התייעצות לגבי ביתי. לא קשור ישירות לפהאנונימית בהו"ל
יש לי ילדה מתוקה בכיתה ג,אבל ממוצעת בלימודים.כל זה לא בגלל שאין לה יכולת אלא אין לה מוטיבציה ורצון.המורים כמובן לא יכולים להתעסק עם זה,והפנו לאבחון כדי לקבל הקלות.כאמא אני יודעת שהיא לא צריכה הקלות והבעיה לא נובעת מקושי.בגלל שיש לה חוסר מוטיבציה היא מושכת את הזמן,מבקשת שיעזרו לה ויכוונו אותה בתשובות.מבחינת המורים היא זקוקה להארכת זמן ולהקראת שאלות.אין לי בעיה לעשות לה אבחון למרות שלטעמי זה מיותר והוצאה גדולה.אבל כן חשוב לי שתהיה לה מסגרת שתתייחס אליה באופן יותר ממוקד ושתהיה התייחסות יותר פרטנית ושיהיה מענה רגשי ולא רק טכני שנוגע ללימודים ומבחנים.השאלה אם אתן מכירות מסגרות כאלה?אני אפילו לא יודעת איך ומה להתחיל לחפש
הייתי שוללת קשב וריכוז.מוריה
וגם עושה איבחון.
יש לקות למידה של קושי להעביר לכתב מה שאומרים בע"פ.
אין לה בעיות קשבאנונימית בהו"ל
היא הופנתה לאבחון פסיכודידקטי
בדקתם?מוריה
כי אם לא, בהחלט הייתי בודקת.
לאאנונימית בהו"ל
הצוות בביהס לא רואה צורך וגם אנחנו לא.למה לדעתך צריך?
את אומרת שהיא מושכת את הזמן.מוריה
זה סימן גם לקושי בקשב וריכוז.

הבעיה בקשב וריכוז שזה נסתר.
זה בא בלי היפריות. אז לא תמיד חושבים על זה.

היא מרחפת הרבה?


יכול להיות שבודקים את זה גם באיבחון. לא מכירה מספיק.
לא..בכלל לא,אנונימית בהו"ל
התכוונתי שהיא לא מסיימת עם כולם את המבחן/עבודה/מטלה.תמיד צריכה הארכת זמן
זה ממש נשמע הפרעת קשב.לא מחוברת
לא צריך את כל התסמינים. ריחוף וכו
שהיא לא מסיימת בזמן, וחוסר מוטיבציה ממש יכול להיות
אני מציעה לשלול.מוריה
אם זה באמת בעיית קשב, הבנתי שיש היום אפשרות לטיפול אצל מרפאה בעיסוק.
טוב נראה פרה פרה אנונימית בהו"ל
נתחיל מהפסיכודידקטי ונראה מה הלאה.בפסיכודידקטי בודקים לא רק מיומנויות לימודיות אלא גם חברתיות ורגשיות אז אולי בודקים את זה גם שם.תודה!!!
בהצלחה!מוריה
בשורות טובות!
קחי לה מורה פרטית אחר הצהרייםאנונימיות
שתעלה אותה לרמה של הכיתה
ושבי עליה את...
ו- יש סיכוי שקיים גם קושי אמיתי תבדקי את זה
אני דוקא חושבת שמורים יכולים לעזור בעניין הרצוןיעל מהדרום
לק"י

הייתי משתפת את המחנכת ושואלת אם יש לה המלצות מנסיונה. וכמובן לעבוד יחד בשיתוף פעולה על הנושא.
אני מרגישה שלמורה אין כוח להתעסק עם זהאנונימית בהו"ל
אולי מישהי מכירה?אנונימית בהו"ל
מקום שיש בו קבוצות לימוד קטנות,והדגש הוא גם רגשי ולא רק לימודי כמו בתי ספר לאומנויות ועוד(אין אצלנו..)
באיזה אזור? אולי אנתרופוסופי?אני10
זה ממש הכיוון אבל אין דתיאנונימית בהו"ל
לפחות לא מכירה כזה
יש בכמה אזורים בארץ. איפה אתם גרים?אני10
אבל גם באנתרופוסופי צריך מוטיבציה..
ומהכירות אישית עם מקרה דומה זה באמת יכול להיות כמו שאמרו פה קשב וריכוז בלי היפראקטיביות. שווה לבדוק
אשמח אם תוכלי לכתוב כאן את מה שאת מכירהאנונימית בהו"ל
במרכז ובצפון
בצפון יש באזור של אמירים/בר יוחאיאין לי הסבר
יש גם בפרדס חנה
זה מה שאני מכירה^אני10
ואני בטוחה שאם תדברי עם אנשים משם ותשאלי מישהו יוכל להפנות אותך למקומות נוספים.
יש גם מה שנקרא בית ספר טבע שזה גם פחות פורמלי. מכירה כזה אבל יחסית בדרום אז בטח לא רלוונטי.
אולי תנסי אפילו לגגל - חינוך אנתרופוסופי דתי, בית ספר טבע דתי.. ותראי מה יוצא.
אם יש לך פייסבוק בטוח שגם שם יש קהילות רלוונטיות
אין תוצאות.. מצאתי אחד ברמת גןאנונימית בהו"ל
מצאתי לךאני10
קוראים לזה רשת מעיינות רבי חיא ויש להם מוסדות בכל הארץ.
זה המספר שכתוב בדף הפייסבוק שלהם
08-665-8838
תדברי איתם והם בטח ידעו לומר לך איפה בדיוק יש להם בתי ספר
תודה, אבדוק אם יש באיזור שליאנונימית בהו"ל
יש בפרדס חנהאותהגברתבשינויאחרונה
אולי זה משעמם לה?לא מחוברת
אולי החומר לא מספיק מעניין אותה.
יש שיעור שהיא מצליחה ומתחברת?
מה עם לבקש בשבילה ועדת שילובביבוש
ושתקבל מורת שיחוב מטעם הבית ספר?
אאל"ט צריך המלצה ממטפל פרא רפואי.מוריה
היא צריכה בשביל זה מבחן פסיכודידקטי שמוכיח שהיאאנונימית בהו"ל
צריכה שילוב
על ההורים שלי לחצו לעשות אבחון לאחותיאין לי הסבר

אמא שלי האמינה שהיא מסוגלת להסתדר לבד.
(בבדיקה אצל נוירולוג יצאה שיש לה כל מיני קשב וכו'. ביה''ס לחץ על זה שנה אחרי זה).
לחצו שגם תיקח ריטלין.

ב''ה אחותי סיימה תיכון עם תעודת בגרות מלאה, ותואר נחשב בהצטיינות. 0% הקלות.
אחותי כעסה על אמא שלי לכל אורך התיכון, היא ממש רצתה הקלות. היום- היא מודה להורים שלי על כך שלא נכנעו למערכת. יש לה היום את כל הכלים כדי להצליח בחיים- והכל בזכות המאמץ שהיא השקיעה לאורך השנים.

תאמיני בבת שלך, אם את בטוחה שהיא מסוגלת- תתני לה את את התמיכה בבית. אל תוותרי לה.
זה צריך להיות לא משנה מה המסגרת.

באיזה אזור את בארץ? שנוכל לכוון לבתי ספר
לא בכל המקרים זה מצליח.מוריה
יש מי שצריך את ההקלות.
ויש מי שצריך הדרכה פרטנית כדי להצליח.
ויש מי שצריך לקחת תרופות כדי לאזן.
ויש מי שצריך שיאמינו בו.
ברוב המקרים אין אמון בילדאין לי הסבר
אם יש ילד עם הפרעת קשב- אני מאמינה בללמד אותו להתמודד עם המציאות במקום לברוח ממנה.
במיוחד אם ההורים מאמינים שהיא יכולה להצליח בלי.

