שאלות על מקווהאנונימית בהו"ל
היי, אשמח לעזרה
פעם ראשונה שצריכה לטבול בערב חג/ שבת. הפעם יוצא בשמחת תורה בע"ה.
אשמח לטיפים לקראת הטבילה (מה גם שאנחנו מתארחים אז גם איך להצניע את זה)
וגם בכללי תזכורות בסיסיות על המקווה, הכנות והטבילה עצמה (אחרי לידה ומרגישה שלא זוכרת כלום)
ומה לעשות עם התינוק בזמן שהבעל בתפילה ואני צריכה לטבול

ועוד דבר.. עד כמה כואב הפעם הראשונה אחרי הלידה? זוכרת שאחרי החתונה בכיתי מכאבים למרות שהיינו מאווד עדינים ושמנו מלא שמן שקדים

תודה לעונות! חוזרת לניק המקורי שלי, אבל קוראת הכל
עונהבתי 123
דבר ראשון לברר שעות הפתיחה של המקווה לבדוק אם יש צורך בתאום מראש
כל ההתארגנות עושים בערב החג כדאי לעבור על רשימה אחרי הרחיצה לעשות עיון.
לדאוג שלא תהיה חציצה עד הטבילה ואם את אוכלת לפני לדאוג לצחצח שוב שיניים ולנקות בין השיניים
נוהגים לא לאכול ביום שלפני הטבילה מאכלים שנתקעים בשיניים כמו בשר אגוזים וכו אם את מקפידה על בשר בחול המועד או שהטבילה אחרי הסעודה תתייעצי עם רב.
לפני הטבילה עושים עוד עיון.
לגבי התינוק או שהמארחת תשמור עליו או שבעלך יתפלל בבית או שתטבלי אחרי התפילה
לגבי הכאב כדאי מראש לארגן שמן או משהו בהחלט יכול לכאוב מאוד
שמחת תורה יחסית קלאפונה
בתוך ההמולה של ההקפות וגם ככה הסעודה מתאחרת.
שימי לב שספרדיות טובלות בין השמשות ואשכנזיות רק אחרי צאת הכוכבים.
שווה לשאולסליל
לגבי זמן הטבילה.
אצלנו הרב אומר שכולם טובלות בבין השמשות
זה האידיאלבימבה אדומה
ממש לא תמיד מתאפשר בפועל
עד כמה שידוע לי, בחג כולן טובלות בצאת הכוכביםבארץ אהבתי
הסיבה שהספרדיות מקדימות את הטבילה לבין השמשות היא בגלל הגזירה שאסור לרחוץ במים חמים בשבת, ולכן מעדיפים להקדים את הטבילה, למרות שזה עוד לא ממש הסוף של היום השביעי.
אבל ביו"ט אין בעיה להתרחץ במים חמים (דווקא הספרדים מקלים בזה יותר מהאשכנזים) ולכן לא מקדימים את הטבילה, אלא טובלים רק לאחר צאת הכוכבים.
תודה!! לא חשבתי לעומקאפונה
הגיוני מה שאת אומרת, ולא יצא לי לטבול בלילי חג ב"ה, רק שבתות.
המלצה כללית להתארגנות למקווההתהילה והתפארת
לניילן דף שבו כתבת ממש את כל ההכנות שצריך לעשות כולל הכל לפי סדר כרונולוגי באופן שאת יכולה לסמן וי עליו עם טוש מחיק ולא צריכה לדאוג ששכחת משהו.

אםשר נניח לחלק את זה ללפני המקלחת, במקלחת והדקה ה99. לי עזר להכין את הרשימה עם בעלי ואיזו רשימה כללית בהתחלה ואז לעבור ולוודא מהראש עד הרגליים שבאמת הכל כתוב. חוסך לי את ההפעלה של התאים האפורים במוח כל פעם מחדש אם כי צריך להיזכר אם משהו השתנה מאז שכתבת.
נכון, אני עושה רק ככהאביול
שומרת את הדף מהדרכת הכלות בתוך ניילונית, בתוך התיק של המקווה
היה לי ל9ני כמה שנים בשמחת תורהבאר מרים
זה מעולה!

כל הילדים הלכו עם בעלי לבית הכנסת וזה לא עורר שום חשד כי גם ככה כולם באים לשמחת תורה.
את הבת הגדולה השארתי על הקטנים ואמרתי לה שאני צריכה לסדר משהו ואני תכף באה (יצרתי אצלה רושם שאני חוזרת הביתה לשים דברים על הפלטה או משהו כזה..)

הלכתי למקווה עם התינוק הקטן ישן בעגלה.
הכנסתי אותו איתי לתא. התפשטתי טבלתי התלבשתי יצאתי. (התינוק ישן שנת ישרים..)
והגעתי לבית הכנסת באמצע ההקפות.
אף אחד לא שם לב לכלום...
לגבי יחסים- לא לעשות מה שכואב!!מיקי מאוס
זה לא כמו בתחילת הנישואין שפשוט היה צריך להתרגל וללמוד (וגם אז ממש עצוב שעד כדי כך כאב, צריך לעשות בהדרגה שלא מגיעים לכזה כאב)
המקום פשוט פצוע ומפורק. אין שום סיבה לדחוק בו לפני שמגיעים להחלמה
זה רק יעכב את ההחלמה
ועלול לגרום נזק למיניות בטווח הקצר והארוך....

