הרב זכריה בן שלמהאנונימית בהו"ל
מי יודעת להגיד לי על מי הוא מתבסס ואיך הפסיקה שלו עובדת?
איזה רבנים מסכימים איתו וכו...
אנחנו רוצים להתייעץ איתו אבל רוצים קודם להבין בדיןק במה מדובר ואיך הוא מצליח להתיר ככ הרבה מצבים שרבנים אחרים לא...
בבקשה בבקשה לשמור על כבוד תלמידי חכמים בשרשור!
אני רק רוצה להבין, ממש לא רוצה שיצא מפה זלזול לשום כיוון ובשום רב
תודה❤
נראה לי מפחדים לענות 🙃מחי
אני לא מכירה אותו מספיק,
ממה שהבנתי הוא קצת בדעת יחיד בצורת הפסיקה שלו.
אומרים שהשיטה שלו היא להחמיר בשלום בית ולהקל בנידה.
זה פחות או יותר מה שאני יודעת
אחרי השרשור הקודם עליו לא חושבת שיענו לך🙈😉אנונימיות
תחפשי פה בפורום זה היה לא מזמן.
אני אישית לא מכירה אותו
עוד עצה עבורך - תעשי חיפוש גוגלאנונימיות
עשיתי עכשיו ויש עליו המון שרשורים מפעם ובפורום כיפה
אני לא מבינה בפסיקות וברבנים.קופצת
אבל כששלחתי את בעלי להביא לי היתר בנושא, ובלי זה הוא לא חוזר - הוא הגיע אליו.
אני יודעת שעשה גוגל וקרא עליו ושמע אותו.
מה שהוא הסביר לי זה שהוא מסתמך על דעת יחיד שלא כולם הולכים לפיה. ( אבל כזאת אני, מיוחדת😌😅)
אני אנסה לענותמקרמה
יכול להיות שאני לא מדייקת וממליצה ממש לשאול אותו בדוגרי.
הוא יוצא מתוך תפיסת עולם שצריך לעשות את המקסימום שבמקסימום ע"מ למצוא את הפתרון ההלכתי ע"מ להתיר זוגות
שלום הבית מאוד מאוד חשוב לו ולכן גם חשוב לו לוודא שהפסיקה שלו מקובלת על שני בני הזוג
מכירה כמה וכמה זוגות שישבו איתו שניהם והוא הסביר לבעל למה הוא פסק מה שפסק ועל מה הוא מסתמך.
זה ממש מפעל חיים שלו
וכל המטרה שלו היא להיטיב
מתוך מודעות מאוד גדולה לקושי הזוגי ולא רק הפיזי בזמן נידה.
יש לו גם מודעות מואוד גדולה לפן הנפשי שהרבה נשים עוברות בזמן נידה.

לעניין צורת הפסיקה שלו לפי הבנתי (וכאן יכול להיות שאני לא לגמרי מדייקת ומקווה שאצליח להעביר את רוח הדברים)

הואעושה הפרדה גדולה בין עיקר הדין ותוספות ומנהגים שהתקבלו עם השנים
ובשעת הצורך גורס שאפשר לרדת לעיקר הדין כשהוא בוחן מה עומד מנגד.

אני אתן מנסיון אישי שתי פסיקות שהוא פסק לי והסביר לי מה עומד מאחוריהן.

כשקיבלתי מחזור החישוב מהיר גיליתי שביום הטבילה אנחנו נהיה בחו"ל שאין אפשרות לטבול במקווה מוסדר פחות מ8 שעות נסיעה. מקור מים טבעי לא היה רלוונטי כי מדובר במדינה קרה מאוד וחורף.
המשמעות היא לטבול רק כשחוזרים לארץ.
קיבלתי ממנו היתר לעשות הפסק ביום הרביעי למרות שאני אשכנזיה וכך טבלתי בערב הטיסה

מקרה שני קצת יותר מפתיע.
כאמור אני אשכנזיה, כך שנוהגת לעשות הפסק ביום החמישי.
קיבלתי ממנו הנחיה שבימים בהם אני מעונינת בהריון ולא לוקחת מניעה לעשות הפסק ביום הרביעי ע"מ לטבול מוקדם יותר ולהפחית את הסיכוי לפספץ ביוץ ואילו בזמנים שאני על מניעה לחזור למנהג אשכנז של הפסק ביום החמישי.
מתוך רציונל שהמטרה של היכנס להריון חשובה וזו מצווה גדולה והיא קודמת למנהג אשכנז,
ובשיקלים הללו ומנהג עדות המזרח מספיק טוב גם עבורי (לא זוכרת עם הגיל שלי ואורך המחזור החודשי שלי היו גם פקטור, אנם זכור לי נכון רק אחרי שכבר קיבלתי את הפסיקה הוא נחשף לנתונים ואז חיזק את עמדתו)

מדגישה שהפסיקות נתנו עבורי במכלול הנתונים שלי ויכול להיות שיש נתון חשוב שהיווה שיקול משמעותי שאני לא מודעת אליו ולא רשמתי פה,

בהצלחה
רק מעירהמחי
שההיתר לעשות הפסק ביום הרביעי הוא לא כל כך קיצוני ויש הרבה רבנים שמתירים זאת בשביל להיכנס להריון, כשיש בעיות עם ביוץ מוקדם.
יש לו היתרים הרבה יותר קיצוניים שלא מקובלים על רוב הרבנים.
כשיש ביוץ מוקדם לרוב באמת יתירו להקדים את ההפסקהשקט הזה
אבל לא בצורה גורפת כמו שנפסק לה.

לרוב יתנו את זה בפרישה יום לפני המחזור (זאת אומרת בעצם להתחיל לספור את החמישה ימים כבר מיום לפני שנאסרים) וגם, רק כשידוע בוודאות שיש ביוץ מוקדם

האפשרות להקדים באופן קבוע כי היא מנסה להכנס להריון גם אם היא לא בהכרח מפספת את הביוץ היא כן מקלה יותר
נכוןמחי
אבל בכל זאת זה היתר יחסית מקובל, כמובן שתלוי בכל מקרה ספציפי ובכל הפרטים, אבל זה לא משהו הזוי.
בשונה ממקרה אחר שמישהי כאן סיפרה שהוא אמר לה שהיא יכולה לטבול באותו יום, בלי שעשתה הפסק ובדיקות, והיו לה מלא כתמים אחרי לידה, והסתמך על איזו שהיא בדיקה אחת שהיא עשתה שהוא החשיב אותה כהפסק.
אני לא זוכרת את הפרטים ולא רוצה סתם לדבר על רב שאני מכירה, אבל חשוב שידעו שיש לו היתרים מאוד מאוד קיצוניים ולא מקובלים
על רב שאני *לא מכירהמחי
אני גם מצטרפת..טובה ומתוקה
גם אני קראתי את השרשור הקודם..
וחושבת שעיקר הבעיה זה שזה היתרים מפליגים שניתנים ביד מדי קלה על ההדק. אותה אחת כתבה שם אם אני לא טועה-שמבחינתה לא היה שום צורך להחמיר כ''כ ב'שלום בית' ושהזוגיות שלהם לא היתה נפגעת גם בלי ההיתר המטורף הזה

אבל מצד שני כן שמעתי שהוא תלמיד חכם גדול וכן רבנים מגבים אותו

אז לא יודעת.. חושבת שמי שחושבת שהיא במצב רגיש שמחייב הקלות מכבר להורמה שתפנה אליו

ומי שלא- אז אולי עדיף לרבנים יותר קונבנציונאליים

אבל זה הדעה שלי..
מי הרבנים שמפנים אליו?תיתי2
מי הרבנים שאומרים שהוא פוסק מקובל בתחום?
מה שאני רואה אלה בעיקר שמועות שיש רבנים כאלה...

