הרב זכריה בן שלמהאנונימית בהו"ל
מי יודעת להגיד לי על מי הוא מתבסס ואיך הפסיקה שלו עובדת?
איזה רבנים מסכימים איתו וכו...
אנחנו רוצים להתייעץ איתו אבל רוצים קודם להבין בדיןק במה מדובר ואיך הוא מצליח להתיר ככ הרבה מצבים שרבנים אחרים לא...
בבקשה בבקשה לשמור על כבוד תלמידי חכמים בשרשור!
אני רק רוצה להבין, ממש לא רוצה שיצא מפה זלזול לשום כיוון ובשום רב
תודה❤
נראה לי מפחדים לענות 🙃מחי
אני לא מכירה אותו מספיק,
ממה שהבנתי הוא קצת בדעת יחיד בצורת הפסיקה שלו.
אומרים שהשיטה שלו היא להחמיר בשלום בית ולהקל בנידה.
זה פחות או יותר מה שאני יודעת
אחרי השרשור הקודם עליו לא חושבת שיענו לך🙈😉אנונימיות
תחפשי פה בפורום זה היה לא מזמן.
אני אישית לא מכירה אותו
עוד עצה עבורך - תעשי חיפוש גוגלאנונימיות
עשיתי עכשיו ויש עליו המון שרשורים מפעם ובפורום כיפה
אני לא מבינה בפסיקות וברבנים.קופצת
אבל כששלחתי את בעלי להביא לי היתר בנושא, ובלי זה הוא לא חוזר - הוא הגיע אליו.
אני יודעת שעשה גוגל וקרא עליו ושמע אותו.
מה שהוא הסביר לי זה שהוא מסתמך על דעת יחיד שלא כולם הולכים לפיה. ( אבל כזאת אני, מיוחדת😌😅)
אני אנסה לענותמקרמה
יכול להיות שאני לא מדייקת וממליצה ממש לשאול אותו בדוגרי.
הוא יוצא מתוך תפיסת עולם שצריך לעשות את המקסימום שבמקסימום ע"מ למצוא את הפתרון ההלכתי ע"מ להתיר זוגות
שלום הבית מאוד מאוד חשוב לו ולכן גם חשוב לו לוודא שהפסיקה שלו מקובלת על שני בני הזוג
מכירה כמה וכמה זוגות שישבו איתו שניהם והוא הסביר לבעל למה הוא פסק מה שפסק ועל מה הוא מסתמך.
זה ממש מפעל חיים שלו
וכל המטרה שלו היא להיטיב
מתוך מודעות מאוד גדולה לקושי הזוגי ולא רק הפיזי בזמן נידה.
יש לו גם מודעות מואוד גדולה לפן הנפשי שהרבה נשים עוברות בזמן נידה.

לעניין צורת הפסיקה שלו לפי הבנתי (וכאן יכול להיות שאני לא לגמרי מדייקת ומקווה שאצליח להעביר את רוח הדברים)

הואעושה הפרדה גדולה בין עיקר הדין ותוספות ומנהגים שהתקבלו עם השנים
ובשעת הצורך גורס שאפשר לרדת לעיקר הדין כשהוא בוחן מה עומד מנגד.

אני אתן מנסיון אישי שתי פסיקות שהוא פסק לי והסביר לי מה עומד מאחוריהן.

כשקיבלתי מחזור החישוב מהיר גיליתי שביום הטבילה אנחנו נהיה בחו"ל שאין אפשרות לטבול במקווה מוסדר פחות מ8 שעות נסיעה. מקור מים טבעי לא היה רלוונטי כי מדובר במדינה קרה מאוד וחורף.
המשמעות היא לטבול רק כשחוזרים לארץ.
קיבלתי ממנו היתר לעשות הפסק ביום הרביעי למרות שאני אשכנזיה וכך טבלתי בערב הטיסה

מקרה שני קצת יותר מפתיע.
כאמור אני אשכנזיה, כך שנוהגת לעשות הפסק ביום החמישי.
קיבלתי ממנו הנחיה שבימים בהם אני מעונינת בהריון ולא לוקחת מניעה לעשות הפסק ביום הרביעי ע"מ לטבול מוקדם יותר ולהפחית את הסיכוי לפספץ ביוץ ואילו בזמנים שאני על מניעה לחזור למנהג אשכנז של הפסק ביום החמישי.
מתוך רציונל שהמטרה של היכנס להריון חשובה וזו מצווה גדולה והיא קודמת למנהג אשכנז,
ובשיקלים הללו ומנהג עדות המזרח מספיק טוב גם עבורי (לא זוכרת עם הגיל שלי ואורך המחזור החודשי שלי היו גם פקטור, אנם זכור לי נכון רק אחרי שכבר קיבלתי את הפסיקה הוא נחשף לנתונים ואז חיזק את עמדתו)

מדגישה שהפסיקות נתנו עבורי במכלול הנתונים שלי ויכול להיות שיש נתון חשוב שהיווה שיקול משמעותי שאני לא מודעת אליו ולא רשמתי פה,

בהצלחה
רק מעירהמחי
שההיתר לעשות הפסק ביום הרביעי הוא לא כל כך קיצוני ויש הרבה רבנים שמתירים זאת בשביל להיכנס להריון, כשיש בעיות עם ביוץ מוקדם.
יש לו היתרים הרבה יותר קיצוניים שלא מקובלים על רוב הרבנים.
כשיש ביוץ מוקדם לרוב באמת יתירו להקדים את ההפסקהשקט הזה
אבל לא בצורה גורפת כמו שנפסק לה.

לרוב יתנו את זה בפרישה יום לפני המחזור (זאת אומרת בעצם להתחיל לספור את החמישה ימים כבר מיום לפני שנאסרים) וגם, רק כשידוע בוודאות שיש ביוץ מוקדם

האפשרות להקדים באופן קבוע כי היא מנסה להכנס להריון גם אם היא לא בהכרח מפספת את הביוץ היא כן מקלה יותר
נכוןמחי
אבל בכל זאת זה היתר יחסית מקובל, כמובן שתלוי בכל מקרה ספציפי ובכל הפרטים, אבל זה לא משהו הזוי.
בשונה ממקרה אחר שמישהי כאן סיפרה שהוא אמר לה שהיא יכולה לטבול באותו יום, בלי שעשתה הפסק ובדיקות, והיו לה מלא כתמים אחרי לידה, והסתמך על איזו שהיא בדיקה אחת שהיא עשתה שהוא החשיב אותה כהפסק.
אני לא זוכרת את הפרטים ולא רוצה סתם לדבר על רב שאני מכירה, אבל חשוב שידעו שיש לו היתרים מאוד מאוד קיצוניים ולא מקובלים
על רב שאני *לא מכירהמחי
אני גם מצטרפת..טובה ומתוקה
גם אני קראתי את השרשור הקודם..
וחושבת שעיקר הבעיה זה שזה היתרים מפליגים שניתנים ביד מדי קלה על ההדק. אותה אחת כתבה שם אם אני לא טועה-שמבחינתה לא היה שום צורך להחמיר כ''כ ב'שלום בית' ושהזוגיות שלהם לא היתה נפגעת גם בלי ההיתר המטורף הזה

אבל מצד שני כן שמעתי שהוא תלמיד חכם גדול וכן רבנים מגבים אותו

אז לא יודעת.. חושבת שמי שחושבת שהיא במצב רגיש שמחייב הקלות מכבר להורמה שתפנה אליו

ומי שלא- אז אולי עדיף לרבנים יותר קונבנציונאליים

אבל זה הדעה שלי..
מי הרבנים שמפנים אליו?תיתי2
מי הרבנים שאומרים שהוא פוסק מקובל בתחום?
מה שאני רואה אלה בעיקר שמועות שיש רבנים כאלה...

לדעתי, יש לנו אחריות *למי* לפנות,
במיוחד בדור שבו הכל זמין, ורב גוגל יכול להתיר הכל מיד.
גדלנו על מושג "רב", בעולם של קהילות, היתה היררכיה רבנית מאוד ברורה ופשוטה. היית בקשר עם הרב המקומי, שהפנה אותך הלאה במקרה הצורך, וכל הרבנים קיימו קשרים של אמון ובקרה אחד לגבי השני.
היום זה קצת יותר מורכב.
כל אחד יכול לפנות לכל רב בכל רגע נתון, ואין לנו הציבור באמת פרמטר ליכולת פסיקה של הרבנים.
כי ביננו, הטיעון הזה "מהדר בשלום בית ומקל בטהרת המשפחה" שנפוץ באינטרנט - ככל הנראה לא עומד בשום סטנדרט הלכתי בתור טיעון... אבל אני לא יודעת, כי ההבנה של בהלכה, ובוודאי בפסיקה, שואפת לאפס, כמו רובנו המוחלט.

ולכן, הדרך לדעת *למי* לפנות, וממי לקבל,
עוברת בכלל מאוד פשוט ומוכר הלכתית - דעת הרוב.
האם רוב הרבנים מסכימים עם פסיקתו?
האם רוב הרבנים מסכימים עם סמכותו ויכולתו לפסוק?
יש הרבה פסיקות חריגות ויוצאות דופן, ועדיין הרב הפוסק מקובל על שאר הרבנים הגדולים המובהקים (למי שחושבת להביא כדוגמא את הרב עובדיה...).


אחרי הכל, אני חושבת שאפשר לעמוד בנסיונות קשים, שאפשר לפתח את השריר של מסירות נפש לדבר ה', שאפשר לבנות קשר זוגי גם מתוך אתגרים קשים בטהרה - ויהיה זה קשר זוגי עמוק ומשמעותי אפילו יותר. אם זה הניסיון שהזדמן לפתחנו, כנראה מיועד לנו ומסוגל להביא לבירור חשוב בקשר (אגב, גם אם הגענו משם לגירושין - זה ממש לא רק בגלל היעדר מגע.).
אנחנו מסוגלים להרבה יותר ממה שנדמה לנו, גם בתחום הזה, למרות הרוחות החיצוניים של פורקן ויצרים.
ומלבד זאת, יש מספיק רבנים קשובים, רגישים, שהולכים רחוק עם הרצון להקל ולעזור.
אני יודעת כי אני עמוק בתוך ההתמודדות כבר שנים, בקצה הרצף שלה, עקב שילוב נסיבות רפואיות.
"מהדר בשלום בית ומקל בטהרת המשפחה"מקרמה
זה בהחלט לא טיעון הלכתי
זה השקפת עולם ומניע
את הפסיקות שלו הוא בהחלט מעגן בטיעונים הלכתיים.

