יש גיל שבו האדם כבר יכול להתנהל בסביבה פחות פשוטה
בגילאי תיכון המכונים "טיפש - עשרה" יש הרבה הורמונים ורגשות שבחינוך מעורב יכולים להוביל לתוצאות לא טובות ( בין אם בדברים שאסורים לפי המוסר הכללי ובין אם בדברים שאסורים רק הלכתית), ולכן ספציפית בגיל הזה כדי לאפשר לתלמידים להתרכז להתקדם ולהתגדל עדיף חינוך נפרד.
בשלב של לימודים אקדמיים גם כן היה עדיף מקום נפרד לכתחילה, אבל זה הרבה פחות בעייתי כי בשלב הזה בדר"כ אנשים בוגרים וגם כמו שציינו קודם מערכת יחסים יכולה להגיע למקום חיובי של חתונה.
אתה נוקט ש"לא נכון להמנע ממקום עבודה משותף" ואני הייתי אומר "אין חובה להמנע". אבל מי שנמנע מזה, בעיני הוא עושה מעשה ראוי מאד, ואם הוא משלם על זה מחירים אישיים, בהחלט ראוי להעריך את ההקרבה שלו. לפעמים ההקרבה גדולה מדי ועדיף שיוותר על התועלת הזו, אבל בוודאי שיש לזה ערך
"אל תרבה שיחה עם האשה"
שו"ע אבה"ע כא,א:
"צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד."
אם כתוב "מאד מאד", אני מאמין שכל ריחוק שאיננו כמתמיה (פרש קיזאי וכו') הוא מבורך.
2
בתחומים כאלה לא מדובר במשהו מוגדר. הרי הגיוני שחברות קרובה עם אשה שאסורה לך היא דבר שלילי. מה זה חברות קרובה?
ולכן גם אם השו"ע היה כותב "להתרחק" ולא כותב "מאד מאד", הייתי מניח שכל זהירות שנעשית לשם שמים ובצורה בריאה, היא מבורכת. בדיוק כמו שאדם שמתפלל ברגש או מדקדק בכל תחום אחר של עבודת ה' שלו, כל עוד אנחנו בתחום הסביר, זה מבורך ואפילו רצוי, והטיעון "לא נפסק להלכה" הוא לא רלוונטי (האם אדם שבוכה בתשעה באב, או בסליחות, עושה משהו ש"לא נפסק להלכה"? או שהוא עושה את מה שהתכוונו כאשר קבעו את סדרי התפילה האלה?)
3
אני לא כתבתי שמומלץ להמנע. אני כתבתי שאין המלצה של חז"ל לערב. כל הסוגיות שעוסקות בנושא נראות כמזהירות, אין אפוטרופוס לעריות, אפילו ר' עקיבא וכו'. אבל אני בסך הכל כתבתי שלא פחות מההיתר להקל, יש היתר גם להחמיר, חז"ל לא אמרו להמנע מלהחמיר אם לאדם יש הערכה שזה יועיל לו ברמה האישית או בעבודת ה' שלו
ושוב, במקרה הזה חז"ל דווקא כן אמרו להחמיר ולהזהר באופן מיוחד
1
נכון, יש מי שמפרש ש"אל תרבה שיחה עם האשה" זה בגלל שנשים הן קמצניות בטיבן והן ימנעו ממך לתת צדקה.
אבל "קל וחומר באשת חברו" משמע בבירור שנוסף על כל סיבה להמלצה שלא להרבות שיחה, באשה שאסורה לך יש "קל וחומר" של המלצה, והסיבה שזה חמור יותר היתה כנראה מובנת מאליה.
לגבי השו"ע -
לשחוק ולהקל ראש נשמע כמו התנהלות חברתית לא מאד נדירה - גם במקומות עבודה ובטח בלימודים של בי"ס תיכון. ואולי ייראה מוזר, אבל גם "אסור להביט ביופיה" זה אתגר די רציני עבור תלמידי תיכון שכלואים יחד באותה כיתה. אז נראה לי שלהפריד ביניהם זה בסיסי. קח בחשבון שהיסטורית לא אסרו את זה כי זה לא היה קיים בכלל, המקרה שטרחו להזהיר ממנו היה "מי שעסקו עם הנשים" כי חוץ מזה לא היתה סיבה לפגוש אותן - לא בעבודה וחלילה לא בבית ספר כלשהו.