לדעתי, יש לנו אחריות *למי* לפנות,
במיוחד בדור שבו הכל זמין, ורב גוגל יכול להתיר הכל מיד.
גדלנו על מושג "רב", בעולם של קהילות, היתה היררכיה רבנית מאוד ברורה ופשוטה. היית בקשר עם הרב המקומי, שהפנה אותך הלאה במקרה הצורך, וכל הרבנים קיימו קשרים של אמון ובקרה אחד לגבי השני.
היום זה קצת יותר מורכב.
כל אחד יכול לפנות לכל רב בכל רגע נתון, ואין לנו הציבור באמת פרמטר ליכולת פסיקה של הרבנים.
כי ביננו, הטיעון הזה "מהדר בשלום בית ומקל בטהרת המשפחה" שנפוץ באינטרנט - ככל הנראה לא עומד בשום סטנדרט הלכתי בתור טיעון... אבל אני לא יודעת, כי ההבנה של בהלכה, ובוודאי בפסיקה, שואפת לאפס, כמו רובנו המוחלט.

ולכן, הדרך לדעת *למי* לפנות, וממי לקבל,
עוברת בכלל מאוד פשוט ומוכר הלכתית - דעת הרוב.
האם רוב הרבנים מסכימים עם פסיקתו?
האם רוב הרבנים מסכימים עם סמכותו ויכולתו לפסוק?
יש הרבה פסיקות חריגות ויוצאות דופן, ועדיין הרב הפוסק מקובל על שאר הרבנים הגדולים המובהקים (למי שחושבת להביא כדוגמא את הרב עובדיה...).


אחרי הכל, אני חושבת שאפשר לעמוד בנסיונות קשים, שאפשר לפתח את השריר של מסירות נפש לדבר ה', שאפשר לבנות קשר זוגי גם מתוך אתגרים קשים בטהרה - ויהיה זה קשר זוגי עמוק ומשמעותי אפילו יותר. אם זה הניסיון שהזדמן לפתחנו, כנראה מיועד לנו ומסוגל להביא לבירור חשוב בקשר (אגב, גם אם הגענו משם לגירושין - זה ממש לא רק בגלל היעדר מגע.).
אנחנו מסוגלים להרבה יותר ממה שנדמה לנו, גם בתחום הזה, למרות הרוחות החיצוניים של פורקן ויצרים.
ומלבד זאת, יש מספיק רבנים קשובים, רגישים, שהולכים רחוק עם הרצון להקל ולעזור.
אני יודעת כי אני עמוק בתוך ההתמודדות כבר שנים, בקצה הרצף שלה, עקב שילוב נסיבות רפואיות.
"מהדר בשלום בית ומקל בטהרת המשפחה"מקרמה
זה בהחלט לא טיעון הלכתי
זה השקפת עולם ומניע
את הפסיקות שלו הוא בהחלט מעגן בטיעונים הלכתיים.

ולגבי הפסקה האחרונה ("אחרי הכל ..)
בהחלט אפשר
אבל זה ממש לא אידיאל ומשהו שצריך לשאוף אליו
ואני מבינה שאם כתבת את זה אז את כנראה לא ממש מחזיקה באותה השקפת עולם כמוהו
אבל לכתוב כזו הודעה בשרשור שהנושא שלו הוא רב ספציפי ועוד לכתוב שאין לך הבנה בהלכה ופסיקה זה צורם
למה זה קשור אחד לשני?תיתי2
אמירה כללית של חיזוק ויכולת.
כן, אני רואה בטהרת המשפחה אידיאל. אחד ה-אידיאלים היום. אידיאל מוצנע, אידיאל פנימי, מסירות נפש סודית שהיא בינך לבין בורא עולם, בינך לבין בעלך.
בתוך עולם שכל כולו מנסה לפרק את הטהרה ואת הקדושה ואת הקשר הזוגי.
כולנו נושאים וחיים את האידיאל הזה, בין מי שהזדמן לו תקופות טהרה ארוכות, דרך מי שטובלת כל חודש, לבין מי שמדממת בלי הפסקה במשך חודשים. כל אחת ומה שהקב"ה שלח לה.
וכן, אני חושבת שאפשר להתמודד, גם אם זה אומר טיפול זוגי, או השקעה זוגית מתמשכת בדרך אחרת.
ויש הקלות מרחיקות לכת גם בקונצנזוס, למי שמצבו מצריך זאת, בין בנסיבות רפואיות, בין בנסיבות זוגיות. הן מגיעות עם תהליך של קשר אישי יותר משמעותי עם רב פוסק, ובלי קשר לנושא אני חושבת שזו ברכה גדולה לבית ולקשר הזוגי. להיות בקשר עם הרב ולא בוואצאפ.
עד כאן הרעיון שכתבתי, שאינו נוגע בבחירה עצמה למי לפנות ומה לעשות. רק דיברתי על עצם ההתמודדות. שלרוב מתייחסים אליה במשהו שמרגיש לי כחולשת רוח, כהתמודדות על סף בלתי אפשרית, מציגים את זה כאילו כל קושי בטהרה עלול להביא להתפרקות הבית. אני יכולה להבין ולהתחבר כי באמת שיש רגעים מאוד קשים, במיוחד בתחילת הדרך של התמודדות מורכבת עם טהרה (אבל כמובן גם בהמשך). ומפרספקטיבה של שנים, יש בי רצון עז לומר שאפשר לצמוח, שאפשר ליפול ולקום, שאפשר לקבל פה מתנה של סיפוק פנימי גדול מעמידה בניסיונות קשים.

המשפט "מחמיר בשלום בית ומקל בטהרה" שבא לומר כאילו רבנים אחרים לא אכפת להם מספיק משלום בית, הוא גם לא בדיוק נעים לאוזן, וגם לא מגיע מתוך העולם ההלכתי.
אבל לא אכפת לי שתגידו אותו.
כל עוד מותר לי לומר אחרת.
נקודת המוצא שלי ביחס להלכה היא:קופצת
ה' שמח כשאני שמחה.
אני יודעת שאני מנפצת את מיתוס ה"יהודי הסובל" . אבל אני באמת מאמינה שכשאני הולכת לרב כלשהוא והוא התיר לנו - ה' פשוט פוצח איתי במחול!! סליחה על העממיות, אבל שואג איתי משמחה.

אז נכון, התרגלנו לראות בקושי ובסבל כמשהו קדוש, רוחני והירואי.
אבל אני לא שם. באמת מאמינה שכל היתר קטן שאני מצליחה למצוא, אני גורמת הרבה נחת שם למעלה.

ולענין הצמיחה מנסיון. ודאי שכך! הקשיים מגדילים ומצמיחים אותנו!!
ועדיין התפילה היא - אל תביאנו לידי נסיון.
אני חושבת שהעבודה שלנו היא ךשמוח במצוותאביול
ולא לשמוח כשמקבלים היתר.
ברור שאני אפצח בריקודים אם אקבל היתרים לכל מה שאני רוצה. זה לא אומר שזה מה שנכון.
סבבה. אני לגמרי מרגישה את ה' שמח איתי,קופצת
אם זה כשאני שמחה כי קרה לי משהו טוב היום ואם זה כי קיבלנו היתר ואנחנו מותרים.
מה לעשות, כזה הוא הקשר שלנו🤷‍♀️
ואם דחוף דווקא לשמוח במצווה עצמה - אזקופצת
אני שמחה מאוד לקיים את מצוות שלום בית, אהבה בין איש לאשתו, קיום יחסים וכ'ו
חחח...לגמריבת 30


וואי לא היית פה הרבה זמן!אמא לאוצר❤
אני צודקת?
התגעגענו!
את חסרה..❤
נכוןבת 30

אני בלי סמארטפון...אז מגיעה למחשב מידי פעם...

