עזרה דחופה מיואשיםםםלא רוצה לישון
יש לנו תינוק בן שנה עוד מעט משגע אותנו עם השינה
נרדם בהנקה אין לי בעיה עם זה אבל מתעורר מיליון פעם בלילה וכל פעם רוצה לינוק כדי לחזור לישון .. מניקה אותו בשכיבה איתנו במיטה כי ככה אני יכולה לישון ועכשיו הוא התרגל שאני תמיד לצידו ברמה שקמתי אתמול בלילה להתפנות הוא התעורר ובכה שהלכתי !
ניסינו שהבעל ירדים אותו על הידיים לעיתים נדירות זה עובד אחרי שעה ויותר על הידיים ..
הוא יכול להחזיק המון שעות ער זה נראה לנו כבר לא הגיוני הילד בקושי ישן זה לא בריא לו הוא עייף ותלוי בהרבה גורמים כדי להירדם וגם אחרי שנרדם השינה שלו ממש קלה כבר מפחדים לנשום לידו שישן!!
מאז שהיה בן חודשיים לא ישנתי יותר משעתיים ברצף וזה במקרה הטוב , רוצה ממש לישון נורמלי ועוד יותר רוצה שיהיה לי זמן משלי אחרי שנרדם זמן זוגי אפילו זמן מקלחת זה בלחץ ...
אשמח לעצות וחיזוקים וכמו כן האם כדאי להשקיע על יועצת שינה ? זה הוצאה שכבדה לנו ואני מפחדת שזה לא באמת עובד האם יש כאלה שלקחו ועבד אצלן? ודבר אחרון אני ממש רגישה לבכי אז שיטות של לתת לבכות לא יעבדו
להעביר חדר דחוףףףשם משתמשת.
ממש תארת אחת לאחת את התינוקות שלי!
בול ככה רק עלי..רק בהנקה.. אין שינה רציפה.. מתעוררים כשמניחה במיטה.. קמים מכל רחש...

כבר עם 2 ילדים - ברגע שעבירה חדר- זה משתנה מממממש
אפילו שזה לא הגיוני
מרשימה בהנקה
עדיין לא ישנים רצוף 12 שעות
אבל כן פותחים מרווחים יפים ושפויים יותר

נכון זה אוצר שכשאני קמה- אני לא שוכבת במיטה. ולרוב ערה
אבל עדיין זה שווה את זה

וממליצה לשים בחדר הנוסף כורסא נוחה
היית מעבירה חדראחת פשוטה
גם אם זה אומר להעביר לחדר של הילדים האחרים כי אין עוד חדר נוסף?
מנסה להבין איך עושים את זה עם עוד ילדים.. לה יש את הטקס שלה, להם יש את שלהם.. איך זה מסתדר ביחד..ואיך היא לא תתעורר מהדיבורים שלהם וכו
היתי מרדימה קודםאת הגדולים ואחר כך אותהשם משתמשת.
אני עושה ככה גם כשהם בחשרים נפרדים
כי אחרת הם מעירים אותה
אוף אצלי אין סיכויאחת פשוטה
הם הולכים לישון בשבע אבל עד שהם נרדמים זה הכי הכי קצת בשמונה וחצי..
והיא הולכת גם לישון בשבע אבל בדרך כלל נרדמת מהר ..
אם אשים אותם ביחד הם יעירו אותה והיא תעיר אותם ואני רואה את החגיגה שם ממשיכה וממשיכה..
ממד שני כבר כמה אפשר למשוך בחדר אצלנו.
אז אפשר להשכיב אותה בשבעיעל מהדרום
לק"י

ואותם רבע שעה אחרי.
ואם הם לא נרדמים אולי זה מוקדם להם (בני כמה הם?).
בני 3 ו5.אחת פשוטה
האמת שגם. אצלי יש ימים שזה נדחה עד 8וחצישם משתמשת.
אצלי זה יותר בעיה של- לא הספקנו להתארגן עם כל הארוחת ערב םיג'מות וכו מספיק מוקדם
או שהיו דרמות שעכבו

לרוב משתדלת להרדים אותם עד 7וחצי גג ואז להרדים אותה
ויש ימים שזה לא עובד ואז היא כן מסכנונה. קצת ועייפה עד 8-8וחצי
אבל עדיין
.זה שווה את זה
אויש נשמע ממש קשהפרח חדש
אבל לפני יועצת שינה
הייתי מנסה לקרוא קצת חומר
יש ספר שנקרא 'הלוחשת לתינוקות'
לא צריך לקחת כל מה שהיא כותבת שם כתורה מסיני אבל זה מאוד עוזר לעשות סדר
נותן לאמא הרגשה של ביטחון ולהבין יותר טוב מה התינוק צריך.
הייתי מציעה לך גם להעביר אותו לחדר אחר.
וכשהוא מתעורר לא לתת לו בקבוק /הנקה אם ברור שהוא לא אמור להיות רעב. לגשת אליו, ללטף, לדבר בלחש. פער אחר פעם
הייתי במצב דומהלהשתמח
מה שהכי עזר לי זה לא לתת להירדם בהנקה במהלך היום והערב בכלל, להרדים רק במיטה בעקביות. בהתחלה לקח לו מלא זמן והיה קשה אבל לאט לאט התרגל. עדיין קם בלילה, אבל כל 3-4 שעות, כבר לא מיליון פעמים.
במצב שלך🙄🤦🏼‍♀️נעמי28
קניתי הרצאה של הודיה טיבר על לימוד שינה לתינקות (50 שקל בערך)
היא מלמדת להירדם עצמאית.
מה שקורה זה שבאופן טבעי לכולנו וגם לתינוקות יש כמה מחזורי שינה במהלך הלילה. בין מחזור למחזור יש שינה פחות עמוקה שהתינוק יכול להתעורר ולהחזיר את עצמו לישון.
בגלל שהוא רגיל להירדם רק בהנקה הוא בעצם מחפש הנקה שתעזור לו לחבר בין המחזורי שינה.
היא מלמדת איך לעשות סדר יום נורמלי ואיך להיפרד מהתלות בהנקה ולמידה של הירדמות עצמאית בלי לנטוש את בילד בוכה במיטה..

התחברתי מאד להרצאה
עכשיו נשאר לי רק ליישם 🙈
אפשר להבין מה גורם לילד להרדם בלי לבכות?שם משתמשת.
אני שמה אותה במיטה ביא צורחת את חיה
נעמדת כמובן
אני אשכיב אותה היא תצרח יותר ותעמד שוב
עד שהיא תכנע לזה ותשכב באמת ואותי תנסה לישון יקח לפחות שעתיים שלוש של צרחות איימים

זה נקרא בלי לבכות?
התינוק שלי עוד לא עומדנעמי28
אבל כשעשיתי אותו הדבר עם הקודם לא השכבתי אותו.
חיכתי שהוא ישכב לבד, ישבתי לידו שעות ( בלילות הראשונים שעתיים לפחות 🙄)
בכלל שום דבר לא בכוח.
אם בכה הרמתי, הרגעתי והחזרתי שוב.
כשהיה רגוע שרתי שירים עד שנרגע ושם ראש.
זה המון זמן כל פעם אבל לוקח כמה לילות וזה מסתדר..

נראה מה יהיה עכשיו עם הקטן, הוא גם בלי מוצץ 🙈

בהרצאה יש לה כל מיני שיטות להירדמות עצמאית.
דבר ראשון סדר יום. ממש מסבירה כמה מרווח שעות בין שינה לשינה.
אחר כך טקס שינה קבוע.
בערב מניחים ויושבים ליד הלול.
אם בוכה מרימים ומרגיעים.
כשמרימים עושים רק קולות או תנועות שהוא יכול לעשות בעצמו.
לדוגמא ״שששש״ זה לא משהו שתינוק יכול לעשות בלי שיניים.
לעומת ״אה אה אה אה״ שהוא יכול לשחזר ולעשות בעצמו.
גם טפיחות הוא יכול לזוז בלול בצורה שמדמה טפיחות.



היא אומרת ש3-4 לילות עקביים של וזה עובד.
מענייןלפניו ברננה!
אני קניתי עכשיו מוצצים להציע לתינוקת בת 11 חודשים. היא הביעה עניין במוצצים של חברים אז אולי היא תסכים לקחת וזה ישחרר אותי קצת יותר בהשכבות ובערב
פעם ראשונה מחר שאני יוצאת לשעה וחצי בלעדיה וגם לא זמינה כל כך לחזור (במצב קיצון כן אחזור, אבל...) וזה מלחיץ אותי קצת 😶
איך אפשר לקבוע סדר יום של שינה? הילדה עייפה. משכיבה אותה. לא עייפה - לא נרדמת.. וכל יום זה בזמנים אחרים. (ברור שבמעון זה היה אחרת אבל מדובר על ילדה שאיתי בבית... ואני גם לא פנויה רק אליה אני מטפלת בעוד ילדים בגיל אחר)
אבל אם אני מניחה במיטה היא אוטומט בוכהשם משתמשת.
כי היא רוצה אותי היא לא סבבה עם זה שאני שמה אותה..
היא רוצה אותי.
והיא גם רוצה לינוק הרי כי עד כה ככה היא רגילה להרדם ( גם אם הנקתי לפני זה לא יעזור)

היא ממש לא תינוקת כזאת של לזרום טוב אז אני ארדם לבד או אשחק במיטה פתאם כשבכלל בא לי בידיים או לינוק
תתחילי בלהרדים על הידיים בלי הנקהאמא_טריה_ל-2
וכל פעם תנסי לנמנם אותה פחות.
כלומר בהתחלה מעבירים למיטה כשישנה.
אחר כך שכמעט נרדמה מעבירים ועוזרים לה לסיים את ההירדמות במיטה, ככה ממש בהדרגה.
אני מתקדמת רק כשהשלב הקודם כבר הולך בקלות.
מקווה שהסברתי היטב
אני כנראה לא מצליחה להבין את זהשם משתמשת.
י אצלי הכח רצון שלהם מאוד ברור
היא רוצה לענוק
לא על הידים
היא צורחת גם בידייים אם כרגע מה שמעניין אותה זה לינוק

קיצר לא יודעת מרגישה שזה לא הדרך שלי

אחכה שטיפה תגדל ..כמו שעשיתי עם הגדולים ואז זה כבר הסתדר


היא גם בלי מוצץ או בקבוק ולכן יותר מורכב אולי
בת כמה היא?יעל מהדרום
ממש לגיטימי!אמא_טריה_ל-2
גם לי עם הגדולה התאים לזרום איתה.
אני ממש בעד, כל עוד את עומדת בזה.
ניסתי הבוקר וגם לי הוא התעקש על הנקהנעמי28

התחלתי מהנקה בישיבה ולא בשכיבה

ואז שמתי בלול ולא במיטה שלי

לפחות להתקדם לאן שהוא

תעשי מה שמרגיש לך ובזמן שמתאים לך ❤️

 

אני ממש מבינה אותך, גם שלי ככהבארץ אהבתי
מה שאני הייתי מנסה לעשות, זה ממש בהדרגה להפריד את ההירדמות מהנקה.
נגיד בשלב ראשון את מניקה אותה וכשהיא כבר די מנומנמת אבל עוד לא מתנתקת מעצמה, את עוזרת לה להתנתק וממשיכה להרדים אותה בידיים בחיבוק (לא המשיכה כמובן, את מחדירה את האצבע לצד של הפה כדי לשחרר את הואקום שהיא יצרה, ואז משחררת בעדינות).
אחרי שהיא למדה לעשות את השלב הסופי של ההירדמות בלי הנקה, בהדרגה אפשר להקדים את זמן הניתוק. אפשר אולי בהמשך לתת לה לינוק עם שיר, וכשהשיר מסתיים אז לנתק בעדינות ולהשאיר בידיים עד שהיא נרדמת.
בשלב הבא אפשר להניח אותה במיטה כשהיא כמעט ישנה ולהניח עליה יד. לאט לאט להקדים את זמן ההנחה במיטה.
אולי אחר כך אפשר גם לשחרר את המגע ורק להיות לידה.
הרעיון הוא לעשות כל פעם צעד ממש קטן. ואם היא בוכה אז לחזור אחורה עד שהיא רגועה ואז לנסות שוב.
(נראה לי שפעם מישהי כתבה בפורום את הרעיון הזה על פי הגישה של הספר 'לישון בלי לבכות', אבל אולי זה לא ממש מדויק. לא קראתי אותו, צריכה פעם לקנות לעצמי).
מסייגת שאני אף פעם לא עשיתי תהליך כזה בגיל כזה. אבל כן לפעמים עשיתי חלקים ממנו, בגיל גדול יותר. ובקצב שהיה לי נוח (לאט מאוד).
תודה רבה מאוד עזר לי הפרוט וההדרגהשם משתמשת.
יותר עזר לי להבין איך זה בר זיכוי

באמת נראה לי שכרגע טוב לי ככה
ולפעמים פשוט ושלחת את בעלי והוא מרשים אותה במנשא מהר יחסית

אבל עוד חודשיים נראה לי אשאנסה והלוואי ויעבוד

תודה רבה לכל מי שעזרה
היא עייפה?יעל מהדרום
לק"י

אני יושבת עם הילדים בחדר בזמן ההשכבה.
אין לי כרגע בני שנה, הקטנה מהגדולים בת שנתיים+

השיטה ההדרגתית מדברת על שינוי הדרגתי, נגיד אם תינוק רגיל להירדם בהנקה- אז לחכות שהוא כמעט יירדם ואז להניח אוצתו במיטה. אחרי שהוא מתרגל לזה, אז מניחים אותו במיטה בשלב מוקדם יותר וכך הלאה.