אז כמובן לסכך הרבה (לא בחג/שבת אני ממליצה על סיכוך סמיך יותר זה באמת יותר יעיל הרבה פעמים)
ולהתנהל לאט לאט לאט... רק עד איפה שנעים לך אם בכלל
ואם זה לוקח הרבה מדי זמן אז כמובן לפנות לברור לוודא שאין משהו רפואי שצריך לטפל

לכן חשוב לדבר על זה מראש
לתקשר את החוויה שלך
ולקבל גם הנחיה הלכתית מה מותר ואיך כי לפעמים חושבים שאם א"א להתנהל כרגיל אז הגבר חיב לסבול וזה לא נכון! לא חייב שאחד מכם יסבול יש להלכה פתרונות....
נקודה למחשבה לגבי מה לעשות עם התינוק המתוק..בשבילך..
יש נשים שההליכה למקווה היא תזכורת מאוד כואבת לעוד חודש שלא הצליחו להיכנס להריון אחרי תקופה ארוכה שניסו.. בעיני לעשות את מירב ההשתדלות שלא יגיע איתך למקווה ולמצוא לו פתרון אצל בעלך.. (וכמו שאמרו בשמחה תורה זה מאוד הגיוני שיהיה איתו..)

בהצלחה גדולה!!
^^^בימבה אדומה
ממש לעשות השתדלות גדולה עבור הנשים שזה רגיש אצלן
מנסה לעודדמקקה
לידה יכולה גם ממש לשפר את המצב למי שסבלה מכאבים לפני הלידה
הנרתיק מתרחב, יש שינויים במבנה
אצלי כך היה
מנסה לענותאביול
שמחת תורה זה יחסית קל, אפשר להגיד שאתם הולכים להקפות בבית כנסת אחר. וזה הגיוני לחזור קצת מאוחר.
בעלך יצטרך להיות עם התינוק, ואם אי אפשר בבית כנסת אז שיתפלל יחיד... אין מה לעשות.
לגבי המקווה עצמו , יש לי רשימה, אחפש לך.
בהצלחה!
ולגבי היחסיםאביול
גם לי כאב בתחילת הנישואין, ובאחד האולטרה סאונדים בהריון הראשון, הרופאה ראתה שהקרום לא נבקע לגמרי... אז היא קצת בקעה אותו, אם ככה אומרים.
אחרי לידה לרוב זה שונה.
וואי בדיוק מה שיצא לי שנה שעברההשקט הזה
טבילה של אחרי לידה בליל שמחת תורה..
לא התארחנו אבל אירחנו

בגדול את כל ההכנות עושים לפני כניסת החג, ובמקווה עצמו עיון לפני הטבילה.

באמת בשמחת תורה יותר קל עם הילדים אבל אם לא מתאים לקחת תינוק קטן לתפילה אפשר שבעלך יתפלל בבית וילך רק כשתחזרי (התפילה קצת ארוכה בגלל ההקפות) או לקחת את התינוק איתך למקווה אם מתאים לך.

כדאי להתקשר למקווה יום לפני לברר שעות ואם צריך לתאם מראש

והכי חשוב, לזכור שכשיש תינוק קטן הדבר היחיד שצפוי- הוא ששום דבר לא צפוי!

יכול להיות שבדיוק יתעורר בזמן הכי פחות מתאים, יכול להיות שיחליט להיות ער כל הלילה.. אז בעיקר לבוא נינוחים ופתוחיפ ובלי ציפיות.

וגם להקשיב ממש לגוף שלך ולא לעשות משהו שכואב
חוזרת כדי לענותאנונימית בהו"ל
קודם כל רציתי להודות לכל אחת ואחת מכן באופן אישי על כל מה שכתבתן! הבאתן לי מלא רעיונות וטיפים שישמשו אותי בעתיד כנראה...
לצערי לא אטבול בשמחת תורה, הדימום חזר... ואיתו המצב רוח

אוף
אויששששבימבה אדומה
חיבוק ענק!! ובע"ה טהרה במהרה!!!
אמן תודה! ושאלה בפניםאנונימית בהו"ל
הדימום המסיבי שאחרי הלידה נגמר כבר אחרי שבועיים בערך מהלידה ומאז היו רק כתמים.
אחרי שבועיים שוב דימום רציני ביותר, היה לי בדיוק תור לרופא נשים והוא אמר שזה ווסת (אני לא מניקה)
זה נגמר אחרי שלושה ימים (של דימום ממש כבד) ואחרי זה עשיתי הפסק והתחלתי לספור.
פתאום אתמול בלילה הופיע כתם ועכשיו עוד כתם גדול יותר וככה יותר. ככה התחיל לי הדימום הקודם בגלל זה אני ממש מפחדת ומבואסת
ועכשיו עלתה לי מחשבה שיכול להיות שזה בגלל הגלולות? התחלתי לקחת לפני כמה ימים גלולות פנינו אם מישהי מכירה.
לקחתי אותם בעבר והן היו לי מצוינות ובכלל לא עשו כתמים, אז יכול להיות שזה בגללן?
כמה זמן את אחרי לידה?מקקה
לי היו הכתמות במשך חודשיים ויותר. וכמה פעמים ששבעה נקיים נדפקו באמצע עם דימום שחזר
בסוף בסיבוב השלישי התירו לי לטבול רק עם בדיקה של היום הראשון...
חודש וחציאנונימית בהו"ל
בדיוק התייעצתי עם מכון פועה והם המליצו לי להחליף לגלולות עם מינון גבוה יותר
אישית בלידה האחרונה היה לי סיוט אמיתידיליה