ולגבי הפסקה האחרונה ("אחרי הכל ..)
בהחלט אפשר
אבל זה ממש לא אידיאל ומשהו שצריך לשאוף אליו
ואני מבינה שאם כתבת את זה אז את כנראה לא ממש מחזיקה באותה השקפת עולם כמוהו
אבל לכתוב כזו הודעה בשרשור שהנושא שלו הוא רב ספציפי ועוד לכתוב שאין לך הבנה בהלכה ופסיקה זה צורם
למה זה קשור אחד לשני?תיתי2
אמירה כללית של חיזוק ויכולת.
כן, אני רואה בטהרת המשפחה אידיאל. אחד ה-אידיאלים היום. אידיאל מוצנע, אידיאל פנימי, מסירות נפש סודית שהיא בינך לבין בורא עולם, בינך לבין בעלך.
בתוך עולם שכל כולו מנסה לפרק את הטהרה ואת הקדושה ואת הקשר הזוגי.
כולנו נושאים וחיים את האידיאל הזה, בין מי שהזדמן לו תקופות טהרה ארוכות, דרך מי שטובלת כל חודש, לבין מי שמדממת בלי הפסקה במשך חודשים. כל אחת ומה שהקב"ה שלח לה.
וכן, אני חושבת שאפשר להתמודד, גם אם זה אומר טיפול זוגי, או השקעה זוגית מתמשכת בדרך אחרת.
ויש הקלות מרחיקות לכת גם בקונצנזוס, למי שמצבו מצריך זאת, בין בנסיבות רפואיות, בין בנסיבות זוגיות. הן מגיעות עם תהליך של קשר אישי יותר משמעותי עם רב פוסק, ובלי קשר לנושא אני חושבת שזו ברכה גדולה לבית ולקשר הזוגי. להיות בקשר עם הרב ולא בוואצאפ.
עד כאן הרעיון שכתבתי, שאינו נוגע בבחירה עצמה למי לפנות ומה לעשות. רק דיברתי על עצם ההתמודדות. שלרוב מתייחסים אליה במשהו שמרגיש לי כחולשת רוח, כהתמודדות על סף בלתי אפשרית, מציגים את זה כאילו כל קושי בטהרה עלול להביא להתפרקות הבית. אני יכולה להבין ולהתחבר כי באמת שיש רגעים מאוד קשים, במיוחד בתחילת הדרך של התמודדות מורכבת עם טהרה (אבל כמובן גם בהמשך). ומפרספקטיבה של שנים, יש בי רצון עז לומר שאפשר לצמוח, שאפשר ליפול ולקום, שאפשר לקבל פה מתנה של סיפוק פנימי גדול מעמידה בניסיונות קשים.

המשפט "מחמיר בשלום בית ומקל בטהרה" שבא לומר כאילו רבנים אחרים לא אכפת להם מספיק משלום בית, הוא גם לא בדיוק נעים לאוזן, וגם לא מגיע מתוך העולם ההלכתי.
אבל לא אכפת לי שתגידו אותו.
כל עוד מותר לי לומר אחרת.
נקודת המוצא שלי ביחס להלכה היא:קופצת
ה' שמח כשאני שמחה.
אני יודעת שאני מנפצת את מיתוס ה"יהודי הסובל" . אבל אני באמת מאמינה שכשאני הולכת לרב כלשהוא והוא התיר לנו - ה' פשוט פוצח איתי במחול!! סליחה על העממיות, אבל שואג איתי משמחה.

אז נכון, התרגלנו לראות בקושי ובסבל כמשהו קדוש, רוחני והירואי.
אבל אני לא שם. באמת מאמינה שכל היתר קטן שאני מצליחה למצוא, אני גורמת הרבה נחת שם למעלה.

ולענין הצמיחה מנסיון. ודאי שכך! הקשיים מגדילים ומצמיחים אותנו!!
ועדיין התפילה היא - אל תביאנו לידי נסיון.
אני חושבת שהעבודה שלנו היא ךשמוח במצוותאביול
ולא לשמוח כשמקבלים היתר.
ברור שאני אפצח בריקודים אם אקבל היתרים לכל מה שאני רוצה. זה לא אומר שזה מה שנכון.
סבבה. אני לגמרי מרגישה את ה' שמח איתי,קופצת
אם זה כשאני שמחה כי קרה לי משהו טוב היום ואם זה כי קיבלנו היתר ואנחנו מותרים.
מה לעשות, כזה הוא הקשר שלנו🤷‍♀️
ואם דחוף דווקא לשמוח במצווה עצמה - אזקופצת
אני שמחה מאוד לקיים את מצוות שלום בית, אהבה בין איש לאשתו, קיום יחסים וכ'ו
חחח...לגמריבת 30


וואי לא היית פה הרבה זמן!אמא לאוצר❤
אני צודקת?
התגעגענו!
את חסרה..❤
נכוןבת 30

אני בלי סמארטפון...אז מגיעה למחשב מידי פעם...

החיים יפים בלי סמארטפון

נכון..אני גם בליאמא לאוצר❤
עכשיו מתלבטת האמת אם לעבור..כי כבר נהייה לי מאד קשה
כן, זה מסורבל.בת 30

אבל יש לי וואצאפ במחשב. זה מקל

וואי אני איתךבת 30

יש מספיק התמודדויות בחיים.

לא צריך גם להתאמץ מאוד מאוד כדי לשמוח במצווה, אם אפשר לשמוח בה בקלות

לא פלא...😉קופצת
אם אני זוכרת נכון, אנחנו יונקות מאותם מקורות תורניים..
מתכוונת רבינו?בת 30


אלא מה?!😁קופצת
טהרת המשפחה היא בהחלט אידיאלמקרמה
עבר עריכה על ידי מקרמה בתאריך כ"ט באלול תשפ"ב 08:34
עבר עריכה על ידי מקרמה בתאריך כ"ט באלול תשפ"ב 08:30
להיות אסורים לא.
להתמודד עם קושי ונסיונות בהחלט לא.
וגם לא מסירות נפש

אפשר להיות מותרים גם תקופות ארוכות ועדיין הבית הוא בית טהור

בניגוד למיתוס, הרחקות ונידה הם לא כדי לחזק את הזוגיות ולא כדי לשמור על געגוע,
הם פשוט הלכה ישירה כתוצאה מדימום אוסר

ולכן לא רואה עניין בדיונים על מסירות נפש, על צמיחה מקושי.
זה לא עצם העניין.
וכן. אני בהחלט מחפשת לצמצם מפגשים עם המקווה למינימום
ולזכות במקסימום קרבה לבעלי

אני מוכנה ללכת בשביל זה רחוק לרב עח כתפיים רחבות מאוד, בקיא בהלכה בנושא הזה הרבה יותר מרבני קהילות,
שכן, בהחלט בא לחולל שינוי ומסתמך גם על דעות יחיד שבהחלט מגובות בידע הלכתי נרחב- לא חולקת על זה.
וזה ממש לא 'יד קלה על ההדק' או 'רב גוגל' או מושגים אחרים שנכתבו פה.
גם החולקים עליו אומרים שמדובר ברב עם ידע גדול שהפך את טהרת המשפחה למפעל חיים שלו






והמשפט הנל ממש לא בא לההראות או להגיד משהו על רבנים אחרים.
זה פרשנות שלך בלבד
לא הבנתי מה הטעם "לעמוד בניסיונות קשים", אםקופצת
אפשר להימנע מהם?
לא מחפשת להוכיח לעצמי ולאף אחד בכמה קושי אני יכולה לעמוד.

למה להתמודד עם קושי אם אפשר להימנע ממנו?
זה כנראה אופי וטיפוס אחר.
נכון, אין ענייןתיתי2
אני לא מנסה להעמיד את עצמי בניסיון
הניסיון מגיע אלי
אני כן חושבת שיש לי אחריות ובחירה איך לנהל את הניסיון.

וכמו שיש לי מצב רפואי, אני לא הולכת לכל רופא, אלא מחפשת רופא מומחה, מחפשת המלצות מיודעי דבר, ומשלמת הון על שר"פ,
כך לעניות דעתי צריך להתייחס גם לקבלת החלטה הלכתית.

הדברים לא בהכרח מכוונים למי שפונה לרב כזה או אחר, אין לי שום רצון לשפוט או לומר משהו לגביה. אלא בעיקר למי שמתלבטת.
מציגה זווית אחרת לנושא.
נו.. בדיוק כמו רופא! היטבת הגדר!קופצת
אנחנו באופן אישי עברנו מרב לרב, שאלנו, חקרנו ובדקנו, עד... שהגענו לרב הכי מומחה!!
לרב שרבנים אחרים אמרו לנו: לכו אליו, רק הוא יוכל להתיר לכם..

מבחינתי המשל שהבאת על רופא ממש מדויק! אבל לא למה שרצית ..
מעולה, למה לא מה שרציתי?תיתי2
שכל אחת תחיה את החיים שלה לפי העניינים שלה.
הרב אליעזר מלמדסליל
כותב עליו בספר שלו .

נו, הוכחה נוספת למה שכתבתי, ואכמ"ל.תיתי2
אז עכשיו זה הפך לשרשור ציונים לרבנים???מקרמה
נתתי ציון או שאני שולחת אותך לדרך לבדוקתיתי2
האם יש הסכמה רבנית רחבה לפסיקות בתחום טהרת המשפחה?
או אולי זו דווקא דוגמא למצב, שבו מדובר גם בדעת יחיד שאינה מקובלת על הרוב.

האם אמרתי משהו שהוא אינו *עובדה*?
האם חילקתי ציון?
האם נכנסתי לדיון הלכתי שאין לי יד ורגל בו?
לא.
אני רק מיידעת בעובדות.
למה כל כך חשוב לך לשלוח אותימקרמה
לבדוק איזה הסכמות או אי הסכמות יש על הרב בן שלמה
אם זה לא כדי להזהיר ספציפית עליו?

אפשר ליפות את זה במילים יפות אהל הסאב טקסט לא ראוי
מחזקת ואומרת, שאני ממש לא מרגישה שיש פה ציוניםשלומית.

וזה שאומרים על מישהו שהוא דעת יחיד, זה לא לשון הרע ולא שום דבר נגדו.

יש כאן פוסק, שהוא דעת יחיד.

האם בוחרים ללכת עפ"י הרוב או להסתמך על דעת יחיד?

עניין של כל זוג.

אבל זו עובדה פשוטה שמותר לומר

כל מילהחגהבגה
יכולה לספר לך שהרב לאו, הרב הראשיהשקט הזה
הפנה בזמנו את חמותי אליו.
היא אמרה לו שקשה לה מאד עם המצווה הזאת אחרי שרצה לאסור לה מראה מסויים הוא אמר לה "תמחקי את מה שאמרתי לך, תלכי לשאול מעכשיו את הרב זכריה בן שלמה"

גם הרב שלנו מפנה אליו לפעמים.

ואגב, לאחרות שכתבו פה שההיתרים שלו מרחיקי לכת . אז נכון שהוא מסתמך על דעות יחיד וכו' אבל צריך לזכור שמלכתחילה אנחנו נוהגות היום שצורה יותר מחמירה מהתורה ולכן לפעמים מתאפשר לתת היתרים 'מרחיקי לכת' אבל שעדיין מסתדרים עם נידה מדאורייתא
לגמרי יש לנו אחריות למי לפנותמקקה
רק שבעיני האחריות היא לפנות למי שלא מוסיף לנו קושי אלא מקל עלינו ככל האפשר
החיים מספיק מורכבים גם ככה, מה העננין להוסיף עוד
קראתי אותך עוד בערב חג והיה לי ממש קשה עם האמירותבית חדש
רק אומר שהרב בן שלמה התיר לחברה שלי איזה משהו ( אולי הפסק ביום הרביעי?) , אישה דוסית , מהדרין שומרת קלה כבחמורה, וזה מה שגרם לה להכנס להריון. אני זוכרת שהיא אמרה , איך חבל שהיא לא שמעה על הרב הזה עד היום..

ועוד אספר לך על חברה שכמעט הפסיקה לשמור טהרה ולהקשיב לרבנים עד שהגיעה לרב בן שלמה. .אז להגיד לאנשים , מסירות נפש ותתמודדו, זה לא בהכרח נכון ומאחלת לך שלא תהיי במקום שאת מרגישה שההלכה חוסמת אותך ומביאה אותך למבוי סתום
נשמה,תיתי2
שימי לב מה כתבתי.
לא כתבתי משהו על הרב עצמו.
לא כתבתי שאסור ללכת אליו.
לא כתבתי שום דבר על מי שכן בוחרת ללכת אליו.
כתבתי:
א. בתגובה לשאלה של פותחת השרשור, שביקשה דעות שונות
ב. כתבתי את דעתי שבדורנו יש לנו בחירה למי לפנות, ושיקול דעת.
ג. שיש משמעות להיות רב בדעת רוב או דעת מיעוט
ד. ובעיקר, עד כמה יש לו הסכמות.