יש מישהי בשם לריסה גינת שגם מדברת על זה.
תחפשי בגוגל.

ולמען האמת שאני מעדיפה להרדים בצורה שתקל עלי (לא מדברת על פותחת השרשור, ששם זה באמת מוגזם ומקשה על ההורים).
ויש גיל שהם בוכים כי קשה להם השינוייעל מהדרום
לק"י

מדברת על גיל שכבר אפשר להסביר להם והם יותר מבינים, לא על בני שנה וחצי ופחות.
בשלב הזה הייתי מדברת איתם ונמצאת איתם, וגם אם הם בוכים קצת בעיני זה פחות נורא. ואני ממש לא בעניין שיצרחו שעתיים במיטה עד שיירדמו בעצמם.
אם אני שמה במיטה לפני שנרדמת היא בוכה ונעמדתשם משתמשת.
אני באמת מרגישה שכל ההדרכות מדברות על תינוקות בובות
אני ממש לא מכירה את זה ככה
לתינוק יש רצון מאוד ברור והוא לא זורם ממש בקלות על פתרון אחר

וכן היא ממש עייפה
תחפשי לריסה גינת בגוגליעל מהדרום
לק"י

או את הספר "לישון בלי לבכות".
אם היא נרדמת בהנקה- היא קמה הרבה בלילה?
מאז שעברה חדר-שם משתמשת.
המצב מממש השתפר
היתה קמה פעם אחת בלילה בערך לינוק ולישון (אולי גג פעמיים)

אבל מאז החגים והנסיעות
היא קמה הרבה פעמים..לפחות 3-4 ולהרבה זמן כל פעם
אז זה די מבאס..
לשים ילד ממש עייף במיטהאחת פשוטה
זה כלל ראשון שאסור לעשות כשמשכיבים ילדים.
ממש ראיתי את זה על כל ילדיי.
מהפיהוק הראשון עד ההשכבה אסור שיעבור יותר מידי זמן (נניח לא יותר מחצי שעה)
אחרת הם עייפים מידי ועוד יותר עצבניים וקשה להם להירדם.

ממליצה על הקורס הדיגיטלי של נעמה ברודי שמש. עולה כמה מאוד (באיזור 400 נראה לי) ועושה סדר.
לא נותן לתינוקות לצרוח.
לא קשה להרדם..היא נרדמת בסדר גמור רק בהנקהשם משתמשת.
ואגב זה תזמונים נחמדים לילד ראשון 🤭 כשאני צריכה קודם להרדים את שאר הילדים אז לא ממש אפשר להתכנס בחדר עם תינוקת בשקט..
הם לא יחכו בשקט בינתיים הם קטנים..ורבים בכל דקה פנויה ועייפים בעצמם
קיבלתי המלצות על הספר "לישון בלי לבכות"יעל מהדרום
לק"י

קראתי ואהבתי את הגישה, אבל לא היה לי כח ליישם🙈
זו גישה הדרגתית של להרגיל את הילד להירדם לבד ולישון רצוף יותר.

איזה מתיש המצב הזה....
את כותבת שאין לך בעיה שהוא נרדם בהנקהמקרמה
אבל זה מקור הבעיה
תלמדי אותו להרדם עצמאית
ותרגישי שיפור...
כשלנו זה קרהאחת פשוטה
זה היה סימן בשבילי להפסיק את ההנקה..

הפסקתי.
היה קשוח איזה שבוע.
ומאז וראה זה פלא הבחורה החליטה שהיא ישנה כל הלילה בלי לקום בכלל.
ואני קיבלתי את עצמי מחדש.
אולי הוא רעב?מוריה
קיבלת הרבה עצות טובותאמא_טריה_ל-2
הייתי מתחילה בהדרגה...
לא ישר מוציאה מהחדר, לא ישר הירדמות עצמאית.

אם יש אפשרות להזיז את המיטה שבחדר שלכם רחוק מהמיטה שלך.
להתעקש להחזיר למיטה ושלא ישן אתכם.
להרדים על הידיים אבל לא בהנקה.
להקפיד על 3-4 שעות בין הנקות בלילה ובשאר היקיצות לשלוח את בעלך.
להיות מאוד עקביים.
לדעת שיהיו כמה לילות קשים אבל זה ישתפר.

לתת מענה לבכי בחיבוק, ליטוף, אהבה, לא בהנקה.
איך הוא עם מוצקים?פאף
הייתה לנו בעיה דומה (למרות שידע להרדם בלי הנקה! רק באמצע הלילה היה צריך את ההנקה כדי לחזור לישון!) הוספתי מוצקים לארוחת ערב והתחלתי להקפיד על להרדים במיטה והמצב ממש השתפר....
בנוסף לא להביא אותו למיטה שלנו🤷🏻‍♀️ברגע שהוא אצלנו הוא פשוט רוצה לינוק כל הלילה....דאגתי לי לכורסא נוחה ולשינה בזמנים אחרים -והמצב השתפר ממש!
אצלי המצב ממש אותו דבראני זה א
אני מחכה שתגדל טיפה ואעביר חדר לצערי אין אופציה להעביר עכשיו כי חדר אחר זה אומר מיטה רגילה אז לא רלוונטי עדין..
ואצלי היא גם לא לוקחת מוצץ אז אין משהואני זה א
שירגיע ופה נראה לי הבעיה .
עונה לכולןלא רוצה לישון
קודם כל תודה רבה רבה על כל העצות ..
הלילה הזה היה יותר טוב משום מה חחח אבל טוב אצלנו זה פשוט לא גרוע חחח
לגבי העברת חדר לא נראלי שאני עדיין מוכנה זה ילד ראשון ואני אמא לחוצה כזאת כל פעם בלילה בודקת שהכל בסדר איתו אז לא אהיה רגועה ...
לגבי להפריד הנקה משינה ניסיתי שהיה קטן יותר וכל פעם שניתקתי אותו לפני שנרדם לגמרי הוא פשוט צרח וכבר פחדתי שאני עושה נזק ולא חזרתי על זה שוב ..
שכחתי לציין שהוא לא לוקח מוצץ ולא בקבוק ...
לגבי מוצקים אוכל טוב ברוך ה׳ .
הוא פשוט תינוק כזה שכל הזמן במודעות גם שחצי ישן אני ובעלי כבר מפחדים מצחיק לראות איך אנחנו נזהרים בבית שהוא ישן🤣
מישהי פה כתבה שאצלה זה עבר עם הגיל זה מה שאני אומרת לעצמי מאז שנולד כי מן הסתם הוא לא ירדם בגיל 18 עם הנקה חחחח השאלה באיזה גיל בערך זה עובר ?
הם באמת לומדים בסוף להרדם לבד ? זה נשמע לי כמו חלום להניח במיטה ושישן לילה שלם וגם אנייי
איך את בודקת שהוא בסדר בלילה?מוריה
בודקת שהשמיכה עליו שלא חם או קר לולא רוצה לישון
וסתם רואה אותן ישן ונרגעת חח..
אולי הנגיעות האלה מעירות אותו?מוריה
לא לא הוא פשוט מתעורר בין מחזורי שינהלא רוצה לישון
כמו שמישהי פה אמרה שבין מחזור למחזור יש שינה קלה אז הוא מתעורר ובוכה ומחפש אותי בשביל להרדם שוב
תחפשי משהו אחר שירגיע בין לבין.מוריה
כל 3 שעות זה סביר מבחינתי.
אם זה יותר, אפשר לחפש משהו אחר. חיבוק. מוצץ. ליטוף. נידנוד בעגלה.
הלוואי 3 שעות זה נשמע חלום הוא מתעורר פחות מזהלא רוצה לישון
לפעמים אפילו כל שעה , אתמול נגיד נרדם ב19:30 בערך קם כמה פעמים עד 21:00 בסוף התייאשנו והבאנו אותו לסלון כי רצינו לאכול .. בסופו של דבר הלך לישון ב23:00 אחרי מלא זמן של הרדמה .. והילד היה ער מהשנצ בשעה 14:30 אחרי טיול משחק בגן שעשועים איך הוא לא פשוט נרדם ללילה ?? הוא כאילו נלחם בעייפות
כמה פעמים הוא ישן ביום?מוריה
זה משתנה אין לו ממש סדר קבועלא רוצה לישון
לרוב זה פעמיים בשבתות פעם אחת יחסית ארוכה ..
אז כדאי לראות מה הוא צריך.מוריה
אולי הוא צריך פעמיים. ואז להקפיד על שנת בוקר ושנת צהריים.
ואם הוא צריך פעם אחת, אז להקפיד שזה יהיה פעם 1.
אני רק מזדההזוית חדשהאחרונה
לא יודעת אם זה ירגיע אותך או להיפךבארץ אהבתי
זה לא חייב להיות ככה, אבל רק מספרת על עצמי, שהילדים שלי תמיד גם אוהבים להירדם בהנקה.
עם שני הגדולים יותר אני גמלתי מהרדמה בהנקה מיוזמתי, אבל בגיל די גדול (עם הבכורה בגיל שנתיים, עם השני בגיל גדול יותר, לא זוכרת בדיוק, סביב שנתיים וחצי). לא היה קל, וזה כן כלל בכי, אבל זה כבר היה בגיל שאפשר לדבר איתם ולהסביר להם ולכן הרגשתי שזה היה בסדר.

ועם הקטן לא גמלתי. פשוט המשכתי להניק אותו עד שנרדם כל עוד הוא רצה. וזה המשיך גם בגיל שלוש וגם אחרי. בשלב מסויים הוא כבר לא רצה לינוק ביום, אבל בלילה הוא כן רצה להירדם בהנקה. גם בתחילת הלילה, וגם באמצע הלילה כשהתעורר.
כשנגמל מטיטולים, אז כל פעם שהתעורר בלילה לקחתי אותו לשירותים, ולפעמים הוא חזר למיטה ונרדם מיד בלי לרצות שוב לינוק, אבל לפעמים כן רצה לינוק ואני כן איפשרתי (אבל בשלב מסויים הייתי עוזרת לו להתנתק כדי שלא ימשיך למצוץ אותי בלי סוף).
ומתישהו בחופש האחרון (כשהוא כבר היה בן 3:9) הסברתי לו שמעכשיו הוא עדיין יכול לינוק לפני שהולך לישון, אבל אנחנו סופרים עד עשר ואז הוא שוכב במיטה עד שנרדם. המעבר היה לגמרי חלק בלי שום התנגדות ושום בכי. ואחרי כמה לילות כאלו, הוא פשוט הפסיק לבקש לינוק קודם. וזהו, זו היתה הגמילה הכי חלקה והכי קלה שלי (אפילו לא ממש גמילה, פשוט מעבר חלק לשלב הבא..).
האמת שאחר כך ההשכבות היו קצת קשות, אבל לא כי רצה לינוק אלא כי לפעמים קצת השתולל וכבר לא יכולתי פשוט לקרוא לו לינוק ולהרגיע אותו ככה. אז היינו צריכים להתארגן מחדש על סדר ההשכבות כדי שלא יהיה בלגן.
והוא עדיין מתעורר לפעמים בלילה, אבל לשירותים. לפעמים חוזר מיד לישון, ולפעמים רוצה שאני אשכב קצת לידו, או שהוא בא אלי למיטה.

