יש כאן נשים עם ocd?חושבת4321
אני מהכיוון ההפוך, בעל עם ocd. יש לי שאלה:
כשיש משהו שמטריד אתכן בהגזמה, הייתן מעדיפות שבן הזוג יזרום איתכן (ויחזור לבדוק שוב שהגז כבוי או ישטוף ידיים שוב לפני שמרים את התינוק.. כל אחת לפי מה שמטריד אותה) או "יאפס" אתכן ויגיד: די מספיק?
הרבה פעמים אני לא בטוחה מה הדבר הנכון והתומך שנדרש ממני כבת זוג.
תודה לעונות!
שאלת אותו?המקורית
לאחושבת4321
הוא לא מאובחן וזה לא נושא מדובר בינינו.
בכללי, הוא "גבר גבר" עם המון אגו (לא מפריע לי בכלל ביומיום, אני נטולת אגו ואנחנו מסתדרים מצוין ב"ה) ואני בטוחה שזה יפגע בו ויעצבן אותו שאלביש עליו אבחון כזה. ברור לי שאם אפתח את זה הוא יכחיש ויתעצבן שאני לוקחת את הדברים ההגיוניים שאומר וקוראת להם חרדות. אבל לגמרי ברור לי שגם אם רוב הזמן זה הגיוני, לפעמים זה חוצה גבול והופך להיות מוגזם. מעדיפה לכבד את זה בשקט ולא לפתוח.
אם כך אז לא הייתי נוגעת בעצב רגישהמקורית
ופותחת את זה.
השאלה היא: מה זה בהגזמה?
זה מטריד אותו?
למשלחושבת4321
אם אנחנו בחוץ עם התינוק בן חודשיים, מבחינתו אם נגעתי במוצץ בלי לשטוף ידיים עם סבון לפני, לא רק בפטמה אלא אפילו בבסיס, המוצץ כבר צריך הרתחה ואסור לתת אותו לתינוק כי זה בא במגע עם העור שלו.
אם אנחנו במסעדה והילדה נגעה בשולחן היא צריכה ללכת לשטוף ידיים כי השולחן מלוכלך ולא יכולה ככה לאכול. היתה פעם ששלח אותה כמה פעמים ברצף כי שכחה ונגעה שוב בלי לשים לב (בת 5).
גם מפחד מאד על הילדים שלא יטפסו על דברים, או עלי שלא ארד או אעלה מדרגות עם התינוק על הידיים אבל את זה אני יותר מכילה.
כדאי אולי לנסות לדבר על זה לא מובן של הפרעההמקורית
ואבחון שלו
אלא יותר בקטע של - אם יש דברים שאתה מקפיד עליהם יותר, בבקשה. הילדים לא יכולים ולא צריכים להקנות לעצמם הרגלים כאלה. זה לא מקובל. זה יחריג אותם. להסיט את השיח ממנו ומזה שהוא לא בסדר כביכול ולתאר לו סיטואציה כזו נגיד בכיתה בהפסקת אוכל של הילדה
או אם התינוק - שסטריליות מוחלטת היא לא בריאה למערכת החיסונית. הוא חושבשזה הגיוני אז תנסי לסתור את זה ברציונל.
זה מה שאני הייתי עושה. לא יודעת אם זה חכם אבל כך נראה לי. בעלי גם לפעמים מגזים בקטעים כאלה של סטריליות וכל מיני מהבית וחשבתי שגם לו יש בהתחלה אבל זה פחת. אבל הבעתי התנגדות די נחרצת ואני לא דוגמא לנימוס ולעדינות בקטע הזה מאז. אבל אני של היום - כמו שכתבתי
תודה אהובהחושבת4321
זאת בעצם השאלה שלי: כשמרגיש לי מוגזם, האם לזרום ולכבד או לנסות להתנגד ולהסביר למה הוא טועה? אני מבינה שאת בגישה של לעצור את זה ולא לזרום. אשמח לשמוע מנשים שמתמודדות עם חרדות, איך הן היו רוצות שיגיבו להן ומה יביא להן יותר שלווה
לדעתיהמקורית
כל עוד זה הוא עם עצמו - זה שלו
כשזה עובר גבול לילדים - זה המקום שלך לעמוד על המשמר. אסור שזה יפגע בהם ויצרוב להם דפוסי התנהגות כאלה לדעתי
זוזיאפונה
את במקום הלא נכון.

את לא אחראית לשלוות הנפש שלו. מי שאחראי לה זה הוא בעצמו.
את אחראית לשלוות הנפש שלך, ושל ילדייך.

מי אמר שכדאי לשמור על השלווה שלו?
אולי דוקא כשתניחי לו להתנגש עם המציאות והוא ירגיש פחות ופחות נח - זה יניע אותו לטפל בבעיה שלו?



בעיני את לא צריכה להסביר לו למה הוא טועה (זה ספיציפית מהידע המועט שלי על OCD עלול אפילו להזיק). את יכולה לעשות מה שאת חושבת לנכון גם אם הוא חושב אחרת.
אהבתי אפונוש. מילים כדורבנותהמקורית
לכבוד הוא ליאפונה
אוהבת אותך!❤️המקורית
הבן שלי הצליח לעשות פה העתק הדבק משוכלל 😄נועה נועה
זהו. תהיתי מה קרה, והאם מישהו פרץ לךיעל מהדרום
לק"י

על ילד לא חשבתי
כן, בדרך כלל הם מסתפקים בלהקליד אותיות אקראיותנועה נועה
אין לי מושג איך הוא עשה את זה כי זה נראה הדבקה ממקומות שונים לגמרי... ילד מוכשר ללא ספק. תודה על הדאגה!
בטח לחץ על ההצעות שיש במקלדת...איזמרגד1
לגמרי מוכשר🙂
חושבת שכמו שכתבו לך כדאי מדי פעם לדבר על זה מראשקופצת רגע
או אחרי שהסיטואציה כבר נגמרה.
למשל לומר לו בזמן יותר רגוע את מה שכתבו לגבי זה שסטריליות מוגזמת מזיקה לתינוקות, או לגבי זה שילדים בגן ובבית ספר לא רגילים לשטוף ידיים אחרי כל הגיעה בשולחן והרגל כזה יחריג אותם או יפריע להתנהלות שלהם בגן.
ובפועל כשזה קורה רק להזכיר את זה, לא להתחיל ויכוח...
רוצה להוסיףאפונה
מתוך דברייך: "כשמרגיש לי מוגזם, האם לזרום ולכבד או לנסות להתנגד" -

יקירתי
אם זה מרגיש לך מוגזם - למה לכבד את זה?

