היי הדר, אני רוצה לספר לך משהו (טריגר פגיעה מינית)פשוט אני..
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ג באלול תשפ"ב 21:18
 
 
ובכן, הדר, טראומה יכולה להשפיע על כל אדם בדרך אחרת, ואני חלילה לא מתכוון לתת ציון לדרך שבה את מתמודדת עם ההטרדה המינית שחווית בשיעור נהיגה.
 
עם זאת, חשוב לי שתדעי דבר מאוד חשוב:
לבוש חושפני לא יכול לגרום לאנשים טובים לפגוע בך.
מי שבחר לגעת בך נגד רצונך - הוא אדם רע.
 
אנשים רעים לא צריכים תירוצים בשביל לפגוע.
הם יכולים לפגוע בילדה בת 4 בבית הכנסת, הם יכולים לפגוע בתלמידות שלהם באולפנה

הם לעיתים פוגעים גם בקרובות משפחתם. אנשים רעים יכולים להפעיל מניפולציות בשביל לקבל את מבוקשם, וגם בגדים ארוכים וסגורים חסרי כל ייחוד לא יכולים לעצור אותם

 

אין ביטוח מפני פגיעות מיניות, כל אדם חייב תמיד להיזהר. להיזהר על עצמו, על משפחתו ובעיקר על ילדיו.

 

גם אם בזמן שהוטרדת מינית לבשת משהו חושפני - דעי לך שאת כלל וכלל לא אשמה שמישהו נגע בך נגד רצונך. הוא בחר לעשות רע, הוא בחר לפגוע בך, כשהוא יודע שהלבוש שלך לא מתיר לו דבר וחצי דבר. אני מקווה שאת יודעת זאת היטב, ולא מאשימה את עצמך חלילה במה שעוללו לך.

 

 

 

*בבקשה לא לפתוח כאן דיון פוליטי או דיון על אישיותה*

זה נראה שאשמה וזהירות משמשים אצלך בערבוביאsomeone
גם מי שהולכת בשתים בלילה בדרום תל אביב לא אשמה,
ולא חסר מקרים של אונס לאור יום במקומות סימפטיים יותר, ועדיין לא תתן לבת שלך להסתובב שם בשעות האלו למרות שהיא "לא אשמה"
צניעות=זהירות. איש לא דיבר על אשמה
ההבדל מאוד פשוטפשוט אני..

יהיה קל מאוד להראות שהסיכוי להיות מוטרדת בשתיים בלילה בדרום תל אביב, גבוה מהסיכוי להיות מוטרדת בשעה 10 בבוקר בצפון תל אביב.

 

לעומת זאת, אני לא מכיר שום דרך מעשית להראות שנשים בלבוש צנוע מוטרדות פחות, יתירה מכך - יש פחות דתיים וחרדים בכלא לעומת חילונים (גם בשקלול האחוז באוכלוסייה הכללית) על עבירות רכוש ואלימות, אבל האחוז בעבירות מין דומה (אמנם זה לא מוכיח את הטענה כי אולי חרדים ודתיים פוגעים דווקא בנשים לא צנועות, אבל הדעת נותנת שלפחות חלקם הגדול פוגע בתוך הקהילה/משפחה, וכמו ברוב מקרי הפגיעות המיניות).

 

גם באופן מהותי יש הבדל בין מקום האירוע לבין לבוש האשה:

 

המקום לא גורם לאף אחד לרצות לפגוע בך, אלא פשוט בדרום ת"א גרים אלפי חסרי מעמד בישראל שהחוק עבורם הוא בגדר המלצה ותו לא, במקרה הטוב. במילים אחרות, יש שם אחוז גבוה יותר של אנשים "רעים" (בפשטות ובכוללנות) לעומת אזורים אחרים בארץ. 

אנשים רעים פוגעים יותר מאנשים טובים, מן הסתם.

 

לעומת זאת ביגוד חשוף לא יוצר אנשים רעים, וביגוד צנוע לא מונע מאנשים רעים לפגוע.

הבאתי את המקרהsomeone

רק כדי להראות שאין קשר בין חוסר אשמה לצורך בזהירות.

עכשיו יש לך טענה אחרת, שלגביה אני באמת לא קובע מסמרות- שצניעות לא עוזרת למנוע הטרדות.

שוב, אני לא קובע מסמרות, אבל עדיין צריך להעיר כמה דברים

 

א. החלוקה הדיכוטומית שלך לאנשים "טובים" - שגם אם יתייחדו כל יום כל היום עם נשים לא יחטאו, ומנגד אנשים "רעים"- ששום דבר לא יניא אותם מעשות רע, היא ילדותית משהו.

 

יש ספקטרום רחב שבקצה האחד שלו בהחלט יש אנשים רעים, מצד שני אנשים "טובים", והרוב איפשהו באמצע. שיכולה להיות להם איזו "הוראת היתר" להטריד (לא לאנוס, להטריד. נגיד לפרש כל מיני דברים כ"סימן" ש"גם היא רוצה") 

 

ב הגברת הנל הייתה בסיטואציה, ולא אתה. אז כל עוד אין לך הוכחה אמפירית השוללת את הקשר בין צניעות להטרדות, יותר מסתבר להאמין להרגשה שלה שאם היא הייתה לבושה בצניעות היתה נחסכת ממנה הסיטואציה.

 

כל זה בהנחה שהיא לא מבלבלת את השכל מתוך מחשבה שבחירות זה כמו מאסטר שף- אם יש לך ברזומה סיפור עצוב- אתה תעבור

 

זאת בדיוק הנקודה שניסיתי להעבירפשוט אני..

שגם אם היא מרגישה אשמה בגלל הבגד שלבשה באותו שיעור נהיגה - היא לא אשמה.

מורה נהיגה לא אמור לשלוח ידיים לגוף של תלמידתו, לא משנה מה היא לבשה בשיעור.

 

ברור שיש המון אנשים "באמצע", אכן ציירתי זאת בצורה פשטנית אבל הכוונה היא ברורה (ואם לא אז אני מבהיר עכשיו) - ההחלטה לפגוע היא החלטה רעה, והיא שייכת רק לאדם הפוגע ולא מעידה דבר על האדם הנפגע. בסופו של דבר מי שפוגע הוא זה שהתנהג לא בסדר ("רע") ולא האדם שנפגע.

מה גרם לך לחשוב שהיא מרגישה אשמה?someone
פשוטפשוט אני..

אם אני יכול למנוע ממישהו לפגוע בי על ידי זה שאבחר בבגד אחר, 

אז אני אשם בכך שלא בחרתי בגד אחר לפני שהוא פגע בי.

 

אגב, אצל נפגעים דתיים רבים קיימת גם תחושת אשמה על כך ש"החטאתי אותו"...

אשה שהולכת בחוסר צניעות ופגעו בה;אילתי
אי אפשר להגיד שהיא אשמה בפגיעה ולעולם אסור לנו להאשים את הקורבן אבל..
אם יש חיות שמסתובבות בעולם, לדעתי חוסר צניעות מושך אותם. אז בעיניי זה כן בעייתי.
אולי יש קורולציה מסויימת בין תקיפה לגירוי.
יש כאלה שנמשכים לחוסר צניעותפשוט אני..

ויש כאלה שנמשכים דווקא לתמימות (בשורוק) שהבגדים הצנועים מסמלים,

וממילא אחוזים מאוד מאוד גבוהים של פגיעות מיניות הן בתוך הקהילה ומבוצעות על ידי אדם מוכר, כך שאדם רע שחי בקהילה שבה כולם לבושים בצניעות - זה לא מה שיעצור אותו...

בתור עובדה יבשה זה נכון, אבל אסור להישאר רק בזהחושבת בקופסא
נכון צניעות לא מונעת פגיעות, אבל האמירה הזאת משמשת אנשים לזלזל בדרישה לצניעות.
כשמבקשים מבנות בבית ספר חילוני לכסות את הירך שלהן הם לא אומרים את זה כי הם חושבים שזה מה שעומד בין הבנות האלו לפגיעה מינית. זה עניין של כבוד לסיטואציה של בית ספר שלא אמורה להיות בה אווירה רווית מיניות כמו מסיבת בריכה.

אנחנו לא יודעים מה "ידליק" פוגע פוטנציאלי, אם זה באמת לבוש לא צנוע, החיוך הכובש שלה או סתם הגועל נפש שעובר לו בראש. העובדה הזאת לא אומרת שעכשיו צריך לגרום לבנות לזלזל בלבוש צנוע ולהתנהג כאילו זאת הסיבה היחידה להתלבש ככה. ואם כבר לעניין מניעת פגיעות פעולות שבנות באמת יכולות לעשות זה לשמור על ייחוד ונגיעה, זה יותר יעיל מלומר "מה שאתן עושות לא עוזר בכלל" וללכת.
בשום מקום לא כתבתי שלבוש לא צנוע הוא טובפשוט אני..

התייחסתי רק לפגיעות מיניות ותו לא

הטענה הזאת משמשת את מי שמזלזל בלבוש צנועחושבת בקופסא
אני מתייחס לאמת, לא למי יכול להשתמש בטענה הזאתפשוט אני..

גברים ונשים בהחלט צריכים להתלבש בצורה צנועה ומכובדת, אבל לא בגלל פגיעות מיניות. יש מספיק סיבות אחרות

יופי, זה כל התוספת שחיפשתיחושבת בקופסא
מסכימה מאודמיקי מאוס
כן יש עניין שלבוש ובעיקר התנהגות פרובוקטיבית יכולים לזמן יותר הטרדות מיניות.
שזה תחום יותר אפור, לא נובע מאותם מניעים כמו אונס

בעיקר בקרב צעירים שחושבים שאם ההתנהגות שלה מתירנית אז היא תוחמא ותשמח מהתיחסות למיניות שלה או לפחות תזרום ותשחק איתם את המשחק (ואכן יש בחורות שמוחמאות מהגסויות האלה, ולא. אני לא מצדיקה התנהגות כזו בכל מקרה)

אבל הקו לא דווקא איפה שההלכה שמה אותו, אפשר ללכת בגופיה שלא משדרת מיניות ואפשר לשמור על חצאית אבל לשדר את זה מאוד
זה נכון.עולו
כנראה שיש מחשבה אצל המטרידים ש"אם היא חושפת אז היא רוצה"
ברור שזה לא נכון אבל נדמה לי שדי ברור שבת שחשופה בלבוש יותר חשופה לפגיעות.
אנני קרמינולוגנפשי תערוג
אך אני חושב שבהחלט לבוש לא חשוף יכול להביא לסיכוי יתר להיות מוטרד מינית.