שכל אחת תעשה מה שהיא חושבת. בגלל שזה אנונימי לא יכולתי להגיב לפותחת בפרטי כמו שהייתי מעדיפה.
לפעמים להאמין זה לא מספיק.מוריה
לפעמים צריך עזרה, נכוןאין לי הסבר
אבל בעיני, הקלות זה דבר מחליש.
אומרים לילד במילים אחרות- אתה לא מסוגל לעשות את זה, לכן אנחנו נותנים לך ''עזרה'' ומקילים עלייך.
וזה במקום למצוא יחד איתו דרך התמודדות עם הקושי, במקום לאתגר אותו ולבנות אותו.

כשמישהו מתחיל לרוץ, קשה לו. אבל אם הוא יוותר לעצמו וירקות כל פעם פחות- הוא לא יצליח לרוץ למרחקים ארוכים.

המטרה שלנו זה שהילדים יצליחו בחיים, בחיים לא תמיד הכל יהיה קל, לא תמיד תהיה ''הארכת זמן''. כדי לקדם את הילד שידע להתמודד עם הקושי ולהתחיל איתו- עדיף בעיני לאתגר איתו ולתת לו פתרון שיקדם אותו, ולא משהו שיקל עליו.
אני יודעת שיש מרפאות בעיסוקמוריה
שמלמדות כל מיני טכניקות לילדים עם בעיות קשב.
אבל בשביל להגיע לזה צריך איבחון.

קוגפאן קוראים לזה.
לא שמעתי על זה מעולם🤷אין לי הסבר
זה די חדש להבנתי.מוריה
לא מסכימה עם הגישה הזו. לכן מזמן לא קוראים לזהPandi99
הקלות. זה התאמות
אם את לא רואה טוב ואת צריכה משקפיים
המשקפיים מקילים עלייך לראות
זה אומר שלא נותנים לך להתמודד עם קושי הראיה??

קשב וריכוז זה הפרעה אובייקטיבית. ניתן לראות עדות לכך במוח. זה משהו נוירולוגי. לא איזה קושי כמו שיש אתגרים בחיים.

צריך ללמד ילד איך להתגבר עליה אבל. יחד עם זאת ההתאמות הן כמו קביים שעוזרים ומשווים אותו להיות ברמת הכיתה
לבת דודה שלי גילו מספר במשקפיים בכיתה אאין לי הסבר
האופטומיטריסט המליץ להורים לשים לה מספר נמוך יותר, כדי שהעין תתאמץ, וככה המספר לא יעלה עוד יותר.
התקבע לה המספר הנמוך...

קשב וריכוז זה קושי נוירולוגי, זו לא סיבה לתת לילד משהו קל יותר. זו סיבה להראות לו איך להתמודד עם הקושי שלו במציאות הקיימת.
כשהוא יהיה בעבודה בעז''ה זה לא יעניין את הבוס שלו שהוא עם קשב וריכוז.
אבל הוא כן הביא לה משקפייםPandi99
אני ממש לאא אומרת לעשות משהו קליל שיגרום להם לא להתאמץ
הם חייבים להתאמץ
אבל במסגרת היכולת שלהם.
למדת חינוך מיוחד?
הוא הביא משקפייםאין לי הסבר
ולא אמרתי בשום מקום שאין צורך לפנות לייעוץ, ושצריך להתעלם מהקושי.

להיפך!
בגלל שיש קושי חייבים להתאמץ!

דוגמא אחרת:
אני אסמטית. בשנים האחרונות האבטחה שלי החמירה ברמה שהייתי צריכה ללכת לקבל כמה פעמים חמצן.
יש שתי גישות להתמודדות:
גישה אחת- תקחי משאף קבוע, אל תעשי פעילות מאומצת חריגה מידי. בכל מקרה של התקף, תקחי ונטולין.
גישה אחרת- תתחילי לעשות ספורט. במקרה של התקף, תקחי ונטולין, אבל לא ברגע שמתחיל לך בהתקף. תתני לגוף שלך לנסות קודם לבד.

אז אני מעדיפה את הגישה השנייה. גם באסטמה וגם עם התמודדות של קשב וריכוז.

ולשאלתך-
לא למדתי חינוך מיוחד. למדתי הוראה ליסודי, עוברים על כל התחומים (מתמטיקה, ספרות, קשיי למידה...)
אני ממש מסכימה על עניין המאמץPandi99
אבל המאמץ מגיע גם עם ההתאמות.
ההתאמות הן לא כאלה מופלגות. זה עדיין דורש. וגם לא תמיד מביאים אותן באופן גורף
עבדתי במסגרות חנמ.
בעיות קשב וריכוז זה קושי ענק.מוריה
זה גורם להיפריות במח.
מרוב עומס לא מצליחים לעשות כלום.
לא חוויתי קשב וריכוזאין לי הסבר
אבל בלי שאובחנתי אני משערת שאם היו מאבחנים הייתי יוצאת עם היפראקטיביות.
לימדתי את עצמי לשבת, לימדתי את עצמי ללמוד, לימדתי את עצמי שאני יכולה ומסוגלת.

ב''ה אנחנו בית תוסס, עשרה ילדים, ואין לי ספק שלפחות חצי מהאחים שלי היו מאובחנים עם בעיות כאלו ואחרות.
אבל ללמוד צריך. ולהיות מוכנים לחיים צריך.
וזה שילד הוא עם בעיית קשב וריכוז לא אומר שהוא לא יכול להצליח כמו כולם!!

דווקא היום, שהחברה שלנו כזו נאורה ומקבלת, היא צריכה לקבל את הילדים עם כל הקשיים ולהאמין בהם שמסוגלים להצליח כמו כולם!
למה ילד עם היפראקטיביות לא יכול להצליח כמו אחרים? מה, הם יותר טובים ממנו?

לא!! לכל אחד יש את התיק שלו. אין ילד שקל לו. אז הוא עם קשב וריכוז, הוא עם מחלה לא עלינו והוא עם בית מפורק.
כולם צריכים התאמות?
יש add ויש adhdמוריה
זה ההבדל.
היפריות עם קשב וריכוז זה חיצוני,
בקשב וריכוז לבד זה פנימי. במח. יש בלאגן שם שמונע להתרכז.
יש היום שיטות לעזור. לא רק טיפול תרופתי.
זה ממש חבל לוותר על לבדוק רק כי.
לא בהיכרח לבדוק = להתאים ולטפל בצורה כמו שדיברת עליה.

אני שמחה שלא חווית את זה.
אני פשוט חושבת שהרבה פעמיםאין לי הסבר
האמירה היא ''הוא לא יצליח בלי אבחון''.
המורה של אחותי שהזכרתי כאן אמרה בפירוש- אין לה איך להוציא תעודת בגרות בלי ריטלין.

לי מאוד קשה עם הקלות (או התאמות, כפי שתיקנו אותי). ולא מהסיבה שהילד יסתדר לבד והוא לא צריך עזרה. אלא מהסיבה שקצת יש כאן וויתור. בחיים אף אחד לא יוותר לו.
הוא יהיה חייב לגשת לX מבחנים ולעשות Y קורסים באוניברסיטה. הוא יצטרך להגיש מכסה של Z הכנסות אחרת יפטרו אותו.
לא תמיד הוא יקבל את ההקלות האלו.

למה לא לאתגר אותו כשהוא צעיר, בשלב ככ רך וניתן לעיצוב?
כי לפעמים זה לא מאתגר.מוריה
לפעמים זה מייאש.
גורם לביטחון העצמי לרדת לרצפה.
גורם לקשיים ריגשיים.

