שומע, תפילהגלויה

מרוב שפוצון הקטן מתוק, כל הרופאים רוצים לראות אותו. 

ברוך ה׳ ילד רגוע מאוד ונוח. 

יש לו עיכוב התפתחותי בשליטה על הגוף - בן 10.5 ועוד לא ממש זוחל, אנחנו הולכים לפיזיותרפיה וברוך ה׳ יש התקדמות משמעותית. 

יש לו פזילה חלקית בעין אחת, אז שמים לו רטיה במשך שעה ביום על העין הבריאה, כדי שהעין עם הבעיה תתאמץ. 

וידענו שהשמיעה שלו לא 100%, אבל אתמול עשו לו בדיקה מעמיקה 

ואמרו לנו שיש לו לקות שמיעה קלה-בינונית והוא יצטרך מכשירי שמיעה...

 שאלתי מה הוא כן שומע, דיבורים מסביבו הוא לא, אבל רעשים חזקים כן. 

ואני לא יודעת אם הוא שומע שאני קוראת לו פוצון קטן........... (בוכה) 

עידודים יתקבלו בברכה. 

 

(ובבקשה לא להגיד את זה מחוץ לפורום- מישהי פעם גילתה לגיסתי על ההריון שלו לפני שסיפרתי לה...)

אני רק חיבוק גדולתותית ואגסית
אני לא יודע אם הוא שומע אותך,
אבל בטוחה שהוא מרגיש את האהבה, את הקרבה, את המגע הנעים של אמא שמתקשרת עם הבן שלה.
את החיבוקים החמים,
את הרצון שלך שהוא ישמע אותך קורא לו פוצון.
את כל זה, אין לי ספק שהוא מרגיש, וזה חודר ישר לליבו הקטן והמתוק, ומרפד וירפד לו אותו לעוד הרבה ימים שיבואו.
וכמה את משקיעה בו!! את אמא מדהימה!
מתפללת עליך שה' יתן לך הרבה כוחות והרבה נחת ❤️
תודה רבה!גלויה

וואי אני מה זה אמא לא משקיענית......... אני לא אספר כמה. 

אבל באמת הוא ילד מתוק ומקסים במיוחד ברוך ה׳.

תודה על התפילות!

 

וואו! איזה הצפה של דברים ⁦❤️⁩שמש בשמיים
זה כל כך לא כיף לקבל כאלה תוצאות... חיבוק לאמא הגיבורה!

אני טיפה מבינה בזה, אז רוצה לעודד אותך שבלקות קלה-בינונית הוא כן יכול לשמוע דיבור אם את מדברת מאוד קרוב אליו ולא בשקט... אז תחבקי אותו אלייך, חזק חזק ⁦❤️⁩ שהראש שלו צמוד ללב שלך והאוזניים קצת מתחת לפה שלך ותגידי לו בקול, כאילו הוא בצד השני של החדר, פוצון קטן ומתוק, אני אוהבת אותך. הוא ישמע...

ועוד משהו, אל תפסיקי לדבר איתו. דווקא בגלל שהוא פחות שומע הוא עוד יותר צריך שתדברי איתו, כל הזמן, יותר מתינוק אחר.
תודה!!!!!!גלויה

וואי זה ממש מנחם ומחזק לשמוע! תודה רבה!! 

קודם כל את מדהימה וחיבוק גדול!!Tm123
רוצה לעודד שהוא כן שומע איתך- בעיקר כשיש שקט מסביב ואת מגבירה קצת את הקול.
והוא לגמרי רואה אותך ומרגיש אותך❤️
תמשיכו לדבר איתו ולשיר לו, ובע"ה בקרוב יוכל לשמוע הכל.
הוא יותר מתקשה לדעת מאיזה כיוון הקול מגיע, אז ממליצה לדבר איתו כשאת מולו והוא רואה את הפנים שלך.
אני עוסקת בתחום אז אם יש לך עוד שאלות מוזמנת בשמחה❣️
תודה רבה!!!!גלויה

ממש תודה, זה מאוד עוזר ומרגיע. אדבר איתך באישי.

כתבתי לך באישי, שולחת לך חיבוק ענק 💗קמה ש.
בס״ד

התחברתי למה שקודמויי כתבו יפה כל-כך, הוא בוודאי ״שומע״ אותך בדרך שלו ומקבל את כל אהבתך הענקית 💗💗💗💗💗

שולחת לך הרבה כוחות ומחשבות טובות, אמא יקרה וחזקה 💕
תודה רבה יקרה!!!גלויה

לא יודעת למה כולן פה חושבות שאני אמא טובה. 

אהי לא אפרט אבל אני ממש ממש לא משקיעה, לפעמים אני חושבת שהוא אפילו מוזנח... בגלל שהוא כזה נוח, אהי לא תמיד מתייחסת אליו. ובגלל שהוא לא זוחל אז זה גם ״נוח״ שלא צריך לרדוף אחריו

הנה כתבתי.... הוא היה צריך להיכנס למסגרת מזמן, ורק בגלל החששות של הרופאת ילדים המגזימה הוא נשאר איתי בבית כדי להגן עליו ממחלות. 

בקיצור, אני לא האמא שאתן חושבות.  

״ בגלל שהוא כזה נוח...״קמה ש.
עבר עריכה על ידי קמה ש. בתאריך ב' בחשון תשפ"ג 21:34
בס״ד

מה שאת כותבת מוכר לי מעצמי. אני מבינה את מה שאת אומרת.

אנחנו לא נולדות אימהות מושלמות. (והאמת היא שכנראה שלעולם גם לא נהיה). יש לנו, לכולנו, המון מה ללמוד ולשפר בדרך. זה פוגש כל אחת במישור אחר, אבל זה די אוניברסלי: אצל כל אחת עד פער בין האמא שהיא צריכה ושואפת להיות לבין האמא שהיא כרגע בפועל.

האם זה אומר שאנחנו לא אימהות טובות? חלילה וחס. האם זה אומר שאת לא אמא טובה? לא! ממש לא!

את אמא כבר טובה -
שלוקחת לפיזיותרפיה,
שלוקחת לרופאת משפחה (גם אם הגעת למשהי מגזימה),
שלוקחת לאבחון שמיעה,
שלוקחת לאבחון עיניים,
שקוראת לו ״פוצון״ באהבה אינסופית,
שרואה בו תינוק מהמם ביופיו ובאופיו,
שאכולה מדאגה לגור הקטן שלה,
שדואגת לזוגיות שלה (את יודעת כמה זה מטיב עם הילדים?)
שדואגת לטפח חלומות משל עצמה ולעבוד עליהם (כנ״ל!)

תמיד אפשר להגיד לעצמינו שיכולנו לעשות יותר. אבל מה שבאמת מקדם אותנו, זה לציין את מה שכבר יש, לטפוח לעצמנו על השכם ולשאוב מההצלחות שלנו כוחות כדי להמשיך להשתפר ולגדול עוד ועוד.

* לגבי החומצת פולית - ממה שבדקתי פעם (כי הייתה תקופה שלא לקחתי), זה עלול לגרום למומים מאד מסוימים בעמוד השדרה, כמו שכתבו כבר. אני לא זוכרת שראיתי בעיות התפתחויות, שמיעה או ראייה.

* לגבי ההתפתחות המוטורית, סביר מאד שזה קשור גם לרמת גרייה נמוכה, בגלל הלקות בשמיעה ואולי גם הפזילה.


