היי מישהו יודע מה הטעם לחיים האלה?? ומה התכלית?מבינה עמוק
לנענע הלב ששקע בתרדמה וזה זמן רב שלא החסיר פעימהפשוט אני..
וואיירוק בעיניים
לקחתי לך את השאלה חחחחמבינה עמוק
לא לא... לקחו לי את הציטוט של שולי חחחירוק בעיניים
מי זה שולי?מבינה עמוק
שולי רנדירוק בעיניים
אה כן יש לו שירים מיוחדיםמבינה עמוק
שיר מקסיםשואל כדי ללמוד
אף אחד לא *יודע* מה הטעם לחיים.אבל כן יכולים *לתת*די שרוט
הכל של שאלה של איזה טעם את אוהבת? כלומר במילים אחרות, מה בעצם הבעיה?
חחח עולם מורכבמבינה עמוק
למעשה, העולם הרבה יותר פשוט ממה שנדמה לנודי שרוט
אבל את אדם אחד. אחד ומיוחד כן? אבל עדיין אחד.
אז זה לא משנה כמה העולם מורכב בסך הכל שלו, את תחיי לעצמך, תזרמי עם החיים לעצמך, מה שבא ברוך הבא, ודברים יתחילו להסתדר מאליהם.
איכשהו כשאתה כותב ככהמשמעת עצמית
להאמין לך?🤔
רבינו ג'ק ספארו שליט"א ניסח זאת היטבדי שרוט
10 מליארד?הָיוֹ הָיָה
אהבתיחולת שוקולד
אהבתי, ניסחת יפה, חשבתי על זה גם לאחרונהפרצוף כרית
זה לא מצחיק. זה כמו כלב משוטטבינייש פתוח
גם לך נגמר החלב?עולו
קורה קורה..
חחחחחחחחחפרצוף כרית
ומה התכלית של זה שיש עבודהחולת שוקולד
לא הבנתי, התכלית של זה שיש עבודה זה שיש עבודה?חולת שוקולד
ברור, הבנתי את זהחולת שוקולד
יכלנו להיות מושלמים ואז זה לא היה, זה קצת לייצר תכלית בכח (אם מאמינים שיש מי שיצר אותה)
במילים אחרות, מה התכלית של זה שיש תכלית?
זו שאלה עמוקהבארץ אהבתי
אבל בכל זאת כותבת את ההבנה שלי בנושא.
הקב"ה ברא את העולם מתוך רצון שאנחנו נהיה שותפים בבניה ובתיקון שלו. ומתוך רצון שאנחנו נמליך את ה' עלינו דווקא מתוך הסתרה ועולם של חומר שמבלבלים ומרחיקים אותנו ממנו.
וזו התכלית שלנו בעולם. לתקן עולם במלכות שדי. להיות שותפים בבריאת העולם ותיקונו, בהמלכת ה'.
ונראה לי שזה הרבה יותר גדול מאשר לחיות ללא תכלית בכלל.
(לא יודעת כמה זה מדבר אלייך. אני יודעת שכרגע את רחוקה מהסברים האלו. וזה גם לא עונה על השאלה הבסיסית של למה ה' בכלל ברא את העולם, שאני חושבת שהיא מעבר להבנת השכל שלנו. אבל בכל זאת - זו התשובה שלי...)
תראי, תשובות לשאלת התכלית זה לא בעיה למצואחולת שוקולד
כל השאלה היא השאלה הבסיסית של למה בכלל יש עולם, וחיים עליו יצורים ככ לא מושלמים, ויש בו ככ הרבה עבודה וככ הרבה רוע
והאמת, אני כבר לא ככ שואלת את השאלה הזאת, מסתפקת בזה שפשוט אנחנו כאן וזהו, ואם אנחנו כאן אז ננסה לעשות את זה הכי טוב שאפשר
ובעיני התכלית העיקרית היא פשוט לחיות חיים טובים ומאושרים
יש המון רועלמה לא123
אבל יש הרבה יותר טוב בעולם
איך אני יודעת שיש יותר טוב?
כי הרע הוא בולט, מתייחסים אליו, הוא מעניין
אם הטוב היה מעניין, היו כותבים עליו בלי סוף בחדשות, פשוט אין לו יחסי ציבור, כי הוא כ"כ נוכח וקיים ומובן מאליו:
בריאות
ילדים
משפחה
חיים
עבודה
הורים
נחת
בית
אהבה
וכו'
כשחסר אחד מהם, שמים לב לכמה היה לנו טוב עד עכשיו
רוצה לשים לב לטוב? תתחילי להודות עליו, ואז תראי כמה טוב לך
מדהימהנגמרו לי השמות
גם אם את צודקתחולת שוקולד
וגם, בעולם גלובאלי יכול להיות שיש יותר טוב מרע, אבל כל אחד חי את חייו שלו ויש אנשים שאצלם יש הרבה יותר טוב מרע ולצערינו יש גם כאלה שלא, ולאלה שלא- ממש לא משנה שבעולם כעולם יש יותר טוב, להם רע!