החיים יפים בלי סמארטפון

נכון..אני גם בליאמא לאוצר❤
עכשיו מתלבטת האמת אם לעבור..כי כבר נהייה לי מאד קשה
כן, זה מסורבל.בת 30

אבל יש לי וואצאפ במחשב. זה מקל

וואי אני איתךבת 30

יש מספיק התמודדויות בחיים.

לא צריך גם להתאמץ מאוד מאוד כדי לשמוח במצווה, אם אפשר לשמוח בה בקלות

לא פלא...😉קופצת
אם אני זוכרת נכון, אנחנו יונקות מאותם מקורות תורניים..
מתכוונת רבינו?בת 30


אלא מה?!😁קופצת
טהרת המשפחה היא בהחלט אידיאלמקרמה
עבר עריכה על ידי מקרמה בתאריך כ"ט באלול תשפ"ב 08:34
עבר עריכה על ידי מקרמה בתאריך כ"ט באלול תשפ"ב 08:30
להיות אסורים לא.
להתמודד עם קושי ונסיונות בהחלט לא.
וגם לא מסירות נפש

אפשר להיות מותרים גם תקופות ארוכות ועדיין הבית הוא בית טהור

בניגוד למיתוס, הרחקות ונידה הם לא כדי לחזק את הזוגיות ולא כדי לשמור על געגוע,
הם פשוט הלכה ישירה כתוצאה מדימום אוסר

ולכן לא רואה עניין בדיונים על מסירות נפש, על צמיחה מקושי.
זה לא עצם העניין.
וכן. אני בהחלט מחפשת לצמצם מפגשים עם המקווה למינימום
ולזכות במקסימום קרבה לבעלי

אני מוכנה ללכת בשביל זה רחוק לרב עח כתפיים רחבות מאוד, בקיא בהלכה בנושא הזה הרבה יותר מרבני קהילות,
שכן, בהחלט בא לחולל שינוי ומסתמך גם על דעות יחיד שבהחלט מגובות בידע הלכתי נרחב- לא חולקת על זה.
וזה ממש לא 'יד קלה על ההדק' או 'רב גוגל' או מושגים אחרים שנכתבו פה.
גם החולקים עליו אומרים שמדובר ברב עם ידע גדול שהפך את טהרת המשפחה למפעל חיים שלו






והמשפט הנל ממש לא בא לההראות או להגיד משהו על רבנים אחרים.
זה פרשנות שלך בלבד
לא הבנתי מה הטעם "לעמוד בניסיונות קשים", אםקופצת
אפשר להימנע מהם?
לא מחפשת להוכיח לעצמי ולאף אחד בכמה קושי אני יכולה לעמוד.

למה להתמודד עם קושי אם אפשר להימנע ממנו?
זה כנראה אופי וטיפוס אחר.
נכון, אין ענייןתיתי2
אני לא מנסה להעמיד את עצמי בניסיון
הניסיון מגיע אלי
אני כן חושבת שיש לי אחריות ובחירה איך לנהל את הניסיון.

וכמו שיש לי מצב רפואי, אני לא הולכת לכל רופא, אלא מחפשת רופא מומחה, מחפשת המלצות מיודעי דבר, ומשלמת הון על שר"פ,
כך לעניות דעתי צריך להתייחס גם לקבלת החלטה הלכתית.

הדברים לא בהכרח מכוונים למי שפונה לרב כזה או אחר, אין לי שום רצון לשפוט או לומר משהו לגביה. אלא בעיקר למי שמתלבטת.
מציגה זווית אחרת לנושא.
נו.. בדיוק כמו רופא! היטבת הגדר!קופצת
אנחנו באופן אישי עברנו מרב לרב, שאלנו, חקרנו ובדקנו, עד... שהגענו לרב הכי מומחה!!
לרב שרבנים אחרים אמרו לנו: לכו אליו, רק הוא יוכל להתיר לכם..

מבחינתי המשל שהבאת על רופא ממש מדויק! אבל לא למה שרצית ..
מעולה, למה לא מה שרציתי?תיתי2
שכל אחת תחיה את החיים שלה לפי העניינים שלה.
הרב אליעזר מלמדסליל
כותב עליו בספר שלו .

נו, הוכחה נוספת למה שכתבתי, ואכמ"ל.תיתי2
אז עכשיו זה הפך לשרשור ציונים לרבנים???מקרמה
נתתי ציון או שאני שולחת אותך לדרך לבדוקתיתי2
האם יש הסכמה רבנית רחבה לפסיקות בתחום טהרת המשפחה?
או אולי זו דווקא דוגמא למצב, שבו מדובר גם בדעת יחיד שאינה מקובלת על הרוב.

האם אמרתי משהו שהוא אינו *עובדה*?
האם חילקתי ציון?
האם נכנסתי לדיון הלכתי שאין לי יד ורגל בו?
לא.
אני רק מיידעת בעובדות.
למה כל כך חשוב לך לשלוח אותימקרמה
לבדוק איזה הסכמות או אי הסכמות יש על הרב בן שלמה
אם זה לא כדי להזהיר ספציפית עליו?

אפשר ליפות את זה במילים יפות אהל הסאב טקסט לא ראוי
מחזקת ואומרת, שאני ממש לא מרגישה שיש פה ציוניםשלומית.

וזה שאומרים על מישהו שהוא דעת יחיד, זה לא לשון הרע ולא שום דבר נגדו.

יש כאן פוסק, שהוא דעת יחיד.

האם בוחרים ללכת עפ"י הרוב או להסתמך על דעת יחיד?

עניין של כל זוג.

אבל זו עובדה פשוטה שמותר לומר

כל מילהחגהבגה
יכולה לספר לך שהרב לאו, הרב הראשיהשקט הזה
הפנה בזמנו את חמותי אליו.
היא אמרה לו שקשה לה מאד עם המצווה הזאת אחרי שרצה לאסור לה מראה מסויים הוא אמר לה "תמחקי את מה שאמרתי לך, תלכי לשאול מעכשיו את הרב זכריה בן שלמה"

גם הרב שלנו מפנה אליו לפעמים.

ואגב, לאחרות שכתבו פה שההיתרים שלו מרחיקי לכת . אז נכון שהוא מסתמך על דעות יחיד וכו' אבל צריך לזכור שמלכתחילה אנחנו נוהגות היום שצורה יותר מחמירה מהתורה ולכן לפעמים מתאפשר לתת היתרים 'מרחיקי לכת' אבל שעדיין מסתדרים עם נידה מדאורייתא
לגמרי יש לנו אחריות למי לפנותמקקה
רק שבעיני האחריות היא לפנות למי שלא מוסיף לנו קושי אלא מקל עלינו ככל האפשר
החיים מספיק מורכבים גם ככה, מה העננין להוסיף עוד
קראתי אותך עוד בערב חג והיה לי ממש קשה עם האמירותבית חדש
רק אומר שהרב בן שלמה התיר לחברה שלי איזה משהו ( אולי הפסק ביום הרביעי?) , אישה דוסית , מהדרין שומרת קלה כבחמורה, וזה מה שגרם לה להכנס להריון. אני זוכרת שהיא אמרה , איך חבל שהיא לא שמעה על הרב הזה עד היום..

