לא מרגישה מוכנה לימים הנוראים..בכלל!טובה דיה
אני אחרי לידה ראשונה, אז גם בימים עצמם בטח החוויה תהיה ממש שונה כי לא אזכה ללכת להתפלל בבית הכנסת..
קצת מתבאסת..
איך אתן מתכוננות?
עם סטוק של במבה ופירות אמא יקרה לי*

כדי להצליח לשמוע *משהו* מהתפילה.

 

וספר שממש מרומם בעיני ומכניס לאוירת החג זה שיחות התחזקות של ר' צבי מאיר זילברברג.

באמת שמאז שיש לי את הספרים שלו החגים שלי נראים אחרת.

אני רק אומר שזה לא מתאים בכל בית כנסת.מוריה
ולא בכל אוכלוסייה.

וצריך לשים לב לא לעשות את זה על חשבון אחרים.
אנחנו מחוץ לביכנ"ס...אמא יקרה לי*


מוריה
יש בתי כנסת שזה נהוג שמביאים ילדים.
ויש בתי כנסת שזה יגרום לעוגמת נפש.

צריך פשוט לשים לב מה הולך בכל מקום.
מסכימה לגמרי.אמא יקרה לי*

נגיד לבית הכנסת של הוריי הייקים אין מצב שאביא אותם, גם לא לחצר.

אצלנו יש להם מניין ילדים קצר ובשאר הזמן אנחנו ברחבה

מפנימים שהחיים השתנו ב"ה..חדשה_פה

בהתחלה קצת קשה להיות בראש השנה לא בבית כנסת אבל אני חושבת שמתרגלים

היום אני לגמרי השלמתי עם זה 

פשוט מקווה להצליח להתפלל קצת בבית

 

גם אניים...
מאז שהילדים נולדו לא הלכתי להתפלל בבית הכנסת.
משתדלת ללכת לתקיעת שופר בלי נדר
החיים משתנים עם ילדים. זה לא שעכשיו את פחות רוחנית, עכשיו את בונה את הדור הבא. כשהילדים יגדלו תוכלי לחזור לכל זה.
קודם כול - אפשר להתפלל גם בבית.מתואמת
אין כמו תפילה מרוממת על רקע הפח הגדוש וצרחות הילדים
כדאי כבר מעכשיו לעבור על המחזור וללמוד את התפילות כדי לא להגיע ב"הפתעה" לתפילות הביתיות. (וכדאי גם ללמוד איפה אפשר לדלג במקרה הצורך...)
שנית, כמו שכתבו פה, אפשר להצטייד בספרים מרוממים ומחזקים, רעיונות על ראש השנה בכלל ועל ראש השנה כאימהות בפרט.
ושלישית - למצוא את המיוחד שדווקא בתפילות בבית, עם הילדים... אין כמו המקום הטבעי והבטוח שלך כדי להביא תפילה מהלב, אין כמו הילדים שנמצאים מסביבך כדי להביא לתפילה עליהם... ועם את לא הרבה אחרי לידה - אז בטח גם ככה יהיה לך קשה לשבת זמן רב בבית הכנסת, אז נוח יותר לשבת בבית ולהתפלל...
מצרפה פה שיחה של הרבנית נעמה אתרוג על העניין הזה. (עוד לא יצא לי לשמוע את השיחה, אבל יש לה רעיונות מחזקים):
כל מילה.בעיקר הפח הגדושהמקורית
שומרת לי, לשמוע את השיעור בערבבתנועה מתמדת
וואו תודה רבה על זה!מעיין אהבה
בזכותך שמעתי את השיעור הוא מעולה! ונתן לי מלא כח..
שהייתי חודשיים אחרי לידה דווקא כן הייתי בבית כנסתאני אמא
לתפילת ערבית הראשונה הלכתי עם התינוק. הוא היה בן חודשיים ורוב הזמן ישן.