זה כל מה שכתבתי.
לבחירת הקוראת האם וכמה להתייחס.

הוספתי ואמרתי, שאני מרשה לעצמי לומר כמה מילים על נקודת המוצא ההולכת ורווחת, שמשדרת חוסר אונים וחוסר יכולת להתמודד עם הלכות טהרה באופן גורף וכללי,
שאני פחות מתחברת, אני חושבת
א. שיש לנו יותר יכולת ממה שנדמה לנו, לפעמים זה דורש השקעה רבה בזוגיות כדי להתמודד, כמו טיפול זוגי, אבל יש רווח גדול מהתהליך הזה.
ב. עצם נקודת המוצא הזו מייצרת מציאות של חוסר יכולת.
ג. ולכן אני חושבת שנכון להרים את הרוח ואת המבט.
ד. בכל מקרה יש היתרים מרחיקי לכת גם בקונצנזוס, למי שצריכה
ה. והוספתי שתצטרכו להאמין לי שאני מתמודדת עם טהרה בקצה הרצף שלה. הפסק ביום הרביעי הוא היתר קליל לעומת מה שאני מקבלת בשגרה כדי להצליח להטהר. נדמה לי שאני יודעת מה קיים "בשוק" ההיתרים, ובמה כרוכה ההתמודדות,
ואני בטוחה שכל זוג צריך את המענה האישי המותאם לו.
אני כן חושבת שברגעי השבר והקושי, לי עזרה ההחלטה הפנימית לשמור טהרה בכל מחיר, והידיעה שזה אפשרי גם כשמאוד מאוד מאוד מאוד קשה. וכנראה בודדות פה עמדו במצבים שאנחנו עמדנו בהם ועוד נעמוד בהם. אם בכלל.
(בגלל שלרוב יש פתרונות רפואיים, ולנו אין, בגלל צירוף נסיבות רפואיות נדיר, מה שמוביל לאתגר מאוד גדול ומתמשך.).

אז לומר שאני אומרת "מסירות נפש ותתמודדו" זה קצת לא מדוייק.
אני אומרת מה עוזר לי.
לא עוזר לך? אל תקחי.
מקבלת, סליחהבית חדשאחרונה

פשוט מקריאה ראשונית זה היה נשמע ,מסירות נפש ותתמודדו, 

 

שזה אמירה שלפעמים גורמת לאנשים לא לפנות לרב שיכול להקל עליהם כביכול בשם צדיקות יתר...

 

ולכן אמרתי שאם יש מקרה שיכול לעזור ,שהפסיקה תשתנה , זה לא סותר מסירות נפש על המצווה, אבל למסור את הנפש ,על מה שצריך (ולא כביכול פול גז בניוטרל, למסור את הנפש ,ולגלות שאולי היה אפשר להתיר)

גם זה היה לימקרמה
שבשיחה איתו נאמר לי שאני טובלת היום.
ניסיתי להעביר את העיקרון לא פירטתי את כל הפסיקות שקיבלתי

ואני לא חושבת שלפי תפיסת עלמו מצב שלום הבית הוא בהכרח מדד להקלות
אלא שמגע בין בני זוג הוא אחת מאבני היסוד לזוגיות ולכן אם יש דרך להתיר זוגות היא קודמת להידור בטהרת המשפחה
דווקא לא נשמע לי הזוי בכלל בכללאמא לאוצר❤
מכירה היתר כזה מהרבה רבנים מזרמים שונים
לא מכירה אותו בכלל אז לא יודעת אבל ההיתר הזה ספציפי ממש לא כזה הזוי
שימו לב שיכול להיות פה בנות מהמשפחה שלו.פולשת לרגע**
יודעת על נכדה אחת...
תזהרו במילים שלכם, מעבר לזלזול ברבנים, אלא פשוט כי לא הייתן רוצות שיכתבו מילים קשות על סבא שלכן❤️
*****שימו לב בבקשה לא לגלוש ללשון הרע******יעל מהדרום
לק"י

אם זה יגיע לזה- הודעות יימחקו בלי היסוס.
כשאנחנו דיברנו עם הרב בורנשטייןאחת פשוטה
ושאלנו אותו על הרב הנ"ל, הוא אמר לנו שהפסיקות שלו לא מקובלות והן תמוהות מאוד בעיני מכון פוע"ה.

שכל אחת תעשה כפי רואות עיינה
מחילהבת 30

אבל יש הרגשה בציבור כאילו מכון פוע"ה הם הסמכות העליונה והמקובלת על כולם ואם הם אומרים משהו אז זו האמת הבלעדית כמעט.

אבל זה ממש לא כההץ 

יש לי הרבה הערכה למכון פוע"ה, שלא ישמע לא נכון.

אבל יש עוד רבנים גדולים, תלמידי חכמים, שפוסקים אחרת.

 כמו הרב דב ליאור למשל, בענין אמצעי מניעה.

מצטרפת לשאלה ועונהזאתעםהשם
במהלך הלידה מי שהכינה אותנו ללידה המליצה לנו להתייעץ איתו לגבי מתי נאסרים.
והוא אמר לנו שלא נאסרנו למרות שראינו שיצא קצת דם בפקק הררי, אז הקשבנו להדרכה שלו ובאמת המשכנו לגעת, בעיקר בעלי עשה עיסויים בגב בשביל לעזור עם הכאבים.
אבל עדיין מרגישה קצת לא בנוח עם זה וממש מרגישה שנגענו כשממש היה אסור.
פשוט בשטח כלכך רציתי את זה ! אז זה היה נשמע לי ממש הגיוני ומסתדר.
אם קיבלת היתר מרב, את לא צריכה להרגיש לא בנוחאביול
גם אם הוא רב בדעת מיעוט. עשית את מה שיכולת.
מכאן להבא את יכולה לבחור פסיקה אחרת..
תסתכלי בספר איש אישהאחת פשוטה
אני חושבת שכתוב שם שהפקק הרירי הוא בדין של כתם ואם לא יצא על לבן הוא לא אוסר..

בכל אופן גם לנו היה אותו סיפור ועוד לא הכרנו את הרב זכריה ןראינו שכתוב בספר הנ"ל (או בספר של הרב עובדיה, אני לא ממש זוכרת איזה) שזה כדין כתם.

ככה שאין לך מה להרגיש לא בנח
לנו רב אחר גם אמר שהפקק הרירי לא אוסר למרות שיצאטארקו
עם קצת דם
^^אמא לאוצר❤
כי הוא בוודאות לא מתוך הרחם אלא מהפתח
זה לא פסיקה כזו חריגה לגבי הפקק הרירימיקי מאוס
הרי ידוע שהוא בכלל מגיע מצוואר הרחם והדם הוא גם מהצוואר. אז יש הרבה שמקלים
ויש שלא

אבל וודאי שמעיקר הדין יש במה לתלות ובטח שזה לא "ממש אסור"

להבא ממליצה לכם להשתדל ללמוד בנחת מראש, כדי שתהיו שלמים עם עצמכם
גם אותי הפקק הרירי לא אסרלפניו ברננה!
ושאלנו רב אחר..
מאמר במוסף ״שבת״ של מקור ראשון, מהשבת האחרונהאחת מכאן
מדגים קו של פסיקה, שמתאימה/דומה/מזכירה לדעתי את רוח הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה.


זה מטושטש ממשאין לי הסבר
בכ''מ, קראתי רק את הכותרת וההקדמה ומאוד קשה לי עם זה.
אנחנו לא שומרים מצוות כי הן נעימות או מעודנות. אנחנו שומרים את המצוות. נקודה. בלי הסברים ובלי נעימויות, בלי לחפש למה שומרים והאם יש בזה היגיון. זו נקודת המוצא...

אחרי שזו נקודת המוצא אפשר להסתכל גם על הנעימות שבהן ועל טעמן.
ההשלכות נכתבו במשך שנים, לבנה על לבנה, מצוה על מצוה, הלכה על הלכה. מי אנחנו, שנגיע בדורנו ונסתור את הכל? אף אחד בדורות הקודמים לא המציא הלכות כדי להקשות עלינו.
הגישה (לפחות מהכותרת) זו הגישה שהביאה לתנועת הרפורמה, שהולכת ומתפשטת בארה''ב ובישראל. הלכה היא לא תענוגות. היא הלכה ברורה, ידועה, מתוך מחשבה ותהליכיות של מעל 3000 שנה.
אנחנו לא שומרים עליה כי היא נעימה או נוחה לנו (אם היא כן- מה טוב. אבל זה לא העיקר).
גם אני ממממש לא אהבתי את הכותרת והקטע המודגשטובה ומתוקה
זה ממש לא נכון
המצוות בכלל לא אמורות להשתלב באופן טבעי בחיינו
להפך
זה הפך הטבע האנושי
לחכות בין בשר וחלב
להתאפק לא לגעת לא לאכול כשזה אסור
להצליח לעבוד על המידות
לא לרכל !!
לקום מוקדם לתפילה במניין
וכו וכו

אנחנו בשביל לעבוד את ה'
לעשות את הרצון שלו
ולא להתאים את ההלכות לטובת הנוחות שלנו
כדי שיתלבש עלינו בטבעיות בלי מאמץ
מה פתאם
דווקא חא נראה לי שזה הפך הטבע האנושיאביול
הרי הקב"ה ברא אותנו, והוא ברא לנו את התורה. התורה קדמה לעולם. המצוות מתאימות מאוד לעולם ולטבע האנושי. זה שצריך להתגבר זה נכון אבל המצוות הן בהחלט טבעיות לנו.
"לא בשמיים היא ולא מעבר לים... בפיך ובלבבך לעשותו "
לא יכולה עוד להרחיב הרבה אבל אין ספק שהמצוות חא מנוכרות חנו.
וזה כמובן חא מצדיק להתיר את הכל. אבח היה חשוב לי לדייק
הפסוק הזה הוא בדיוק אומר ההפך..קראת את רש''י?⁦☺️⁩טובה ומתוקה
רש''י-

שאלו הייתה בשמים היית צריך לעלות אחריה וללומדה".
אין קץ למאמץ ולמסירות שלנו עבור התורה..גם אם זה נראה לנו מעל השמיים זה עדיין נדרש מאיתנו

ולגבי הטבעיות- יש לנו נפש אלוקית ונפש בהמית
לנפש האלוקית המצוות הן דבר טבעי
לנפש הבהמית לא
ולכן יש לנו צורך גם לזכך ולדייק את הנפש הבהמית שלנו
ולא תמיד זה קל וטבעי


אני לא אומרת שהעבודה היא בהכרח בסבל או בקוישי
ממש לא
חושבת שיש המון תענוג ושמחה בתורה
ואם זה נחווה אחרת כסבל ועבדות וקויק צריך לדייק ולעבוד על השמחה שלנו מהדיוק מול הרצון האלוקי. לשמוח מעצם זה שאני עושה את רצון ה' ומתחברת אליו דרך זה.

אבל זה שזה לא ץמיד 'טבעי' לנו זה עובדת חיים
ומי משנסה לומר שמה שלא טבעי לנו צריך לוותר או לשנות כדי שיהיה קל וטבעי מעוות את התורה
ואגב ברור שהן לא מנוכרות וזרות לנוטובה ומתוקה
אני מסכימה איתך על זה!