אני מרגישה בין המילים שברור לך מה הדבר הנכון לעשות - אבל יש בך פחד גדול לעשות את זה: לסרב, להתעמת עם בעלך, להציב גבול.
אם כתבת את הפוסט כדי לקבל חיזוק - אדרבה, קחי אלף חיזוקים וחיבוקים, אל תכבי את האינטואיציה שלך, תשמרי על עצמך. אל תעדיפי אותו על פנייך.


ונשמע לי שטיפול טוב בשביל לחזק אותך זה לא מותרות.
עונה לך, למה לכבד?חושבת4321
כי הוא באמת בטוח שהדברים האלה מסוכנים ויש לי אמפתיה ללחץ שלו, לא רוצה לזלזל בזה, בטח שלא מולו.
כי אני לא תמיד בטוחה שזה מוגזם, אולי זה באמת מסוכן/לא בטיחותי/מזוהם כמו שהוא אומר.
כי לפעמים זה לא נורא לזרום (מוציאה מוצץ חדש מהתיק למשל) אבל להתעמת זה לפתוח מריבה.
כי לפעמים זה מול הילדים וזה לא לעניין לזלזל מולם במה שהוא אומר.
רק רוצה להדגיש שההתנהגויות המוגזמות הן לעיתים רחוקות, המקרה עם המסעדה היה לפני כמה שנים ולא חזר על עצמו. רוב הזמן זה על הגבול האפור: לחוץ אבל ברמה הגיונית.
תקשיבי לעצמךאפונה
את לא צריכה לזלזל בו אבל גם לא להתעלם מהרצונות ומתפיסת המציאות שלך. אם את לא רוצה לעשות משהו, אם זה מציק לך - אל תעשי את זה גם אם זה יקנה לך שקט בטווח הקצר, כי זה יכול לגרום לך נזק גדול מאד לטווח הארוך (ואם את נפגעת זה כמובן פוגע גם בו)
תהיי קשובה לעצמך ותציבי את הגבול איפה שאת מסוגלתמקרמה
לפי דעתי זה מתחלק ל3.

מה שבינו לבין עצמו- תעזבי... זה שלו.

מה שבינו לבינך- תבואי לקראתו במה שמרגיש לך בגבול הסביר ותציבי קו אדום במה שכבר טו מאץ

(לדוג, המוצץ 'הזדהם' ויש אחר בשלוף - סבבה.
המוצץ 'הזדהם' ואין אחר בשלוף וזה אומר להתמודד עם תינוק-עצבני אז לא)

מה שמול הילדים- פה את נדרשת לעמוד על המשמר לוודא דלא נדרש מהילד לעשות משהו שפוגע ומעבר ליכולת שלו להכיל בו רק כדי לכבד את אבא. הם גם עלולים לפתח באיזשהו שלב אנטי ולאבד את על הכבוד אליו כי הכל יראה חהם כמו גחמות. הם זקוקים לקול השפוי שלך!

רק שימי לב שלא להשליך ממך לילדים.

הגבול שלך והיכולת שלך להבין שונה מהגבולות של הילדים.

(באופן אישי הייתי הולכת להתיעץ עם איש מקצוע שמבין בנושא איך נכון להתמודד עם זה מול הילדים, זה מורכב לחיות עם אבא עם הפרעות ocd ועלול להשאיר משקעים וכדאי שיהיה לך את המענה בשבילם


בהצלחה
יש רמות שונות של ההפרעה..בתי 123
ולפעמים זה גם בנוסף עם חרדה וכו.
לא משנה ממה הוא סובל ואם צריך להקל עליו הוא לא יכול לפגוע בך ובילדים
הוא צריך טיפול

אולי כדאי לך להציע לו בהתחלה טיפול זוגי
תודהחושבת4321
לא ידעתי שocd וחרדות זה שני דברים נפרדים ויכולים ללכת יחד. אצלנו אני חושבת שזה יותר חרדות, לכן אולי אני יותר מכילה את זה כי אני רואה את הלחץ שלו..
הבסיס של ocd זה תמיד חרדהחצילוש
^^^^^^efraim37
אני. תלוי בסיטואציה.. כדאי לשאול אותו..חצילוש
את יכולה לפרט?חושבת4321
מתי תקבלי את זה שלא יזרום איתך?
אצלי זה פחות מתבטא באופן כזה, יותר במחשבותחצילוש
ובלופים כאלה של רגשות.. לפעמים עוזר לי שהוא מנטרל את זה, ולפעמים צריכה לקהל תמיכה מלאה ושיקשיב לי אפילו 10 פעמים עד שאתגבר.. ocd מתבטא בהמון דרכים. כן יש לי את הקטע למשל של לבדוק שהדלת נעולה אבל מספיק לי פעם אחת שהוא בודק שאהיה רגועה ובטוחה..

למדתי כחלק מהתהליך לומר בדיוק מה אני צריכה. אגב, אם זה עוזר, אני כן מאובחנת..
תודה על השיתוףחושבת4321
וחיבוק על ההתמודדות! ברור לי שזה לא פשוט.
עזרת לי להבין את המורכבות
בשמחה אהובה!חצילוש
חצילוש? הגם את במועדון?efraim37
Ocd שמתבטא במחשבות

אחח, אחות לצרה😞

תני כיף של גיבורות

@חצילוש

(זאת חולת שוקולד, הניק של בעלי)
כן💗חצילושאחרונה
מאז הלידה של הבן שלי החמיר עם הדיכאון שהיה.. ואז אובחן.. ב"ה עם כלים לומדת ממש לחיות בטוב עם זה
זה מדרון חלקלקאפונה
אני חושבת שצריך להזהר מאד לא לגלוש למצב שבו את והילדים תרגישו צורך לשתף פעולה עם הגחמות האלה.
אין לי מושג איך זה משפיע על הOCD, אבל בהחלט יש לי מושג איך מרגישה ילדה שנאלצת לשטוף ידיים
כמה פעמים ברציפות ואסור לה לגעת בדברים שכמעט בלתי אפשרי בשבילה להימנע מלגעת בהם, או של אשה שצריכה להרדים תינוק ואסור לה להשתמש במוצר שנמצא ברשותה.
בעיני התפקיד שלך כאן הוא להציב גבול כדי לשמור על הבריאות הנפשית שלך ושל ילדייך.
מסכימה.המקורית
תודה, זה מאד עוזר ליחושבת4321
להבין איפה עובר הגבול
מסכימה ממש. הגבולות חשוביםחצילוש
ובעיני כאן נכנס גם המקום של המודעות שלו לעצם הבעיה שקיימת..
מתייגתבארץ אהבתי
@גלויה (ביקשת תמיד לתייג אותך בנושא הזה...❤️)
מעדיפה שינסה לזרום עד כמה שיכולציפיפיצי

לפעמים לנסות לאפס למרות שזה גם ככה לא מצליח

מצריך כמובן טיפול, מניסיון

עונה כמישהי עם חרדותאנונימית בהו"ל
כשאני בחרדה על משהו, אני לא מצפה שבעלי יתנהג כמוני ויחשוב שהמצב מסוכן/ שמשהו רע עומד לקרות / או כל דבר אחר שמצית את החרדה.

