הרב זכריה בן שלמהאנונימית בהו"ל
מי יודעת להגיד לי על מי הוא מתבסס ואיך הפסיקה שלו עובדת?
איזה רבנים מסכימים איתו וכו...
אנחנו רוצים להתייעץ איתו אבל רוצים קודם להבין בדיןק במה מדובר ואיך הוא מצליח להתיר ככ הרבה מצבים שרבנים אחרים לא...
בבקשה בבקשה לשמור על כבוד תלמידי חכמים בשרשור!
אני רק רוצה להבין, ממש לא רוצה שיצא מפה זלזול לשום כיוון ובשום רב
תודה❤
נראה לי מפחדים לענות 🙃מחי
אני לא מכירה אותו מספיק,
ממה שהבנתי הוא קצת בדעת יחיד בצורת הפסיקה שלו.
אומרים שהשיטה שלו היא להחמיר בשלום בית ולהקל בנידה.
זה פחות או יותר מה שאני יודעת
אחרי השרשור הקודם עליו לא חושבת שיענו לך🙈😉אנונימיות
תחפשי פה בפורום זה היה לא מזמן.
אני אישית לא מכירה אותו
עוד עצה עבורך - תעשי חיפוש גוגלאנונימיות
עשיתי עכשיו ויש עליו המון שרשורים מפעם ובפורום כיפה
אני לא מבינה בפסיקות וברבנים.קופצת
אבל כששלחתי את בעלי להביא לי היתר בנושא, ובלי זה הוא לא חוזר - הוא הגיע אליו.
אני יודעת שעשה גוגל וקרא עליו ושמע אותו.
מה שהוא הסביר לי זה שהוא מסתמך על דעת יחיד שלא כולם הולכים לפיה. ( אבל כזאת אני, מיוחדת😌😅)
אני אנסה לענותמקרמה
יכול להיות שאני לא מדייקת וממליצה ממש לשאול אותו בדוגרי.
הוא יוצא מתוך תפיסת עולם שצריך לעשות את המקסימום שבמקסימום ע"מ למצוא את הפתרון ההלכתי ע"מ להתיר זוגות
שלום הבית מאוד מאוד חשוב לו ולכן גם חשוב לו לוודא שהפסיקה שלו מקובלת על שני בני הזוג
מכירה כמה וכמה זוגות שישבו איתו שניהם והוא הסביר לבעל למה הוא פסק מה שפסק ועל מה הוא מסתמך.
זה ממש מפעל חיים שלו
וכל המטרה שלו היא להיטיב
מתוך מודעות מאוד גדולה לקושי הזוגי ולא רק הפיזי בזמן נידה.
יש לו גם מודעות מואוד גדולה לפן הנפשי שהרבה נשים עוברות בזמן נידה.

לעניין צורת הפסיקה שלו לפי הבנתי (וכאן יכול להיות שאני לא לגמרי מדייקת ומקווה שאצליח להעביר את רוח הדברים)

הואעושה הפרדה גדולה בין עיקר הדין ותוספות ומנהגים שהתקבלו עם השנים
ובשעת הצורך גורס שאפשר לרדת לעיקר הדין כשהוא בוחן מה עומד מנגד.

אני אתן מנסיון אישי שתי פסיקות שהוא פסק לי והסביר לי מה עומד מאחוריהן.

כשקיבלתי מחזור החישוב מהיר גיליתי שביום הטבילה אנחנו נהיה בחו"ל שאין אפשרות לטבול במקווה מוסדר פחות מ8 שעות נסיעה. מקור מים טבעי לא היה רלוונטי כי מדובר במדינה קרה מאוד וחורף.
המשמעות היא לטבול רק כשחוזרים לארץ.
קיבלתי ממנו היתר לעשות הפסק ביום הרביעי למרות שאני אשכנזיה וכך טבלתי בערב הטיסה

מקרה שני קצת יותר מפתיע.
כאמור אני אשכנזיה, כך שנוהגת לעשות הפסק ביום החמישי.
קיבלתי ממנו הנחיה שבימים בהם אני מעונינת בהריון ולא לוקחת מניעה לעשות הפסק ביום הרביעי ע"מ לטבול מוקדם יותר ולהפחית את הסיכוי לפספץ ביוץ ואילו בזמנים שאני על מניעה לחזור למנהג אשכנז של הפסק ביום החמישי.
מתוך רציונל שהמטרה של היכנס להריון חשובה וזו מצווה גדולה והיא קודמת למנהג אשכנז,
ובשיקלים הללו ומנהג עדות המזרח מספיק טוב גם עבורי (לא זוכרת עם הגיל שלי ואורך המחזור החודשי שלי היו גם פקטור, אנם זכור לי נכון רק אחרי שכבר קיבלתי את הפסיקה הוא נחשף לנתונים ואז חיזק את עמדתו)

מדגישה שהפסיקות נתנו עבורי במכלול הנתונים שלי ויכול להיות שיש נתון חשוב שהיווה שיקול משמעותי שאני לא מודעת אליו ולא רשמתי פה,

בהצלחה
רק מעירהמחי
שההיתר לעשות הפסק ביום הרביעי הוא לא כל כך קיצוני ויש הרבה רבנים שמתירים זאת בשביל להיכנס להריון, כשיש בעיות עם ביוץ מוקדם.
יש לו היתרים הרבה יותר קיצוניים שלא מקובלים על רוב הרבנים.
כשיש ביוץ מוקדם לרוב באמת יתירו להקדים את ההפסקהשקט הזה
אבל לא בצורה גורפת כמו שנפסק לה.

לרוב יתנו את זה בפרישה יום לפני המחזור (זאת אומרת בעצם להתחיל לספור את החמישה ימים כבר מיום לפני שנאסרים) וגם, רק כשידוע בוודאות שיש ביוץ מוקדם

האפשרות להקדים באופן קבוע כי היא מנסה להכנס להריון גם אם היא לא בהכרח מפספת את הביוץ היא כן מקלה יותר
נכוןמחי
אבל בכל זאת זה היתר יחסית מקובל, כמובן שתלוי בכל מקרה ספציפי ובכל הפרטים, אבל זה לא משהו הזוי.
בשונה ממקרה אחר שמישהי כאן סיפרה שהוא אמר לה שהיא יכולה לטבול באותו יום, בלי שעשתה הפסק ובדיקות, והיו לה מלא כתמים אחרי לידה, והסתמך על איזו שהיא בדיקה אחת שהיא עשתה שהוא החשיב אותה כהפסק.
אני לא זוכרת את הפרטים ולא רוצה סתם לדבר על רב שאני מכירה, אבל חשוב שידעו שיש לו היתרים מאוד מאוד קיצוניים ולא מקובלים
על רב שאני *לא מכירהמחי
אני גם מצטרפת..טובה ומתוקה
גם אני קראתי את השרשור הקודם..
וחושבת שעיקר הבעיה זה שזה היתרים מפליגים שניתנים ביד מדי קלה על ההדק. אותה אחת כתבה שם אם אני לא טועה-שמבחינתה לא היה שום צורך להחמיר כ''כ ב'שלום בית' ושהזוגיות שלהם לא היתה נפגעת גם בלי ההיתר המטורף הזה

אבל מצד שני כן שמעתי שהוא תלמיד חכם גדול וכן רבנים מגבים אותו

אז לא יודעת.. חושבת שמי שחושבת שהיא במצב רגיש שמחייב הקלות מכבר להורמה שתפנה אליו

ומי שלא- אז אולי עדיף לרבנים יותר קונבנציונאליים

אבל זה הדעה שלי..
מי הרבנים שמפנים אליו?תיתי2
מי הרבנים שאומרים שהוא פוסק מקובל בתחום?
מה שאני רואה אלה בעיקר שמועות שיש רבנים כאלה...

לדעתי, יש לנו אחריות *למי* לפנות,
במיוחד בדור שבו הכל זמין, ורב גוגל יכול להתיר הכל מיד.
גדלנו על מושג "רב", בעולם של קהילות, היתה היררכיה רבנית מאוד ברורה ופשוטה. היית בקשר עם הרב המקומי, שהפנה אותך הלאה במקרה הצורך, וכל הרבנים קיימו קשרים של אמון ובקרה אחד לגבי השני.
היום זה קצת יותר מורכב.
כל אחד יכול לפנות לכל רב בכל רגע נתון, ואין לנו הציבור באמת פרמטר ליכולת פסיקה של הרבנים.
כי ביננו, הטיעון הזה "מהדר בשלום בית ומקל בטהרת המשפחה" שנפוץ באינטרנט - ככל הנראה לא עומד בשום סטנדרט הלכתי בתור טיעון... אבל אני לא יודעת, כי ההבנה של בהלכה, ובוודאי בפסיקה, שואפת לאפס, כמו רובנו המוחלט.

ולכן, הדרך לדעת *למי* לפנות, וממי לקבל,
עוברת בכלל מאוד פשוט ומוכר הלכתית - דעת הרוב.
האם רוב הרבנים מסכימים עם פסיקתו?
האם רוב הרבנים מסכימים עם סמכותו ויכולתו לפסוק?
יש הרבה פסיקות חריגות ויוצאות דופן, ועדיין הרב הפוסק מקובל על שאר הרבנים הגדולים המובהקים (למי שחושבת להביא כדוגמא את הרב עובדיה...).


אחרי הכל, אני חושבת שאפשר לעמוד בנסיונות קשים, שאפשר לפתח את השריר של מסירות נפש לדבר ה', שאפשר לבנות קשר זוגי גם מתוך אתגרים קשים בטהרה - ויהיה זה קשר זוגי עמוק ומשמעותי אפילו יותר. אם זה הניסיון שהזדמן לפתחנו, כנראה מיועד לנו ומסוגל להביא לבירור חשוב בקשר (אגב, גם אם הגענו משם לגירושין - זה ממש לא רק בגלל היעדר מגע.).
אנחנו מסוגלים להרבה יותר ממה שנדמה לנו, גם בתחום הזה, למרות הרוחות החיצוניים של פורקן ויצרים.
ומלבד זאת, יש מספיק רבנים קשובים, רגישים, שהולכים רחוק עם הרצון להקל ולעזור.
אני יודעת כי אני עמוק בתוך ההתמודדות כבר שנים, בקצה הרצף שלה, עקב שילוב נסיבות רפואיות.
"מהדר בשלום בית ומקל בטהרת המשפחה"מקרמה
זה בהחלט לא טיעון הלכתי
זה השקפת עולם ומניע
את הפסיקות שלו הוא בהחלט מעגן בטיעונים הלכתיים.