לא כל הילדים מצליחים לעמוד באתגר הזה.
יש ילדים שזה פשוט מעמיס עליהם.
לא מדוייק, (בלת"ק)דיליה

א- גם באוניברסיטה יש התאמות

לפני כמה שנים הייתי בהריון וסטודנטית והיה מבחן ענק ענק שעושים אותו פעם בשנה 

ולי היה חדר מיוחד כי היו לי התאמות לאישה בהריון... (הארכת זמן והפסקות שירותים)

ב- בבית הספר ילד חייב ללמוד כי זה חק חינוך חובה אחר כך הוא יכול לבחור מסלול כפי שמתאים ל ביותר

זה לא נכון אבל.לא מחוברת
ממש לא כולם צריכים ללכת לאוניברסיטה.
כן צריך ללמד את הילד אחראיות וכו
אבל זה ככ לא קשור לבית ספר.
מבינה שיש לך נסיון עם אחותך ובאמת אולי יש הבדל בין בנים לבנות.
אבל יש לי אח שלומד ברגבים ששם באמת יותר מחצי שכבה עם adhd והם ככ חברה רצינים עם אחראיות שיפרנסו בכבוד את הבתים שלהם, לא בשאיפה שלהם ללכת לאוניברסיטה וזה מצוין.
ואגב היום כבר פסיכומטרי יש הקלות.
ואפשר ללמוד במכללה ולא באוניברסיטה
בכנות היה לי עצוב לקרוא את התגובה הזאתילד בכור
לא ממש מוצאת את המילים לנסח, חושבת שהתקדמנו בתור חברה מהמקום הזה. זה כמו להגיד למישהו מתמודד נפשית שלא יקח כדורים כי הוא חזק ושיתאמץ. הקלות זה לא להקל על החיים, זה התאמות שמתאימות לילדים האלה ספציפית כדי לעזור להם להוציא את הכשרונות שלהם החוצה. בתור בת למאבחנת- מאבחנים פסיכודידקטיים שהם באמת טובים יודעים להבדיל בין ילד שלא בא לו ללמוד לבין ילד שצריך באמת באמת את ההתייחסות האחרת הזאת כדי להצליח.
את לא חושבת שהיום היד קלה על האבחונים?אין לי הסבר
במיוחד בתור בת של מאבחנת...

וחוצמיזה, המקרה של הפותחת הוא מקרה שהאמא חושבת *שאין* לבת שלה משהו. למה כל השרשור הזה מנסים לשכנע אותה שיש לה?

ולאחותי באמת היה קושי, שאובחן ע''י נוירולוג. ב''ה היא הצליחה בחיים עם עבודה מאומצת, המון כח רצון ואמון.
לא. לא מנסים לשכנע שיש לילדה בעיה.מוריה
מנסים להסביר למה חשוב לאבחן.

המקסימום שיהיה יגידו שהכל בסדר.
אני התייחסתי לנושא של הפחד מאבחוןילד בכור
כי אני מכירה את העולם הזה מבפנים, בכל מקרה הפרעת קשב זה אצל נוירולוג. אם הצוות של בית ספר שראה דבר או שניים כן חושב להפנות לאבחון אז אישית לא רואה סיבה חוץ מכלכלית לנסות אבחון כדי לדעת על מה הקושי יושב.
לא חושבת שיש אובר אבחונים, באמת הילדים האלה היו פעם מסכנים ומתויגים כעצלנים והיום מבינים יותר. כן חושבת שיש מאבחנים באמת לא טובים ומי שלא בתוך התחום הזה לא מבין מספיק עד כמה. וגם אבחון זה נקודה בזמן וצריך לקחת אותו בערבון מוגבל אבל זה כן אפשרות להוסיף נקודת מבט.
שמחה בשביל אחותך, לכי תדעי לאן היא יכלה להגיע עם עזרה וגם המקרה שלה לא מייצג את כל הילדים האלה. גם עם כל ההתאמות והריטלין הם נאבקים בשיניים כדי להצליח
סיימתי תיכון לפני לא הרבה זמןאין לי הסבר
למעלה 50% מהכיתה שלי הייתה הארכת זמן.
למה?
שאלה טובה.

גם שנה שעברה בהוראה:
אבחון
אבחון
אבחון
אבחון

גם ילדים שאני חושבת שאם יתפסו אותם חזק בלמידה הם יוכלו להסתדר מצויין בלי. (השיעור מעניין מספיק הם יודעים להשתתף יופי).

אני בטוחה שהכוונות של כולם טובות.
אין לי ספק בזה.
אבל אני חושבת שגדל כאן דור שחי בהקלות, חי ב''הסביבה תתאים את עצמה עליי'', חי בלא להתאמץ, בלא לעמול.
בעיני זה אסון.

לילד עם קושי אובייקטיבי ההתאמות האלו לאPandi99
משנות חיים
בעיקרון מסכימה איתך.לא מחוברת
אבל הארכת זמן זה שטות. זה ממש לא עוזר. וברוב הפעמים ילדים עם הפרעות קשב יוצאים ראשונים.
אני נגיד היה לי כל החיים וסיימתי את כל הבגרויות תוך חצי שעה. (גם בתואר עכשיו מבחנים של 3 שעות מסיימת בחצי שעה)
אז אני נגיד יכלתי לנצל את זה להפסקה בין לבין שיש ילדים שזה באמת עוזר להם ולא רואה בכלל יתרון במי שמצליח בפחות זמן. גםלא רואה סיבה שכולם יתישרו לקו של בגרויות ותואר. יש עוד ככ הרבה בחיים מעבר לרק ללמוד ואני חושבת שהיום כבר העולם מבין את זה.
07 ודומיו זה באמת כבר הקלות רציניות שאפשר באמת לחפף ולא ללמוד ללמוד.
אני חייבת לענות על זההמקורית
שבהקשר של קשב וריכוז בכלל, לא ספציפי למקרה הנל, יש מקרים שחייב לטפל בהם.
בעלי ואחותו סובלים מזה. מגיל קטן אובחנו וקיבלו הקלות אבל חמתי התנגדה לכל טיפול נוסף ובדיעבד היום היא טעתה בגדול למרות שהיא לא תודה בזה. הם בעלי תארים והכל, אבל התאמצו מאוד מאוד כי היה להם קשה לשבת ללמוד וגם היו להם הרבה קשיים חברתיים סביב הנושא. המון. והם גם היו ילדים לא קלים בכלל. כי קשב וריכוז זה לא רק לימודים, זה הרבה מעבר. וזה שגרם להם להיתפס כמופרעים ותייג אותם ככאלה והם קיבלו גם יחס בהתאם, כשבתכלס הם היו צריכים עזרה. ובינימו, גם בבית לא ידעו איך להכיל את זה מה שגם גרם נזק נוסף שמשפיע עד היום.
בעלי חכם מאוד, מעל הממוצע, בעל זיכרון פנומנלי. אבל עדיין אפילו שהוא סיים בגרות ואקדמיה נשאר הרושם הזה של הילד המופרע האאוטסיידר. המחשבה של אמא שלו הייתה שהמורים יתמודדו. והיא חשבה שגם היא מתמודדת.. אבל הם לא תמיד יודעים או יכולים. גם בימינו.
אני יודעת שגיסתי היום מאוד מתנגדת לשיטה של אמא שלה וכן הלכה לקבל טיפול תרופתי כבוגרת. למרות ההתנגדות של חמתי. ומה שאני באה להגיד בעצם זה שהפרעות קשב וריכוז לא נוגעות רק לילד עצמו. אלא גם למעגלים הסובבים אותו. ולא קשורה רק ללימודים. לימודים הם לא חזות הכל. חייו של ילד מושפעים מעולמו הרגשי, מהיחס אליו, מהמוניטין שלו ומהדימוי החיובי שלו בעיני עצמו ובעיני הסביבה ולכן אמונה בילד לא תמיד תספיק. זו לפעמים אחריות גדולה מדי לתת לו לסחוב על הגב.
מסכימה עם הסיום שלךאין לי הסבר
חייו של ילד מושפעים מעולמו הרגשי, מהיחס אליו, מהמוניטין שלו ומהדימוי החיובי שלו....
ילד שגדל בידיעה שההורים שלו מאמינים בו שהוא יכול, ושהוא מסוגל, למה את חושבת שזה רע?

את יכולה לשנות את המילה מופרע ל-
סקרן, שובב, בודק גבולות, בעל אנרגיות.
המילה מופרע היא עם קונוטציה שלילית.

זה שהוא מרגיש לדברייך ''הילד המופקים, האאוטסיידר'', זה עניין שלו עם עצמו. אי אפשר להאשים בזה את שאר העולם.
יכול להיות שגם עם אבחון הוא היה מרגיש כיום ''הילד המופקים שהיה חייב ריטלין ולכן מרגיש אאוטסיידר''.