אהבתי ממש את מה ש@אם_שמחה_הללויה כתבה לך - הקשיים האלה הן תעודת הוקרה מה׳ יתברך שאת מסוגלת! שאת הולכת לקבל את הכוחות! שאת הולכת לרכוש את הכלים הנדרשים! שאת תמשיכי לגדול ושאת תצליחי לגדל את הילדים שלך בצורה נהדרת בע״ה.

חזקי ואמצי גלויה יקרה ❤️
את שווה הרבה יותר ממה שהיצר הרע מנסה לגרום לך לחשוב על עצמך.
תודה ענקית!!!!!!גלויה


חיבוק גדול יקירהLana423
ברוך השם יש היום המוןןן פתרונות ואני בטוחה שכשיגדל יותר יהיה יותר קל למצוא את הפתרון הכי מתאים עבורו וגם יהיה יותר קל להבין מה בדיוק שומע. הייתה איתי בלימודים בחורה עם מכשיר שמיעה ובמהלך התואר היא עשתה ניתוח וכבר לא הייתה צריכה את המכשיר שמיעה. ברור שכל מקרה לגופו אבל שתדעי שיש פתרונות!
שולחת לך חיבוק גדול. ככה השם ברא אותו. הוא מושלם והוא פוצון קטן לא משנה מה. לכולנו יש התמודדויות בעולם הזה, כרגע זו התמודדות שלך ואפילו לא שלו - הוא? החיים שלו טובים - יש לו אותך. ❤️
תודה רבה!!!גלויה

כן הוא מהמם ב״ה, אנשים ברחוב עוצרים אותי מרוב שהוא מתוק. וחושבים שהוא בת מרוב שהוא יפה. 

ויש לו ריסים מהמממיםםם ארוכים באורך קילומטר שלא ראיתם דבר כזה. 

ותודה על המחמאה אבל באמת שאני לא האמא הטובה שכולכן חושבות

 

חיבוק גדול!!norya
נשמע לא פשוט בכלל...
אני בטוחה שהוא כן שומע אותך- כשאין רעשי רקע ואת נמצאת יחסית לידו.. (מתאים לירידת שמיעה קלה-בינונית). והוא גם מרגיש את הדיבור שלך כשהוא צמוד אליך- מרגיש את הרטט בגוף כשהקול יוצא.
ותודה לה' שיש היום כל כך הרבה פתרונות לירידת שמיעה- יש המון אנשים מוצלחים סביבנו עם ירידת שמיעה ומכשירי שמיעה שלפעמים אנחנו אפילו לא שמים לב לירידת השמיעה.
שולחת לך כוחות בכל ההתמודדויות. בע"ה הוא יצמח מכל הקשיים ויגדל להיות ילד עם כוחות ורגישות.
תודה רבה!!!גלויה

כו זה מחזק לשמוע שהוא כן שומע. 

ותודה על הכוחות!! 

♥️בוקר אור
אח שלי עם לקות שמיעה וממשתמש במכשירי שמיעה כשצריך
אחד האנשים הכי מוצלחים שאני מכירה
תודה!!!!!!גלויה

זה ממש מנחם ומחזק. 

וואו הרבה ביחד ובהחלט קשוח. חיבוק ענק!אורוש3
עם לקות קלה עד בינונית לרוב אם את מדברת עם הפנים מולו בקול רם הוא יכול לשמוע. תעשי את זה.
אל תפסיקי. אל תתרגלי לא לדבר אליו.
מה המליצו לכם? כדאי מאוד לפנות למיח''א. הם האלופים עם תינוקות וילדים לקויי שמיעה. ושם עושים הכל. בדיקות, התאמת מכשירים, מסגרת חינוכית מתאימה, טיפולי שפה.
קחו כמה ימים לעכל הכל. ואחריהם צריך לפעול.
מה עם רכב ורישיון? שווה גם לפעול בכיוון. ילד עם עיכוב זה הרבה נסיעה והתרוצצות. מאוד קשה בלי רכב.
עוד חיבוקים
תודה רבה!!!!גלויה

אני אעשה את זה וגם המטפלת שלו אמרה לי את זה. 

בעלי היה היום אצל הרופאת ילדים והיא הסבירה לו מה צריך לעשות, בעז״ה נעשה בהקדם. 

יש לנו רכב ובעלי נהג מצויין. לי אין רישיון ולא יהיה. זה מסוכן מדי... 

תודה על החיבוקים!

אהה מעולה, שמחה לשמוע. חשבתי שאתם בליאורוש3
עידודשלומית205
מבחינת בזחילה נשמע לי מאוד קרוב לנורמלי.. מכירה הרבה שמצבם היו גרוע יותר והם הולכים כרגיל
חיבוק גדול גדולאני זה א
ובעזרת ה הוא יגדל ויתפתח..
וגם ישמע..
יודעים ממה העיכוב בהתפתחות והאם זה קשור ללקות שמיעה?
לחברה שלי היה cmv בהריון והיא לא ידעה ורק בדיעבד גילו את זה אחרי שילדה ולבן שלה יש לקות שמיעה ולא מזמן הוא קיבל מכשירים וזה ממש שיפר את השמיעה אצלם.
עכשיו הוא בן שנתיים כמעט אבל כבר אמרו להם שלפני שיכנס לגן יצטרכו להנגיש לו את הגן עם כל מיני עזרים שקשורים לשמיעה
תודה לכולן! הגעתי למחשב רק עכשיוגלויה

אני פוחדת שזה בגלל שלא לקחתי בזמן חומצה פולית- זה היה הריון די בהפתעה... 

בדיוק הייתי היום אצל רופאת נשים (לשים מחדש התקן, למי שעוקבת...)

והיא דתית ואמרתי לה את החשש הזה והיא אמרה לי לא להתעסק בזה ושזה מה שהקב״ה החליט בשבילו. אבל אני עדיין מרגישה אשמה... בוכה גם בגלל זה. כן, אני יודעת שזה לא משנה עכשיו, אבל מאשימה את עצמי.

 

ממש אל תאשימי את עצמך, זה לא קשוריעל...
יש מלא נשים שלקחו- ונולד תינוק עם קושי
ויש מלא שלא לקחו ונולדו תינוקות בריאים ושלמים.


זה לגמרי משמיים, ואל תוסיפי לקושי גם רגשי מצפון
חומצה פולית אמורה למנוע מומים בתעלת העצביםמקקה
כלומר ספינה ביפידה
למיטב ידיעתי זה לא קשור לדברים אחרים...
זה בשבלולגלויה

לפי מה שהבנתי זה בעצב השמיעה.

אברר, תודה רבה!

בשבלול, שזו האוזן הפנימיתאורוש3
נמצאת המערכת העצבית שמעבירה את המידע לעצב השמיעה ולמח.
זה בעצם אומר שזה לא ליקוי שמיעה זמני או בגלל נוזלים באוזניים. לכן הוא יקבל מכשירי שמיעה. ב''ה הטכנולוגיה מאוד טובה היום. אבל זה להיכנס למסע ארוך. בטוחה שתצליחו.
לא לא אל תאשימי את עצמךאני זה א
ממש לא...
אין שום קשר. חומצה פולית היא למומים אחרים בכללאורוש3
אין פה שום מקום לאשמה. אבל כן צריך לנשום נשימה עמוקה, מותר לבכות, לכעוס, להרגיש. אחר כך ובהדרגה לעבור תהליך של הפנמה שיש פה ילדון עם צרכים מיוחדים, להתפלל לכוחות ולשליחים טובים. ולפעול.
תודה שאת תמיד מיישרת אותי גלויה


באהבהאורוש3
אני שמחה שאת מרגישה פתוחה מספיק להגיד את זהLana423
להעלות את החששות האמיתיים שיש לך. יש דברים שאני לא מצליחה לכתוב אפילו.. שלא נדבר על להגיד.. וחבל! כי זה יכול לעזור. כמו שכולן כתבו לך - אל תכנסי לשם. זה לא כי לא לקחת חומצה פולית בזמן.
את אמא אלופה!אם_שמחה_הללויה
את הולכת ומתאמצת כל כך בשבילן! וברוך השם שיש התקדמות בפיזיו ואני בטוחה שגם בשער התחומים תהיה התקדמות עם אמא לביאה כמוך!
שולחת לך המון כחות!
ואת אישה מיוחדת, לא סתם ה' החליט להפקיד לך את הילד הזה, לך ורק לך יש את הכוחות לגדל עת הילד הזה!! כגודל הנסיון כך גודל הכוחות שתקבלי ממנו יתברך.
תודה רבה!!גלויה

כמו שכתבתי למעלה- אינני... אני לא האמא שאתן חושבות. 