ולגבי הפסקה האחרונה ("אחרי הכל ..)
בהחלט אפשר
אבל זה ממש לא אידיאל ומשהו שצריך לשאוף אליו
ואני מבינה שאם כתבת את זה אז את כנראה לא ממש מחזיקה באותה השקפת עולם כמוהו
אבל לכתוב כזו הודעה בשרשור שהנושא שלו הוא רב ספציפי ועוד לכתוב שאין לך הבנה בהלכה ופסיקה זה צורם
למה זה קשור אחד לשני?תיתי2
אמירה כללית של חיזוק ויכולת.
כן, אני רואה בטהרת המשפחה אידיאל. אחד ה-אידיאלים היום. אידיאל מוצנע, אידיאל פנימי, מסירות נפש סודית שהיא בינך לבין בורא עולם, בינך לבין בעלך.
בתוך עולם שכל כולו מנסה לפרק את הטהרה ואת הקדושה ואת הקשר הזוגי.
כולנו נושאים וחיים את האידיאל הזה, בין מי שהזדמן לו תקופות טהרה ארוכות, דרך מי שטובלת כל חודש, לבין מי שמדממת בלי הפסקה במשך חודשים. כל אחת ומה שהקב"ה שלח לה.
וכן, אני חושבת שאפשר להתמודד, גם אם זה אומר טיפול זוגי, או השקעה זוגית מתמשכת בדרך אחרת.
ויש הקלות מרחיקות לכת גם בקונצנזוס, למי שמצבו מצריך זאת, בין בנסיבות רפואיות, בין בנסיבות זוגיות. הן מגיעות עם תהליך של קשר אישי יותר משמעותי עם רב פוסק, ובלי קשר לנושא אני חושבת שזו ברכה גדולה לבית ולקשר הזוגי. להיות בקשר עם הרב ולא בוואצאפ.
עד כאן הרעיון שכתבתי, שאינו נוגע בבחירה עצמה למי לפנות ומה לעשות. רק דיברתי על עצם ההתמודדות. שלרוב מתייחסים אליה במשהו שמרגיש לי כחולשת רוח, כהתמודדות על סף בלתי אפשרית, מציגים את זה כאילו כל קושי בטהרה עלול להביא להתפרקות הבית. אני יכולה להבין ולהתחבר כי באמת שיש רגעים מאוד קשים, במיוחד בתחילת הדרך של התמודדות מורכבת עם טהרה (אבל כמובן גם בהמשך). ומפרספקטיבה של שנים, יש בי רצון עז לומר שאפשר לצמוח, שאפשר ליפול ולקום, שאפשר לקבל פה מתנה של סיפוק פנימי גדול מעמידה בניסיונות קשים.

המשפט "מחמיר בשלום בית ומקל בטהרה" שבא לומר כאילו רבנים אחרים לא אכפת להם מספיק משלום בית, הוא גם לא בדיוק נעים לאוזן, וגם לא מגיע מתוך העולם ההלכתי.
אבל לא אכפת לי שתגידו אותו.
כל עוד מותר לי לומר אחרת.
נקודת המוצא שלי ביחס להלכה היא:קופצת
ה' שמח כשאני שמחה.
אני יודעת שאני מנפצת את מיתוס ה"יהודי הסובל" . אבל אני באמת מאמינה שכשאני הולכת לרב כלשהוא והוא התיר לנו - ה' פשוט פוצח איתי במחול!! סליחה על העממיות, אבל שואג איתי משמחה.

אז נכון, התרגלנו לראות בקושי ובסבל כמשהו קדוש, רוחני והירואי.
אבל אני לא שם. באמת מאמינה שכל היתר קטן שאני מצליחה למצוא, אני גורמת הרבה נחת שם למעלה.

ולענין הצמיחה מנסיון. ודאי שכך! הקשיים מגדילים ומצמיחים אותנו!!
ועדיין התפילה היא - אל תביאנו לידי נסיון.
אני חושבת שהעבודה שלנו היא ךשמוח במצוותאביול
ולא לשמוח כשמקבלים היתר.
ברור שאני אפצח בריקודים אם אקבל היתרים לכל מה שאני רוצה. זה לא אומר שזה מה שנכון.
סבבה. אני לגמרי מרגישה את ה' שמח איתי,קופצת
אם זה כשאני שמחה כי קרה לי משהו טוב היום ואם זה כי קיבלנו היתר ואנחנו מותרים.
מה לעשות, כזה הוא הקשר שלנו🤷‍♀️
ואם דחוף דווקא לשמוח במצווה עצמה - אזקופצת
אני שמחה מאוד לקיים את מצוות שלום בית, אהבה בין איש לאשתו, קיום יחסים וכ'ו
חחח...לגמריבת 30


וואי לא היית פה הרבה זמן!אמא לאוצר❤
אני צודקת?
התגעגענו!
את חסרה..❤
נכוןבת 30

אני בלי סמארטפון...אז מגיעה למחשב מידי פעם...

החיים יפים בלי סמארטפון

נכון..אני גם בליאמא לאוצר❤
עכשיו מתלבטת האמת אם לעבור..כי כבר נהייה לי מאד קשה
כן, זה מסורבל.בת 30

אבל יש לי וואצאפ במחשב. זה מקל

וואי אני איתךבת 30

יש מספיק התמודדויות בחיים.

לא צריך גם להתאמץ מאוד מאוד כדי לשמוח במצווה, אם אפשר לשמוח בה בקלות

לא פלא...😉קופצת
אם אני זוכרת נכון, אנחנו יונקות מאותם מקורות תורניים..
מתכוונת רבינו?בת 30


אלא מה?!😁קופצת
טהרת המשפחה היא בהחלט אידיאלמקרמה
עבר עריכה על ידי מקרמה בתאריך כ"ט באלול תשפ"ב 08:34
עבר עריכה על ידי מקרמה בתאריך כ"ט באלול תשפ"ב 08:30
להיות אסורים לא.
להתמודד עם קושי ונסיונות בהחלט לא.
וגם לא מסירות נפש

אפשר להיות מותרים גם תקופות ארוכות ועדיין הבית הוא בית טהור

בניגוד למיתוס, הרחקות ונידה הם לא כדי לחזק את הזוגיות ולא כדי לשמור על געגוע,
הם פשוט הלכה ישירה כתוצאה מדימום אוסר

ולכן לא רואה עניין בדיונים על מסירות נפש, על צמיחה מקושי.
זה לא עצם העניין.
וכן. אני בהחלט מחפשת לצמצם מפגשים עם המקווה למינימום
ולזכות במקסימום קרבה לבעלי

אני מוכנה ללכת בשביל זה רחוק לרב עח כתפיים רחבות מאוד, בקיא בהלכה בנושא הזה הרבה יותר מרבני קהילות,
שכן, בהחלט בא לחולל שינוי ומסתמך גם על דעות יחיד שבהחלט מגובות בידע הלכתי נרחב- לא חולקת על זה.
וזה ממש לא 'יד קלה על ההדק' או 'רב גוגל' או מושגים אחרים שנכתבו פה.
גם החולקים עליו אומרים שמדובר ברב עם ידע גדול שהפך את טהרת המשפחה למפעל חיים שלו






והמשפט הנל ממש לא בא לההראות או להגיד משהו על רבנים אחרים.
זה פרשנות שלך בלבד
לא הבנתי מה הטעם "לעמוד בניסיונות קשים", אםקופצת
אפשר להימנע מהם?
לא מחפשת להוכיח לעצמי ולאף אחד בכמה קושי אני יכולה לעמוד.

למה להתמודד עם קושי אם אפשר להימנע ממנו?
זה כנראה אופי וטיפוס אחר.
נכון, אין ענייןתיתי2
אני לא מנסה להעמיד את עצמי בניסיון
הניסיון מגיע אלי
אני כן חושבת שיש לי אחריות ובחירה איך לנהל את הניסיון.

וכמו שיש לי מצב רפואי, אני לא הולכת לכל רופא, אלא מחפשת רופא מומחה, מחפשת המלצות מיודעי דבר, ומשלמת הון על שר"פ,
כך לעניות דעתי צריך להתייחס גם לקבלת החלטה הלכתית.

הדברים לא בהכרח מכוונים למי שפונה לרב כזה או אחר, אין לי שום רצון לשפוט או לומר משהו לגביה. אלא בעיקר למי שמתלבטת.
מציגה זווית אחרת לנושא.
נו.. בדיוק כמו רופא! היטבת הגדר!קופצת
אנחנו באופן אישי עברנו מרב לרב, שאלנו, חקרנו ובדקנו, עד... שהגענו לרב הכי מומחה!!
לרב שרבנים אחרים אמרו לנו: לכו אליו, רק הוא יוכל להתיר לכם..

מבחינתי המשל שהבאת על רופא ממש מדויק! אבל לא למה שרצית ..
מעולה, למה לא מה שרציתי?תיתי2
שכל אחת תחיה את החיים שלה לפי העניינים שלה.
הרב אליעזר מלמדסליל
כותב עליו בספר שלו .

נו, הוכחה נוספת למה שכתבתי, ואכמ"ל.תיתי2
אז עכשיו זה הפך לשרשור ציונים לרבנים???מקרמה
נתתי ציון או שאני שולחת אותך לדרך לבדוקתיתי2
האם יש הסכמה רבנית רחבה לפסיקות בתחום טהרת המשפחה?
או אולי זו דווקא דוגמא למצב, שבו מדובר גם בדעת יחיד שאינה מקובלת על הרוב.