שתי נשים ברחוב אחת צנועה ואחת לבושה חשוף לגמרי.
מניח (שוב הנחה בסיסית שלי) שאם יסתובב מטריד מינית הוא יבחר די בוודאות באישה החשופה

אבל האם לבוש צנוע מונע בוודאות הטרדה מינית?
לא. הוא פשוט מצמצם את הסיכוי שהיא תקרה (בדיוק כמו שלסתובב ב3 לפנות בוקר בדרום ת"א מעלה את הסיכוי להיות מוטרד מינית)

לכן בטענה הזאת. היא צודקת.
אתה מניח שאונס מגיע כתוצאה מייצר מין חזקפשוט אני..

ולכן כאשר יש משהו שמעורר את יצר המין, כמו בגד חשוף, האנס מחליט לפעול.

 

זאת שגיאה, אונס (ובכלל הטרדות מיניות) מגיע כתוצאה מרצון לשלוט, להטיל אימה, להיות זה שקובע, להיות האדם החשוב שאומר לאדם הלא חשוב מה עכשיו צריך לעשות, רצון להרגיש שווה וכו'.

 

אנסים הם לא אנשים עם יותר טסטוסטרון מהממוצע, הם לא רווקים יותר מהממוצע, לא בהכרח אנשים שמקיימים פחות יחסים בהסכמה מהממוצע, ומבחינה *מינית* הם אנשים לגמרי נורמליים.

 

מה שהופך אותם לעבריינים זה כל מה שכתבתי קודם - הרצון לשלוט וכיוצ"ב.

 

 
 
כאן יש מאמר בגרדיאן, שהוא בעצם ראיון עם פסיכולוג שחוקר בעיות מיניות. הוא מתאר שם באריכות למה ילדים שנפגעו מינית בילדותם או סבלו מבריונות, יהפכו במקרים רבים לתוקפים מיניים בעצמם (כפי שידוע לנו מכ"כ הרבה מחקרים).
רמז: זה לא בגלל יצר המין החזק שלהם, אלא בגלל הרצון להרגיש שהם אלה ששולטים בחייהם.
 
שוב פעם אתה? הנח להם לדוסים לדיעות הקדומות שלהםאריך וייס
ותן להם להעביר פעולות על עגבניות שליטפו אותם.

הם לא יבינו עד כמה הם טועים אף פעם.

לך לפייסבוק, שמה יש אנשים מעט יותר פתוחים הם יעריכו אותך.

איזו תגובה נאורה!!עולו
כשמו כן הוא..יהודה224
ברח מגרמניה מתי שהוא.. איש בהחלט נאור וחושב שהוא חושב
אונס לא מגיע רק מרצון לשלוטנפשי תערוג
אחרת אנסים היו תופסים א/נשים קושרים אותו ומצווים עליהם לעשות פקודות.
ולא היה כאן כלל אקט מיני.

אונס נוצר בראש ובראשונה בגלל רמת טסטוסטרון גבוה (לאו דווקא גבוה מהממוצע) ועובדה שחלק מטיפול באנסים הוא טיפול תרופתי המפחית את רמת הטסטוסטרון.
נכון. רמת טוסטרון גבוה אינה אומרת שהגבר יהיה אנס, צריך להתלוות לזה שלל גורמים פסיכולוגיים והתנהגותיים.

אבל בלי רמת טוסטרון גבוהה. הגבר יהיה אלים ולא אנס.

ואני חוזר לדוגמה שלי.
2 נשים זהות.
אחת לבושה צנוע ואחת לבושה חשוף.
אם קיים אנס בסביבה, האם אתה או מישהו יאמין שיש סיכוי 50/50 לאונס לכל אחת מהן? (אני לא מדבר דווקא על סטיה לאישה צנועה. אלא אנס ממוצע)
שליטה של "תקפוץ על רגל אחת" לא תיתן את אותהפשוט אני..

תחושת שליטה כמו פגיעה מינית, פשוט כי רוב האנשים לא מאוד יתנגדו לקפוץ על רגל אחת וממילא השליטה היא חלקית מאוד. דווקא פגיעה בדבר הכי אינטימי של האדם, הגוף שלו, היא זו שגורמת לאנס להרגיש שהוא כ"כ עילאי וכ"כ חשוב וכו', לעומת הקרבן שהוא כ"כ חסר ערך עד שאפילו בגוף של עצמו ובפעילותו המינית הוא לא יכול לשלוט.

 

ידעת למשל שפדופילים רבים שפוגעים בבנים, כלל אינם נמשכים לגברים/ילדים?

הם פוגעים מינית, בילדים, זכרים, בלי שיש להם משיכה מינית לזכרים.

מה כן יש להם? משיכה לשליטה, לרצון להכאיב, להיות חשוב.

 

אונס לא נוצר בגלל טסטוסטרון, אין שום מתאם בין רמות טסטוסטרון לבין הסיכוי להיות אנס, למרות שהשאלה הזאת נחקרה כמה וכמה פעמים.

במה כן יש מתאם? בתחושה שאתה יותר חשוב מאנשים אחרים, בתחושה שהסבל של אחרים הוא לא עניין שלך, בתחושה שהחיים שלך רעים ולכן כדי לשמח את עצמך אתה צריך לדעת שגם לאנשים אחרים יש חיים רעים ועוד. זה על סמך שאלונים שניתנו לאלפי אסירים.

 

בקשר לשאלה שלך:

אני לא יודע מה זה "אנס ממוצע" ומהן העדפותיו לגבי לבוש הנאנסת, אני יודע שאחוז האנסים בחברות הדתית והחרדית מאוד מאוד דומה לאחוז בחברה החילונית, וגם אחוז הקרבנות דומה בכל החברות.

 

האם אשה צנועה שחיה בחברה חילונית תהיה בסכנה פחותה לעומת אשה חשופה בחברה החילונית? לא יודע, לא מצאתי מחקר שתומך בכך (וחיפשתי).

 

אבל אשה צנועה שחיה בחברה דתית/חרדית, בוודאות לא יותר מוגנת מאשה חשופה בחברה חילונית. איך אני יודע? דלג שתי פסקאות אחורנית.

 

והדיון הגיע רחוק ממה שתכננתי...פשוט אני..

הרעיון לא היה לנתח את מוחם של הפוגעים,

אלא לפנות לקרבנות ולהגיד שזו לא אשמתם,

ולפנות לכולנו כדי שנדע תמיד להיזהר ולהישמר.

האשמה אכן לא על הקורבנותנפשי תערוג
אבל במציאות של היום. אם תלך לישון עם כלבים. תקום עם פשפשים.

אם תשאיר את הרכב פתוח. סביר יותר שתחווה פריצה.
אם לא תשמור על פרטי האשראי שלך. סביר שתחווה גניבת כסף.
אם תכנס לאמצע עזה ותצעק אני יהודי. כנראה תחווה לינץ'.
ואם _____ (השלם לפי הבנתך) כנראה תחווה פגיעה מינית.

האם כל מי שיקפיד על הדברים האלה. בוודאות לא יפגע?
לא.
יש כאלה שנועלים את הרכב. ופורצים להם.
וכו' על שאר הדוגמאות

זאת לא אשמתם,
אבל כן צריך לעשות השתדלות.

הדר הזאת חושבת שהליכה בצורה צנועה היא "השתדלות". אני אישית מסכים איתה. (ועוד הרבה חושבים ככה)
ואתה חולק עליה.

לא למדתי קרימונולגיה אבל לפי מה שאני יודעתהמקורית
הלבוש הוא לא אישיו בהכרח. אלא מה מה שהפוגע הפוטנציאלי רואה בקורבן.
אם הוא מזהה חולשה - הוא יתקוף.
ולכן לבוש שאינו צנוע איננו טריגר בהכרח. או בכלל.
זה בדיוק הדיון כאןנפשי תערוג
האם לבוש יכול להוות טריגר לתקיפה מינית.

בהמשך השבוע אני אמור להפגש עם מדריכים במרכז לנפגעים מינית.

בלנ"ד אשתדל לשאול אותם את דעתם.
זו השערהאלפיניסטית


אני חושבת שזה עוד ספיין שלה ודרך למשוךERT U
עבר עריכה על ידי בסדר גמור בתאריך כ"ט באלול תשפ"ב 14:28

תשומת לב.

במחילה.

היה כל אחד שרוצה קצת צומי מספר מה עבר מי נפטר, מי מת לו ומה הוא עבר.

לא שאני מזלזלת אבל זה סוג של דרך.

 

וגם לדעתי היא לא תמיד אמרה אמת


שימי לב לשורה האחרונה בפוסטפשוט אני..
^^ בהחלט.נגמרו לי השמות

ונא לשים לב לא לדבר בגנות אדם בפומבי

הייתי שמח, אם יש מידע יותר מפורטהסטורי
כלומר, כמדומני שאצל דתיים יש יותר פגיעות בסביבה המוכרת (בתוך המשפחה, לצערי מכיר יותר מידי), במוסדות החינוך או מוקדי סמכות אחרים וכד' ופחות בסיטואציות מקריות.

האם מוכרים נתונים על כך?

ואם אין נתונים, אני קורא מכאן לחוקרים למיניהם להתחיל לאסוף ולעבד. הפילוח לפי מגזרים, סגנונות חיים, סוגי אוכלוסיה ועוד מאפיינים חשוב לא בשביל לנצח בתחרות מדומיינת על 'מי יותר טוב', אלא בשביל לדעת להתגונן ולטפל יותר טוב.
ובהערה נפרדת, לא חושב שלבוש מונע פגיעותהסטורי
אני כן חושב, שלבוש צנוע בפרט והתנהגות צנועה בכלל - מונעת בסיכוי משמעותי 'גלישה' מקירוב מוגזם למעשים בהסכמה או שתחילתם בהסכמה וסופם פחות, שאח"כ מצטערים עליהם.