רק שהנקודה היא
מה קורה
במקום בו הזה לא מרגיש לנו 'טבעי' או לא קל לנו..
הנקודה הזו היא המקום שבו אדם נבחןבת 30

אם יש לו יראת שמיים, ואם יש, אז כמה...

אישית, אני חושבת שבענינים קריטיים כמו טהרת המשפחה יש מספיק נקודות כאלה...ואם אפשר למזער אותן אז מה טוב...

מעדכנת, המאמר זמין לקריאה באתר ״מקור ראשון״אחת מכאן
צריך להיות מנויים למקור ראשון כדי לקרואאין לי הסבר
לא קראתי הכלבת 30

גם אני שואלת אותו בעניני טהרת המשפחה.

ומתחרטת שלא שאלתי אותו לפני הרבה שנים, כשהיינו אסורים חודשיים וחצי אחרי החתונה בגלל דימום שלא נגמר. ברור לי שפסיקה שלו היתה יכולה להקל עלינו בצורה משמעותית.

מכירה כמה נשים שעשו את הקורס שלו.

באופן בסיסי, כל מה שבהלכה כתוב "בשעת הדחק"- הוא אומר שהיום זה שעת הדחק. קשיים בין בני זוג, פריצות מחוץ לבית ובתוך כף היד בסמארטפון וכו'.  ולכם הוא מתיר דברים שבשעת הדחק מתירים אותם.

לא תמיד הוא מתיר. מכירה מקרים שבהם הוא לא התיר. 

אישית, הוא הנחה אותי בכמה עניינים בסיסיים שמקלים עלי מאוד בכל הנושא. 

ואם הייתי ממשיכה לנהוג לפי מה שלמדתי לחתונה הייתי סובלת ופשוט שונאת את הלכות טהרת המשפחה...

אז מי שטוב לה עם הרב שלה, הכל טוב.

אבל בהחלט יש מקום, לרב כזה שנשען על בסיס ההלכה ונותן פתרונות לזוגות במצוקה.

ב"ה שהרב בן שלמה קיים...

ואני בטוחה שיש לו הרבה זכויות בשמיים...

גם אם הוא דעת יחיד לפעמים.

וואי אני ככ מתחברתמקקה
אני כל הזמן אומרת לבעלי שכשהבת שלי תתחתן אני אתן לה את ההדרכה
כל כך הרבה דברים שלמדתי בהדרכת כלות שאחר כך גיליתי שאפשר לנהוג אחרת. ולא לא מכירה את הרב נושא השירשור, אלא אחרים: נשמת, הרב רפי אוסטרוף ועוד.
לא ברור לי למה משריכים את הנערות מלכתחילה בצורה ככ קשה, כאילו דרכי טהרה הוא הספר היחיד ללמוד ממנו.
דווקא אותנו הנחו אחרתבת 30

אמרו לנו תתחילו עם פסיקת הרב עובדיה, ובהמשך, אם תרצו, תעברו לפסיקת הרב אליהו

שמחה לשמועמקקה
כל מדריכות הכלות ובעיקר מדריכי החתנים שאני היכרתי לימדו רק מדרכי טהרה ולימדו הרבה מאוד חומרות. אני בעצמי למדתי איש ואישה זה יותר מקל אבל הוא גם נזהר מאוד. וכשחיפשתי ונזקקתי להיתרים נרחבים יותר אז גם מצאתי ודי בקלות! שמחה לשמוע שזה לא ככה בכל המקומות
אצלנו המדריך חתנים המליץ על איש ואישהפאף
והמדריכת כלות ממש הרימה גבה על זה
אותנו שאלו לפי מי אנחנו רוצים ללמודיעל מהדרום
לק"י

לא שהבנו בזה יותר מידי, אבל יכולנו לברר.
גם אותנואמא לאוצר❤
בדיוק על הגדרת 'שעת הדחק' לא מסכימים איתוטובה ומתוקה
למה להגדיר את זה באופן כזה גורף?
יש מקרים כאלו? נכון
אבל לומר באופן כוללני שהמצב העום הוא שעת דחק?
זה כמו שפסיכיאטר יחלק הפניה לתרופה פסיכיאטרית לכלל הציבור כי הוא פוגש מטופלים שזקוקים לה.
לא כולם במצבי דחק ב"ה
יש הרבה זוגות עם זוגיות שמחה ובריאה שתחזיק מעמד גם אם להמתין כמה ימים בלי מגע
וגם אם הרבה נופלים בפלאפון..זה עדיין לא כולם..

אני לא מתנגדת לשום דבר רק דוקא הטיעון הזה בעיני הוא הבעיה בעיקר.
דווקא בעיני הטיעון הזה הוא אמיתי מאודבת 30

הכי אמיתי פה בכל הסיפור.

כמה שיחות שהיו לי עם הרב בן שלמה, הוא סיפר על זוגות שבאים עם בעיות בשלום בית וכשחופרים קצת רואים שזה מתחיל מענייני אישות וטהרה.

ובכלל, אין לי דור אחר להשוות אליו, כי לא חייתי באף דור אחר, אבל היום המון המון זוגות חווים קשיים בזוגיות. קשיים ומצוקות. לא סתם אחוזי הגירושין עולים , בכל המגזרים.

אז כשחיי משפחה על כף המאזניים, וכולנו יודעים מה ערך חיי  המשפחה בעידן הפוסט מודרני שבו אנחנו חיים, וכולנו מבינים שמשפחה נורמלית היום זה אי של שפיות בתוך שגעון גדול, אז בעיני זה כל כך אמיתי להגדיר את המצב כ"שעת הדחק". כן, חיי משפחה היום זה לא ברור מאליו. משפחה עם אבא ואמא שמחים וילדים, זה לא ברור מאליו. אז אם הרב בן שלמה עושה מאמץ הלכתי, בלי לפגוע בבסיס ההלכתי כהוא זה, כדי לנסות להקל כמה שיותר - זה פשוט ברכה.

והלוואי שכמה שיותר זוגות יקיימו את הלכות טהרת המשפחה, וישמחו בה, וח"ו שלא יהיה הפוך- שישברו מהקושי ויפסיקו לקיים גם את הבסיס. וגם זה קורה, לצערינו. 

אז שוב, אולי לא כולם מסכימים איתו, אבל זה פשוט כל כך ברור לי שהדרך שלו מצילה זוגות, ואולי מצילה אנשים מבגידות ומי יודע ממה עוד. וגם אם הדרך שלו עוזרת לנשים לקבל את טהרת המשפחה בנחת ולא בהתנגדות- והיה זה שכרו, באמת!!

 

ורק עוד דבר אחד. ר' נחמן היה אומר, וגם בכתביו שנכתבו ע"י ר' נתן, מוזכר- לא להחמיר. יש שו"ע. היתה תקופה באירופה שבה הסמל של חסידי ברסלב היה השו"ע שהם החזיקו בידיהם. 

אז גם מהכיוון הזה אני מתחברת לענין. אני יודעת שיש דרך רעיונית שאומרת שהחמרה בהלכות מביאה ליראת שמיים. אני גם יכולה להבין ולהזדהות עם הדרך הזו בנושאים מסוימים. אבל יש דרך רעיונית שאומרת שתעשה את הבסיס ההלכתי, ותשמח בזה. 

 

ובסוף, פעם שאלו את האר"י הקדוש איך הוא זכה להשיג מה שהשיג, והוא ענה ואמר שבזכות השמחה במצוות הוא זכה להשגות הרוחניות שלו. יש מעלה מאוד גדולה לקיום מצווה בשמחה ולא בקרעכץ. נכון, יש גם מעלה בקיום מצווה גם כשזה פחות משמח אותך. אבל אם אפשר לאפשר, באופן רחב, לאנשים, לשמוח בקיום מצווה, אז בעיני זה ערך גדול מאוד

כתבת פשוט מהמהם!לא מחוברת
מסכימה עם כל מילה
מדברים כל הזמן על כמה המגע חשובמקרמה
כי אנחנו בעידן שבו הכל פרוץ
אבל אני רואה את זה מנק מבט אחרת לגמרי,
אנחנו הנשים.

מעניין אותי לעשות סקר כמה נשים בוחרות לקחת אמצעי מניעה הורמונלים כדי להימנע מנידה ומביקור במקווה.

כמה נשים יכולות להתחבר ולהעיד שהבית על קוצים בתקופות האלו.
כמה מזה הילדים סופגים?

אולי זה בגלל שאנחנו חיים בעידן שלאשה יש כל כך הרבה טרדות ומעמסות.

יכולה להעיד באופן אישי שכל מקווה מוציא אותי מאיזון

וזה לא רק אני...אפשר לראות את זה רק פה בפורום משרשורים שונים כמה זה מערער.

אז זה לא דחק?
תודה לכל העונות!אנונימית בהו"ל
איך זה עובד?
שולחים לו הודעה? מתקשרים?
תודה!
@בת 30
@קופצת
עדיף בעייני להתקשרמקרמה
0528465585

תגיעי למענה אוטומטי.

אם זה מקרה מיוחד תקישי את השלוחה שלו.
אם זה נראה לך פשוט יותר את יכולה גם את הרב אלחנן- יותר זמין
בפעם הראשונה התקשרנו ודיברנו איתו קצת, אבלקופצת
את השאלה עצמה ושאלות אחרות הוא העדיף בווצאפ
למה אנשים כאלה רשעים???אמא טובה---דיה!

מי שזוכרת את השרשורים שלי על השוכרים שלא משלמים - אז ב"ה הם עזבו את הדירה לפני כמעט שנה,

ובחיפוש שלנו אחרי שוכרים חדשים ממש הקפדנו לחפש שוכרים שישלמו בזמן.

 

גם ככה השכרנו בהרבה פחות ממחיר השוק, כי זה היה אמצע שנה והם עוד ביקשו עוד הנחה, וכמובן ביקשו מלא תיקונים בדירה שעשינו להם באלפי שקלים.

 

והם הבטיחו שהם ישלמו בזמן כל חודש, והיו נראים אנשים אמינים.

 

ואיפה כל ההבטחות שלהם? הם לא משלמים, בקושי עונים לנו לטלפונים ולהודעות.

 

בקיץ אמרנו להם שאם הם לא מבטיחים שזה יסתדר תוך חודש שיעזבו עכשיו, כדי שנוכל למצוא שוכרים חדשים.

אז הם הבטיחו שזה יסתדר.

 

אז הבטיחו, אבל לא הבטיחו לקיים.

 

די, פשוט אנשים רשעים. נמאס לי.

 

אנחנו משלמים על הבית הזה משכנתא ממש גבוהה כל חודש. מה הם חושבים לעצמם?!?!?!?!?

למה אתם לא מחייבים תשלום בהוראת קבעבורות המים

או פשוט סליחה שאומרת..לוקחים מהצ'קים שהביאו לכם מראש

אפשר להתיעץ עם עו''ד מה אפשר לעשות אבל ברור לי שאתם לא יכולים להמשיך ככה לספוג זה מממש מתסכל

מממש

כי הצ'קים חוזריםאמא טובה---דיה!
עם צ'קים אפשר ללכת להוצאה לפועל!!רוני 1234

תמיד צריך לקחת את כל הצ'קים מראש!


וכמו שכתבו לך למטה, יש עוד כללים שצריך להקפיד עליהם מראש כמו לקחת ערבים ותלושי משכורת. לפי החוק אפשר לקבל את הכסף ישירות מהמעסיק שלהם.