האם אמרתי משהו שהוא אינו *עובדה*?
האם חילקתי ציון?
האם נכנסתי לדיון הלכתי שאין לי יד ורגל בו?
לא.
אני רק מיידעת בעובדות.
למה כל כך חשוב לך לשלוח אותימקרמה
לבדוק איזה הסכמות או אי הסכמות יש על הרב בן שלמה
אם זה לא כדי להזהיר ספציפית עליו?

אפשר ליפות את זה במילים יפות אהל הסאב טקסט לא ראוי
מחזקת ואומרת, שאני ממש לא מרגישה שיש פה ציוניםשלומית.

וזה שאומרים על מישהו שהוא דעת יחיד, זה לא לשון הרע ולא שום דבר נגדו.

יש כאן פוסק, שהוא דעת יחיד.

האם בוחרים ללכת עפ"י הרוב או להסתמך על דעת יחיד?

עניין של כל זוג.

אבל זו עובדה פשוטה שמותר לומר

כל מילהחגהבגה
יכולה לספר לך שהרב לאו, הרב הראשיהשקט הזה
הפנה בזמנו את חמותי אליו.
היא אמרה לו שקשה לה מאד עם המצווה הזאת אחרי שרצה לאסור לה מראה מסויים הוא אמר לה "תמחקי את מה שאמרתי לך, תלכי לשאול מעכשיו את הרב זכריה בן שלמה"

גם הרב שלנו מפנה אליו לפעמים.

ואגב, לאחרות שכתבו פה שההיתרים שלו מרחיקי לכת . אז נכון שהוא מסתמך על דעות יחיד וכו' אבל צריך לזכור שמלכתחילה אנחנו נוהגות היום שצורה יותר מחמירה מהתורה ולכן לפעמים מתאפשר לתת היתרים 'מרחיקי לכת' אבל שעדיין מסתדרים עם נידה מדאורייתא
לגמרי יש לנו אחריות למי לפנותמקקה
רק שבעיני האחריות היא לפנות למי שלא מוסיף לנו קושי אלא מקל עלינו ככל האפשר
החיים מספיק מורכבים גם ככה, מה העננין להוסיף עוד
קראתי אותך עוד בערב חג והיה לי ממש קשה עם האמירותבית חדש
רק אומר שהרב בן שלמה התיר לחברה שלי איזה משהו ( אולי הפסק ביום הרביעי?) , אישה דוסית , מהדרין שומרת קלה כבחמורה, וזה מה שגרם לה להכנס להריון. אני זוכרת שהיא אמרה , איך חבל שהיא לא שמעה על הרב הזה עד היום..

ועוד אספר לך על חברה שכמעט הפסיקה לשמור טהרה ולהקשיב לרבנים עד שהגיעה לרב בן שלמה. .אז להגיד לאנשים , מסירות נפש ותתמודדו, זה לא בהכרח נכון ומאחלת לך שלא תהיי במקום שאת מרגישה שההלכה חוסמת אותך ומביאה אותך למבוי סתום
נשמה,תיתי2
שימי לב מה כתבתי.
לא כתבתי משהו על הרב עצמו.
לא כתבתי שאסור ללכת אליו.
לא כתבתי שום דבר על מי שכן בוחרת ללכת אליו.
כתבתי:
א. בתגובה לשאלה של פותחת השרשור, שביקשה דעות שונות
ב. כתבתי את דעתי שבדורנו יש לנו בחירה למי לפנות, ושיקול דעת.
ג. שיש משמעות להיות רב בדעת רוב או דעת מיעוט
ד. ובעיקר, עד כמה יש לו הסכמות.

זה כל מה שכתבתי.
לבחירת הקוראת האם וכמה להתייחס.

הוספתי ואמרתי, שאני מרשה לעצמי לומר כמה מילים על נקודת המוצא ההולכת ורווחת, שמשדרת חוסר אונים וחוסר יכולת להתמודד עם הלכות טהרה באופן גורף וכללי,
שאני פחות מתחברת, אני חושבת
א. שיש לנו יותר יכולת ממה שנדמה לנו, לפעמים זה דורש השקעה רבה בזוגיות כדי להתמודד, כמו טיפול זוגי, אבל יש רווח גדול מהתהליך הזה.
ב. עצם נקודת המוצא הזו מייצרת מציאות של חוסר יכולת.
ג. ולכן אני חושבת שנכון להרים את הרוח ואת המבט.
ד. בכל מקרה יש היתרים מרחיקי לכת גם בקונצנזוס, למי שצריכה
ה. והוספתי שתצטרכו להאמין לי שאני מתמודדת עם טהרה בקצה הרצף שלה. הפסק ביום הרביעי הוא היתר קליל לעומת מה שאני מקבלת בשגרה כדי להצליח להטהר. נדמה לי שאני יודעת מה קיים "בשוק" ההיתרים, ובמה כרוכה ההתמודדות,
ואני בטוחה שכל זוג צריך את המענה האישי המותאם לו.
אני כן חושבת שברגעי השבר והקושי, לי עזרה ההחלטה הפנימית לשמור טהרה בכל מחיר, והידיעה שזה אפשרי גם כשמאוד מאוד מאוד מאוד קשה. וכנראה בודדות פה עמדו במצבים שאנחנו עמדנו בהם ועוד נעמוד בהם. אם בכלל.
(בגלל שלרוב יש פתרונות רפואיים, ולנו אין, בגלל צירוף נסיבות רפואיות נדיר, מה שמוביל לאתגר מאוד גדול ומתמשך.).

אז לומר שאני אומרת "מסירות נפש ותתמודדו" זה קצת לא מדוייק.
אני אומרת מה עוזר לי.
לא עוזר לך? אל תקחי.
מקבלת, סליחהבית חדשאחרונה

פשוט מקריאה ראשונית זה היה נשמע ,מסירות נפש ותתמודדו, 

 

שזה אמירה שלפעמים גורמת לאנשים לא לפנות לרב שיכול להקל עליהם כביכול בשם צדיקות יתר...

 

ולכן אמרתי שאם יש מקרה שיכול לעזור ,שהפסיקה תשתנה , זה לא סותר מסירות נפש על המצווה, אבל למסור את הנפש ,על מה שצריך (ולא כביכול פול גז בניוטרל, למסור את הנפש ,ולגלות שאולי היה אפשר להתיר)

גם זה היה לימקרמה
שבשיחה איתו נאמר לי שאני טובלת היום.
ניסיתי להעביר את העיקרון לא פירטתי את כל הפסיקות שקיבלתי

ואני לא חושבת שלפי תפיסת עלמו מצב שלום הבית הוא בהכרח מדד להקלות
אלא שמגע בין בני זוג הוא אחת מאבני היסוד לזוגיות ולכן אם יש דרך להתיר זוגות היא קודמת להידור בטהרת המשפחה
דווקא לא נשמע לי הזוי בכלל בכללאמא לאוצר❤
מכירה היתר כזה מהרבה רבנים מזרמים שונים
לא מכירה אותו בכלל אז לא יודעת אבל ההיתר הזה ספציפי ממש לא כזה הזוי
שימו לב שיכול להיות פה בנות מהמשפחה שלו.פולשת לרגע**
יודעת על נכדה אחת...
תזהרו במילים שלכם, מעבר לזלזול ברבנים, אלא פשוט כי לא הייתן רוצות שיכתבו מילים קשות על סבא שלכן❤️
*****שימו לב בבקשה לא לגלוש ללשון הרע******יעל מהדרום
לק"י

אם זה יגיע לזה- הודעות יימחקו בלי היסוס.
כשאנחנו דיברנו עם הרב בורנשטייןאחת פשוטה
ושאלנו אותו על הרב הנ"ל, הוא אמר לנו שהפסיקות שלו לא מקובלות והן תמוהות מאוד בעיני מכון פוע"ה.

שכל אחת תעשה כפי רואות עיינה
מחילהבת 30

אבל יש הרגשה בציבור כאילו מכון פוע"ה הם הסמכות העליונה והמקובלת על כולם ואם הם אומרים משהו אז זו האמת הבלעדית כמעט.

אבל זה ממש לא כההץ 

יש לי הרבה הערכה למכון פוע"ה, שלא ישמע לא נכון.

אבל יש עוד רבנים גדולים, תלמידי חכמים, שפוסקים אחרת.

 כמו הרב דב ליאור למשל, בענין אמצעי מניעה.

מצטרפת לשאלה ועונהזאתעםהשם
במהלך הלידה מי שהכינה אותנו ללידה המליצה לנו להתייעץ איתו לגבי מתי נאסרים.
והוא אמר לנו שלא נאסרנו למרות שראינו שיצא קצת דם בפקק הררי, אז הקשבנו להדרכה שלו ובאמת המשכנו לגעת, בעיקר בעלי עשה עיסויים בגב בשביל לעזור עם הכאבים.
אבל עדיין מרגישה קצת לא בנוח עם זה וממש מרגישה שנגענו כשממש היה אסור.
פשוט בשטח כלכך רציתי את זה ! אז זה היה נשמע לי ממש הגיוני ומסתדר.
אם קיבלת היתר מרב, את לא צריכה להרגיש לא בנוחאביול
גם אם הוא רב בדעת מיעוט. עשית את מה שיכולת.
מכאן להבא את יכולה לבחור פסיקה אחרת..
תסתכלי בספר איש אישהאחת פשוטה
אני חושבת שכתוב שם שהפקק הרירי הוא בדין של כתם ואם לא יצא על לבן הוא לא אוסר..

בכל אופן גם לנו היה אותו סיפור ועוד לא הכרנו את הרב זכריה ןראינו שכתוב בספר הנ"ל (או בספר של הרב עובדיה, אני לא ממש זוכרת איזה) שזה כדין כתם.

ככה שאין לך מה להרגיש לא בנח
לנו רב אחר גם אמר שהפקק הרירי לא אוסר למרות שיצאטארקו
עם קצת דם
^^אמא לאוצר❤
כי הוא בוודאות לא מתוך הרחם אלא מהפתח
זה לא פסיקה כזו חריגה לגבי הפקק הרירימיקי מאוס
הרי ידוע שהוא בכלל מגיע מצוואר הרחם והדם הוא גם מהצוואר. אז יש הרבה שמקלים
ויש שלא

אבל וודאי שמעיקר הדין יש במה לתלות ובטח שזה לא "ממש אסור"

להבא ממליצה לכם להשתדל ללמוד בנחת מראש, כדי שתהיו שלמים עם עצמכם
גם אותי הפקק הרירי לא אסרלפניו ברננה!
ושאלנו רב אחר..
מאמר במוסף ״שבת״ של מקור ראשון, מהשבת האחרונהאחת מכאן
מדגים קו של פסיקה, שמתאימה/דומה/מזכירה לדעתי את רוח הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה.