ועוד אספר לך על חברה שכמעט הפסיקה לשמור טהרה ולהקשיב לרבנים עד שהגיעה לרב בן שלמה. .אז להגיד לאנשים , מסירות נפש ותתמודדו, זה לא בהכרח נכון ומאחלת לך שלא תהיי במקום שאת מרגישה שההלכה חוסמת אותך ומביאה אותך למבוי סתום
נשמה,תיתי2
שימי לב מה כתבתי.
לא כתבתי משהו על הרב עצמו.
לא כתבתי שאסור ללכת אליו.
לא כתבתי שום דבר על מי שכן בוחרת ללכת אליו.
כתבתי:
א. בתגובה לשאלה של פותחת השרשור, שביקשה דעות שונות
ב. כתבתי את דעתי שבדורנו יש לנו בחירה למי לפנות, ושיקול דעת.
ג. שיש משמעות להיות רב בדעת רוב או דעת מיעוט
ד. ובעיקר, עד כמה יש לו הסכמות.

זה כל מה שכתבתי.
לבחירת הקוראת האם וכמה להתייחס.

הוספתי ואמרתי, שאני מרשה לעצמי לומר כמה מילים על נקודת המוצא ההולכת ורווחת, שמשדרת חוסר אונים וחוסר יכולת להתמודד עם הלכות טהרה באופן גורף וכללי,
שאני פחות מתחברת, אני חושבת
א. שיש לנו יותר יכולת ממה שנדמה לנו, לפעמים זה דורש השקעה רבה בזוגיות כדי להתמודד, כמו טיפול זוגי, אבל יש רווח גדול מהתהליך הזה.
ב. עצם נקודת המוצא הזו מייצרת מציאות של חוסר יכולת.
ג. ולכן אני חושבת שנכון להרים את הרוח ואת המבט.
ד. בכל מקרה יש היתרים מרחיקי לכת גם בקונצנזוס, למי שצריכה
ה. והוספתי שתצטרכו להאמין לי שאני מתמודדת עם טהרה בקצה הרצף שלה. הפסק ביום הרביעי הוא היתר קליל לעומת מה שאני מקבלת בשגרה כדי להצליח להטהר. נדמה לי שאני יודעת מה קיים "בשוק" ההיתרים, ובמה כרוכה ההתמודדות,
ואני בטוחה שכל זוג צריך את המענה האישי המותאם לו.
אני כן חושבת שברגעי השבר והקושי, לי עזרה ההחלטה הפנימית לשמור טהרה בכל מחיר, והידיעה שזה אפשרי גם כשמאוד מאוד מאוד מאוד קשה. וכנראה בודדות פה עמדו במצבים שאנחנו עמדנו בהם ועוד נעמוד בהם. אם בכלל.
(בגלל שלרוב יש פתרונות רפואיים, ולנו אין, בגלל צירוף נסיבות רפואיות נדיר, מה שמוביל לאתגר מאוד גדול ומתמשך.).

אז לומר שאני אומרת "מסירות נפש ותתמודדו" זה קצת לא מדוייק.
אני אומרת מה עוזר לי.
לא עוזר לך? אל תקחי.
מקבלת, סליחהבית חדשאחרונה

פשוט מקריאה ראשונית זה היה נשמע ,מסירות נפש ותתמודדו, 

 

שזה אמירה שלפעמים גורמת לאנשים לא לפנות לרב שיכול להקל עליהם כביכול בשם צדיקות יתר...

 

ולכן אמרתי שאם יש מקרה שיכול לעזור ,שהפסיקה תשתנה , זה לא סותר מסירות נפש על המצווה, אבל למסור את הנפש ,על מה שצריך (ולא כביכול פול גז בניוטרל, למסור את הנפש ,ולגלות שאולי היה אפשר להתיר)

גם זה היה לימקרמה
שבשיחה איתו נאמר לי שאני טובלת היום.
ניסיתי להעביר את העיקרון לא פירטתי את כל הפסיקות שקיבלתי

ואני לא חושבת שלפי תפיסת עלמו מצב שלום הבית הוא בהכרח מדד להקלות
אלא שמגע בין בני זוג הוא אחת מאבני היסוד לזוגיות ולכן אם יש דרך להתיר זוגות היא קודמת להידור בטהרת המשפחה
דווקא לא נשמע לי הזוי בכלל בכללאמא לאוצר❤
מכירה היתר כזה מהרבה רבנים מזרמים שונים
לא מכירה אותו בכלל אז לא יודעת אבל ההיתר הזה ספציפי ממש לא כזה הזוי
שימו לב שיכול להיות פה בנות מהמשפחה שלו.פולשת לרגע**
יודעת על נכדה אחת...
תזהרו במילים שלכם, מעבר לזלזול ברבנים, אלא פשוט כי לא הייתן רוצות שיכתבו מילים קשות על סבא שלכן❤️
*****שימו לב בבקשה לא לגלוש ללשון הרע******יעל מהדרום
לק"י

אם זה יגיע לזה- הודעות יימחקו בלי היסוס.
כשאנחנו דיברנו עם הרב בורנשטייןאחת פשוטה
ושאלנו אותו על הרב הנ"ל, הוא אמר לנו שהפסיקות שלו לא מקובלות והן תמוהות מאוד בעיני מכון פוע"ה.

שכל אחת תעשה כפי רואות עיינה
מחילהבת 30

אבל יש הרגשה בציבור כאילו מכון פוע"ה הם הסמכות העליונה והמקובלת על כולם ואם הם אומרים משהו אז זו האמת הבלעדית כמעט.

אבל זה ממש לא כההץ 

יש לי הרבה הערכה למכון פוע"ה, שלא ישמע לא נכון.

אבל יש עוד רבנים גדולים, תלמידי חכמים, שפוסקים אחרת.

 כמו הרב דב ליאור למשל, בענין אמצעי מניעה.

מצטרפת לשאלה ועונהזאתעםהשם
במהלך הלידה מי שהכינה אותנו ללידה המליצה לנו להתייעץ איתו לגבי מתי נאסרים.
והוא אמר לנו שלא נאסרנו למרות שראינו שיצא קצת דם בפקק הררי, אז הקשבנו להדרכה שלו ובאמת המשכנו לגעת, בעיקר בעלי עשה עיסויים בגב בשביל לעזור עם הכאבים.
אבל עדיין מרגישה קצת לא בנוח עם זה וממש מרגישה שנגענו כשממש היה אסור.
פשוט בשטח כלכך רציתי את זה ! אז זה היה נשמע לי ממש הגיוני ומסתדר.
אם קיבלת היתר מרב, את לא צריכה להרגיש לא בנוחאביול
גם אם הוא רב בדעת מיעוט. עשית את מה שיכולת.
מכאן להבא את יכולה לבחור פסיקה אחרת..
תסתכלי בספר איש אישהאחת פשוטה
אני חושבת שכתוב שם שהפקק הרירי הוא בדין של כתם ואם לא יצא על לבן הוא לא אוסר..

בכל אופן גם לנו היה אותו סיפור ועוד לא הכרנו את הרב זכריה ןראינו שכתוב בספר הנ"ל (או בספר של הרב עובדיה, אני לא ממש זוכרת איזה) שזה כדין כתם.

ככה שאין לך מה להרגיש לא בנח
לנו רב אחר גם אמר שהפקק הרירי לא אוסר למרות שיצאטארקו
עם קצת דם
^^אמא לאוצר❤
כי הוא בוודאות לא מתוך הרחם אלא מהפתח
זה לא פסיקה כזו חריגה לגבי הפקק הרירימיקי מאוס
הרי ידוע שהוא בכלל מגיע מצוואר הרחם והדם הוא גם מהצוואר. אז יש הרבה שמקלים
ויש שלא

אבל וודאי שמעיקר הדין יש במה לתלות ובטח שזה לא "ממש אסור"

להבא ממליצה לכם להשתדל ללמוד בנחת מראש, כדי שתהיו שלמים עם עצמכם
גם אותי הפקק הרירי לא אסרלפניו ברננה!
ושאלנו רב אחר..
מאמר במוסף ״שבת״ של מקור ראשון, מהשבת האחרונהאחת מכאן
מדגים קו של פסיקה, שמתאימה/דומה/מזכירה לדעתי את רוח הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה.