בכל מקרה, מספרת כדי להגיד שגם אם לא גומלים, יש שלב שהילד באמת כבר לא זקוק לזה. רק שזה יכול לקחת הרבה זמן עד שמגיעים לשם, ולא לכל אחת זה אפשרי ומתאים לחכות עד אז...
וואו נשמע לי כמו מלא זמן וממש רחוקלא רוצה לישון
למרות שגם עד גיל שנה נשמע לי כל והנה הגעתי לזה ...
אני מקווה האמת שלא ינק אחרי גיל שנתיים ואם ירצה מעצמו להפסיק אפילו לפני אני אשמח ..
כל הכבוד לך על הסבלנות נשמעת אמא מדהימה!
גם אני לא חלמתי שנגיע כל כך רחוק...בארץ אהבתי
אבל זה גם בסדר גמור אם תחליטי שלא מתאים לך.
כתבתי את זה כי זו היתה הגמילה הכי טבעית שלי, שבאמת לא היה ברור לי איך ואם זה יגיע. וזה הפתיע אותי שזה יכול לעבור בצורה כל כך חלקה וכיפית. (ולי היה כיף להמשיך להניק אותו עד השלב הזה. כשהייתי צריכה לצאת בערב הוא כן היה מצליח להירדם עם בעלי, מאיזשהו שלב. לא בשמחה אבל זה כן היה אפשרי, אז זה לא שהייתי כבולה להיות תמיד בבית עד השלב הזה).
זה בהחלט קורה בסוףאמא_טריה_ל-2
וזה ממש בסדר אם מתאים לך להמשיך ככה, לתת לו להבשיל.
אצלי עם הגדולה לקראת שנתיים התחילה לישון יותר רצוף (ואגב לא ינקה מגיל שנה בלילה ועדיין קמה המון, עניין של אופי).

שימי לב רק לזהות מתי אפשר לעשות צעד קדימה, אולי לנסות מדי פעם ולראות איך מגיב, לא "לפספס" את הבשלות שלו בגלל הרגלים...
האמת נראלי שכבר פספסתילא רוצה לישון
לפני כמה חודשים הראה סימנים של הירדמות עצמאית שיחק במיטה כמה לילות שרתי לו ונרדם אבל לא התמדנו עם זה כי זו הייתי רק אני הבעל היה עייף מידי בשביל זה וכבר לא היה לי כוח להתמודד עם התנגדויות לפעמים אז פשוט הנקתי וזאת הייתה טעות ...
אל תדאגי, יהיו עוד הזדמנויות!אמא_טריה_ל-2
הזדמנות טובה היא כזאת שמתאימה גם לילד וגם להורים
בעזרת ה׳❤️לא רוצה לישון
לא בטוח שזה היה מחזיק מעמד.מוריה
זה גיל עם כ"כ הרבה שינויים.
ההשכבות ערב גומרות אותיייטוט

2 ילדים מתוקים גילאי 4 ו2, הולכים לישון באותה שעה בחדר משותף.

בשבוע האחרון הם לא מפסיקים לדבר אחד עם השני.

לא משנה אם אני שם או לא, עם פודקאסט או בלי פודקאסט.

עכשיו השארתי אותם לבד ועושים תחרות צעקות אחד עם השני. הלכו לישון מאוחר אתמול, אז הם עייפים, אבל הם מתדלקים אחד את השני. כבר שעה ורבע במיטה והם לא מראים כיוון לישון. מרעישים וחוגגים.

יש עצות?

להפרידאפרסקה

או בזמנים או בחדרים.

שאחד ילך לישון רבע שעה לפני השני, בתקווה שירדם ואז השני נכנס לישון.

או לחלופין, שניהם הולכים לישון באותה שעה אבל בחדרים נפרדים, ואז כששניהם ישנים עמוק מעבירים אחד למיטה האמיתית שלו.

ורק רוצה להגיד שזה שלב קשהה מאוד הגילאים האלה ואני מצדיעה לך 🫡

תודה, להפעם עבדטוט

אני צריכה לחשוב איך אפשר להפריד בשעות, אף אחד מהם לא ירצה להיות הראשון, וללכת לישון לבד הם לא יתנו. וגם לא להשאר לבד בסלון

ממש רוצה להשאיר את ההרגל לישון במיטה שלהם, היום לקחתי את הגדול למיטה שלנו, הוא נלחץ ממש שלא יצליח להרדם, היה היסטרי, בכה ובכה אפילו שאמרתי לו שהוא לא צריך להרדם, רק לשכב בשקט ולעצום עיניים.

אשמח לשמוע איך זה עובד ברמה הפרקטית

אם את לבד איתםאפרסקה

זה באמת מאוד קשה אם הם לא משתפים פעולה.. אם בעלך גם בבית בזמן ההשכבות אפשר להתפצל, אחד נשאר בסלון והשני מרדים, בעלי נגיד אוהב לשבת איתם בחדר עד שנרדמים כי אז הוא יכול פשוט להיות בפלאפון בשקט שלו.

אם את לבד אז תלוי ביכולת שלהם לישון לבד, אפשרי לשים אחד לישון ובינתיים להיות עם השני בסלון או שזה צרחות ובכי?

ובאמת כמו שאמרתי קודם לא בטוח יש פתרון קסם אלה גילאים קשים 😅

יואו מזדהה ומקווה לעצות😐איזמרגד1

יש לי בדיוק אותם גילאים, 4.5 ו2, וכרגע אנחנו פשוט מפרידים אותם בהרדמות, וההרדמות שלהם לוקחות נצח ושניהם צריכים שיהיו זמינים אליהם אז זה תופס אותי ואת בעלי לשעה לפחות בערב וזה סיוט לא נורמלי

סורי שפרקתי על השרשור שלך כבר אין לי מושג מה לעשות🫤

השכבות זה לפעמים מחרפן...... ליבי איתךיעל מהדרום

גם אצלנו זה ככה^כיסופים^

אבל אני דווקא אוהבת את זה, חושבת שזה חלק משמעותי מהגיבוש שלהם חוויות הילדות

יש קוים ברורים כמו לא יוצאים מהחדר ובלי צעקות ומכות

ואני מתעסקת בבית ונהנתי לשמוע אותם מדברים ושרים♥️

אם זה כבר מוגזם אז אני אומרת לגדולה לעשות איתו (שוב 😉) קריאת שמע ואז בד"כ הם מתעייפים

כשאת איתם - מה את עושה?מתואמת

ניסית לספר להם סיפורים בעצמך (בלי ספר, מהראש) ולשיר להם שירים בקולך שלך?

אצלנו זה אחד הדברים היחידים שעובד (רק לחלק מהילדים).

באופן כללי, מזדהה איתך מאוד❤️ (אנחנו בדיוק בעיצומה של מלאכת יצירת "כלוב" לבת השנתיים שלנו, אחרי שהבנו שזה הדבר היחיד שישאיר אותה במיטה וכך יגרום לה להירדם בסוף🙈)

כל עוד הם לא יוצאים מהמיטה, בעיניי מדהיםשושנושי

אני גם עם ילדים בגילאים האלה, וממש אוהבת את הדו שיח הזה שקיים רק בערב (ולמה רק אז?)

יש ימים שגם אני מאותגרת, מה שעושה בימים כאלה זה לשבת איתם בחדר, לשיר שירים, מנגינות מרגיעות, לפתוח מיטה ולנמנם איתם..

תנסי למצוא דרכים להנות מהזמן הזה.

ממש מקווה שתמצאי את הדרך.

אגב - אלופה שאת מצליחה לגרום להם להישאר במיטה ולא לצאת, אצלי יש ימים שהם יוצאים מהמיטה כאילו בוקר, 1-0 לך

מפריע לך להיות איתם בהשכבה?והרי החדשה

אם לא - אולי תספרי להם סיפורים עד שנרדמים?

אצלנו בגילאים האלה עשיתי איתם תורות, כל ילד בוחר סיפור, הגדול היה נרדם בשניה אחרי הסיפור שלו והקטן היה מקשקש שעות אבל בנחת.

משהו בלשמוע סיפור מכניס אותם לקצב של שינה.

עכשיו אגב אני לא מספרת אלא הם שומעים סיפור מהפלאפון. כל יום אחד מהם בוחר ראשון והשני אחריו.

(יש לי את אותו הפרש כמו שלך)

שניהם נטרקים ישר אחרי הסיפורים...

פעם ההשכבות אצלי היו שעתיים שלוש

היום חצי שעה זה המוגזם.

אולי מוקדם להם מדי להכנס למיטה ב19?רינת 24

הקטן עוד ישן צהריים?

וואי מזדהה ממשקל"ת

ועוד אצלנו זה 3 , תכניסי עוד ילדה בת 3 באמצע..😤

למדנו להתחיל הרדמות לא לפני 19:30 כי בן השנתיים ישן שנצ בגן ולא מראה סימני עייפות קודם. בנוסף, הם מאד נהנים לא רק לדבר אלא פיזית להשתולל ולקפוץ בין המיטות, אז הם יודעים שיש שלב קדם שינה בו אנח מרשה להתפרק ולקפוץ על המיטות ואחכ הולכים לישון. שמה מוזיקת הרגעה ברקע ואז בדרכ נרדמים מהר, לפחות הגדולים.

אני משכיבה יחד שתי בנות בגילאים הללושמיכת פוךאחרונה

קוראת איתן ק''ש ושמה להם סיפור (של שרה קיסנר ולאה פריד).

זה מונע מהן לדבר ביניהם והן נרדמות יחסית מהר ב''ה...

אולי יש פה מישהי שהתנסו ביעוץ פיננסי?אונמר

אני רוצה לעבור איזשהו תהליך,

שנבין איך להתנהל נכון עם הכסף.

גם להשקיע וגם לא לבזבז.

אנחנו במצב סבבה אבל לא משקיעים וחבל לי.

דיברתי עם מישהו בשם 'אושר פיננסים

נתנו לי הצעה של ליווי של 4 חודשים מלא כולל הכל, בעלות של 8900.

הגיוני?

אולי מישהי התנסתה בליווי של פעמונים או מקימי יודעת להגיד לי מה הם מציעים?

כן חשוב לי שיהיה רציני ומומחה.

ממש תודה ♥️

לא מכירהאמאשוני

אבל על פניו נשמע לי ממש מוגזם.

כל הידע קיים, זה בסדר לרצות ליווי, אבל המחיר נשמע לי ממש מופקע.

ולא יודעת למה צריך 4 חודשים לתוכנית.

אם זה המחירים אז אפיק השקעה טוב זה ללמד קורס כזה 😄

תאמת שחשבתי על זה חחאונמר

שאם אתם באים ללמד אותי לא ליפול בפח של אנשי מכירות ולנהל את הכסף שלי,

קצת מוגזם לבקש ממני כל כך הרבה עם הסבר של 'רנחנו גם ככה הסדר לך את האיזון הכלכלי פלוס ככה שזה ישמע בפנים ההוצאה הזו'

הלווו בדיוק מאנשים כאלה אתם אמורים להזהיר אותי חח

לנו הציעו בזום ב700₪ לפני מע''מסוף טוב

בינתיים לא המשכנו עם זה

מענין. מה כוללת ההצעה? ומי זה?אונמר

אפשר באישי כמובן...

אפשר ללמוד על השקעות דרך יוטיובנעמי28

אבל ענייני כסף הרבה פעמים מגיעים עם מטען נפשי ולכן דוחים אותם.

אם את מרגישה שרק לווי יעזור לכם, לטווח הארוך זה משתלם (אולי תעשי השוואת מחירים בין ליווים שונים)

אם את מרגישה שרק הידע חסר לך, הכל קיים ובחינם.

אני מתבלבלת ברשתאונמר

אין לי מטען רגשי מוגזם דווקא, ואני ברוגע על זה.

נטו רוצים לדעת שאנחנו עושים נכון

וברשת יש כל כך הרבה שעות....

מקימי ופעמונים זה שונהאן#שרלי

במקימי כל המלווים עובדים בזה, כולם בעלי מומחיות בתחום. ופוגשים כל שבוע עשרות משפחות

בפעמונים המלווים הם מתנדבים שכל אחד מלווה משפחות בודדות.

בכללי ממליצה על מקימי

אבדוק עם מקימי באמתאונמר

יודעת בערך להגיד לי מה הם מציעים? איזה סוג של עזרה?

לא ניסיתישלומית.

אבל מכירה מישהו בשם שחר וולף ששמעתי שהוא תותח, לא יודעת כמה לוקח.

והמחיר נשמע ממש מוגזם

תודה 🩷אונמר

לא מכירה אותםפרח פורח

ממליצה על הדס +972 54-771-2858

גרה בעלי מקבלת גם בזום, לוקחת סכום משמעותית פחות. מקצועית מאד.

גם אם לא יסתדר איתה תעשו סקר שוק ותדייקו מה אתם מחפשים.

אם חסר בעיקר ידע - הכל קיים בגוגל.

חסר אומץ לעשות פעולות אז יכול להיות שמספר פגישות בודדות יספיקו.

תלוי בכם.

תודה 🩷אונמר

אני רקמדברה כעדן.

אם יש לכם כסף מהמילואים, זה קביל לקבל על יעוץ כלכלי... ויש לי המלצה בפרטי בשמחה...

אשמח להמלצה בפרטי..אונמר

עשינו ליווי אצל ברקשאלה גנים

ברק השקעות

מכירה?