זה מטושטש ממשאין לי הסבר
בכ''מ, קראתי רק את הכותרת וההקדמה ומאוד קשה לי עם זה.
אנחנו לא שומרים מצוות כי הן נעימות או מעודנות. אנחנו שומרים את המצוות. נקודה. בלי הסברים ובלי נעימויות, בלי לחפש למה שומרים והאם יש בזה היגיון. זו נקודת המוצא...

אחרי שזו נקודת המוצא אפשר להסתכל גם על הנעימות שבהן ועל טעמן.
ההשלכות נכתבו במשך שנים, לבנה על לבנה, מצוה על מצוה, הלכה על הלכה. מי אנחנו, שנגיע בדורנו ונסתור את הכל? אף אחד בדורות הקודמים לא המציא הלכות כדי להקשות עלינו.
הגישה (לפחות מהכותרת) זו הגישה שהביאה לתנועת הרפורמה, שהולכת ומתפשטת בארה''ב ובישראל. הלכה היא לא תענוגות. היא הלכה ברורה, ידועה, מתוך מחשבה ותהליכיות של מעל 3000 שנה.
אנחנו לא שומרים עליה כי היא נעימה או נוחה לנו (אם היא כן- מה טוב. אבל זה לא העיקר).
גם אני ממממש לא אהבתי את הכותרת והקטע המודגשטובה ומתוקה
זה ממש לא נכון
המצוות בכלל לא אמורות להשתלב באופן טבעי בחיינו
להפך
זה הפך הטבע האנושי
לחכות בין בשר וחלב
להתאפק לא לגעת לא לאכול כשזה אסור
להצליח לעבוד על המידות
לא לרכל !!
לקום מוקדם לתפילה במניין
וכו וכו

אנחנו בשביל לעבוד את ה'
לעשות את הרצון שלו
ולא להתאים את ההלכות לטובת הנוחות שלנו
כדי שיתלבש עלינו בטבעיות בלי מאמץ
מה פתאם
דווקא חא נראה לי שזה הפך הטבע האנושיאביול
הרי הקב"ה ברא אותנו, והוא ברא לנו את התורה. התורה קדמה לעולם. המצוות מתאימות מאוד לעולם ולטבע האנושי. זה שצריך להתגבר זה נכון אבל המצוות הן בהחלט טבעיות לנו.
"לא בשמיים היא ולא מעבר לים... בפיך ובלבבך לעשותו "
לא יכולה עוד להרחיב הרבה אבל אין ספק שהמצוות חא מנוכרות חנו.
וזה כמובן חא מצדיק להתיר את הכל. אבח היה חשוב לי לדייק
הפסוק הזה הוא בדיוק אומר ההפך..קראת את רש''י?⁦☺️⁩טובה ומתוקה
רש''י-

שאלו הייתה בשמים היית צריך לעלות אחריה וללומדה".
אין קץ למאמץ ולמסירות שלנו עבור התורה..גם אם זה נראה לנו מעל השמיים זה עדיין נדרש מאיתנו

ולגבי הטבעיות- יש לנו נפש אלוקית ונפש בהמית
לנפש האלוקית המצוות הן דבר טבעי
לנפש הבהמית לא
ולכן יש לנו צורך גם לזכך ולדייק את הנפש הבהמית שלנו
ולא תמיד זה קל וטבעי


אני לא אומרת שהעבודה היא בהכרח בסבל או בקוישי
ממש לא
חושבת שיש המון תענוג ושמחה בתורה
ואם זה נחווה אחרת כסבל ועבדות וקויק צריך לדייק ולעבוד על השמחה שלנו מהדיוק מול הרצון האלוקי. לשמוח מעצם זה שאני עושה את רצון ה' ומתחברת אליו דרך זה.

אבל זה שזה לא ץמיד 'טבעי' לנו זה עובדת חיים
ומי משנסה לומר שמה שלא טבעי לנו צריך לוותר או לשנות כדי שיהיה קל וטבעי מעוות את התורה
ואגב ברור שהן לא מנוכרות וזרות לנוטובה ומתוקה
אני מסכימה איתך על זה!

רק שהנקודה היא
מה קורה
במקום בו הזה לא מרגיש לנו 'טבעי' או לא קל לנו..
הנקודה הזו היא המקום שבו אדם נבחןבת 30

אם יש לו יראת שמיים, ואם יש, אז כמה...

אישית, אני חושבת שבענינים קריטיים כמו טהרת המשפחה יש מספיק נקודות כאלה...ואם אפשר למזער אותן אז מה טוב...

מעדכנת, המאמר זמין לקריאה באתר ״מקור ראשון״אחת מכאן
צריך להיות מנויים למקור ראשון כדי לקרואאין לי הסבר
לא קראתי הכלבת 30

גם אני שואלת אותו בעניני טהרת המשפחה.

ומתחרטת שלא שאלתי אותו לפני הרבה שנים, כשהיינו אסורים חודשיים וחצי אחרי החתונה בגלל דימום שלא נגמר. ברור לי שפסיקה שלו היתה יכולה להקל עלינו בצורה משמעותית.

מכירה כמה נשים שעשו את הקורס שלו.

באופן בסיסי, כל מה שבהלכה כתוב "בשעת הדחק"- הוא אומר שהיום זה שעת הדחק. קשיים בין בני זוג, פריצות מחוץ לבית ובתוך כף היד בסמארטפון וכו'.  ולכם הוא מתיר דברים שבשעת הדחק מתירים אותם.

לא תמיד הוא מתיר. מכירה מקרים שבהם הוא לא התיר. 

אישית, הוא הנחה אותי בכמה עניינים בסיסיים שמקלים עלי מאוד בכל הנושא. 

ואם הייתי ממשיכה לנהוג לפי מה שלמדתי לחתונה הייתי סובלת ופשוט שונאת את הלכות טהרת המשפחה...

אז מי שטוב לה עם הרב שלה, הכל טוב.

אבל בהחלט יש מקום, לרב כזה שנשען על בסיס ההלכה ונותן פתרונות לזוגות במצוקה.

ב"ה שהרב בן שלמה קיים...

ואני בטוחה שיש לו הרבה זכויות בשמיים...

גם אם הוא דעת יחיד לפעמים.

וואי אני ככ מתחברתמקקה
אני כל הזמן אומרת לבעלי שכשהבת שלי תתחתן אני אתן לה את ההדרכה
כל כך הרבה דברים שלמדתי בהדרכת כלות שאחר כך גיליתי שאפשר לנהוג אחרת. ולא לא מכירה את הרב נושא השירשור, אלא אחרים: נשמת, הרב רפי אוסטרוף ועוד.
לא ברור לי למה משריכים את הנערות מלכתחילה בצורה ככ קשה, כאילו דרכי טהרה הוא הספר היחיד ללמוד ממנו.
דווקא אותנו הנחו אחרתבת 30

אמרו לנו תתחילו עם פסיקת הרב עובדיה, ובהמשך, אם תרצו, תעברו לפסיקת הרב אליהו

שמחה לשמועמקקה
כל מדריכות הכלות ובעיקר מדריכי החתנים שאני היכרתי לימדו רק מדרכי טהרה ולימדו הרבה מאוד חומרות. אני בעצמי למדתי איש ואישה זה יותר מקל אבל הוא גם נזהר מאוד. וכשחיפשתי ונזקקתי להיתרים נרחבים יותר אז גם מצאתי ודי בקלות! שמחה לשמוע שזה לא ככה בכל המקומות
אצלנו המדריך חתנים המליץ על איש ואישהפאף
והמדריכת כלות ממש הרימה גבה על זה
אותנו שאלו לפי מי אנחנו רוצים ללמודיעל מהדרום
לק"י

לא שהבנו בזה יותר מידי, אבל יכולנו לברר.
גם אותנואמא לאוצר❤
בדיוק על הגדרת 'שעת הדחק' לא מסכימים איתוטובה ומתוקה
למה להגדיר את זה באופן כזה גורף?
יש מקרים כאלו? נכון
אבל לומר באופן כוללני שהמצב העום הוא שעת דחק?
זה כמו שפסיכיאטר יחלק הפניה לתרופה פסיכיאטרית לכלל הציבור כי הוא פוגש מטופלים שזקוקים לה.
לא כולם במצבי דחק ב"ה
יש הרבה זוגות עם זוגיות שמחה ובריאה שתחזיק מעמד גם אם להמתין כמה ימים בלי מגע
וגם אם הרבה נופלים בפלאפון..זה עדיין לא כולם..

אני לא מתנגדת לשום דבר רק דוקא הטיעון הזה בעיני הוא הבעיה בעיקר.
דווקא בעיני הטיעון הזה הוא אמיתי מאודבת 30

הכי אמיתי פה בכל הסיפור.

כמה שיחות שהיו לי עם הרב בן שלמה, הוא סיפר על זוגות שבאים עם בעיות בשלום בית וכשחופרים קצת רואים שזה מתחיל מענייני אישות וטהרה.

ובכלל, אין לי דור אחר להשוות אליו, כי לא חייתי באף דור אחר, אבל היום המון המון זוגות חווים קשיים בזוגיות. קשיים ומצוקות. לא סתם אחוזי הגירושין עולים , בכל המגזרים.

אז כשחיי משפחה על כף המאזניים, וכולנו יודעים מה ערך חיי  המשפחה בעידן הפוסט מודרני שבו אנחנו חיים, וכולנו מבינים שמשפחה נורמלית היום זה אי של שפיות בתוך שגעון גדול, אז בעיני זה כל כך אמיתי להגדיר את המצב כ"שעת הדחק". כן, חיי משפחה היום זה לא ברור מאליו. משפחה עם אבא ואמא שמחים וילדים, זה לא ברור מאליו. אז אם הרב בן שלמה עושה מאמץ הלכתי, בלי לפגוע בבסיס ההלכתי כהוא זה, כדי לנסות להקל כמה שיותר - זה פשוט ברכה.