זה מטושטש ממשאין לי הסבר
בכ''מ, קראתי רק את הכותרת וההקדמה ומאוד קשה לי עם זה.
אנחנו לא שומרים מצוות כי הן נעימות או מעודנות. אנחנו שומרים את המצוות. נקודה. בלי הסברים ובלי נעימויות, בלי לחפש למה שומרים והאם יש בזה היגיון. זו נקודת המוצא...

אחרי שזו נקודת המוצא אפשר להסתכל גם על הנעימות שבהן ועל טעמן.
ההשלכות נכתבו במשך שנים, לבנה על לבנה, מצוה על מצוה, הלכה על הלכה. מי אנחנו, שנגיע בדורנו ונסתור את הכל? אף אחד בדורות הקודמים לא המציא הלכות כדי להקשות עלינו.
הגישה (לפחות מהכותרת) זו הגישה שהביאה לתנועת הרפורמה, שהולכת ומתפשטת בארה''ב ובישראל. הלכה היא לא תענוגות. היא הלכה ברורה, ידועה, מתוך מחשבה ותהליכיות של מעל 3000 שנה.
אנחנו לא שומרים עליה כי היא נעימה או נוחה לנו (אם היא כן- מה טוב. אבל זה לא העיקר).
גם אני ממממש לא אהבתי את הכותרת והקטע המודגשטובה ומתוקה
זה ממש לא נכון
המצוות בכלל לא אמורות להשתלב באופן טבעי בחיינו
להפך
זה הפך הטבע האנושי
לחכות בין בשר וחלב
להתאפק לא לגעת לא לאכול כשזה אסור
להצליח לעבוד על המידות
לא לרכל !!
לקום מוקדם לתפילה במניין
וכו וכו

אנחנו בשביל לעבוד את ה'
לעשות את הרצון שלו
ולא להתאים את ההלכות לטובת הנוחות שלנו
כדי שיתלבש עלינו בטבעיות בלי מאמץ
מה פתאם
דווקא חא נראה לי שזה הפך הטבע האנושיאביול
הרי הקב"ה ברא אותנו, והוא ברא לנו את התורה. התורה קדמה לעולם. המצוות מתאימות מאוד לעולם ולטבע האנושי. זה שצריך להתגבר זה נכון אבל המצוות הן בהחלט טבעיות לנו.
"לא בשמיים היא ולא מעבר לים... בפיך ובלבבך לעשותו "
לא יכולה עוד להרחיב הרבה אבל אין ספק שהמצוות חא מנוכרות חנו.
וזה כמובן חא מצדיק להתיר את הכל. אבח היה חשוב לי לדייק
הפסוק הזה הוא בדיוק אומר ההפך..קראת את רש''י?⁦☺️⁩טובה ומתוקה
רש''י-

שאלו הייתה בשמים היית צריך לעלות אחריה וללומדה".
אין קץ למאמץ ולמסירות שלנו עבור התורה..גם אם זה נראה לנו מעל השמיים זה עדיין נדרש מאיתנו

ולגבי הטבעיות- יש לנו נפש אלוקית ונפש בהמית
לנפש האלוקית המצוות הן דבר טבעי
לנפש הבהמית לא
ולכן יש לנו צורך גם לזכך ולדייק את הנפש הבהמית שלנו
ולא תמיד זה קל וטבעי


אני לא אומרת שהעבודה היא בהכרח בסבל או בקוישי
ממש לא
חושבת שיש המון תענוג ושמחה בתורה
ואם זה נחווה אחרת כסבל ועבדות וקויק צריך לדייק ולעבוד על השמחה שלנו מהדיוק מול הרצון האלוקי. לשמוח מעצם זה שאני עושה את רצון ה' ומתחברת אליו דרך זה.

אבל זה שזה לא ץמיד 'טבעי' לנו זה עובדת חיים
ומי משנסה לומר שמה שלא טבעי לנו צריך לוותר או לשנות כדי שיהיה קל וטבעי מעוות את התורה
ואגב ברור שהן לא מנוכרות וזרות לנוטובה ומתוקה
אני מסכימה איתך על זה!

רק שהנקודה היא
מה קורה
במקום בו הזה לא מרגיש לנו 'טבעי' או לא קל לנו..
הנקודה הזו היא המקום שבו אדם נבחןבת 30

אם יש לו יראת שמיים, ואם יש, אז כמה...

אישית, אני חושבת שבענינים קריטיים כמו טהרת המשפחה יש מספיק נקודות כאלה...ואם אפשר למזער אותן אז מה טוב...

מעדכנת, המאמר זמין לקריאה באתר ״מקור ראשון״אחת מכאן
צריך להיות מנויים למקור ראשון כדי לקרואאין לי הסבר
לא קראתי הכלבת 30

גם אני שואלת אותו בעניני טהרת המשפחה.

ומתחרטת שלא שאלתי אותו לפני הרבה שנים, כשהיינו אסורים חודשיים וחצי אחרי החתונה בגלל דימום שלא נגמר. ברור לי שפסיקה שלו היתה יכולה להקל עלינו בצורה משמעותית.

מכירה כמה נשים שעשו את הקורס שלו.

באופן בסיסי, כל מה שבהלכה כתוב "בשעת הדחק"- הוא אומר שהיום זה שעת הדחק. קשיים בין בני זוג, פריצות מחוץ לבית ובתוך כף היד בסמארטפון וכו'.  ולכם הוא מתיר דברים שבשעת הדחק מתירים אותם.

לא תמיד הוא מתיר. מכירה מקרים שבהם הוא לא התיר. 

אישית, הוא הנחה אותי בכמה עניינים בסיסיים שמקלים עלי מאוד בכל הנושא. 

ואם הייתי ממשיכה לנהוג לפי מה שלמדתי לחתונה הייתי סובלת ופשוט שונאת את הלכות טהרת המשפחה...

אז מי שטוב לה עם הרב שלה, הכל טוב.

אבל בהחלט יש מקום, לרב כזה שנשען על בסיס ההלכה ונותן פתרונות לזוגות במצוקה.

ב"ה שהרב בן שלמה קיים...

ואני בטוחה שיש לו הרבה זכויות בשמיים...

גם אם הוא דעת יחיד לפעמים.