 ואני חשבתי שכבר גמרתי עם שק ההתמודדיות שלי כבר  

כמו שסבתא שלי שתחי׳ (פולניה בת 91) אמרה: ״כאלה מתוקים, היה לך שווה לסבול!״ 

 

יום אחד אני אעביר הרצאות על התמודדות עם ocd ועם גירושין... מניסיוני המעט. 

וואוו חיבוקחיים של
מתואמת
איזה קשה זה לגלות אוסף של קשיים בגיל כל כך צעיר...
(חלק מהדברים חווינו גם כן, אבל עם ילדים שונים...)
מתפללת איתך שתצליחו לקדם אותו ולשמוע אותו ולהשמיע לו - וגם לשמוע את הלב שלכם, ולהרגיש שה' שומע את התפילה... ♥️
מפרטת קצת על מה שאצלנו:מתואמת
הבכורה שלי עם בעיות בשמיעה מגיל ארבע בערך. בהתחלה גילו רק נוזלים באוזניים, עברה שני ניתוחי כפתורים ורק לאחריהם התגלה שיש לה פגיעה עצבית באחת האוזניים.
היום היא עם מכשיר שמיעה באוזן הזאת (ובאוזן השנייה יש לה עדיין חור מהכפתור, מה שמגביל אותה בכניסה למים...) - ב"ה נערה מתוקה ומוצלחת ממש!
(אמנם בגיל הקריטי של רכישת הדיבור היא עדיין שמעה טוב, אבל מאמינה שבעזרת מכשירי שמיעה וקלינאית תקשורת טובה - גם המתוק שלך ירכוש את הדיבור היטב).

והבן הקטן שלי היה עם עיכוב התפתחותי רציני (והוא לא זחל בכלל) - היום אין שום זכר לזה ב"ה. הוא רץ ומטפס ומלא אנרגיה (הוא עדין יחסית לבנים בגן שלו, ולפעמים קצת מפחד מדברים - אבל בסך הכול הוא ממש מתנהל כרגיל...)
איזה יופי לשמוע ש״עיכוב״ התפתחותי לא תמיד אומרLana423
משהו!
זה ממש ממש משמח אותי לשמוע את זה. תמיד ידעתי שהטבלאות שלפיהן ילד ״חייב״ לשבת עד גיל מסויים או לזחול או ללכת וכו׳ הן לא הגיוניות כי כולנו שונים לחלוטין ויש כל כך הרבה גורמים שיכולים להשפיע..
זה בהחלט משמח לשמוע את זה!מתואמת
אני חייבת לציין שהוא עוד לא למד לכתוב, ויש כאלה שאומרים שזחילה חשובה לכתיבה, אבל הוא כן מצייר ציורים מדויקים מאוד ושולט יפה בצבעים...
(ויש לי אח שהיה מעוכב אפילו יותר ממנו, עקב היפוטוניה קשה. והוא אמנם מאז ומתמיד היה חלשלוש כזה, אבל זה לא מנע ממנו להתגייס לצבא - בהתחלה בקרבי ואחר כך כתומך לחימה - ולהתחתן ולעבוד בעבודות יפות...)
מה שכן, אם יש עיכוב צריך לטפל, כמובן... פיזיותרפיה וכו'. לא יודעת אם בלי זה אפשר להגיע למצב הרצוי...
וואווווו!גלויה

תודה רבה על השיתוף!!!!!! 

וואי כמה דברים... חיבוק!אביול

.
קודם כל ליבי איתך!!אבי גיל
את מהממת ומיוחדת ונגעת לליבי.
אני מחזקת אותך בקושי שאת נמצאת בו
אני רוצה להגיד דבר אחד.
אחי נולד עם ריפיון שרירים היפוטוניה אם ככה כותבים את זה ההורים שלי בילו אצל הרבה מטפלים מכל מיני סוגים
והכי גרוע הם ויתרו לו המון. בהכל.
לא רצה ללכת להבחן אל תבחן לא רוצה לצאת עם חברים אל תצא וכן הלאה.
אל תוותרי לו. ואל תוותרי לעצמך. תעשי מה שאת צריכה אבל תתני לו להרגיש שהוא שווה ערך לכל תינוק אחר. כי הוא באמת שווה ערך לכל תינוק אחר. תיהי באמונה הזאת תתחזקי בה וגם הוא שאני בטוחה שהוא מבין מצוין יאמין בה כמוך ויגדל בעזרת ה' ויהיה כמו כל הילדים הבריאים (גם אם יהיו לו אי אילו בעיות).
מחזקת אותך!!! אל תכנעי לרגשות האשם אל תתני לכובד שלהם להוריד אותך למטה. תני לכל הטוב של הנשמה הקטנה שיש לך לעלות אותך למעלה.
תודה רבה לך!!!!!!גלויה


תודה לכולכן, כותבת גם פה את דבריה של סבתא שתחי׳גלויה

סבתא שלי פולניה בת 91: 

״כאלה מתוקים, היה שווה לך לסבול!״

 

״דווקא יצאו לך ממש שמחים״...גלויה

מישהי צעירה מהמשפחה המורחבת אמרה לי...

מזל, כי אמא שלהם דיכאונית לפעמים...

 

ובאמת באופן אובייקטיבי לגמרי

אנשים אומרים לי שהפוצונים מתוקים במיוחד. ממש ״שמחנו כימות עיניתנו״ - לפחות כמו שהיה כואב... 

״לפום צערא - אגרא״

מאמלהנפש חיה.
את נהדרת ומרשימה!
וילדייך גדלים היטב
עם הורים נהדרים
תודה אחותי!!!גלויה

הגלידה עוד מחכה!!!!

 

דווקא😂norya
בסוף הם קיבלו את השמחה הזאת מאיפשהו. כמה ש"תלקי" את עצמך על האמא שאת אני בטוחה שהם חווים אותך אחרת, והם גדלים בבית נפלא שגורם להם להיות שמחים.
כן, ב״ה!גלויה

בעלי הוא אבא נפלא (״היית צריכה לעבור הרבה כדי לזכות בו״- פסיכולוגית אחת שהייתי אצלה קצת, היה שווה רק בשביל המשפט הזה)

והם הרוויחו אמא שיודעת לעשות ״שטויעס״ (שטויות...) ויצירתית ושלא אכפת לה מבלאגן (יוצר מדי לא אכפת לי... אבל זה נושא לשרשור אחר). 

ואפילו בהסתרה- וגם בגלויה!גלויה

ביום שישי עשיתי תחקויר קטן בגוגל 

(שהמוח שואל: למה לא עשית את זה קודם???)