אגב, כשלפעמים עולות טענות והצד המואשם טוען שהדברים נעשו בהסכמה, אם הוא חילוני, אני מרגיש צער גדול על כך שפריצות הפכה למקובלת, אבל ס"ס אולי אפשר להאמין לו.

לעומת זאת, כשאיש ציבור דתי טוען שמעשים כאלו היו בהסכמה (/"בחביבות" פוליטיקאי דתי, בוגר שנות ישיבה משמעותיות ומחזיק בסמיכה לרבנות), אני קודם כל 'תופס את הראש' ותוהה איך הוא עדיין מעז להוציא את האף מהבית ולהחזיק מעצמו נציג ציבור דתי.
שנית, בהתלבטות למי להאמין, הדתי הזה כבר 'מודה במקצת', כלומר, לדבריו הוא, הקוד האתי שלו לא יציב וממילא גרסתו פחות אמינה.
עצוב על בנות שניזוקות על מזבח הטהרנות הזוהָיוֹ הָיָה

מרוב רצון להדגיש בכל דרך את זה שהליכה חושפנית לא "מצדיקה" אונס (למי צריך להדגיש את זה בכלל?) שוחטים את ההכרה הבסיסית שבלי שום קשר לשום צידוק - זה בהחלט יכול לגרום לזה לקרות. לא כי נכון שזה יקרה, אלא כי יש אנשים שעושים מה שרוצים ולא מה שנכון.

 

גם אם אונס מגיע מרצון לשלוט וכו' וכו' וכו' כמו כל ההסברים היפים, אי אפשר לנטרל מכאן את העניין המיני. כשיש אדם שמחליט לאנוס בחורה והוא רואה מולה אשה מנשות השאלים ובחורה בבגד ים ובוחר את מי לאנוס - צריך מידה רבה של אטימת עיניים כדי להאמין שהסיכוי של שתיהן שווה.

 

 

בעבר פרסמתי כאן פוסט כואב על זה, ואח"כ פרסמתי אותו בנוג"ה עם עריכות והתאמות לקהל היעד. לצערי לא מצאתי כרגע את המקורי שכתבתי כאן, אז מצרף את ההעתק שפרסמתי בנוג"ה, גם הוא שווה משהו.

אנא, תקראו ותתבוננו, זה כ"כ חשוב: | ערוץ 7

מחילה אבל בעיניי זה לא מוחלט שזה כךהמקורית
הוטרדתי על ידי איש מבוגר כביכול דתי שמנהל אורח חיים חרדי (הכרתי אותו מילדות) ליד בית כנסת. כשאני לבושה בצניעות מכף רגל ועד ראש. וזה לא היה בגדר אמירה בעלמא.

אישה שלא לבושה בצניעות מזמינה תשומת לב מגברים גם אם באופן לא מודע בהכרח, וזה אני יכולה לומר כי אני מעידה על עצמי כי הייתי שם, אבל זה לא מזמין הטרדה. לא מזמין כפייה. לא מזמין אונס. נקודה.
אדם שלוקח את זה שלב אחד קדימה מעבר ללהסתכל - יש לו בעיה.
אתה יכול להגיד שהציפייה להסתכל ולא לגעת היא לא לגיטימית. אבל רוב הגברים עושים כן. כי יש להם יכולת לשלוט על עצמם. הקומץ שלא, לא יכול להכתיב את הנורמה. והנורמה היום היא לא שאדם רואה אישה יפה שנראית לו ומחליט לקחת אותה לעצמו, אלא שיש פתיחות בעניין הזה לצערנו.
וזה לא שאני מסכימה עם חוסר צניעות. זה ממש לא העניין. אבל מפה ועד להגיד שזה מזמין וכו' - זה פשוט לא נכון בעיניי.
יש הרבה דרכים להטרדה מיניתאורה שחורה

יש גברים שנמשכים לאסור, לכפיה להשפלה, יש אלימים, יש פדופילים יש סטיות, יש גברים אימפולסיבים חסרי אנטלגנציה שלא מסוגלים להבחין בין חיזור רומנטי לבין הטרדה, יש שמהופנטים מיופי חיצוני ואורבים לדוגמניות, ויש גם משוגעים.
בנוסף לאלה יש הטרדות של גברים שמחפשים קשר קל וזמין ונשים שלבושות בצורה פרובקטיבית משדרות להם זמינות ופתיחות וכאילו מבקשות את זה ומחפשות את אותו קשר קל.
כמו כשנוהגים בכביש ואי אפשר לצפות נהגים מטורפים או שיכורים שנוסעים לידינו, אפשר רק לדרוש מעצמינו לנהוג בזהירות, לשים חגורה להדליק אורות ולא לסמס.
נשים מוטרדות הרבה מאוד
חלק בשליטה שלנו וחלק לא
תעשו מה שאתן יכולות
תתלבשו בצניעות, תתנהלו בצניעות, תתרחקו ממקומות ומצבים לא צנועים, מאנשים לא צנועים מאנשים רעים, תתרחקו מהקו האדום כמה שיכולות.
המינימום זה להיות צנועות בשביל לקיים 'ונשמרתם', משם זה בידיים של ה'.
אני מסכימה שלהתרחק מהקו האדום ככל הניתןהמקורית
הוא הדבר הטוב ביותר.
אבל הקו האדום של אישה שלא שומרת צניעות וחיה כך והולכת למועדונים ולמסיבות ולים כ'חופשייה' הוא שונה מאשר של אישה שחיה חיים של שומרי תורה ומצוות.
ולכן הקו האדום המדובר הזה דה פאקטו לא חל על כולם לצערנו. ועם זאת עדיין יש הטרדות גם במגזר הכללי וגם בקרב המגזר הדתי והחרדי.
היוצא מזה בעיניי הוא שזה לאו דווקא הלבוש.
נכון, רק תבדילי בין שתי הסיטואציותאורה שחורה
שתי סוגי הטרדות מיניות שני סוגים שונים של מטריד.
יש הבדל גדול מאוד בין נערה צנועה שהוטרדה ליד בית כנסת
לבין בחורה במועדון שלבושה ב"חופשיות" ורוקדת ב"חופשיות" בין גברים זרים ו"חופשיים" שברור לכל אדיוט שהם באו לחפש שם יחסים "חופשיים",
מה גם שאולי היא שתתה משהו (סם אונס קיים לפחות עשרים שנה), וכל הגברים מסביבה שתו משהו, סביר שגם לקחו גם משהו, ותכלס יש לגיטימציה טוטאלית ליחסים מזדמנים.
אז יש גם לה אחריות, מה שלא ניתן להגיד על הילדה הצנועה בבית הכנסת.
וזה לא אותו פרופיל של אנס
היא נוהגת שיכורה בלי חגורה בכביש של שיכורים אי אפשר רק להאשים את השיכורים
היא שמה את עצמה בסיטואציה "חופשיה" וחולה.
יש מצב גדול שהיא חשבה שזה מגניב ורק רצתה תשומת לב מגברים,
אבל היא משחקת באש.
וזה שזה נורמלי בעולם הלא נורמלי.....
ובכן גם אם לא היינו ערב יום הדין ניתן לומר שהם תינוקות שנשבו.

מסכימה חלקית.המקורית
עבר עריכה על ידי המקורית בתאריך ח' בתשרי תשפ"ג 06:34
מי שמתנהגת בחוסר זהירות (גם אם בתמימות, כמו שכתוב - תוריד את ראש התרנגול והוא לא ימות? ) לרוב תשלם על זה.
ועם זאת, אישה ששמה ג'יס קצר וגופייה לצורך העניין לא מזמנת בעיניי הטרדה. יש התנהגות שמזמנת בגדר פרצה שקוראת לגנב (כמו ההתנהגות שתיארת- סמים, שתייה במועדון מגבר זר, כניסה לחדרי מלון של גברים בחופשה 'תמימה' בגילופין) ויש התנהגות כביכול טבעית שהיא חלק מנורמה (אפילו שהיא לא הנורמה שלנו היום כאנשים שומרי תורה ומצוות) כמו לבוש קצר או יציאה למסיבה שמי שעובר עליה יש לו בעיה.
מי מחליט מה צנוע לעניין הטרדה?Lia
ההלכה?
זה רק מתוך המחשבה הדתית נטו. אין קשר בין זה לבין המציאות בכלל.

איפה הקו האדום? גופיה ושורטס לא, אבל מכנסיים ארוך וחולצה עם שרוול קצר כן? או הכל לא בא בחשבון אלא אם כן עומד בכללי משטרת הצניעות? או שנלך עם רעלות וזהו aka איראן

אבל בכללי מסכימה עם מה שכתבת, רק לא עם המסקנה הסופית שההשתדלות שלנו צריכה להיות לבוש צנוע. זה לא שחור לבן ובכל מקרה זה לא יפתור כלום.
השתדלות צניעות כמו שאני רואה אותהנפשי תערוג
זה לא להתבלט בכוונה מעל הסביבה
לא להכנס עם גופיה ושורט לבני ברק
אבל גם מצד שני לא ללכת לחוף הים עם לבוש צנוע במיוחד.

למה? כי היא לא רוצה למשוך תשומת לב שעלולה להפעיל טריגר של תקיפה.

וכן, אחד הטריגרים של תקיפה הוא משיכה מינית.
אבל בחוף הים שכולן לבושות בלבוש חשוף סביר להניח שאם טריגר המשיכה המינית יופעל זה לא יהיה דווקא אליה אלא אקראית.
אבל אם טריגר אחר יופעל זה יכול להיות אליה
לכן מישהי שתבוא עם לבוש מלא לחוף עלולה דווקא היא להיות הקורבן (ויכול להיות שלא)

אני מקווה שמבינים את כוונתי.
ועוד פעם אני חוזר.
לבוש צנוע לא מונע הטרדה.
זו בדיוק הנקודהLia
שההגדרה של צניעות של כל אחד משתנה לפי אורח החיים שלו. מה שצנוע לי לאו דווקא צנוע לך ואין סוף לדבר.