בבוקר השארתי חלב שאוב לבעלי. הוא התפלל ותיקין ואני התפללתי שחרית בבית עם הפצפון ואז הוא חזר והחליף אותי ואני הלכתי לבית כנסת לתקיעות שופר ומוסף.
^^ ותיקין זה פתרון מעולהמיקי מאוס
גם אנחנו משתדלים לעשות ככה
גם אנחנו עושים את זהעדיין טרייה
בעלי מתפלל ותיקין ואני מספיקה לקריאת התורה ומוסף. בערב אני הולכת עם הילדים אבל יודעת שכנראה אהיה בחוץ רוב התפילה.
בן כמה התינוק??מנסה לעזור

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שליאפאטי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

מדהימה, איזו מסירות והשקעה!!דונטס
אני לא מסוגלת לחשוב על לתפקד עם הילדים אחרי קימה לתפילה בנץ🙈 אשרייך!
תודה לכולן♡טובה דיה
המלכת ה'אם מאושרת
התחלתי לכתוב לך,
אבל אז חשבתי שזה לא חכמה ממרומי גילי וגילאי ילדי לכתוב לך- אז רק אקדים הקדמה-
מאד מאד קשה לעשות שינויים בחיים!
מגיל צעיר חונכנו לקיים מצוות כמו גברים, ופתאום מהלידה הראשונה- לעשות מהפך של 360 מעלות ולא ללכת לבית כנסת זה באמת מאד מאד קשה!
כבר נראה לי בשרשור של שבועות כתבתי על החלום שלי להקים אולפנה לבנות שיחנכו בה להיות עובדת ה' ולא חיקוי של עולם הישיבות הגברי.
בינתיים כשזה לא המצב- תנסי לחשוב עם בעלך מראש איך את רוצה שיראה ראש השנה שלך.
בעניין התפילות- אני זוכרת שביקשתי מבעלי שיעזור לי להתפלל תפילת עמידה בבית, ושבמשך כל החודש - איזושהי תפילה בבית כנסת שתתן לי הרגשה שהייתי חלק ומצד שני לא תהיה בכלל על חשבון התפילות שלו כי הוא מחוייב ואני פתורה- למשל- סליחות בלילה כשהוא הולך בבקר, או תפילה בחג סוכות שאז יותר קל לתמרן בין ותיקין ותפילה מאוחרת.
בעניין האוכל-
כשרעבים - עצבניים
בעלי חזר מאד מאד מאוחר והשעות הארוכות האלו תרמו לקושי שלי- אז קניתי לחמניות ואכלתי עם הילדים ממש סעודת חג , אחר כך הלכנו לגינות וטיולים וכשהוא חזר כבר שכחנו שאכלנו ויכלנו להצטרף אליו לסעודת חג נוספת.
מאז שהתחלתי את זה כבר הרבה פחות היה לי קשה שאני לא בבית כנסת.- זה עשה לי שינוי מחשבתי מיום שמחכים לאבא ומרגישים אכזבה שאנחנו לא שם,ליום מיוחד!

עד כאן ההקדמה,
ועכשיו אכתוב לך מה אני מרגישה כיום אבל אני לא בטוחה שאת צריכה לאמץ לך את זה כרגע, כי זה משהו שנבנה בנו במשך השנים,ונראה לי שזה תהליך שאת יכולה לבנות לעצמך עם התובנות שלך.
כיום אני מבטאת את ראש השנה במהות היום- המלכת ה'! אין לי צורך לעשות זאת בבית כנסת, ואני מרגישה שבעלי ימליך את ה' איך שהמלך דורש ממנו, ואני אמליך את ה' איך שהמלך דורש ממני.
אז כבר כהכנה לימים נוראים אני מתבוננת בעניין לומדת וקוראת ועושה זאת בבית .
המלכת ה' זה להאמין שהמציאות כולה ה' מסובב והוא סיבת הסיבות,
בבית יש לי כל כך הרבה הזדמנויות ליישם את זה- בזוגיות,בילדים,בבישולים,בנקיונות. וכשקוראת ההזדמנות הזו - אני משתדלת לכוון להמליך עכשיו את ה' בזה שאני שותקת/ לא מתרגזת/ זורמת עם המציאות שלא התנהלה כמו התכנון המקורי.