טבלתי רק אחרי חודשיים וחצי.

ולמחרת נאסרתי לעוד 3 שבועות 

שבועיים אחרי שטבלתי חזרתי לעבודה...

וואו אמלה..אנונימית בהו"ל
האמת שאני גם חוזרת עוד כמה ימים ללימודים אז אטבול רק אחרי החופש לידה הזעירה שאיכשהוא היתה לי
את שמה תחתוניות ?אוהבת את השבת
תחתוניות לבנות במהלך שבעה נקיים?
ככה אפשר יותר להקל כשיש כתמים..
לפי הפסיקהבימבה אדומה
שזה לא מקבל טומאה...
עוד משהו.. ממליצה לדבר עם יועצת הלכה של נשמתאוהבת את השבת
עשיתי שיחת טלפון עם יועצת הלכה בימים האחרונים כדי לקבל רענון והדרכה לתהליך טהרה אחרי לידה, וזה חידש לי הרבה וגם יכולתי לשאול אותה מלא שאלות וגם אפשר להביא לה עדים ומה שמובהק היא אומרת האם טהור (דברים שכל אישה שבקיאה בהלכות פוסקת לעצמה, פשוט אני ועוד רבות כנראה לא זוכרת את כל הפרטים) ומה שצריך לשאול רב היא מפנה חרב או לוקחת בעצמה..

אבל עצם הלשמוע ממנה בפרוטרוט מה התהליך ושאפשר לשאול מלא שאלות בחופשות חי היה ממש נחמד.. כי אם הקב אני תמיד מתפדחת ומדברת ממש בקיצור.. (מדבקת איתו בטלפון, בעלי לא מצליח לזכור את כל הפרטים תמיד...)
אוף מבטס ממש ממשאוהבת את השבת
חיבוק גדול!!
קרה לי גם אחרי לידה..

ואחרי לידה ראשונה בכלל.. פעמיים נאסרי ביום של המקווה, אחת מהן ממש לפני שנכנסתי לטבול🥺🥺
מחזירה אותי שנה אחורה, מקווה ראשון לאותו שנה עבריתמק"ר
ואחרון אחרי כמעט שנה של ניסיון להכנס להריון
ב"ה נקלטתי אז... והיום יש לי בובה מתוקה בת 3 חודשים בידיים

ענו לך תשובות יפות
שמחת תורה זה החג אולי הגי קל לטבול בו, הספקתי גם לטבול וגם ללכת עם בעלי והילדים לבית כנסת, והתברר שהוא לא היה צריך להתפלל ערבית בבית ביחידות, כי עדיין לא התחילו בבית הכנסת תפילת ערבית (וכבר הייתי אחרי טבילה...)

בליל החד אכלנו לבד
בבוקר אכלנו עם משפחה שגרים ביישוב

בהצלחה!
תודה לכולן!אנונימית בהו"ל
באמת זה כתמים מגלולות
התייעצתי עם מכון פועה המדהימים שכיוונו אותי וכבר אתמול התחלתי גלולות חזקות יותר בתקווה שהכתמים ייעלמו.
מזל שהצלחתי לעשות לפני מעט זמן בדיקה שיצאה טוב, הרב החשיב את זה כהפסק ואני מקווה שעד המקווה הכתמים ייעלמו, בנתיים לא בודקת יותר עד היום השביעי בהנחיית הרב הולכת עם תחתונית שלפי הפסיקה שלנו לא מקבלת טומאה
תתפללו איתי שיצליח!
אמן ואמןבימבה אדומה
וב"ה שנחשב כהפסק. אבל את צריכה עוד בדיקה היום של היום הראשון, לא?
הוא לא אמר על זה כלוםאנונימית בהו"ל
אז לפי מה שהבנתי לא צריך, לא?
תבררי בזריזות שזה אכן המצב!מיקי מאוס
די נדיר שמוותרים על בדיקה של היום הראשון
מצד שני אם הרב טוען שלא צריך אז ברור שלא לבדוק סתם כי זה עלול להרוס
אז חשוב שתשיגי אותו ותבררי לפני שקיעה