ואם צודקת גם שזה הרבה עניין של הסתכלות אבל יש גם סבל שהוא פשוט סבל וזהו- איך שלא תסתכל עליו
אגב, זה לא שלא טוב לי, דווקא באופן כללי טוב לי ואני אפילו מאושרת, אבל עברתי תקופות קשות מאוד שגרמו לי להבין את כל זה, ועדיין יש לי נפילות
חייב להיות רועלמה לא123
חייב להיות שאנשים יוכלו לבחור ברע, אחרת העולם היה מושלם
ה' רוצה שנבחר בטוב, כי אז הטוב הוא מושלם, וגם כי א"א לתת שכר למישהו שעושה טוב כשזו בררת המחדל שלו
וכן, גם אנשים שסובלים, הם עדיין לא בוחרים להתאבד, למה? כי עדיין מאמינים בטוב, מאמינים שיש להם מה לתרום
זה רק עניין של הסתכלות, מי שבוחר לראות שחור, יראה את השמים בלילה, יראה את המחשב השחור ויראה את החליפה השחורה
ומי שקם בבוקר ומחפש לראות טוב ואור, ישים לב לשמש , ישים לב לבננה הטעימה וישים לב לתינוק שמחייך
זו עבודת חיים, זו בחירה בין להסתכל על הטוב, לבין להסתכל על הרע
ותאמיני לי שגם אני עברתי חיים מאוד לא פשוטים, ודווקא מתוכם למדתי כמה טוב יש בחיים שלי, עם כל הרע והקושי
אני שמה לב איך העיניים שלי והלב מושכים אותי לראות את הרע, ואני בכוח מראה לעיניים שלי את הטוב
ולאט לאט זה מחלחל
אבל שובחולת שוקולד
ולא תמיד הסתכלות זה רק עניין של בחירה
וכל הכבוד לך שאת עושה את זה
היא לא מאנישה את הקללמה לא123
היא מסבירה איכשהו את הקל שא"א להבין אותו, לרמת הבנה של בני אדם
אחרת איך נסביר אותו בשפה שלנו?
פשוט מאוד לא נסביר אותוחולת שוקולד
אפשר גם ככהלמה לא123
אבל זה לא מספק אנשים והם רוצים לדעת למה
אז זה איזשהו הסבר קרוב לאמת שהוא מקבל
אף אחד לא מקבל תשובה של:אבל ככה זה.
ולא הבנתי למה זה לא הגיוני, בעיניי זה הכי הגיוני, אחרת איך אפשר להסביר את הרוע של האנשים בעולם?
ועוד יותר לא מובן בעיניי זה הרצון של אנשים להיות טובים
מלהיות רע, אתה מקבל כבוד כסף, מעמד
מה יוצא לך מלהיות טוב?
לי הרבה יותר קל עם תשובה שלחולת שוקולד
מאשר לחשוב שמישהו אשכרה בכוונה עושה לי רע כדי שאני אעבוד על עצמי
נדפחת לשרשור👋🏻נעמי28
לפעמים חושבת מה עדיף, להאמין שאין אלוקים או להאמין שיש אלוקים והוא מתנהג בכזאת אכזריות.
גם אותי לא מספקת התשובה ״כדי שנלמד ונגדל מזה״.
במיוחד מאז שנהייתי אמא, תמיד תמיד אפשר לבחור ללמוד ולחנך בדרך יותר נעימה, בטח כשאתה אלוקים.
בכל מקרה אני חושבת ככה בעיקר לגבי אסונות של אחרים שקרו מסביבי.
בקשיים אישים שלי באמת אני רואה שכל קושי רק קידם אותי למקומות שלא הייתי מגיע ללא הקושי.
בכלל אלף שאלות שאין לי כח להיכנס לזה פה בפורום, רק להגיד שמזדהה איתך👋🏻
בסוף אני כן מאמינה, יותר מופרך לי שאין אלוקים מאשר שיש אלוקים.
ואין כל כך לאן לברוח מזה, כמו יונה במעי הדג🥹
בסדרלמה לא123
מה שנוח לך
בסופו של דבר זה לא מה שנוח לחשוב
זו מה האמת
וגם אם לא כל כולה מובנת והגיונית לי, השאלה אם היא אמיתית או לא, זו השאלה!!
ודרך אגב, אין לי כח להיכנס לזה, אבל אלוקים לא עושה לך רע רק בשביל להתקדם (ואם התקדמת, סימן שזה היה טוב), יש עוד המון סיבות לזה.
אבל שוב, זו בחירה של כל אחד בסופו של יום
יום טוב
באותה מידה אפשר לומרחולת שוקולד
לא הכרעתי בשאלה הזאת לפי מה שנח לי אלא לגמרי לפי ההגיון שלי
יש לי עוד הרבה מה לומר אבל נראה לי שנעצור כאן
רק לגבי מה שכתבת בסוגריים- אם התקדמתי סימן שיצא מהרע גם טוב, זה לא הופך את הרע עצמו לטוב
כ"כ נכוןשואל כדי ללמוד
וחשוב לזכור בשעת אמת
תודה
אם היינו מושלמים לא היה משמעות למעשים שלנוחושבת בקופסא
יצור שיש לו יכולת לבחור גם ברע וגם בטוב ומתגבר על הרע שבו כדי לעשות טוב, יש לו משמעות, יש לו בחירה. כמובן שהמחיר של זה הוא כל הרע בעולם, אבל בעלדיו הטוב הוא גם כן לא באמת טוב אלא סתם רובוט.
כמו אדם הראשון בגן עדןלמה לא123
גם לאדם הראשון הייתה יכולת בחירהחושבת בקופסא
בטוח יש לזה הסברים. ואני מניחה של @נשמה כללית יש לפחות חלק מהם.