ועוד משהו זה להיזכר בכל המשלים על טקס המלכת המלך-
לכל חייל יש תפקיד מוגדר,
חייל בתזמורת המלכותית לא יכול פתאום להחליט שהוא רוצה לרכוב על פרש , כי אז התזמורת תהיה חסרה וזה יפגום ביופי של הטקס המלכותי.
אם אנחנו נרצה ללכת למקום שלא שלנו- נפגום בטקס המלכותי, בעצם ראש השנה שמקבלים עלינו את מלכות ה' זה היום הכי פחות מתאים לגרום לילדים של המלך עצבות ועצבנות בשהיה במדרגות בית הכנסת, בכעס שיהיו בשקט...
הכי ישמח את המלך שנשמח את הילדים שלו.

שנזכה ל"וִיקַבְּלוּ עֹל מַלְכוּתֶךָ...וְיִתְּנוּ לְךָ כֶּתֶר מְלוּכָה "
ואו ואו ואו ואולפניו ברננה!
תודה לך על זה!!

ולפותחת, @טובה דיהאני עם התינוק הבכור התפללתי את התפילות ממש כמעט במלואן בבית הכנסת. הוא ישן המון ומתי שלא ישן שיחק עוד בשקט..
כתבת כל כך יפה!! תודה על זה!מחי
ממש נקודות עמוקות למחשבה
כתבת חזק! מעניין אותישש וארגמן
איך את משלבת את זה עם חינוך הילדים להשתתפות בתפילות בבית הכנסת?

אני לא רוצה שישארו חוויות שאמא כועסת שצריך להיות בשקט, וכו'. אבל אני רוצה שיבחנו שחשוב להיות, ואיך עושים את זה, וכו'..
זה נשמע לי מעבר גדול מידי, לטייל ולשחק עם אמא בזמן שאבא מתפלל בר"ה במשך הרבה שנים, ואז בגיל מצוות פתאום להתחייב גם בתפילות הארוכות של הימים הנוראים.
מחנכים אותו לקדושת בית כנסתאם מאושרת

בית הכנסת זה מקום קדוש ומכובד - מקדש מעט, ולכן בעז"ה כשתגדל תלך לבית כנסת.

החפץ חיים עונה לשאלתך במשנה ברורה צ"ח - 

בשל"ה קורא תגר על המביאים ילדים לבהכ"נ והיינו קטנים שעדיין לא הגיעו לחינוך מטעם כי הילדים משחקים ומרקדים בבהכ"נ ומחללים קדושת בהכ"נ וגם מבלבלים דעת המתפללים ועוד גם כי יזקינו לא יסורו ממנהגם הרע אשר נתחנכו בילדותם להשתגע ולבזות קדושת בהכ"נ אבל כשהגיעו לחינוך אדרבה יביאנו אתו לבהכ"נ וילמדהו אורחות חיים לישב באימה וביראה ולא יניחנו לזוז ממקומו ויזרזהו לענות אמן וקדיש וקדושה עי"ש בסוף עניני תפילה וקה"ת. ועיין בתנא דבי אליהו ח"א פי"ג גודל העונש שיש להאב שמניח את בנו לענות דברים של הבל ותפלות בבהכ"נ:

 

לנו זה היה קצת קשה כי כשהגדול הגיע לגיל חינוך בדיוק התחילה הקורונה...

זה גרם לי להתפלל על זה הרבה. וזה הוסיף אצלנו על הציפיה הגדולה לזכות להתפלל בבית הכנסת!

ובדיוק לפני חצי שנה, כשהורידו את חובת המסכות בבית כנסת קנינו לילדים שכבר בגיל חינוך סידורים חדשים לכבוד המאורע הגדול, והם כ"כ מתרגשים ושמחים ללכת לשבת ליד אבא בבית הכנסת, עד שהם מיוזמתם מקפידים כל יום לא לפספס ערבית במניין! 

ב"ה זה נראה שדווקא הציפיה הזו יצרה אצלם הדרת כבוד לבית כנסת ולא קושי של מחוייבות פתאום.

 

ותודה ששאלת! את צודקת שזה חשוב מאד להרגיל לתפילה.

אחדד מה אנחנו עושים - לא סתם מטיילים עם אמא בזמן שאבא בבית כנסת.