אני כן מצפה שיקבל אותי, את ההרגשה שלי, ולא יצחק עליה.

אז לפעמים הוא יילך שוב לבדוק מה עם הילדים הישנים אבל לא כי זה הדבר ההגיוני אלא כי הוא עוזר *לי* , בחרדה שלי, בהרגשה שלי, כי הוא אוהב אותי. מבינה?

אדם חרד זקוק לאמפתיה למצבו. כשהוא תומך בי הרבה יותר קל לי. אני יכולה להירגע יותר מהר.

אבל אצלי שנינו מכירים בזה. ואני מטופלת כשצריך. אז אולי זה אחרת ממצב מודחק
יקרה.. בכל דבר שקשור לנפש המדד הואבתי 123
לא שם ההפרעה אלא מידת הפגיעה של ההפרעה באיכות החיים של האדם ושל הקרובים לו.
לקום לבדוק את הילדים או לבדוק שהדלת נעולה זה אולי יכול להיות קצת מטריד אבל אני חושבת שזה בגדר הנורמלי מה גם כשהחרדות יושבות על פחדים שיש להם בסיס רציונלי
אבל כשמדובר בחרדה אובססיבית שמשתלטת על החיים של הסובבים זה לדעתי כבר עניין אחר. וגם עובדתית גדילה בסביבה סטרילית מזיקה לבריאות
מסכימה. לרוב באמת אני הסובלתאנונימית בהו"ל
אבל יש התנהגויות שמפריעות גם לו.
וכשהמצב לא טוב לפעמים אני צריכה את העזרה שלו כדי לקהל שוב עזרה מקצועית.
יש לפעמים דברים שלא אפרט כאן שכן משפיעים על בעלי והילדים, מגבילים אותם. אבל זה לא יומיומי

לא התנסיתי בחרדות שקשורות לסטריליות - זה באמת מקשה מאוד על הסובבים, אז חיבוק גדול לפותחת
תודה על השיתוף!חושבת4321
אני מבינה שמבחינתך מה שנדרש זה להיות אמפתית אבל כן להשמיע את קול ההיגיון. ממש עוזר לי לנתח את זה..
ערכתי כי ראיתי תגובותאביול
גם לי יש משהו דומהאנונימית בהו"ל
אם כי לא הרמה הזו אבל מאוד מאוד מאוד קרוב.
קשההההה לחיות ככהההה!!! ואני ממש מנסה לצאת מיזה אבל זה עוד יותר קשהה!!
לא ככ עונה: לפעמים טוב לי שבעלי זורם ולפעמים טוב שהוא מרגיע במילים ולא זורם ואז אני במאמץ זורקת ומשחררת
ברור שזה קשהחושבת4321
זאת בדיוק הבעיה, לחרדות האלה יש בסיס הגיוני בסופו של דבר.. טוב שבעלך מכיל ומרגיע.
בסוף דווקא ענית, תודה! ❤️
עוקבת... ומוסיפהמותק 27
לבעלי יש ocd
גם אצלנו יש כל מיני התמודדויות עקב כך...

בבוקר כשאחד הילדים קם, חייב מיד ללכת לנטילת ידיים. בטעות לא לנגוע בשום דבר בדרך. ואם החלפתי לתינוקת טיטול על המיטה שלנו, הוא יוריד את המצעים מהצד שלו ויישב על המיטה כדי להתארגן בבוקר.. למרות שכבר אמרתי לו שאם משהו מתלכלך אני מיד מחליפה. אני לא משאירה מצעים מלוכלכים..
ברכת המזון הוא קורא כאשר האצבעות בתוך האוזניים, שחלילה לא יתבלבל מהרעש מהסביבה.. לא נעים במיוחד כשאצל אחרים...
גם עניין הדלת..... של הבית, של הרכב... כבר התפרקו לנו כמה ידיות של הרכב.. ואני אחראית להזמין ידית חדשה מאליאקספרס, וללכת למוסך שיחבר זאת... כבר אחרי כמה פעמים כאלו, לרוב אני בודקת את הידיות.. הוא השתפר בעניין זה..

ויש עוד עניינים... כתבתי חלק.. גם אני לא יודעת מה מצופה ממני או מה נדרש ממני כבת זוג...
דיברנו על הדברים האלו כבר...

תודה, נשמע לא קל בכללחושבת4321
מעניין איך לכל אחד יש את הדברים המאד ספציפיים שמפריעים לו. בין השורות את נשמעת מאד תומכת ולא שיפוטית.
לדעתי בעלך צריך להיות מודע לענייןefraim37
(זאת ״חולת שוקולד״ מהניק של בעלי)

הרבה יותר קל להתמודד כשמודעים לבעיה וקוראים לה בשם, עם כל הכבוד לאגו וזה
ככה גם תוכלי להביע אמפתיה
וככה גם תוכלי יותר לעמוד על שלך בעניינים שמלחיצים אותו
בואו נעשה שרשור של כל הנשים שעבר עליהן יום מעפן?מתיכון ועד מעון

היה יום לא מוצלח, מלא מריבות, ילדים שהתעצבנו עליי כי הצבתי גבולות, בעל שעשה פרצופים (צודקים כמובן, וזה הכי דוקר) יותר מדי עבודה, מתבגרים שעולים על העצבים.

זהו, אין לי כוח.

מחפשת את גביע הגלידה @חגהבגה שולחת לי, אבל אני כבר לא אוכלת בשעות האלה...

מצטרפת ממש!טארקו

היה יום מעיק ומתיש

לבעלי יש איזה פרויקט מטורף בעבודה אז הוא עבד כמעט 24 שעות ברצף מצאת שבת, חזר באמצע הצהריים ל3 שעות לישון אבל בגדול זהו

כמעט חיכיתי לאזעקות כדי שאראה אותו לחמש דקות.. ולא מספיק הבנתי שזה הולך להיות ככה...


ובמקביל יום ראשון הוא יום שתמיד מורכב לי

מלא אזעקות והתראות ושיבושים

והילדים מחורפנים ואו שהם רבים או שהם בוכים או שהם משתוללים לי על הראש


ולקינוח ניסיתי להכין ארוחת ערב שווה ושיהיה לנו קצת זמן ביחד

והתחרבש לי הלוז

ובעלי הלך לישון(באופן מוצדק, כאמור הוא היה ער מעל 24 שעות ואז ישן 3 שעות...)

ונשארתי לבד עם אוכל שווה אבל חמוץ לי בלב לאכול לבד.....


ואין אופק

ומחר יהיה שוב קשה.