היום במקום ללמד את הילדים להתמודד עם הקושי, בוחרים ''להעלים'' את הקושי. הקושי יצוץ שוב, כשהאדם יהיה בוגר יותר. זה חלק מהאישיות שלו!
למה לא לתת לו כלים לחיים?
לא רק כלים לימודיים, כלים להתמודדות עם החברה.

אם תלמדי ילד עם היפראקטיביות איך לשלוט בעצמו, זה יותר יעזור לו, בחיים, מאשר שתתני לו הקלות.
ממש ממש ממש מסכימה איתך. וההוריםאנונימית בהו"ל
שלך מעוררים השראה!!!
לא הבנת אותי נראה ליהמקורית
אבל אין לי זמן להאריך. אנסה להסביר באריכות יותר מאוחר
מנסה להסביר שובהמקורית
המילים מופרע וכו לא באו מהבית. הם באו מבחוץ. מהמורים והתלמידים. בבית הוא היה מוצלח לכל הדעות והאמינו בכוחותיו מאוד. ודווקא זה מה שעשה את הנזק הרגשי מאוד. כי לא הייתה הכוונה בבית. כי כולם היו לא בסדר ורק הוא בסדר, הם פשוט לא מבינים אותו.. מבינה שזה בכלל לא מה שאת התכוונת אליו, אבל לא כל ההורים יודעים איך לגשת. ואיך לעזור לילד למצות פוטנציאל בהכרח. למקרים כאלה כדאי שתהיה ענווה.
עכשיו, אני מאוד מאמינה בזה שמערכת החינוך לא מתאימה לכל אחד. או שאפשר לעזור לילד למצות פוטנציאל בדרכים לא קונבנציונליות. מאוד.
אבל אם כבר ללכת פרוע - אז מסגרת שתתאים. או טיפול. או הדרכת הורים. מעקב כלשהו שייראה ציוני דרך של התקדמות רגשית ומעשית. מודעות. זה דורש הרבה השקעה וכל הכבוד להורים שלך.
ברגע שרוצים לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.. זה כבר פחות.
אני לא רואה כאן קשר לחוסר בהקלות למיניהןאין לי הסבר
אם הסביבה ''סתם'' הייתה מחליטה לעשות עליו חרם? אז מה היה קורה?

לא תמיד להורים יש את הכלים לעזור לילד למצות את היכולות שלו, אבל ב''ה יש גורמים מקצועיים שיכולים לעזור. אני לא נגד לפנות לייעוץ, אני נגד להקל על הילד בצורה כזו שתפגע בו בעתיד.
לא רואה פגיעה האמת.המקורית
עבר עריכה על ידי המקורית בתאריך א' בחשון תשפ"ג 07:29
לחצי מדינה יש היום הקלות.
וידוע שבית ספר הוא לא מקום שרוכשים בו ידע. כן מיומנויות בגיל קטן. זה מפעל לציונים בסופו של דבר.
יקרה.. לפעמים חוסר מוטיבציה מגיעהבתי 123
בדיוק מהמקום הזה של הקושי הבלתי מוסבר וזה דוקא אצל ילדים חכמים. ילדים שתמיד היו אומרים להם יש לכם פוטנציאל אבל אתם לא משקיעים מספיק וכד.
לפעמים יש לקות קטנה או בעיה קטנה בקשב וריכוז שמפריע וברגע שמאבחנים הרבה יותר קל להתייחס ולעזור.
סתם דוגמה קטנה אפשר לאבחן בעיית זיכרון קלה שמפריע לקריאה עצמית. הילד קורא וקשה לו לזכור מה קרא ואז ניתן להקל עליו בהקראת טקסט או שאלון. ובאנגלית זה בולט עוד יותר.
אני ממש בעד לאבחן ולקבל הקלות זה יעזור לה גם בעתיד להקלות בבגרויות וכשיש אבחונים מהיסודי זה גם עוזר לקבל הקלות בפסיכומטרי.
בקשר למסגרת יש מסגרות סובלניות הרבה יותר כמו אנטרופוסופי וכאלה השאלה אם זה מתאים לכם מבחינת השקפה
לבעיית זיכרון קלה קוראים בעיות שליפה.מוריה
מאבחנים אצל קלינאית.
זה לא נכון. זה יכול להיות קשור לטווח רכב של קשייבתי 123
למידה וחא חייב לכלול בעיית שליפה
בדיוק בשביל זה דרוש אבחון מקצועי
יכולה לפרט?מוריה
נתתי דוגמא קודם אבל אתן עוד.. יש זיכרון לטווח קצרבתי 123
וזיכרון לטווח רחוק. בעייה בזיכרון לטווח קצר יכולה להשפיע כמו שרשמתי על קריאה ילד קורא שורה ומיד שוכח מה קרא או מתקשה להעתיק מהלוח כי צריך להעתיק מילה מילה ולפעמים אות אות מתסכל מאוד.
יש זכרון שמיעתי ויש זיכרון חזותי.
שליפה דוקא קשורה לזיכרון לטווך ארוך. כלומר ידע שקיים והוא זוכר רק שמתקשה לשלוף ללא עזרה כלשהי זו בעיה בפני עצמה.
יש ילדים שיש להם לקות ספציפית בחשבון או בשפה
היום כבר לא קוראים לזה הקלות אלא התאמות והן אמורות להתאים לילד לפי הצרכים שלו. בעיקר בתיכון

תודה.מוריה
העניין הוא שבכל תחום אין לה מוטיבציהאנונימית בהו"ל
היא מעדיפה לעשות מה שנוח ונעים ולא דורש.זה יותר אופי.לא חושבת שזה קשור לקשב.מה ההשקפה של האנתרופוסופי?באמת קצת התלבטתי תוך כדי שחיטטתי באינטרנט
תודה,יש לה שנייםאנונימית בהו"ל
וכתוב שצריך לפחות 6
הם המליצו על אבחון פסיכודידקטי או אבחון להפרעתבתי 123
קשב וריכוז?
פסיכודידקטיאנונימית בהו"ל
וחוץ מזה שזה יקר יש לך עוד שיקולים נגד?בתי 123
אני חושבת שזה לא שורש הבעיהאנונימית בהו"ל
אין לה קושי אמיתי.היא פשוט לא אוהבת להשקיע במה שמשעמם לה והיא לא מתעניינת בו
אז לדעתיהמקורית
לא מחייב שזה קשב וריכוז. יש ילדים שלא אוהבים ללמוד פשוט.
לא חושבת שיש לה קשב וריכוזאנונימית בהו"ל
העלו את זה כאן כאופציה..כתבתי קשיים אחרים של ניהול זמן,כתב קריא ועוד
ניהול זמן זה עניין של מיומנות נרכשתהמקורית
ולמידה של סדרי עדיפויות.
גם כתב זה משו שניתן לעבוד עליו
אבל מה שצריך לפתור זה המוטיבציה. ייתכן והיא בתוך כדור שלג מתגלגל שבו היא חווה חוסר הצלחה בגלל תעדוף וניהול זמן לא נכון ומאבדת עניין?
זה נשמע לי יותר הכיוון.
מה שלא מצליחים בו - לא מעניין, זה סוג של מגננה. ואז הפן החברתי הופך משמעותי יותר.
אפשר לחזק את זה כמובן אבל הדגש הוא על מוטיבציה ותועלות עבורה.
את צודקת ממש.אנונימית בהו"ל
קשה לי שהמורים דוחפים לאבחונים.אני לא חושבת שזה יועיל לה אלא להפך יתן לה לגיטימציה להמשיך ולא להשקיע.השאלה איך אני מחזקת את המוטיבציה
זו שאלה טובה.המקורית
והאמת - אין לי תשובה טובה br /> />עכשיו זה זמן קריטי בשבילה כי מיומנויות של קריאה וכתיבה זה בסיסי מאוד וכדאי לעבוד על זה. אולי זה מה שייתן לה תמריץ. לצבור הצלחות. שקלת עזרה של מורה פרטית? אפשר להקציב זמן מסויים של לימוד מוגדר מראש. אפשר ביחד איתך שיהיה חווייתי. אפשר לנסות פרסים על התמדה.
תוך כדי הדיון חשבתי שאוליאנונימית בהו"ל
אנסה לבדוק מורה להוראה מתקנת שתעזור לה.לנהל זמן נכון,ללמוד איך למצוא תשובה מתוך הטקסט ועוד.וכמו שאמרת ברגע שהיא תחווה הצלחה תעלה לה המוטיבציה..תודה רבה עזרת לי מאוד
בשמחה יקרה המקורית
יכול להיות מאוש שאת צודקת. אבל לא שווה לבדוק?בתי 123
השאלה בעינייסליל
היא גם האם יש קשיים נוספים?
מבחינה חברתית?
רגשית?