מציעה לכם להתיעץ עם עו"ד לפני שאתם משכירים את הדירה בפעם הבאה…

אגב, יש חברה בשם וויצ'קרוני 1234
שנותנת שירותים שונים בתחום הזה. בין היתר הם נותנים ערבות (בתשלום, כמו ביטוח) ועוזרים לפנות דיירים סרבנים.
ממש הזוימקקה
תדרשו ערבים
מצטערת בשבילכם. נראה לי שאתם חייבים ללמוד לקחקופצת רגע

ולבטח את עצמכם. יש סיבה שדורשים ערבים או ערבות בנקאית וכדו'.

שווה התייעצות עם עו"ד אם אתם לא מבינים בתחום.


מקווה שיסתדר במהרה על הצד הטוב ביותר!


ואגב, לא מבינה בזה אבל צ'קים חוזרים הם לא סיבה לערב הוצאה לפועל? 

בעיקרון כשצקים חוזרים פעם אחר פעםפרח חדש

זה מאוד מסבך את בעל החשבון, עוד לפני ההוצאה לפועל

הם לא יכולים במשך שנים להחזיק כרטיסי אשראי, לקחת הלוואות בנקאיות ועוד

וואו איזה הזוי. אבל אתם חייבים ללמוד לקחפרח חדש

ולהשכיר רק עם ערבות + הוראת קבע

אתם לא יכולים לסמוך על טוב ליבם של אנשיםעדיין טרייה

אתם צריכים לבטח את עצמכם.

בחוזה הבא תקחו עורך דין שיקח את כל הפקדונות הדרושים.

יש חברות כמו ויצ'ק שעושות בדיקות מקיפות על הדיירים ומבטחות אותכם במצב שלא משלמים שכירות.

צ'קים שחוזרים אפשר לקחת להוצאה לפועל אחרי התראה. תגידו להם שאם לא ישלמו עד תאריך מסויים אתם פונים להוצאה לפועל.

אין שום סיבה ריאליתהמקורית

להשכיר פחות ממחיר השוק. לדעתי גם לפחות שיכסה את המשכנתא

קודם כל גשו לדירה לשוחח איתם ותראו לאן הרוח נושבת

בנוסף להבא תבקשו תלושי שכר + ערבות בנקאית

ותכתבו בחוזה שבמידה ולא ישולם שכד יותר מחודש אחד,יש לכם זכות לפנות את הדירה (לא יודעת כמה זה חוקי אבל ירתיע)

והאמת, אם לא משלמים - הייתי מפנה להם את החפצים ומוציאה אותם.

שיסתדרו על חשבון מישהו אחר

זה דטרש מידה מסוימת של אכזריות, נכון, אבל אתם מפסידים מזה. אז הייתי שולחת את בעלי לפנות את הדירה ולהחליף מנעול כשהם לא נמצאים. ושיסתדרו עכשיו.

לא ישלמו שילכו להורים

תופעה שצריך להוקיע

אני מסכימה איתך בעיקרון זה מה שמגיע לדייריםקופצת רגע
אבל חוקית זה אסור נראה לי
חוקית גם אסור להם לא לשלםהמקורית

שוב, כתבתי מה אני הייתי עושה

הפותחת לא חייבת לקיים אבל זו דעתי


אפשר לפתוח בקשה לפינוי צושכר אבל זה יימשך נצח. רק בכח לפעמים זה עובד🤷

אגב, התמהמהתם גם אתםהמקורית

מהקיץ הם לא משלמים כבר.. יכלתם כבר לפתוח הליכים לפינוי

חבל שאתם מחכים עם הדברים האלה. ברגע שלא משלמים חודש אחד, ישר לטפל בזה ולא להאמין לטוב ליבם של אנשים. מי שחשוב לו לשלם פונה מעצמו לבעל הדירה ומבקש ארכה ומתנצל

הם כן שילמו מידי פעם...אמא טובה---דיה!
את זה לא כתבת אבל בהודעה הפותחתהמקורית
אני לא חושבת שהם עושים את זה מרשעותפרח חדשאחרונה

נראה לי שהם נקלעו לסיטואציה שקשה להם להתמודד

אבל

זה עדיין לא אומר שאתם צריכים לרחם עליהם ולנהוג כלפיהם בסלחנות

וואו איזה הזיהדיאן ד.

כואב הלב

מקווה שתסתדרו איתם במהרה ושיעזבו את הדירה

 

לשוכרים הבאים תדרשו:

1. תלושי משכורת - 3 חודשים אחרונים

אם השכר נמוך פשוט אל תשכירו להם.

2. דירוג אשראי של השוכרים, אם הדירוג נמוך כנראה שהם לא עומדים בתשלומים ובהתחייבויות

3. צ'קים לשנה קדימה

4. צ'ק ערבות של קרוב משפחה בגובה 3 חודשי שכירות

 

בהצלחה!!!!

חתמתם איתם חוזה של דייר לא מוגן?Seven
בן 6 שמדבר על רצון למות ..חדשה ישנה4

היי יקרות. סליחה מראש על האורך

בני בן 6 ילד מאד חכם לגילו, כריזמתי, סקרן, עקשן ביותר, דעתן, רגיש ופגיע מאד, אהוב ביותר.

ההתנהלות איתו ביומיום מאד מאד מתישה מעייפת ומאתגרת, ממש כמו לטפל בעשר ילדים - מבחינה נפשית. הוא מאד מאתגר שובב היפר אקטיבי וגם מאד מאד רגיש

משקיעה בו המון בשיחות בהתאם לגילו על כל מיני נושאים שמעניינים אותו, בהסברים, בזמן איכות יחס חם ותשומת לב.

לאחרונה, על כל דבר שלא הולך לפי איך שבאלו ,או שלא מקבל מה שרוצה או שאני לרגע מאבדת סבלנות ולא האמא המכילה והסבלנית,  ובמיוחד כשמשעמם לו הוא ישר משתמש במילים- משפטים

"אני רוצה למות"

"אני לא רוצה לחיות בעולם הזה"

ובימים האחרונים זה הסלים ל-

"כשלא תראי אני יקח סכין וידקור את עצמי"

"נמאס לי כבר מהחיים האלו"

"אני יתפלל לאלוקים שאני רוצה למות כבר ולא להיות פה יותר"

התגובות שלי הן-

"אנחנו לא נתן לך למות אנחנו אוהבים אותך וצריכים אותך איתנו אתה חשוב לנו מאד"

"ה' הביא לך את החיים כי הוא רוצה שתחייה אותם ושיהיה לך טוב ותיהיה מאושר בריא ושמח"

"חס וחלילה זה מילים שלא אומרים אותם, אתה תיהיה בריא וה' ישמור עלייך"

ואז ממשיכה כרגיל בשגרה

וכמובן שהוא מתעקש בחזרה

"אני רוצה אבל למות" "אני יהרוג את עצמי"

(מציינת שהוא מבין את מלוא המשמעות של המילה מוות.)

יש לציין שבוודאות הוא לא שומע את המשפטים/מילים האלו מהסביבה הקרובה.

לדעתי דרך המשפטים האלו הוא מחפש ויתורים לגבולות שמציבים לו ולגיטמציה להתנהגות שלילית שלו.

דוגמא למשל כל ערב הוא מסרב להכנס למיטה ולישון, הוא ממש מתעקש להשתולל ולהציק לאחיות שלו, אני כועסת עליו ומסבירה לו שזה זמן לישון ושאחיות שלו עייפות ורוצות שקט, והוא כתגובה מאיים עליי שהוא ישן כל הלילה על הרצפה. אני אומרת לו בסדר תשן על הרצפה, רק תעלה לישון כבר עכשיו.

ואז הוא באמת שוכב על הרצפה וכל רגע אומר "איי כואב לי הגב איזה כואב לישון על הרצפה"

"קר לי ברצפה"

"אני סובל כלכך"

"אני ימות אמן"

וכשאני מזכירה לו את האפשרות לעלות למיטה שלו ולישון ברוגע ובחום הוא ממשיך להתעקש שהוא מעדיף לסבול על הרצפה.

(כל לילה יוצא שאנחנו מעבירים אותו מהרצפה למיטה🥵)

(ובבוקר הוא כועס ורב איתנו על זה שהעברנו אותו למיטה שלו)

בחזרה לנושא- ב"ה בפועל כרגע הוא ילד ששומר על עצמו מאד, די פחדן מאד זהיר ושקול במעשיו.

מה לדעתכן ראוי להגיב לו?

האם צריך איש מקצוע או לתת לזה עוד קצת זמן אולי יחלוף?

בגיל הזה זה כן נדירמתיכון ועד מעון

בגיל בוגר יותר זה כבר הרבה פחות

הכוונה האמירות הספציפיות

מבואסת ממש מהמשקל שלי!פרח חדש

כתבתי פה לפני כמה זמן שאני חושדת אולי יש קשר בין זה להתקן מירנה

מרגשיה שמשהו לא הגיוני

לא עשיתי שום שינוי בתזונה שלי

אוכלת קצת כמו תמיד

והמשקל שלי רק עולה ועולה!!

תמיד הייתי רזה בלי להתאמץ בכלל, משקל לא היה נושא בכלל.

עכשיו אני במשקל שלא הייתי בו מעולם!! (מלבד בהריונות כמובן)

נהייתה לי בטן מזעזעת

ואפילו בעלי הסכים שאולי אני צריכה לבדוק שמא אני בהריון מרוב גודלה (הוא מעולם לא העיר לי על מראה חיצוני, אני ששאלתי אותו מה דעתו לגבי הבטן 🫣)


לא יודעת מה לעשות!!


מתחילה לשקול לעבור למניעה אחרת..

יש לכן רעיונות?

טבעת נוברינג עלולה לגרום להשמנה?

יכול להיות קשורשוב חוזר הניגון
רק אומרת שיש קשר גם לגיל. לא יודעת בת כמה את אבל קצב חילוף החומרים מאט עם השנים ומה שעבד לך עד היום עלול להשתנות..
אני בת 35פרח חדש

תמיד הייתי רזה בלי להתעסק עם זה בכלל

ממש מבאס וגם מבלבל אותי האם לעשות שינוי במניעה או לא

איזה ביאוסהבוקר יעלה

מניחה שקשור להורמונים.

אבל בהחלט יכול להיות קשור לגיל וריבוי הריונות

זהו.. מנסה להבין באמתפרח חדש

האמת שתמיד מנעתי בלי הורמונים

פעם ראשונה שמונעת עם הורמונים (בתחילת הנישואין כן לקחתי קצת הורמונים אבל לא תקופות ארוכות ככ)

כדאי לבדוק בלוטת התריסתהילה 4
הרבה פעמים משפיע
נכון, זכרתי את זה.. ובדקתי והכל תקין ב"הפרח חדש
ברוך השם. מקוה שתעלי על הגורם במהירותתהילה 4
רופאי נשים מתים על התקן הורמונלי אבל בטח שברמת הפרט זה לא מתאים לכולן. אז טוב שאת מודעת לעצמך.... 
אולי התקן לא הורמונלי?דיאן ד.

אני מצטרפת לבאסה שלך על המשקל

גם אצלי אני חושבת שזה תוצאה של שינויים הורמונליים (הפסקת הנקה)

ובלי שום שינוי באורח החיים פשוט עליתי ועליתי ועליתי

וכמה שניסיתי לעצור את העליה לא הצלחתי.

ועכשיו תקועה במשקל גבוה ולא יודעת מה לעשות עם זה...

קראתי עכשיו בפורום של רדיט לא יודעת אם את מכירהפרח חדש

יש שם מלאאא עדויות מנשים שעלו ועלו ועלו בגלל ההתקן

הרופאים מכחישים קשר (מעניין למה... 🤨) אבל נשים מספרות שהורידו את ההתקן ותוך זמן קצר ירדו שוב

אני קיבלתי החלטה להוריד

יש לי תור ביום ראשון

והולכת להעיף את זה ממני בעז"ה (אלא אם כן בעלי ישכנע אותי שלא במהלך השבת 😉)

ההתקן מעולה לי בכל בחינה אחרת

אבל המשקל זה ממש משמעותי

במיוחד שאני רוצה בבוא היום להוציא ולהיכנס להריון

לא יכולה להתחיל הריון באובר משקל!!