וואי קשוח ממש!!! בהצלחה!!שיפור
עבר???? הוא עוד לא עברמקרמה

יש פה פרחח קטן שעדיין ער!

מצטרפתערגלית

אנחנו לא בבית משבת שעברה

הילדים הפוכים

התינוק רק רוצה ידיים


ובנוסף אני תמיד מתחלקת עם בעלי בחופשת הלידה ובגלל שאני יוצאת רק לחודש וחצי לא מביאים לי מחליפה

ואני בעבודה סופר חיונית והייתי אמורה לחזור בעוד שבוע ובעלי מגוייס

אז המנהלת שלי לוחצת בצדק אבל אין לי מה לעשות ומהבוקר אני עצבנית וזה כמובן משפיע על כולם ואז הכח מעצבן

איזה מלחיץ!!! בנוסף להכל... בהצלחה!שיפור
יום מבאס לגמריחולמת להצליח

היו פה איזה 4 אזעקות,

חזרנו במוצ"ש אחרי שבוע כמעט אצל המשפחה,

לרדת כל פעם עם ארבעה ילדים ובינהם תינוקת למקלט,

לכבס, לנקות את הבית, לקפל בגדים ועוד.

ילד שמאוד מאתגר אותי וכעסתי עליו הרבה,

וגם להיות איתם לבד בלי בעלי שעובד מחוץ לבית.

היה ממש לא פשוט..

מקווה לימים יותר רגועים 

אוי... בעזרת ה' שמחר יהיה יותר טוב!שיפור
תודה רבה יקרה, חיממת לי את הלבמתיכון ועד מעון
אני רק -אוזן הפיל

עשיתי תחרות צרחות עם בת שנתיים

והיה מביך ונורא ואיבדתי שליטה והלקיתי את עצמי וחוזר חלילה


בסוף ישבנו שתינו במיטה וחלקנו שקית דוריטוס דוחה שהיא מצאה והביאה לי


תזכורת למחר - רסקיו סביב השעון 

למי שזמין מהילדים או משהואנונימית בהו"ל

מציעה אטנט.

גם הטייסים לאיראן אמרו שהם לוקחים את זה 

זה בוסט אנרגיה

לא מתמכרים מפעמים בודדות

ותאמינו לי המשימה שלנו לא פחות מתישה משלהם.

אני לקחתי ראיתי ישועות

אני מתבאסת ממש מהיציאה מהשגרהדיאן ד.

בזמן האחרון מאוד השתדלתי לעשות יותר ספורט

לפחות פעם בשבוע הליכה רצינית ועוד פעם אחת ספורט בבית.

 

ועכשיו פשוט לא מסוגלת, לצאת להליכה אני קצת חוששת

למרות שאין פה כמעט אזעקות אבל עדיין.

ולעשות ספורט בבית עם הילדים אין לי חשק.

 

ובא לי ממש לקנות לי ערימה של חבילות שוקולד...

 

אוףףףףף וזה ממש ממש ממש מבאס אותי

ועדיין לא גורם לי לעשות משהו באופן שונה.

 

דווקאפצלשהריון

היה יום סביר. למרות שהבעל מגויס והלמידנ מרחוק התחרבשה.

אבל בלילה האחרון היה קשוח אש. הילד בכה איזה 3 שעות (ב2 פעמים) והקטנה גם קמה הרבה. כמעט לא ישנתי.

ועכשיו זה חוזר על עצמו שוב. צרחות עד לב השמיים

וואו יקרהמתיכון ועד מעון

חיבוק גדול.

הלוואי שיש משהו שיכול לעזור 

אז אני בזבזתי את הזמן וזה ממש עשה לי טובמתיכון ועד מעון

לקרוא עיתון מטופש, קצת לבזבז זמן במחשב.

הלוואי כולנו נרגיש מחר טוב יותר ונזכה ממש מהר לראות את ביאת הגואל.

(ואז אהיה פנויה לכל העבודה שמחכה לי 😅)

גם לי היה קשוחהמקורית

קמנו כולנו מאזעקה ואני שונאת לקום עם הילדים ביחד תמיד קמה לפניהם

צללתי לעבודה במחשב בזמן שהם אוכלים תראש מסכנים

אכלתי מלא שטויות

עד שבאה הישועה - באתי לשים ראש רגע כמעט נרדמת - אזעקה😵‍💫

מפה לשם אני ערה עד עכשיו

הבית ג'וחה, לא הספקתי כלום לפסח, אפילו כביסות לא סיימתי לקפל ואני שוב פה גוללת..מחר יום חדש😑

היו לי הרבה תכנונים להיוםבאתי מפעם

ניקיונות, לימודים עם הילדים...

בפועל, כאבי תופת בבטן ואני מושבתת במיטה מתה מכאבים. 

אני עם ניו בורן בן 4.5 שבועות, ועם ילד בן ארבעהדרים
וילדה בת שנתיים וחצי בבית, המעלית לא עובדת אז לא יכולה לצאת גם לאיזו קרן שמש איתם (יש גינה מתחת לבית), בעלי חזר היום לעבודה ויחסית מגיע מוקדם אז השארתי לו את הקטן וירדתי איתם לגינה, הספקנו לנשום קרן שמש בערך לשבע דקות של גן עדן ושוב התראה עפתי איתם למעלה שלוש קומות ברגל . ועוד בעלי בערב נותן לי על הראש שאני בפלאפון או שמה לילדים הרבה סרט במקום ללמד את הגדול קצת חוברות וקריאה וכו (עכשיו הוא באמת צודק אבל אני בעצמי מחפשת לברוח לגלילה ומתאבלת על חופשת הלידה שננגסת לי לא נעים לי לומר). ובערב הקדמנו את הילדים ב20 רציתי ככ שנראה איזה סרט או נשב לאכול משהו ביחד ונרדמתי עד עכשיו קמתי לפני חצי שעה לעוד הנקה ומקלחת והכי באסה שבעלי היה ער ועכשיו הוא עייף (טוען שהעיר אותי ).
אני רקDoughnut

אם אני הייתי עם ניו בורן ועוד שני קטנטנים בבית וכולם בסוף יום בחיים אוי ואבוי למי שיעיז לתת לי בראש על משהו, חייו יהיו בסכנה.

את רק ילדת, שום חוברות וקריאה עכשיו😅

עכשיו נגמר היום המבאס של אתמולאנונימית בהו"ל

אני עם דלקת גרון משבת בצהריים (שארחתי!! אנשים בלי מקלט בסביבה.. לא שיש לנו ממד חלילה)

הילדים הפוכים ומחורפנים

הבייבית נזכרה שאם כולם בוכים היא גם רוצה וכל היום צריכה ידיים

לא אכלתי כלום נורמלי אפילו שהמקרר מלא משבת. קפה ושוקולד וקפה ושוקולד.