זה דברים עמוקים מעל להבנה שלנו..מבינה עמוק
אבל לא היתה לו בחירהלמה לא123
עובדה שהיה צריך מישהו חיצוני שיגיד לו מה לעשות ומה לא לעשות
ומישהו שיגיד לו מה נכון לעשות
ואת הנחש שידחוף אותו מהצד השני, הצד הרע
זאת אומרת שהבחירה לא היתה פנימית, אלא באה ממקור חיצוני
כי הוא לא נולד עם הבחירה
זה לא עונה על השאלהחולת שוקולד
וה' הוא לא בן אדם שמטבע הדברים הוא מוגבל, ה' (בהנחה שהוא קיים) הוא כל יכול והוא יכל לעשות שגם נהיה מושלמים וגם תהיה משמעות או שלא נצטרך משמעות או שלא יודעת מה
כן אבל ה' עשה אותנו שניהיה חייבים משמעותמבינה עמוק
נכון, ויש לנו משמעותחולת שוקולד
ועדיין, השאלה הבסיסית בעינה עומדת
אגב, נכון שיש לנו צורך במשמעות, אבל בואי רגע נניח שאין לנו משמעות- מה אנחנו מרגישים עם זה? אנחנו יכולים להתמודד עם זה או שאנחנו מנסים לייצר משמעות בכח?
הרי אם אין משמעות אז אין משמעות, ולא הגיוני לייצר אותה בכח (ובעיני משמעות כזאת גם לא נותנת משמעות, כי מה המשמעות בלעשות בכח משמעות? זה ממש חסר משמעות, חח הסתבכתי)
אנחנו לא מנסים לייצר משמעות בכוחלמה לא123
לא נראה לי שיש איזשהו אדם, שהיה מוכן כל חייו לשבת על חוף הים עם ארוחה טובה וסיגריה
הוא מוכן ללדת ילדים ולהתחתן וללכת לעבודה עם כל הקשיים , למרות שזה יותר קשה מסתם לשבת על חוף הים
למה? כי הוא מחפש משמעות, איזשהו ערך מוסף
אפילו משמעות חומרית
התכוונתי שעצם זה שאנחנו כאן ולא מושלמיםחולת שוקולד
לא אנחנו גרמנו לזה, אנחנו פשוט נולדנו לתוך זה
אמרתיחושבת בקופסא
לשאול למה ה' עשה את זה דווקא ככה למרות שהוא יכל לעשות שנהיה משמעותיים וגם מושלמים, זה כמו לשאול למה הוא לא ברא בני אדם עור בצבע סגול. למה? כי ככה.
כמו ילד קטן ששואל כל הזמן למה, למה, למה. בסופו של דבר הוא הוא יגיע ל"כי ככה" פשוט כי מי שעונה לו מוגבל בידע שלו על המציאות. אפשר להמשיך לחפור עוד ועוד, ואפשר לקבל את זה שככה, ולעבור להתעסק בנושאים שכן יש מה לומר עליהם.
זה שלב שרוב האנשים עוברים בגיל 5.
את כאילו מנסה לומר שלא עברתי את גיל 5?חולת שוקולד
רק שאני נשארת שם ולא עונה תשובות שהן לא תשובות
זה לא שהן לא תשובותחושבת בקופסא
באותה דוגמה מקודם, נניח שהתחלנו בשאלה 'למה יש אנשים עם צבעי עור שונים' ומסבירים על על מלנין, וגנטיקה החשפות לשמש. ואז ממשיכה לשאול, ואת ממשיכה 'אבל למה אי אפשר שיהיה אדם עם עור סגול?' ומסבירים לך על התרכובות הכימיות שמרכיבות את המלנין, על קרני השמש ועל העיניים שלנו שתופסות אותן רק בטווח הצבעים המסויים הזה. ואת ממשיכה 'אבל למה?' בסופו של דבר יגידו לך 'כי ככה' כי מיצינו כל דרך נראת מבחינה אנושית לצפות על הנושא. זה שהגענו ל'כי ככה' אומר שכל ההסברים הקודמים היו "תשובות שהן לא באמת תשובות"? זה מגוחך.
גם ילדים בני 5 שחופרים ככה לא באמת מנסים למצוא תשובה. אף תשובה שיענו להם לא תספק אותם כי המטרה שלהם היא לא לקבל תשובה אלא לשגע את מי שעונה להם כדי 'לתפוס אותו', או סתם כי משעמם להם.
בעניין שאת לא מחפשת תשובה אלא 'לתפוס' אנשים, בזה את כן דומה לאותו ילד.
זה לא בדיוק אותו דברחולת שוקולד
(ואני באמת כבר לא מחפשת תשובה, כבר מצאתי את הכי הרבה שיכלתי להגיע אליו אבל זאת לא תשובה שתאהבו לשמוע, וכבר הבנתי שבלי התשובה ההיא אין באמת תשובה)
לגבי הדיון כאן- אני לא שואלת, אני דנה ועונה
דווקא מסקרןלמה לא123
אשמח לשמוע
(רוב הסיכויים שזאת גרסא כלשהי של אטיאיזם)חושבת בקופסא
צדקתחולת שוקולד
זה מה שהתכוונתי אליוחושבת בקופסא
אניחולת שוקולד
כנ"ל. לא אוהב להתריס בפורוםדי שרוט
חשבתי שכתבת אוטיזםלמה לא123
ולא הבנתי מה הקשר
🤣 יהיו שיקשרו 😉חולת שוקולד
ניתוק מהמציאות וזה...הָיוֹ הָיָה
בעיני התשובה היאחולת שוקולד
אין משמעות, הכל נוצר סתם בסוג של מקריות ואף אחד לא גרם לזה שיהיה רע
בעיניי, את יכולה לחשוב ככהלמה לא123
בגלל שיש בחירה
ומה שכתבת זו גם תשובה, יש אנשים שמצליחים לחיות עם זה
למרות שבעיניי זו לא תשובה ובטח שלא מספקת
בעיניחולת שוקולד
אבל נו, איש באמונתו (או באי אמונתו) יחיה
אוקיילמה לא123
"וצדיק באמונתו יחיה" (חבקוק)חושבת בקופסא
חחחלמה לא123
כ"כ הייתי פעם במקום של "חולת שוקולד" וזה מצחיק אותי כמה אני רחוקה משם היום
אני באמת לא מצליחה להבין למה אנשים שחושבים שאין משמעות לעולם הזה, כ"כ משקיעים בו.
