שוער נבחרת ישראל דודו אוואט: "אני רוצה לספר לכם סיפור שמעולם לא סיפרתי...".
בשנת 2002 דברים לא הסתדרו לי מבחינה מקצועית, אמנם זכיתי באליפויות עם הפועל ומכבי חיפה והיינו הקבוצה הישראלית הראשונה שהגיעה למפעל היוקרתי של ליגת אלופות, אבל עדיין משהו בתוכי הרגיש לי לא טוב.. הרגשתי שיש עליי מן סוג של עין רעה חזקה למרות שלא האמנתי בדברים האלה.
הגיוני? לא.
אבל דברים נפלאים קורים ברגע שמרפים מההיגיון.
זה היה סוף פברואר שיא החורף וחבר טוב אמר לי דודו אחי בוא נלך לטבול בהאר״י הקדוש. זו פעם ראשונה שמעתי את השם הזה... שאלתי אותו מה? איפה ? הוא אומר לי יש בצפת מקווה והקבר של האר״י הקדוש יש שם סגולה וטהרה מיוחדת אתה תודה לי.
ולמרות שאני איש מאמין התגובה הראשונה שלי הייתה השתגעת?? קר מוות בחוץ ועוד בצפת בערב פפפפ עזוב אותי מהשטיות שלך..
החבר התעקש והציב עובדה - דודו אני אוסף אותך בשעה 22:00 תחכה לי.. חיכיתי כמו ילד טוב שגדל בנצרת עילית.
טבלתי.
קפאתי מקוררר.
התפללתי ליד הקבר ביחד עם בחור צנוע ומקסים שחי שם עד היום..
באתי באמונה עיוורת בקדוש ברוך הוא והסגולה של האר״י הקדוש רק כדי להרגיש יותר טוב ויותר בטוח בעצמי.
אני רץ קדימה 3 חודשים אחרי הטבילה וכנגד כל הסיכויים חתמתי בליגה הטובה בעולם והשאר היסטוריה. שלי של מסי רונאלדו, בקהאם, ואפילו זידאן...
מאז הטבילה ההיא עבורי לטבול בהאר״י הקדוש מסמלת יציאה לדרך חדשה נקיה וטהורה.
לטבול בהאר״י הקדוש היה ועודנו מפתנה של שירת אהבה מאלוקים לליבי.
זה מקום מעבר בין חיי היום יום לקרבה עילאית לשם יתברך.
מבין המצוות שאני שומר זאת המצווה שאני אוהב יותר מכולן ותמיד מקיים בשמחה. כי מכל טבילה כזאת יצאתי מאושר יותר ושלם יותר.
תודה על הכל