ולסיום סיומת- חזרו לנו האזעקות.

בת ה4 בחרדות לא נרדמה עד 11

ומאז לא ישנתי חצי שעה רצוף בגלל התינוקת

עד עכשיו, אמיתי אמיתי.

והיה מלאאאאאא התרעות הלילה, ב"ה כמעט בלי אזעקות אבל אני נגמרת מזה נפשית.

והגדול הלא גדול מפתח פחדים בדרך שלו ועכשיו מזדנב אחריי בכל מקום בבית ואם אני לא צועקת כמה דקות הוא אומר לי שהוא בלחץ מרב שאני שקטה...

אה, ולסיום סיומת בעלי נדבק ממני! וגבר חולה כידוע זה הרבה יותר חמור מאשה יולדת+ חולה.

נכון כיף לנו?

 

רק לגבי ההתרעותאיזמרגד1

שייך פשוט לכבות אותם? אצלנו גם יש המון התרעות בלי אזעקות ופשוט כיביתי. לא רואה שום עניין מלקום בלילה בלי סיבה...

וחיבוק לך על השאר, נשמע קשוח

אין לנו ממדאנונימית בהו"לאחרונה

צריכים את הזמן להוריד ה4 ילדים אמן שישנים למקלט

מקווה שזה לא אאוטינגהריון ולידה

צריכה את עזרתכן איך לתווך לבעלי את האירוע

אני דקה וחצי אחרי לידה עם כמה פיצים מתארחים. לא התאוששתי עדיין ואני מניקה את הניובורן 24/7, היום על שעתיים וחצי שעות שינה כשהכרחתי אותו בלילה להתמודד איתה בלילה כדי שיהיה לי את השעתיים האלה.

הוא חזר ללמוד בזום. אני שומרת על הילדים וזה סופר אינטנסיבי, מסדרת אחריהם, מבשלת להם, מגישה. מניקה מחתלת מחליפה בגדים ושומרת ש"הגדולים" לא יפגעו בה.

בעצמי אין לי ממש מה לאכול, היום ארוחצ הייתה לי שוקולד שקיבלתי במשלוח מנות הבודד שלי וקפה שלא הצלחתי לשתות. כי מתארחים וכשלפ פה כבר ואין מצרכים למרות שקונים.

גם לשתות לא ממש הצלחתי.

התאמצתי מאוד! וההוכחה-חוזרים לי כתמים חד פעמיים במקרים כאלה.

בעלי לא מבין אותי בהרגשה שלי. בגלל שיש זמנים שהוא מאוד נוכח עם הילדים הוא בטוח שזה לא מובן מאליו שהוא עוזר ושאני צריכה להגיד תודה ולשתוק. מבחינתו אני אמורה לתפקד כאחת האדם. אז מה אם אני ממלמלת שטויות על רצפת האגן ועל משכב לידה הוא חושב שזה חארטה. אין לו את ההבנה מה זה להיות אחרי לידה (לידה קשה!)

הוא ישר זורק הכל ואומר שאין בעיה אבל אני לא יכולה "לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה" ושהוא יפסיק את הלימודים לאלתר.

אציין שהוא לא מאוד שמח בלימודים ורוצה לעשות משהו אחר גם ככה, אבל גם אילו היה מפסיק לחלוטין ללמוד (למה צריך?! יש הקלטות ויכול להשלים כשבא לו) הוא היה חופר לי לעשות את הדבר השני שרצה ולא באמת ישחרר אותי קצת לנשום 

וגם חסרה לי ההתעניינות הבסיסית, שלא תמיד הייתה כי הוא טיפוס כזה שצריך ללמד אותו מה אישה צריכה מגבר ולא תמיד אני פנויה בשיא כוחי לתווך גם את הצורך הזה

עייפה רעבה ועצבנית מהסיטואציה. 

ועוד הסביבה טורחת להגיד לי כל פעם כמה שאני ברת מזל שהוא ככה איתי ונוכח.

הלוואי שמישהי קראה אותי

בנוסףDoughnut

לא הוא צריך לבחור אלא היא.

אם הוא יבחר לא לשמור על הגוף שלה? היא צריכה לבחור ולהחליט ולעשות כל מה שצריך בשביל לגרום לזה לקרות- עם שיתוף פעולה שלו או בלעדיו.

אימהות לילדי גן ומטה?שיח סוד

טוב אז כנראה שהשבוע לא חוזרים, אין להם זום או משהו, ואין ילדים גדולים שיעסיקו.. בעלי עובד משרה מלאה ומגיע רק בלילה.וגם הרכב אצלו כל היום…

טונות אזעקות חשוב לציין ובלי ממד…

לא נגיש לי לנסוע לקנות חומרי יצירה או משהו.

לצאת לגינה לא אספיק להכנס איתם למקלט בזמן.

יש שכנים לשחק אבל זה שעה שעה וחצי ביום נגיד.

מסכים לא רוצה יותר מידי.

משחקים שיחקנו בהכל.. הם כבר מטפסים על הקירות.


איך מתמודדות?

יודעות על מקומות להזמין מהם ערכות יצירה אולי אבל שבאמת מעסיקות?

לא עולה לי רעיונות…

ומה עם פסח השם יודע

ובלי שעות שינה כל זה

איזה גילאים?דיאן ד.

אצלי הבן בגיל 4 כל הזמן עסוק עם צבעים ודפים

קניתי לו חוברות צביעה היה בעננים

לפעמים מגוון עם מדבקות מכל הסוגים.

 

הקטנה בת שנתיים משחקת הרבה במגנטים

עכשיו הזמנו לה במשנת יוסף בימבה, בטח זה גם יעסיק אותה מלא.

 

אה והגדול שלי ירד היום לשביל ליד הבית עם השכנים

והם ציירו על המדרכה עם גירים, הוא היה מאושר.

כן בערך זה גם עיסוקים שהם עושים שיח סוד
אבל אחרי שבוע זה גם נמאס להם
חפש ת'מטמוןתקומה

חידות עם ציורים במעטפות, כל ציור מראה על המקום בו מוחבאת המעטפה הבאה, ובסוף מקבלים הפתעה כלשהי.


מסלול מכשולים


לנסות לעשות לו"ז שייתן להם עוגן וגם לך יעשה סדר.


ארוחת בוקר

תפילה וקצת שירים

פעילות תנועה

משחק לבד

ארוחת עשר

סרט / משחק במחשב

יצירה

ארוחת צהריים

משחק לבד

הפעלה שלך (חפש ת'מטמון, חבילה עוברת, מסלול מכשולים וכו')

מקלחת ארוכה (אמבטיית משחקים משותפת, צבעי ידיים במקלחת וכו')

ארוחת ערב

משחק לבד

סיפור לפני השינה

לישון

טוב זה להיות יצירתית שיח סוד

אבל באמת הארת את עיני שאין לנו סדר יום מסודר

כי אין יום ולילה .. אבל אולי צריך באמת לעשות משהו כמו לו"ז יומי שכן אפשרי

בעלך עובד גם בשישי?המקורית

יש מצב שהוא חוזר יום אחד יותר מוקדם?