בהצלחה!
אם החשיב לך אתמול כהפסק את חייבל לבדוק לפחותבתי 123
ראשון ושביעי
יכול להיות שהרב חשב שזה מובן מאליו ולכן לא ציין את זה
שמעתי על מקרה אחד שהרב בדעבד התיר לטבול בלי בדיקה שביעית אבל מקרה נדיר אבל לא שמעתי על הקלות כאלו בטח לא מראש
בעיקרוןבימבה אדומה
הבסיס זה הפסק+ראשון+שביעי (כמובן רק בהיתר של רב, ולא על דעת עצמי)
אז מוזר שלא יאמר לך במפורש אם זה פחות מהבסיס...
תודה בנותאנונימית בהו"ל
אני מיואשת לגמרי
אנחנו מבררים עם הרב מה אפשר לעשות, כנראה אצטרך לספור שוב ואני ממש בוכה... לא מאמינה שזה שוב קורה לי

ועוד משהו שמלחיץ אותי זה שבעבר היה לי מאוד קשה עם הבדיקות ורב אישר לי לעשות ראשון ושביעי ובדיעבד אני מבינה שלא עשיתי כמו שצריך, אלא רק הפסק ושביעי והטבילה שלי לא היתה טהורה כנראה
פשוט לא יודעת מה לעשות עם עצמי, מרגישה רעה ממש

ומאוד מיואשת...
יקרהבימבה אדומה
אעודד אותך שבמקרים מאוד נדירים רב יכול להחשיב הפסק כבדיקה גם של יום ראשון.

אבל בעיקר חשוב להבין שמה שהיה פעם, היה בשוגג וחלילה לכם מלזלזל בהלכה ולעשות דווקא!

עכשיו אתם עושים תשובה כ"כ גדולה ושואלים רב מה בדיוק לעשות, ברחל בתך הקטנה...

בע"ה שתזכו שהשכר של העמל של המצווה הזו יורגש בקרוב!!!
מה שעבר עבר בטוח שזה היה הרצון של הקב"הבתי 123
ושמעתי הרבה פעמים שנחשב שילד נולד בטהרה גם אם אמא שלו "טבלה" בים ואפילו לא בדקה אז בודאי את שספרת שבעה נקיים וטבלת במקווה כשרה.
ואין דבר העומד בפני התשובה גם מצוות הטהרה ניתן לתקן את העבר
איזו מדהימה את❤כי לעולם חסדו
אני לא האנונימית, אבל תמיד נדהמת מחדש מהרגישות שלך. אשרייך!
יקרה את לא רעה, זה שוגגממשיכה לחלום
נכון שזה ממש ממש כואב
אני כל כך מבינה אותך
זה ממש יכול לזעזע
אבל הכאב הפנימי שלך מראה על חרטה אמיתית מכל הלב
וברוך השם שנתן לנו את התשובה
שולחת חיבוק גדול
תודה, זה באמת מעודד לשמוע את זהאנונימית בהו"ל
הרב אמר להתחיל לספור מהיום
נראה לי שבחיים לא אהיה טהורה, אני כבר חודשיים בסיפור הזה
בהצלחה! בעז"ה שילך הפעם חלקמיקי מאוס
וכמובן שאין מה להצטער על מה שהיה אי אז, טהרה זה לא עניין אוביקטיבי של הגוף אלא משהו רוחני. ובטוחה שאצל הקב"ה המאמץ והרצון שלך נחשב זה לא היה מעצלות או משהו כזה אלא לגמרי שגגה

מה שכן אני ממש ממליצה לך ללמוד את הנושא קצת יותר, זה נותן הרבה בטחון ומוריד את מפלס הלחץ והקושי מהמצווה כשמכירים יריעה רחבה יותר מאשר רק מה שהיה בהדרכת כלות
איזה נסיון😔❤ שיהיה בהצלחהבתי 123
בהצלחה אהובהממשיכה לחלוםאחרונה
מבינה אותך, לפעמים זה כל כך ארוךךךך
חייבת לפרוקאנונימית בהו"ל

אין אותי יותר פשוט אין. בעלי עובד כל יום כל היום אני עם הילדים שבתוכם תינוקת בת שלושה שבועות. אין לנו עזרה הילדים חרדתיים עוד מעם כלביא, והמלחמה הזאת רק נציפה הכל עטד יותר. אין אפשרות כמעט לצאת בטח לא בשעות שאני לבד איתם יש פה הרבה אזעקות יחסית והם לא ממושמעים. וכשבעלי מסיים לעבוד הוא עייף כבר. לפני שתגידו אז אין פה בייביסטריות הם הפכו לזומבים של מסך, עצבניים ורבים כל היום. המצב הזה רק מציף למה כמה דחוף חלקם צאריכים טיפול וזה חייב לחכות כמה חודשים מכל מיני סיבות.

אם כל זה לא מספיק חמותי כל יום שולחת לי הודעות אם הכל בסדר ואיך אני מרגישה. זה נחמד מצידה אבל אין לי פניות לענות פעמיים שלוש ביום למישהי שהקשר שלנו מנומס וקר פשוט בגלל חוסר כימיה מוחלט.