מביאים ילדים, מתחתנים וכו', זה כ"כ מטופש
אם הייתי מאמינה שאין כלום, הייתי עובדת רק בשביל להנות כמה שיותר.
אין משמעותחולת שוקולד
אבל אם אנחנו כאן אז כן, אנחנו מנסים לחיות חיים כמה שיותר משמעותיים, אנחנו מתחתנים ומביאים ילדים כי אנחנו רוצים את זה *בשביל עצמינו* כי ככה יותר כיף לחיות
כמו שאת אומרת היית עובדת בשביל להנות, בדיוק כך
בעצם, המשמעות היא לחיות חיים טובים, אצלי זה בלהביא ילדים ואצל מישהו אחר זה בלכבוש את האוורסט, המטרה אותה מטרה
לא מבינה למה מי שלא מאמיןלמה לא123
מחפש משמעות שאת טוענת שלא קיימת
למה לייצר בכוח משמעות?
ולמה ללדת ילדים? הגידול שלהם לא קל והם עולים המון כסף שאפשר לנתב להנאות, הם גם מפריעים להנאות, צריך בייביסיטר כשיוצאים, הם מפריעים לצפות בסרט כמו שצריך, מפריעים לישון בלילה
מה הטעם?
מביאים ילדים נטו בשביל עצמכם?
אגואיזם טהור טהור
למה לגרום לייצור אחר לבוא לעולם קשה ורע, עם כ"כ הרבה סבל רק כי בא לך?
חחחח יש בזה מין האמתמבינה עמוק
להביא ילדיםחולת שוקולד
משמעות לזה שאנחנו כאן אין, ויחד עם זאת אנחנו רוצים שיהיה לנו טוב, ובשביל רובינו האהבה והאושר בגידול ילדים עולים על הקושי שבטיפול בהם
וגם מי שמביא ילדים בגלל אידיאל לא עושה את זה בשביל הילדים אלא בשביל האידיאל
את כתבתלמה לא123
שאין משמעות ובאותה תגובה רשמת שאת מנסה לחיות חיים משמעותיים
אבל אין משמעות, אז מהם חיים משמעותיים?
לגדל ילדים יש בזה המון קושי, גם אושר, אבל אם אין משמעות, למה ליצור איזשהו קושי, אפילו קטן?
תמצאי אושר בלגדל חתול או כלב,
ילדים הם אושר ,אבל הם מגבילים אותך מלחוות עוד יותר אושר
אולי מביאים ילדים, כי כולם מביאים?
ואם ילדים זה כ"כ הרבה אושר, אז למה להביא רק 2-3, את לא רוצה להגדיל את האושר שלך? תביאי כמה שיותר
אני מביאה ילדים לעולם טוב, ואני רוצה שהם יוסיפו פה טוב ואני משתדלת לחנך אותם שיהיו טובים.
ואני מביאה כי ה' אמר
זה הכי לא אגואיסטי שיש
ואשמח לתשובהלמה לא123
לגבי הטוב
למה אנשים שחושבים שאין משמעות, רוצים לעשות טוב? רוצים להיות טובים?
כי זה כיף להםחושבת בקופסא
הבעיה היא שהם טוענים שזאת הסיבה היחידה שכל האנשים עושים דברים.
ככה מגיעים לרעיונות מופרכים כמו "אל הורות" (באנגלית אגב בתרגום חופשי השם שלהם הוא "חופשיים מילדים") שטוענים שהבאת ילדים היא המעשה האגואיסטי והילדים בכלל לא ביקשו להיוולד, וגם יש עודף אוכלוסין, אז המעשה המוסרי והנעלה זה לא להביא אותם ושמרכז החיים צריך להיות להתמקד בהנאות של עצמך. שזה לא אגואיסטי בכלל...
ועדיין גם אנשיםלמה לא123
חומריים נהנים מלעשות טוב למישהו אחר
ומעניין אותי התשובה שלה, מאיפה לדעתה מגיעה תחושת הסיפוק של עשיית הטוב?
כשאתה נותן למישהו, אתה נהיה חסר, מבחינה חומרית, אז למה לעשות טוב?
כשבנאדם נותן זה עושה לו טוב ואפילו יותר מהמקבל!מבינה עמוק
זו בדיוק השאלה שלילמה לא123
אם לעולם אין משמעות
למה מרגישים טוב כשנותנים? מאיפה מגיעה התחושה הזו?
לא אמרתי שאין לעולם משמעותמבינה עמוק
אבל אם אין משמעות לעולםלמה לא123
אין משמעות לשום דבר, לא?
לא יכול להיות שרק לעולם הענק והמורכב הזה אין משמעות, אבל לפרטים שיש בו, לכל גבעול ולכל עפרון שבו יש כן משמעות
זה לא מגוחך קצת?
המשמעות היחידה לעולם ללא משמעות היא, לעשות מה שנוח לי
במילה אחת: אגואיזם
שזה בעצם לא משמעות אלא נוחות
יש משמעות לעולם הענק וגם המורכבמבינה עמוק
ברורלמה לא123
אבל עניתי לניקית שטוענת שאין
מה ניקית..מבינה עמוק
יש פהלמה לא123
ניקית בשם "חולת שוקולד" ששואלת שאלות ועונה תשובות
ופניתי אליה עם שאלות ואני ממתינה לתשובות ממנה
אה הבנתימבינה עמוק
צודקתחולת שוקולד
יש דברים שאי אפשר לגמרי להסביר, אני רוצה ילדים כי ככה, לא מובן לי בעצמי למה, ולמה כלב לא יתן לי את אותו דבר
כי 5 ילדים נותנים לי את אותו אושר כמו 10
אם ה' לא היה אומר להביא ילדים לא היית מביאה?