ואם הבנתי נכון 

בגלל אחת התרופות שלי אני בקבוצת סיכון למשהו

שיכול להתבטא בנכות חמורה וחס וחלילה במוות

וב״ה אצל פוצון זה מתבטא רק בצורות שכתבתי בהודעה... 

הלב מתנדנד משמחה גדולה להאשמה עצמית. 

ואני צריכה לזכור- אני בהשגחה @גלויה!

ההורים של בעלי עיברתו ל-סיתרי 

בגלל הפסוק: ״סיתרי ומגיני אתה״!

 

זו יצירה שלך?אתמש
את מופלאה.
פשוט מופלאה.

וכמו שכתבו לך - את חזקה, אין בזה ספק. לו לא היית חזקה לא היית מקבלת נסיונות כאלו.

(לא שהייתי מתחלפת, אבל בעיניי זו דרישת שלום מהקב"ה וטפיחת שכם גדולה ממש)
כן. זה יצירה שלהאחתפלוס
אם את לא מכירה את גלויה המהממת.
שווה לך לקרוא שירים שלה.
תודה רבה!גלויה

(מסמיקה)

תודה רבה!!גלויה

זה לא מעכשיו... אבל רלוונטי כמובן. 

פשוט אני גרפיקאית ויום אחד זה צץ לי בראש. 

(מי שמתעמקת- זה פונט ״חיים״ שהוא גם של מודעות אבל ח״ו. )

וכן, עם ניסיונות גדולים מקבלים כלים גדולים...

 

(ובעז״ה הגלויה הזאת גם תהיה בהדסטארט לספרון!!)

(@יעל מהדרום פרסומת בפורום...)

 

לא! לא! לא!אם מאושרת
זה לא נכון!!!!
את הלכת לרופא כלשהו בהריון?
תהיי בטוחה שהם היו אומרים לך להפסיק את התרופה או להחליף או מידעים אותך בסיכונים.
בדורנו עם כל ההגנות המשפטיות שהרופאים חייבים למגן את עצמם,
אין סיכוי שרופאים יאשרו לך תרופה שמהווה סיכון בלי להחתים אותך שזה ידוע לך וכו' וכו'

את אישה עם אמונה כ"כ חזקה - רואים את זה בכל השירים וההודעות שלך,
בבקשה בבקשה אל תיפלי ל"מלתעות" גוגל.
חזקי ואמצי💞💞💞
תודה! זה מורכב יותר ממה שסיפרתיגלויה

עניין של חוסר אחריות מצידי.

והרופא שרשם לי את התרופה בכלל התנגד שאכנס להריון בתקופה הזאת, עד לזמן בלתי ידוע. 

מנסה להתחזק שגם אם טעיתי- זה בהשגחה. ממש.

ויש גם שיר חדש....גלויה

יצא פה תוך כדי שיחה עם אחת הניקיות: 

 

שומע, תפילה

שמעת את דמעתי
את תפילתי
ולא ידעתי
כמה עוד אשמיע לליבי
כמה נפלאים מעשיך.

"אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאוד" (תהלים)

 

חלק מהפסוק הזה על לי לראש

ואז שוב גיגלתי

ואחת התוצאות לפסוק היתה הפירוש הזה:

 

חיבוק יקרה!פלא הבריאה
מכירה המון ילדים סביבי עם מכשירי שמיעה שבכלל לא נראים (המכשירים קטנים ואם את לא בזווית מסויימת לא רואים) או נשמעים עם לקות. ילדים מהממים! יפים ומקובלים חברתית. ב"ה גיליתם את זה בגיל מעולה עוד לפני תחילת הדיבור. ברגע שיהיה לו מכשיר הוא ישמע אותכם פתאום ומאוד יתרגש וייחייך יותר אולי. וגם יוכל לדבר בזמן ונכון.
זה עבודה שבלב לכאוב את הפער בין הילד ה"מושלם" חיצונית שרצית אולי לבין המציאות. תייחסי לזה כמו אל מכה פיזית שקיבלת. תנוחי, תעשי לעצמך דברים נעימים. שיעבור הכאב תסתכלו סביב תדברו אם עם אמהות באתגר דומה ותבינו איפה יכולים להיות מכשולים ואיפה אפשר לשחרר את הפחד בעזרת ה'. ותשאלי את עצמך מה את רוצה לעשות עכשיו. בשביל עצמך ובשביל הילד.
תודה רבה!!!גלויה

אקח לי את העצות המעולות . 

כואב לי ועצוב ליגלויה
חשבתי שגמרתי עם ההתמודדויות...גלויהאחרונה

נזכרתי בקישור הזה

שמי שמכירה אותי יודעת כמה זה בדיוק מדבר עלי! 

סיתרי, הסתרה, גילוי, תודעת החור, אמונה. 

 

מהי יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה בנפש האדם פנימה - על שלושה דברים

 

 

מישהי שנכנסת להריון עם מירנה?הריון ולידה

משקשקת שזה אולי מה שקורה לי עכשו

דימומים מוזרים ותחושה של בעלי שהחוט קצת התארך

אני, אבל הוא נפל...אני=)

וואוהריון ולידה

תודה

כשהיה לי ככהפרח חדש

התברר שההתקן זז וכמעט יצא לגמרי

עדיין מונע באחוזים מסויימים

אבל לא להשאיר ככה

ומה עושים ? צריך חדש?הריון ולידה

כשהתקנתי הרופא הביא לי אחריות של שנה עם כרטיס , אני בתוך השנה. רלוונטי?

בטוח זה אומר שזה זז?

תנסי לבדוק אם את מרגישה את החוטפרח חדש

אם כן כמעט בטוח שזז

ואם נתן אחריות אז תחזרי אליו

אני הייתי כבר 2 שנים אחרי ההתקנה והוצאתי וזהו

אבל בעיקרון צריך לשים חדש

או להכניס אותו פנימה חזרה @אמאלה סיפרה שזה קרה לה והרופא הכניס

תמיד הרגישו את החוטהריון ולידה

הייתי צריכה לקצר בכל מקרה כי הוא הפריע ודחיתי את זה.

לא העזתי להרגיש בעצמי מעולם וחוששת להיאסר

הרגשתי אותו, מרגיש כמו 0.5-1 ס"מהריון ולידה

שיתכן שהיה ככה מאז ומעולם כי תמיד הוא הפריע לו

תלכי לבדוק. אצלי במצב כזה ההתקן פשוט זז ועמדאמהלה

כמעט על צוואר הרחם ופצע אותי והכאיב ולכן היו הדימומים וגם הכאבים.

לי הרוםא אמר שלא כדאי חהחדיר בצורה רגילה רק בהיסטרוסקופיה כדי למנוע זיהומים

הלכתי לד"ר ברונו רוזן שעשה את זה תוך 10 שניות בלי שום כאב.

הבאסה היתה שהדימום אסר אותי....

ד"א בגלל שזה מירנה- ויש בו הורמונים המניעה לא ירדה לחלוטין אבל ודאי שזה מפחית את היעילות.

היית צריכה לקנות חדש?הריון ולידה

אני יכולה בינתיים ללכת למרכז בריאות האישה או שחייב תור מסודר?

אוףףף אני לא מעיזה ללכתהריון ולידה

חוששת שיאסור!

למרות שהדם הזה נראה ממש כמו פצע

מה הפסיקה שלכם בענייני התקנים?טארקו

בגדול זה נשמע ש100% יש במה לתלות

אבל אם ההתקנה אוסרת אצלכם בכל מקרה אז כנראה שאין מנוס מזה..

אולי כדאי להתייעץ עם רב איך לנהוג לפני?