עלה סכום דומה אבל זה היה שני מסלולי ייעוץ, גם כלכלי וגם פיננסי

אז לדעתי רק כלכלי אמור לעלות פחות...

הם חֵברה ממש רצינית ומוּכרת

בהצלחה!!

מחזקת אתכם לעשות את זה

עשינו את זה אחרי הרבה שנות נישואין והצטערתי על כל שנה שפספסנו...

לא מכירה, לא יודעת גם מה ההבדל בין כלכלי לפיננסיאונמר

חח

מה זה אומר שני מסלולים? שאת בוחרת אחד מהם? או שעושה את שניהם?

ואיך הם עזרו לכם? מה התהליך בערך מכיל?

תודה 🩷

אפשר לבחור אחד מהם או שניהםשאלה גנים

אחד קשור יותר למה שאת אמרת, התנהלות כלכלית נכונה

השני קשור לפנסיה (כתבתי בטעות פיננסי חחח התכוונתי פנסיוני)

תכלס לא עזר לנו הכלכלי כי בעבר כבר עשינו ליווי אז הם גילו שאנחנו עושים הכל כבר כמו שצריך... זה היה סתם מיותר שלקחנו את הליווי הזה (חשבתי שיהיה להם מה לחדש לנו)

בפועל התהליך שעשינו כבר כלל פגישה לפני, תוך כדי ולסיום התהליך. עם הכוונה שמתאימה להכנסות וההוצאות שלנו.

פשוט להתנהל נכון עם פקמים וזה...

תהליך מאוד דורש ומאתגר (עד היום) אבל חשוב מאוד מאוד

יעוץ פנסיוני זה משהו אחרמדברה כעדן.

זה לא מה שהפותחת שאלה

תודה לכולם ממש 🩷אונמר

אנסה לבדוק עם מקימי גם.

פעמונים אני מבינה שזה מתנדבים אז פחות יתאים לי.

באינטרנט לא מספיק הצלחתי להתמצא במה לחפש ואיפה ואיך. יש כל כך הרבה דעות.

כן מבינה שזה כסף לפח לשלם כל כך הרבה, ושאין שם איזה מכרה ידע סמוי ששמור רק להם.

הענין הוא שאני לא מחפשת מישהי שתתן לי רשימה של הוצאות הכנסות ואיך לסדר.

אני כן מחפשת משהו מעבר לזה, שיתנו לי מעקב יותר צמוד וחוות דעת יותר אישית. מישהו מקצועי שיעבור איתנו ויגיד אם תקין או לא ומה כן כדאי לעשות עם הכסף שנשאר בצד, וכמה הגיוני שנשים בצד כל חודש ביחס להכנסות הוצאות שלנו.

מרגישה שלבד אנחנו או נוציא קצת מידי וחבל או נוציא הרבה מידי ונצטמצם.

אם יש למישהי עוד איך לעזור אשמח 🩷

אני מלווה בפעמוניםאנונימית בהו"ל

ואני לא חושבת שיש אדם בעולם שיכול להגיד לכם אם אתם מוציאים מעט מדי או יותר מדי.

זה ממש שיקולים ספציפיים שלכם.

אני אקח כדוגמא את הנושא של תרומות- ראיתי משפחות שאמרו שהם בכזו מצוקה, אז כרגע לא תורמים כלום, ומשפחות שאמרו שרק בזכות הצדקה מגיע להן השפע ולמרות הקשיים הכלכליים תרמו מעל למעשר.

מי צודק???

שניהם.

איש מקצוע כן יכול להגיד האם כמות הכסף לחסכון תואמת את המטרות שלשמן החסכון מיועד (אם זה לפנסיה שלכם, לקניית בית, לחתונות של הילדים...). הוא כן יכול להעריך כמה כסף תצטרכו לפי הנתונים שלכם ומה שאתם רוצים לעשות בו.

אבל להגיד לך האם לקנות פחות בגדים ו/או להרשות לעצמך לצאת לעוד פעם בחודש בית קפה???

זה רק אתם יכולים להחליט.

זה בטוחאונמר

אבל יש ממוצע הגיוני

זוג עם שני ילדים שמכניסים 50,000 והכל יוצא על קניות הבילויים כנראה איש מקצוע יגיד להם שחבל כי זה הרבה הרבה מעל הממוצע.

לא שזה מצבנו חלילה חחח רק נותנת דוגמא...

הבאת מקרה קיצוןאנונימית בהו"ל

אבל אפילו זה, אני יכולה לראות מצבים שזה די סבבה. לא חושבת שתפקידו של איש מקצוע להגיד להם מה לעשות, מקסימום לשקף כמה הוצאות עתידיות צפויות להיות בהמשך, ולפי זה יעשו את הבחירה שלהם.

הכלל היחיד החד משמעי הוא לא להוציא יותר ממה שאתה מכניס.

אם אתם עומדים במקום די הגיוני סה''כ (וטווח ה'הגיוני' הוא רחב מ-א-ו-ד, יעידו השרשורים הכלכליים פה בפורום), הדבר המרכזי שאיש מקצוע יתן לכם זה הערכה כמה כסף תצטרכו לחסוך בחודש כדי להגיע ליעדים הפיננסיים שלכם. אבל באמת שזה אפשרי גם לבד.

אני כן חושבת שהליווי נותן ערך מוסף של מחויבות לתהליך. וזה דבר שבעיניי הרבה פעמים שווה לשלם עליו.

אבל לצפות שמישהו יכנס לך להכנסות/הוצאות כשסה''כ התזרים שלך סבבה... נשמע לי מוזר.

הגעתי לרצון הזה דרך זה שהליווי שהציעו לי כולל אתאונמר

זה. שבמקום שאני צריכה לשבת על התזרים, למשך 4 חודשים זה בידיים שלהם והם עובדים עליו ודברים איתי.

נשמע הזוי?

וואלה לא ידעת. אולי.

את מתכוונתאנונימית בהו"ל

שהם עוברים במקומך על התדפיסים של האשראי? ואז אומרים לך מה הממוצע שלך בכל סעיף? זה נשמע הגיוני.

אבל שהם יגידו לך שאת מוציאה יותר מדי על בגדים ופחות מדי על אוכל?

זה לא הגיוני בעיניי. בסוף כל אדם הוא כל כך שונה, שאיך הם יכולים לדעת??? יש אחת שממש חשוב לה לקנות לכל ילד בגדים חדשים משלו, אבל הם צמחוניים ולא קונים בשר. איך הם ידעו מה מתאים לכם ומה לא???

בעיניי, יועץ טוב אמור לשקף את המצב. לא לקבל החלטות בשבילכם.

ואם הוא כן יקבל, נשמע לי ממש קשה לעמוד בהחלטות של מישהו אחר, שלא מכיר אתכם לעומק ולא מבין את הצרכים הייחודיים שלכם.

אבל אולי כן אפשר לתת רעיונות ולפתוח את הראש לגבי אזורים שבהם ההוצאות גבוהות יותר.

תכל'ס, אני לא מכירה.

אנחנו עוברים עם המשפחה ביחד, חושבים כמה צריך להוריד, נותנים לבני הזוג לבחור מאיפה להוריד.

ומסיבים את תשומת ליבם לדברים שבד''כ נוטים לשכוח מהם (כמו בלת''מים של תיקוני רכב או החלפת מכשירי חשמל).

כן התכוונתי שעובר על ההגדרותאונמר

לא שיגידו לי שקניתי מידי הרבה בגדים .

בשביל זה את יכולה להוריד רייזאפהמקורית

ולא צריך לשלם על ליווי

אם כבר ליווי אז בשביל השקעות וכד

וגם - יש חברות אשראי שמציגות את הפילוח לבד באתר

גם אני ממליצה בחום על רייזאפכל היופיאחרונה

איתם כבר כמה שנים ושווה כל שקל

והרבה הרבה הרבה יותר זול ממה שאת שוקלת...

אני דווקא עוקבת אחרי מישהישיפור

שעוזרת לאנשים להגיע למצב הזה של הוצאות יותר קטנות מהכנסות. ממה שהיא כותבת נשמע שהיא עוזרת להם לתכנן תקציב של הוצאות בכל תחום כולל חסכונות ובלתמים, ואם צריך אז לחשוב איתם איפה אפשר להוריד הוצאות או להעלות הכנסות.

קוראים לה בתיה סוכי והיא נשמעת מאוד מקצועית ונעימה.

עוד מישהי המליצה לי עליה באמתאונמר

את היית אצלה בליווי? מענין אותי מה היא מציעה.

אולי אנסה ליצור איתה קשר באמת.

לא הייתי, אני רק עוקבת אחריה בסטטוסיםשיפור

רוצה מספר?

ממליצה על צוריאל הורוביץ112233445566

שווה כל שקל!!!!

לגבי השקעות^כיסופים^

את זכאית לייעוץ חינם מהבנק

פחות מומלץ112233445566

יועצים של הבנק הם סוכני מכירות של הבנק ולא יועצים אובייקטיבים

שבוע טוב אשמח לעצות בקשר לעזרה בביתירדנית

2 הגדולים שלי בני 14 ו13

הבכורה אחת כזאת שרואה איפה צריך עזרה ולוקחת על עצמה, אם מחלקים תפקידים לפני שבת תקח את התפקידים שאף אחד לא רוצה, אחרי שכולם יפרשו והיא תראה שאני ממשיכה לעבוד תתן יד, גם אם טני אומרת לה שאני מסתדרת היא ממשיכה.

אחותה ההפך הגמור, שקועה מאוד בעצמה, בטוחה שהיא עושה הכי הרבה, גם את התפקידים שלוקחת על עצמה אחרי תחנונים עושה כלאחר יד (לא מעירה על זה).

מוצאי שבת לדוגמא יש חצי שעה ארבעים דקות שתריך לתת יד, לפנות, לסדר לשטוף כלים ולשטוף סלון מטבח.

הגדולה מתחילה לפנות, אני מבקשת מהשניה לקום לעזור היא ממשיכה לשבת, השניה מסיימת לפנות מתחילה לסדר ולארגן לשטיפה ובסוף גם שטפה והכינה טוסטים לכולם כשהיא בכלל לא אוהבת.

אני באמת מנסה לא להשוות, אבל זה זועק.

היא רואה את כולם עובדים וממשיכה לשבת, במעט שהיא עושה היא גם בטוחה שהצילה את העולם.. אני יודעת שהיא מרגישה ככה וזה באמת קשה לה אבל אני לא מצליחה להישאר שלוות נפש מול זה.

זה משפיע עליי שלא רוצה לפנק אותה, ומצד שני רוצה לפנק את הגדולה. וגם דואגת שהיא גדלה להיות אנוכית ואגואיסטית.

אני מאוד לא רוצה ליצור את ההפרדה הזאת ביניהן ולתת לכל אחת לעשות מה שהיא רוצה ויכולה, ומצד שני היא חיה בבית זה לא יכול להיות שלא תתן יד.

וזה לא שיש מיליון עבודות, אין לי כבר תינוקות ואני די משתלטת על כל העבודה שיש ובכל זאת מצד החינוך חושבת שכולם צריכים לעזור..

גם לגדולה אני דואגת שהיא מרגישה אחריות יותר מדי לעשות את כל העבודות שהשאר לא עושים ולוקחת על עצמה יותר מדי.

ממש מזדהה,בדיוק מה שקורה אצליעל הנס

כבר מגיל קטן ממש היו הבדלים וככל שהן גדלו זה בולט ממש.

קודם כל זה דינמיקה בינהן,

אני כן רואה שהגדולה לא בשטח ולא משנה מה הסיבה הקטנה כן יודעת לתת יד.

אבל אני צריכה לפרט לה ממש ברחל ביתך הקטנה,הגדולה מבינה בלי לדבר בלי להסביר לשנייה לוקח יותר זמן לקלוט,

עוד משהו שיש קלחת של בלאגן,הרבה לחץ אוסף של מסימות מוזיקה,היא מאבדת את עצמה,פשוטו כמשמעו,לא מוצאת ידיים ורגליים.

לקחתי אותה לשיחה והסברתי לה,

ןשאלתי איזה דברים היא יכולה לקחת על עצמה כל שבוע והיא אחראית עליהם בלי שאני אצטרך לבקש וגם אמרתי לה שאם לא יתאים אפשר להחליף את תחומי האחריות.

בפועל היא כן אחראית על תחום מסוים שעוזר לי ממש,ולפעמים היא מתנדבת לעזור בעוד דברים ומרגישה על גג העולם.

אבל אני לא מצפה ממנה ומעריכה את מה שהיא כן עושה.

לא יודעת עם זה יעזור,אבל גם אני ואחעתי היינו ככה היא לא נתנה יד לכלום עד שהתחתנתי.

וגם אחר כך זה לא התקרב למה שאני עשיתי.