והלוואי שכמה שיותר זוגות יקיימו את הלכות טהרת המשפחה, וישמחו בה, וח"ו שלא יהיה הפוך- שישברו מהקושי ויפסיקו לקיים גם את הבסיס. וגם זה קורה, לצערינו. 

אז שוב, אולי לא כולם מסכימים איתו, אבל זה פשוט כל כך ברור לי שהדרך שלו מצילה זוגות, ואולי מצילה אנשים מבגידות ומי יודע ממה עוד. וגם אם הדרך שלו עוזרת לנשים לקבל את טהרת המשפחה בנחת ולא בהתנגדות- והיה זה שכרו, באמת!!

 

ורק עוד דבר אחד. ר' נחמן היה אומר, וגם בכתביו שנכתבו ע"י ר' נתן, מוזכר- לא להחמיר. יש שו"ע. היתה תקופה באירופה שבה הסמל של חסידי ברסלב היה השו"ע שהם החזיקו בידיהם. 

אז גם מהכיוון הזה אני מתחברת לענין. אני יודעת שיש דרך רעיונית שאומרת שהחמרה בהלכות מביאה ליראת שמיים. אני גם יכולה להבין ולהזדהות עם הדרך הזו בנושאים מסוימים. אבל יש דרך רעיונית שאומרת שתעשה את הבסיס ההלכתי, ותשמח בזה. 

 

ובסוף, פעם שאלו את האר"י הקדוש איך הוא זכה להשיג מה שהשיג, והוא ענה ואמר שבזכות השמחה במצוות הוא זכה להשגות הרוחניות שלו. יש מעלה מאוד גדולה לקיום מצווה בשמחה ולא בקרעכץ. נכון, יש גם מעלה בקיום מצווה גם כשזה פחות משמח אותך. אבל אם אפשר לאפשר, באופן רחב, לאנשים, לשמוח בקיום מצווה, אז בעיני זה ערך גדול מאוד

כתבת פשוט מהמהם!לא מחוברת
מסכימה עם כל מילה
מדברים כל הזמן על כמה המגע חשובמקרמה
כי אנחנו בעידן שבו הכל פרוץ
אבל אני רואה את זה מנק מבט אחרת לגמרי,
אנחנו הנשים.

מעניין אותי לעשות סקר כמה נשים בוחרות לקחת אמצעי מניעה הורמונלים כדי להימנע מנידה ומביקור במקווה.

כמה נשים יכולות להתחבר ולהעיד שהבית על קוצים בתקופות האלו.
כמה מזה הילדים סופגים?

אולי זה בגלל שאנחנו חיים בעידן שלאשה יש כל כך הרבה טרדות ומעמסות.

יכולה להעיד באופן אישי שכל מקווה מוציא אותי מאיזון

וזה לא רק אני...אפשר לראות את זה רק פה בפורום משרשורים שונים כמה זה מערער.

אז זה לא דחק?
תודה לכל העונות!אנונימית בהו"ל
איך זה עובד?
שולחים לו הודעה? מתקשרים?
תודה!
@בת 30
@קופצת
עדיף בעייני להתקשרמקרמה
0528465585

תגיעי למענה אוטומטי.

אם זה מקרה מיוחד תקישי את השלוחה שלו.
אם זה נראה לך פשוט יותר את יכולה גם את הרב אלחנן- יותר זמין
בפעם הראשונה התקשרנו ודיברנו איתו קצת, אבלקופצת
את השאלה עצמה ושאלות אחרות הוא העדיף בווצאפ
מישהי שנכנסת להריון עם מירנה?הריון ולידה

משקשקת שזה אולי מה שקורה לי עכשו

דימומים מוזרים ותחושה של בעלי שהחוט קצת התארך

אני, אבל הוא נפל...אני=)

וואוהריון ולידה

תודה

כשהיה לי ככהפרח חדש

התברר שההתקן זז וכמעט יצא לגמרי

עדיין מונע באחוזים מסויימים

אבל לא להשאיר ככה

ומה עושים ? צריך חדש?הריון ולידה

כשהתקנתי הרופא הביא לי אחריות של שנה עם כרטיס , אני בתוך השנה. רלוונטי?

בטוח זה אומר שזה זז?

תנסי לבדוק אם את מרגישה את החוטפרח חדש

אם כן כמעט בטוח שזז

ואם נתן אחריות אז תחזרי אליו

אני הייתי כבר 2 שנים אחרי ההתקנה והוצאתי וזהו

אבל בעיקרון צריך לשים חדש

או להכניס אותו פנימה חזרה @אמאלה סיפרה שזה קרה לה והרופא הכניס

תמיד הרגישו את החוטהריון ולידה

הייתי צריכה לקצר בכל מקרה כי הוא הפריע ודחיתי את זה.

לא העזתי להרגיש בעצמי מעולם וחוששת להיאסר

הרגשתי אותו, מרגיש כמו 0.5-1 ס"מהריון ולידה

שיתכן שהיה ככה מאז ומעולם כי תמיד הוא הפריע לו

תלכי לבדוק. אצלי במצב כזה ההתקן פשוט זז ועמדאמהלה

כמעט על צוואר הרחם ופצע אותי והכאיב ולכן היו הדימומים וגם הכאבים.

לי הרוםא אמר שלא כדאי חהחדיר בצורה רגילה רק בהיסטרוסקופיה כדי למנוע זיהומים

הלכתי לד"ר ברונו רוזן שעשה את זה תוך 10 שניות בלי שום כאב.

הבאסה היתה שהדימום אסר אותי....

ד"א בגלל שזה מירנה- ויש בו הורמונים המניעה לא ירדה לחלוטין אבל ודאי שזה מפחית את היעילות.

היית צריכה לקנות חדש?הריון ולידה

אני יכולה בינתיים ללכת למרכז בריאות האישה או שחייב תור מסודר?

אוףףף אני לא מעיזה ללכתהריון ולידה

חוששת שיאסור!

למרות שהדם הזה נראה ממש כמו פצע

מה הפסיקה שלכם בענייני התקנים?טארקו

בגדול זה נשמע ש100% יש במה לתלות

אבל אם ההתקנה אוסרת אצלכם בכל מקרה אז כנראה שאין מנוס מזה..

אולי כדאי להתייעץ עם רב איך לנהוג לפני?

מבינה אותך, אבל באמת שהכי חשוב עכשיו זהפרח חדש

לדאוג שההתקן יהיה במקום

באולטרסאונד אפשר לבקש מהרופאה שלא תסתכל על המתמר

אגל אם יהיה צורך להוציא/להכניס לא כדאי להימנע בגלל זה

ואחכ תשאלי את הרב שלכם מה הפסיקה שלו בענייני התקנים

החשש שלי הוא מהדימומים שיש עכשיוהריון ולידה

גם לזה כדאי לשאול רבטארקו

כי יש בזה פסיקות שונות ושוב, יש במה לתלות, ולכן לפחות לפי חלק מהפסיקות זה לא יהיה דימום אוסר

אבל אנחנו לא יכולות לדעת מהפורום מה הפסיקה שלכם..

תודה. אני פשוט מיואשתהריון ולידה

אין לי כוח לסבול ולא לבזבז את כל היום שלי

ואין לי כוח להתעסק עם מה ששווק לי כשגר ושכח

ממש מבינה אותך אבל אין ברירה לפעמיםפרח חדשאחרונה

הרגשתי לגמרי כמוך

עור מגורה בחורףאור.י

היי לכולן,

הקטנה שלי בת שנתיים עם עור כנראה די רגיש. כבר שנה שעברה בחורף ראיתי שהעור שלה נהיה מגורה מאוד והיא ממש סבלה וגירדה. השתדלנו להמעיט מקלחות ולמרוח קרם גוף כל פעם והמצב השתפר אבל לא נעלם.

כשהגיע הקיץ הכל חלף כלא היה, ועכשיו שוב שמתקרר זה צץ מחדש...

למישהי יש עיצות בנושא?

היא ממש סובלת ומתגרדת (בעיקר ברגליים ובצוואר).

תודה רבה לעונות!

אני ככה כל שנה, זה סיוט שימושית

כל יום פעמיים ביום קרם לחות טוב, ובעת הצורך קרם רפואי.

עוקבתדרקונית ירוקה

אנחנו מורחים קרם פעמיים ביום. מקלחות מהירות פעם ביומיים עם שמן של מוסטלה. מיד אחרי קרם.

ממליצה מאד כרגיל על הקרם לחות ליפיקאר באום שלאמהלה

לה רוש פוזה, ולפי המצב שאת מתארת הייתי מקלחת רק בשמן ולא בסבון. וגם כאן חברות הפורום מכירות שאני ממליצה על השמן של ליפקאר באום

את הילד האטופי שלי הוא פשוט הציל.

ד"א למרוח את הקרם לחות כל ערב אחרי מקלחת- לא רק שהמצב מחמיר. זה מונע מראש התלקחות.

בנוסף- חשוב מאד להלביש לה בגדים רק מ100 אחוז כותנה

לדאוג שיהיה לחות בחדר שישנה.

מציינת שאצלי ו הקרם שרף… היא לא הסכימה…חמדמדה

ברור שהקרם שורף, כי העור מגורה. למדתי להניח עליהםאמהלה

את היד מיד אחרי שמורחת זה מקרר את האזור ומרגיע. זה שורף לדקה! ומפסיק, יום למחרת זה כבר לא שורף. מנסיון- ניסתי על עצמי אחרי שראיתי שהילדון בכה

ומאז הוא כבר ידע להגיד לי זה שורף אבל לטובתי.

ממליצה גם!!ילד בכור

אוטופיק? תנסן קרם של מוסטלה באופן יומיומיחמדמדה

לא לחכות שיציק , פשוט כל ערב

או לה רוש פוזה

כם אנחנו בממליצי מוסטלה. יש להם סדרה שלמהמקרמה

שנקראת סלטופיה

השמן אמבט שלהם זה וואו

תודה לכולן!אור.יאחרונה

אנסה את כל ההצעות והלוואי שיקל עליה.