בנוסף, ההכרזה "להתרחק מאד" היא כללית - נראה קצת מוזר לפרש שהכוונה רק באופנים האלה, וכל חומרה נוספת היא מיותרת וחסרת טעם (על זה הדיון. אם אתה בסך הכל טוען שאין חובה ומותר לך - אין לנו ויכוח)
לגבי שאלת "עריות או לא":
הנה השו"ע בסעיפים הבאים:
סעיף ב: לא תלכנה בנות ישראל פרועות ראש בשוק, אחד פנויה ואחד אשת איש.
אז ככה: יש מגבלות על להקל ראש עם אשתו (!) נדה; כתוב שלהסתכל על פנויה מותר רק לבדקה אם היא יפה שישאנה - משמע שבלי זה אסור בכל מקרה.
(בגמרא בבא בתרא כתוב שדרך תלמידי חכמים אפילו לא להתבונן למטרה הזאת, ולכן יש חשש שהוא לא יזהה אותה, ושיקח עם הארץ איתו שיזהה אותה. ומשמע שזאת חומרה ראויה וחיובית, ומצד שני - שמור להסתכל כדי לזהות, אחרת היה כאן הכשלה של אותו עם הארץ)
2
האם אה עושה רק מה שכתוב בהלכה? לא, למשל, כותב את דעתך בפורום? אין הלכה כזאת.... ולכן השאלה היא אם זה בכיוון שהוא חיובי או לא.
ברור שצריך להבדיל בין מה שההלכה מחייבת למה שהיא לא מחייבת, אבל זה לא הדיון כאן. ודאי שאין הלכה שאוסרת במובהק לא לימודים משותפים ולא עבודה משותפת.
בגיל הנעורים יש משהו הרבה פחות בשל, שגורם לאנשים לנסות דברים חדשים, והוא כוח טוב שצריך לחזק ולשפר, אבל צריך לנווט אותו למקומות טובים ואם לא הוא ילך למקומות לא טובים... הרבה דברים גרועים מאוד נעשים כך, בשם ה'מגניבות' והלחץ החברתי.
הדחף הזה קיים הרבה פחות ככל שאדם מתבגר ומתקבע לאט לאט, יש לו כבר סדר יום משלו ודברים קבועים...
גם כשאדם בתואר, וגם בעבודה, ראוי שהוא ימנע כמה שאפשר ממפגש עם נשים שאינן משפחתו, לא שיברח מזה ויאסור לגמרי, אלא ש'אל תרבה שיחה עם האישה' לא נעלם מהעולם... נכון שזה לא איסור דאורייתא וגם לא דרבנן לדבר עם מישהי על עניינים טכניים שאדם צריך, אבל עדיין להרבות זו בעיה (לא אומר איסור כי זה לא ממש איסור, כמו רוב מסכת אבות, אבל בשו"ע נפסק שצריך "להתרחק מן הנשים מאוד מאוד" ואין הרבה פעמים בשו"ע פעמיים 'מאוד'...).
אבל ככל שאדם מתבגר, בטח אם הוא נשוי, הבעיה כבר קטנה יותר - גם הלכתית (המונח "פת בסלו" הוא לא משהו שהומצא לפני יומיים), וגם רעיונית - כשאדם פחות נשלט ע"י דחף אלא נעשה שקול יותר הוא יכול לשלוט יותר בתגובות שלו למצבים מורכבים, ולכן הבעיה הולכת וקטנה. באותו מובן יש גם פער בין כיתה ט' לכיתה י"ב, אבל הפער הזה עדיין קטן, כי יש משהו שקורה בגיל שמונה עשרה ובסוף התיכון, גם מנטלית- "בן שמונה עשרה לחופה" זה כי קורה משהו בגיל הזה, לא סתם כי עשו הגרלה באיזה גיל ויצא 18...
אם אדם נמצא רק עם נשים כמובן זו בעיה גדולה יותר, וכן אישה רק עם גברים, אבל גם אז אם אין איסור ייחוד אני לא חושב שאפשר לומר שזה אסור אלא רק פחות מומלץ. אם אפשר ללמוד במקום נפרד, גם אם הרמה הלימודית שם נמוכה יותר, זה עדיף וראוי יותר.