כדי באמת ללכת להביא קצת תעסוקה (אותי זה מציל פה)


האמת שאפשר לנקות איתם ביחד לפסח

שלי מגיל 3 מרוקנים מגירות ומנגבים, מביאים לי דברים

שימי להם מוזיקה קצת

מפחדת לנסות להכניס אותם לניקיונות ;)שיח סוד
אולי ננסה
לנו זה היה טוב ומעסיקהמקורית
והם עד היום אחראיים פה על המגירות😅
הבעיה העיקרית זה שהם רואים מה אני זורקת להםשיח סוד
ומחזירים בחזרה
ספורטערגלית

אנחנו עושים הרבה משחקי ספורט

חלק מול יוטיוב- רועיקי מצחיקי וכאלה

היום בנינו מסלולי מכשולים וקפצנו בינהם


ממליצה להכין מחט בערימת שחט🤣בוקר אור
הכנו שביע שעבא כתחליף לשוק פורים שהתבטל,  זה לקח להם שעה וחצי!
חחחח אשכרה? ממש מחט? מאיפה הבאתם שחת?המקורית
🤣🤣
חח לאבוקר אור
זה משחק שוק פורים כזה.. חותכים מלא חתיכות קטנות של עיתונים לתוך ארגז ומחביאים בפנים משבו קטן וצריך למצוא.. אבח לחתוך עיתונים או דפים זה מה שלוקח טת כל הזמן
ואי מגניב חח לא הכרתיהמקורית
רעיון יפהה
אולי אגרוס קצת דפים בעבודה מתישהוהמקורית
ואשמור למשחק בפעם אחרת.. אין לי זמן לחתוך להם ניירות🤭
מה פתאום זה הם חתכובוקר אור

זה כל מה שלוקח את הזמן

אחלה תעסוקה 

אהה חחח 🤣המקורית
אני לא איתנו כמו שאת רואה
רעיון קצת אחר אבל על משקל דומהבארץ אהבתי

אנחנו עשינו לקראת פורים -

הדפסתי הרבה 'ציפורים' (זה יכול להיות כל דבר שמחליטים, אצלנו זה מה שבחרנו), והחברתי בכל מיני מקומות בבית. כל פעם כשמוצאים ציפור - כולם מקבלים שוקולד צ'יפס.

אצלנו זה ממש יצא חמוד, מרים את המצב רוח כל פעם כשמישהו מוצא ציפור... (ואפשר גם להחביא מחדש ציפורים שנמצאו קודם).

 

בעצם זה לא ממשש עונה על השאלה הפותחת כי זה לא לגמרי תעסוקה. זה יותר משהו שמלווה לאורך הימים ומוסיף קצת עניין ומצב רוח טוב.

מטלות בית ביחד איתךאיזמרגד1
לבשל, להכין עוגיות או סתם בצק, להכניס ולהוציא כביסה, לנקות עם מגבונים או סמרטוט רטוב, לשטוף כלים- אין כיף כזה ותעסוקה נהדרת😅
מה עם לשחק בחוץ ליד הבית? לפגוש חברים/ שכנים?יעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אולי יש שכנים שיש להם חומרי יצירה להשאיל לך?

קראתי עכשיו פרסום בווינטהמקורית

שמתכוונים להחזיר מוסדות עם מיגון ברביעי כבר, בהתאם להערכת מצב של פיקוד העורף

הדגש הוא - דיפרנציאלי לפי אזורים מטווחים יותר או פחות, קודם ילדי חינוך מיוחד וגנים ממוגנים וכו'

אבלל

זה נשמע הגיוני למישהו?

עדיין יש אזעקות

מה לשלוח ילדים במצב הזה?


מה אתן חושבות?

לגמרי לא הגיוניעם ישראל חי🇮🇱
מיומנה של אם בחופשה הכפויהמתואמת

8:00:

אמא קמה, שמחה שהקדימה את רוב הילדים.

יושבת להתחיל לעבוד.

בינתיים ילדונת מתעוררת, הולכת עם אבא לרופא - השקט נמשך.

ואז תינוקת מתעוררת - מתעקשת להיות על הידיים כל הזמן, אז אמא מנסה לתמרן בינה לבין המחשב.

9:00:

ילדים נוספים מתעוררים, אמא נזכרת שהם קיבלו מערכת שעות ללמידה מרחוק.

ילד א': "לא רוצה, הכנתי לעצמי מערכת שעות!"

בחורונת: "אבל למה הם לא שלחו קודם הודעה בטלפון??"

ילד ג': "אני רוצה לעשות במחשבבבבב!"

10:00:

ילד א' יושב בסוף לשיעור מול המחשב. ילדה ד' מתקשרת לחברה כדי ללמוד איתה מרחוק. המורה של ילד ג' מתקשר בשיחת וידאו לכל הכיתה ואמא מוותרת על הטלפון שלה לטובתו.

10:30:

שני ילדים נוספים מפציעים. ילד ה' גילה שהפסיד שיעור חי. ילד ו' נהנה מהחופש שנותנים לו מהלימודים.

בכיתה של ילד ג' עוד פעם מתקשרים בשיחת וידאו.

11:00:

אמא סיימה לעבוד לבוקר זה ב"ה.

בכיתה של ילד ג' שוב מתקשרים בשיחת וידאו. לפני כן נשלח דף עבןדה בקבוצה. ילד ג' מכריז שהוא לא עושה כלום!

בינתיים חברה של הילדונת מהגן מתקשרת, רוצה לדבר איתה. בפועל חוזרת שוב ושוב ושוב על שמה של הילדונת, ולא מדברת. הילדונת מצידה תורמת את המידע: "יש לי מדבקות!" וחוזרת עליו שוב ושוב ושוב.......

11:30:

מיליון שיחות וידאו שלא נענו מהכיתה של ילד ג'. ילדה ז' נכנסת לשיעור חי בטלפון. ילדה ד' מחכה לתורה. בחורנת מחליטה בכלל לצאת להתנדבות. ילד ה' מסתובב סביב עצמו. ילד א' מסיים את השיעור, הולך לבלות. ילד ו' ממשיך ליהנות מהחופש שלו.

ואמא, וגם אבא -

😵‍💫🥴🤭😅😬🤣🙃🥴🥴🥴🥴🥴

האמת שהבנות חזרו לישון אחרי זמן מהיעל מהדרום
לק"י

לאחת מהן ברגיל ממש קשה לקום. לכן השתעשעתי מה"פתרון" הזה.