משום מה לא חשבתי שאוטופיק יכול להופיע רק בחורף ולא תמיד...

זקוקה לתמיכה: רפלוקס סמוי*אורחת

זקוקה לתמיכה, הבנה, ועצות...

האם יש כאן אמהות לתינוקות שסבלו מרפלוקס סמוי?

הבת שלי בת 4 שבועות, וצורחת חזק כ-ל שנייה שבה היא לא עוסקת בשינה או יניקה : (

יאא קשההאונמר

היה לי בקטנה עם הבת שלי, לא סבלה, רק הקיאה אחרי כל ארוחה חצי ממנה.

תכלס עלתה מספיק במשקל אז רק חיכינו שיעבור.

אבל יש תרופה לריפלוקס, שמיועדת באמת למצבים שהתינוק ככה סובל.

ניסית?

כן... מוכר ממש.חושבת לעצמי

קודם כל חיבוק גדול. זה מאוד מאוד קשה.

גם כי את לא יכולה להרגיע אותה, וגם כי זה לא משאיר לך שנייה לנשום.

אצלנו עזר בסוף שילוב של 3 דברים:

תמ"ל ar (אנטי ריפלוקס) + ביוגאיה (למניעת עצירויות) + אומפרזול (תרופה).

אני ממליצה לפנות לרופאת משפחה,להבין איך את מתקדמת עם זה.

  • עזר לתקופות, אני כבר לא זוכרת כל כך...

דבר שני, כל הזמן להגיד לעצמך שזה זמני, אצלי זה עזר כי הבכי היה באמת רצוף, לא היה לנו יום ולא לילה...

וכל שנייה שיש לך עזרה שמתאימה לך קחי בלי לחשוב פעמיים... אפילו שמישהו רק יחזיק אותה... היא כל כך מסכנה זה באמת סבל בשבילם...

כן וזה קשה מאודדדדשקדי מרק

חיבוק

מציעה ללכת לרופא ילדים אם עוד לא הלכתי

למרות שאין פתרונות קסם

וואי זה מתיששshiran30005

הבת שלי הייתה ככה

אצלה הבכי היה 24/7 ורוב הטיפול נפל עלי אם כי בעלי סייע שהיה בבית. היינו עם תינוק בן שנה בבית כך שהקושי הוכפל. הייתי בוכה בלילות , כולם ישנים, הבית חשוך , היא בוכה בוכה ואני יחד איתה

בעצת הפורום הנהדר פניתי לרופאה היא נתנה אומפרזול ומטרנה AR

בהמשך התחילו פליטות והקאות אבל עלתה טוב במשקל

חיבוק חזק חזק , זה בסוף עובר❤️

סבלנו מזה (אולי... תכל'ס לא ברור מה היה לה...)מתואמת

מי אבחן שמדובר בזה? את עושה את כל הטיפים להקלה? ובדקתם גם לשון קשורה?

בכל אופן, מתפללת איתך שתעברו את זה בקלות...

חיבוק!ואני שר

מציעה לבדוק אוסטיאופתיה. אוסטיאופת טוב ידע להגיד אם הוא יכול לעזור בזה גם בשיחת טלפון מקדימה... (אותנו הציל בקושי קצת אחר אבל נראה לי ששמעתי שגם בזה יכול לעזור).

יש לי המלצה באיזור ירושלים אם רלוונטי.

תודה לעונות*אורחת

מוזר איך הנפש עובדת, עצם זה שאני רואה שגם אתן התמודדתן עוזר לי.

כמו שאתן כותבות, אין יום ואין לילה, והסבל הוא כפול: גם הקושי שלי, וגם הידיעה שהקטנה הזו שרק באה לעולם כ''כ סובלת!! יש לי דמעות כל פעם שאני חושבת על זה, אז משתדלת להתמקד רק בקושי שלי...

בדקנו לשון קשורה, היציאות סדירות, אין גזים יונקת בלבד.

כמובן מחזיקה אנכית חצי שעה אחרי כל הנקה.

התחלנו אומפרזול לפני שלושה ימים, בינתיים אין שיפור, הבנתי שצריך לחכות שבוע שבועיים לפני שרואים שיפור : (

לי זכור שאמרו שלושה ימים אחרי אומפרזולחושבת לעצמי

ניתן לראות שינוי, וזה תלוי במינון...

בינתיים חיבוק ותהיי חזקה,

זה באמת אתגר, במיוחד כשאת עדיין יולדת בעצמך...

עברתי את זה גם וסוחבת צלקות עד היום😌Doughnut

ועברו כמה שנים טובות...

המלצתי: לא לעבור את זה לבד! לשתף כל מי שאפשר ולחלוק עם הבעל את הזמנים הקשים. לקבל כל עזרה שמציעים וגם לא להתבייש לבקש לפני שאת קורסת.

תדאגי לך למלא פינוקים לשעות הקשות, סדרות מעניינות ללילות ערים, ועזרה ככל הניתן לימים שאחרי שתוכלי לישון,חוסר שינה זה נורא.

ממליצה בחום לנסות אוסטאופתיה אצל מישהו מקצועי, זה יכול ממש להקל.

ניסית מנשא? יכול לעזור לה מאוד ולך ♡אביה*

בטוחה שזה מה שיש לה?כבת שבעים

סליחה שאני מערערת, פשוט גם לנו אמרו שכנראה יש לו ריפלוקס סמוי. לא יודעת אם יש או אין, אבל טיפול אצל אסתאופטית עזר ממש. זה לא היה מיידי, אבל הוא נהיה רגוע יותר מיום ליום.

תוודאי שהיא עולה במשקל ושיש מספיק יציאות.

זו תקופה קשה ומטלטלת נפשית, אבל היא תעבור בעז"ה!

היום הוא נסיך מהמם! 😍😍😍

היה לנו... לא פשוטיום שניאחרונה

עוזר לשים קלסר מתחת למזרון (שיגביה קצת את אזור הראש)

נתנו גביסקון אחרי כל הנקה והייתה הקלה מיידית. שווה לנסות. זה ללא מרשם

אם התרופה לא עוזרת צריך להמשיך לראות מה מציק לה כי את והיא סובלות!!

העצה הקבועה שלי - לבדוק היפרטוניה, טונוס שרירים גבוה אצל תינוקות, כי התסמינים דומים (בכי, עצבנות, קושי לישון, נרגעים רק בידיים או במנשא). ויש הורים שלא מכירים.

ועוד משהו - יש ילדים שהאוכל לא מספיק להם והם רעבים... ואז בכי ללא הפסקה, מגיעים לארוחה הבאה רעבים אז אוכלים בעצבנות וזה מעגל קסמים מתיש.

שווה לשאוב בקבוק אחד ולנסות לתת קצת אחרי ארוחה. תינוק רעב אצלי צרח וצרח למרות ההנקה, ממש כמו התיאור שלך, אם לא אעל או ינק רק צרח. וממש ראיתי איך התוספת הרגיעה.

Pph כבר כמה לידות ברצף.אשירה לה'.

אני סובלת מpph כבר כמה לידות ברצף, עם כל המשתמע, של כניסה לריוויזיה מיד אחרי הלידה, קבלת עירויי דם וברזל וחולשה לא כייפית.

אשמח ממש אפ יש כאן נשים עם ניסיון או ידע.

אם יש לקראת הלידה הבאה איך לעזור שזה לא יקרה

כותבת מראש מה עשיתי ולא עזר:

-אני מגיעה ללידה עם ברזל גבוה

-לא לוקחת זירוזים וכו. יולדת די מהר בלידה טבעית.

להבנתי יש בתי חוליםמוריה

שנותנים משהו שאמור לעזור למנוע.

שווה לברר.

אסותא באשדוד הבנתי שנותנים.

אולי ישמע מוזרדפני11

אבל ללכת לטיפול רגשי/לא קונבנציונאלי.

לחברה טובה שלי זה היה והיא עשתה עבודה.. ולא חזר לה יותר

לפעמים הגוף מספר לנו על משהו בנפש שדורש התייחסות ותיקון

שאלהאחת כמוני

לא מקבלת אחרי הלידה פיטוצין בזריקה כדי למנוע?

אצלי אחרי לידה ראשונה עם pph נורא, קיבלתי בשתי הלידות שאחרי בנוהל זריקות מיד לאחר הלידה וב"ה זה לא חזר אל עצמו🙏

לא תמיד זה מספיק.מוריהאחרונה

יש תרופה נוספת שנותנים במקום, שנחשבת ליותר טובה בנושא הזה.

(יודעת על אסותא אשדוד שנותנים)

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnut

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

מלפפונים אני שמה בקופסה עם נייר סופגיעל מהדרום

לק"י

זכור לי שהם "אוהבים" להיות לבד. או לפחות בלי עגבניות.

אני גם בררנית נורא בירקות ולא מסוגלת לגעת בכאלהירדנית

שרכים, בטח לא לאכול...

לא מצאנו פתרון טוב מאשר לקנות בכמות קטנה פעמיים בשבוע.

זה הקטעפינק ליידי

שגם אני אוהבת את הירקות שהם קשים וטריים, כמובן ירקות שניתן לאכול קשים בעיקר מלפפונים ופלפלים.

ועושה את מה שאת עושה קונה פעמיים בשבוע...

לפעמים זה קשור לאיפה קוניםאביול

בעלי נגיד מאוד אוהב לקנות באושר עד, אבל האיכות של הירקות גרועה...

ברמי לוי בינוני

בשופרסל הכי איכותי אבל יקר...

בול. גמני קונה ירקות בשופרסלהמקורית

בגלל הטריות

אין שופרסל לידינופינק ליידי

מעניין, חשבתי שהסחורה של הפירות והירקות באושר עד נחשבת לטובה.

מה אומרות לגבי שוק מחנה יהודה? שוונ מאמץ של נסיעה ברכבת ולסחוב קניה של פירות וירקות משם?