אני שבורה בנפש אני לא יכולה יותר לשמוע את הילדים שלי. אמרתי לבעלי שאני הולכת. אני לא יכולה להישאר כבר. הדבר היחיד שאני רטצה זה להיכנס לחדר מלא כלים ולשבור את כולם

ועוד משהו.. זה משכב לידה אז צריך לשכבאוהבת את השבת

אבל בשכיבה אפשר גם להיות על הספה בסלון

לספר סיפורים

להניק תוך כדי..


חשוב ישהיה לך הרבה זמני מנוחה ושינה

אבל כשלא

הילדים מאוד רעבים לנוכחות שלנו

ולכן לספר סיפור בשכיבה או לשחק איתם קצת טוקיו וכזה בשכיבה גם שומר עלינו וגם נותן להם הרבה..

על מה מגיע לך צל"ש היום?מכחול
יואו לגמרי!!! חיבוקקק ומזל טובבבבאוהבת את השבת
באמת שתהיה הרבה נחת!
אשמח לכל טיפ לניקוי תנורצלולה

מתביישת לחשוף כמה זמן לא עשינו ניקוי רציני לתנור🤭 אז המצב שלו די גרוע.

איך אתן מנקות את התנור? איזה חומרים צריך לקנות?

אשמח לשמוע מנסיונכן🤗

לא. בליהמקורית
החומר הוורוד זה אם בקיטורית לא תועיל
חייבת רגע איזון בחשיבה שלילאאא מובן לי

אבל לא מצליחה

לא מצליחה!!!

מנסה להיכנס לראש של אותן אמהות שבאמת מעודדות פתיחה של המסגרות

ועוד מדברות שצורה כל-כך לא נעימה לקרוא!

עכשיו באמת,

אני חיונית,

בעלי במילואים,

הילדים (6) אצל הסבתא הזאת והסבתא הזאת

והגדולה אצל אחותי

אתם כבר מבינות את הלופ!

לא מסוגלות לחשוב על פתיחת מסגרות.

ויש כאלה שאני מכירה זה שיח חזק אצלנו

שמדברות "שיפתחו כבר את המסגרות אין לי כוח אליהם"

"מי ישמע אין פה אזעקות בכלל"

היה באמת כמה בודדים

אבל עדיין! עדיין!

ואוווו

קשה לי השיח הזה

וסליחה אם אני נשמעת ביקורתית

אבל שמתי לב שבדור שלנו ממש אין כח לגדל את הילדים

או שאני טועה? הפעם השאלה ברצינות… ולא ממקום של ביקורת

אולי למישהי יהיה משהו לרשום לי שיפקס אותי.

למה כולנו מותשות מהילדים שלנו?

הרי היו מלחמות, וגם הסבתות שלנו גידלו כמות יפה של ילדים

וסבתא שלי מספרת לי שלא התלוננו על כלום אף פעם


מה שונה הפעם? למה זה קורה לנו? איפה זה התפספס?

יש מלחמה. מלחמה. למה כל מה שמעניין אותנו זה מסגרות????

ברורררר גם אני!שוקולד פרה.
הייתן שוכרות דירה עם ממ"ק לתקופהאנונימית בהו"ל

קצרה,

רחוקה מהבית שלכם והדירה פשוט ****ריקה****?

אין שם מקרר וגם לא מזרון.

אין לנו משפחה שם.


היתרון היחיד הוא שיש שם ממ"ק ונוכל ללכת לשם במקרה של אזעקה.

מצד אחד אין לי כבר כוח, פשוט לא יכולה יותר עם המצב הזה אבל תוהה אם לעבור לשם יעזור לי.

לא נוכל לבשל או לשמור במקרר, אין משחקים וכו וכמה כבר אפשר להביא ברכב שגם ככה יהיה עמוס במזרונים ואוכל.


משתגעת מרוב התלבטות.........

נמאס לי מהמצב הזה

מה האפשרות כרגע? יש מקלט?אחת כמוני
מה זה ממ"ק? זה כמו ממ"ד?מתואמת
אפשר להתייחס לזה כמו קמפינג... להביא כירת גז ניידת, אולי צידנית ובכל פעם לקנות קרחומים, שקי שינה ומזרני שטח או אפילו שמיכות פוך...
ממק זה מרחב מוגן קומתיהמקורית
אם ככה, אז זה באמת תלוי מה המצב עכשיומתואמת
אם אין בכלל-בכלל אפשרות להתמגן בבית הנוכחי, אז כן כדאי לשקול את המעבר הזה, לפחות לזמן קצר. אבל אם יש אפשרות כלשהי, אז זו יותר מדי טרחה בשביל משהו לא מספק עד הסוף...
בדיוק בגלל זה כתבתי שהייתי מחפשת משוהמקורית

אחר

יש המון דירות שאנשים מסבלטים בכל מיני אזורים בארץ. עם ממדים, מרוהטות וכו'

חבל ללכת על האופציה הראשונה

עוד שעה חיפוש באינטרנט היא תוכל למצוא אופציה יותר נוחה. לא חבל..?

כן? גם בתקופה זו קל למצוא סבלט עם ממ"ד?מתואמת
אשמח שתמצאי לי אנונימית בהו"ל

לא מוצאת כבר מעל שבוע.