ולכן אין מקום בכלל לבסס את ההשערות של הטרדה לבין לבוש שכן סף הגירוי המיני של כל אחד שונה, ומה שמושך גבר ששומר עיניים בכלל לא מזיז למי שלא, אז שוב, אין קשר ולא על זה או בגלל זה נשים (וגברים) צריכים לשנות את הלבוש שלהם. אני לא אתלבש בצורה מסויימת רק כדי להתחשב במישהו אחר. אני אתלבש כמו שאני רוצה כי אני אוהבת את זה וזהו. מי שיש לו בעיה, שיטפל בעצמו.

ולדעתי זה גם מאוד מסוכן לצעוק צניעות צניעות על כל דבר כאילו שזה מקור הבעיה. אם נמשיך ככה זה עלול להיגמר כמו באיראן שזה לגיטימי לרצוח מי שלא לבוש כמו "שצריך". תראו מה קרה שם, למרות שזו לא פעם ראשונה ולא אחרונה..
אני חושב שהייתה פה אי הבנה.הָיוֹ הָיָה

ברור ברור ברור ברור שצניעות היא לא ערובה שמבטיחה הגנה מושלמת ומוחלטת מהטרדות וכו'. ברור שיש אנשים רעים שעושים רע והם עושים אותו בכל מצב.

 

כוונתי היא אך ורק שללבוש יש גם כן משקל ביצירת הסיכויים. 

ברור שאפשר להישדד גם ברחוב ז'בוטינסקי. כנראה שזה גם קרה וצר לנו מאוד על מי שזה קרה לו. אבל עדיין, יש יותר סיכוי להישדד בהארלם, ולכן בבחירה בין הארלם לז'בוטיסנקי ברור איפה יותר כדאי להסתובב.

 

אדם שמטריד אשה, וקל וחומר אדם שאונס, הוא בהחלט אדם עם בעיה חמורה. לא רק מי שעושה את זה לאשה צנועה הוא עם בעיה חמורה, גם מי שעושה את זה לאשה שלבושה בבגד ים הוא חמור חמורותיים. הדברים שכתבתי כמובן לא סותרים את זה משום כיוון.

 

אבל כיוון שיש בעולם אנשים שהם חמורי חמורותיים. ויש אנשים עם בעיות. אנחנו נאצלים להגן על עצמינו מפניהם. לא כי יש הצדקה לפגיעה שלהם, אלא כי חוסר ההצדקה לא ינחם אותנו כשניפגע.

 

מקווה שעכשיו אני מובן יותר ואת מסכימה

ולסיום - אני מצטער לשמוע על מה שקרה לך, ומאחל כמובן לך ולכולם שלא תיפגשו בעוד מקרים כאלו.

גמר חתימה טובה!

מסכימה ממשחושבת בקופסא
אבל אחרי הכל אני לא חושבת שצריך להתמקד בגברים זרים כסיבה המרכזית לצניעות.
ברור שיש השפעה לנושא, אבל כשמדברים לבנות מציגים את נושא הצניעות לומר "צניעות זה כדי לא להכשיל גברים/ למשוך אנסים" בדרך כלל יוצא מהאוזן השנייה אם לא מעורר התנגדות.
יש סיבות הרבה יותר משמעותיות שכדאי להתמקד בהן לכתחילה, על הדרך אולי זה גם עוזר למנוע פגיעות. למרות שאני חושבת ששמירת ייחוד ונגיעה יותר משמעותיות בעניין הזה, כמובן שגם להן יש סיבות אחרות וזה רק מעין בונוס.

אני חושבת שמה שעומד בבסיס של הטענה "לבוש צנוע זאת הצדקה לפגיעה" היא רצון יחסית הגיוני שבנות לא ילכו בפחד ויסחבו אשמה. הבעיה שהם לוקחים את הבסיס הזה בצורה לא בריאה להצדקת לבוש שפוגע בכולם, גם בבת, גם בסביבה, לאו דווקא מבחינת האם מישהו נגע בה בניגוד לרצונה או לא.
את צודקת בכל מילההָיוֹ הָיָהאחרונה

ובטח זוכרת כמה כתבתי על זה בנוג"ה...

 

כשהנושא הוא צניעות צריך להסביר אותה מצד עצמה. כמובן. ולא בגלל זה.

אבל היות והדברים שכתבתי נכונים, גם לדעתך, אז כשמדברים על פגיעות צריך להזכיר את העניין הזה.

 

 

 

ואת צודקת בפסקה האחרונה שלך, אבל כבר אין לי כרגע זמן להאריך לגביה. אחרי יום כיפור בעז"ה.

 

מלחמה!! איך אתם שורדים נכון את התקופה הזו?חיוך2019

אצלנו זה 3 ילדים: 7,5 ושנה וחצי.

קומה שלישית, מקלט בכניסה. אין ממד.


האמת שבהתחלה המקלט היה דוחה, אבל ב"ה טיפלנו בזה. הבאנו מנקה רצינית, קניתי דשה סינטטי לרצפה (כי הרצפה מבטון חשוף) ועם הזמן שדרגנו שם ועכשיו זה מקום סך הכל נחמד.


אני מרגישה כבר מותשת, מוצפת


אשמח לשמוע מה נותן לכם כח בתקופה הזו?

איך ליצור נפרדות וזמן גם לעבודה ופנאי אישי בצוך כל התובענות של המצב...


ואיך לעלות תמורל...

האמת שמאתגרנקדימון
והידיעה שזו מלחמה קיומית של אין ברירה עוזרת אבל גם לנימוק הזה יש מיצוי.

האם שקלת ליטול קלמנרבין או מרגיעים טבעיים אחרים? לפעמים צריך גם את זה עד שיסתדר

לא ניסתי..חיוך2019

מאמינה בחוסן מנטלי

אז מנסה לשאןב רעיונות🙂

אני לא חושב שזה סותרנקדימון

אפשר לשתות קמומיל להרגעה, ולשתות מיץ תפוזים טרי כדי לקבל ויטמין c נקי, אז למה אי אפשר לקחת רגיעון טבעי בכדור?
 

זה לא במקום עצות מנטליות, זה עצה נוספת. אל תבואי שלילית לזה, לא מדובר במשהו כימי או ממכר.

אני יותר חושבת שזה עוד סבב ומי יודע עוד כמה יהיוחיוך2019
וזו מחשבה מחלישה
לזה אין פיתרון מוצלח כל כךנקדימון

חוץ מההבנה שהעולם מורכב. לפחות אנחנו נמצאים בארץ ישראל, ריבונים על עצמנו, ויכולים להגן מבלי להיות תלויים בחסד המזויף של העמים.
 

ובעז"ה גם זה נראה שבכל מקרה נצא מהמלחמה (אולי סבב) הזה מחוזקים ייתר עם מעמד אחר, בריתות אחרות, ותודעה אחרת.


 

רק ראיה לטווח הארוך יכולה להועיל כאן.

יפה, מחזקחיוך2019
בעינייoo

זה יותר כמו מלחמה אחת מתמשכת עם הפסקות

זה כנראה ימשיך

אולי עוד הרבה זמן


זה לא מחליש אותי

מה שהיה לפני רצף המלחמות הללו

היתה אשליה

שמחיר הניפוץ שלה יכל להיות גבוה בהרבה

כל מה שיקרה

הרבה יותר טוב ממה שהיה פה קודם


הטיפים שלי


להתעלם מהחדשות

לצמצם התייחסות למלחמה למינימום

להתעסק בדברים שיש עליהם שליטה

כאלה שנותנים תחושות טובות


לחיים יש להציע הרבה יותר מאזעקות טילים וחדשות

זה כנראה ימשיך, איך אתה רואה את זה?חיוך2019
מלחמה שתמשך עוד כמה שנים?

זה מעבר ללהתעלם מחדשות, זה זה שאי אפשר לתכנן שום דבר, לבסס קרירה, הילדים קופצים וצריך להעסיק אותם והכל מיטלטל

אי אפשר לדעת כמה זמןooאחרונה

לילדים אולי למצוא פתרון ביניים שיכול להחזיק תקופה


קריירה כדאי שלא תהיה תלויה רק בזמני שגרה

ולעשות איזושהי חלוקה זוגית בקשר לילדים


אפשר לתכנן דברים

במגבלות מסוימות

רוב הדברים אפשריים

אם באמת רוצים אותם

היה לי דוחה אצל חמי וחמותי בחגחיוך2019

מאז ומתמיד היה לי קשה שם.. בשנים האחרונות ההגעות שלנו ללינה הצטמצמו לפסח וסוכות. בדכ היינו ישנים בקומה למעלה ושם יש שני חדרים.

מורכב לי שם מאד, אח אחד עם אספרגר נמצא בדכ אצל ההורים בחגים.

הבית מבולגן, מוזנח ולא הגייני. שירותים מלוכלכים, מטבח מזונח וכו...


בשנה וחצח האחרונות, אחות של בעלי באה לגור שם עם החבר שלה והבת שלהם בת שנתיים והם השתלטו על הקומה למעלה.


נשאר לנו רק חדר אחד בקומה למטה, שהוא גם הממד, חדר קטן ביותר שיש בן מקום למיטת יחיד ושני מזרונים על הרצפה. בזה עם תכננו שנהיה משפחה של שני הורים ו3 ילדים🤬 בעוד בקומה למעלה יש שני חדרי שינה ובאחד מהם  אף אחד לא ישן.


למיותר לציין שהיה זוועה, הילדים קפצו על המזרונים, קפצו מהמיטה למזרונים שברצפה, רבו כי היו צריכים לישון שניים על מזרן אחד. התינוק בכה רוב הלילה ולא מצא את עצמו.

באמצע הלילה אזעקה ונכנסו לממד הזה עוד 6 אנשים פלוס כלב.


סבל


חמותי התפלאה למה לא נשארנו גם שבת אחרי החג פחחחח


אני כועסת. אם כבר הזמנתם אי אפשר לאפשר להיות בחדר הפנוי למעלה? אשכרה הגיסה השתלטה שם אז אי אפשר..


הבית היה סירחון. לא יכלתי לעמוד בזה, רוב החג יצאתי להסתובב בחוץ.

ומרפי כשיצאתי למטלה עם התינוק אחרי דקה שתיים היתה התרעה ואזעקה, ולרוץ לממד 3 קומות למעלה עם תינוק בן שנה וחצי ביידיים.


למחרת החג כשהתעוררתי בבית גילתי דימום והריון שחשבתי שהתחיל נגמר.


רע לי.