וואי אני ככ מתחברתמקקה
אני כל הזמן אומרת לבעלי שכשהבת שלי תתחתן אני אתן לה את ההדרכה
כל כך הרבה דברים שלמדתי בהדרכת כלות שאחר כך גיליתי שאפשר לנהוג אחרת. ולא לא מכירה את הרב נושא השירשור, אלא אחרים: נשמת, הרב רפי אוסטרוף ועוד.
לא ברור לי למה משריכים את הנערות מלכתחילה בצורה ככ קשה, כאילו דרכי טהרה הוא הספר היחיד ללמוד ממנו.
דווקא אותנו הנחו אחרתבת 30

אמרו לנו תתחילו עם פסיקת הרב עובדיה, ובהמשך, אם תרצו, תעברו לפסיקת הרב אליהו

שמחה לשמועמקקה
כל מדריכות הכלות ובעיקר מדריכי החתנים שאני היכרתי לימדו רק מדרכי טהרה ולימדו הרבה מאוד חומרות. אני בעצמי למדתי איש ואישה זה יותר מקל אבל הוא גם נזהר מאוד. וכשחיפשתי ונזקקתי להיתרים נרחבים יותר אז גם מצאתי ודי בקלות! שמחה לשמוע שזה לא ככה בכל המקומות
אצלנו המדריך חתנים המליץ על איש ואישהפאף
והמדריכת כלות ממש הרימה גבה על זה
אותנו שאלו לפי מי אנחנו רוצים ללמודיעל מהדרום
לק"י

לא שהבנו בזה יותר מידי, אבל יכולנו לברר.
גם אותנואמא לאוצר❤
בדיוק על הגדרת 'שעת הדחק' לא מסכימים איתוטובה ומתוקה
למה להגדיר את זה באופן כזה גורף?
יש מקרים כאלו? נכון
אבל לומר באופן כוללני שהמצב העום הוא שעת דחק?
זה כמו שפסיכיאטר יחלק הפניה לתרופה פסיכיאטרית לכלל הציבור כי הוא פוגש מטופלים שזקוקים לה.
לא כולם במצבי דחק ב"ה
יש הרבה זוגות עם זוגיות שמחה ובריאה שתחזיק מעמד גם אם להמתין כמה ימים בלי מגע
וגם אם הרבה נופלים בפלאפון..זה עדיין לא כולם..

אני לא מתנגדת לשום דבר רק דוקא הטיעון הזה בעיני הוא הבעיה בעיקר.
דווקא בעיני הטיעון הזה הוא אמיתי מאודבת 30

הכי אמיתי פה בכל הסיפור.

כמה שיחות שהיו לי עם הרב בן שלמה, הוא סיפר על זוגות שבאים עם בעיות בשלום בית וכשחופרים קצת רואים שזה מתחיל מענייני אישות וטהרה.

ובכלל, אין לי דור אחר להשוות אליו, כי לא חייתי באף דור אחר, אבל היום המון המון זוגות חווים קשיים בזוגיות. קשיים ומצוקות. לא סתם אחוזי הגירושין עולים , בכל המגזרים.

אז כשחיי משפחה על כף המאזניים, וכולנו יודעים מה ערך חיי  המשפחה בעידן הפוסט מודרני שבו אנחנו חיים, וכולנו מבינים שמשפחה נורמלית היום זה אי של שפיות בתוך שגעון גדול, אז בעיני זה כל כך אמיתי להגדיר את המצב כ"שעת הדחק". כן, חיי משפחה היום זה לא ברור מאליו. משפחה עם אבא ואמא שמחים וילדים, זה לא ברור מאליו. אז אם הרב בן שלמה עושה מאמץ הלכתי, בלי לפגוע בבסיס ההלכתי כהוא זה, כדי לנסות להקל כמה שיותר - זה פשוט ברכה.

והלוואי שכמה שיותר זוגות יקיימו את הלכות טהרת המשפחה, וישמחו בה, וח"ו שלא יהיה הפוך- שישברו מהקושי ויפסיקו לקיים גם את הבסיס. וגם זה קורה, לצערינו. 

אז שוב, אולי לא כולם מסכימים איתו, אבל זה פשוט כל כך ברור לי שהדרך שלו מצילה זוגות, ואולי מצילה אנשים מבגידות ומי יודע ממה עוד. וגם אם הדרך שלו עוזרת לנשים לקבל את טהרת המשפחה בנחת ולא בהתנגדות- והיה זה שכרו, באמת!!

 

ורק עוד דבר אחד. ר' נחמן היה אומר, וגם בכתביו שנכתבו ע"י ר' נתן, מוזכר- לא להחמיר. יש שו"ע. היתה תקופה באירופה שבה הסמל של חסידי ברסלב היה השו"ע שהם החזיקו בידיהם. 

אז גם מהכיוון הזה אני מתחברת לענין. אני יודעת שיש דרך רעיונית שאומרת שהחמרה בהלכות מביאה ליראת שמיים. אני גם יכולה להבין ולהזדהות עם הדרך הזו בנושאים מסוימים. אבל יש דרך רעיונית שאומרת שתעשה את הבסיס ההלכתי, ותשמח בזה. 

 

ובסוף, פעם שאלו את האר"י הקדוש איך הוא זכה להשיג מה שהשיג, והוא ענה ואמר שבזכות השמחה במצוות הוא זכה להשגות הרוחניות שלו. יש מעלה מאוד גדולה לקיום מצווה בשמחה ולא בקרעכץ. נכון, יש גם מעלה בקיום מצווה גם כשזה פחות משמח אותך. אבל אם אפשר לאפשר, באופן רחב, לאנשים, לשמוח בקיום מצווה, אז בעיני זה ערך גדול מאוד

כתבת פשוט מהמהם!לא מחוברת
מסכימה עם כל מילה
מדברים כל הזמן על כמה המגע חשובמקרמה
כי אנחנו בעידן שבו הכל פרוץ
אבל אני רואה את זה מנק מבט אחרת לגמרי,
אנחנו הנשים.

מעניין אותי לעשות סקר כמה נשים בוחרות לקחת אמצעי מניעה הורמונלים כדי להימנע מנידה ומביקור במקווה.

כמה נשים יכולות להתחבר ולהעיד שהבית על קוצים בתקופות האלו.
כמה מזה הילדים סופגים?

אולי זה בגלל שאנחנו חיים בעידן שלאשה יש כל כך הרבה טרדות ומעמסות.

יכולה להעיד באופן אישי שכל מקווה מוציא אותי מאיזון

וזה לא רק אני...אפשר לראות את זה רק פה בפורום משרשורים שונים כמה זה מערער.

אז זה לא דחק?
תודה לכל העונות!אנונימית בהו"ל
איך זה עובד?
שולחים לו הודעה? מתקשרים?
תודה!
@בת 30
@קופצת
עדיף בעייני להתקשרמקרמה
0528465585

תגיעי למענה אוטומטי.

אם זה מקרה מיוחד תקישי את השלוחה שלו.
אם זה נראה לך פשוט יותר את יכולה גם את הרב אלחנן- יותר זמין
בפעם הראשונה התקשרנו ודיברנו איתו קצת, אבלקופצת
את השאלה עצמה ושאלות אחרות הוא העדיף בווצאפ
עזרה עם ילד בן 3 שמתפתל מכאביםרוני_רון

הוא כבר שבועיים בערך מתלונן ששורף לו בישבן

הוא גמול..

לא רואים שם אדום בכלל בכלל. בכל אופן מרחנו משחה להרגעה די הרבה פעמים.

ניסינו כמה וכמה פעמים לבדוק תולעים, ולא ראינו.

בכל מקרה בשבת התחיל להתלונן יותר ויותר פעמים ששורף לו בישבן.

אמר שצריך לשירותים מספר 2, כל 5 דקות בערך הלכנו איתו, ישבנו שם, הוא קפץ ממש מכאבים ואז התייאש ואמר שלא צריך. לא יצא לו כלום...

והוא ממש בוכה מכאבים ששורף לו בישבן. לפעמים גם מתלונן על כאבי בטן.

לא נראה לי שזה עצירות. הוא עשה בשבועיים האלו המון פעמים רגיל. וגם אתמול בערב עשה רגיל. הוא כן בוכה שהוא לא מצליח לעשות מספר 2.

ניסינו לתת פתילה של נורופן, אחרי שממש ממש בכה, חשבתי אולי זה יעזור לו לשחרר אם יש עצירות. אבל לא יצא לו כלום אחכ.

 

הוא ממש ממש בוכה מכאבים. כל הזמן.