המקומות היחידים שמצאתי זה כל מיני דירות יוקרה ב-15,000 שח לשבוע

תרשמי אזור, בשמחה אנסה לעזור לךהמקורית
מרכז או שרון, תודה!אנונימית בהו"ל
תסתכלי פההמקורית
סאבלטים - אזור רמת גן גבעתיים תל אביב ראשון ובת ים והמרכז | Facebook

כבר ראיתי כמה אופציות אבל אין לי פייסבוק לבקש בשבילך מספר

לאהמקורית

תחפשי משו אחר

יש קבוצות פייסבוק של סאבלטים הן פתוחות גם למי שאין לו פייסבוק

חפשי לפי איזור ובטוחה שתמצאי משו טוב יותר

אני לא הייתי עושה את זה.ממתקית

עדיך לרדת למקלט בכל פעם

כנראה שאין להם מקלט זמין...ככה אני מבינהיעל מהדרום
הילדים לא יורדים למקלט ואני לא יכולה להרים את כולםאנונימית בהו"ל
גם לממק תצטרכי לסחוב אותם..טארקואחרונה

לא נשמע לי פתרון יעיל

הייתי עושה את זה רק בדירה עם ממד שאפשר להשכיב את הילדים שם ולא להצטרך להזיז אותם בכלל.

לא...שם פשוט
בע"ה תמצאו משהו טוב יותר❤️
לא חושבת. זה להחליף צרה בצרהאמאשוני

זה בלי סוף בלתמים.

עדיף דירה בבניין עם מקלט (בקומה סבירה)

במקום יחסית שקט בארץ.

לרדת למקלט פעם ביממה זה יותר סביר מלהיכנס לדירה ריקה ולהתחיל להתארגן על ציוד.


שיקול בעד, אם זה כולל גם את פסח, אם אתם נערכים ואורזים ציוד כמו שצריך

ודואגים למקרר זמני וארונות/ מדפים זמניים.

וזה חוסך לכם לנקות את הבית אז אולי יש בזה תועלת.

הילדים לא מוכנים לרדת למקלטאנונימית בהו"ל
אני לאשלומית.

אלא אם אתם גרים באזור מאוד מופגז ואין לכם שום פתרון אחר.

נשמע לי טירוף

כן, יש פה הרבה אזעקותאנונימית בהו"ל
הפיתרון האחר הוא לישון באופן קבוע במקלט ציבורי וזה כבר לא אפשרי
מה עושים עם ילדה שלא הולכת לישון?כורסא ירוקה

בת 2.8 וכל הרדמה איתה זה שעות.

היא עייפה, אבל שונאת לישון. היא בורחת, מתחבאת, קופצת, רוקדת, שרה, משתוללת. עד שלא תופסים אותה פיזית ומחזיקים אותה במיטה (בעדינות) היא לא מפסיקה לזוז, אבל אז היא מתחילה לבכות ולצרוח. אם עוזבים אותה היא מנסה להעיר את אחים שלה, לגנוב להם את השמיכות. וכשהיא מבינה שאין ברירה וצריך לישון חוזרת לבכות. שכן נהיה איתה, שלא נהיה איתה, שהיא רוצה שמיכה אחרת, שהיא רוצה את השמיכה הקודמת, שהיא רוצה דוקא את אבא, שהיא רוצה דוקא את אמא, או סתם לבכות באופן כללי, אבל בכי של צרחות.

זה החריף עכשיו במלחמה אבל זה תמיד היה ככה.

ההרדמה איתה לוקחת שעות על גבי שעות, אנחנו מסיימים כל ערב מותשים לגמרי.


מבחינת שנצ בכללי במעון היא שונצת כל יום אבל גם מתעייפת יותר, אז נראה לי שזה מתקזז.

עכשיו היא בבית, פחות שונצת ופחות מתעייפת. אבל הרבה הרבה יותר מעייפת. 

אצלי אם ישנים ב17:30, לרוב מתעוררים אחרי כמה שעותיעל מהדרום

לק"י


והבן שלי בן 3.5 לפעמים נרדם בצהרון, ועדיין יכול ללכת לישון בשמונה. זה משתנה.

אם היא עייפה בצהריים, אפשר לנסות להשכיב לשנ"צ בשעה מוקדמת.

בנות שנמעמנות מחלבי הנקה. ממה עוד אתן נמנעות?אוהבת את השבת

כי זה עוזר

אבל פתאום היום יש לו ממש כאבי בטן.. נראלי כי אכלתי אתמול מרק עדשים..

באסה לי אבל להימנע מקטניות כח אני ממש אוהבת וכי זה בריא..

אז תוהה אם זה יכול להיות באמת זה..?


סליחה יצא לי מבולגן..