לא מכירההמקורית

נחשב איכותיאביול

אבל בעיניי לא שווה בכלל את ההשקעה.

יש עוד הרבה סופרים עם איכות טובה, כמו למשל יוחננוף...

אישית אני קונה בחנות ירקות בכמויות קטנותראשונית

אבל אנחנו זוג ותינוק ורק אני אוהבת ירקות והחנות במרחק שדה הליכה מהבית

אני מעדיםה ככה, יש ירקן קרוב יחסית לביתירדנית

וזה התפקיד של בעלי

שמעתי לאחרונה וממש עוזרמאמינה-בטוב
לעטוף את המלפפונים בניילון נצמד. אני עושה שניים שניים, מחזיקים פי 2 זמן. לגבי עגבניות אני מכניסה בשקית ניירות סופגים מכל הכיוונים וזה גם יחסית עוזר. חשוב לא צמוד לדופן האחורית (ירקות ופירות)
אנחנו שמים בשקית עם נייר סופגאחת כמוני

וגם מלפפונים לא צמוד לדופן האחורית כי ראינו שזה מרקיב אותם מהר יותר.

קראתי פעםרק טוב!

לשים את המלפפונים בשקית עם כפית (או סכום אחר) ממתכת. היתה תקופה שעשינו את זה. נראה לי עזר.

וגם לא לשים את העגבניות והמלפפונים באותן מגירה זה גם לא טוב להם. על זה אני לא מקפידה מטעמי נוחות..

אני שמה בתחתית המגירה של הירקות נייר סופג. בשביל הנקיון. אבל רואה שכמה כתבו כאן שזה עוזר. אז אולי זה גם עוזר אצלנו (בסה"כ אם אין ירקות שהתחילו להתרכך או להרקב או ירקות פתוחים או רטיבות, נראה לי שהירקות כן מחזקים לנן באזור השבוע. בד"כ פשוט נגמר לפני)

אנחנו שמיםדפני11

במגירה התחתונה של המקרר

הם יחד- אבל לא מעורבב

זאת אומרת בצד שמאל של המגירה עגבניות

אחכ לכיוון ימין המלפפונים ועוד יותר ימינה גזר בשקית ומעליו פלפלים.

חוץ מהגזר הכל בלי שקיות. ככה כמו שהם.

אצל אמא שלי רק המלפפונים היו תמיד בשקית עם חורים שהיא עשתה בשקית, אבל אצלי במקרר ראיתי שזה מרקיב אותם יותר מהר ולכן גם הם בלי שקית.

כמובן להקפיד כשאת מכניסה את הירקות- שהמגירה תהיה נקייה ויבשה, ואם נשאר לך ירקות ישנים- אז קודם מכניסים את החדשים ומעליהם את הישנים- כדי שתשתמשי קודם בישן שלא ירקיב בעצמו ולא ידביק ברקבון אחרים. גם כן חשוב לשים לב שהירקות שאת מכניסה הם יבשים! לפעמים (במיוחד אם עושים משלוח) נם נמצאים בשקית סגורה הרבה זמן ואז נהיים עליהם אדים שהופכים לטיפות קטנות- חשוב להקשיע את הכמה דקות לנגב אותם שיכנסו יבשים למקרר- זה קריטי!

פירות- בסלסלאות נפרדות במדף שמעל, בצורה מסודרת. כנל לגבי הישנים והחדשים ולשים לב שלא נכנס משהו רטוב.

זה שומר לי ממש טוב. בערך שבוע יכול להשמר נהדר

מלפפונים אני שמה בשקית סגורה עם כפית ממתכתאמהלה

זה שומר עליהם נפלא לפחות לשבוע- ואצלי זה הולך בשקי ענק... אוכלים המון.

עגבניות במגירה השניה בקופסא מרופדת בנייר סופג.

מחוץ לקופסא הפלפלים על נייר סופג

לי זה נשמר מצוין

שימי לב אם הקור במקרר לא מדי חזק

צריך להיות 4 מעלות

בימי החורף הקרים מאד אפשר אפילו 5.

ממה שאני יודעת-קנמון

לא בשקית. השהות בשקית גורמת לזירוז הריקבון.

לשים לב לא להניח פירות כבדים וקשים על פירות רכים. נניח מלפפונים מעל עגבניות יגרמו לעגבניות להתקווצ'ץ' מהר.

בכלל עדיף שהעגבניות לא יהיו צמודות למלפפונים.

לאתר ירק רקוב ולסלק אותו. ירק בתהליך רקבון הורס את שאר הירקות שאיתו.

דווקא למשל גזר מניסיון שלי חייב שקיתאחת כמוני

נכון! הוא באמת יוצא דופן(: וצריך לשים לבקנמוןאחרונה

שהשקית שלו לא 'חונקת' את שאר הירקות במגירה..

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אה.מוריה

שמירת הריון זה גם כי זה הריון בסיכון. וגם כי יש יותר חשש ללידה מוקדמת. (יש יותר עומס על הרחם)

אצלי יצאה יחסית מאוחר.

ואופן כללי הייתי יחסית קטנה להריון כפול.

אבל זה גם תלוי בשרירי הבטן ועוד.

באופן כללי ממה שראיתי והרגשתי יש פולסים של גדילה. בפעימות כאלה. פתאום הבטן גדלה.

ולהתפלל שייגמר בשלום וידיים מלאות. בבריאות ושמחה.

אמן, תודה רבה!!ברכה כפולה:)

אני לא מתאימה לעזור פהמתואמת

כי התאומים שלי היו בשני שקים ובשתי שליות נפרדים

את ההלם אני כן מבינה...

פותחת יקרה, מאחלת לך היריון מבורך ובריא, ובע"ה שתצאי בשתי ידיים מלאות ובריאות!

אז איך בעצם יודעים שזה לא הריון תאומים רגיל?ברכה כפולה:)

אין "רגיל"מתואמת

יש כל מיני אופנים של היריון תאומים.

אצלי בשבוע 9 (השבוע שבו באתי לעשות את האולטרסאונד הראשון) ראו בבירור שהם בשני שקים נפרדים. זה באמת היריון התאומים הכי קל, כלומר בלי סכנות לסיבוכים.

אבל גם היריון תאומים כמו שלך יכול להסתיים בברכה ובבריאות @אמהלה באמת תוכל לכתוב לך עידודים בנושא...

הרופא אמר לך שהוא רואה שהם מחוברים בשיליה אחתזמינה

הוא ראה את זה אולטרסאונד

זה לא קשור להריון רגיל זה פשוט סוג הריון

זה בהחלט הריון בעל סיכון גבוה יותר

כי העוברים ניזונים מאותה השיליה ויש מקרים שעובר אחד מתפתח על חשבון השני

אני מציעה לך להתפלל שבעז"ה הכל יהיה תקין

לא משנה אילו סיפורים יש נתפלל כולנו שההריון הזה יהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות🙏🏼

שאלתי את מתואמת..ברכה כפולה:)

אמן, תודה!

מתכוונת להריון של לא זהים?מוריה

רואים שיש 2 שיליות, ו2 שקים, מחיצה עבה וכו'.

ככל שמגלים מוקדם יותר, מזהים את זה מוקדם יותר.

כי כשהם גדלים יותר קשה לראות.

לא לא..ברכה כפולה:)

מתאומת כתבה שיש לה זהים אבל ב2 שקים נפרדים ו2 שליות, אז תהיתי איך יודעים שהם זהים בעצם..

אה, עכשיו הבנתי מה את שואלת!מתואמת

אנחנו לא יודעים בוודאות שהם זהים - הם פשוט נראים זהים. (ויש להם צבע שיער ייחודי שמחזק את העובדה)

ורופאה מומחית אמרה לי שלפעמים ההתפצלות של הביצית קורית בשלב מוקדם מאוד, ואז היא מתחלקת לשני שקים ושתי שליות, וכך יש תאומים זהים מבחינה גנטית, אבל מבחינת ההיריון עצמו הם לא נחשבים זהים.

קראו לי, אז באתי אדום צהוב ירוק

אני אתחיל מהסוף הטוב - התאומים שלי בני 8, מתוקים מדבש ב"ה. והתאומות הזו היא קסם!

גם הם תאומי מונו-בי, שהחליטו לבדוק בעצמם את הסטטיסטיקות והסיכונים 😁

עברנו הרבה, ב"ה, כך שאני לא יכולה לבוא ולנופף בסיפורי הרגעה, אבל אני כן אגיד - שאנחנו סיפור קצה, ונכון שיש אחוזי סיכון לא מבוטלים בכלל, אבל רוצה ההריונות עוברים בטוב, וגם אלה שלא - זה מורכב אבל לא נורא.

גם אצלי עובר אחד היה קטן כל הזמן בשבוע, גם את הדופק שלו ראו רק שבוע אחרי הראשון.

זה נחשב תקין, כל עוד הפער נשמר/מצטמצם.

עוקבים ממש כל הזמן על הגדילה והפערים, כי זה סימן לשני סיכובי הריון שנפוצים אצל תאומים זהים.

חשוב לדעת שגם אם יש חלילה סיבוך יש בתוך זה סקאלה. יש מצבים שרק דורשים מעקב, יש מצבים שיש להם ב"ה טיפולים תוך רחמיים שממש מצילי חיים, ויש מצבים שאין מה לעשות חוץ מלהתפלל ולסמוך על הקב"ה שהוא יודע מה הוא עושה

מוזמנת לפרטי אם תרצי לשאול ולשמוע עוד

איך הזמן טס. 😄מוריה

אצל אחרים הם גדלים מזה מהר 😉אדום צהוב ירוק

וואי ממש תודה!!ברכה כפולה:)

כותבת לך בפרטי

וואי מזל טובשמ"פ

אין לי ניסיון עם הריון תאומים אבל שולחת כוחות וב"ה הריון משעמם וקל !

אמן!! תודה😊ברכה כפולה:)

בשעה טובה יקרה, שיהיה הריון תקין, קל ומשעמםםםםםםאמהלה

בידיים מלאות ומלא שמחה ובריאות.

אז ראשית- אהבתי את הניק, ומסכימה איתו לחלוטין. זו ברכה כפולה ומכופלת ונחת פי מליונים!!!!!