לגבי הגדולה את גם צודקת,אני הרגשתי גם ככה,לגבי עצמי וההוגים גם בנוסף באו עוד בדרישה של תעזרי עוד ....וכשהתחתנתי זה ממש פגע לי בתפעול של הבית שלי,לא היה לי טיפת חשק לנקות ולסדר כלום,הייתי שוטפת לפעמים פעם בחודש....אבל זה גם עבר בסוף.

ויש דברים שעד היום אני לא מוכנה לעשות בכלל בבית שלי ויש מצב שכן הייתי עושה אם לא היה לי את המחויבות הזו בתור בחורה.

אבל לבת שלי אני כל הזמן אומרת לה שזה לא אחריותה העזרה שלה רק אם היא רוצה ומתחשק לה ואם לא מתאים לה שתחרר אנחנו אחראים על הבית ולא היא.

אז אני מקווה שהיא מרגישה תורמת ולא רק חייבת לעזור....

וואי בול כמו שתיארתירדנית

כשיש לחץ ועומס היא בורחת, ואני יכולה להבין אותה. אבל בסופו של דבר החיים לחוצים ועמוס, לא כדאי להתרגל במגרש הביתי? אולי זה יעזור לה קצת לפתח חוסן ולא להיבהל מכמה משימות שנופלות בו זמנית.

רעיון טוב השיחה, מרגישה שזה כמו פיל שיושב בחדר ואני כל פעם מנסה להתעלם ממנו ובסוף מתעצבנת מחדש

קראתי בכללי בעוד תגובותעל הנס

לא רציתי להקיש יותר מידי מהמקרה שלי למקרה שלך.

אבל לפי דעתי תבדקי אם יש רקע של רגישות יתר.

אצלי זה בהחלט חלק משמעותי מהעסקת חבילה שלה.

מוזיקה,לחץ אין ספור מטלות גורם לה לרצות להכנס לחדר חשוך/למיטה ולרצות להעלם.

בימי שישי או כשאין לחץ יותר קל לה לעזור.

איך היא תתמודד במשך החיים? אני לא דואגת,היא תתמודד,היא תהיה מספיק גדולה לקחת אחריות,

לא מעוניינת שהבת שלי תרגיש כלפי רגשות שליליים כי כרגע אני רק כועסת,דורשת,ולא מכילה.

מכירה את מה שאת מתארת באופן אישימתואמת

משני כיוונים (כאחות וכאמא).

המסקנה (אולי הכואבת) שלי שזה פשוט אופי. וחוזקות ויכולות. לכל אדם יש את האופי שלו ואת היכולות שלו, ואי אפשר לצפות את אותו דבר משני אנשים שונים, גם אם הם אחים.

[הדוגמה הטובה ביותר לכך היא מהפרשה שלנו, מיעקב ועשיו, שאומנם גדלו באותו בית ואפילו יחד באותו רחם, אבל היו שונים כל כך, והחינוך שהתאים ליעקב לא התאים לעשיו. הרש"ר הירש מרחיב על זה הרבה.]

התפקיד שלנו כהורים הוא למצוא את הדרך לליבו של כל ילד בהתאם ליכולותיו ולאופיו, ואם בעזרה בבית עסקינן - למצוא את הדרך המדויקת שבה הוא יכול לעזור, גם אם זה יהיה רק לסדר את השולחן במוצאי שבת אחרי שכולו פנוי ולשים עליו עציץ...

והעבודה הכי קשה, כמו שאמרת, היא לנקות את הלב מהכעס ולאהוב את הילד כפי שהוא ומתוך מה שהוא.

זו אחת מעבודות חיי הקשות, ומניחה שגם לאמי זה היה כך...

❤️❤️❤️

הלוואי, אני באמת עוד לא במקום לפרגן להירדנית

על כל פעולה קטנה שהיא עושה ומרגיש לי שהיא תרגיש שזה לא אמיתי

זו עבודה ממש קשה...❤️מתואמת

לפעמים שווה ללכת לייעוץ/טיפול בשביל זה.

לפרגן על המאמץ לצאת מאיזור הנוחותטארקו

לא על התוצאה שנעשתה..

אהבתישיפור

תסמונת הבכורה והילד השניאמאשוני

זה ממש נפוץ מה שאת מתארת אז הסירי דאגה מליבך,

את שום התנהגות "לא הגיונית" במה שקורה אצלכם בבית.

המודעות חשובה כדי לאזן, אבל אין קשר ללא לפנק בגלל חוסר שיתוף פעולה.

אם זה היה הפוך והשניה הייתה נולדת קודם, אז רוב הסיכויים שההתנהגות הייתה הפוכה.

גם הקרבה לגיל ואותו מין מקצינים את ההתנהגות.

אז מבחינת אהבה שתיהן ראויות לאותה אהבה, כל אחת ועם מה שהיא מתמודדת.

כנראה שלא קל לגדול להיות ילד שני..

בכל אופן, כדי לעדן את ההתנהגויות של שתיהן,

כדאי לעשות חלוקת תפקידים קבועים מראש.

הבת השניה מרגישה שבמעט שהיא עושה היא מצילה את העולם- שיבושם לה.

הבכורה מרגישה צורך לעזור מעבר- לעצור אותה, ולהסביר שאת מסתדרת מצויין גם בלי העזרה הנוספת

(ברור שזה כיף שמישהו נותן לך יד עד הסוף, אבל אסור שהיא תרגיש מחוייבות למשימות כפי שאת רואה או קרוב לכך. זה לא בריא לגדול ילד הורי)

בהצלחה!

יש לשניה קשב?שמעונה

מאוד מאוד מזכיר לי את עצמי... אני הייתי צריכה שיראו אותי ובחוויה שלי העבודה אף פעם לא נגמרה

זו נקודה בהחלט חשובה!מתואמת

מתקשר למה שכתבתי על אופי ויכולות. באמת למי שיש לו קושי ממשי - יכול להיות שיהיה גם קושי בעזרה בבית... כשמבינים את זה זה קצת מקל.

אני חושדת בקשב קלאסי של בנותירדנית

קשיי התארגנות במרחב, מריחת זמן וכו

אבל כל מה שקשור ללימודים היא מעבר למצופה..

זה מה שכואב לי, שבזמנים שאני כן מצליחה לתת לה את האהבה והפרגון אני מרגישה שהיא פורחת, אני רואה אותה מתמלאת לנגד עיניי.

אבל אז יכולה לבקש ממנה משהו קטן ממש והיא עונה איזה תשובה חסרת התחשבות ואני מרגישה כמו בלון שיצא לו האוויר.. וזה כאילו לא משנה כמה אהבה וקבלה נותנים זה אף פעם לא מספיק

מרגישה שיש פה גבול דק בין לראות אותה ולתת לה אהבה בלי סוף, לבין לדרוש ממנה ולצפות ממנה כדי שתלמד להתמודד עם החיים

לצפות ממנה להתמודד בחייםאמאשוני

לא מרגיש כמו בלון שיצא לו האוויר.

אני חושבת שאת צריכה לברר עם עצמך בכנות כמה זה מפעיל אותך כמי שמקבלת ממנה את העזרה, לבין הדאגה לעתיד שלה.

מה עם לעשות תפקידים מוגדרים וקבועים לכל החודש?שימושית

כל ר"ח מעדכנים תפקידים.

וכשהגדולה סיימה עם התקידים שלה אז זהו והיא לא לוקחת על עצמה תפקידים נוספים?

כמובן תפקידים בהתאמה- יש כאלה שאוהבים להיות שר החוץ ויש כאלה שאוהבים למיין ויש כאלה שאוהבים לנקות עם מים והלאה אז לתת תפקידים שדי תואמים אופי

גם מבחינת סגנון העבודה וגם מבחינת הקצב.

הצעתי לה את כל התפקידיפ שקיימיפירדנית

כולל להכין עוגות ועוגיות למרות שהיא עושה בלאגן תוך כדי..

קשה לה להתמיד, היא דוחה ודוחה ולא תמיד זה מתאים לי..

בת אחר. שתי באמת עוזרת פחות בבית אבל אין לה בעיה ללכת לשליחויות או לשמור על אחים של בגינה.

לקפל כביסה? להכניס מכונות?שימושית
עבר עריכה על ידי שימושית בתאריך ה' בכסלו תשפ"ז 8:39

הצעת לה לעשות עם אוזניות ולשמוע שירים קצביים או תוכן מעניין תוך כדי? תחרות נגד השעון?

אבל הכי חשוב בעיניי זה השורה לפני שכתבתי- שהגדולה לא תעשה את התפקידים של אחותה אחרי שהיא גמרה את שלה- גם למען הגדולה וגם למען הקטנה

עדיף להביא עוזרת/מנקה מאשר שהגדולה תעשה אותם.

מוסיפה- מה שאת לא יכולה שהיא תדחה- או שתגידי לה מוגדק ממש עוד X דקות - עד שעה Y זה צריך להיות מבוצע

או שאל תבקשי ממנה מראש

אני חושבת שהנזק מלהיות אמורים לבצע משהו ולא לעשות אותו גדול מהנזק שלא לעשות כלום.

זה ממש חשוב, שהיא מתרגלת שזה בסדר להתחייבירדנית

ולא לבצע.

לגבי הבכורה אני יכולה להגיד לא לעשות אבל היא פשוט נשארת באזור ובודקת מה צריך לעשות ועושה. היא עושה את זה בקלילות ובלי להתרעם או להתלונן.

לא הבנתי, את חושבת שזה טוב להתרגל להתחייב לעשותשימושית

משהו ולא לבצע אותו?

ולגבי הגדולה- את צריכה להיות מאוד ברורה איתה שלא לקחת תפקידים נוספים. את יכולה גם להגדיר מתי כן ומתי לא (נניח במוצ"ש לא אבל בשאר השבוע כן)

במיוחד במיוחד אם את רוצה שהקטנה יותר גם תשתתף ותעזור

התכוונתי שחשוב מה שאמרת ירדנית

שזה לא טוב שהיא מתרגלת ככה, אבל יצא עקום חח

בבית שלי אני הייתי הבת השניההבוקר יעלה

אחותי היתה זאת שתמיד עוזרת ואני ההפך. אמא שלי לא דרשה מאיתנו בכלל אבל אחותי עם תסמונת הבכורה עשתה הכל בלי שיבקשו ואני המצאתי תירוצים..

הייתי מפונקת מאוד ועצלנית.

ואמא שלי כל הזמן השוותה אותנו ומשם למדתי לא להשוות בין ילדי כי זה פגע בי מאוד.(השוותה בעוד דברים )

וכשהתחתנתי היה לי קשה מאוד להתרגל לעשות דברים בבית..

בכל אופן יש כאן שני עניינים.

גם בבית שלי כיום הבכורה עוזרת יותר והשני לא. זו תסמונת כזאת. וזה גם אופי.

אין לי עצה טובה אלא לקבל את הבת השניה עם כל הקושי.

מה שאני עושה ועוזר לי זה טבלת משימות וכל אחת משתבצת למה שרוצה, אבל חייב מספר מסוים של משימות ביום..

משתדלת מאודירדנית

ואין לה משימות לכל יום, למרות שאחת מוציאה את אחים שלה, ואחרת אחראית על הכביסה..

אבל גם לפני שבת שמחלקת משימות היא עושה מעט מאוד ורק לאחר יד כדי לסמן וי..

אצלי אחד הילדים (לא הבכור) הוא החרוץ ולוקח על עצמוכתבתנו

משימות. כמובן גם הבכור עם האחריות השמורה לבכורות, אבל זה יותר בא לידי ביטוי בזמנים של צורך מיוחד, ופחות בשיגרה והזה שמתגייס תמיד ויודע להושיט יד עד שמגיעים למטרה- זה אופי.

אני חושבת שחשוב לשמור על איזשהו איזון. לתת לילדה הרגשה שאת רואה אותה ואת העזרה שלה- תודה שפינית, תודה ששטפת, תודה שהכנת אוכל לילדים. ואיפה שאפשר לעצור אותה כי זה יותר מידי בעיניך- אז להגיד לה בפירוש, את זה את לא צריכה לעשות, עשית המון וזו עזרה גדולה. ואם היא הכינה עכשיו טוסטים לכולם והיא לא אוהבת, אז תכיני לה חביתה או תחתכי לה סלט כדי להכיר לה טובה ולהחזיר לה. וגם לזו שיושבת- לא לוותר, מה שהיא צריכה בעיניך לעשות- להתעקש על זה ולא לתת לה להתחמק. בעיני זה גם באיזשהי צורה 'לראות' את הגדולה, שהיא רואה שגם לאחים יש מחויבויות שלא יעבור בשקט אם הם ידלגו עליהם. וגם לה להגיד תודה על העזרה ושזה היה לך משמעותי (מעריכה שזה מחזק מאוד אצל הילדים את התחושה החיובית, כי ראו שהם עשו, ומבטאים את ההוקרה על זה, זה גם תמריץ לעתיד).