איך אפשר להזמין אנשים ולא לאפשר להם תנאים מימנליים של שהות?


איך אפשר להשאיר חדר ריק ולדחוס את כולם לחדר אחד. אני עצבנית. אבל יותר מזה מוצפת ולא מצליחה לחזור לרוגע והשלווה שלי.


למה בכלל הלכתי לשם.. הלכתי כי חשןב לי שלילדים יהיה סבא וסבתא בליל הסדר, אבל החויה היתה זוועה  והגוך שלי עדיין מזועזע מזה.


אפשר לדבר עם חמותך על זה?חושבת בקופסא

לפנות בעדינות ולבקש את החדר הריק?

בכל מקרה נשמע מבאס ממש. מה בעלך עושה בשביל לשפר את התנאים האלו?

אז תצמצמו גם את הפעם בשנההעני ממעש
דפא 2 תפתחו מולם הכול
באמת לא פשוטנהג ותיק

ומורכב


אי אפשר להסביר להם?

למה לא היה אפשר להיות בחדר הפנוי למעלה?

כביכול זה נהיה הבית של האחות שהתנחלה אצל ההוריםחיוך2019
ולחלוטין לא ידעתםנהג ותיק

לפני שהגעתם שזה יהיה המצב?

וגם אם זה הבית של האחות, אי אפשר שאח שלה ואשתו או האחיינית יהיו שם?

באמת מוזר להזמין כשלפחות לזוג אין מיטה לכל אחד משני בני הזוג

מסכימה שזה פחות מתאיםחיוך2019
אני חשבתי שנהיה גם בחדר שלמעלה ובו יש 3 מיטות. העניין שהכל רגיש בין האחות לחבר שלה, כשבאנו בסוכות הוא לא היה ואך אחד לא העז לשאול איפה הוא.   הוא כנראה שכר דירה לבד. אחות של בעלי והחבר לא נשואים כי כביכול היא דתלשית שלא מאמינה ברבנות וההורים שלי בעלי הולכים על קצות האצבעות ולא מעיזים לשאול שום דבר, העיקר שעכשיו הם שוב ביחד, כי יש להם ילדה בת שנתיים, אז לא נעים להם לשאול אם אפשר להשתמש בחדר.. וכביכול יש שם את החפצים שלהם. וגם לבעלי לא נעים לשאול אם אפשר להיות שם בחדר. משהו הזוי בעיני
באמת מצב מורכב מאודנהג ותיק

הקשר עם האחות לא חזק גם בלי קשר לחגים?

אין מצב לנסות להתקרב בשגרה כדי שאם תתארחו שוב (אם בכלל תרצי עם כזאת מציאות) תוכלו להשתמש בחדר הפנוי למעלה?

לך אין בכלל קשר עם גיסתך?

והכי חשוב, בעלך מבין אותך בכל הסיפור הזה?

בעלי מבין אותי מאדחיוך2019
יש לי קשר עם הגיסה ודווקא קשר טוב, אבל יש סוג של הסכמה בשתיקה במשפחה הזו ויש דברים שלא מדברים אליהם. נגיד להורים שלו זה סופר מפריע שהיא והחבר לא נשואים אבל הם לא יגידו על זה מילה. אז כל הקטע עם החדר היה מסוג הדברים שלא מדברים עליהם..
ברוך הנהג ותיק

מאוד חשוב שהוא איתך


אם הקשר עם גיסתך טוב, אין אפשרות לפני אירוח שם לבקש ממנה שאתם או הילדים יהיו בחדר השני?

על הדברים האישיים שלה כמו שאמרת לא צריך להיכנס


חבל שתגיעו לשם ותצאו בכזאת הרגשה לא טובה 

זה כאילו גולש למקום האישיחיוך2019
כי הקומה הפכה להיות הבית שלהם וההורים הדוסים כביכול לא משלמים עם זה שהם ביחד בלי נישואים אז כביכול אם יש שני חדרים למעלה הם לא יודעים.. אבל אם נתפוס תחדר זה כביכול בעייתי. למרות שברור שהם ישנים באותו חדר
מורכבנהג ותיק

מאוד מורכב

וכנראה מצב רגיש ביותר

אגב, להזמין את ההורים אליכם רלוונטי? 

חמי אוהב את הבית כנסת שלו בחגיםחיוך2019
הם לא יעזבו את שאר הילדים שבבית, אז כרגע נראה לי פחות
ולהזמיןנהג ותיק
יחד עם שאר הילדים לא רלוונטי? 
לא..חיוך2019
האח עם האספרגר לא מתחבר לבית שלנו. ואין מקום לכולם יש לנו רק חדר אחד לארח
אני מביןנהג ותיק
באמת בכלל לא פשוט
אז מציע להיות רגישים ממשהסטורי
מכיר כמה משפחות כאלו. ההורים ממש הולכים על ביצים, כדי מצד אחד לא לתת לגיטימציה רשמית לאיסורים שנעשים אצלהם ומצד שני לא לקרוע את החבל עם הבן/הבת שהתרחקו מהדרך.

אז אישית, בלי קשר לכלל ההתנהלות, הייתי חושב שמי שמסוגלת להיות אמא, אמורה להחזיק באופן קבוע דירה לעצמה ולא להיות תקועה אצל ההורים, אבל כנראה שגם זה חלק מהמורכבות.


למעשה מציע להתמקד במה נכון לכם, גם אם זה להשאר בבית (אולי להזמין אותם אליכם?), אבל בשום אופן לא להכנס למורכבות בין גיסתך להורים.

כבר כתבתי פעם בשרשור אחרפשוט אני..

מבחינתי, אירוח צריך לכלול תנאים מינימליים כגון מיטה.

אם אין מיטה, אין אירוח שכולל לינה. נקודה.


''אמא, אנחנו נשמח מאוד להתארח אצלכם, אבל בגלל שאין לכם מיטות עבורנו, נגיע ביום שבו אפשר גם לחזור הביתה לישון אחרי האירוח''. ככה פשוט.

בלי דרמות, בלי להפוך את זה ליותר ממה שזה.


אין מיטות, לא מגיעים.

צודק, באופן אישי קשה לי עם ליל הסדר בלי סבאחיוך2019
אבא שלי בחו"ל כבר שנים ולא ידעתי איך בדיוק יהיה אצלם. חשבתי שיהיה מקום. אבל לפעם  הבאה לגמרי צודק
נשמעעוד מעט פסח

שחלק מהקושי הוא גם שציפו מכם 'להתכלב' בלי שאמרו לכם.

ויש אנשים שבאמת זורם להם לישון מיליון אנשים בחדר קטן (שכנים שלי ישנים קבוע 7 נפשות בממ''ד עם תנאים כמו שתיארת). אבל יש אנשים שאצלם ילד בלי מיטה משלו- לא ישן דקה.

והילדים שלי הם מהסוג האחרון- אז אני מבינה אותך מאוד.


ואשתף שפעם חמי וחמותי הוציאו אותנו לנופש, אבל כדי לחסוך הם החליטו בשבילנו שהילדים ישנו שניים במיטה. שזה סבבה בעיני אנשים מסוימים, אבל אצלנו לא. ממש ממש לא. וגילינו את זה רק כשהגענו לנקודת האירוח.

אני הייתי חצופה מספיק כדי לשלוח שני ילדים לישון בחדר של סבא וסבתא.

ומאז זה לא חזר על עצמו.

קלעת בולחיוך2019
אני לא הבנתי שאני נכנסת לסיטואציה הזו, אפילו ניסנו לברר מראש וכאן היתה האכזבה וגם ההתשה מהסיטואציה
מציע להתיידד עם הרעיון של ליל סדר בביתהסטורי
(בתגובה אחרת כתבתי לגבי הזהירות מול המשפחה)

ספציפית לגבי 'ליל סדר עם סבא', יש לזה משמעות וחשיבות של המשך העברת מסורת הדורות, אבל יש גם אפשרות אחרת.


רבים שנאלצו בקורונה או במלחמה או בנסיבות אחרות לעשות בעצמם - גילו גילוי חדש. ליל סדר שלכם, בקצב שמתאים לכם כשבעלך ואת ממוקדים בילדים שלכם - זה משהו מיוחד ומרומם מאוד. אפשר גם להזמין חברים לעשות יחד. אם יש לכם כח הכי חשוב (וגם הכי מחנך את ילדכם) להזמין את הזקוקים לכך בשכנותכם - אדם גלמוד, משפחה של עולים שאין להם קרובים בארץ וכד'. אבל קודם כל המיקוד בכם.


זה לא אומר שמעכשיו כך זה יהיה לנצח, יתכן שבעוד כמה שנים יסתדרו דברים ותוכלו לעשות בפורמט זה או אחר סדר עם סבא וסבתא, אבל כרגע זה כנראה יוצא מאוד עמוס - אז כדאי לחשוב על האפשרות.

בעניין ליל הסדר בביתחיוך2019

עשינו את זה לא מעט שנים,

כי גם בשנים שהיינו צריכים להיות בצד שלי לפעמים לא יכלנו בגלל מורכבויות משפחתיות.


אבא שלי עזב לחו"ל לפני 5 שנים וכן יש כאב כזה ותחושת חוסר, זה בעיקר פוגש אותי סביב ליל הסדר

כואבהסטורי

ועדיין מציע למצוא איך להפוך את הלימון ללימונדה.


אנחנו עשינו לבד סדר, זוג עם תינוק, בגלל אילוץ מאוד מורכב וזאת היתה חוויה מכוננת.

אח"כ חלק מהשנים כן נסענו, אבל כשהתאים שמחנו לעשות לבד.

וואי, כואב לקרוא את התיאורשלג דאשתקד

ומצד שני, ממש מרגיש לי שאני מכיר את הסיפור הזה... די דומה לבית שאני מכיר. או בקיצור, יש מצב שאנחנו קרובי משפחה


בכל מקרה, התיאורים נשמעים לא טוב, אבל גם צריך להבין שאלו ההורים של בעלך, ואיזשהו מחיר תצטרכי לשלם על הכבוד שלך לבעלך ולרצון שלו לשמר קשר עם הוריו.

לשמחתי, אני שומע כאן הרבה תחושת הזנחה, אבל לא משהו בלתי הגיוני או לא אפשרי לחלוטין.