מתפללים בבית לפני הטיולים.

יש לנו מחזורים מיוחדים תואמים לכל גיל ויושבים יחד ומתפללים בבקר, הולכים גם מחוץ לבתי כנסת, עונים מבחוץ אמן וקדושה,ושופר ( בשבילם - לא בשבילי, כדי שאוכל להסביר להם, אני הולכת אחרי צהריים כדי לצאת ידי  חובה). אחר כך הולכים לגינות וכו'

וכל שבת - קבלת שבת - מתפללים יחד בבית והולכים אחר כך לחצר בית כנסת לשמוע יגדל וכשכולם יוצאים הם נכנסים עם אבא לנשק את ארון הקודש ולהתפלל תפילה קצרה.

תודה שעזרת לי לחדד את העניין

איך כתבת יפה. תודה על זה! 🌹המקורית
מדהימה! תודהקופצת
מסכימה כמעט בהכל חוץ מעניין האולפנה שלך.תהילה 4
גדלתי בבית שבו גם בשבת לא מחכים לאבא ועושים קידוש כי לא טוב להיות רעבים. בראש השנה אני קונה דגני בוקר מיוחדים וכאלה כדי שיהיה חגיגי וכיפי עוד לפני הסעודה.
סעודה ממש עושים אחרי התפילה.
לעניין עבודת השם הנשית אני חצי חולקת עלייך.
אני חושבת שהשנים שבהן אנחנו לא יכוחות ללכת לבית הכנסת הן אולי, מקסימום 20 שנה מכל חיינו. וכשלא בונים עבודת השם על מעשים, היא מתמסמסת. ככה זה בכל עולם התורה והמצוות.
אני מרגישה שדווקא בגלל שבכל שנות נערותי הייתי בבית הכנסת והתחברתי לתפילות. היום, כשאני ממש לא שם, יש לי את הברית, הזיכרון וההיכרות עם התפילות ככה שאני יכולה להתפלל או אפילו רק לקרוא את מוסף בישיבה על הספסל בגינה בזמן שהילדים משחקים.
למה? כי בשנים שיכולתי למדתי את זה, התפללתי את זה ועכשיו זה חלק ממני.
אם בשנות נערותי היו מחנכים אותי רק לדמיין עבודת השם ושכל יעודי הוא לגדל ילדים ובדרך להתכוון לעבודת השם, ובכן, זה היה די מבאס אותי. בייחוד שזה לא מחזיק מים ובייחוד שבפרופורציה לרוב שנות חיינו, אנחנו כן יכולות ללכת לבית כנסת וכן יכולות להשתתף. יש 20 שנה שלא. זה הכל.
ומה אני עושה? כתבו פה מלא דברים מעולים. אני כיתב על עצמי.
א אני חושבת שחשוב לדעת לחכות להזדמנות. מה זאת אומרת? שאם אני באמת רוצה אז כשתהיה חצי שעה פנויה אני אקום ואתפלל מוסף ולא אמשיך לפטפט עם חברותיי כי בכל מקרה זה אבוד. (זה נשמע ציני וזו לא הכוונה אלא מביאה דוגמא מדברים שקרו לי ואח"כ הרגשתי סתם פספוס).
אם אני יודעת שחשוב לי להתפלל אז אחכה לזמן שהתינוקת ישנה ומיד אתפלל (לפעמים דווקא כשמתכננים הם מריחים את זה בחוקי מרפי ולא ישנים לעולם. מותר לשחרר.
וגם, מה שלי עוזר זה המקום של להקשיב מבחוץ ככה שאומנם אני לא מתפללת אבל אני שומעת, אני מקבלת את האוירה. ומצטרפת לשירים פה ושם.

ו-יש עוד דבר שקיבלתי מאמא שלי. לספר סיפורים. בסופו של דבר בסיפורי ילדים על החגים יש הרבה מהאוירה של ראש השנה. ככה גם הם וגם אנחנו נכנסים לזה ולאוירת היום והם לא רק במשחקים ובמאמץ שלנו ש"רק לא יפריעו" אלא באמת נותנות להם חלק ממשמעות היום.