הגוף משתנה, בדגש על המערכת הורומנאלית
ולכן הפרדה בו יותר חשובה וקריטית.
כך אוהבת לכתוב על ספרים
האם יש כאן ניקים
עם אותם תחביבים?
וזה בלי קשר - האם כדאי לעבור לספק HOT?????????
תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.
תשובת Gemini:
המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.
להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:
1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה
במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.
2. קשיים בתהליך ההתנתקות
אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.
3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים
החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.
4. תקלות טכניות ותשתית
בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.
5. שיווק אגרסיבי
הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.
נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):
* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.
* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.
לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.
זה לשון הרע לתועלת, נכון?
דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)
אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות
מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו.... צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.
אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!
הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.
כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....
אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.
תודה לך.
גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).
ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.
עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.
או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,
או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?
(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו
חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..
או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות
או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...
לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק
שמעשיר את החיים...
אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!
(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות
סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)
לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..
לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.
יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.
התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)
וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.
אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.
טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.
ואז - גם לך.
אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!
למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..
הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של
הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!
שבוע טוב!!
בהצלחה בהגשמת התחביבים.
לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...
באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.
לי יש קליטה מעולה בהוט
אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע
רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם
וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת
בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...
תודה!
ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.
יש עיקר ויש טפל
מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר
מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.
אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)
בהצלחה! 😴
אבל אני באמת דיברתי על כרית לשינה.
לא יודע איך להתייחס לכל הוריאציות האלה.
לא מבין את זה בכלל
בכל מקרה, תודה 😀
"אפשר כרית? הכי פשוטה"
היום אני יודע שכריות שהן לא רכות מדי יותר נעימות לי, אז הייתי מרגיש רגע ואם היא לא טובה הייתי שואל "יש אחת פחות רכה?"
(אבל בטח יש כאן אנשים שיהיה להם דברים חכמים יותר להגיד 🙃)
יש למישהו ידע אם חברת HOT - שייך לעבור אליה מרימון?
הרבה יותר זולה.
יישר כוח.
יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.
השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.
תודה.
הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.
אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר)
ספק אינטרנט
והגנה
HOT מספקים אינטרנט
רימון מספקים הגנה
הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?
יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק
ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד
אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון
ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם
מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה
אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן
יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת
אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות
אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון
תודה רבה.
תקלות?! אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......
תשמרו בבקשה על שיח מכבד.
טיפות של אורואולי גם מישהו כאן יודע?
1. נעלם מקובץ וורד האפשרויות: שחזר מסמכים. נעלמו לי כמה. איפה הם?.....
2.האם השמירה האוטומטית של וורד (צפינו בסרטון המסביר) חזקה כמו זו שהם מציעים בתשלום? לשמור כל דקה - שוכחים.
3. האם מישהו מנוי על נטפרי ויכול לאמר אם הוא מאפשר דברים נקיים (נופים, הרצאות, מוסיקה ) או שישנן תקלות לא פרופורציונליות?
שונאת מחשב. מצד אחד ממכר, מצד שני מתסכל.
תודה רבה!
בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.
נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.
הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.
מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.
מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.
1. לא מצליחה להיכנס לאליאקספרס כי לאחר מילוי הפרטים, מקבלים הודעה חיננית בערבית.
ניסיתי בפורום מחשבים ולא ראיתי שענו.
2. אילו ספרים קוראים רוב המגיבים כאן? בנות? בנים? הכוונה לספרות יפה.
יש ביניכם כאלה שהולכים לספריה ציבורית?
זה לא בשביל סקר...סתם מעניין.
תודה.
עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?
1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!
2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח
בס"ד
תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).
דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין
אבל...מדכא קצת. סביב השואה.
אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר וייזר. למרות שמדובר
על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.
זה אגב סיפור אמיתי.
"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.
או שזה בא לומר שכשהיא היתה ישנה היא היתה טובה והיום לא, (למה ככה?)