נכון שלא כדאי להזמין עכשיו מנקסט לפסח?יעל מהדרום

לק"י


רציתי חולצות לבני הבית....


והלוואי שאמצא בגד לי ולבת הגדולה מהשתיים.

ושיהיה אפשר לחפש בלי טילים מעופפים😅

פטרולמוריה
פורים נגמר ועדיין נראה שמישהו מתבדח על חשבוננוחגהבגה

נראה לי זמן מעולה לשרשור ממים על המצ"ב..

אהבתי !! מוסיפה עוד כמהדיאן ד.
עוד כמה שברחו לידיאן ד.

 

 

 

 

ועוד שניים שהכי אהבתי 🤣🤣דיאן ד.

 

חחחחח קורעעהמקורית
חחח זה מעולה ממשחגהבגה
😂😂😂😂גב'
גדול
יואו! משעשע ממש🤣יעל מהדרום
וואו זה עשה לי ממש שמחמתיכון ועד מעון
אני ביום מטורף מהבוקר, עובדת בלי הפסקה ובמקביל מנהלת בית מרובה ילדים וזומים.
גביע בדרך אלייךחגהבגה

גביע של גלידה שווה כמובן

תודה רבהמתיכון ועד מעון
מקסימה שאת.
חחחחחחגהבגה
😂😂😂😂אפרסקה
נהדרת!!nik

קבלו את זההמקורית


אם פגעו בפס הייצור של וופל לימון - זה ממש פגיעה בשרשרת האספקה הציונית

🤣🤣

מכה קשה חחחח מעולהאורוש3
זה כנראה על אותו בסיס שהכור הוא מפעל טקסטיל🤣יעל מהדרוםאחרונה
איבדתי את זה סופיתאנונימית בהו"ל

אני חייבת ממ"ד ולא מוצאת בית עם ממ"ד

הילדים לא מוכנים לרדת למקלט

אנחנו לא מספיקים גם תוך 10 דקות

הילדים בוכים

לא מוכנים לנעול נעליים

לא יכולים להרים את כולם

יש לי תינוקת פיצית

שניה אחרי לידה

ולא מצליחה

אני פשוט לא מצליחה

מה עושים

מרגישה חלשה ברמות

כל הגוף מפורק

מפורקקקקקק

מזדהה ממש עם תחושת הגוף המפורק♥️ואילו פינו

חיבוק גדול!


אולי לנסות הפתעה מיוחדת שתחלקי במקלט למי שיורד יפה?

יש משפחה שאפשר לנסוע אליהם? 

אין משפחהאנונימית בהו"ל
וניסיתי הפתעות, זה לא עובד באמצע הלילה כשהם עייפים
אוף, נשמע סיוט ממש...בארץ אהבתי

שניה אחרי לידה זה ממש תזמון גרוע, ולצאת עם ילדים באמצע הלילה ככה נשמע לגמרי לא אפשרי.

אם אין שום פתרון אני הייתי מרפה.

באופן אישי אנחנו כן עושים השתדלות גדולה להגיע למקלט בכל אזעקה, למרות שזה דורש מאיתנו לישון מחוץ לבית כל לילה.

אבל במצב כמו שאת מתארת, אני חושבת שזה מעבר ליכולת ההשתדלות שלך. אם אין איך להגיע למקלט, אז אין. ונשאר פה רק להתפלל...

(ואם ביום זה יותר אפשרי - אז ביום כן עושים השתדלות והולכים למקלט).

חיבוק גדולשמעונה
אולי שישנו עם נעליים, ואז ישר קמים בלי עיכובים?
הם לא עומדים, יושבים שעה במיטה ולא מתעורריםאנונימית בהו"ל
אם את גמככה לא מצליחה לא הייתי טורחתהמקורית

להעיר את כולם ולטרלל את כל הבית

אם היית מצליחה וזה רק מבאס זה אחרת


מקווה שתמצאי בית עם ממד ♥️

לא יכולה פשוט להישאר בבית כשיש אזעקהאנונימית בהו"ל
יש לי אחריות על הנשמות האלה
אבל את באמת ממילא לא מצליחה🤷המקורית

ונשארתי עם הלחץ וההיסטריה, רק עם ילדים ערים והפוכים..

לא יודעת, זה מה שאני הייתי עושה בכל אופן

מסכימה ממשאיזמרגד1

אם את ממילא לא מצליחה, חבל לנסות. פשוט לבחור את המקום הכי מוגן בבית ולהשכיב אותם לישון שם...

או אולי למצוא גן/ בית ספר באזור עם ממש שאפשר לישון שם, אם זה אופציה

אם יש אופציה כזו זה באמת הכי טובבארץ אהבתי
(אם יש כתובת שאפשר לבקש ממנה עזרה, כמו רכזת קהילה או משהו כזה, שווה לפנות, להסביר את הקושי ולהתייעץ אם יש לה דרך לעזור, אולי בסדר מקום לינה שלא פתוח באופן אוטומטי לכלל הציבור, כמו גנים וכדו'.)

ושוב - אם באמת אין שום פתרון, אז אני גם הייתי מרפה ומפנה את האנרגיות לתפילות.

ההנחיות באמת מצילות חיים.. עדיף לפתוח אוהל במקלטאוהבת את השבת

נגיד רק לשבוע עד שיפחת קצב השיגורים משמעותית בע"ה ..


 

 

 


 

ואז את יכולה לישון לילה שלם בע"ה בלי לנסות להעיר ובלי דריכות.


 

בתדירות גבוהה לא הייתי נשארת בבית וגם לא מעירה ויורדת שעות כל פעם..


 

 

 


 

וחיבוק ענק ענק!!!!


 

גם ככה אחרי לידה הכל ככ ככ קשוח!!


 

בע"ה שהקבה ישלח לך הרבה הרבה כוחות בגוף ובנפש!!


 

 

 


 

@ואילו פינו גם לך אהובה!!!


 

 

יש מרחב בבית שהוא יחסית בטוח?מתיכון ועד מעון

פעם בזמנו בצוק איתן גרנו בבית בלי ממ"ד ולא היה ממ"ד באיזור. בזמן האזעקה היינו עומדים במסדרון בחלק הכי פנימי בבית. זה יכול להיות מספיק בטיחותי? אולי להזוז לשם שולחן ולשבת מתחת?

מסכימה עם קודמותיאפונה

ללכת עם כולם לא רלוונטי

אם הם ישנים חזק והמקלט קרוב את יכולה לרדת רק עם הקטנה.

זה מעבר ליכולותיך, פשוט תניחי לזה

הסיכוי להפגע מטיל נמוך מהסיכוי להפגע בתאונת דרכים ובכל זאת אנשים נוסעים בכיף, גם למקומות לא חיוניים.


ואם כוכש רלוונטי לך מוזמנת לממ"ד שלנו באהבה!