וכן, לגיטימי בעיני לצ'פר על זה, אבל גם זה בחוכמה- לא ברעש, ולא למתוח את החבל מידי. נגיד, פעילות בתשלום שסתם ככה הילדים משלמים על עצמם, לפעמים אני אגיד למתנדב (ולאוזניו בלבד) שאת זה אנחנו נשלם לו על כל העזרה שלו בבית. אם רוצה עוד בגד שסתם ככה לא הייתי קונה כי אין עכשיו צורך, אז אומרת כן, או לדאוג להכין לו (או לכולם) את האוכל שהוא אוהב במיוחד. אבל לא המון מתנות אקסטרה שמרגישים מהן הבדל גדול וכאילו שהוא ילד מועדף (זה משתנה מבית לבית מה נכנס בתחום הזה, אבל נגיד גם את השעון שהוא רוצה, וגם את הקורקינט, וגם את הטלפון, וגם את האוזניות, וגם וגם וגם כשלאחים לא, וזה מעורר קנאה). מקוה שהצלחתי להסביר את זה..

ולנסות לתפוס אצל הבת שפחות נותנת יד במה היא כן טובה ואת זה לחזק. אם היא טובה בלהיות עם האחים הקטנים, לספר להם או לשחק איתם, או לצאת איתם לגינה או מקלחות ועל זה להחמיא לה- אז זו הרבה פעמים עזרה מאוד גדולה באופן אחר. או אם ספציפית היא טובה בקיפול כביסה או קניות (אני לא יודעת גילאים, אז אולי לא רלוונטי) וכד', הרעיון מובן- לרתום את מה שהיא כן עושה בכיף לטובת הבית.

בהצלחה! 🤍

כן צודקת, חושבת שבאמת זו דרך נכונהירדנית

לצ'פר את הגדולה בלי שירגישו.

גם אצלנו ככהעדינה אבל בשטח

והבכורה שגדלה יותר ויותר , מתחילה פחות טפחות להיות בבית (לומדת עם חברות, יוצאת, עובדת) וראו איזה פלא, זו שמתחתיה פתאום נהייתה יד ימיני, ויש תקופות שהיא בהחלט עושה יותר מהגדולה, אני חושדת בה בקשב קל מידי פעם, אבל יותר חושבת שזה קשור למיקום שלה בבית ולמיקום הפיזי,

לגבי הגדולה שלוקחת תפקידים על עצמה, כשהיא בבית לרוב אני כן אצפה ממנה לעזור במה שצריך, לא להחליף אותי , ואני לא מעמיסה עליה חלילה, לעזור, אבל כששתיהן בבית ובעיקר כשאני לא, היא כן תעשה יותר , כי היא יוזמת לוקחת אחריות. אני חושבת שזה שיש לה את הנקודות "בריחה" מהבית , וזה שאני משדרת והיא יודעת שיש תפקידים שהם לגמרי שלי, זה מאפשר לה לגדול ישר. האמת? נתפסתי למשהו שמישהי פה כתבה, שהיתה זו שעוזרת ואחרי החתונה התעייפה, גם אני הייתי ככה, בבית שגדלתי בו הייתי הילדה האחראית ויד הימין של אמא שלי, הייתי עושה נפלאות בבית, ואיך שהץחתנתי נחתי שניה, האמת? לא ממש ידעתי לנהל את הבית, כל הזמן היה בלאגן ,למרות שבבית של ההורים שלי , הייתי זאת שמסדרת, האמת שהארום שלי לא היה תמיד מסודר, אז אולי באופי הייתי בלגניסטית ומרצה? אני לא יודעת..

מעניין ממש מה שהעלית, אבל שורה תחתונה, זה כנראה קורה ברוב הבתים עם בנות צמודות, וזה בסדר..

מגיבה לגבי השניהאיזמרגד1

מהתגובות נשמע שמה שמפריע לך בעיקר זה העתיד, איך היא תהיה מוכנה לחיים וכו' אם היא לא תעזור היום ותתמודד עם מה שיש בבית, ופחות מפריע לך מה שקורה בפועל בבית, קראתי אותך נכון?

האמת שיש המון כאלו שלא עזרו בבית ולמדו להתמודד עם החיים עם הזמן והכל בסדר...

כאילו לדעתי כדאי יותר להתמקד באיך שנכון להגיב היום ומה שנכון לה ולבית היום ולא מתוך חשש לאיך יראה העתיד שלה...

אניoo

לא רואה חובה כזו שילד יהיה שותף במלאכות הבית

אני חושבת שזה עול שההורים צריכים לשאת אותו

אם ילד עושה ושותף זה נהדר

אם לא אז לא

אצלי זה רשות בלבד

אחד עושה מעצמו מגיל קטן (בעיקר דברים שהוא אוהב כמו בישול

אבל גם עוזר בשטר כשצריך)

שני לא עשה כמעט כלום עד גיל 16 ואז התחיל הרבה יותר לעשות

מעצמו

השלישי קטן ובינתיים בעיקר משאיר מלא בלגן אחריו

אני בסדר עם זה

נותנת לכל אחד להתפתח בקצב שלו

מעלה עוד נקודהאמונה :)

לגבי זה שהיא לא מבינה לבד מה העזרה שצריך עכשיו-

בעיני את זה ממש להבין ולא להשוות

כי זו פשוט יכולת שלחלק יש ולחלק לא, זה לא נובע מאגואיסטיות

בתור בכורה תמיד ציפו ממני להבין לבד במה לעזור ובאמת לא הצלחתייי למרות שרציתי לעזור

מתישהו התפקיד שלי נהיה לשטוף כלים למרות שלא אהבתי כי זו הייתה המשימה היחידה שהרגישה לי מוגדרת והצלחתי ללמוד שכיור מלא = לשטוף כלים

אבל בית מבולגן נגיד- באמת שלא הייתי שמה לב (וגם כשכן לפרק את זה למה צריך לעשות עכשיו היה לי קשהה)

ואמא שלי לא רצתה לפרק לי למה לעשות כי "את אמורה להבין ולראות לבד, מה את לא רואה?!"

ובאמת בקושי עזרתי והיה על זה מלא פיצוצים

תכל'ס עד היום הרבה יותר קל לי לתקתק את כל הבית שלי (והוא נראה מצוין ב"ה) מאשר לעזור אצלם.

אז באמת תביני אותה שהיא לא מצליחה לראות מה צריך, זו פשוט יכולת שלא תמיד יש אותה גם כשאת אכפתית ורוצה לעזור

וממש תפרקי לה למשימות קטנות מה בדיוק החלק שלה...

לגבי לסדראמאשוני

את ממש צודקת.

מה שאני עושה זה מרכזת אלי את כל הבלאגן

ואז ממיינת לפי קבוצות הגיוניות.

קודם כל כל אחד לוקח את החפצים/ דפים שלו

ואז מגיעים שוב, ואני מגדירה לכל ילד 2-3 קבוצות לסדר. כולל קבוצת "לזבל"

בד"כ זה מספיק, אם צריך אז עושים עוד נגלה.

זה לא מצריך יותר מדי חשיבה.

אני לא עושה נגלות בעצמי (אם יש דברים שלי מבקשת מאחד הילדים קח את זה, שים במיטה שלי)

ככה אני לא עובדת קשה מדי, והם לא מרגישים אבודים מול המשימה.

בד"כ בסוף נשארים הדברים המורכבים יותר שדורשים החלטה. (איפה לסדר או האם אפשר לזרוק)

גם כביסה, אנחנו מתחילים מלמיין ביחד את הערימות. כל אחד ממיין מה שהוא יודע, בסוף נשאר לי למיין מה שהם לא יודעים.

ואז כשיש ערימות מוגדרות יותר קל לטפל בכביסה. (חלק הם מקפלים וחלק אני)

וואי ממש תודה על השיתוף הזהעדינה אבל בשטח

יש לי שני ילדים שפשוט מבקשים ממני כל פעם לפרט להם מה יש לעשות, וזה מעצבן אותי ברמות, כי לדעתי חלק מבגרות זה פשוט לראות במה צריך לתת יד, ולהיות שם, אני כל הזמן אומרת להם: זה הבית שלכם, אתם יודעים איך הוא אמור להיראות (לפני שבת), תסתכלו סביבכם, ותראו מה צריך לעשות, ועכשיו כשאת אומרת שזה ממש קושי , ופשוט לא היית רואה, זה גורם לי להסתכל על הכל אחרת, ולהיות יותר סבלנית אליהם, ממש לפרט , תודה שוב

נראה לי קורה כמעט בכל בית דיאן ד.

אני מכירה את זה מהבית של ההורים שלי.

אחותי הצעירה בקושי עזרה בבית ואנחנו האחיות היינו מתפוצצות עליה.

אמא שלי יותר הבינה והכילה

ואגב יש לה בעיות קשב וריכוז אז אולי זה קשור.

האמת לכל אחת היו תקופות שפחות עזרה בבית

ואמא שלי לא ויתרה, היתה מדברת איתנו שוב ושוב ושוב

היו מבצעים/ תורנויות/ כללים כל פעם השתנה

אבל השיח היה שבבית שלנו חייבים לעזור (רק אחותי הצעירה חמקה יחסית כנראה כי היא הכי קטנה אז איכשהו נסלח לה)

אני גם רואה אצל גיסתי, היא בת 17

בקושי בקושי בקושי עוזרת בבית, ורק כשמבקשים וגם אז עושה טובה ענקית.

לנו היא אמרה מפורש, שגם כשהיא עוזרת היא משתדלת שזה לא יהיה טוב כדי שלא יבקשו ממנה שוב

אבל זאת נראה מערכת יחסית שלימה בעייתית והעזרה בבית זה רק סימפטום אחד שלה.

כשהיא מגיעה אלינו היא סוס עבודה, עוזרת חבל על הזמן.

אני דווקא חושבת על כיוון אחרגלי מטר

אני מבינה מאוד את הרצון לחנך את הבת השניה שלך שתדע לעזור, אבל נשמע שהלחץ שמופעל עליה וההשוואות לאחותה לא משיגות את המטרה.

אני מאוד משתדלת בחינוך הילדים שלי כשיש איזו בעיה ללכת לפי הכלל של- אם הדרך שבה אני פועלת כרגע לא משיגה תוצאות טובות ומזיקה, אז קודם כל להפסיק. קודם כל סור מרע ואחר כך עשה טוב.

לכן אני מציעה לך בתור התחלה פשוט להפסיק לדרוש ממנה לעזור, כי כרגע הדרך שבה זה קורה לא טובה ולא יעילה. יכול להיות שברגע שתופסק הדרישה לעזור וכבר לא יהיו סביב זה רגשות אשמה וכעסים יהיה שינוי לטובה. מן הסתם היא מרגישה את התסכול שלך ממנה ואת הקושי סביב זה, וזה לא מה שיגרום לה לעזור. להיפך, זה מרחיק ומוריד מוטיבציה.

אני מציעה בזהירות שתנסי לשחרר את הציפיות שלך ממנה ותנסי להתחבר אל הבת שלך ממקום אחר, תנסי לחזק את הקשר איתה סביב נושאים ניטרליים שאינם שנויים במחלוקת. תעשו דברים שכיף לכן לעשות יחד, אם תתחברו סביב תחום אחר זה יכול לעשות רק טוב לדינמיקה בבית.

כמובן שחשוב לשים לב להשקיע גם בזמן עם הבכורה, ואם נראה לך שזה מתאים את יכולה גם להסביר לה שאת מרפה מבקשות העזרה מהצעירה ומחכה שתיווצר אצלה מוטיבציה פנימית כי את נותנת בה אמון שהיא תיקח אחריות ותיקח חלק בבית כשהיא תהיה מוכנה וכשירד ממנה הלחץ.

במצבים כאלה של קונפליקט כדאי לזכור שהדבר הכי חשוב בחינוך הוא חיזוק והעמקה של מערכת היחסים בינינו לבין הילד, זה המפתח להכל, וצריך לשמור על הקשר מכל משמר כי בלעדיו אין כלום. כשיהיה ביניכן קשר זורם ומקרב יותר, נטול אשמה וביקורת, בעז"ה יווצר שיתוף פעולה טוב ויכולת לחנך ולהשפיע.

מוסיפה מצד הילדהואני שראחרונה

בתור בת שניה בין כמה בנות

ההשוואה לאחרות היא קשה

ומותירה משקעים

יודעת שעבודות הבית קשות לי כנראה יותר מהן

עד היום תוהה אם זה עצלות או קושי אחר

אבל בכל מקרה יש משהו מאוד מתסכל בתחושה שלא משנה מה תעשי לא תהיי טובה/מהירה/תקתקנית/יסודית כמו אחותך

ועוד לחץ זה לא מה שיעזור כנראה.