חיים טובים זו פרשנות אישיתלמה לא123
זו לא משוואה מתמטית הגיונית ש5 זה כמו 10
5 זה 5 ו10 זה 10
אם ילד אחד נותן איקס אושר, אז אני לפחות הייתי רוצה להכפיל את האושר בכמה שיותר
אם ה' לא היה אומר להביא ילדים, אז או שלא הייתי מביאה, או שהייתי מביאה אבל זה היה נובע או מלחץ חברתי, או מאיזשהו רצון אגואיסטי, לדוג: שתהיה לי חברה בגיל 90, או שמישהו יעשה לי קניות בגיל 70
בסדרחולת שוקולד
אין סתם ומיקרה זה אותיות רק מה'מבינה עמוק
זהחולת שוקולד
זה רק מה' במיקרהמבינה עמוק
חחח למי את מתכוונתמבינה עמוק
נכוןלמה לא123
חחחח זה תלוי אצל כל אחדמבינה עמוק
הבעיה בשאלה שלךלמה לא123
שכל תשובה שיענו תהיה, כן אבל ה' יכל לעשות שלא נהיה מושלמים
וכל צורה שה' היה בורא אותנו, היתה מביאה שאלה של :אבל למה דווקא ככה
למה? ככה
כי ככה הוא רצה וככה הוא החליט
והוא יכל לעשות שנעשה מושלמים והוא לא עשה, כי הוא רצה שנהיה חסרים, כדי שאנחנו נשלים את החסר
נכוןחולת שוקולד
כי מה לעשות.. אלה לא תשובות
התשובה היאלמה לא123
שבוודאי יש משמעות אחרת לא היינו פה
כמו שיש משמעות למקלדת שאת מקלידה עליה, ולכוס שאת שותה ממנה
אם אין משמעות, אין לנו מה לחפש פה
ואני חושבת שכל אחד מבין את זה, אחרת לא היה קם בבוקר ועושה משהו, מה הטעם?
אבל מה המשמעות לזה שיש משמעותחולת שוקולד
אבל בסוף אני מבינה שלא אני החלטתי שיהיה עולם ושיחיו בו אנשים חסרים ושיהיה בו רוע, אני פשוט פה- ומשם כבר יש משמעות
שתהיה בחירהלמה לא123
טוב=מושלם
והעולם לא יכול להיות מושלם, כי ככה הוא נברא
והמשפט שלך בסוף הוא מקסים
וחוץ מזה שבלי רע אין טובלמה לא123
בלי חושך אין אור
ההעדר מוכיח על הקיים
^^ "אילו ידעתיו - הייתיו"נגמרו לי השמות
ה' בכוונה ברא והשאיר את העולם שלנו ככהשואל כדי ללמוד
ה' רצה שיהיה עולם שתהיה בו יכולת בחירה כי זה עולם "מעניין", עולם דינאמי, עולם שפועל, חי.
עולם מושלם מידי יהיה "משעמם". (ואנחנו יודעים מה קורה שמשהו משעמם אותנו).
אבל בעולם בו לאדם יש יכולת לבחור, לחשוב זה גורם לו להתקדם, להשתפר, להוציא מעצמו יותר. זה בא לידי ביטוי למשל בזוגיות שככה ה' רצה שהאדם יחיה, בזוגיות, כדי ששניהם, הגבר והאישה יחדדו זה את זו, ישלימו זה את זו, יהיו תמיד בתנועה.
טוב, וכאן כבר אנחנו צריכים לעשות את שלנו כבני אדם
נכוןמבינה עמוק
וגםשואל כדי ללמוד
זה גם עונג עבורו
יפהלמה לא123
בעולם מושלם אין צורך ללדת ילדים וללכת לעבודה
הכל היה מושלם מהרגע הראשון ונשאר ככה
אבל אני מכירה את השאלות האלה
כן ,אבל ה' יכל לגרום לנו בצורה אחרת לקדם את העולם, שהוא יהיה מושלם אבל נרצה ללדת ילדים ולהתקדם
אבל אין סוף לשאלות האלה, כי על כל תשובה , תבוא השאלה אבל למה ככה?
נכוןשואל כדי ללמוד
זה לא עניין של מעניין ומשעמםחושבת בקופסא
זה יותר עניין של משמעות הבחירה. המכונה לא תקבל משכורת על העבודה שלה כי הוא לא בחרה להקדיש את זמנה, שהיה יכול להיות מיועד לשלל אפשרויות אחריות, כדי לעבוד במפעל הזה. בעל המפעל לא צריך לשכנע את המכונה בעזרת כסף שתעבוד אצלו. זה הדבר היחיד שהמכונה יכולה לעשות ולכן זה לא הגיוני שהיא תתגומל על זה. (מכונה כזאת היא גם לא יצור מודע, אבל זה כבר נושא אחר)
אם בני אדם היו נוצרים כמו המכונות האלו, והדבר היחיד שיכולנו לעשות זה רק להתפלל, לברך, ללמוד תורה ובלי מאמץ להבין הכל, בלי טיפת רגש שלילי כלפי הזולת לכן המון בן אדם לחברו, אולי גם היינו ממציאים מערכת כלכלית שאין בה בכלל אפשרות של חוסר ועוני. כל הדברים האלו לא היינו יכולים לקבל עליהם שכר= אין בהם משמעות, כי פשוטו כמשמעו אין אפשרות לעשות משהו אחר.
רק בעולם שיש בו אפשרות גם לרע, יש "משכורת", שכר, משמעות. זה לא עניין של מעניין או לא.