 

הערב הלכנו איתו לרופא מוקד של הקופה. הוא אמר שבגלל שזה כאב של שבועיים שרק התחזק זה לא נשמע לו משהו קריטי, והוא לא רופא ילדים ושנלך לרופא ילדים מחר.

 

למישהי יש רעיון לכיוון?

או תולעים או עצירות עם גזיםצוףלבוב
לבת שלי בתחילת שנה היו כאבי בטן מוזרים דווקא לקראת ערב במשך שבוע וחצי. בסוף עשינו צילום , אכן הייתה עצירות וגזים . קיבלה תרופה , אחרי יומיים הכל עבר.
אמרו לי שתולעים כואבים בלילהרוני_רון

דווקא בלילה ישן ממש טוב

וכל היום בכה מכאבים.

 

היתה לו יציאה די רכה בליל שבת, לכן עצירות לא נשמע לי...

קיבלתם הפניה לצילום מרופא ילדים?

 

ממש תודה!

יציאה רכה עדיין יכולהצוףלבוב

להיות ביחד עם עצירות .

כן , קיבלנו הפניה מרופא ילדים כי באנו אליו פעם שניה אחרי כמה ימים של כאבי בטן. הוא גם נתן בדיקת דם . בצילום ממש ראו גזים.

עם ילדה אחרת לפני כמה שנים בהתחלה גם חשב וירוס ולא עבר , רק החמיר . עשינו בדיקת דם , התברר שהייתה דלקת רצינית. 

כואב גם ביום. מנסיון מר של ילדה רגישה לתולעיםאמהלה

בכ"א כדאי ללכת לרופא לשלול משהו אחר.

 

למה לא לנסות ורמוקס?shiran30005

לנו אןמנם זה היה בלילה אבל לא ראיתי תולעים והיה מלא בכי וצרחות בלילה, החלטנו בהמלצת רופאה כן לנסות ורמוקס ובאמת באותו לילה היא נרגעה פלאים.

זה מקרה שונה אבל הייתי מנסה

גם הבן שלי באותו תקופה היה לא רגוע בכלל במהלך היום גם לו נתתי ורמוקס יחד עם הילדה וגם הוא ממש נרגע, אז כנראה שכן היה להם


שירגיש טוב! 

מסכןהריון ולידה

אצלנו זה ממש תולעים

חבל, הייתי מביאה ורמוקס כבר לפני שבועיים.

סליחה שמאנונימי, בטעותהריון ולידה
מזכיר מאד בתיאור משהו שהיה לנוהתחברתי במיוחדאחרונה

אצלנו זה בסוף התברר כן כעצירות. וזה החמיר ככ שהלכנו באמצע הלילה לטרם שהפנו למיון ובטשוטוש הוציאו לילד אבני צואה.

הוא גם אומר לכם שקשה לו לעשות קקי.

אני הייתי מנסה לתת נורמלקס. זה יחסית טבעי ואפשר בלי מרשם

תינוקות חמודה מחפשת שםאנונימית בהו"ל

תינוקת חמודה בת חמישה ימים מחפשת שם

דרוש 

שם עם משמעות חיובית (לא רק צליל יפה)

קלאסי (לא שם שהתחיל ללכת אתמול ומחר יפסיק ללכת)

עדיפות לשם תנכי אבל לא חייב.

לא מדי קצר

 

היא הולכת ומזדקנת

הסביבה לוחצת

ולא מוצאים שם ששתינו מתחברים

 

הדד ליין היה שבת אבל לא הצלחנו להיסגר על עצמינו ועכשיו אני מסננת פה את כל המשפחה שרוצה עדכון ואין לי!

אביגיל , אביטל , אבישג , נועה, אלישבעצוףלבוב
אוריהאונמר
נועה תמר יעל אבישגהבוקר יעלה
נטע מיכל מעין רוני שחרבוקר אור
יש משמעויות ספציפיות שאתם מחפשים?מרגול

מנסה לחשוב על שמות נחמדים לא יחודיים מדי


שירי, רוני, גילי, רננה, הלל, הללי, ציון, מוריה, הודיה

זה שמות עם משמעות ברורה


בהיבט היותר ייחודי אפשר ללכת על שמות שקשורים לטבע (עצים, פרחים, הרים בארץ, נחלים בארץ וכו):


ירדן, איילה, כרמל, שקד, גליל, יסמין, מורן, מרווה, צוף וכו'


ויש גם יישובים עם שמות מעלפים;)

שרה, רבקה, רחל, לאה, מריםמתואמת

חנה, דבורה, אביגיל, אסתר, רות, הדסה, יסכה, איילה, נועה, מילכה, תרצה.

יש הרבה שמות יפים בתנ"ך ויש ספרים שמרכזים שמות מהתנ"ך, אפשר להסתכל בהם כדי לקבל השראה...

רק רוצה לעודד אותך לא להילחץכורסא ירוקה

אני מבינה שהסביבה חסרת סבלנות, אז שידמיינו שהיא נולדה עוד חודש.

אנחנו קראנו שם בלחץ ואחכ עם כל ההורמונים של אחרי הלידה, למרות שאני בחרתי את השם היה לי ממש קשה עם השם ועם הילדה ולקח לי המון זמן להתחבר בחזרה. לא יקרה שום דבר אם היא תהיה בת חודש בלי שם.

תזכקי תמיד שבתקופת הגאונים היה את רב האי גאון - פשוט קראו לו "זה" אז זו גם אופציה 😉

נעמה, טל, טליה, הדסה, הדסחשבתי שאני חזקה
אני אוהבתדיאט ספרייט

ארבל

גפן

יסכה 

אחינעם, אביגיל, מיכל, רעותליני(:
אסנת אפרת יעל מוריה אדלSeven
ואני מבינה את הקושי סביר להניח שכשיהיה לי עוד בת גם אני אסתבך🙈


שתקבלו טת הנבואה מהרהה

יש המוןיערת דבש

נועה אביגיל נעמה נגה אורי

טליה אביטל רני אמונה יעל חגית רננה רעיה

תהילה שירה ליבי אוריה איילת השחר

ועוד..

תפארת, תהילה, יסכה, אורהרק טוב!

נוגה, רעות, שלומית, אפרת, טוהר, אוריה, מבשרת, הילה, יסכה, איילת השחר, צופיה, הלל

מנסה לעזורדיאן ד.אחרונה

אודיה, תהילה, נעמה, נעמי, עדי, שירה, אביטל, אביה, 

בדיקת פאפ תמיד נעשית עם ספקולום? 🫩באתי מפעם..
לא זוכרתכבת שבעים

רק יודעת להגיד שלי כאב מאוד שהספקולום מפלסטיק, ממש בלתי אפשרי.

אז הרופאה לקחה ספקולום ממתכת והיה הרבה פחות כואב. 

בפעם האחרונה קבעתי צילום רחם ופאפ יחד כיבאתי מפעם..
אני מטופלת פוריות ומבחינתי ספקולום זה כמו החזרה


הרופא אמר לי שהוא לא עושה עם ספקולום... והבנתי שהרוב כן


אםשר פשוט לבקש?

לי עשו בלי..אנונימית בהו"ל
לא זוכרת. אבל בוודאות כל רופא עושה את זה אחרת לגמריראת גאולה
כתבו פה לא מזמן שאפשר לדגום את עצמךמרגול
כשלי הרופאה עשתה זה היה עם ספקולום


אבל כתבו פה נשים שיש בחלק מהמקומות ערכה לבדיקה עצמית, כלומר שאת עושה את הפעולה הפיזית לבד. אז מן הסתם זו אופציה ללא ספקולום….