ברור שההשוואה מתבקשת כשמסתכלים על זה מהצד

אבל לילדה זה נורא

לא משנה ממה זה נובע

זה הופך את ההגדרה העצמית שלה להיות ביחס לאחותה הטובה ממנה

אין לי תשובה מה עושים

תכף אמא ל2 בנות

ומתה מפחד מההשוואות שבטוח יהיו לי

שאלה בקשר להתארגנות בוקר עם הילדים.אליה:)

אז ככה אשמח שתגידו לי מה דעתכן,

בעלי מתחיל עבודה בתשע, מרחק של 10 דקות נסיעה מהבית, אין פקקים.

קם בשמונה בנחת אוכל א.בוקר, מתאמן וכו' מתארגן ויוצא.

אני- קמה בשש וחצי מארגנת את שתי הבנות עם הלחץ והטירוף והצרחות של התינוקת ובחירת הבגדים של הגדולה שתמיד רוצה משהו אחר ממה שבחרה בערב, ויוצאת בשבע ארבעים מהבית עם הלשון בחוץ..

בכל הזמן הזה בעלי פשוט ישן.

מבחינתו אין לו שום סיבה לקום לעזור כשהוא מתחיל בתשע, לקום בשבע לא בא מבחינתו בחשבון.

הוא לא מבין למה אני צריכה עזרה ולמה אני חושבת שהוא בכלל צריך לטרוח לקום. חייבת לציין שביום החופשי שלי אני גם זו שקמה לארגן לבד והוא עדיין קם מאוחר ולא נותן לי בוקר אחד קצת לישון...(חוץ מזה ששעות העבודה שלו ממש נוחות, לפעמים מסיים בשתיים לפעמים ב12- הכוונה לצהריים.. אני עובדת יותר ממנו..)

תעזרו לי לתווך לו את זה שהוא חי בסרט.

זו כבר שנה שנייה שאני בלופ הזה והוא לא מבין( אפילו בחופשת לידה הייתי קמה לארגן את הגדולה אחרי לילה בלי שינה והוא היה קם בנחת...)

איזה מתסכל!!פרח חדש

אולי תשאירי את הקטנים ותצאי לעבודה יום יומיים תעשי ככה והוא ילמד את העניין..

זה לא נחמד לעשות לו את זה אבל נשצע ממה שכתבת שכבר דיברת איתו על זה ולא עזר..

האמת, לא רואה למה הוא צריך להביןרקלתשוהנ

פשוט תגידי לו שאת לא מסכימה לארגן אותם לבד, אפשר ששניכם תישנו עד קצת יותר מאוחר ממה שאת ישנה בדרך כלל ותקומו יחד לארגן אותם.

אם הוא אף פעם לא עושה את זה אז מובן למה הוא חושב שזה קליל, כולה רגע להתלבש למרוח משהו בלחם ולצאת. שכמובן אין יותר רחוק מהמציאות מזה.

האמת היא שאני חושבת שאם הגעתם למצב כזה קיצוני שאת שוב ושוב קמה ועובדת והוא שוב ושוב ממשיך לישון, יש בעיה בהצגת העמדה שלך.

אולישיפור

בזמן שאתה רגועה, ואתם יושבים על קפה בנחת תפתחי מולו שהבקרים מאוד קשים לך, תספרי מה קשה לך, כמה את עייפה וקשה לך לקום כל יום ואת מושכת את העייפות הזאת כל היום בעבודה. ותראי אולי הוא מעצמו יציע עזרה. אם לא, אז תנסי לבקש ממנו, "אולי תוכל יכול לעזור לי עם (היום החופשי? הפיזורים? משהו אחר שיעזור לך)?"

הוא בכללי שותף בגידול של הילדים? רואה אותך ומנסה לעזור לך? אם לא אולי כדאי לשקול ייעוץ/ טיפול בנושא.

וממליצה לקרוא את הספר "לדעת להכנע" נראה לי שהוא יכול לעזור לך

אבל למה לעזורנעומית

זה הילדים שלו

שעות השינה של שניהם

זה ממש חלק מהתפקיד שלו, הוא לא עוזר כי קשה לה.

הוא עוזר כי הוא הביא ילדים וצריך לדאוג לגידול שלהם.

על פניו נשמע שאין לו שום סיבה לשנות התנהגותממצולות

נוח לו מה שקורה עכשיו

את לוקחת את כל האחריות

ואין לו בשביל מה להתאמץ לשנות אותה

את צריכה לגרום לו להבין שזה לא הולך להימשך כך

ורק אז אולי הוא ישנה משהו

זה אומר שאת נגיד אומרת לו ערב לפני

מחר אני יוצאת בשעה X

או מחר אני ממשיכה לישון עד שעה Y

הבגדים של הגדולה פה

הבגדים של הקטנה כאן

צריך לעשות א.ב.ג

וזהו

משחררת לגמרי

יאחרו לגן או יבואו לא מסורקות

זה כבר לא עניין שלך

אחרי שהוא כבר יקח חלק פעיל

תוכלי למצוא את דרך האמצע

אבל כרגע זה נראה שאת צריכה ללכת לקיצוניות

הזאת בשביל שהוא יבין

לדעתיקל"ת

הדרך הזו תיגרום רק לעוד יותר התנגדויות ופיצוצים..משברים בזוגיות פותרים קודם בשיח ותקשורת ולא במעשים קיצוניים.

אצלנו המצב היה קצת דומהאמיץ(ה)

אני משתפת במה שהיה אצלנו ואולי זה יעזור.

בעלי אדם שנושא השינה מאד קשה לו. הוא ישן מאד מאד עמוק.

אחרי תקופה שראיתי שאני זו שמארגנת ושה מתחיל להעמיס עלי רגשית הושבתי אותו לשיחה ועשינו תיאום ציפיות. הבהרתי שככה אני לא רוצה להמשיך, כי זה משפיע גם על הזוגיות ואני מתחילה להרגיש כעס עליו שהיא לא קם.

חילקנו את האחריות לשלושה ימים שלי ויומיים עליו. ושישי יחד ומנצלים אותו כבר לזמן זוגי.

בדר"כ אני קמה לעזור לו, אבל הוא יודע שהאחריות עליו ואני קמה מאד בנחת בימים האלו. כנ"ל גם הפוך, כשהוא הבין כמה זה לא פשוט ואני בלחץ ועמוסה יותר קל לו להתאמץ ולקום לעזור בבקרים "שלי".

איך ההכנסה שלו? הוא מרוצה מהחיים בכללי?אמאשוניאחרונה

אם בשביל אותה משכורת הוא היה קם ב4 לפנות בוקר,

ואת היית נשארת להתמודד עם אותו עומס, היית סבבה עם זה?

כדי להגיע לרמת חיים מסויימת צריך להתאמץ, והמאמץ צריך להיות משותף.

אבל אם אפשר להגיע לאותה רמת חיים בפחות מאמץ, זה טבעי לרצות להתאמץ פחות.

כלומר זה שהסתדר לו עבודה קרובה לבית ושעות גמישות- זה לא מה שיגרום לו לקום מוקדם בבוקר.

אם הסתדר ל5 ככה בשביל להמשיך לישון- הוא ימשיך לישון.

צריך להבין מה התמורה שהוא מקבל מצורת החיים הזו, האם זו באמת חוסר אכפתיות וחוסר ראיית הזולת, או שהוא בסה"כ נהנה מפירות עמלו ומאיך שהוא הצליח לסדר את החיים.

למה את צריכה שהבנות יתארגנו מוקדם אם אבא שלהם בבית?

תארגני את התינוקת ותצאי בנחת לעבודה.

הוא יקום, יארגן אותם תיק תק ויצא.

אבחון קשב וריכוז לקראת גיל 40קנקן שבור

מישהי יודעת להגיד לי מניסיון איך זה עובד? אל מי צריך לפנות?

בכללי בשביל לטפל בקשב וריכוז חייב טיפול תרופתי או שיש עוד דרכים?

אשמח לכל מיגע

תודה

פסיכיאטר/ נורולג בעיקרוןהמקורית

פסיכיאטר יכול לעשות אבחנה מבדלת. לפעמים זה "מתחפש" לקשב וריכוז וזה משו אחר כי הסימפטומים דומים

איך מתחילים? מקבלים הפניה מרופא משפחה?קנקן שבור

רופא משפחה לא יכול לתת אבחון/מרשמים?

סליחה על הבורות..

אני פניתי לנוירולוג (בתור בגיר)שושנושי

המליץ על מוקסו אבל לא התנה את הביצוע בקבלת טיפול תרופתי.

מפה לשם מתגלגלים בסוגי תרופות ומינונים.

תחשבי לפני הפגישה טוב טוב מה חשוב לך ועל מה לא מוכנה לוותר.

את מוכנה לוותר על תיאבון? מוכנה לוותר על שעות שינה? רוצה רק להתרכז או גם לקבל תמריץ?

מפריע לך משהו ממכר?

לפי התשובה לכל אחת מהתופעות לוואי, הרופא יוכל לכוון לכדור הנכון.

עוד משהו - אם יש רקע של הפרעות נפשיות, כדאי להגיע עם שם ההפרעה וקרבה. יש תרופות שעלולות להעלות את הסיכון להתפרצות אצל בני משפחה.

מה זה מוקסו? תרופה?קנקן שבור

תודה על התגובה

אין רקע נפשי משפחתי ידוע

יש בעיקר תסכול על חוסר ריכוז בעבודה וחוסר התמדה במשימות

הסיבות שלך הן בדיוק הסיבות שבגללן אני פניתישושנושי

מוקסו זה מבחן. ילדים מקבלים דרך הקופה. מבוגרים צריכים לשלם פרטי, עולה כמה מאות.

בלאומית נותנים דיי בקלות בלי מבחן. רק על סמך שאלון של הרופא.

עברתי לאחרונה קופה, במאוחדת - הם לא עושים בעיות, קיבלתי מרשם לשלושה חודשים אבל הרופא המליץ לעשות את המבחן.

לא יודעת אם יש התניה לקבלת מרשמים נוספים עד ביצוע המבחן.

אחרי הכלשושנושי

ניסיתי כמה כדורים ומינונים שונים. לאחרונה, אני מעדיפה למצוא את הכלים להתרכז ולא לסמוך על הכדור.

כל פעם שלוקחת את הכדור יש תחושה מוזרה אחרת.

גם אחרי שמצאתי את הכדור "המושלם", עדיין - לא יודעת. לא סגורה על זה.

הכדור עוזר לי, מאוד! אבל משהו מרגיש אחרת.

ממש מקווה למצוא את הכלים להתמודד עם הקושי בלי כדור.

וואו תודה ממש על התגובה המפורטת, שואלת עודקנקן שבור

יש כלים להתמודד בלי תרופה?

(יש מחלה כרונית ברקע, יציבה והכל, אבל עם טיפול תרופתי יומי, לכן יש איזה רצון, אולי ילדותי, לא להוסיף עוד כדור...)

אני גם במאוחדת, להתחיל ברופא משפחה? לבקש לעשות את המבחן?

תקבעי מייד תור לנוירולוגשושנושי

לא יודעת אם רופא משפחה יכו להביא הפניה למבחן, תנסי אולי באמצעות פנייה דיגיטלית.

לגבי התמודדות בלי תרופה - אני מאמינה שבתור בגירה זה אפשרי. עם הרבה עבודה עצמית.

להקפיד לסיים מטלה, ורק סיום לעבור למטלה אחרת.

אם בטעות עוברת, אני מחזירה את עצמי בכח למה שעשיתי..

יש טיפול קוגפאן למבוגרים. לא מכירה מקרובשיפור

תודה אנסה לברר, אם מישהי מכירה אשמח להחכיםקנקן שבור

אם את כן חושבת לקחת תרופהיראת גאולה

ואת לוקחת כדור קבוע, יכול להיות שעדיף ללכת לפסיכיאטר להתאמת תרופה, הם יותר מבינים בהתאמה תרופתית.

תלוי כמובן בסוג הכדור וכו', אבל זה נתון שלהבנתי הקטנה כדאי לקחת בחשבון אם מדברים על תרופה.

בנוסף, ממליצה על הפודקאסט 'נכנסים לפוקוס' של שיפי פרידמן.

תודה, אבדוק. מה הפודקאסט הזה? במה הוא יכול לסייעקנקן שבור

הוא נותן טיפים, שיטות, איך להתמודד?

אני כבר לא ממש זוכרתיראת גאולה

הוא עוסק בקשב וריכוז.

אבל הוא נתן לי הרבה מידע וסידר לי מידע, מה שרופאים לא מדברים / מפרטים.

תסתכלי על הכותרות שלה, נשמע לי שזה בדיוק מה שאת מחפשת.

יש כל מיני אפשרויותעל הניסים

יש קוגפאן, יש אימון קשב.