 

אצטרך לחשוב מה לעשות בתקופה הקרובה

לא כ"כ באלי לשים התקן לא הורמנלי בגלל ההסתגלות וגם המחיר

אבל אולי אין ברירה..

מעניין. ניסית פעם התקן לא הורמונלי?דיאן ד.

לי היה תקופה והיה די סבבה

הדבר היחיד שהתבאסתי זה מחזורים קצת יותר קשים וכואבים.

לדעתי זה שווה

 

בכללי אני נמנעת מאוד מהורמונים מלאכותיים

ניסיתי תקופה גלולות הורמונליים ופשוט הפכתי להיות מפלצת בלתי נסבלת

אז הפסקתי.

 

ואגב לגבי מניעה,

אם יש מחזור קבוע אני חושבת ששווה לנסות שמ"פ

 

כמה פעמים הייתי עם התקן רגילפרח חדש

היה בסדר גמור

רק היה קשה לי המחזור כל חודש למרות ההנקה

לכן הפעם שמתי את מירנה ואין מחזור

הוא כבר בן שנה וחצי ולא יונק


המחזורים שלי מאוד קבועים ובעיקרון אני יכולה למנוע בשמ"פ כי אני מאוד מודעת לגוף ויודעת בדיוק מתי אני פוריה

הבעיה שזה מקצר מאוד את הימים שאפשר להיות יחד

ואם כל חודש יש וסת ועוד כמעט שבועיים עד למקווה ואז זהירות עד הביוץ וכמה ימים אחרי.. כמה ימים נשארו..?

יכול להיות המון דבריםבשורות משמחות

למשל אם לקחת אנטיביוטיקה? זה משפיע על מיקרוביום הקיבה וגם בין היתר על משקל ...

האם את חיה בסטרס לאורך תקופה ארוכה זה גם משפיע ועוד ועוד

צריך להבין יותר רקע בשביל להבין למה זה קורה לך

לא אנטיביוטיקה ולא סטרספרח חדשאחרונה

באמת שאני לא יכולה להצביע על שום שינוי שעשיתי בתקופה

מעבר לזה שאני כל שנה עולה בגיל 😉

ועשיתי בדיקות דם מקיפות והכל היה תקין

שאלה שעלתה לי במחשבות עם עצמי ועניין אותיכנה שנטעה

לשמוע דעתכן-

מה ההבדל, אם יש כזה לדעתכן,  בין חיי שותפות של חברים שגרים יחד לחיי זוגיות של איש ואישה?

את מתכוונת נשואים לעומת לא נשואים?oo
כןכנה שנטעה
שותפות של חברים שגרים יחד (נגיד דירת סטודנטים או סתם חברות ששוכרות יחד דירה) לבין זוג נשוי . בשניהם יש חלוקה נגיד של עבודות משק בית וכזה, אז מה עושה את ההבדל?
האמת שאני מופתעת לנוכח השאלההמקורית

גרת פעם עם חברה/ בדירת שותפים? אני מניחה שלא

ההבדל הוא משיכה, חיבור, מחויבות

כשזה בפן הזוגי זה לא דומה בדשום צורה לעניין זל שותפות חברית. הגבולות הם שונים. האינטימיות הרגשית היא אחרת.

אכןoo

יש הרבה משותף

כי נישואים זה גם שותפות

אבל בנישואים יש גם

ילדים משותפים

כלכלה משותפת

ומחויבות (לנישואים לילדים)

חלוקת משימות זה הדמיון היחיד אם בכללואני שר

באמת נשמע שאת לא מכירה את המציאות הזו

גם אם מדובר בחברים הכי טובים,

זאת לא אהבה ולא עומק רגשי כמו זוג נשוי (מניחה רגע בצד בני זוג שגרים יחד בלי להתחתן)

הרבה פעמים זה גם לא פסגת החברות, אלא שותפים.

וזה אומר בעיקר שזו תחנה זמנית.

וגם שלכל אחד יש עיסוקים משלו ועניינים שלו ושריטות שלו ויש פחות מוטיבציה להשקיע לטווח הארוך, להתחשב באחר (מעבר לנחמדות חברתית), לבוא לקראת....

 

מה את תעשי ותתאמצי בשביל בן משפחה לעומת חברה ממש טובה לעומת חברה סתם?

אותו דבר.

מה הדמיון בניהם?מתיכון ועד מעון

זה שונה ממש.

חיי זוגיות נועדו להיות חיים שלמים של בחירהה הדדית עם אהבה ומשיכה, מיניות וילדים.

שותפים חולקים אותה קורת גג ומקסימום חולקים בהוצאות ובתורנות שטיפה

אני אולי אדייק קצתכנה שנטעה

למען הסר ספק, אני לא מרגישה סתם בדירת שותפים עם בעלי, ויש בינינו אהבה ושותפות לחיים והכל..

אבל מה ביומיום גורם להרגיש את זה? אנחנו נגיד בדכ נפגשים איזה שעה שעתיים ביום, שנינו גמורים עייפים מהיום ומהטיפול בילד. אז במצב כזה לא כזה מרגישים משהו מיוחד באוויר, זה מאוד טכני - אתה עם הילד, אני מכינה אוכל, אתה לומד, אני מנקה... כמו דירת שותפים..

מה עושה את השגרה יותר זוגית?

נראה ליאנונימית בהו"ל

מאוד תלוי בכל זוג

כשבעלי מתעניין איך היה היום שלי, גם אם זה חמש דקות ואז ממשיכים עם הילדים - אני מרגישה אכפתיות

יש פעולות יומיומיות "פשוטות" שעושים תוך כדי, גורמות לך להרגיש אהוב.


ובאמת ממליצה גם מידי פעם לצאת כזוג ולהנות. אבל אלו פיקים

בעיניי מה שבעיקר מחזיק את זה זו השגרה, והפעולות בתוכה שמראות אכפתיות ואהבה


כןoo

השגרה יכולה לכלול הרבה זמנים של יותר שותפות מאשר רגשות של משיכה ואהבה


בעיניי זה מקסים שיש שותף לחיים זה נותן לי בטחון ושלווה


רגשות משיכה וריגוש שמורים לזמנים זוגיים

וגם לפעמים יש סתם ימים עם יותר רגשות כאלה

בלי לעשות משהו מיוחד

דווקא המחויבות לשותפות הזוהמקורית

זה מה שמחזיק את הקשר לדעתי

תחשבי שזוגות שנים רבות חיים בהעברת שרביט ושותפות מתוך מחויבות לבית הזה שהקימו, כדי לקיחם אותו. שזה מן הסתם רצון שניהם.


לפי מה שאת כותבת נשמע שאתם לא עושים הרבה דברים יחד. כמו לנקות או לבשל, אלא הכל בתורות כזה כמו סרט נע, יכול להיות שאם תתחילו לשתף פעולה גם בפעולות כאלה זה ירגיש לך אחרת

וגם, שבירות שגרה. מחוות אחד לשניה. שמעתי מפי רבנית אחת שאמרה שהרב דסלר כותב בספרו שאהבה זו נדיבות. אז מחוות של נדיבות אחד לשנייה, של מעבר למה שסוכם זה בהחלט מקרב

וגם, נשמע שאתם בלופ של שגרה שוחקת. תינוק, בעל סטודנט, נשמע עמוס. יש גם תקופות כאלה. זה מה שיפה בזוגיות ארוכת שנים. אחרי ובמהלך תקופות כאלה, למצוא את הקרבה מחדש ולהשתדרג. לשים את הביחד שלכם בראש סדרי עדיפויות. פתיחות, אינטימיות רגשית ופיזית.

אולי הרבנית אמרהדיאט ספרייט

או התכוונה לומר ששורש ותולדת האהבה היא הנתינה וכך אומר הרב דסלר ב"מכתב מאליהו".

הוא גם מספר על זוג עם ילד שהופרד בשואה והתאחד לאחר מכן. הילד נשאר רק עם אחד ההורים, לזכרוני עם האם. והיא זו זדאגה לכל מחסורו ולכל צרכיו לאורך כל הזמן הזה.

לאחר השואה, לכשהתאחדו ניכר היה שהאב אינו אוהב את בנו כשם שאימו אוהבת אותו וזאת לדעת הרב דסלר כיוון שלא עסק בנתינה כלפיו לאורך כל התקופה הזו. 

לא היא אמרה נדיבותהמקורית

האמירה על הנתינה ידועה ומפורסמת

היא אמרה שבמקום נוסף בספר כתוב על נדיבות

(האמת שיש לי אותו אבל לא עברתי על כולו כדי לאמת את דבריה)

בעלי חשב שאני איזו למדניתדיאט ספרייט
והוא קנה לי סדרה שלמה בשם מכתב מאליהו בת 4 כרכים, כשקראתי רק את הכרך הראשון (שם קראתי את מה שכתבתי) וזהו לא התקדמתי מעבר, אז אין לי מושג 🫣
גם לי יש אותההמקורית

אני ביקשתי מבעלי שיקנה לי 🤭

אבל צריך לאחוז ראש וההתקדמות איטית 

יואו איזו מלכה!דיאט ספרייט
המקורית
את בעצמך! 
המממ זמן זוגי בתוך השגרה זה חשובמרגול

כוס קפה בבוקר, או כוס תה אחרי שהילדים נרדמים

ללכת לישון ביחד זה משמעותי בעיניי (כלומר, להיכנס יחד למיטה. שלא יקרה שעד שאחד מגיע לחדר השני כבר נרדם), אפילו במובן של השיחה הקטנה על הא ועל דא.


ובנוסף, גם אם תסתכלי רק על ההיבט של שותפות בתפקידים. יש משהו בשותפות של נישואים שהיא הרבה יותר רחבה משותפות של חברות מאוד טובות.

נגיד חברות טובות יכולות להגיד - טוב, לא נעשה חצי חצי קלאסי, אני אהיה על כלים תמיד ואת תמיד על כביסה. נניח. ואז בסוף זה איכשהו יוצא שווה.


בנישואים זה רחב יותר. כי קודם כל אין לי עניין להשוות איתו. אנחנו לא צריכים לעשות את אותו הדבר.

וגם, נישואים זה קצת קיבוץ בהיבט הזה מבחינתי. כל אחד עושה לפי יכולתו ומקבל ע"פ צורכו.


נגיד, אם צד אחד בלימודים, וגם לא מרוויח כסף וגם בשגרה עמוסה בלימודים והרבה שעות מחוץ לבית.

אז ברור שהוא תורם פחות גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת טיפול בילדים, וגם מבחינת עבודות הבית.

זה לא בהכרח צריך לצאת פה שוויוני.

אם הזוג, כזוג, החליט שהלימודים האלו חשובים (מכל סיבה), אז זה מה שעושים. ושני הצדדים מתגייסים למאמץ. 

לדעתי הכי חשובאהבה.

לנסות לפתור את הבעיה שאתם נפגשים שעה שעתיים כל יום

זה ממש מעט

אני נמצאת עם בעלי פחות מזה כל יום, וזה בסדר גמןר .אמא טובה---דיה!

זה לא בהכרח קצת.

אני מרגישה שקודם כל ביומיוםשלומית.

זה כל מיני דברים שהם טיפה "אקסטרא".