אחותי קודם 🫂מולהבולה
מה עם להשאיר אותם עם גרביים ופשוט לרדת כך?
זה מקלט רחוק, אי אפשר ללכת ברחוב בלי נעלייםאנונימית בהו"ל
האמת שאפשרהמקורית

הכי הרבה הגרב תיקרע אבל אפשר

אין גשם עכשיו

אתם בבניין עם מעלית? אולי לקנות עגלול כזה ולשים בו את כולם ולהסיע אותם לממד?

אין מעליתאנונימית בהו"ל
אפשר לדרוך על זכוכיות בדרך
אצלי הולכים יחפים חצי מהחייםפה משתמש/ת

לא זוכרת אפילו פעם אחת שנכנסה זכוכית..הם פשוט אוהבים וכל עוד זה לא ללכת מרחקים הכל בסדר .

פשוט נראה לי שזה קצת לא הגיוני להתעקש על נעלים מחשש מאוד רחוק תכלס..


חשש רחוק, זה תלוי איפה גרים124816

יש מקומות שבהם זכוכיות בדרך למקלט זה חשש קרוב,

אם חייב נעליים אולי אפשר לשים כפכפים/סנדלים שיותר מהר לשים.

חשש מאוד רחוק? למה?אנונימית בהו"ל
יש הרבה זכוכיות ברחוב
לנו היה גשם בשבת...בארץ אהבתי
למה צריך נעלים?פה משתמש/ת

אני חושבת שאם לך זה הכרחי נפשית לרדת למקלט

אז אני בניגוד למה שכולם כתבו פה-


היתי בלי קשר אוספת את כולם מסבירה להם שכשאמא אומרת שצריך לרדת למקלט  אז חובה לרדת איתה וזה לא נתון לדיון מסבירה להם שלהיות בבית כשיש אזעקה זה סכנת חיים ואפשר להפצע מאוד קשה וכואב. ולכן את לא מוכנה יותר להתוכח עם אף אחד.


בעיני קצת להפחיד אותם במובן של להבין שזה לא בדיחה ושמדובר פה במצב סכנה זה הכרחי.


ולא ברור לי כל כך מה ההתרחשות בסיטואציה-אבל בעיני לא צריך להתארגן בכלל ..רק לרדת . ככה עם פיג'מה ובלי נעליים..למה צריך נעליים?🫣


וכדי לא להתעסק רק בלשכנע היתי פשוט קונה תיבת הפתעות מיוחדות שיורדת איתך למקלט והילדים יודעים שמי שיורד יפה מקבל. אפשר גם משחק מיוחד שמחכה שם


סליחה עכשיו קוראת את התגובות ורואה שהבעיהפה משתמש/ת

שלא קמים בלילה?


זה אחרת באמת

כמה ילדים ובני כמה?

בעלך לא בבית?

היתי מבקשת משכן שיכל להכנס ולרדת איתך

בלילה זו הבעיה ולהפחיד זה הדבר האחרון שיעזור...אנונימית בהו"ל
אין שכנים שיכולים לעזור, מבוגרים או שעברו למשפחה עם ממ"ד לתקופה הקרובה
לא הבנתי אם בעלך נמצא או לא .אבל אם אין אופציהפה משתמש/ת

אחרת ואין פתרון -אז התשובה היא להאמין בהשגחה פרטית


אני אגב נוהגת ככה כל המלחמה כמעט כי המקלט זה לנסוע ולאו דוקא להגיע בכלל

וכשבעלי היה מגוייס וגם עכשיו כשפה לא מסוגלים לחיות ככה להעיר ולסחוב אותם ..הם לא מעט ואין יכולת כזאת ..ורוב הסיכויים למצוא את עצמינו באוטו בזמן שאחרי האזעקה

אז יש ים כרגיל בבית וזהו

אבל בעיני המפתח זה שאם זה מה יש -אז לשנות גישה פנימית וללמד את עצמינו להיות ברוגע כמה שניתן

אם עשית את כל ההשתדלות אז אפשר לתת לה' את השאר


זאת דעתי 

לא יכולה לעשות את זהאנונימית בהו"ל
שמירה על ההנחיות מצילה חיים
השאלה בסוףהמקורית

היא אם אתם מצליחים לשמור על ההנחיות

כרגע נראה שלא, מטעמים מובנים

מה מכאן?

לאבד את זה?

שקלתם לישון כבר במקלט מראש? כי אם לא זה, או לעבור מחר לדירה עם ממד, אני תוהה מה את משיגה מכל הלחץ הזה כרגע

לצאת מהבית אחרי שהאזעקה נגמרת זה גם מסוכן..

שואלת באמת כדי להבין מה אפשר להציע מלבד פתרון פרקטי שכרגע לא הולך ככ..♥️

 

אני מחפשת דירה עם ממ"דאנונימית בהו"ל
אולי למישהי יהיה רעיון
כתבת שאתם צריכים להישאר קרןב לעבודהטארקואחרונה
אז אם מתאים לך תכתבי מה האיזור שרלוונטי ואולי מישהי תכיר..
וואו קשה ממש!!! איזו סיטואציה קשוחהדיאן ד.

אני חושבת שתנסי למצוא מישהו שאת יכולה לעבור לגור אצלו לשבוע הקרוב

 

תתחילי מהמשפחה הקרובה: הורים שלך, שלך בעלך, אחים אחיות שלכם, דודים שלכם.

ממש להרים טלפון לספר מה המצב אצלכם ולבקש לבוא להיות אצלם תקופה.

 

יכולה גם לכתוב בקבוצות של העבודה, שכנים, חברים שאתם מחפשים מקום להתארח אצלו כמה ימים.

אני בטוחה שתמצאו בסוף.

ואפשר אחרי כמה ימים לעבור למקום אחר כדי לא להרגיש שאתם נטל על מישהו מידי הרבה זמן.

 

נכון זה לא נעים ולא נח בכלל.

אבל בעיניי זה נשמע ממש בלתי אפשרי

ניסיתי, גם במלחמה הקודמתאנונימית בהו"ל

להורים שלנו אין ממ"ד

אין אחים או אחיות נשואים

ובעבודה או חברים לא יכולים לארח משפחה גדולה ברוך ה'

תעשי חיפוש בגוגל סאבלט עם ממד פייסבוקהמקורית

יש הרבה קבוצות

מקווה שתהיה תועלת♥️

אם את ככה לא מצליחהשירה_11

וז המצב

הייתי פשוט נשארת בבית במקום הכי מוגן שלו

ומתפללת

היית נוסעת לסטבלט גם במקום רחוק?מקרמה

נגיד מצפה רמון?

ראיתי פרסומים על צימרים שם

ואין שם כמעט אזעקות 

לא, אנחנו עובדיםאנונימית בהו"ל

אולי יעניין אותך