היתה לי התעוררות.
סוף סוף.
אבל דחקתי אותה כמו איזו לא יודעת מה רק בגלל שלא רציתי שיראו אותי.
כאילו מהההההה
בשביל זה לעצור דמעות בנעילההה????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????
מה שכתבתי זאת דוגמה.
לא יודעת למה, קשה לי ממש לעשות מה שצריך מול אנשים
לא רוצה לצאת צדיקה.
אבל למה לא?
לפני שמונה עשרה שנים נדמה לי הייתי בסיבוב שערים אולי בחודש תמוז,
אמרו לי אחרי כן שהתפללתי בצורה ייחודית איני יודע.
אולי תמונה שלי הסתובבה פעם היכן שהוא.
האמת היא שבאותו מעמד לא כל כך הבנתי על מה הם דיברו.
שנתיים וחצי אחרי בערב התעוררות סביב המסע לפולין,
הרגשתי יותר מידי הבזקים וטענתי בכאב, לא נשארו הרבה תמונות באותו ערב.
לא חושב שהיו או יש לי כוחות לעשות דברים כאלו ואחרים אבל איני בטוח שאני היחיד
שחשב שיש מקום שבו סליל יפה 'וקפוא' לא מקומו ברגעים חיים.
עכשיו כשכל הרגעים האלו זכרונות עדיין אני חושב דבר אחד,
אין לאדם או לאישה עניין 'להראות' בכוונה תחילה כיחודיים ועלאיים.
אבל אם זה מה שאת חווה באותו רגע וזו נביעה פנימית, למה לעצור אותה?
אל תשאלי איך תצאי בעיני אחרים כתווית יפה, שאלי את עצמך אלו פנים את רוצה להראות
לעצמך. אחרים כבר ילמדו להכיל אם ייקח יום ואם ייקחו חודשים.
אבל זו דעתי הענייה, הרגעים האלו רחקו ממני לצערי.
אני מבקש סליחה ממשפחת רבין על הרצח של יצחק רבין.
אני מתבייש שהרוצח היה חובש כיפה.
אני מקווה שזה מה שיקרה.
הזהרנו אתכם שזה ימין או פלסטין
זה לשון הרע
למה בני משפחה צריכים לסבול ממעשה יקירם?
עדיין אסור
והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים
לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.
אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו
ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.
אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.
-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...
וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..
או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)
ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.