למשל: אם בעלי מבקש אוכל להגיש לו יפה, חם עם סכו"ם ולברך שישבע ויהנה, להכין כוס קפה, לקנות שוקולד קטן, לבוא מאחורה לעשות קצת מסאז', וכד. להכניס בתוך הדברים שממילא עושים עוד קצת טעם אווירה.

חוץ מזה: לצחוק, סתם להריץ קצת צחוקים ביומיום על כל מיני דברים.

ובנוסף, להקפיד על דייטים וזמנים שהם בהגדרה מוקדשים לזוגיות והם נותנים בוסט של אנרגיה לכל ההתנהלות היומיומית

בעיני התשובה היא אינטימיותתהילנה
עבר עריכה על ידי תהילנה בתאריך כ"ט בכסלו תשפ"ו 1:29

גופנית כמובן, אבל בעיקר רגשית.

מה שקורה בין בני זוג במערכת נישואין זה פתיחות וכנות, באופן שאין עם אף אחד אחר בעולם. היכולת להיות פגיע, כנה ולהביא את עצמך עד הסוף.

וזה דבר שלא קשור לכמות הזמן שמבלים ביחד או לסוג הפעילויות שעושים. כל השיח בזוגיות הוא שונה באופן מהותי משיח בין חברים. זה שיח נטול מסיכות, נטול אגו וריצוי.

כמובן שאם יש הסתרה של רגשות / תחושות / מחשבות וכל אחד מנסה לרצות את השני או מפחד להביא את עצמו אז האינטימיות נשחקת עד נעלמת. ושוב, בשונה מתגובות אחרות פה, לא חושבת שהזמן הוא הנקודה כי זה לא בהכרח הגורם שהכי משפיע על האינטימיות הרגשית.

אניoo

כנה עם הרבה אנשים שאני בקשר

והשיח שלי איתם הוא שיח נטול מסיכות נטול אגו וריצוי


זה לא חייב להיות רק בזוגיות

בעיניי זה נכון וטוב לכל קשר

לדעתי, זה מאוד שונהתהילנה

להיות בשיח כזה עם מחוייבות וברית נצחית. גם לי יש מערכות יחסים קרובות ומיטיביות, ועדיין, יש חלקים והיבטים ששמורים לזוגיות.

זה כמו להגיד- מה ההבדל בין להיות מורה ללהיות אמא. גם אם תהיה המורה הכי טובה בעולם אוהבת ואכפתית ומסורה, בסוף למחוייבות ולאהבה שיש לנו לילדים ולבן הזוג אין תחליף

חלקים והיבטיםoo

ברור שהם שונים בזוגיות

אבל

השיח לא חייב להיות שונה

אם רגילים לדבר בכנות בפתיחות ובזרימה

זה יכול להיות עם הרבה אנשים אותו דבר

אז מה ההבדל בעינייך?תהילנה
או שאין הבדל?
בשיח אין הבדלoo

לי לפחות

בקשר ההבדל

במגע ויחסים

במחויבות

בחלק שלו בחיים שלי

מעניין, אני חושבת יותרכנה שנטעה

כמו @תהילנה, השיח שלי עם בעלי הרבה יותר פתוח מאשר עם הסביבה שלי וגם עם החברים הקרובים ואפילו עם המשפחה וההורים. יש דברים שלא אגיד לאנשים סביבי ,לפעמים דווקא בשביל לשמור על המרחב שלנו לבד.

תודה על התגובות, העלה לי נק' למחשבה טובה 

אני חושבתשומשומ

שהתשובה בגוף השאלה ..

שותפות מול זוגיות.

לדעתי כל עוד אנחנו רק שותפים יש שלי, שלך

כשאנחנו זוג זה שלנו.


אני חייתי במשך חצי שנה עם חברה - שותפה, בילינו יחד מבחינת זמנים הרבה יותר מאשר בעלי ואני כיום.

גם עבדנו וגם גרנו יחד, כולל שבתות וחגים (הייתי איתה בשליחות בחו"ל). ועדיין זה לא מתקרב לחיים עם בן זוג. הדאגה, השותפות, ההתעניינות באמצע היום אחד בשניה.

גם מבחינת המשק בית, הכל שלנו ביחד אין תחום שלי ותחום שלך.. כמובן כל הנושא האינטימי..

בקיצור, יש יותר הבדל מאשר דימיון 

תודה לכן על התגובות! קראתי את כולןכנה שנטעה

כמה פעמים ועלו לי נק' למחשבה.

בינתיים עוד שאלה בהקשר -

מרגיש לכן שיש פער בין האווירה וה'זוגיות' שהאישה רוצה שתהיה ביומיום לבין מה שהאיש רוצה?

לדוגמא עלה פה כמה פעמים לגבי לשבת יחד על כוס תה/קפה או מחוות קטנות במהלך היום. מרגיש לי שלי זה חשוב הרבה יותר מלבעלי, לא בקטע רע, פשוט זה לא חסר לו. הוא לא צריך את ה'דייט' הזה בסוף יום כששנינו עייפים ואם אני מבקשת ישב איתי כמובן אבל לא ביוזמתו. כנ''ל מחוות קטנות במהלך היום. כמה אתן מצפות מהאיש שלכן שיעשה משהו כזה ואולי בכלל זה בסדר שזה בא רק מצד אחד..?

ברור שיהיה פעראיזמרגד1אחרונה

אתם שני אנשים שונים שמביעים ומרגישים אהבה בדרכים שונות.

בעיני זה בסדר גמור שזה מגיע רק מצד אחד, ואם יש משהו שאת מרגישה צורך שיהיה מצידו פשוט לבקש...

אני עם ילד 1 בן 9 חודשים ומרגישה קושי ענקאנונימית בהו"ל

תוהה לעצמי שוב ושוב איך אנשים מביאים עוד ונושמים.

אני באמת מרגישה שזה מאוד קשה לי כרגע ככה עם התינוק שלי ולהוסיף עוד 1 ועוד 2? וואו... מפחדת לקרוס עוד

קודם כל אם קשה לך אפשר להמתיןדיאן ד.

וחוץ מזה כשהם קטנים זה יותר קשה

כשהוא יגדל אפילו קצת זה כבר יותר קל

 

ולדעתי בילדים הבאים קצת יותר קל כי קודם כל הגדול קצת מעסיק את השני

וגם יש לך יד נוספת, נגיד את צריכה משהו מהשולחן את מבקשת עזרה מהגדול שיביא לך (כמובן אם הוא זורם חח)

אז לא נהיה יותר קל, אבל זה לא הקושי הנוכחי כפול שתיים.

אני גם הרגשתי ככהאיזמרגד1

אבל- גם כשהם גדלים הקושי פוחת, וכשהגדולה הייתה בת שנתיים הרגשתי שאני מסוגלת לעוד הריון

וגם עשיתי תהליך מאוד משמעותי עם ההורות שלי, לקבל את זה שהחופש שלי הלך ושהורות זה אתגר ועכשיו עם שניים הרבה יותר קל לי ממה שהיה לי עם אחת לפני התהליך שעשיתי...

אל תשווי את עצמך לאחריםמתואמת

לכל אחד יש כוחות אחרים, וגם התינוקות שלהם אחרים.

יכולה לומר לך שאם הבת השמינית שלי הייתה הבכורה - הייתי מרגישה כמוך... אבל ה' בירך אותי בילדים רגועים בהתחלה וגם בלידות קלות בהתחלה.

אם את מרגישה שאת קורסת, כנראה שהילד שלך יחסית קשה לגידול, אז אל תשפטי את עצמך❤️

ובינתיים תנסי לבדוק איך את יכולה לא לקרוס ואיך אפשר גם לעזור לילד שלך, שיהיה קל וכיף יותר לגדל אותו...

כל אתגר בחיים שמתמודדים איתו פעם ראשונהאמאשוני

נראה גדול מאוד,

ואם הקושי גדול, לא נראה שאפשר לעבור את זה שוב.

תזכרי באתגרים שהיו לך פעם, תנסי להיזכר בתחושות.

הפעם הראשונה שנסעת בתחבצ לבד

הפעם הראשונה שעשית בגרות

הפעם הראשונה שעלית על ההגה..


כרגע הקטן שלך תינוק ממש, כדאי להשקיע את האנרגיות בלהבין האם ניתן, ואיך ניתן להקל עכשיו, ולא להתעסק באיך עושים זאת שוב

זה שיש כאלה שיולדים צפוף, זה לא הסטנדרט, רוב העולם החופשי שמתכנן ילודה, לא בוחרים ללדת במרווחים קטנים וזה מעיד שאכן לגדל ילד דורש הרבה משאבים ולא מהר נכנסים להרפתקה הזו שוב.


הבדל נוסף הוא כשיש כבר גדולים אז גם מקבלים הרבה פידבק על חווית ההורות מעבר לחיוכים וזה גם נותן כוחות לעוד.

(למשל תהליך שעושים עם ילד והתהליך מצליח, זה מאוד מחזק)

הגיוניoo

להרגיש קושי ענק עם תינוק קטן


חלק מהאנשים שמביאים ילדים צפופים קורסים/ חיים בהשרדות


יש נשים שמוכנות להיכנס לסחרחורת של חיים סביב ילדים ולידות

ויש שלא


הסטנדרטים והציפייה מהחיים

יכולים להיות שונים מאוד מאישה לאישה

כדאי לך לתכנן את החיים ככה שיתאימו לרצונות והצרכים שלך ולא לפי מה שמתאים לאנשים אחרים 

אני יכולה לספר על עצמיפרח חדש

שילד ראשון היה קשה מאוווווד

זה שינוי כל כך גדול מכל מיני בחינות

וגם התינוק שלי לא היה תינוק הכי קל ונוח

היום עם 5 ילדים אני לא מרגישה ככה!

לעיתים נדירות אני מגיעה לקצה אבל זה בדכ בשילוב הרבה דברים יחד.

למדתי להתאים את החיים שלי למצב הזה, אמא לילדים

זה לוקח זמן אבל אפשרי.


חיבוק! מתמקדים בכאן ועכשיו... ממשיכה לכתוב בפניםליני(:
כל אחד והחבילה שלו... והחיים שלו. והיכולות שלו... אני ממש בעבודה לקבל את עצמי עם זה. כי לא קל לי לא להיות בהיריון ולא האחרי... אני מגיעה ממש לקצה שלי וזה חלק מהשיקול אצלינו אם ומתי אפשר לחשוב על עוד היריון/ילד. ולפעמים הייתי רוצה שזה יהיה לי פשוט יותר אבל זה לא... וזה בסדר. ואת נורמאלית. ויש עוד המון כמוך. מקווה שיש לך תמיכה לעכשיו... ושאת לא לבד עם הקושי והרגשות השונים...♡
מזדההשמ"פ

גם אני הייתי בתהייות האלה

והייתי עם יחסית ילד נח מאוד, הרבה עזרה ועדיין הרגשתי חנוקה ממש וקורסת גם פיזית ונפשית

לקח עבודה עצמית להבין שאני לא כמו אלה שמביאות צפופים  ( אולי בעתיד, מי יודע ) ואולי גם יהיה לי פחות ילדים ממה שחשבתי

בפועל רק שהוא היה בן שנתיים יכלתי לחשוב על עוד הריון ולקח עוד כמה חודשים עד שהיה לי אומץ להפסיק מניעה.

לדעתי המעבר לילד ראשון קשוח ממש

גם פעם ראשונה שהגוף עובר את הכל וגם פתאום את כבר לא "חופשייה" וצריך להסתגל לאמהות.

מוסיפהשמ"פאחרונה

לא ציינת דכדוך וכו' אבל יכול להיות שזה דכאון אחרי לידה?