לשאלתך בהתחלה... כןשואל כדי ללמוד
ככה אומר המדרש על זה.
ומה מיוחד בעולם הזה לעומת העולמות האחרים שהוא החריב בסוף?
כמו שכתבת גם בעצמך: היכולת לבחור, היכולת של האדם להיות בחופש. היכולת והצורך של האדם למשל בזוגיות.
על זה כתבה התורה על העולם הזה: וירא אלוקים כי טוב
היום חשבתי על זה בדיוק והגעתי למסקנהסוסה אדומה
שמחה בלי עבודת ה' היא לא שמחה, ועבודת ה' בלא שמחה זו לא עבודת ה'.
וחיים ללא שמחה וללא עבודת ה' הם חיים חסרי טעם
אבל מי אמר שהאישיו הוא "עבודת השם" אצל הפותחת?די שרוט
צודקת זה הכי חשובמבינה עמוק
אוי שולחת חיבוקפרצוף כרית
תביני שכולם פה סובלים, את לא שונה מאף אחד - וזה מנחם ומשמח העובדה הזו - כי את מבינה שלכל אחד יש סבל אחר, אבל כולם סובלים, ומסתירים את זה
מה נשאר? ליהנות מקצת פרחים, שמש נעימה, אוכל טעים, שיחה טובה עם חברה, צחוק של ילד, נוף יפה
זהו.... לדעתי אין ברמת תכלית
לדעת שהכל זמני, אחרי 120 זה נגמר
וחשוב מאוד לחזק את השמחה והיכולת ליהנות דווקא כי אין ברירה ותמיד יבואו קשיים בכל שלב בחיים, מבינה אותך ממש ושולחת חיבוק גדול
היו תקופות בחים שהרגשתי ככה, מבינה אותך, כנראה את בנאדם מאוד אמיתי שחוקר לעומק ויסודי כל דבר....
חולה על ההכללות שלךאחת פשוטה
אני לא סובלת.
וכן..
חיים בלי אמונה הם באמת חסרי טעם.
ולא.. זה לא מנחם לאמר כולם סובלים ואין תכלית אז בא נהנה מהדברים הקטנים.
חחחח לא הבנת אותי בכללפרצוף כרית
וידוע שלכל אחד הפעקאלע שלו/ חבילה
יש אנשים שסובלים יותר ויש שפחות
אם את רוצה, תמירי עת המילה סבל ב'התמודדות' -הכוונה היא זהה...
ולא יפה שאת משליכה עלי דעות שליליות לפני שאת יורדת לסוף דעתי
התגובה שכתבת לי היא כל כך שטחית
זה ממש לא קשור לחוסר אמונה
את חיבת לפתח קצת רגישות לזולת ולהכנס לנעלים של השני
זה שציפית לשמוע תשובה בסגנון של 'לכל שאלה יש תשובה' ו'אם יש אמונה אז אין שאלות' -לא סותר את זה שכתבתי פה דברי טעם נכונים
מסכימה עם זה שלכל אחדהמקורית
אבל בהנחה והבנתי אותך נכון -
זה לא נכון בעיניי שאין תכלית. לחיות בידיעה או תחושה שאין תכלית ושאנחנו פה סובלים לשם הסבל, כמו כולם, ושאלו החיים, ולהשלים עם זה זה לא נכון בעיניי. וגם קצת מייתר את השהות שלנו פה. אם אין תכלית, אז מה הטעם בחיים האלה? רק להעביר את הזמן חלילה בסבל?
בעיניי לחלוטין יש תכלית. והתכלית היא להביא את עצמנו למצב שטוב לנו ואנחנו שמחים במציאות שלנו.
ואיך? כשלא טוב לנו, אנחנו צריכים לעצור ולחשוב מאיפה זה מגיע. ולעבוד על שינוי. שינוי חשיבה והסתכלות ושינוי מציאות. לרוב זה מגיע ביחד.
ברור זה לא סותר-לפתח את השמחה ואת עצמנו -חובה!פרצוף כרית
תודהמבינה עמוק
בכיף יקרהפרצוף כרית
קיום תורה ומצוותסיה
וואלה לא יודעתנעמי28
לסחוט את המיץ של הפוטנציאל שלך.
בטוח יש משהו שאת טובה בו, כישרון מסויים, משהו.
למצוא את זה ולהשקיע בזה.
להתמקד במה טוב לך ומה עושה לך טוב ולעשות את זה כמה שאפשר בלי רעשי רקע של הסביבה.
כתבת נקודות יפותפרצוף כרית
היי יקרה,נגמרו לי השמות
קודם כל לפני התשובה לשאלתך, הרבה פעמים שאדם שואל את עצמו / את העולם מהי בכלל המטרה בחיים, הוא נמצא בעיצומו של משבר או תקופה לא קלה.
אז קודם כל חיבוק גדול אם מצאת את עצמך לאחרונה או בכלל בתקופה מאתגרת 
ומקווה שתזכי במהרה לישועה שלמה בכל מה שאת צריכה ב"ה
(וגם אם הכל מעולה וזו "סתם" שאלה שעלתה - עדיין מאחלת לך את כל הטוב בכל מקרה! 
)
ולגבי שאלתך מהי המטרה והתכלית בחיים -
אני חושבת שהתשובה שלי היא:
לשמוח ולשמח
אדם נברא קודם כל כדי שיהיה לו טוב. וכדי שיעשה טוב לאחרים.
"הדבר הכי חשוב בעולם זה לעשות טובה למישהו אחר"
הקב"ה טוב ומטיב, וברא את העולם כדי להיטיב עם ברואיו.