סיפורים לדג': מעשה ממטר של רבי נחמן- ממש משל לדעתי על מהות היום- המלכת הקב"ה.
הסיפור על יוסי והגברת הזקנה מ"שלום לך אורחת"
"איך מבקשים סליחה" של אמונה אלון.
זה מה שעולה לי עכשיו בראש.

שנה טובה ושיתגשמו כל התפילות
מסכימה ומתחברת. גם אני עושה כך.המקורית
אנחנו פטורות ממצוות מפני מעלתנו לא בגלל הילדיםאם מאושרת
עבר עריכה על ידי אם מאושרת בתאריך כ"ו באלול תשפ"ב 16:24

זה ראשית לכל - 

כמו שכותב הרב קוק בשמונה קבצים  הנשים, מדת הנפש זורחת בהן, ע"כ רשמי הקודש קבועים בהן, ודי שהן מחיות אותם ע"י מקצת המצות שבידן, ואינן צריכות לתחית רוח תדירי של תלמוד תורה.

 

בוודאי שבצעירותי הלכתי לבית כנסת, התפללתי תפילות בכוונה רבה, ליום כיפור תמיד הייתי הולכת להתפלל בישיבות, אבל מתוך נקודת המוצא שכרגע זמני בידי אז אני יכולה ללכת, לא מתוך זה שזה חובתי.

ברור שכל אמן שעונים וכל תפילה שמתפללים היא קדושה, אבל צורת החינוך בימינו יוצרת בנפש קושי מאד גדול לעשות את השינוי הזה כשהוא נדרש.

האידיאל הוא לעבוד את ה'! אז יש שנים שזה בתפילה ויש שנים שזה בגידול ילדים ויש שנים שזה בדברים אחרים. 

זה הבסיס לעבודת ה' שלנו בעולם, לגבי פטור בשביל גידול הילדים -

זה לא דווקא בשביל הילדים!

*היו כמה שנים שהורי ארחו לסעודת ראש השנה הרבה עולים חדשים, והיו עושים ארוע מאד גדול בליל ראש השנה - אז הם עזרו לי להבין שאחים שלי כן הולכים לבית כנסת כי הם מחוייבים אבל אני אעשה מעשה ראוי יותר אם אשאר  לסדר לערוך לחתוך וכו' בשביל מצוות הכנסת אורחים.וגם כיבוד הורים. 

*השנה אמא שלי לא תתפלל הרבה כמנהגה בשנים עברו כי היא צריכה להיות עם סבתא שלי, דיברתי איתה על זה והיא אמרה שזה כזה ברור לה מה היא צריכה לעשות.שהיא לא רואה בזה הקרבה מצידה בכלל.

זה סתם דוגמאות שעלו לי כרגע, אבל באמת - פעם לא היו מקררים, אז אשה לא יכלה ללכת להרגש מהפיוטים - היא היתה צריכה למרוט את הנוצות מהתרנגולת לנקות ולבשל כדי שיהיה מה לאכול בסעודת החג.

ולזה אני מתכוונת שצריך לחנך כך שהבת תדע לבחור בשמחה אמיתית מה תפקידה בעת הזו.

 

כתבת ממש יפה על הסיפורים של ראש השנה, נשמע שאת ואמא שלך ממש מיוחדת! אשריכן!!!

אני באמת משתדלת לחנך וליצור אווירה של ראש השנה, אבל לפותחת השרשור זה לא ממש רלוונטי,יש לה תינוק קטן - לכן זה יותר רלוונטי לה לדייק עם עצמה מה ה' דורש ממנה במקומה השנה. איך היא תמליך את המלך בצורה שהכי תעשה נחת רוח לקדוש ברוך הוא.

 

קראתי פעם מהרב מוטי הס  - אני לא זוכרת בדיוק כל מה שהוא כתב - אבל את עיזה פזיזה אני ממש זוכרת הרעיון היה שאמא צריכה לדאוג לעשות אווירה טובה בבית בראש השנה , אבל לא בכוח ולא בלחץ - ולשמח את ילדי המלך בעיזה פזיזה זה מצויין! לא חייבים דווקא במשלים על המלך וכו'

 

וואי. כתבת ל כך יפה וברור!מאוהבת בילדי

נתת לי כח והסתכלות שונה...