מציע שתקיימי שיחה עם בעלך ותחשבו על מה כן ומה לא, ואיך בכל זאת הולכים זה לקראת זה. כי בסופו של דבר דם זה לא מיץ עגבניות ואנחנו צריכים לתת מקום להיבטים סוציולוגים של בני זוגינו.

מציע לך להגיע עם אמפתיה וכבוד לצרכים שלו. קחי בחשבון שהמחיר יכול להיות הוצאה של בטן מלאה שלו על הורייך (אחרי הכל, הגמל לא רואה את דבשתו). וגם להכיר ולקבל את המושג "כניעה".

זה מה יש...

מעניין אם יש קרבת משפחה...חיוך2019

למרות שלא נראה לי.

ביננו אנחנו פתוחים ומדברים על הכל.

על האתגרים בשמפחתי ובמשפחתו.

וגם הוא מבואס מהמצב.

קשה לו שאמא שלו לא יוצאת...

לא מבין מה האחות נתקעה שם שנה פלוס...

וגם מתגעגע, בקיצור, מורכב

תראישלג דאשתקד

הסיפור-מסגרת שתיארת, מתאים אחד לאחד לבית שאני מכיר (ולמגינת הלב, הבית שגדלתי בו. רק שמסיבות שונות אני כמעט לא מתארח בו..). וכן, הכתיבה שלך מתאימה לגיסה שהתארחה בחג. כולנו יודעים שמאוד קשה לה.

מה שכן, זה כנראה לא אתם, גם כי אין הרבה סיכוי שהיא תכתוב כאן, וגם כי כשכנסת לפרטים זה שונה מאוד מהבית שאני מכיר (האספרגר הוא לא אח אלא קרוב ברמה אחרת, והאחות התקועה היא לא דתלשית וזה סיפור של הרבה יותר משנה שנתיים. ועוד כמה פרטים).

 

מצד שני, דווקא אני מדמיין את אותה גיסה מתייעצת אתי. ובכנות אני בעיקר שואל את עצמי למה מתוך כמה וכמה ילדים שקשה להם, רק היא "עושה כל כך הרבה בעיות"? למה דווקא היא לא מתפשרת? ובפרט באמת שהם באים מעט מאוד (לא רק לאירוח, גם לארוחה קצרה וכדו' הם בקושי באים, וגם כשבאים - זה בלעדיה).

וזה מדגיש לי אולי את מה שצריך לשים לב ולהיות מודעים לו. בשביל לשמר קשר עם משפחה, זה עניין רציני ודורש איזה מחיר משמעותי. אם זה חשוב לכם (כמובן בהנחה שזה באמת חשוב), אז נאלצים לשלם את המחיר. אפשר להפחית את הכמות, אפשר למצוא מקסימום פתרונות לבעיות ספציפיות (נניח אם יש בעיה עם הממד, אז אולי יש לבעלך חבר ילדות או שכן שהוא בקשר טוב איתו, ושינסה לסדר לינה אצלו). אבל אם הקשר הזה חשוב, צריך להבין שיש לו מחיר.

זה לא קל, אבל יכול להיות שגם בילך מתקשה אצל הורייך ושותק, ולא כדאי לעורר דובים. ובכלל יש סיכוי שזה גם קשור לרגישויות ייחודיות שלך.
 

בהצלחה יקרה ♡

לצערינו הרב, יש הרבה משפחות כאלוהסטורי
כלומר - אני לא מכיר את כל הפרטים אחד לאחד, אבל מאז שאני מודע, כי במשפחה המורחבת שלי יש דתל"ש, שכל אירוע/אירוח וכו', הפך למלחיץ מה אומרים/מה לא אומרים/מתי מצפים לכבד ומתי שותקים וכו' - אני שם לב להרבה סיפורים כאלו.
אני חושבנקדימון

שהכיוון של השיח ביניכם פה הולך למקום רע.

אתה די בטוח שאתם משפחה ויש לך בטן מלאה עליה (או על הגיסה האמיתית), מה שמבטיח מתכון נוראי לפורום.

 

הכי טוב שתדלג על הסיפור הזה, או שתנסה להתאמץ להבין את הצד שלה. זו הזדמנות פז שלך לשמוע ולהיכנס לנעליים של מישהי שאתה חושב ש"רק היא עושה בעיות". אולי תגלה כמה דברים גם על עצמך במהלך הקריאה.
 

ואכמ"ל.

מה?!?שלג דאשתקד
לרגע לא כתבתי שהיא לא צודקת, כתבתי שלצערינו אין המון מה לעשות עם העובדה שהיא צודקת וכדאי לחשוב איך מתמודדים ולא איך נמנעים.

ואני אומר את זה דווקא בגלל שאני מבין את הסיטואציה, וגם אני כנשוי טרי, הייתי ממש שמח להיות קצת פחות דבוק למשפחה של אשתי, אבל בס"ד הבנתי מהר שאין טעם להיפרד ועדיף למסגר ולהתמודד.

היישבורת,לב

ממש מבינה את התסכול על הסיטואציה. זה באמת יכול להרגיש שלא מתחשבים בכם.

זה שלא היה מקום נורמלי לישון, וחוסר הגיינה זה נורא מגעיל ומבאס אין ספק וברור שצריך להסיק מסקנות כלשהן להבא.


יחד עם זה, מציעה גם לחשוב על מה שההורים עוברים עם האחות וכמה זה התגברות והתמודדות יום יומית ואולי עוגמת נפש עבורם, ויש בן עם אספרגר שאולי צריך יחס מיוחד, והם בטוח רצו שתבואו ואתם גם חשובים להם מאוד.

יש מצב שהם נמצאים בסיטואציה מאוד קשה של לנסות לרצות את כולם ובעצם לא יכולים לתת פתרון טוב לכולם בו זמנית. וכמו כל הורים מבוגרים הם פשוט רצו את הילדים שלהם איתם בחג. רצו נחת וזה רצון כל כך מובן.


אני לא אומרת שאת לא צודקת, ההרגשה שלך מובנית ומצודקת.

את לא צריכה לסבול ואולי לא תוכלו להתארח שם בתקופה הקרובה,

אבל אולי כדאי לנסות לראות גם את הצד של ההורים ולהבין את הקשיים שלהם בהתמודדות עם כולם.

אולי זה יתן פרופורציות וחמלה למצב שלהם, גם אם זה לא עושה את המצב שלך יותר קל.

אולי תמצאו דרך לשפר בעתיד את השינה שם ואולי לא. אולי תמצאו דרך אחרת לקשר.

זה לא חייב להיות פתרון מידי אבל כל צעד קטן לחמלה יכול לעזור.


שולחת חיבוק


תגובה יפהביישן נ
את ממש צודקתחיוך2019

זה בדיוק הסיפור.

וזה נורמלי.

זהההרבה צרכים שונים בו זמנית וזוג הורים שרוצה לתת לכולם.

אבל בגלל שזיהתי שזה יותר מידי צרכים, גילאים, סטטוסים וכו שמתנגשים, העדפתי ללכת אחרי החג ולא להשאר גם לשבת כי הרגשתי שזה כבר יהיה יותר מידי.


קצת מבאס שלאחות אין עצמאות ולא נראה שיש אופק להתנחלות שלהם שם.

להורים זה ממש קשה אבל לא ברור לי למה הם נתקעים שם.


בעבר גיסתי היתה עובדת ומאז הלידה שזה שנתיים היא רוצה לגדל את הילדה בבית אז עובדת רק שעה ביום וההכנסה בהתאם והבן זוג לא יודעת היה שם קצת און אנד אוף אז לא ברור..


הפתרון הקל שלהם זה להיוצ אצל ההורים, הסבתא עוזרת המון עם הילדה, חוסכים הוצאות, אבל בעיניי זה קטסטרופה.


גם כמובן דוחק אותנו הצידה לסבא ולסבתא לא נשאר גרם של כח וסבלנות לילדים שלנו. אבל מעבר לזה הסבתא אישה חולה וכולם בבית עליה זה עומס. 

וואוונהג ותיק

כמה מורכבות

כמה זה דורש לנווט בין חלקי המשפחה בעיקר שזה חשוב לכם וזה מביא גם מחירים לא פשוטים כמו שכתבת.

@שבורת,לב כתבה מאוד יפה כאן

כואב הלב לשמועשבורת,לב

את כנראה לא תוכלי לפתור את המצב עם הגיסה,

זה שלהם.

אל תקחי עליך דברים שמיותרים לך.

אבל את מקסימה שלמרות הכל היית שם בחג ומקסימה החשיבות של חג עם ההורים בעיניך.

זה לא מובן מאליו.


צריך לקוות שעם הזמן אולי יהיו שינויים.

יש עוד שנה עד ליל הסדר הבא ובינתיים יכול להיות שדברים יזוזו וישתנו לטובה.


צריך זמן וסבלנות.

❤️

תודהחיוך2019
את מקסימה ואני מאוד מזדהה עם המאמץ שלך לעשותאורין

ליל סדר עם הסבא והסבתא. מעריכה אותך ממש.   זו כן חוויה שזוכרים הילדים.    מבינה שהיה לך קשה ומעריכה גם את הסבתא שמתמודדת בכל כך הרבה חזיתות : הבת הלא נשואה עם הרגישות הדתלשית - קורה במשפחות דתיות ובאמת הולכים על ביצים כדי לא לנתק ולהתנתק, הבן עם האספרגר וגם הרצון לארח אתכם - משפחה שלמה כשאין להם תנאים מתאימים. חושבת שאולי כדאי מראש לחשוב איך לעזור לסבתא, אולי להביא מיטה מתקפלת, אולי משהו בניקיונות לפני, להביא מצעים שלכם (אני מביאה קבוע כדי לא להוסיף כביסות למארחים) וכד'. חושבת שכיוון חשיבה כזה, שהסבתא מתאמצת ולא ככ מצליח לה כי קשה לעמוד בצרכים של כולם ורצון לעזור לה וליצור חוויה משופרת לכולכם כחזית מאוחדת, יכול לעזור גם לתחושות שלך.

יפה!חיוך2019אחרונה
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י

שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

הי את! איזו משתמשת וותיקהמשה
לבדוק עם בודק שבביםנפשי תערוגאחרונה
הילדים אצל חמי וחמותיאדם פרו+

כל החג מה עושים??