מבינה אותך, אבל באמת שהכי חשוב עכשיו זהפרח חדשאחרונה

לדאוג שההתקן יהיה במקום

באולטרסאונד אפשר לבקש מהרופאה שלא תסתכל על המתמר

אגל אם יהיה צורך להוציא/להכניס לא כדאי להימנע בגלל זה

ואחכ תשאלי את הרב שלכם מה הפסיקה שלו בענייני התקנים

עור מגורה בחורףאור.י

היי לכולן,

הקטנה שלי בת שנתיים עם עור כנראה די רגיש. כבר שנה שעברה בחורף ראיתי שהעור שלה נהיה מגורה מאוד והיא ממש סבלה וגירדה. השתדלנו להמעיט מקלחות ולמרוח קרם גוף כל פעם והמצב השתפר אבל לא נעלם.

כשהגיע הקיץ הכל חלף כלא היה, ועכשיו שוב שמתקרר זה צץ מחדש...

למישהי יש עיצות בנושא?

היא ממש סובלת ומתגרדת (בעיקר ברגליים ובצוואר).

תודה רבה לעונות!

אני ככה כל שנה, זה סיוט שימושית

כל יום פעמיים ביום קרם לחות טוב, ובעת הצורך קרם רפואי.

עוקבתדרקונית ירוקה

אנחנו מורחים קרם פעמיים ביום. מקלחות מהירות פעם ביומיים עם שמן של מוסטלה. מיד אחרי קרם.

ממליצה מאד כרגיל על הקרם לחות ליפיקאר באום שלאמהלה

לה רוש פוזה, ולפי המצב שאת מתארת הייתי מקלחת רק בשמן ולא בסבון. וגם כאן חברות הפורום מכירות שאני ממליצה על השמן של ליפקאר באום

את הילד האטופי שלי הוא פשוט הציל.

ד"א למרוח את הקרם לחות כל ערב אחרי מקלחת- לא רק שהמצב מחמיר. זה מונע מראש התלקחות.

בנוסף- חשוב מאד להלביש לה בגדים רק מ100 אחוז כותנה

לדאוג שיהיה לחות בחדר שישנה.

מציינת שאצלי ו הקרם שרף… היא לא הסכימה…חמדמדה

ברור שהקרם שורף, כי העור מגורה. למדתי להניח עליהםאמהלה

את היד מיד אחרי שמורחת זה מקרר את האזור ומרגיע. זה שורף לדקה! ומפסיק, יום למחרת זה כבר לא שורף. מנסיון- ניסתי על עצמי אחרי שראיתי שהילדון בכה

ומאז הוא כבר ידע להגיד לי זה שורף אבל לטובתי.

ממליצה גם!!ילד בכור

אוטופיק? תנסן קרם של מוסטלה באופן יומיומיחמדמדה

לא לחכות שיציק , פשוט כל ערב

או לה רוש פוזה

כם אנחנו בממליצי מוסטלה. יש להם סדרה שלמהמקרמהאחרונה

שנקראת סלטופיה

השמן אמבט שלהם זה וואו

זקוקה לתמיכה: רפלוקס סמוי*אורחת

זקוקה לתמיכה, הבנה, ועצות...

האם יש כאן אמהות לתינוקות שסבלו מרפלוקס סמוי?

הבת שלי בת 4 שבועות, וצורחת חזק כ-ל שנייה שבה היא לא עוסקת בשינה או יניקה : (

יאא קשההאונמר

היה לי בקטנה עם הבת שלי, לא סבלה, רק הקיאה אחרי כל ארוחה חצי ממנה.

תכלס עלתה מספיק במשקל אז רק חיכינו שיעבור.

אבל יש תרופה לריפלוקס, שמיועדת באמת למצבים שהתינוק ככה סובל.

ניסית?

כן... מוכר ממש.חושבת לעצמי

קודם כל חיבוק גדול. זה מאוד מאוד קשה.

גם כי את לא יכולה להרגיע אותה, וגם כי זה לא משאיר לך שנייה לנשום.

אצלנו עזר בסוף שילוב של 3 דברים:

תמ"ל ar (אנטי ריפלוקס) + ביוגאיה (למניעת עצירויות) + אומפרזול (תרופה).

אני ממליצה לפנות לרופאת משפחה,להבין איך את מתקדמת עם זה.

  • עזר לתקופות, אני כבר לא זוכרת כל כך...

דבר שני, כל הזמן להגיד לעצמך שזה זמני, אצלי זה עזר כי הבכי היה באמת רצוף, לא היה לנו יום ולא לילה...

וכל שנייה שיש לך עזרה שמתאימה לך קחי בלי לחשוב פעמיים... אפילו שמישהו רק יחזיק אותה... היא כל כך מסכנה זה באמת סבל בשבילם...

כן וזה קשה מאודדדדשקדי מרק

חיבוק

מציעה ללכת לרופא ילדים אם עוד לא הלכתי

למרות שאין פתרונות קסם

וואי זה מתיששshiran30005

הבת שלי הייתה ככה

אצלה הבכי היה 24/7 ורוב הטיפול נפל עלי אם כי בעלי סייע שהיה בבית. היינו עם תינוק בן שנה בבית כך שהקושי הוכפל. הייתי בוכה בלילות , כולם ישנים, הבית חשוך , היא בוכה בוכה ואני יחד איתה

בעצת הפורום הנהדר פניתי לרופאה היא נתנה אומפרזול ומטרנה AR

בהמשך התחילו פליטות והקאות אבל עלתה טוב במשקל

חיבוק חזק חזק , זה בסוף עובר❤️

סבלנו מזה (אולי... תכל'ס לא ברור מה היה לה...)מתואמת

מי אבחן שמדובר בזה? את עושה את כל הטיפים להקלה? ובדקתם גם לשון קשורה?

בכל אופן, מתפללת איתך שתעברו את זה בקלות...

חיבוק!ואני שר

מציעה לבדוק אוסטיאופתיה. אוסטיאופת טוב ידע להגיד אם הוא יכול לעזור בזה גם בשיחת טלפון מקדימה... (אותנו הציל בקושי קצת אחר אבל נראה לי ששמעתי שגם בזה יכול לעזור).

יש לי המלצה באיזור ירושלים אם רלוונטי.

תודה לעונות*אורחת

מוזר איך הנפש עובדת, עצם זה שאני רואה שגם אתן התמודדתן עוזר לי.

כמו שאתן כותבות, אין יום ואין לילה, והסבל הוא כפול: גם הקושי שלי, וגם הידיעה שהקטנה הזו שרק באה לעולם כ''כ סובלת!! יש לי דמעות כל פעם שאני חושבת על זה, אז משתדלת להתמקד רק בקושי שלי...

בדקנו לשון קשורה, היציאות סדירות, אין גזים יונקת בלבד.

כמובן מחזיקה אנכית חצי שעה אחרי כל הנקה.

התחלנו אומפרזול לפני שלושה ימים, בינתיים אין שיפור, הבנתי שצריך לחכות שבוע שבועיים לפני שרואים שיפור : (

לי זכור שאמרו שלושה ימים אחרי אומפרזולחושבת לעצמי

ניתן לראות שינוי, וזה תלוי במינון...

בינתיים חיבוק ותהיי חזקה,

זה באמת אתגר, במיוחד כשאת עדיין יולדת בעצמך...

עברתי את זה גם וסוחבת צלקות עד היום😌Doughnut

ועברו כמה שנים טובות...

המלצתי: לא לעבור את זה לבד! לשתף כל מי שאפשר ולחלוק עם הבעל את הזמנים הקשים. לקבל כל עזרה שמציעים וגם לא להתבייש לבקש לפני שאת קורסת.