אני מקפידה על קטניות ולא על חלבי, ניובורןחצי שני
לא נותן לערוךחצי שני

חלבי אני לא מקפידה כי קשה לי מידי אבל קטניות ממש גורמות לדעתי לגזים לתינוקות אז ממש משתדלת להימנע במקסימום. במיוחד כשאת רואה שזה מיד אחרי

אני בדיוק עכשיו מנסה גם.אנונימית בהו"ל
נמנעת מחלבי כמעט הרמטי, וראיתי באופן ישיר שקטניות עושות מיד כאבי בטן (עדשים, פלאפל,  דברים שלא חשבתי..(
אני חושבת שקטניות כן משפיעמישהי מאיפשהו

וגם ירקות מצליבים (כרוב, ברוקולי, כרובית).

מהדברים האלה נמנעתי

לא נמנעת אבלאפונה

שווה לנסות קטניות מונבטות

זה ממש פשוט וכיף להנביט.

מה את. מנביטה? ואיך?אוהבת את השבת
אני מנביטה רק עדשיםאפונה

כי זה מה שאנחנו אוהבים לאכול טרי (בסלט)

ומערכות העיכול פה לא רגישות במיוחד אז אני לא טורחת להנביט לבישול.


איך מנביטים -

משרים את הקטניות במים (משך ההשריה תלוי בגודל, מ3-4 שעות לעדשים עד 12 שעות לחומוס/שעועית)

מעבירים למסננת, שוטפים ומנערים טוב טוב, כי אם נשארות עודפי מים בתוך המסננת זה מתעפש.

מכסים ומחכים בסבלנות.

בימים חמים משקים פעם ביממה (בתוך המסננת ומנערים כנל).

עדשים ינבטו תוך גג יומיים, תלוי במזג האויר, ושעועית-חומוס יכול לקחת גם שבוע וצריך להזהר יותר שלא יתעפש. אם זה מסריח קצת - ישר לפח.

כנסה.. תודה על ההסבר!אוהבת את השבת
תמיד מתעפש לי כי לא עשיתי במסננת.. אנסה במסננת באמת

מעניין אם לא יעשה כאבי בטן..


ונראלך אפשר לבשל למרק מונבטות?


אני ממש אוהבת מרקי עדשים ירוקות/כתומות/אפונה וכו..

בטחאפונהאחרונה
כל תינוק זה שונהשיפור
אצל אחד הילדים שלי קטניות עשו כאבי בטן. אז נמנעתי בערך חצי שנה.

מבואסתמולהבולה

מרגישה תינוקת שבכלל מתבאסת מזה

יש לנו יום נישואים היום לכבוד זה קמתי עם אנרגיות חיוביות,מה שלא היה אתמול למשל

בעלי מה זה לא מתייחס, עייף,מותש

אני מבינה שהחגיגה תהיה בקטנה-המצב מובן

כל שנה אני היוזמת ,גם בימי הולדת-אם לא אני, לא יהיה כלוםםםםם

השנה הבהרתי מראש שהוא יוזם

הזמנתי עוגה חלבית לערב ואני רואה שמצידו ממשיך בשגרה כרגיל

ורק מנגן על כך שאחרי פסח ושתיגמר המלחמה...שהוא רצה אבל פרצה מלחמה....

לפני המלחמה היו תירוצים אחרים...

זה מבאס אותי ברמות

זה אופי. אני מודעת לכך שהוא לא רומנטיקן עכשיו ולא יכולה לשנות אבל הוא יודע כמה ציפיתי למשהו פיצי אפילו ביוזמתו! זה מגיע אחרי מלא שיחות

מצפה לקצת יחס,אפילו שוקולד עם מכתב יכול לשמח אותי ממש

הצעתי שנזמין ארוחה חלבית שווה (זה היה התכנון שלי מלכתחילה אבל לא הסתדר)אז הוא אומר למה? זה יקר..אני אקנה בערב פיצה או טוסט וזהו


אני כבר מוכנה עם כרטיסי שיח שאני הכנתי,מכתב ארוך ועוגה שווה שהזמנתי ממעצבת עוגות

והכי חשוב-מצב רוח טוב בכוחחחחחח, וקשה לי ממש

זה מוריד לי את כל החשק למשהו

בא לי רק לישון ...

וואי...איזה מבעס שזה ככהיעל מהדרום

לק"י
 

תגידי לו, שלך זה חשוב. שיכבד את הרצון שלך.

אבל אני תמיד תוהה לעצמימולהבולה

אני גדלתי כך-שחוגגים כל דבר

הוקלט

אז כנראה שזה לא בר שינוי 😓

מה זה "הוקלט"?יעל מהדרום
לק"י

אני מאמינה שרוב הדברים ברי שינוי.

הוא לאלפניו ברננה!

מחובר

+ תיקון אוטומטי


חיבוק @מולהבולה🩷🩷🩷

אהה🤦‍♀️ יפה שהבנתיעל מהדרום
וואו ממש עבודת בילושאפרסקה
יפה לך 😅
בתור מישהי שאצלה לא חגגו כל דברבאתי מפעם

זתומרת ציינו אבל לא עכשיו סעודות,

ואצל בעלי כל אירוע היתה הפקה של מלא אוכל וזה...