יש בעולם הזה כ"כ כ"כ הרבה טוב
הנאות חומריות ורוחניות,
כמובן שהתורה הקדושה מסדרת את הכל בצורה נכונה ואמיתית
בורא העולם שלך לנו, הברואים "הוראות הפעלה" – התורה – מלשון הוראה.
איך נהיה הגירסה הכי טובה של עצמנו
איך נוכל לחיות בעולם הזה ולעשות בו טוב ולא רק לחלוף בו
איך נוכל להשפיע טוב על כמה שיותר מעגלים ואנשים,
וכמובן זה תמיד תמיד מתחיל בנו עצמנו.
"ואהבת לרעך *כמוך*
קודם תאהב את עצמך.
אח"כ תוכל לאהוב, מכל הלב, את האחר.
את אשתך, את אישך
את הילדים שלך
את המשפחה שלך
את הארץ שלך
את האנשים באשר הם אנשים
ואת היקום כולו.
האהבה האמיתית מתחילה בנו.
לאהוב את עצמנו ולהיות שלמים עם עצמנו זו לפעמים עבודה. לפעמים אפילו עבודת חיים.
אבל היא הכי הכי משתלמת שיש
מתוכה כמובן נוצרת גם אהבת השם.
השם הוא טוב. אני מאמינה שהקב"ה טוב במהותו.
מי שטוב במהותו – רוצה שיהיה עוד מהטוב הזה
רוצה שגם לאחרים יהיה טוב
אז ברא עולם מדהים ומרהיב כדי להיטיב.
והאדם לומד את עצמו
לומד את האנושיות שבו
לומד מכך גם על אנשים אחרים, ועל האנושיות שלהם.
אם אני שמחה – וטוב לי – ואני נהנית מהעולם הזה – ובצורה נכונה ובריאה וטובה *לי*, כפי שמי שברא אותי הורה לי, כי *הוא* מכיר אותי הכי טוב! הוא הרי יצר אותי...
אז אז מאמינה שכל מצווה ומצווה טובה *לי*, למהות הפנימית שלי
בין אם אני מבינה אותה (וחלק מהמצוות יש להן טעם) ובין אם אני לא (חלק מהמצוות – החוקים – אין בהן טעם, לפחות לא כזה הנראה לעין)
אבל אני מאמינה בבוראי – שהוא יודע הכי טוב. ומתמלאת בענווה.
אני לא חזות הכל.
אני לא יודעת הכל.
אני רק אני.
קטנה קטנה – וגם גדולה גדולה
קטנה מול בוראי, מבינה שיש בורא גדול ועצום ממני שיודע הכל, וכמה שאנסה ואלמד – אף פעם לא אוכל להבין אותו ואת דרכיו עד הסוף,
וגדולה מול עצמי ומול העולם, בהבנה ובידיעה ברורה כמה טוב וכמה אור אדם אחד קטן יכול לעשות בעולם הזה!
אפילו חיוך הכי פצפון שהוא מחייך לבן שלו – שגדל עטוף באהבה – וגדל להיות אבא נהדר בעצמו – ועובד יותר שמח – ובעל יותר טוב – וחבר יותר נאמן –
ועוזר לחברים שלו
ומשמח את הילדים שלו
ומשמח את אשתו
והילדים את הילדים ואת הנכדים ואת הנינים
והחבר שעזר לו את החבר והחבר את הילדים שלו
וכן הלאה וכן הלאה
פשוט אין לדבר סוף!!!
כמה השפעה יש רק לחיוך אחד קטן!
למילה אחת טובה!
למאור פנים!
לעזרה
לנתינה
לשמחה שמדבקת!
אדם יכול להיות בשיא השחור,
בבור ענק שהוא לא מוצא דרך לצאת ממנו – ולחשוב שזהו, אפסה התקווה, ואין עוד חיים ולמה לו לחיות ואפילו חלילה לחשוב על לקחת נפשו בכפו -
ואני רוצה לזעוק לאדם הזה – רגע!!!
יהודי יקר!
תעצור שנייה!
אתה רואה רק את ***הכאן ועכשיו***!
לא תמיד יהיה לך כל כך רע!
לא תמיד יהיה כל כך שחור!
יש לך עוד שנים רבות וטובות לחיות
אתה לא יכול לדעת מה יהיה מחר
ובעוד שנה
ובעוד 10 שנים
ובעוד 20 שנה!
גם אני הקטנה הייתי כמה וכמה פעמים בנקודות כאלה שהרגשתי שזהו, רק שחור וחושך נוראי עוטף אותי.
מי חשב אי פעם שאגיע לימים כל כך כל כך מאושרים?! בטח שלא אני.
והנה, ברוך השם הגעתי
וכל יום הוא מתנה! מתנה של ממש
אוצר זוהר וענקי
ובכל יום כזה כמות הטוב והשמחה שאני יכולה לעשות גם לעצמי, גם ליקרים שלי, גם לקרוביי, וגם לאנשים אחרים – היא פשוט עצומה!
ואיזו זכות זו!
פשוט זכות!
וכל אדם באשר הוא יכול לחוות את הזכות הזו!
יכול לשמח ולעזור לכל כך הרבה אנשים!
יכול להרים מקרשים ממש
ולפעמים, דווקא דווקא האנשים שהיו שם, ממש ממש שם, בבור השחור הזה, יכולים לעזור לאחרים שנמצאים באותו המצב יותר מכל!
ולומר להם -
תרימו את הראש!
אתם תצאו מזה ב"ה!
יגיעו ימים טובים יותר
מאושרים יותר
אתם תשמחו
אתם תאהבו
אתם תהנו
תנשמו את העולם הזה לריאות ותהנו עד עמקי נפשכם מכל טוב קטן כגדול שיש לו להציע לנו (ויש לו!!!)