תדאגי לך למלא פינוקים לשעות הקשות, סדרות מעניינות ללילות ערים, ועזרה ככל הניתן לימים שאחרי שתוכלי לישון,חוסר שינה זה נורא.

ממליצה בחום לנסות אוסטאופתיה אצל מישהו מקצועי, זה יכול ממש להקל.

ניסית מנשא? יכול לעזור לה מאוד ולך ♡אביה*אחרונה

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnut

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

מלפפונים אני שמה בקופסה עם נייר סופגיעל מהדרום

לק"י

זכור לי שהם "אוהבים" להיות לבד. או לפחות בלי עגבניות.

אני גם בררנית נורא בירקות ולא מסוגלת לגעת בכאלהירדנית

שרכים, בטח לא לאכול...

לא מצאנו פתרון טוב מאשר לקנות בכמות קטנה פעמיים בשבוע.

זה הקטעפינק ליידי

שגם אני אוהבת את הירקות שהם קשים וטריים, כמובן ירקות שניתן לאכול קשים בעיקר מלפפונים ופלפלים.

ועושה את מה שאת עושה קונה פעמיים בשבוע...

לפעמים זה קשור לאיפה קוניםאביול

בעלי נגיד מאוד אוהב לקנות באושר עד, אבל האיכות של הירקות גרועה...

ברמי לוי בינוני

בשופרסל הכי איכותי אבל יקר...

בול. גמני קונה ירקות בשופרסלהמקורית

בגלל הטריות

אין שופרסל לידינופינק ליידי

מעניין, חשבתי שהסחורה של הפירות והירקות באושר עד נחשבת לטובה.

מה אומרות לגבי שוק מחנה יהודה? שוונ מאמץ של נסיעה ברכבת ולסחוב קניה של פירות וירקות משם?

לא מכירההמקורית

נחשב איכותיאביול

אבל בעיניי לא שווה בכלל את ההשקעה.

יש עוד הרבה סופרים עם איכות טובה, כמו למשל יוחננוף...

אישית אני קונה בחנות ירקות בכמויות קטנותראשונית

אבל אנחנו זוג ותינוק ורק אני אוהבת ירקות והחנות במרחק שדה הליכה מהבית

אני מעדיםה ככה, יש ירקן קרוב יחסית לביתירדנית

וזה התפקיד של בעלי

שמעתי לאחרונה וממש עוזרמאמינה-בטוב
לעטוף את המלפפונים בניילון נצמד. אני עושה שניים שניים, מחזיקים פי 2 זמן. לגבי עגבניות אני מכניסה בשקית ניירות סופגים מכל הכיוונים וזה גם יחסית עוזר. חשוב לא צמוד לדופן האחורית (ירקות ופירות)
אנחנו שמים בשקית עם נייר סופגאחת כמוני

וגם מלפפונים לא צמוד לדופן האחורית כי ראינו שזה מרקיב אותם מהר יותר.

קראתי פעםרק טוב!

לשים את המלפפונים בשקית עם כפית (או סכום אחר) ממתכת. היתה תקופה שעשינו את זה. נראה לי עזר.

וגם לא לשים את העגבניות והמלפפונים באותן מגירה זה גם לא טוב להם. על זה אני לא מקפידה מטעמי נוחות..

אני שמה בתחתית המגירה של הירקות נייר סופג. בשביל הנקיון. אבל רואה שכמה כתבו כאן שזה עוזר. אז אולי זה גם עוזר אצלנו (בסה"כ אם אין ירקות שהתחילו להתרכך או להרקב או ירקות פתוחים או רטיבות, נראה לי שהירקות כן מחזקים לנן באזור השבוע. בד"כ פשוט נגמר לפני)

אנחנו שמיםדפני11

במגירה התחתונה של המקרר

הם יחד- אבל לא מעורבב

זאת אומרת בצד שמאל של המגירה עגבניות

אחכ לכיוון ימין המלפפונים ועוד יותר ימינה גזר בשקית ומעליו פלפלים.

חוץ מהגזר הכל בלי שקיות. ככה כמו שהם.

אצל אמא שלי רק המלפפונים היו תמיד בשקית עם חורים שהיא עשתה בשקית, אבל אצלי במקרר ראיתי שזה מרקיב אותם יותר מהר ולכן גם הם בלי שקית.

כמובן להקפיד כשאת מכניסה את הירקות- שהמגירה תהיה נקייה ויבשה, ואם נשאר לך ירקות ישנים- אז קודם מכניסים את החדשים ומעליהם את הישנים- כדי שתשתמשי קודם בישן שלא ירקיב בעצמו ולא ידביק ברקבון אחרים. גם כן חשוב לשים לב שהירקות שאת מכניסה הם יבשים! לפעמים (במיוחד אם עושים משלוח) נם נמצאים בשקית סגורה הרבה זמן ואז נהיים עליהם אדים שהופכים לטיפות קטנות- חשוב להקשיע את הכמה דקות לנגב אותם שיכנסו יבשים למקרר- זה קריטי!

פירות- בסלסלאות נפרדות במדף שמעל, בצורה מסודרת. כנל לגבי הישנים והחדשים ולשים לב שלא נכנס משהו רטוב.

זה שומר לי ממש טוב. בערך שבוע יכול להשמר נהדר

מלפפונים אני שמה בשקית סגורה עם כפית ממתכתאמהלה

זה שומר עליהם נפלא לפחות לשבוע- ואצלי זה הולך בשקי ענק... אוכלים המון.

עגבניות במגירה השניה בקופסא מרופדת בנייר סופג.

מחוץ לקופסא הפלפלים על נייר סופג

לי זה נשמר מצוין

שימי לב אם הקור במקרר לא מדי חזק

צריך להיות 4 מעלות

בימי החורף הקרים מאד אפשר אפילו 5.

ממה שאני יודעת-קנמון

לא בשקית. השהות בשקית גורמת לזירוז הריקבון.

לשים לב לא להניח פירות כבדים וקשים על פירות רכים. נניח מלפפונים מעל עגבניות יגרמו לעגבניות להתקווצ'ץ' מהר.

בכלל עדיף שהעגבניות לא יהיו צמודות למלפפונים.

לאתר ירק רקוב ולסלק אותו. ירק בתהליך רקבון הורס את שאר הירקות שאיתו.

דווקא למשל גזר מניסיון שלי חייב שקיתאחת כמוניאחרונה

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אה.מוריה

שמירת הריון זה גם כי זה הריון בסיכון. וגם כי יש יותר חשש ללידה מוקדמת. (יש יותר עומס על הרחם)

אצלי יצאה יחסית מאוחר.

ואופן כללי הייתי יחסית קטנה להריון כפול.

אבל זה גם תלוי בשרירי הבטן ועוד.

באופן כללי ממה שראיתי והרגשתי יש פולסים של גדילה. בפעימות כאלה. פתאום הבטן גדלה.

ולהתפלל שייגמר בשלום וידיים מלאות. בבריאות ושמחה.

אמן, תודה רבה!!ברכה כפולה:)

אני לא מתאימה לעזור פהמתואמת

כי התאומים שלי היו בשני שקים ובשתי שליות נפרדים

את ההלם אני כן מבינה...

פותחת יקרה, מאחלת לך היריון מבורך ובריא, ובע"ה שתצאי בשתי ידיים מלאות ובריאות!

אז איך בעצם יודעים שזה לא הריון תאומים רגיל?ברכה כפולה:)

אין "רגיל"מתואמת

יש כל מיני אופנים של היריון תאומים.