הוא מאוד ציפה ממני הרבה שנים, כמה שאני מנסה אני לא כזאת, לא גדלתי לזה, זה מעייף אותי, מרגישה שלא בא לי להשקיע כ"כ זה כמו עוד משימה, עוד עול בנוסף לכל העולם של החיים 😅

אין לי בעיה שנעשה משהו כיף אבל לא שתהיה עלי המשימה להכין עוגה/ לקנות מתנה/ להזמין ארוחה...

בקיצור , מאוד מבינה את הבאסה שלך רק באתי להציג את הצד השני. 

אפשר לומר משהופה משתמש/ת

בתור מי שגם בעלה לא חשב לחגוג ימי הולדת..ומאוד דומה למה תשיארת גי הוא לא מגיר ולא גדל ככה

ואני הכי ההפך


והסברתי וכו

ולא כזה עזר

ובסוף ערז

אבל לא באופן מטורף תמיד


תלוי


מה כן

לדעתי כשאת משקיעה ככה קצת בעודף ומכינה משחק ועוגה ממעצבת בעיני בתחושה שלו לא נאשר לו כבר מקום

הוא ירגיש עלוב להביא שוקולד ופתק

נמשע אשת מחפשת לשמח אותו באופן שמשמח אותך

וזה גם לא נותן לו תחושה שרואים אותו

אולי תשאלי אותו בהזדמנות אחר

לא עכישו

מה י שח אותו.. איך הוא רוצה לחגוג ארועים

ותסבירי מה את

ותמצאו מתכון משלב..

וואיתקומה

זה באמת נשמע ממש מבאס❤️


אני כן אגיד, שאני חושבת שזה לא עובד להגיד למישהו איך לאהוב. זאת אומרת, מאוד קשה להגיד לבן הזוג - תעשה ככה וככה, תיזום בצורה כזו או אחרת, תקנה לי מתנה או תארגן פעילות.

פשוט יש אנשים שזה לא האופי שלהם

ואם הקשר שלכם טוב, ואת מרגישה אהובה ורק ספציפית בהקשר הזה זה לא הולך לפי החלום, הייתי משחררת קצת את החלום של איך את רוצה שזה יראה, ומנסה לבנות יחד משהו שמתאים לאופי של שניכם.


מכתב וכרטיסי שיח זה מושקע מאוד! אבל יש אנשים שזה לא מדבר אליהם, אפילו להיפך. והם יכולים להיות בני הזוג הכי אוהבים בעולם, אבל זה לא הסגנון שלהם, וכל ניסיון לגייס אותם לזה פשוט מוביל לתסכול משני הצדדים.


אז חיבוק על הבאסה! אני מבינה אותך ממש

אבל בהנחה שהמקרה כאן נקודתי והוא לא רחב יותר בהקשר למערכת הזוגית שלכם, הייתי מנסה לראות אם אפשר לעשות התאמות לשניכם ולא רק לפי מה שאת מדמיינת❤️

כן כן לגמרי שחררתימולהבולה

ברוך ה' כבר כמה שנים ששחררתי

אבל מדי פעם זה צף ועולה

במיוחד בזמנים מאתגרים כמו עכשיו למשל

שאני הכי זקוקה לתשומת לב

אגב הוא לא יודע על מה שהזמנתי... זו הפתעה

בסוף כן קנה לי איזה שוקולד שאני מאוד אוהבת (באמת חסר לי סוכר בגוף חחח)

מתנה כבר קניתי -לעצמי- לפני שבועיים 🙂

את זה למדתי לעשות מראש

בזמנים לחוציםאמאשוני

מאוד קשה לצאת מהמוכר ולרכוש הרגלים חדשים.

מבינה שדווקא עכשיו את הכי צריכה את זה, אבל דווקא עכשיו הכי קשה לצפות לזה.

חבל שיום נישואין יהפוך להיות מבחן לזוגיות.

מה שיהיה, יהיה.

העיקר שתהיו ביחד, בכל התפאורה פחות משנה מה עובד ומה פחות, העיקר זה אתם והאנרגיות.


בהצלחה ומזל טוב!!

אני חושבתהמקוריתאחרונה

שליום נישואין במסגרת מלחמה, כשאתם לא מורגלים ממילא בחגיגות זה טו מאצ' ואז הפער עוד יותר מורגש

גם בעלי לא רגיל לחגיגות וגמני לא

אז ביום נישואין בדרכ לא חוגגים ככ, בטח שלא בזמן למרות שמבחינתו אין בעיה שאודיע לו שיוצאים לאנשהו..


אבל בשנתיים האחרונות בימי הולדת אני קונה לו עוגה שווה ובלונים בשביל ההשקעה וכותבת ברכה יפה ואני רואה שזה עושה לו הרגשה טובה


אז לדעתי - אם אתם לא מורגלים תתחילי בקטן

ותהיי קשובה לכח שלו, והאמת לא הייתי שואלת אותו אם להזמין. הייתי מזמינה וזהו.. ואני בעד לחגוג גם במועדים מאוחרים יותר אם בסוף החוויה תהיה יותר טובה מאשר חגיגה במועד, ומתנה - תשלחי לו חודש לפני מה את רוצה כבר. זה ייתן לו זמן להתארגן על זה


חיבוק♥️


אולי יעניין אותך