לדעתי יכול להיות מאוד יעיל. אולי תרצי לקחת כדור פעם ב, במקרים דחופים, ובשאר הזמן ללמוד לנהל את הפרעת הקשב.

בכל מקרה בשביל קוגפאן חייבים אבחנה רשמית של קשב, והגיוני שגם בשביל אימון קשב.

מוקסו מאוד לא מדויק, במיוחד לאנשים שעובדים קבוע במטארקו

גם לילדים?פרח חדש

שואלת כי יש לי תור השבוע לאחד הילדים

כן.טארקו

בישראל זה מאוד מקובל לאבחן ככה

אבל זה אבחון מאוד מוטה

ומאוד בעייתי לאנשים(ילדים/מבוגרים) שמורגלים במסכים או לחלופין מאוד לא חשופים למסכים.

אני לא רוצה להטעות אבל ממליצה לגשת לקרוא מחקרים בעניין.

בעיקרון כבר לא כ"כ מקובל לאבחן ככהעל הניסים

אבל יש עדיין רופאים שמשתמשים בזה. הבינו שזה לא כ"כ אמין.

הבן שלי מאובחןפרח חדש

אבל לוקח תרופה וטוען שלא עוזרת לו בכלל

אז הרופאת ילדים שמתמחה בקשב שלחה למוקסו לעשות פעם בלי תרופה ופעם עם תרופה ולראות מה קורה..

זה קצת מוזר לשלוח למוקסו בשביל זה..טארקו

ולא לתת לו להתנסות בכללי בחיים בתרופה אחרת כי כנראה התרופה שהוא לוקח לא מתאימה לו והוא צריך לנסות אחרת, מינונים אחרים וכו עד שיגיע למה שהכי מתאים לו..

ניסינו מלא סוגים...פרח חדש

ומינונים?טארקו

אולי באמת זו דרך שתשפוך אור. לא יודעת.

לי נראה שזה לא ייתן הרבה מידע..

ניסינו באמת הרבהפרח חדש

וכל מיני טריקים

אני כבר לא בטוחה שזה קשב וריכוז..

(נפנפי את השאלה אם זה לא מתאים)טארקו

הייתם גם אצל פסיכיאטר/נוירולוג התפתחותי או רק אצל רופאת ילדים מומחית קשב?

ההתמחות הזו זה דבר מדהים שקרה בעולם

ומציל במקרי קש"ר "רגילים"

אבל במקרים מורכבים יותר לפעמים צריך מישהו שיש לו היכרות עמוקה יותר עם העולם הנוירולוגי-פסיכיאטרי כדי להבין טוב יותר את התמונה הרחבה.

דווקא נשמע לי הגיונייראת גאולהאחרונה

זו דרך מדידה לראות האם קיימת השפעה לתרופה.

כן תקראיבשורות משמחות

את הספרים של דר שירלי הרשקו

היא מסבירה יפה וטוב את העניין ומציעה תרגילים לביצוע כמו כן גם מאבחנת ומטפלת

מרגישה שפיתחתי הפרעת קשב עם השנים והאמהות, יכולואז את תראי

להיות?

חוזרים מהמסגרות ביחד וכולם תודה לה'

אמא אמא אמא אמא אמא אמא אמא

זכות שלי

ופשוט לא מצליחה להתרכז

אמא

שמעתי מה סיפרתי לך?

אמא

רוצה לראות מה עשיתי?

ועודדדדד

גם כשאני לבד בבית, לא תמיד זוכרת מה רציתי לעשות ויש בלי סוףףףףף מה לעשות

לא מצליחה להתמיד באימונים, בהרגלים, בקריאת תהילים כמו פעם

ועוד ועוד

מזדהות? רעיונות??

לא בטוח שזה הפרעת קשבכל הישועות

יותר נשמע שכמות המשימות עלתה וגם כמות הפניות שפונים אלייך בו זמנית.. טבעי עם האימהות והשנים.. וזה באמת יוצר תחושת עומס גדולה ממש. מזדהה עם התחושה..

כשפונים אליי כמה ביחד או כשאת באמצע משהו, תרגישי בנוח להגיד "רק רגע אני רק גומרת לשמוע אותו הוא היה באמצע להראות לי את הציור או "רק שניה אני רק גומרת לכוון את המכונת כביסה ואוכל להקשיב לך". אין ברירה.. זה יותר נכון ככה.

ומבחינת משימות והרגלים זה עוזר לעשות רשימות ולשבץ ביומן כדי לא לשכוח..

אכן החיים נהיים עמוסים עם האימהות..

^^^ תוסיפי על זה עייפות, מוח שנמחק מההריונות וכו'יעל מהדרום

וואי ממש. המנהלת שלי בעבודה לא הבינההמקורית

למה אני רושמת כל דבר שהיא אומרת

אז אמרתי לה: אני עם טפשת פוסטפרטום כבר 8 שנים

לי נשמע כמו עומסהמקורית

וציפיות גבוהות משגרה עמוסה

רק להגיד❤️

שמספיק ואת מתמידה מהטיפול בהם!

היש יותר מזה?

רוצה להגיד לך שאת מלכה ואת לא צריכה בכלל להרגיש אשמה שאת לא עושה דברים אחרים

מה שכן כן הייתי מנסה לקחת לעצמך יותר זמן אישי זה חשוב

נשמע שכמעט כל אמא עמוסה חווה ככה

יש לי רגשות אשם על זה שלא תמיד שומעת את כולםואז את תראי

ולא תמיד מצליחה לשמוע הכל מתי שהם היו רוצים שאשמע...

גם אני ככה.שיפור

יש לי יכולת קשב מעולה. יכולת פיצול קשב גרועה.

גם אין כ"כ תועלת בלהקשיב לכמהיעל מהדרום

לק"י

ואצלי לפחות הם דורשים יחס מלא. למרות שלפעמים אני יכולה לשלב בין שני ילדים. לאחד להקשיב בחצי אוזן, ולשני לתת הוראות וכדו'.

אבל הם לא אוהבים את זה.

תנסי הפוךאמאשוניאחרונה

במקום לנסות לשמוע את כולם בו זמנית,

תנסי לשמוע רק יחד אחד כל פעם.

בפניות והשקעה.

לא עכדיו שעה, אבל כן לתת לו להוציא 10 דקות רצוף.

שאר הילדים יצטרכו להתאפק.

כשכל ילד יודע שיגיע תורו וישמעו אותו, הצורך להשמיע כל הזמן ילך ויפחת.

תנסי להיות פנויה ממטלות הבית בזמן הזה שאת איתם. כשאת לא איתם, לעבוד לפי רשימות.

שבוע 10 כל הזמן מריחה ריח לא טובמטילדה

היוש, פעם אחרונה שהייתי פה היה לפני הזרעות...

ב"ה בסבב הרביעי הצליח...

אני כמעט כבר לא פה אבל בסוף כל פעם שכן צריכה לשאול משהו שקשור, זה המקום לעשות את זה, אין על הפורום הזה.

אני בהריון שבוע 10

וכל הזמן מריחה ריח לא טוב, הבית נקי, אף אחד לא מריר כלום ולי כל הזמן יש ריח באף שלא נעים לי

אני משתגעת מזה

מישהי מכירה? רעיונות מה אפשר לעשות?

את איפה שהוא על הרצף של הבחילות...שימושית

מוכר מאוד, חלק מהחבילה חחהרמה

חוש הריח מתחדד ומפרש כל דבר כמסריח

תקופה מעצבנת ברמות

מבינה אותך ממש

זה עובר סביב שבוע 14

שיהיה בשעה טובה❤️🙏🙏

תודה וואי הריון ששי ולא זוכרת את זה משום הריוןמטילדה

איף. זה מעצבן

בכלל ההריון הזה ממש שונה מקודמיו

אולי זה מעיד שסוף סוף יש לנו מהמין השני 😜

הרבה פעמים זה עובר אבל לא תמידשימושית

אוי ויי אל תגידי לי את זה😱מטילדה

זה בלתי נסבל

כל נשימה זה משב ריח לא נעים

חייבת שזה יעבור בקרוב חח

ממש מאחלך ומקווה בשבילך שיעבורשימושית

אבל בהריון הראשון לא הבנתי מה פגום בי שזה לא עובר כמו שכולם אומרים, ורק בשבוע 36 הרופא במיון יולדות אומר לי באגביות שזה נפוץ מאוד שזה לא עובר

מאז אני מקפידה להניח את האופציה הזו על השולחן חח

תודה❤️ באמת כדאי לדעת שזאת אופציהמטילדה

מוכר מאוד מאוד מאודדיאן ד.

היה לי בהריון ראשון.

הרגשתי שאני חיה בתוך פח זבל מהלך.

וכלום לא עוזר.

סבונים - ריח מסריח

מרכך כביסה - עוד יותר מסריח

בישולים - אל תתקרבו אלי

הכל הכל הכל היה מגעיל ברמות.

ולקח לי זמן להבין שזה לא שהבית לא נקי או שלא מאוורר מספיק אלא האף שלי פשוט מקולקל

הדבר היחיד שעזר לי זה להתאמן על לנשום מהפה ולסבול. זהו.

מאד מעודד😂😂😂מטילדה

וואי בול אנישמ"פאחרונה

הייתי בטוחה שהיה לי גופה בבית. באמת.( מסכן בעלי הכרחתי אותו להזיז בערך את כל הרהיטים, להריח את התקרה וכו' )

היה שלב שהייתי לועסת מסטיק מנטה חזק עם מסכה ככה שהריח נכנס לי לאף

משום מה בתים של אנשים אחרים היה לי יותר בסדר.

אחרי שילדתי עבר

אולי תנסי ללעוס מסטיקים?איזמרגד1

יש סיכוי שזה יעזור?

יכול להיות...אני לא חובבת מסטיקים אבל שווה לנסות..מטילדה

קרה לי בהריון הראשון עם המטבח של חמי וחמותייעל מהדרום

לק"י

ובשעה טובה🤩

תודה❤️מטילדה

ריחות בהריון זה ממש קשהפרח חדש

בעבודה שלי יש משהי שמביאה כל יום אוכל עם ריח מאוד חזק

ואני משתגעת לשמוע אותה אוכלת..

כאילו הריח יחד עם הרעש של הסכום שנוגע בקופסת אוכל עושה לי חלחלההה מזעזעת וזה בלי להיות בהריון

אני כבר יודעת שבבוא היום בעז"ה כשאני אהיה שם בהריון אני לא אחזיק מעמד

ולא יודעת באמת אני יעשה

זאת אישה מבוגרת מאוד, ופעם כשהיתה שם עובדת אחרת שמאוד סבלה מהקאות בתחילת הריון היא היתה אומרת שזה כי היא מפונקת

בדיקת הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי בדיקה ולא היה פס שני, אז הנחתי את הבדיקה בצד

אחרי רבע שעה נזכרתי בבדיקה וניגשתי לבדוק וראיתי פס חלש

אמין או לא?

על הקופסא כתוב שאחרי 10 דקות לא אמין

לפי ההוראות נראה שלא אמין...רקלתשוהנ

מניחה שהייתי עושה עוד בדיקה, למרות שכתוב מפורש שזה לא תוצאה נכונה.

למה שלא תעשי עוד אחת?איזמרגד1

לא יודעת אם אמין או לא, כנראה שלא הייתי סומכת על זה מספיק בשביל לשמוח...

אני אעשה מחר, אבל רציתי לדעת כבר היוםאנונימית בהו"ל

תעשי שוב מחר בבוקרמחכה להריון

בגדול תמיד שהיה לי שלילי היה שלילי גם אחרי כמה ימים...הפס היה ממש נראה לעין?

אומנם חלש אבל קיים מאודאנונימית בהו"ל

קרה לי ככה בהריון הראשון^כיסופים^

איזה מותח זה

עד לפני כמה ימים רציתי הריון בטירוףאנונימית בהו"ל

משהו פתאום נרגע

כאילו יש לי כל כך הרבה תכנונים קדימה ואני לא יודעת איך הריון (מבורך ורצוי מאוד!) ישתלב בתוכם

משחחרת ונותנת לה' לנהל את זה

אעדכן מחר ;)

עדכוןאנונימית בהו"ל

עשיתי בידקה הבוקר ועקבתי, הופיע פס חלש אחרי חמש דקות

ואז לקחתי מקלון נוסף ועשיתי עוד אחת ויצא פס חלש אחרי ארבע דקות

בשניהם הפס התחזק בדקות שאחרי

הריון?

הפסים חלשים מאוד אבל קיימים

זה בדיקות של תשובה כנהאנונימית בהו"ל

אומרת בזהירות שנשמע לי שכןאחת כמוני

כןןן יאא כנראה את בהריוןמחכה להריוןאחרונה

בשעה טובההה