אצלי בשבוע 9 (השבוע שבו באתי לעשות את האולטרסאונד הראשון) ראו בבירור שהם בשני שקים נפרדים. זה באמת היריון התאומים הכי קל, כלומר בלי סכנות לסיבוכים.

אבל גם היריון תאומים כמו שלך יכול להסתיים בברכה ובבריאות @אמהלה באמת תוכל לכתוב לך עידודים בנושא...

הרופא אמר לך שהוא רואה שהם מחוברים בשיליה אחתזמינה

הוא ראה את זה אולטרסאונד

זה לא קשור להריון רגיל זה פשוט סוג הריון

זה בהחלט הריון בעל סיכון גבוה יותר

כי העוברים ניזונים מאותה השיליה ויש מקרים שעובר אחד מתפתח על חשבון השני

אני מציעה לך להתפלל שבעז"ה הכל יהיה תקין

לא משנה אילו סיפורים יש נתפלל כולנו שההריון הזה יהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות🙏🏼

שאלתי את מתואמת..ברכה כפולה:)

אמן, תודה!

מתכוונת להריון של לא זהים?מוריה

רואים שיש 2 שיליות, ו2 שקים, מחיצה עבה וכו'.

ככל שמגלים מוקדם יותר, מזהים את זה מוקדם יותר.

כי כשהם גדלים יותר קשה לראות.

לא לא..ברכה כפולה:)

מתאומת כתבה שיש לה זהים אבל ב2 שקים נפרדים ו2 שליות, אז תהיתי איך יודעים שהם זהים בעצם..

אה, עכשיו הבנתי מה את שואלת!מתואמת

אנחנו לא יודעים בוודאות שהם זהים - הם פשוט נראים זהים. (ויש להם צבע שיער ייחודי שמחזק את העובדה)

ורופאה מומחית אמרה לי שלפעמים ההתפצלות של הביצית קורית בשלב מוקדם מאוד, ואז היא מתחלקת לשני שקים ושתי שליות, וכך יש תאומים זהים מבחינה גנטית, אבל מבחינת ההיריון עצמו הם לא נחשבים זהים.

קראו לי, אז באתי אדום צהוב ירוק

אני אתחיל מהסוף הטוב - התאומים שלי בני 8, מתוקים מדבש ב"ה. והתאומות הזו היא קסם!

גם הם תאומי מונו-בי, שהחליטו לבדוק בעצמם את הסטטיסטיקות והסיכונים 😁

עברנו הרבה, ב"ה, כך שאני לא יכולה לבוא ולנופף בסיפורי הרגעה, אבל אני כן אגיד - שאנחנו סיפור קצה, ונכון שיש אחוזי סיכון לא מבוטלים בכלל, אבל רוצה ההריונות עוברים בטוב, וגם אלה שלא - זה מורכב אבל לא נורא.

גם אצלי עובר אחד היה קטן כל הזמן בשבוע, גם את הדופק שלו ראו רק שבוע אחרי הראשון.

זה נחשב תקין, כל עוד הפער נשמר/מצטמצם.

עוקבים ממש כל הזמן על הגדילה והפערים, כי זה סימן לשני סיכובי הריון שנפוצים אצל תאומים זהים.

חשוב לדעת שגם אם יש חלילה סיבוך יש בתוך זה סקאלה. יש מצבים שרק דורשים מעקב, יש מצבים שיש להם ב"ה טיפולים תוך רחמיים שממש מצילי חיים, ויש מצבים שאין מה לעשות חוץ מלהתפלל ולסמוך על הקב"ה שהוא יודע מה הוא עושה

מוזמנת לפרטי אם תרצי לשאול ולשמוע עוד

איך הזמן טס. 😄מוריה

אצל אחרים הם גדלים מזה מהר 😉אדום צהוב ירוק

וואי ממש תודה!!ברכה כפולה:)

כותבת לך בפרטי

וואי מזל טובשמ"פ

אין לי ניסיון עם הריון תאומים אבל שולחת כוחות וב"ה הריון משעמם וקל !

אמן!! תודה😊ברכה כפולה:)

בשעה טובה יקרה, שיהיה הריון תקין, קל ומשעמםםםםםםאמהלה

בידיים מלאות ומלא שמחה ובריאות.

אז ראשית- אהבתי את הניק, ומסכימה איתו לחלוטין. זו ברכה כפולה ומכופלת ונחת פי מליונים!!!!!

אני גליתי את ההריון בשבוע 6+5, מיד ראו שזה שניים בשק אחד ולא ראו מחיצה.

הייתי כל 3 ימים בUS, עד ששלחו אותי לד"ר נדג'ארי- מומחה מס' 1 בארץ לUS

והוא גילה את המחיצה שבוע 14+4 כמדומני.

בפעם השנייה שהגעתי לUS, עשתה לי אותו מתמחה והיא לא ראתה שני עוברים, ורק אחרי שהזדעקתי שאמורים להיות שניים ביא בדקה שוב וראתה.

היה תמיד מאד קשה לראות את שתיהן, כי הן היו תמיד באותו גודל, עם אותו קצב לב ואותם תנועות.

לדעתי זה שהם לא באותו הגודל בדיוק מוכיח יותר שסיכוי גבוה מאד שיש מחיצה.

בעקרון החשש הגדול בתאומים מוני בי הוא TTTS שזה בעצם גדילה של עובר אחד על חשבון השני

זה קורה אם יש להם כלי דם משותפים.

אצלנו ב"ה לא היה (אחרי הלידה הראו לי את השליה וראו את הכלי דם שהיו נראים ממש כמו עץ ששלח ענפים משני צידי השליה,

כלומר זה הראה לנו שכל החששות היו לשווא כי כלי הדם שלהם לא היו קרובים בכלל.)

אבל אני מכירה מקרוב תאומים מונו בי שכן היו להם כלי דם משותפים

ובערך בשבוע 20 עשו להם בחו"ל ניתוח תוך רחמי- צרבו להם את כלי הדם, ב"ה הם היום בני 15+

כיום הרפואה ב"ה מפותחת ויש רופא שמומחה לתחום- ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי. אן את מאזור המרכז, ממליצה לך לעשות אצלו את מעקב ההריון.

כמובן שאת צריכה להיות במעקב הריון בסיכון

יש הרבה יותר ביקורות. בהתחלה היה לנו פעמיים בשבוע. אח"כ עברנו לפעם בשבוע/שבועיים, ובערך משבוע 30 זה היה כל יומיים....

יצאתי בשבוע 25 לשמירה, גם כדי לשמור עליהם כמה שיותר ולנוח הרבה וגם כי היה לי כבדדדדדדד.

עלי ראו מאד מהר... תמיד ראו עלי מוקדם כך שזה לא היה שונה מתמיד.

אצלנו חוץ מההורים אף אחד לא ידע, ולכולם אמרתי שאני חודש קדימה, כך שלא היה נראה להם מוזר הגודל...

מה גם שמיילדים מקסימום עד היום הראשון של שבוע 36.

עד כאן לבנתיים

אני פה....

רק כדי להרגיענירה22

גם לי יש תאומים מונו בי.

לא אומרת שהיה הריון קל, כי לסחוב שניים זה כבד, אבל ב"ה עבר בלי סיבוכים מיוחדים, לא יצאתי לשמירה (אבל העבודה שלי לא פיזית), וילדתי בזירוז בשבוע 36, רק בגלל שזה הנוהל. הייתי מוכנה למשוך יותר.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות.

אמא לתאומים, ברוכה הבאה למועדון!חושבת לעצמיאחרונה

לי היה הריון bb, אז רק כאן להגיד שזה באמת הלם, אבל זו מתנה מתוקה, שמשדרגת לך את החיים, את ההורות ואת עצמך.