זה בסדר שילד יהיה תלמיד ממוצע.
השאלה למה זה מגיע, האם יש קשיים נוספים מסביב. האם הילד עצמו מתוסכל מזה.
גם חוסר מוטיבציה קיצוני יכול להיות קצת מפתיע. האפ יש דברים שהיא כן אוהבת לעשות? אפילו לא בתחום הלימודים.

בקיצור, בעיניי זה רחב יותר מאשר איזו תלמידה היא. ורק לפי כל התמונה, אפשר לדעת מה נכון לילד
המורה מספרת שהיא אהובה על החברותאנונימית בהו"ל
ומשחקת עם כולן.יש דברים שהיא אוהבת לעשות.זה לא חוסר מוטיבציה להכל,אלא חוסר מוטיבציה ללימודים.היא אוהבת את הצד החברתי בהיהס אבל לא את הדרישות מבחנים ועבודות ולכן פחות משקיעה בזה.מהמצד של המורה זה לא משנה מה הסיבה כי ביהס מעוניין בתוצאות וכשהבת שלי לא משיגה אותן,אז הם ישר מפנים לאבחון
🌷שרשור פעילויות חינמיות לחופש הגדול!!!🌷אין לי הסבר

מחר מסתיימות הקייטנות באופן סופי, וכמובן חלקן כבר הסתיימו בשבוע שעבר, וגם בציבור החרדי כבר סיימו.

לטובת כולנו, שלא נמצאנו את עצמנו עם ילדים מטפסים על הקירות, מוזמנות לשתף בפעילויות מגוונות וחינמיות (או בתשלום סמלי), שיצא לכן להיות בהן בחופש הזה או החופשיים הקודמים🤩

על מנת שיהיה קל למצוא, אני מחלקת את השרשרת לתת-קטגוריות, לפי אזורים בארץ.

בכותרת כתבו את שם הפעילות והמקום (לדוג'- גן סאקר- ירושלים)

בגוף ההודעה כתבו פירוט קצר מה יש באותו המקום. מוזמנות להוסיף שעות פתיחה, גיל מתאים, וטיפים.

אם מדובר בתשלום סמלי, ציינו בבקשה את המחיר.

תודה רבה לכולן,

וקיץ בריא ונעים😊☀️🍉

💦 ירושלים והסביבהאין לי הסבר

עמק הצבאים-ירושליםאין לי הסבראחרונה

הפארק המפורסם שנמצא בלב ירושלים ;)

הצבאים מסתובבים בחופשיות, ואפשר לראות אותם. אפשר לקבל גם משקפות בכניסה.

הכניסה היא ללא תשלום, אך אין שם כמעט חניה.

חיסרון- חם!!

יש לפעמים פעילויות יצירה או הצגות, גם חינמיות. אפשר להתעדכן באתר שלהם...

💦בנימין והשומרוןאין לי הסבר

💦מרכז הארץאין לי הסבר

פארק יד לבנים- פתח תקווהאין לי הסבר

פארק עם המון דשא, אגם ברווזים, מגלשות גבוהות ומתקנים, והכי שווה- מזרקות מים!

המזרקות פתוחות כל יום מ8-21.

בתוך הפארק יש גם את גן החי (בתשלום של 30₪ לאדם, מגיל שנתיים)

כדאי להביא מגבות ובגדי ים

💦הצפון הקרוב (נתניה עד חיפה)אין לי הסבר

💦הצפון הרחוק (גליל, גולן...)אין לי הסבר

איזה בגד מטשטש הריון התחלתי? דתיהמעיין34

בגדים רחביםשיפור

לדעתימישהי מאיפשהו

חצאית צרה וחולצה קצת רחבה -בלי חיתוך מעל הבטן, אולי עם גומי למטה -לא סגורה אם זה מדגיש את הבטן או לא. באופן כללי חולצה וחצאית הרבה יותר מטשטש משמלה בהריון

אהה באמת? אוקי אז שמלה ירדה מהפרק.תודהמעיין34

תלוי באיזה גזרה..אנונימית בהו"ל

איזה גזרה חשבת?

מה שמטשטש , לא מבינה בזה הכל הולךמעיין34

אז רק שמלה ישרה לדעתיאנונימית בהו"ל

כאילו שאין לה שום חיתוך

טעות האנונימי, סליחהאנונימית בהו"ל

חצאית גינסהרמה

ממש!!!סטודנטית אלופה

אני אחרי לידה עם בטן קטנה וזה ממש מטשטש

תתחבי את החלק הקדמי של החולצה לחצאית זה בכלל מטשטשהרמה

אנסה, תודה❤️סטודנטית אלופה

ואי מהמם לא עלה באופציות אפילו. תודהמעיין34

או שמלה רחבה בלי גזרההשקט הזה

או חצאית גזרה גבוהה וחולצה בתוך החצאית

מהניסיון שלי איזה בגדים מטשטשים:כתבתנו

בגדול, כל חיתוך שמונח על הבטן (ולא מעליה),

וגם קצת ניסוי וטעיה של גזרות של חולצות.

חצאיות גיזרה ישרה

חצאית פליסה (קפלים) וחולצה מבד אלגנט בפנים או בחוץ (תלוי בגובה וברוחב)

חולצה בפנים וחגורה

שמלות קומות

שמלות עם תפרים שחותכים את הטופ באזורים הקריטיים או שמלות שהעיצוב עם כאלה רצועות בד מכווץ (מתקשה להגדיר) שתפורים על הטופ. סגנון שיש היום להודולה וגם יש דגמים דומים שאפשר להזמין משיין.

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

טופ תחרה או סרוג עם חורים גדולים שנחתך על הבטן

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

טופ מקושקש שנחתך על הבטן

טופ גיזרה רחבה עם חצאית ישרה

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

יש הרבה אפשרויות, הבאתי גם כמה דוגמאות.. בהצלחה

ואי תודה רבה רבה!מעיין34

גם כיווצים יכול לטשטשמקרמה

בסוף זה תלוי גזרה ומבנה גוף

תודה רבה לכולן עזרתן לי מאודמעיין34אחרונה

התייעצות - שמות דומים מדי?*אורחת

נראה לכן סביר לקרוא לשתי אחיות נועה ונעמה, או שזה דומה מדי?

נועה ונעמה כן כי זה נשמע שונה מספיקטארקו

תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...

יש לי בן ובת עם שמות דומיםשיח סוד

(רק אות אחת שונה)

כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי

מכירה אחיות עם השמות האלההשם שלי

(לאחת יש גם עוד שם).

לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.

בעיניי ממש סבירשלומית.

נשמע לי סבבההשקט הזה

נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה

מסכימהאמאשוני

תודה לעונות! אשמח מאוד לשמוע נוספות*אורחת

לדעתי בכלל לא דומה בצלילים, לגמרי הייתי קוראתnik

נראה לי שאני לא הייתי קוראתמכחול

מרגיש לי כן דומה מדי.

אני הייתי מפחדת שבהמשךנירה22

כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.

יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.

אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.

אמא שלי מתבלבלת גם בשמות לא דומיםהמקורית

ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅

חח בולהשקט הזה

עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣

כנל חח..טארקו

אני גם מתבלבלתמתיכון ועד מעון

ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה

גם אנישואלת12אחרונה

לילדים שלי יש שמות שונים, ובכל זאת,מוריה

אני מתבלבלת בניהם. 🫣

(אפילו לא אותה אות מתחילה)

האמת אני מתבלבלת בכולם בלי סוף ולא דומה בכללבאתי מפעם

אני מתבלבלת בשמות והם לא דומים בכללים...