זה הזמן לתחביבים, לתחזוקת הבית, לקניות, לביקוריםזמירות
אם יש לך בית עם גינה - האביב הוא זמן מצויין לחידוש הפרחים העונתיים בגינה
זה בעיה בחול המועדרקאני
מטייליםרקאני

אוכלים אוכל טעים

פוגשים חברים

לומדים

מדברים איתם בטלפון 

 

בהצלחה! נשמע לא פשוט בכלל...

משחקים עם aiמשה
אחייניות שליתמיד בבטחה

מבקשות מג'מני דברים מופרכים לדפי צביעה, ואז מדפיסות וצובעות

כן!משה
חדי קרן אוכלים מצות בסוכה.
חתול עם תחפושת של נסיכה שרודף אחרי פיהתמיד בבטחהאחרונה
קהילה דתית מגןבשת בצפוןיונית321
מישהן מכיר קהילה דתית מגובשת מאד ברדיןס חצי שעה-ארבעים דקות חיפה? שכל הדתיים באותו איזןר כזה ויש אווירה צעירה כזאת אנחנן זןג צעיר עם תינוק.. עדיף בעיר ולא בחיפה עצמה
האם חייבים להגיד את כל ההגדה? (מוזכרים ילדים)חרות

מה החובה להגיד?

תמיד אני מוצאת את עצמי מתזזת בין הילדים לאורחים ובין לבין מנסה להשלים את כל הטקסט של ההגדה.

אני תוהה מה חובה להגיד ומה רשות... אשמח למקור אם יש לכן.. 

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גבריםהסטורי

כולל מצוות סיפור יציאת מצרים.

 

אמנם כמינימום שבמינימום, למי שלא מצליח הכל (או חייל וכד' שיש לו דקות ספורות), יוצאים ידי חובת סיפור יציאת מצרים בהזכרת יציאת מצרים שבקידוש (וכמובן - לשתות כוס ראשונה) ולהגיד מ"רבן גמליאל היה אומר וכו' לפיכך וכו'" עם הברכה שחותמת את המגיד וכוס שניה.

(מקור: משנ"ב סימן תע"ג ס"ק ס"ד).

 

נוהגים להשתדל מאוד לשמוע גם את עשרת המכות (משנ"ב שם) ולכאורה כדאי מאוד גם את הפסקה של "עבדים היינו" שבהתחלה, שבה מופיע סיפור השיעבוד והיציאה בקיצור. (ע"פ דבריו בסימן תע"ב ס"ק נ')


 

מעבר לזה - כמובן כל המרבה, הרי זה משובח, אבל אם את מפסידה קטעים מכל הדרשה הארוכה של "ארמי עובד אבי וכו'" - לא צריך להילחץ להשלים.

חייבים להגיד "פסח מצה ומרור"אריק מהדרום
בתאבון
גם כשהשאר אומרים ואת שומעת זה תופסחוזרת
אומרים פסח ומצה ומרור
רבן גמליאל אומר פסח מצה ומרור חובהחתול זמני

עשרת המכות מאוד חשוב

כל השאר פחות מהותי

מניח שאת מדברת על מגיד והללנפשי תערוג

מגיד לוקח כ10 דקות בקריאה מהירה ורצופה

הלל כ3-4 דקות


לא רואה לחץ להשלים כלום.

תכווני בקידוש. תגידי "פסח מצה ומרור" את עשרת המכות.

ותכוונתי "ולהגדת לבנך". תספרי להם שאת מתזזת אחרים כי זה פסח.


או שלשם שינוי אל תתזזי.

ואז הם ישאלו מה קרה שאת ככה נינוחה?

אז תספרי להם שעבדים היינו ועכשיו את בת חורין 🤣


פסח שמח 

פירוט של מה שחייבים:גבר יהודי

מתוך שולחן ערוך "הרב", תעג סעיף מג:

ועיקר נוסח ההגדה שתקנו חכמים חובה על הכל הוא מתחילת עבדים היינו עד הרי זה משובח ואחר כך מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו כו' עד סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי ואח"כ פסח שהיו אוכלין כו' מצה זו כו' מרור זה כו' בכל דור ודור כו' ואותנו הוציא משם כו' לפיכך כו' עד ברוך אתה ה' גאל ישראל ושאר כל נוסח ההגדה הוא מנהג שנהגו כל ישראל מדורות הראשונים:


נ.ב. מה שהוא כותב "סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי" - הכוונה היא עד עשרת המכות (ולא חייבים להוסיף את דברי רבי יוסי הגלילי וחבריו)

ומי שמוכרח לקצר יותרגבר יהודי
יכול למצוא הנחיות בפסקי ההלכה של הרבנות הצבאית
ממה שזכור לי מהמשנה ברורהשלג דאשתקד

צריך לומר, או לפחות להקשיב, מ"רבן גמליאל אומר, כל שלא אמר..." עד הברכה שלאחר ההגדה.

אם תרצי אבדוק במדויק

זה מה שכתבתי:הסטורי

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גברים - נשואים טריים

וציינתי את המקורות.


העובדה שכמה ניקים שונים, ענו על דעת עצמם בלי מקורות ו(כנראה) בלי לדעת בכלל, כיצד הראשונים והפוסקים השונים הבינו את המשפט היחיד שהם ציטטו, מדגישה שוב עד כמה הפורום אינו במה מתאימה לפסיקת הלכה.

מסכים איתך בכל דבריךשלג דאשתקדאחרונה

ולתועלת הציבור, להלן דברי המשנה ברורה, סימן תעג סעיף קטן סד:

גם נשים חייבות במצות הלילה ובאמירת הגדה ... ולכן החיוב גם על המשרתת שתשב אצל השולחן ותשמע כל ההגדה ואם צריכות לצאת לחוץ לבשל עכ"פ מחויבת לשמוע הקידוש וכשיגיע לר"ג אומר כל שלא אמר וכו' תכנוס ותשמע עד לאחר שתיית כוס ב' שהרי מי שלא אמר ג' דברים הללו לא יצא ונוהגין שגם קוראין אותן שתשמע סדר עשרה מכות שהביא הקב"ה על מצרים כדי להגיד להם כמה נסים עשה הקב"ה בשביל ישראל

פסח+עומס+אופיhodayab

אז ככה:

פסח: צריך להסביר למישהו למה פסח מלחיץ?? למה חשוב לשמור על סדר ונקיון לקראת פסח?? למה יש מליון דברים על הראש?? נראה לי שמובן.

עומס: אנחנו לא נשואים טריים, יש עוד כמה קטנים ב"ה וכולם בבית. אז עומס יש בלי עין הרע.

אופי: בעלי אדם מבולגן, ואני מתערבבת לחלוטין מבלאגן בעיניים. זה ממש מכבה אותי. והוא מנסה לסדר, רק שמבחינתי זה עוד יותר גרוע כי אני רק חושבת שמסודר ומסתבר שהוא משאיר לי כלים מלוכלכים בייבוש, או שם את הדברים במקום הלא נכון (ולא קשור!!!), או שהוא פשוט לא מסדר כי "גם ככה את לא מרוצה" ואז הכל נופל עליי. 

 

אז בימים כתיקונם אני מחליקה. אבל עכשיו גם קשה לי, וגם הגדולה שלנו (שדומה לו מאד) מסתבר גם ירשה ממנו את האופי ומתחילה לסדר בכאילו בדיוק אותו דבר! ופה אני בפאניקה מוחלטת. אני כועסת עליה שהיא לא מסדרת ושמה דברים לא במקום ומוציאה דרך זה עצבים בעצם על אבא שלה. וזה ממש מתסכל.

בנוסף, אני מרגישה שאני היחידה שרודפת אחרי סדר בבית ואני לא מהמבריקות, אני מדברת על מינימום. לראות מרצפת ריקה. כולם מבלגנים ואני מנסה לאסוף את עצמי ואת כל הבלאגן בבית ולסדר...

עצות מישהו? 

 

חיבוק יקרהנגמרו לי השמות

בזמן וביום הכי לחוץ בשנה אולי זה לא הזמן לתהליכי עומק,

לכן ממליצה רגע לעבור את היום ומחר כמה שאפשר, ובהמשך לראות במבט-על איך לגשת לנושא.

גם לבחון יותר לעומק את הצורך שלך שם,

גם את ההתנהלות עצמה של כל אחד מבני הבית בנושא הסדר והניקיון,

גם להקשיב פנימה ולפתוח לעומק את הצד של בעלך שכתבת שהוא כן מנסה לסדר

וכי הזמנים בהם הוא לא מסדר עבורו הם כי "גם ככה את לא מרוצה" כדבריו.

כלומר להקשיב רגע לחוויה הפנימית גם שלו.

שהוא כן מנסה וניסה לסדר.

שאולי לא יודע או לא מסוגל או קשה לו לסדר כמוך, אולי זו לא החוזקה הכי חזקה שלו, אולי הוא "סתם" שונה ממך והראש שלו פועל אחרת וכן הלאה...

וגם שהוא לא מסדר לא כי לא אכפת לו, לא כי הוא נגדך, אלא כי באמת באמת הוא מרגיש שמה זה שווה אם גם ככה תהיי לא מרוצה, אז הוא במעין "אין כניסה" כמו תמרור כזה.

אם אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אם לא אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אז מה אוכל לעשות?

אולי אני מרגיש שכל מה שלא אעשה זה אף פעם לא יהיה בסדר או מספיק?

שאין לי שם כניסה, אין לי שם מוצא?

אולי אני צריך להרגיש שם בעומק שכן יש הכרה למאמץ שאני כן עושה,

שכן יש קבלה לשוני ולאדם שאני,

שכן אשתי שמחה ומאושרת,

שכן אני יכול לתת יד ולתחזק את הבית כמו שצריך ויש לכך ניראות והערכה?

וכמובן לשמוע גם לעומק אותך.

ואז להגיע למציאת דרכי כיוון שיכולים להתאים לשניכם.

אחרי ראיית עומק שלך

ראיית עומק שלו

ראיית עומק של ההתנהלות כולה בנושא

השלב של ההתקדמות והפתרונות יכול להגיע יותר בבהירות, אבל רק על גבי ההבנה לעומק והניראות של כל הנ"ל.