זה מורכב ומאתגר מאוד כשיש עוד קטנטנים בבית, אבל ה' נותן כוחות וזו ברכה שמאירה מאוד את הבית. הנחת כפולה ומכופלת!

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמר

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

צודקת בהחלטמתואמת

ובזה באמת הדרכת הורים תוכל לעזור לכם בע"ה...❤️

אם נראה לך שהוא רוצה שתקומי בבוקר, אולי משעמם לו?ירדנית

אפשר להקצות לו משחק או ספר מיוחד לשעה הזאת

פעם זה היה הבעיה והוא למד כבר מה לעשותאונמר

אבל אולי באמת צריך יותר מיקוד.

אני אנסה כל ערב לסגור איתו משהו שהוא רוצה למחר ואני אכין לו בשולחן. אולי יעזור באמת.

למרות שתכלס אם אני מספיק אמיצה להסתכל, הבעיה העיקרית היא לא שהוא רב איתה. אלא שאני מתפוצצת כל כך.

אבל שניהם באמת צריכים פתרון.

תודה

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

רק מציעהאפונהאחרונה

באופן מאד נקודתי ולא מקצועי או מקיף בכלל -

אולי תגידי לו בלילה בשקט באוזן שכשהוא מתעורר בבוקר והשמש זורחת בחלון, שאת מחכה לו שיבוא להתכרבל איתך במיטה?

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מי שגומרת לעבוד קצת לפני התאריך המשוער של הלידהכל הישועות

מה אתן עושות בימים האלה בבית?

אני רוצה שזה יהיה ימים משמעותיים ולא סתם של שיעמום ובטלה שמביאים לדיכאון ולחץ..

ממליצה על הכנה רוחניתמדברה כעדן.

הפרשת חלה עם חברה/אחות. לצאת לים, לכתוב הודיה לה'... משהו רוחני לנסות לקלוט את גודל השעה של הורדת נשמה לעולם

מכינה אוכל לאחריאהבה.

כל מיני דברים שצריך לסדר עד הלידה,

טיולים בנחת בטבע

אף פעם לא מצאתי את עצמי משועממת בביתקל"ת

תמיד יש מה לארגן בבית: ניקיון, כביסות.ארגון וסדר🤨

שילוב של קינון ומנוחההשקט הזהאחרונה

הזדמנות לעשות דברים שאחרי הלידה יהיו יותר מורכבים- לצאת עם חברות/ לטייל בקטנה או כל דבר שעושה טוב לנפש

וקינון- מכבסת עגלה, מצעים, חיתולי בד, גופיות.. מרכיבה עריסה, מנקה את החדר שלנו שיהיה מוכן לניו בורן.. מכינה תיק לידה אם עוד אין..

ונחה.. אמנם שעות השינה לא נצברות אבל לפחות בשביל התחושה שהיה לי זמן לנוח לפני השינוי שיגיע

יש פה כאלה שבשבוע 12 אמרו לכן 80%בן ובסוף היתה בת?מבורכת

לא מאמינה שאני פותחת שרשור כזה... אבל מסתבר שממש שכנעתי את עצמי שזו בת והאכזבה קשה. יש סיכוי שזו עדיין בת? אפילו שהטכנאית הראתה לנו ממש בבירור את הזווית עולה כלפי מעלה? מצד שני היא אמרה 80% בן אבל שזה לא סופי... יש מה לתלות תקוות ב20% הנותרים?

עד עכשיו קיבלתי באהבה את שיירת הבנים המתוקים שלי, אבל עכשיו מאוד קשה לי. באמת חשבתי שהפעם תגיע סוף סוף הנסיכה.

חיזוקים ועידודים יתקבלו בברכה... (ואל תגידו לי אין כמו בנים, אני מאוד אוהבת את הבנים שלי אבל אין כמו בנות 😉 ואל תגידו לי שלפחות יש לי בגדים בשפע בשבילו ואני לא צריכה לקנות חדש. רציתי לא להשתמש בהם ולקנות מלא בגדים חדשים ורודים וממיסים)

למעלה זה לא בת?כורסא ירוקה.

זכור לי שלמעלה זה בת למטה זה בן. כל עוד לא ראית איבר מין יש סיכוי..

בכל מקרה אם בן קחי לעצמך את הזמן לעכל... ומאחלת לך שהוא או היא יהיו קסומ/ה ומתוק/ה

לא. בת זה ישר מקביל לעמוד שדרהמבורכת

קרה ליעל הניסים

בשבוע 12 עשיתי א"ס עם רופא והיתה גם טכנאית בחדר. הרופא אמר לי- רוצה לדעת מה זה? והטכנאית, המאוד ותיקה, צחקה ואמרה לו שאי אפשר לדעת עדיין.

הרופא הסתכל ואמר בשיא הביטחון- הנה זה בן.

אחרי חודש בסקירה המוקדמת, אמרו לי שזאת בת. וכשהגעתי שוב לטכנאית הזאת והיא ראתה שזאת בת היא צחקה על הרופא ואמרה ידעתי שאי אפשר לדעת עדיין.

אבל האמת שאני לא בטוחה שהייתי מתמקדת בתקווה הזאת, כי אז האכזבה תהיה גדולה יותר. הייתי מתמקדת יותר בלהשלים עם זה שזה בן.

וואימבורכת

זה דווקא מאוד מעודד. אבל ברור שיש סיכוי שזה יהיה בן בסוף וצריך להתכונן גם לאפשרות הזו

עשיתי אולטראסאונד כל שבועייםשושנושי

כבר לא זוכרת בדיוק באיזה שבוע.

אמרו לי בשקיפות שזה כנראה בן, שבועיים אחרי כנראה בת ככה התגלגל הלוך חזור.

בשורה התחתונה בסקירה מאוחרת סופית - בן.

נולד בן מתוק ושובב.

רק אומרת שבתור אימא לבנים אני ממש מבינהאמא טובה---דיה!

אותך❤️

לי אמרו בשקיפות בת ובסקירה היה בן..ברכה כפולה:)

כנל אבל ציינה שהיא ממש לא בטוחהשואלת12

אצלי בשבוע 13+4 ראו בבירור שזה בןפרח חדש

לא בשקיפות

אז אולי תנסי ללכת לרופאה עוד כשבועיים?

לא זוכרת באיזה שבוע בדיוק, אבל סביב 12אחת כמוני

בשקיפות עורפית רופאה אמרה לנו שהיא חושבת שזה בן , וזו בת מתוקה 😍 הלוואי בשבילך

תקני בנחת מלא בגדים חדשיםשימושית

ואני אגיד את זה שוב- תקני בגדים חדשים.

הבגדים החדשים ממיסים ונותנים כח ומותר לך להתפנק אפילו אם כבר יש לך בגדים מהבנים הקודמים.

לנו היה הפוך אבל זה יותר נפוץ (עד שבוע 23 אמרו לנו שזה בת ורק בסקירה המאוחרת אמרו שזה בן)

לא באה לבאסבאתי מפעם

שש הריונות , תמיד מה שאמרו לי בשקיפות זה מה שיצא בסוף.

ממש מבינה את ה ציפיה והאכזבה, חיבוק גדול!

עד הלידה כבר תשלימי עם זה

קרה לי בדיוק ככה^כיסופים^

קרה לי בשני הריונות~מרמלדהאחרונה

בשקיפות אמרו שרוב הסיכויים בן, ואח"כ בסקירות כבר אמרו שזו בת.

ואני מהצד השני - אמא לכמה בנות ב"ה😅

שיהיה בשמחה ובידיים מלאות❤️