נשמע לי סבירשיפור

הדמיון124816

הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.

יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.

ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.

וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,

ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...

זה תלוי איך קוראיםהשם שלי

נועה במלרע יותר דומה לנעמה.

נועה במלעיל פחות דומה.

אני לא חושבת בכלל שזה דומהאוזן הפיל

ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.

יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע

לי נשמע דומה מדי...גויאבה45

מאנונימי כי אאוטינגאנונימית בהו"ל

לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.

תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי

הייתי קוראתצלולה

יש לי ילדים עם שמות יותר דומים בשמיעה.

לקח זמן עד שמצאתי שמות שאני אוהבת, אז הם באותו סגנון🤭 והמחשבה שלי היא שלכל ילד בפני עצמו מגיע שם שאני אוהבת😍

לדעתי הם לא דומיםסטודנטית אלופה

יש לי חברה שלבנות שלה קוראים כך ואף פעם לא חשבתי על זה, עד השאלה שלך😜

מראה על הטעם בשמות של האמא כנראהים...

לא שומעת שום דימיוןפה לקצת

בכתיבה קצת אבל לא משמעותי

לי לא היה מפריע

כן נשמע קצת דומהAvigailh1

בן 11 חודשים ואוכלפה לקצת

היה על הנקה מלאה

הפסיק לינוק מעצמו ככל שהתבסס על המוצקים

עכשיו יונק רק בלילה (קצת לפני השינה כדי להירדם, ועוד פעם באמצע הלילה)

איך זה הולך עם הארוחות בגיל הזה?

אוכל ארוחה כל 3 שעות?

אני לא יודעת מה לתת לו כל פעם

בבוקר ב6 וחצי-7 אוכל ביסקויט ושותה מים

ב8 וחצי אוכל א.בוקר לחם עם גבינה/חומוס/שמנת/טונה וביצה.

ואז בסביבות 12 שוב ארוחה?

ב4 וחצי בערך אוכל א.מבושלת (בשרי בדכ)

וב7 א.ערב דייסת קוואקר עם פרי

מה אוכלים בין הבוקר לערב?

ועכשיו כשכותבת את זה, זה לא הרבה ההפסקה באוכל בלילה?

אשמח לשמוע את דעתכן ואם יש מה לשנות/להוסיף

אני רגילה לתינוקות עם תמ"ל שצריך לגמול אןתם בגיל שנה פלוס אז לא רגילה לדאוג ככה לאוכל.....

וואי עוקבת.שיח סוד

הייתי מעבירה לו את המבושלת ל12המקורית

וב4 שוב פעם משו

אצלי היה דומהמישהי מאיפשהו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

זו לא צריכה להיות ארוחה כל שלוש שעותהשקט הזה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

נשמע לי לוח ארוחות מעולהיראת גאולה

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

תודה לכן על התגובות!פה לקצת

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

אגס חתוך? אפרסק?יראת גאולה

פרי זו ארוחת ביניים שלמה.

אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.

לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)

מפחדת להביא לו ככה, הוא לא קטן?פה לקצת

הוא גם בלי שיניים

ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?

עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות

אפשר לתת לו פרוסה בידיראת גאולה

אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).

אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.

תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...

אפשר גם בתוך נגיסון.

את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.

הבן שלי בן שנה ואוכל ממש הכל, לא טוחנת כלוםהשקט הזהאחרונה

והשיניים הראשונות יצאו לא ממש לא מזמן.

רצועות של ירקותיעל מהדרום

הוא לא אוכלפה לקצת

אבל אנסה שוב

הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?

מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא

חשבתי שאת מחפשת בעיקר בשביל נשנושיעל מהדרום

לק"י

אצלי הוא נוגס ומוציא.

אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.

מספיק להביא לו נשנוש כארוחה?פה לקצת

אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות

רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?

אהה. נראה לי שפחותיעל מהדרום

לק"י

בעיקר להתנסות ותעסוקה.

כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.

הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.

בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.

לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.

אהה עכשיו אני מבינהפה לקצת

התכוונת לתת לו בבוקר במקום ביסקויט?

לא חשבתי על האופציה, מעניין אם יזרום אחרי שהתרגל

רצועות של ירקות אפויים זאת ארוחה מעולהשיפור

תפו"א, גזר, בטטה קישוא

לא חשבתי על זה, תודה! נשמע מעולהפה לקצת

פריכיות אורז יותר בריא מביסקוויטשמש בשמיים

הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)

נראה לי שבטרם אומרים מגיל שנתייםאורוש3

יכול לחנוק חלילה. אבל תבדקו אותי. מזמן לא הייתי על זה.

אכן. הבת שלי בת 9 חודשים כמעט נחנקההמקורית

מפריכית

לא ידעתי שאסור

ב"ה הצלחנו להוציא לה את החלק שנתקע אבל זה ממש מסוכן

תחלקי את זה לארוחות עיקריות וארוחות בנייםמקרמה

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

מקפיצה לישמעונה

אני מכירה שאצל תינוקות מנת פירות היא ממש ארוחהיעל מהדרום

לק"י

או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?

הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).

אני רואה שכמה כתבו פה להקדים את הצהרייםפה לקצת

אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12

תשאירי לו מנה מיום קודםיעל מהדרום

רעיון מעולה!שיפור

מוסיפה כמה דברים ממש חשובים לדעתיצמאה

הוא בלי מטרנה?

  1. מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות

תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה

  1. כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.

  2. תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל

דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים

ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת

ופה מוסיפה כפית שקדיה

וזה ארוחה מזינה ובריאה.

ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא

לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט

זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .

אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.

  1. במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.

  2. וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך

תודה!פה לקצת

שותה המון מים

וכאמור, כל יום אוכל דייסת קוואקר עם פירות

תודה!

אנסה פשטידות, אולי גם הילדים האחרים יזרמו על זה

עגלה נוחה במדרגות- יש חיה כזו?nik

אשמח לשמוע מבעלות ניסיון..

יש לי ספורטליין סיילו בת 6.5, אבל בשניים הקודמים לא היו מדרגות בבית..

עכשיו המדרגות הן על בסיס יומיומי, והאמת שלי קצת קשה לסחוב אותה במדרגות.

יש עגלות טובות יותר? מה אני מחפשת?

גוגל מציע לי בוגבו פוקס 5, שיש לה איזה פיצ'ר מיוחד למדרגות, אבל היא יקרה ברמות..

קיצור אשמח להמלצות🙏

היירק לרגע 1

את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה

לגבי מדרגות,כנה שנטעה

מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.

טוב לדעת! כי היתה לי איזושהי מחשבה כן להשקיע🫣nik

עונה לשתיכן- ספורטליין נחשבת עם גלגלים גדולים?nik

לא מכירה אבל לא צריכים גלגלים מאוד גדוליםרק לרגע 1

הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.

למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב

מוסיפה שלא משנ איזו עגלה מדובר על טיולוןרק לרגע 1

כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא

אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0

אז מה עושים בתקופת האמבטיה?nik

מעבירים למנשא?

בגדול כל החברות אומרות שגם טיולון אסוררק לרגע 1

להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה

אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0

מה מהכנה שנטעה

מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?

מדרגות יכולות להרוס את העגלההשם שלי

ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.

אין לי בעיה גם עם אמבטיה במדרגותהשם שלי

עולים ויורדים לאט ובזהירות.

לי יש את הספורטליין xl , אני חושבת שהגלגלים שלההשקט הזה

יותר גדולים מהסיילו הרגילה.

יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅

הסיילו הרגיל מותר טוב מהאקסל מצד גלגליםהלוואייי

האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים

פחות להיט במרגות

ממליצה גם על בייבי בוס

דווקא הגלגלים הגדוליםהשקט הזה

עולים את המדרגות יותר טוב בעיני וההבדל במשקל הוא לא דרמטי

באמצע זה טוב.. ממש גדול זה כבד.קטן לא נחהלוואייי

לי יש רוברסטו של מונה והיא סבבה במדרגות

אז נשמע שהעגלה שיש לי תהיה מספיק טובהnik

תודה!