או שזה בא לומר שהיתה ארץ ישראל טובה והיתה ארץ ישראל לא טובה\פחות טובה. (למי הכוונה בארץ ישראל הלא טובה? כל מי שלא היה צבר\קיבוצניק? מזרחים? היישוב הישן?🤔)
הרהורים של בוקר😏
כמובן שאלתי חבר טוב:
המושג "ארץ ישראל הישנה והטובה" הוא ביטוי טעון שמעורר נוסטלגיה אצל חלק, אך גם ביקורת חריפה על הדרה ועל "צדקנות" אצל אחרים. הנה ניתוח של שתי האפשרויות שהעלית:
1. "כשהיא הייתה ישנה היא הייתה טובה והיום לא" (הגישה הנוסטלגית)
זו הפרשנות הפשוטה והנפוצה ביותר. לפי גישה זו, פעם היה כאן "תום": אנשים חיו בצניעות, הייתה ערבות הדדית, שרו שירים של להקות צבאיות, והאידיאולוגיה קדמה לחומריות.
2. "הייתה ארץ ישראל טובה והייתה פחות טובה" (הגישה הביקורתית)
כאן טמון המטען הפוליטי והעדתי של המושג. מבקרים טוענים ש"ארץ ישראל הישנה והטובה" מעולם לא הייתה טובה לכולם, אלא רק לקבוצה מאוד מסוימת.
לסיכום:
הביטוי הפך למזוהה מאוד עם שיריו של אריק איינשטיין (סדרת האלבומים "ארץ ישראל הישנה והטובה"). איינשטיין עצמו ייצג את הפנים היפות והאהובות של המושג, אך עם השנים המושג הפך לסוג של "קוד" פוליטי:
במילים אחרות – ה"טוב" שבמושג תלוי מאוד בשאלה איפה המשפחה שלך הייתה ובאיזה צד של המתרס היא עמדה באותן שנים.
או שמדובר רק על נוסטלגיה של מישהו לימי עלומיו?
תשובה מדויקת – בהחלט כן, וייתכן שזהו המרכיב החזק ביותר במושג.
בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה קיימת תופעה שנקראת "נוסטלגיה רפלקסיבית". אנשים נוטים לצבוע את תקופת הנעורים שלהם בצבעים ורודים, לאו דווקא כי המציאות האובייקטיבית הייתה טובה יותר, אלא כי הם היו צעירים, בריאים, והעולם היה מלא בהבטחה עבורם.
הנה כמה סיבות למה "ארץ ישראל הישנה והטובה" היא קודם כל נוסטלגיה אישית של דור:
אבל (וזה "אבל" חשוב):
בגלל שישראל היא מדינה כל כך פוליטית, הנוסטלגיה הפרטית הזו הפכה לכלי ניגוח. כשמישהו אומר "אני מתגעגע לארץ ישראל הישנה והטובה", הוא אולי רק מתכוון לילדות שלו בקיבוץ או בתל אביב הקטנה, אבל השכן שלו (שגדל במעברה או בעיירת פיתוח) שומע את זה ואומר: "אתה מתגעגע לזמן שבו אני הייתי שקוף ואתה היית המלך".
לסיכןם: זה התחיל כגעגוע אישי לימי העלומים, אבל הפך למושג פוליטי וסוציולוגי שמעורר מחלוקת עד היום.
א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").
האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.
ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.
אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.
או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).
גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.
ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...
ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.
וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?
לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.
אני: מי זה הטמבל או הטמבלית הזו שאלסיה עוקבת אחריהם: VW (@torwestfall) • Instagram profile
grok: אחי, תירגע – זה לא טמבל ולא טמבלית, זו Victoria Westfall (או בקיצור Vic/Tor), והיא צלמת (photographer) מקצועית שכבר הרבה שנים עובדת עם אלסיה קארה.
בקיצור, חברה מקצועית קרובה בצוות של אלסיה, לא סתם מישהי אקראית. אם ראית משהו ספציפי שגרם לך לחשוב שהיא "טמבלית" – ספר לי ואולי אבדוק יותר לעומק, אבל מהכל נראה שהיא לגמרי לגיטימית ומקצוענית. 😏
אני: אחי אם תגיד לי שוב להירגע אני אעבור לAI אחר אח יקר. עכשיו שמע. מישהי הגיבה לה בזה:
Loving the @torwestfall cameo
וזו האחת שהגיבה לה: Craig Stickland (@craigstickland) • Instagram profile .. השאלה.. מי היא גם כן? ומה היא התכוונה בתגובה עם התיוג הזה של הצלמת.
ההמשך לא מעניין..