לי עשו בליחנוקהאחרונה

וגם ראיתי שכבר יש ערכות שעושים לבד

(צריך להגיע לצוואר אז אם הוא אחורי יתכן וזה יותר קל לרופא עם ספקולום. אם עושים לבד בעמידה זה יותר בקלות)

התייעצות: מיעוט תנועות. לא יודעת אם אכן מדאיגאחת כמוני

שבוע טוב


ב"ה בשבוע 28

אתמול במהלך היום פחות תנועות. בלילה פתאום התחזקו.

היום שוב, יש תנועות מידי פעם אבל יחסית חלשות ולא הרבה.

אכלתי מתוק, שכבתי על צד שמאל, וממשיך אותו הדבר.

תוהה אם זה מדאיג ומצריך בדיקה. כי ברור לי שאם אתקשר למוקד אחיות יגידו לי ללכת להיבדק.

מה אומרות? יש עוד דרך לשכנע את העובר לזוז יותר?

מה זה פחות תנועות? פחות ממתי?יעל מהדרום
לק"י


לא מתחילים לעקוב רק מהשבוע הזה?

פחות מבדרך כללאחת כמוני
אם אני זוכרת נכון, הרופא שלי אומר לעקוב משבוע 26
עקרונית אמורים להרגיש פעמיים או שלוש ביוםיעל מהדרום
לק"י


3 תנועות בחצי שעה.


אני חושבת שזה שלב שהם עוד קטנים, ואולי הוא שינה מיקום ולכן את לא מרגישה. דוקא נראה לי שבמוקד אחיות ידעו לכוון אותך, ולא לשלוח בוודאות להבדק.

הייתי באותה סיטואציה (גם שבוע 28)סטודנטית אלופה

עם עובר סופר פעיל שכנראה החליט לנמנם🤪

ודווקא במוקד האחות אמרה לי לעקוב במשך חצי שעה ואם אני מרגישה 4 תנועות אין צורך לדאוג. 

תנסי לשתות קולהרקאני

אצלי זה גרם לריקודים ששום מתוק אחר לא עשה

תודה לכולןאחת כמוני

אנסה

ואעדכן בעז"ה 

המנח משתנה בשלב הזהגיברת

שימי לב לכמות של התנועות ולא לעוצמה.

3 פעמים ביום 4 תנועות בחצי שעה

תודה לכולןאחת כמוניאחרונה

היו בהחלט מספר תנועות מכובדות בשעות האחרונות.

אז נרגעתי

מקווה שימשיך כך.

מברשת צביעת שיערלא סתם פה

איזה תחליף יכול להוות למברשת צבע לשיער

מתקעתי בלי

האם מריחת הצבע רק עם כפפות יועיל?

אני תמיד עושה עם כפפות וזה עובדחנוקה

לא כיסוי מושלם אבל נחמד, מסק אותי בהחלט

(כללית צביעה עצמית זה חובבני)

תודה לתגובהלא סתם פה

בכל מקאה, יש כיסוי ראש.

מקווה שהחובבני יספק אותי

כן זה גם החשבון שליחנוקהאחרונה

זה נחמד לי ומגוון

אם הייתי מסתובבת ככה היה מלחיץ אותי לצבוע לעצמי אבל זה רק לבית ולעצמי אז למה לא

מתי צריך ללכת שוב לרופאת נשים?כבת שבעים

אני בשבוע 14, הייתי לפני יותר מחודש ומאז עשיתי רק בדיקות דם (לא עשיתי שקיפות עורפית)

שכחתי לשאול את הרופאה מתי לחזור... 

מתישהו לפני שבוע 20כורסא ירוקה
אני אוהבת ללכת אחרי שיש לי תוצאה של שקיפות, סקירה מוקדמת ואולי גם חלבון עוברי. אבל אם את לא עושה אז פשוט מתישהו..
אצלנו היא אומרת בשלב הזהקטנה67
לבוא כל חודש וחצי
גם כשזה לא הריון ראשון?כבת שבעים
לא. הרופאה עוקבת אחרי כל הבדיקותיעל מהדרוםאחרונה

לק"י


ונותנת הפניות חדשות.

אם אין תורים, בעיני גם לא נורא להגיע פעם בחודשיים.

רוצה לפרגן לבעליהשקט הזה

נכון תמיד יש שרשורי פריקה על הבעל? אז רוצה דווקא לפרוק חיובי..


אז מיום ראשון הקטנצ'יק היה חולה ורצה רק ידיים מה שהשבית אותי.. ביום שני בערב הצטרפתי בעצמי לחגיגה ופיתחתי דלקת גרון. בקיצור מושבתת לגמרי.


בסהכ בעלי ואני די שותפים בבית אבל מטבע הדברים אני נמצאת יותר שעות בבית ממנו אז בדכ יוצא שעושה יותר (למרות שמאז הלידה של השלישי הוא דואג גם להיות יותר בבית)

יש דבר אחד שבעלי לא נוגע בו וזה כביסה. לא כי הוא לא יודע לעשות אלא כי זה הפך די מההתחלה לתחום שלי מההתחלה ועד הסוף (המקסימום של השותפות שלו זה להוציא לבקשתי את הכביסה מהמכונה ולתלות).


בקיצור אחרי שכבר יומיים מארגן את הבנות בבוקר, לוקח אותן למסגרות, מחזיר אותן, נמצא פה אחהצ, עושה את כל הלוז של הערב לבד-היום כנראה כבר נמאס לו גם ממצב הבית ופתאום אני רואה אותו מקפל את הכביסה שהייתה תלויה, מחזיר כביסה שעמדה מקופלת עוד לפני לארונות, מכניס מכונות אחת אחרי השניה..


קיצור לגמרי איפשר לי לקרוס בשקט בלי לחשוב על מה שמצפה לי כשאתאושש


אז נכון שלא לגמרי הבנתי את המיון של הכביסות, נראה לי מיין לפי בני הבית ולא לפי סוג הבגד (מקסימום יהרסו כמה בגדים) ונכון שכבר מצאתי תחתונים שלי במגירה של הילדה אבל באמת חייבת לפרגן לו💕


ועכשיו אליכן כדי שיהיה מעניין-


שתפו אילו דברים מפתיעים/ משעשעים קרו בבית כששחררתן😄

תותח! לגמרי כיףהשקט הזה
בא לי להתלהב ולהתגאות בעצמי (:רק רגע קט

השבוע התפללתי שחרית כל יום!

חלק מהימים תפילה מלאה, חלק קיצרתי.

אבל הקפדתי כל יום!

זה התחיל ממשהו אחד שמאוד רציתי להתפלל עליו, ובחלק מהימים הצלחתי גם לכוון, שזה ממש לא מובן מאליו, כי בדרך כלל המחשבות מטיילות למיליון ואחד דברים אחרים.

זהו😌

וואו אלופה!ראשונית

הלוואי עלי

אבל נתת לי יעד שבא לי להצליח בו

וואו מלכההרקאני

אמן השבוע אני אצליח גם

בזכותך אני אשתדל יותר השבוע להיות על זה

אשרייך!אנונימית07

אין דבר יותר משמח מזה!

אני משתדלת/השתדלתי להתפלל כל יום מנחה.. עכשיו קצת פחות יוצא לי, מקווה בע"ה להתמיד יותר!

מדהימה! איזה כיף לך!חשבתי שאני חזקה
איזה כיף לךשירה_11
תפילה זה המלחמה שלי
אשרייךיהלומה..אחרונה
זה באמת וואוו ואת צריכה להיות גאה בעצמך!! אין כמו תפילה ובכלל שהצלחת לכוון. קשר ישיר עם בורא עולם. הלוואי שגם אני אקח את עצמי בידיים ואעשה זאת 

אולי יעניין אותך