כן אה..מדרגות ועגלה זה לא שילוב מוצלח ככה או ככה🫣nik

תודה!

במדרגות יש שתי בעיותהשם שלי

גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).

וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.

לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.

לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.

אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.

לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.

בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.

את מתכוונת להוריד במדרגות או חהוריד מדרגה מדרגה?בוקר אור

זה מאוד קשה לעשות את זה באופן יומיומי, בטח אחרי הלידה

הייתי מעדיפה טיולון קליל שמתאים לגיל הזה, ואם צריך אמבטיה אז רק בבית

אם מדוברעל פעם בשבוע שבועיים אז כל עגלהלא כבדה מידי יכולה להתאים לדעתי, לנו יש ספורטליין כמו שלכם, גם באותו גיל😁

היא נחשבת יחסית קלה אבל גם זה כמעט 10 קילו בלי תינוק..

מדייקת שאני מתכוונת להרים את העגלה, לא להעלות אותה מדרגה מדרגה

מדרגה מדרגהnik

בכניסה לבית יש לנו בערך 20 מדרגות, שיהיו בלתי נמנעות בהתחשב בזה שאני אאסוף מהגן..

וטיולון בגיל הזה בחורף, לא קר?

ואיך תעלי?בוקר אור

לא התנסיתי בטיולון בחורף אבל אם מלבישים טוב נראה לי ממש סבבה

גם מדרגה מדרגה😅nik

בגלל זה בעיקר מחפשת משהו נוח

מה עם דונה?רק לרגע 1

אופציה שנשקלת ברצינותnik

החסרון הרציני הוא שאי אפשר להשאיר בה הרבה זמן.

ממש לא נוחה במדרגות. יותר גרועה מכל העגלותיראת גאולה

אלא אם כן התכוונת להרים מהידית כמו סלקל, שזה ממש כבד.

טוב שאת אומרת😱nik

לדעתי דוקא מאוד נוח במדרגותרק לרגע 1

הדונה בהשוואה לעגלה רגילה?יראת גאולהאחרונה

אולי אנחנו לא מדברות על אותה דונה?

כי אני אפילו לא מצליחה לדמיין איך זה נוח לעומת עגלה. כשאני הולכת למקום עם מדרגות, אני משאירה את הדונה ברכב, מעדיפה להוציא עגלה לפתוח לקפל מאשר להסתבך עם הדונה במדרגות.

גם לנו יש מדרגות בכניסה לבית~מרמלדה

ואני בחודשים הראשונים משתמשת בגלל זה במנשא.

זה ממש נח, וגם כיף ומחמם בחורף.

גיליתי שיש סלקל של ספורטליין שאפשר להשכיב!nik

ואז זה גם פחות משקל, גם על אותו עקרון של דונה וגם פחות כסף, שזה הכי חשוב😉

תודה לכן על העצות והתובנות🩷

האם ואיפה יש חוף לנשים/למשפחות באיזור חוץ פלמחים?קמה ש.

בס"ד

ואגב מה זה אומר חוף משפחות מבחינת צניעות וכו'?

ממש בורה בנושאים האלה... תודה!

אין באמת דבר כזה חוף משפחותהריון ולידה

יש חוף נפרד

ויש חוף מעורב

ויש חוף מעורב שבאים לשם הרבה דתיים אז האוירה יותר נעימה מבחינת לבוש. אי אפשר לדעת באמת מי יגיע. עניין של מזל.

את פלמחים פחות מכירה אז לא יודעת איך זה שם

תודה על ההסבר!קמה ש.

שיכולות לעבור פתאום בנות בבגדי ים לא צנועיםניק חדש2

מה שכן בבין הזמנים מאד נוח ללכת לחוף משפחות (אגב לרוב מדובר בחוף לא מוכרז) כי רוב המשפחות דתיות/חרדיות.

אני לוקחת איתי את הילדים בד"כ בתקופה הזו.

או לחוף באשקלון ממש מבודד.

איזה חוף באשקלון?שמשית123

אני לא חושבת שיש לו שםניק חדש2אחרונה

אנחנו מגיעים מהכניסה הראשונה אחרי שפונים שמאלה מכביש 35.

וממשיכים לאורך בן גוריון עד הסוף.

יש שם חניה מאד גדולה.

זה צמוד מימין לחוף הנפרד.

בא לי להניח תסכול(מצב כלכלי, זוגיות ועגלה לתינוק)אני נשארת אני..

המצב הכלכלי שלנו לא משהו

לא חדש ..ככה זה.. אין כרגע איך לשנות המון..אנחנו מחושבים לא מוציאים סתם..אבל אני עובדת חלקי כי זה מה יש..גם אין לי תואר..

ובעלי עובד את המקסימום האפשרי.

מה הבעיה

ש..אני משתדלת לחסוך! אבל כל הזמן יש משהו אחר שמסבך

וגם עם הזמן נהיה לי ממש מאתגר

כי כשאני צריכה לקנות משהו אני כן אוהבת שיראה טוב ויהיה גם במצב טוב ושימושי למה שצריכה..

ובגלל החוסר תקציב לרוב קונה ביד שניה

וזה מצוין כי לרוב מוצאת דברים טובים ובמחיר טוב

אבל זה מייגע

נגיד לפני שנה קניתי עגלה יד שניה בזול. מכרתי את הישנה שלי שהיתה בה תקלה.. וככה יצא עסקה משתלמת.

כן התבאסתי על הכתמים בטיולון. קניתי ריפודית.. ואמרתי טוב העיקר שיש לי עגלה טובב ונוחה לצרכים לשי ..ואחרי שנה היא פתאם לא מתקפלת..וזה מעצבן!!!

אני בהריון חדש

נו אין לי כח

מה עכשיו

לעכשיו י ש לי טיולון קליל לתינוק

אבל לאחרי הלידה אין לי

ודוקא אהבתי את הסוג הזה של העגלה

אני לא זורמת עם כל סוג

וגם לי בא עגלה שתהיה לי נוחה לשימוש..חושב לי גם שתהיה קלה וגם יציבה ונוסעת כיף וגם קיפול קל

אין הרבה כאלה

ולחפש במחיר רצפה במצב טוב ומקום נגיש

זה סיוטטט

גרים בחור

אוף

ומה הקטע הזוגי

שבעלי לא מעורב בכל זה הוא איש פשוט כהז ולא מזיז לו חפצים ובטח לא עגלות

הוא לא יבין תמיד מה הצורך

הוא לא אכפת לו מה ואיהז מצב או כתמים

ולא מבין מה העלות של כל מוצר והוא קיבל ממני את הרושם שאפשר להשיג הכל בכלום כסף..וזה לא נכון..רק לפעמים

ומותר לומר

כן בא לי ללכת לחנות לבחור איזה דגם ואיזה צבע שבא לי ופשוט לקנות בלי להסתבך

גם מרגישה בזבזנית-מולו.אפילו שהוא תומך בי ..כי הוא לא מבין שלמצוא עגלה עד 400 ש''ח במצב מעולה זה נדיר

גם מרגישה תסכול מלחפש משהו לא אפשרי..

בסוף איכשהו אחרי שעותתת של חפירות אני מוצאת

אבל הנה הפעם הוכיח את עצמו כלא מוצלח כי מה אחרי שנה לא להתקפל..הבנתי שזה בעיה ידועה בדגם הזה ולא ידעתי

וגם מתביישת שבא לי שתראה טוב . ואפילו בא לי לומר-שונאת עגלות שחורות. ומתפשרת קבוע כי זה מה יש

אבל בא לי לשמוח..

ולא לחפש שעות לסנג'ר את בעלי לנסוע להביא רחוק .ולהתפשר..

ואם כבר..תמליצו לי על

עגלה קלה משולבת אמבטיה. ממש לא אוהבת כבדות!רצוי עד 8 קילו..גג 9 וזה יחסית כבד..יש לנו עליות במקום מגורים..