יעמוד לך לזכות!

תודה רבה!אם מאושרת

תודה רבה @לפניו ברננה! @מחי @המקורית @קופצת @מאוהבת בילדי

זה משמח ממש לקבל ממכן פידבק💗💗💗

מוסיפה משהו יפה שקראתימחי
בהפטרה של ראש השנה קוראים על חנה אם שמואל, ומה קוראים עליה בראש השנה? שכשנולד בנה שמואל היא לא עלתה לשילה אלא נשארה איתו בבית עד שגדל ונגמל. בעיצומו של יום ראש השנה זה מה שמזכירים לכל האמהות שבינינו - כרגע התפקיד שלכן הוא להישאר עם הקטנים בבית ולדאוג לחינוכם, וזה הרבה יותר חשוב ונעלה מתפילה ועליה לרגל למשכן שילה.
(כמובן שאני לא נגד שאמהות ילכו לבית כנסת לתפילה מסויימת שהן מצליחות ללכת או לבית כנסת ידידותי לילדים, רק לזכור שזה לא העיקר)
ואו זה ממש חזק!!לפניו ברננה!
תודה על הקישור הזה 💕
וואוו מהמם ונכון והתחברתי ממשרכב מתומן
בן כמה קטן?קופצת
אם מדובר בתינוק קטן ממש - את יכולה ללכת כל התפילות.
( כמובן תלוי גם באופי התינוק) אבל לרוב הם אוכלים וישנים, והכי הרבה על הידיים...
בעקבות הדיון פה צף לי משהו שנראה לי חשובתהילה 4
התפילות שקבעו חז"ל ערוכות עם הגיון מסויים. יש להם עניין. כאדם אומר את התפילות האלו הוא בעצם מתכוונן למהויות השונות של היום.
מלכויות- המלכת השם על העולם.
זכרונות- הקשר של עם ישראל וקב"ה.
ושופרות- מעמד הר סיני וקבלת עוח מלכות שמיים.

לדעתי. גם קריאה של התפילה וגם ההבנה של הסדר וההיגיון שלה עוזרים בחיבור ליום הזה. להתכונן למה שאנחנו רוצים להיות ביום הזה.

ו- בעיני עדיף להכין פחות תבשיל או שתיים (תודו שבכל מקרה נשאר מלאאאא) ולהצליח לשמוע או ללמוד עוד משהו לקראת החג. כדי להיות שייכות אליו לזכות לקבל את האור שלו.

וכל זה אפשרי בדורינו גם עם ילדים.
ואם נהיה מכווננות לזה. נוכל גם להעביר לילדים שלנו ולחיות איתם את זה, תחושת הערך, גם שלנו, תהיה יותר גדולה. אנחנו לא רק שמרטפיות בזמן ש*הם* בתפילה. אנחנו מחנכות, מגדלות ילדים ליראת שמיים. אנחנו עושות המון בינתיים.

סליחה שהדברים שבסוף פחות נוגעים לך, פותחת השרשור. אבל מידי פעם אני מרגישה שאני צריכה להזכיר את הדברים גם לעצמי וגם לעולם שמלא שירי הילולים לאימהות העומדות על יד הכיריים אבל פחוץ מצאתי שירים על אימהות שמעבירות את המסר והמהות של ראש השנה.
מי מתנדבת לכתוב ?
אני ניסיתי...מתואמת
לא מושלם (הילדים עמוסים לי על הראש ), אבל גם משהו...


אַתְּ
שֶׁנָּשָׂאת וְתָפַחְתְּ וְכָאַבְתְּ
שֶׁפָּתַחְתְּ אֶת הַצִּיר וְנִשְׁאַבְתְּ
לְחַיִּים שֶׁל בְּכִי דַּק וְלַיְלָה שֶׁהוּא יוֹם
לְחַיִּים שֶׁל אַהֲבָה עֲמֻקָּה מִתְּהוֹם.