לי היה התפרצות אחרי הלידה של חרדות וגם דיכאון קל וזה היה חלק גדול מהקושי ( אומרת את זה במבט לאחור )

את איתו בבית?המקורית

את עובדת?

מניקה?

ישנה טוב? מתאווררת?


 

תנסי קודם כל לחפש את הנקודה של הקושי ולתת לה מענה. יכול להיות שזה דכאון אחרי לידה?

אם מאוד קשה לך לא חייב לחשוב על זה עכשיו. אפשר להשאיר את המחשבות האלה לזמנים אחרים


 

אני יכולה לומר שלא סבלתי בכלל ב"ה בילד הראשון. אז יש גם חוויות כאלה. ואיך עוד? כי באמת רציתי מזה עוד, אבל אז כן הגיע קושי ועצרתי

ממרחק של שנים יכולה לומר שהשנים הראשונות באמת הכי קשות אבל בדיעבד במחשבה שלי היה לי עדיף הקושי בשביל שניים ולא להישאר עם אחד כי הגיע שלב שהם מעסיקים אחד את השני וזה משמעותי אבל באמת רציתי את זה. וגם הקלתי על עצמי ככל הניתו

חיבוק❤️


 

 

 

איך אתן מורידות חוםשירה_11

אני פחות בעד משככי כאבים ויותר בעד לתת לגוף לעבוד

אבל בלילה מלחיץ אותי לישון כשהחום עולה ואני לא בשליטה

ואני תוהה מה נכון לעשות 🤔


עם בגדים רטובים במים קרים?בשורות משמחות
צורך בשקטדרקונית ירוקה

ראיתי ש @אמאשוני התייחסה לזה בשרשור אחר ולא רציתי לנצלש.

בת 5 עם מאפייני מחוננות מתלוננת כבר הרבה זמן על צורך ב"שקט". היא בחדר עם שני אחים קטנים יותר. היא במיטת גלריה, חשבנו שזה יתן לה את המענה לצורך, אבל לא מספיק עזר. יש חדרים נוספים בבית אבל היא לא רוצה לישון בחדר לבד (הצענו).

הצענו גם שתלך לישון אחרי האחים שלה ובינתיים תקרא ספר בסלון, אבל גם את זה היא לא רוצה. היא מעדיפה לקרוא במיטה שלה.

יש רעיונות איך לעזור לה?

שקט במובן של פרטיות או שהם עושים רעש?כורסא ירוקה

לרעש אפשר לקנות אטמי אזניים

אני חושבת ששקט במובן של גירוייםדרקונית ירוקה
היא אומרת שקט במובן של לא רעש, אבל לי זה מרגיש יותר מוצפות
היא צריכה שקט מרעש?מתואמת

כי אם כן, אז מן הסתם האחים שלה הולכים לישון לפניה, ואז לכאורה אמור להיות לה שקט...

בכל אופן, נשמע שהצעתם לה את כל הפתרונות האפשריים, והיא סירבה. אז נשמע שיש כאן משהו עמוק יותר מזה...

עשיתם לה אבחון מסודר למחוננות ובכלל? יש לכם עם מי להתייעץ עליה?

לא עשינו איבחוןדרקונית ירוקה

אבל יש לה הרבה מאפיינים ושני ההורים שלה מחוננים, כך שזה מאוד סביר.

איבחון יתן משהו בגיל כזה?

במיטת גלריהאמאשוני

יש הרבה חפצים/ צבעים?

צורך ב"שקט" זה בעצם צורך בהפחתת גירויים,

לאפשר למוח לבצע עיבוד נתונים בלי העמסה של עוד ועוד מידע.

כדאי להציע לה להקשיב להרפיות ודברים מהסוג הזה, זה גם ממסך את הרעש, וגם מאפשר שחרור.

מה יש מתחת למיטת גלריה? אולי אפשר לסגור שם עם וילון ולשים שטיח עם פוף שהיא תוכל לקרוא שם ואז זה סוג של "לקרוא במיטה"

אפשר לנסות לארגן לה באחד החדרים פינת קריאה משלה, עם נוחות של מיטה, גם בלי לישון שם את שנת הלילה (לישון לבד יכול להיות מפחיד בגיל הזה, זה לא אומר שאין לה צורך ב"שקט",

אלא שזה לא הפתרון הנכון לה כי זה מתנגש עם עוד צורך שקיים אצלה)

וגם כמו שהגבתי בשרשור ההוא,

לשקף לה מה היא מרגישה.

לאמירה "הם עושים לי רעש" לא לענות בסגנון של "אבל זה החדר שלהם מותר להם"

אלא לענות, אנחנו מבינים שזה מעמיס עליך ואת רוצה שקט מצד אחד, מצד שני לא רוצה להיות לבד/ רוצה להיות במיטה. זה באמת קשה כשרוצים גם שקט וגם להיות במיטה ואין שקט בחדר. אבל זה החדר שלהם גם והם צריכים להתלבש.

יש לך רעיון מה יעזור לך?

אם היא מתעקשת אז לומר, אני מכבדת את הבחירה שלך לקרוא במיטה. אני מצטערת אם יהיה לך רעש.

אם תרצי לדבר על זה/ לחשוב יחד על פתרון, אני כאן בשבילך. (ולהמשיך את השגרה עם האחים כרגיל. ההבנה לסיטואציה לא מנהלת אותך מבחינת ויתור על הצרכים של השאר, אבל כן מאפשרת חיבור לתחושות שלה)

פתרון שכדאי לשקול אם לא מפריע לך,

לאפשר לה לקרוא במיטה שלך/ בחדר שלכם על פוף או משהו, יש משהו מאוד מנחם ועוטף להיות קרוב למשהו של ההורים, גם אם הם לא בחדר באותו זמן.

אפשר גם שמיכה/ בגד שלך.

כן גם בגיל 5 יש בזה משהו מנחם, לא רק בגיל שנה..

בזמן שהאחים שלה הולכים לישון בחדר, מן הסתם את איתם, לפי הפתרון שהצעת היא אמורה להיות לבד בסלון?

אם כן אני חושבת שאני יכולה להבין למה היא לא התחברה לרעיון, אל תשכחי שזה שהיא יודעת לקרוא לא אומר שהבשלות שלה היא כמו גיל 7,

ובגיל 5 זה הגיוני שפחות אוהבים להיות לבד בשעות החשיכה.


אפשר להקדים את ההתרגעות לשעות האור. כלומר לאפשר לה חלון זמן אחרי הגן שבו היא נרגעת, ואז בשעות הערב היא כבר פחות מוצפת מכל ענייני היום.


בכל אופן, אם היא מתעקשת להיות איתכם בחדר ילדים, אפשר להציע לה להניח עלייך ראש, או להתכרבל עם אח קטן במיטה שלו, אם זה לא מפריע להרדמות,

אוקסיטוצין יכול לסייע לשניהם.

(לה להירגע, לו להירדם, לא תמיד זה עובד, לפעמים זה מפריע, אבל כדאי לבדוק)


בכללי (בלי קשר למה שתיארת) תזכרי שהיא עדיין ממש קטנה.

לפעמים קל לשכוח את זה כי היא חכמה מאוד ומבינה דברים לעומק וגם יש לה שני אחים שקטנים ממנה אז התחושה היא שהיא ממש כבר גדולה.

תודה על התשובהדרקונית ירוקה

זה באמת מרגיש כמו שקט במובן של פחות גירויים.

המיטה שלה בצבעים רגועים ואני משתדלת לסדר לה, אבל היא אוהבת לשמור בקצה המיטה חפצים שלה (יש לה מגירה ובכל זאת היא אוהבת) אז המיטה לא לגמרי ריקה מגירויים.

הרפיות זה רעיון טוב, ננסה

ניסיתי לסגור מתחת לגלריה, הילדים לא התחברו. אני אנסה באמת לסדר לה פינת רוגע שוב.

נתת הרבה רעיונות טובים, תודה

באמת חשבתי שהיא לא תרצה להיות לבד, אבל אלה הםתרונות שחשבתי עליהם כדי לתת לה שקט.

ואני תמיד מזכירה לעצמי שהיא רק בת חמש 😅 אז מקווה שאנחנו נותנים לה את המקום להיות קטנה

אפשר לסגור את הגלריה עם וילון?רוני 1234אחרונה

אולי לקנות לה אוהל?

אולי היא יכולה להיות בשקט בחדר השני ואחר כך לישון בחדר עם האחים?

התייעצתי פה לפני כשבועיים על כוויות שהתינוקת קיבלהמתואמת

ב"ה רוב השלפוחיות שנוצרו לה נעלמו מעצמן אט אט, אבל עכשיו באחת הידיים יש לה נפיחות במקום שהייתה שלפוחית וגם מוגלה כזו. (זו היד שהיא משתמשת בה להתקדמות בישיבה על הרצפה, אז הגיוני שנכנס שם משהו☹️)

מה צריך לעשות עם זה?

הנטייה שלי היא 'לפוצץ' את המוגלה במשהו מחוטא ואז לחבוש ולקוות שהיא לא תוריד את התחבושת, אבל אני לא יודעת אם אני צודקת...

(לכאורה זה לא מפריע לה, רק אם נוגעים בזה זה כואב לה)

הייתי מתייעצת עם רופאהמקורית

אולי צריך משחה אנטיביוטית וחבישה

ולא הייתי עושה שום דבר בבית כדי לפוצץ לה את המוגלה. זה יכול חלילה להזדהם

תלכי איתה דחוף לרופאאישהואימא

כנראה זה זיהום. טוב וחלילה שלא יתפשט.

(לבעלי היה זיהום ביד ואישפזו אותו כמה ימים כדי שיקבל אנטיביוטיקה דרך הוריד)

זה נשמע שהזדהם וצריך אנטיביוטיקה. ללכת לרופאבאתי מפעם
תלכי לרופא. בנתיים תמרחי לה משחה אנטביוטית שישאמהלה

בבית כמו מופירוסין. אם אין לך אופציה לראות רופא בקרוב תתיעצי עם רופא טלפונית ושיתן לך מרשם.

חשוב מאד לטפל בזיהום לפני שמחמיר ומתפשט חלילה.

ו-בשום אופן לא לפוצץ מוגלה!!! זה ממש עלול להחמיר את המצב במיוחד שהיא עם היד על הרצפה

תודה לכן!מתואמת

היינו איתה אצל הרופא לפני כשבוע וחצי כי חשבנו שאולי זה הזדהם, והוא אמר שלא אבל שליתר ביטחון נשים לה פולידין/יוד.

קנינו את זה באמת, אבל הרוקח אמר שזה רעיל במאכל, וקצת נלחצנו שהיא תכניס את היד לפה אחרי שנשים לה, אז בפועל שמנו לה פעם אחת בלבד...

יעזור אם נשים עכשיו?

לא נראה לי שנצליח היום להגיע לרופא...

כן. ותחבשוהמקורית
תודה! בסוף בעלי הלך איתה לטר"םמתואמת

נקווה שישתחררו משם מהר עם הוראות מה לעשות...

(יש לי נקיפות מצפון שלא אני הלכתי איתה, אבל רציתי לסיים לארגן לשבת...)

כל הכבוד שהלכתם עוד לפני שבת. וממש בלי נקיפותאמהלה

מצפון. עשית בדיוק מה שנכון לעשות במצב הזה.

בשורות טובות

תודה רבה!מתואמתאחרונה
ב"ה השתחררו מטר"ם, עכשיו צריך לקנות תרופה...
אני גם מעדיפה שבעלי יילך כשאפשר... רפו"שיעל מהדרום

אולי יעניין אותך