אבל עם גלגלים שיכולים לנסוע לא רק באספלט ..אלא יציבה ונוסעת סביר גם בדרך עפר פשוטה .לא צריכה עגלת שטח.. רק לא גלגלים קטנטנים

אה ושתתקפל בקלות חובה

ותתפללו שאמצא מציאה טובה

יש לי עוד מלא זמן.. כן? אבל זה מעסיק אותי

חיבוק גדול!באתי מפעם

ממש מבינה.

זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.

אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.

כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️

יש לך תכנון כלכלי לעתיד?אמאשוני

כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.

אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.

אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)

כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.

אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.

לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.

אנחנו לא זוג צעיר בכלל..עם כמה וכמה ילדיםאני נשארת אני..

אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח

אבל

זה פחות השאלה

כי תכלס

יש את הכאן ועכישו

והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון

אין מצב שאוציא על עגלה

לא בכיוון בכלל

אולי יש לי עגלה וטיולון של ספורטליין למסירההרמה

בעודכחודש

ספורטליין אפורה

מאוד נהנתי איתה במצב ממש ממש בסדר

תעדכני אם זו עגלה שתהיה לך טוב

שגם סליו לדעתי

נשמע לא פשוטיעל מהדרום

לק"י

משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.

אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.

מסכימה, גם אני עשיתי כך, מבחירה לגמרימתואמת

דווקא עריסה הכי קל להשיג, כי יש גמ"חים להשאלה, ואז לא צריך להשתמש בעגלה בשביל שינה (אם כי גם זה בסדר, לפחות מדי פעם, בעיניי).


@אני נשארת אני.. היקרה, רק רוצה לומר לך על הפן הזוגי -

שחשוב מאוד שתרגישי שאתם שניכם יחד בזה. אז מה אם בעלך אדם פשוט יותר ופחות אכפת לו היופי של דברים. הבסיס הוא שהוא לפחות ידע כמה מאמצים נדרשים בחיפוש אחר דברים ביד שנייה, וגם מה המחירים של הדברים האלה בחנויות.

תגידי לו, "בעלי היקר, אתה מוכן לעזור לי לחפש דגם של עגלה שיהיה מתאים לכל הצרכים שלנו? נסתכל באתרים של חנויות, רק כדי לקבל רושם ראשוני, ואז תעזור לי לחפש במקומות של יד שנייה עגלה כזו במצב טוב."

ככה בתור התחלה תכניסי אותו לעניינים, והוא לא ימשיך ב"ריחוף" שלו...

בהצלחה, יקרה❤️ שה' ייתן לכם שפע!


(אגב, לפני כמה שנים אנחנו מסרנו עגלת אמבטיה במצב טוב מאוד - רק הסל למטה היה כבר קרוע. זה היה כשהחלטתי שיותר נוח לי להתנהל עם טיולון מגיל לידה. אז כן, לפעמים יש גם מציאות כאלה...)

יש טיולונים מגיל לידהממשיכה לחלוםאחרונה

זה טיולונים שנשכבים שכיבה מלאה.

שוב אני ותהיות על מעבר דירהחמדמדה

מחר בעז"ה עוברים סופית (ישלנו מפתח כבר שבועיים אז אנחנו כבר ניקינו והעברנו ממש כמעט הכל נשאר רק הרהיטים של הסוף מיטות כזה למחר)

ואני ככ חוששת…

קודם כל זה לצאת מיחידה של ההורים לבית

מה שאומר שאין 'סופר של אמא ואבא' ואין בייביסיטר יחסית זמין ואין את אימא בקומה מתחתייייי

אבל גם על הבית- ברוך ה' ברוך ה' עוברים לבית גדול

איך אסתדר עם לנקות אותו?

ואיך עם הסדר אצליח להרגיל את הילדות להחזיר למקום ושתהיה צורה של בית?

ומתי יהיה שם הריח שלנו? כי בינתיים היום סידרתי את המטבח שם והגעיל אותי לגעת בדברים (הבאתי מנקה היא עשתה את המטבח והחלונות ואני ניקיתי מקלחות ושטפנו, ועדיין לא מרגיש לי 'שלי')

אני מאוד נקייה

ואם יש דברים שלא יירדו?

ואיך נסתדר עם לדאוג להכל הכל הכל?

ההורים ברוך ה' קרוב אנחנו רק עוברים לבניין ליד חח אבל אני באמת דיי משותקת מפחד…

וואי נראה לי די מהר לא תצליחי להביןפרח חדש

איך הסתדרת אחרת 🤣

אין כמו בית שלך, גדול ומרווח

תסדרי אותו איך שנוח לך.

תשמחי על כל השנים שככה התפנקת.. לא מובן מאליו בכלל

עכשיו זה החיים האמיתיים 😉

נשמע לי שגם לא הכל יפול עליך בבום

כי את עדיין קרובה להורים

אז לאט לאט תתרגלי והכל יהיה בסדר

בהצלחה ובשעה טובה

אם זה ירגיע אותךהמקורית

אז גם כשעברתי משכירות לבית שלי, שהכל בו (כמעט) היה לפי הטעם שלי ולבחירתי,- עלו בי תחושות דומות

ובאמת בימים הראשונים בחדר השינה החדש הרגשתי לא בנח. לא הרגיש לי "שלי".

ובחודש הראשון במטבח היה לי מוזר

והבית היה לי יותר גדול, והכניסה לא מוכרת..

ככה זה, אנחנו לא אוהבים שינויים גם אם הם משמחים ולבחירתנו

יהיה בסדר♥️ לאט לאט

אופ אני מקווהחמדמדה

כי כזה יש נטייה לתת לדברים להישאר כמו שהם (נגיד מרגיש לי ש'הכי נקי' שהבית יהיה זה כשניקיתי או כשהוא היה ריק…

ואז מלחיץ אותי שלא אגיע ללנקות עוד דברים שמציקים לי

אגב אני קוראת אותך וזה מזכיר לי שנכנסתי לבית שליפרח חדש

היינו כמה חודשים אחרי חתונה וכבר בתחילת הריון

והכל הגעיל אותי כל כך

אפילו שהבית היה נקי וגם יחסית חדש כמעט לא משומש

והייתי בוכה כמו ילדה קטנה איך הבית לא יפה ולא נקי ועם ריח ולא הבנתי איך אני עכשיו אמורה לשמוח ולהנות מזה

כולם התלהבו מהבית החדש ורק אני לא

מפה לשם אנחנו פה כבר 15 שנה

עשינו שיפוצים באמצע אבל אוהבת את הבית שלי 😄

כן מאמינה שזה יעבור ליחמדמדה

פשוט ההרגשה של הידיות של הארונות נגיד😖😖

וניקיתי!!!

עם ספוג פלא

עם סבון

עם גל אורנים

פשוט בררררר

אני מרגישה ככה עד עכשיו😅המקורית

אבל לא בגלל שהזנחתי דברים, זה בגלל שבית עם פחות חפצים באמת נראה יותר נקי.

והכי הרבה תביאי שוב מנקה.

יווו לא טוב😂😂😂חמדמדה

צריך מנקה גרמנייה שכל פיפס מפריע לה

כמוני🤣

ואו ממש מבינהAvigailh1אחרונה

הבית שעברנו אליו לפני 8 שנים בשכירות ,לא הצלחתי לישון בצורה נורמלית וחלקה למשך חודש... היה מרגיש לי זר ולא יכולתי להירדם ...

ברוך השם זה עבר לאט לאט והרגיש בית שלנו למרות שזה שכירות.

אנחנו גם לקראת מעבר בחודש הבא בעה לבית משלנו וגם לי עולות כל המחשבות האלה

אבל יודעת שבהתחלה זה מרגיש מוזר ואחר

אבל בני הבית הם אלה שמפיחים חיות ורוח בבית ,החפצים ,הרהיטים ,המשחקים ..יעברו שבתות וחגים שלכם יחד ותרגישו איך הכל מסתדר ומרגיש בית

בהצלחה🫶

אולי יעניין אותך