אַתְּ
שֶׁפַּעַם הָיִית צְדִיקַת הַכִּתָּה
שֶׁלֹּא פִסְפַסְתְּ אַף תְּפִלָּה וּצְדָקָה -
יוֹשֶׁבֶת עַכְשָׁו עַל סַפָּה עֲמוּסָה
בִּבְגָדִים, בִּילָדִים וּבִתְחוּשַׁת הַחְמָצָה.

אַתְּ
שֶׁמַּקְשִׁיבָה לְקוֹלוֹת תְּפִלָּה מְרֻחָקִים
שֶׁתַּחַת מִצְהֲלוֹת יְלָדִים נִמְחָקִים
וּבְלִבֵּךְ נִפְעַר בּוֹר כּוֹאֵב וְעָמֹק
הַתּוֹהֶה אֵיךְ הֵעֵזּוּ יָמַיִךְ לַחֲמֹק.

אַתְּ
קָמָה מִמְּקוֹמֵךְ, מוֹתַחַת אֵבָרִים קְשׁוּיִים
נוֹטֶלֶת מַחֲזוֹר, אֶת סִדּוּר הַחַיִּים
וְעַל הַסַּפָּה הָעֲמוּסָה אַתְּ פּוֹתַחַת דַּף
וְכָל מָה שֶׁהָיָה בְּלִבֵּךְ נָמוֹג וְנֶהְדַּף.

אַתְּ
וִילָדַיִךְ הַמִּתְקַבְּצִים סְבִיבֵךְ פְּקוּחֵי עֵינַיִם,
שׁוּב מְמַלְמֶלֶת פָּסוּק אוֹ שְׁנַיִם
וּתְפִלָּה עֲמֻקָּה יוֹתֵר מִכָּל מָה שֶׁחָוִיתָ בֶּעָבָר
עַל מָה שֶׁהָיָה, עַל מָה שֶׁיִּהְיֶה וְעַל מָה שֶׁיֵּשׁ כְּבָר.

וְאַתְּ
חוֹבֶקֶת אֵלַיִךְ אֶת אוֹצְרוֹת הַשָּׁמַיִם
וּמִשָּׁמַיִם מַמְטִירִים עָלַיִךְ בְּרָכָה כַּמַּיִם
וְאַתְּ יוֹדַעַת שֶׁכְּמוֹ שֶׁאַתְּ הָיִית צַדִּיקָה -
כָּךְ יִלְמְדוּ יְלָדַיִךְ אֶת הַתְּפִלָּה כְּדַרְכָּהּ.

וַאֲנַחְנוּ
אִמָּהוֹת שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל, הַמְּלֵאוֹת בַּזֶּהוּת
נִתְקַבֵּץ יַחְדָּיו לְהַעֲבִיר לִילָדֵינוּ אֶת הָאֱמֶת שֶׁבַּמַּהוּת.
וואוו! את ממש מוכשרת!מאוהבת בילדי

הכתיבה שלך ממש נוגעת ללב, מדייקת ומקוית!

אשרייך!

מקסים!מכחול
מהמם ונוגעפעם אחת
תודה לך.עוד תשובה
נגעת בי עמוק
וואו! תודה שכתבת!מחי
מקסיםםם
ואו זה חזק וגורם לצמרמורת.לפניו ברננה!
הלוואי הייתה לי מדפסת הייתי מדפיסה לי לחג
תבקשי משכנים מתואמת
אצלנו בעלי מדפיס בעבודה... (כי המדפסת בבית התקלקלה)
תודה לך ולכולן ושנה טובה ומרוממת!
לא נעים 😏לפניו ברננה!
חוץ מזה עכשיו זה גם יהיה אאוטינג.. 🙈
אה, אופס...מתואמת
לא נורא, לפחות קראת עכשיו
אולי אופס שלי 😅לפניו ברננה!
בכל מקרה תודה 💕
וגם על השיעור..
אני באמצע וממש נהנית ממנו
גם אני נהניתי ממנו מאוד... מתואמתאחרונה
אני מתחברת מאוד לדברים ומוסיפהלפניו ברננה!
(מתקשר לשרשורים נוספים על אווירת הימים וכו')
מוזיקה מוזיקה מוזיקה ושירים!!
שזה יהיה הפלייליסט בבית
אני ממש זוכרת את ראש השנה הראשון שכבר לא יכולתי להתפלל בבית כנסת
יושבת על הרצפה ובונה במגנטים עם מחזור, עוברת משיר לשיר בתפילה...
זה ממש הכניס אותי לאווירה ואיפשר לי גם להתפלל קצת
התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדניתאחרונה

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמוןאחרונה

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

בדיקת דם לגילוי הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות

אוףף

דרך כללית

תכנסי באפליקציה לתוצאות. תוצאות מתאריך עד תאריך..רק לרגע 1

זה לא מופיע בראשי

אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה

זאת התוצאה, מה המשמעות?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני בודקת בבדיקת דם

זה אומר שאת בהריוןהשם שלי

יאאא איזה כיף!אנונימית בהו"ל

תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה

בשמחההשם שלי

בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.

את יודעת מה לעשות הלאה?

כן, אני קבעתי תור לרופאאנונימית בהו"לאחרונה

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמיאחרונה

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדש

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

אני לא כתבתי ככההמקורית

גם אניזריחה123

נכנסתי אתה

האמת בלי ג'ל

ואולי זה בגלל פערים במשקל.. לא יודעת

על כל השאר מאוד הקפדתי.

היה קשוח, אבל היום הילד גדול והוא מאתגר אבל מדהים וברור שאי אפשר בלעדיו.

עדיין אני בטוחה שאחזור עכשיו לדיאפרגמה (לפני הלידה הנוכחית היא מנעה יפה) כי שאר האמצעים פשוט לא באים בחשבון מבחינתי מניסיון העבר

האמת שבלי ג'ל זה מבחינתי שימוש לא נכון112233445566

והקודמת שאמרה שנכנסה אמרה שרגיש ולא מפרטת אז קשה לדעת מה זה שימוש נכון שהיא אמרה

אבל מבחינתי שימוש נכון זה מתאמת, גל, כל פעם כשאני מכניסה להרגיש שיושב טוב ומכסה את צוואר הרחם בוודאות.

מן הסתם בטוח יש גם כאלו שנכנסו בשימוש נכון פשוט על דיאפרגמה מתארים שימוש נכון ובסוף כשמפרטים רואים שלא אז זה בכלל מבלבל

לא רק מבחינתךפרח חדשאחרונה

אלו ההנחיות הרשמיות לשימוש בדיאפרגמה

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

בעז"ה! שהקב"ה ישמע לתפילותייךהשקט הזה

ובחנוכה (או קצת אחרי) תתבשרי בבשורות טובות❤️

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אוף מתוקה קטנה. טוב שמשתפת אותךהרמה

זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.

הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶

בשאגת הארישומשומונית

בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)

ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...

כמה התמודדות💔 אצלנו בתחילת המלחמהחזקה בעורף

לצערנו התמודדנו עם מוות של מישהו ממעגל יחסית קרוב, הילדים הכירו אותו ויש ילדים חופפים בשכבת גיל.

זה קרה בזמן שבעלי היה בעזה מנותק קשר.

כשסיפרו לי על המוות שלו, הייתי מחוץ לבית אבל כשנכנסתי הביתה הילדים כמובן ראו שבכיתי.

וישר הם שאלו אם אבא מת😔

כמובן, שדיברתי איתם וסיפרתי להם ואז אחד הקטנים שאלה נכון x (אישתו) הרבה יותר עצובה ממך עכשיו?

נכון כשאבא ימות את תהיי יותר עצובה ממה שאת עצובה עכשיו??

הזכרת לי… אנחנו קרובים של החטופיםחמדמדהאחרונה

אחד מהם חזר ב"ה

וכמובן גם הילדים ידעו שנחטף והתפללו

וכשהשתחרר הגיע לבקר ואחד הילדים רץ אליו איך שנכנס וצעק לו 'הייייי *** (השם שלו) לא נרצחת?????'

ילד בן שלוש🙈🙈

מדהים פשוט