הכי אמיתי פה בכל הסיפור.
כמה שיחות שהיו לי עם הרב בן שלמה, הוא סיפר על זוגות שבאים עם בעיות בשלום בית וכשחופרים קצת רואים שזה מתחיל מענייני אישות וטהרה.
ובכלל, אין לי דור אחר להשוות אליו, כי לא חייתי באף דור אחר, אבל היום המון המון זוגות חווים קשיים בזוגיות. קשיים ומצוקות. לא סתם אחוזי הגירושין עולים , בכל המגזרים.
אז כשחיי משפחה על כף המאזניים, וכולנו יודעים מה ערך חיי המשפחה בעידן הפוסט מודרני שבו אנחנו חיים, וכולנו מבינים שמשפחה נורמלית היום זה אי של שפיות בתוך שגעון גדול, אז בעיני זה כל כך אמיתי להגדיר את המצב כ"שעת הדחק". כן, חיי משפחה היום זה לא ברור מאליו. משפחה עם אבא ואמא שמחים וילדים, זה לא ברור מאליו. אז אם הרב בן שלמה עושה מאמץ הלכתי, בלי לפגוע בבסיס ההלכתי כהוא זה, כדי לנסות להקל כמה שיותר - זה פשוט ברכה.
והלוואי שכמה שיותר זוגות יקיימו את הלכות טהרת המשפחה, וישמחו בה, וח"ו שלא יהיה הפוך- שישברו מהקושי ויפסיקו לקיים גם את הבסיס. וגם זה קורה, לצערינו.
אז שוב, אולי לא כולם מסכימים איתו, אבל זה פשוט כל כך ברור לי שהדרך שלו מצילה זוגות, ואולי מצילה אנשים מבגידות ומי יודע ממה עוד. וגם אם הדרך שלו עוזרת לנשים לקבל את טהרת המשפחה בנחת ולא בהתנגדות- והיה זה שכרו, באמת!!
ורק עוד דבר אחד. ר' נחמן היה אומר, וגם בכתביו שנכתבו ע"י ר' נתן, מוזכר- לא להחמיר. יש שו"ע. היתה תקופה באירופה שבה הסמל של חסידי ברסלב היה השו"ע שהם החזיקו בידיהם.
אז גם מהכיוון הזה אני מתחברת לענין. אני יודעת שיש דרך רעיונית שאומרת שהחמרה בהלכות מביאה ליראת שמיים. אני גם יכולה להבין ולהזדהות עם הדרך הזו בנושאים מסוימים. אבל יש דרך רעיונית שאומרת שתעשה את הבסיס ההלכתי, ותשמח בזה.
ובסוף, פעם שאלו את האר"י הקדוש איך הוא זכה להשיג מה שהשיג, והוא ענה ואמר שבזכות השמחה במצוות הוא זכה להשגות הרוחניות שלו. יש מעלה מאוד גדולה לקיום מצווה בשמחה ולא בקרעכץ. נכון, יש גם מעלה בקיום מצווה גם כשזה פחות משמח אותך. אבל אם אפשר לאפשר, באופן רחב, לאנשים, לשמוח בקיום מצווה, אז בעיני זה ערך גדול מאוד