוני כתבה לעשות שינוי אמיתי אז טיפול או אימון.


בהצלחה!!!

יש פהoo
עבר עריכה על ידי oo בתאריך ז' באייר תשפ"ו 7:51

כמה תכונות

חוסר אהבה עצמית

חוסר בטחון עצמי

והימנעות חברתית


 

גם אנשים שנולדו עם נטייה טבעית לאהבה עצמית/ בטחון עצמי

צריכים לעבוד ולתרגל את התכונות


 

כדי לשנות  

צריך

ללמוד

לנסות ולטעות

ללמוד ולהשתפר


 

אפשר עם עזרה מקצועית

ואפשר למשל עם גיפיטי

אבל בסוף העבודה העיקרית זו עבודה עצמית עם הידע והכלים שרכשת


 

(אני עשיתי דרך ארוכה

עם התכונות הללו

לבד

טרום עידן AI

וחלק מהדרך בלי גישה לרשת/ למקור מידע אחר

הייתי מתבוננת על אנשים שיש להם את התכונות הללו ולומדת)

טיפול פסיכולוגינעמי28
המתנה הכי טובה שתוכלי לתת לעצמך.
מה היית קונה מתנה לעצמך?רוני 1234
לו היה לך תקציב של 1500 שקל?
מכונת קפהשירה_11
או תכשיט שווההשקט הזה

או גאדג'ט למטבח

או חוויה- יציאה זוגית למסעדה שווה, חופשה בצימר, סדנה מיוחדת (אגב אם זו מתנה רק לך אפשר לגמרי ללכת עם חברה ולאו דווקא עם הבעל)

דייסון (לא רטוב)מישהי מאיפשהו

ואם כבר יש, אז שואב שוטף

נינגה גריל - אמאלה כמה זה שימושי! 

מעניין אותי, מה נותן דייסון שלא נותן שואב שוטף?רקלתשוהנ
חוץ משטיחים
הדייסון הוא יותר לאבקמישהי מאיפשהו

השואב השוטף הוא יותר לשטיפה.

כמו מטאטא ומגב - רק שהמגב משודרג ולא נבהל מחתיכות אוכל רטובות ודביקות. לשערות, גושי אבק וכדו השוטף פחות מוצלח לדעתי.

וגם לדייסון יש את הראש הקטן שמתאים לשאיבה בפינות, מגירות וכו

מנסה לדייק-מישהי מאיפשהו

הדייסון יותר טוב לתחזוקה של הבית, באבק ורצפה. הוא מחליף טאטוא.

השואב שוטף מעולה בסוף יום כדי להעביר ויש על הרצפה ולקבל בית נעים, או דקה לפני שבת כשהמטבח התלכלך שוב או לא הספקנו לשטוף - אבל הוא לא מחליף שטיפה טובה.

זה כמובן מהנסיון שלי, בטח יש כאלה שיגידו אחרת... 

תודה יש לי שואב שוטף ואני משתמשת בו למה שכתבתרקלתשוהנ

על הדייסון...

לא רק בסוף היום, אלא במהלך היום גם ככה הלכלוך זה לא אבק אלא ארוחת צהריים, מים שנשפכו ודברים כאלה שאי אפשר או מעצבן לטאטא.

תודה שהסברת

מעולה!מישהי מאיפשהואחרונה
אצלינו יש כמויות של אבק, אולי יותר מהממוצע 🙈 
קורס שווהשאלת היריון

או ציוד של אומנות או תכשיטנות

דברים שקשורים בתחביביםמתואמת
אצלי - ספר אלקטרוני, לוח גרפי לציור, כלי נגינה כלשהו...
משתמשת לדברים שממילא רציתי לקנותשמש בשמיים

ציוד לחצר או ספה חדשה, מחשב נייד חדש. דברים שאני גם אקנה יום אחד עם מתנה או בלי אבל הם עדיין מפנקים ויכולים להיחשב מתנה

מוסיפה- משהו שהייתי קונה בלאו הכי, אבל משובח יותריעל מהדרום
לק"י

או יקר יותר.

חליל צד.מוריה
שואב שוטףמולהבולה
מתנות עצמיותoo
שנהנתי מהן

כורסא אורתופדית עם מקום נפתח לרגליים (2000)


חופשה שווה (סכום תלוי מקום/ אורך/ לבד/ לא לבד)


תכשיטים ליומיום (אוהבת פנדורה)


פריטי לבוש יקרים שווים לשימוש שוטף (כמו מעיל מקצועי להליכות/ נעל נוחה שווה/ תיק יקר שמעלה חיוך יומיומי)

תכשיטיםדיאן ד.

אולי יעניין אותך