 

שולחת עוד חיבוק וחיזוק

ב"הצלחה גדולה בכל יקרה!

ומצרפת לך כאן שתי הודעות שכתבתי בדיוק מקודם בפורום הו"ל שיכולות להתאים גם לכאן ❤️

 

קוצר רוח ועבודה קשה

 

וקצת על הזוגיות שלנו בתקופה הזו 

 

(משום מה קצת מתקשה ולא עובד לי להעתיק את הכתובת של הקישור עצמו, אז ניסיתי מה שיכולתי בינתיים ואם לא עובדים לך הקישורים אפשר פשוט להיכנס לכרטיס שלי ולראות את שתי ההודעות האלה שם בצורה מסודרת...)

יש לך בית גדול והרבה מקום?שוקולד לבן

אם כן אני מציעה לרכז כל תחום באותו אזור, לתת מקום לכל דבר ואם צריך לכתוב על כל מגירה וקופסא מה יש בה. כשיש מקום לכל דבר, וכל תחום באותו האיזור הרבה יותר קל לשמור על סדר גם למאותגרי סדר קשים. ואם הםממש מאותגרים שלטים ממש יכולים לעזור כי הם רואים בדיוק איפה כל דבר

צריך כמובן תקופת הטמעה,אבל זה עדין מקל מאד

אם לא קשה לך אפשר גם לזרוק ולפנות מהבית דברים לא נצרכים,ואז זה מוריד מהבלגן כי יש פחות מה לבלגן

לפני פסח תמיד הכי מבולגןרוני 1234

וזו תקופה שצריך לנשוך שפתיים ולהחזיק מעמד.


לאחרי פסח אני מציעה חלוקת תפקידים שבה את האחראית הבלעדית על הסדר ו"בתמורה" הוא אחראי על משהו אחר (רצוי משהו שאת שונאת לעשות).

בתור המבולגנת מביננו אני יכולה להעיד שאני בכלל לא *רואה* שום בלגאן בזמן שהוא משתגע ולכן זה פתרון ממש טוב שבו הצד המסודר משלים עם הבלגאן של השני אבל "מרוויח" ממקום אחר.

נשמע גםמשה

אם יורשה לי, שאת בעצם כועסת על אנשים שמנסים לעזור (וטועים) ומוציאה את החשק שלהם מזה. גם על הבעל ועכשיו גם על הילדה שלך.

 

גם התגובה שלו "גם ככה את לא מרוצה" נשמע כמו "אני עושה את המקסימום שלי ואת לא מרוצה". זה לבד מוציא את החשק.

 

המחשבה שלי: רשימה סגורה, לתת לו משימות שלא מטרגרות אותו איתך, ובטח שלא להעיר לו. זה לא מועיל לכם.

קראתישבורת,לבאחרונה

נשמע שאת מאוד מוצפת, יש עלייך הרבה עומס ופסח עושה להכל בוסט.

את רוצה שותפות ואת צודקת, כשאין זה מאוד מתסכל.

אני חושבת שזה יותר עמוק מהבלגן הטכני וכדאי לברר מה קורה לך בפנים ובזוגיות.

בקשר לילדה-

ברגע שאת שמה עליה תווית שהיא כמו אבא שלה המוח שלך כבר מתחיל לחפש הוכחות לזה ואז כל דבר קטן שהיא עושה נצבע דרך זה.

היא קצת אבא שלה וקצת כמוך ובעיקר היא אדם בפני עצמה.

היא תלמד ממך מיומנויות בצורה יותר טובה כשזה יבוא בלי לחץ.

אז אולי הכי שווה כרגע להתרכז בלהחליף את המחשבה שהיא דומה לאבא שלה במחשבה אחרת כמו שהיא עדיין לומדת.

זה יעשה המון הבדל.

שולחת חיבוק❤️🧘🏽‍♀️🙏


מעשים קטנים של אהבהצופה אנונימי

שלום לכם

קצת חדש פה (בעיקר קורא מהצד)

רציתי לשאול ולשאוב השראה

אילו מעשים קטנים (או גדולים) אתם עושים לאשתכם (או לאשכן) להראות אהבה?

פרחים, פתק קטן, איזה שוקולד…

בתודה מראש לכל העונים

מקווה שיעזור וייתן השראהזמירות

פרחים מידי יום שישי,

לקום בלילה לילדים הקטנים

לקום איתה בלילה גם כשהיא מניקה כדי לעזור

אחריות לניקיון הבית

אחריות לקניות השבועיות

מתנה שווה ליום הולדת

ליזום מידי פעם יציאה לבית קפה/מסעדה

ליזום לצאת איתה לקניות לעצמה בקניון

לאפשר לישון עד מאוחר בשבת בבוקר

חופשות שוות בארץ או בחו"ל 

דעה לא פופולרית אולי(מנק' מבט נשית)*אשתו של בעלי*
מיותר שהבעל יקום בלילה יחד עם אשתו,אם הוא עובד למחרת והאישה בחופשת לידה (ובעיניי גם אם היא עובדת...)

בעיניי זה מיותר לחלוטין שהבעל גם יקום בלילה,לפחות שהבעל ישן כמו שצריך


מי שבא לה להעיף עגבניות...רחמים...הכל נקי פה לפסח...

זה תלוירקאני

לי היו תקופות בתחילת ההנקה

שהציל אותי כשהוא היה קם לעזור לי

 

לא קם יחד איתהנפשי תערוג

אבל כן היינו עושים סוג של תורנות או לפחות קימה אחת שלי כדי שיהיה לה 4-5 שעות רצופות של שינה.

אחרת זה מורכב להמשיך לתפקד שכל שעתיים צריך לקום להאכיל + יש בית ועוד ילדים שצריכים את צרכי הבית 

לא רלוונטי בהנקה מלאהרקאני
מש"א☝️☝️☝️*אשתו של בעלי*
גם בהנקה מלאה זה מאוווווד יכול לעזוררחללי

יש תינוקות שלא נרדמים מיד אחרי הנקה.

ואפילו רק להביא את התינוק לאישה להנקה בשכיבה יכול להקל מאוד מאוד.

אבלרקאני

הוא כתב שהוא קם במקומה...

זה לא רלוונטי

לקום יחד איתה כן

בעיניי מיותר*אשתו של בעלי*

רק בשביל להביא/להחזיר תינוק,

זה תינוקי ומיותר בעיניי,במיוחד אם הבעל עובד למחרת.

תדעי שיש נשים שזה עוזר להן מאודרחללי

ככה לא באמת צריך להתעורר אלא ממשיכים להניק חצי מתוך שינה.

ויש גם אמהות מניקות שעובדות.

אני חושבת שיש תפיסה כללית, ופרטים טכניים.לאחדשה

ויש הבדל מהותי בעיניי, בין מה גבר יכול לעשות לאשתו, לבין אשה שיכולה לעשות לבעלה.
מבחינת התפיסה- זה חופף בעיניי והכלל הוא- לאן מכוון החץ? מה בראש סדר העדיפויות?
כל הפעולות הקטנות- והנחוצות מאוד, צריכות לנבוע היכן ומתי שבן הזוג יצליח לחוש תחושת אכפתיות, וזה שאני בראש סדר העדיפויות.
ברור שאנחנו חיים עם רגליים על הקרקע, ויש בלתמי"ם ויש  עניינים אבל מה מניע אותי?
מקווה שזה ברור..
לעניין הטכני-
לפי דעתי אשה צריכה להרגיש יציבות, לקיחת אחריות ויוזמה.
מה הבעל יכול לעשות?
ליזום דייט- ביתי או בחוץ, אחת לשבוע או לשבועיים, לדאוג שיש מי שישמור על הילדים (לא לבקש מאשתו אבל שהוא יהיה זה שמוביל את העניין)
משקה שהיא אוהבת בלי שהיא תצטרך לבקש
משהו טעים שהיא אוהבת
מסאז'- בזמנים שמותר, או אפילו לרכוש לה מסאז' מקצועי
הודעות במהלך היום, גם הבעת חיבה רגשות ומחשבות וגם שיתוף -נתקלתי בסרטון\ פוסט הזה וחשבתי עלייך (משהו שמביע אהבה, הערכה או תשוקה)
כמובן שפינוק של מתנה שווה מדיי פעם, מבלי שהיא תצטרך להתחנן ולהזכיר מליון פעם, לשים לב היא היא רומזת או אומרת שרוצה משהו, ולהפתיע איתו
לסדר לה את המיטה
אם מתאפשר לשניכם בלו"ז- לשחרר אותה לעשות כרצונה לזמן פינוק של מה שהיא רוצה, כמה שעות מבלי שהיא תצטרך לדאוג איך הבית מתפקד ומסתדר...
כשיש אפשרות לתת לה לישון עד מאוחר בשקט\ שנ"צ
ושוב חוזרת לעיקרון- שהיא תרגיש במעשים ולא רק בדיבורים שאתה חושב עליה ושהיא נמצאת בראש סדר העדיפויות.

נשמע שפותח הפוסט הוא גבר לכן עניתי על הצד הנותן הגברי..
 

תגובה נפלאהנגמרו לי השמות
זה לפירקאני

מה שהשני אוהב

אני אוהבת קפה

כיף לי שהוא מפנק אותי בכוס קפה עם שוקולד

 

הוא אוהב אוכל טוב

כיף לו שאני מפנקת בארוחה שווה

 

פתקים זה תמיד טוב

פרחים אני פחות בקטע

דווקא בעלי שמח לקבל עציצים יש לו גינה מכובדת

 

לצאת ביחד לטייל

הוא מאוד אוהב לצאת לאיזה מעיין

אני אוהבת לבתי קפה

 

חושבניחתול זמניאחרונה

שמשתנה מאדם לאדם.

כן יש בזה משהו טיפונת לא־רומנטי לשאול "מה עושה לךָ/ךְ את זה"

אבל באמת אנשים כל־כך שונים וכל־אחד אוהב ומתלהב ממשהו אחר.

סבורני שהחכמה הגדולה היא לאו דווקא לעשות את המעשה הרומנטי הגנרי אלא דווקא לדעת מה הצד שני האוהב? מה האופי שלו? מה הנקודה שנוגעת בו/בה בדווקא?

אולי יעניין אותך