אני גליתי את ההריון בשבוע 6+5, מיד ראו שזה שניים בשק אחד ולא ראו מחיצה.

הייתי כל 3 ימים בUS, עד ששלחו אותי לד"ר נדג'ארי- מומחה מס' 1 בארץ לUS

והוא גילה את המחיצה שבוע 14+4 כמדומני.

בפעם השנייה שהגעתי לUS, עשתה לי אותו מתמחה והיא לא ראתה שני עוברים, ורק אחרי שהזדעקתי שאמורים להיות שניים ביא בדקה שוב וראתה.

היה תמיד מאד קשה לראות את שתיהן, כי הן היו תמיד באותו גודל, עם אותו קצב לב ואותם תנועות.

לדעתי זה שהם לא באותו הגודל בדיוק מוכיח יותר שסיכוי גבוה מאד שיש מחיצה.

בעקרון החשש הגדול בתאומים מוני בי הוא TTTS שזה בעצם גדילה של עובר אחד על חשבון השני

זה קורה אם יש להם כלי דם משותפים.

אצלנו ב"ה לא היה (אחרי הלידה הראו לי את השליה וראו את הכלי דם שהיו נראים ממש כמו עץ ששלח ענפים משני צידי השליה,

כלומר זה הראה לנו שכל החששות היו לשווא כי כלי הדם שלהם לא היו קרובים בכלל.)

אבל אני מכירה מקרוב תאומים מונו בי שכן היו להם כלי דם משותפים

ובערך בשבוע 20 עשו להם בחו"ל ניתוח תוך רחמי- צרבו להם את כלי הדם, ב"ה הם היום בני 15+

כיום הרפואה ב"ה מפותחת ויש רופא שמומחה לתחום- ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי. אן את מאזור המרכז, ממליצה לך לעשות אצלו את מעקב ההריון.

כמובן שאת צריכה להיות במעקב הריון בסיכון

יש הרבה יותר ביקורות. בהתחלה היה לנו פעמיים בשבוע. אח"כ עברנו לפעם בשבוע/שבועיים, ובערך משבוע 30 זה היה כל יומיים....

יצאתי בשבוע 25 לשמירה, גם כדי לשמור עליהם כמה שיותר ולנוח הרבה וגם כי היה לי כבדדדדדדד.

עלי ראו מאד מהר... תמיד ראו עלי מוקדם כך שזה לא היה שונה מתמיד.

אצלנו חוץ מההורים אף אחד לא ידע, ולכולם אמרתי שאני חודש קדימה, כך שלא היה נראה להם מוזר הגודל...

מה גם שמיילדים מקסימום עד היום הראשון של שבוע 36.

עד כאן לבנתיים

אני פה....

רק כדי להרגיענירה22

גם לי יש תאומים מונו בי.

לא אומרת שהיה הריון קל, כי לסחוב שניים זה כבד, אבל ב"ה עבר בלי סיבוכים מיוחדים, לא יצאתי לשמירה (אבל העבודה שלי לא פיזית), וילדתי בזירוז בשבוע 36, רק בגלל שזה הנוהל. הייתי מוכנה למשוך יותר.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות.

אמא לתאומים, ברוכה הבאה למועדון!חושבת לעצמי

לי היה הריון bb, אז רק כאן להגיד שזה באמת הלם, אבל זו מתנה מתוקה, שמשדרגת לך את החיים, את ההורות ואת עצמך.

זה מורכב ומאתגר מאוד כשיש עוד קטנטנים בבית, אבל ה' נותן כוחות וזו ברכה שמאירה מאוד את הבית. הנחת כפולה ומכופלת!

עוד דברים שחשבתי עליהם. אבל זה יותר להמשך.מוריהאחרונה

להתכונן נפשית ופיזית לזמנים שאין כח ויכולת לעשות כלום.

להתכונן לאפשרות של פגייה.

להתכונן לזה שיכול להיות שלא תהיו צמודים כל הזמן.

להתכונן לזה שאולי תהיה תקופת שאיבה

להתכונן לאפשרות שההנקה לא תלך חלק, ולאפשרות של תוספת תמ"ל.

להתכונן לכך שלא ברור מראש מה יהיה אופן הלידה.

בהצלחה.

בבריאות, שמחה וידיים מלאות.

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמר

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

צודקת בהחלטמתואמת

ובזה באמת הדרכת הורים תוכל לעזור לכם בע"ה...❤️

אם נראה לך שהוא רוצה שתקומי בבוקר, אולי משעמם לו?ירדנית

אפשר להקצות לו משחק או ספר מיוחד לשעה הזאת

פעם זה היה הבעיה והוא למד כבר מה לעשותאונמר

אבל אולי באמת צריך יותר מיקוד.

אני אנסה כל ערב לסגור איתו משהו שהוא רוצה למחר ואני אכין לו בשולחן. אולי יעזור באמת.

למרות שתכלס אם אני מספיק אמיצה להסתכל, הבעיה העיקרית היא לא שהוא רב איתה. אלא שאני מתפוצצת כל כך.

אבל שניהם באמת צריכים פתרון.

תודה

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

רק מציעהאפונהאחרונה

באופן מאד נקודתי ולא מקצועי או מקיף בכלל -

אולי תגידי לו בלילה בשקט באוזן שכשהוא מתעורר בבוקר והשמש זורחת בחלון, שאת מחכה לו שיבוא להתכרבל איתך במיטה?

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

יש פה כאלה שבשבוע 12 אמרו לכן 80%בן ובסוף היתה בת?מבורכת

לא מאמינה שאני פותחת שרשור כזה... אבל מסתבר שממש שכנעתי את עצמי שזו בת והאכזבה קשה. יש סיכוי שזו עדיין בת? אפילו שהטכנאית הראתה לנו ממש בבירור את הזווית עולה כלפי מעלה? מצד שני היא אמרה 80% בן אבל שזה לא סופי... יש מה לתלות תקוות ב20% הנותרים?

עד עכשיו קיבלתי באהבה את שיירת הבנים המתוקים שלי, אבל עכשיו מאוד קשה לי. באמת חשבתי שהפעם תגיע סוף סוף הנסיכה.

חיזוקים ועידודים יתקבלו בברכה... (ואל תגידו לי אין כמו בנים, אני מאוד אוהבת את הבנים שלי אבל אין כמו בנות 😉 ואל תגידו לי שלפחות יש לי בגדים בשפע בשבילו ואני לא צריכה לקנות חדש. רציתי לא להשתמש בהם ולקנות מלא בגדים חדשים ורודים וממיסים)

למעלה זה לא בת?כורסא ירוקה.

זכור לי שלמעלה זה בת למטה זה בן. כל עוד לא ראית איבר מין יש סיכוי..

בכל מקרה אם בן קחי לעצמך את הזמן לעכל... ומאחלת לך שהוא או היא יהיו קסומ/ה ומתוק/ה

לא. בת זה ישר מקביל לעמוד שדרהמבורכת

קרה ליעל הניסים

בשבוע 12 עשיתי א"ס עם רופא והיתה גם טכנאית בחדר. הרופא אמר לי- רוצה לדעת מה זה? והטכנאית, המאוד ותיקה, צחקה ואמרה לו שאי אפשר לדעת עדיין.

הרופא הסתכל ואמר בשיא הביטחון- הנה זה בן.

אחרי חודש בסקירה המוקדמת, אמרו לי שזאת בת. וכשהגעתי שוב לטכנאית הזאת והיא ראתה שזאת בת היא צחקה על הרופא ואמרה ידעתי שאי אפשר לדעת עדיין.

אבל האמת שאני לא בטוחה שהייתי מתמקדת בתקווה הזאת, כי אז האכזבה תהיה גדולה יותר. הייתי מתמקדת יותר בלהשלים עם זה שזה בן.

וואימבורכת

זה דווקא מאוד מעודד. אבל ברור שיש סיכוי שזה יהיה בן בסוף וצריך להתכונן גם לאפשרות הזו

עשיתי אולטראסאונד כל שבועייםשושנושי

כבר לא זוכרת בדיוק באיזה שבוע.

אמרו לי בשקיפות שזה כנראה בן, שבועיים אחרי כנראה בת ככה התגלגל הלוך חזור.

בשורה התחתונה בסקירה מאוחרת סופית - בן.

נולד בן מתוק ושובב.

רק אומרת שבתור אימא לבנים אני ממש מבינהאמא טובה---דיה!

אותך❤️

לי אמרו בשקיפות בת ובסקירה היה בן..ברכה כפולה:)

כנל אבל ציינה שהיא ממש לא בטוחהשואלת12

אצלי בשבוע 13+4 ראו בבירור שזה בןפרח חדש

לא בשקיפות

אז אולי תנסי ללכת לרופאה עוד כשבועיים?

לא זוכרת באיזה שבוע בדיוק, אבל סביב 12אחת כמוני

בשקיפות עורפית רופאה אמרה לנו שהיא חושבת שזה בן , וזו בת מתוקה 😍 הלוואי בשבילך

תקני בנחת מלא בגדים חדשיםשימושית

ואני אגיד את זה שוב- תקני בגדים חדשים.

הבגדים החדשים ממיסים ונותנים כח ומותר לך להתפנק אפילו אם כבר יש לך בגדים מהבנים הקודמים.

לנו היה הפוך אבל זה יותר נפוץ (עד שבוע 23 אמרו לנו שזה בת ורק בסקירה המאוחרת אמרו שזה בן)

לא באה לבאסבאתי מפעם

שש הריונות , תמיד מה שאמרו לי בשקיפות זה מה שיצא בסוף.

ממש מבינה את ה ציפיה והאכזבה, חיבוק גדול!

עד הלידה כבר תשלימי עם זה

קרה לי בדיוק ככה^כיסופים^

קרה לי בשני הריונות~מרמלדהאחרונה

בשקיפות אמרו שרוב הסיכויים בן, ואח"כ בסקירות כבר אמרו שזו בת.

ואני מהצד השני - אמא לכמה בנות ב"ה😅

שיהיה בשמחה ובידיים מלאות❤️