אתם תשמחו ותעניקו לכך כך הרבה אנשים ומעגלים
אתם תעשו כל כך הרבה טוב
וגם אם תפלו
ותפלו שוב –
תקומו
הקב"ה מאמין בכם בכל בוקר שנותן לכם את הנשמה בחזרה.
עכשיו רק נשאר לכם להאמין בעצמכם.
תמיד יש תקווה.
והשמחה מחכה לכל אחד. והאנושות כולה מחכה גם לך במיוחד.
לכוחות ולעוצמות ולטוב שיש דווקא בך. חבל על כל יום שעובר בלי שכל הטוב הגדול הזה מנוצל ומשמש כקרש קפיצה לעוד אנשים שכה זקוקים לו.
ובידינו הדבר.
וואו מהמם תודה❤️מבינה עמוק
חחח לקפוץ למים והכי חשוב לדעת לשחותמבינה עמוק
בהחלט 😄נגמרו לי השמות
ילע לקפוץמבינה עמוק
רפרפתי אבל יפה ממש -לשמוח ולאהוב! גם אני חושבת כךפרצוף כרית
תודה יקרה 🙏נגמרו לי השמותאחרונה
יש תכלית כלליתתהילה 3>
באופן כללי העולם שואף לתיקון והתיקון נעשה על ידי בירורים כל הזמן, בין טוב לרע.
באופן לאומי לעמ"י יש את התפקיד שלו להיות אור לגויים
באופן פרטי יש לך תכלית אישית ויעוד שאליהם נוצרת כאן בעולם ועלייך לנסות למצוא אותם.
איך? ללמוד להתחבר למי שאת ולשמוע את קול הנשמה שלך ולאן היא לוקחת אותך ומושכת אותך.
ועוד משהו שכתוב - שהתכלית שלנו כאן בעולם זה להתענג על ה'.
זה נשמע קצת מנותק אבל בעומק ככל שאני קרובה לעצמי וחיה חיים שקשובים למי שאני ומה שנכון עבורי,
אני שמחה יותר ומתענגת יותר ומחוברת יותר לשורש שלי, שהיא הנשמה שלנו חלק אלוק ממעל.
זו פרשנות אישית שלי לאמירה הזאת, מתוך דברים שאני רואה וחווה,
מניחה שיש עוד, את מוזמנת לחפש
יפה ונכוןמבינה עמוק
יש 2 סיבות לחיים האלהנשוי ושחוק
וכשאני אוהב את אשתי ה' שמח.
אז בעצם יש רק סיבה אחת-
לאהוב את אשתי.
חחח מצויין זה הכי חשובמבינה עמוק
וואי את כותבת יפה תודהמבינה עמוק
איזו תשובה מרגשת נגמרו לי השמות
חחחחחח טובבבבפרצוף כרית
מעבר לדברים היפים שנכתבו כאןשואל כדי ללמוד
ועם זאת, צריך לאחוז ולהיאחז בכל נקודה טובה שמאירה את החיים שלנו, כל אחד בארבע אמותיו וממה שעושה לו טוב.
באמת יפה שחשוב לך להעמיק בדבר כל כך מהותי וחשוב. זה כנראה מעיד עלייך.
בהצלחה
תודה👍מבינה עמוק
לפי הניק שבחרתשואל כדי ללמוד
אני בוחרת בש"סמבינה עמוק
מה הכוונה?מבינה עמוק
ממש לא התכוונתי לפוליטיקהשואל כדי ללמוד
ואם את מבינה עמוק כשמך אז
אה הבנתי זה נושא מורכבמבינה עמוק
אכן, מורכבשואל כדי ללמוד
וחשוב
לא יודעת איך עונים כאן לתגובות זה לא כמו פייסבוקמבינה עמוק
לוחצים על ההודעה שעליה רוצים להגיבשואל כדי ללמוד
אה ככה?מבינה עמוק
בדיוקשואל כדי ללמוד
תודהמבינה עמוק
לא נתנים פה התשובה של הרהור עמוק?!11111
התשובה היא כמובן: 42
(ובהתחשב בדימיון בין שם המחשב לבין כינוי השואלת יש חשד שזו היתה התשובה המבוקשת העיקרית)
ומה התשובה המבוקשת העיקרית??מבינה עמוק
התכלית היא לעבוד את ה׳ בשמחהאוויל מחריש
אשכרה עברו 5 שנים מאז? לא יאומן. עברנו מגפה עולמיתדי שרוט
ומלחמת קיום מאז. יש צורך בעוד אחד כזה? פעם הייתי מצחיק.
יאללה בואו נצחק קצת על עצמנו. מקווה שאצליח להעלות חיוך - נשואים טריים
עוד אחד דחוף ממשלאחדשה
אמאל'ה הזמן טסססספשוט אני..
וכן, פעם היית מאוד מצחיק 😝
אבל גם היום ❤️
וואו אני ממש זוכרת את השרשור הזהנגמרו לי השמות
וואו זה לבכות 🤣🤣אונמראחרונה
אחריות הורית לוקה בחסרלביטה
מה אפשר לעשות כשהאחריות ההורית של ההורה השני לוקה בחסר?
אסביר,
הוא איש טוב ואבא טוב.
לא משנה המצב בינינו, הוא לא רלוונטי.
מתייחסת רק להתנהגות שלו כהורה.
כשהילדים בבית איתו, יש כאוס.
הוא לא מחזיק. לא מקפיד על דברים שצריכים להיות בשגרה.
הכל מרגיש כמו אווירת עלא באב עלא.
חוזרת למגבות על הספה, בגדים מלוכלכים על הרצפה שני ס"מ מהסל, וילדים חצופים ומשתוללים שצריך פלוגה כדי להרגיע אותם.
כשהילדים איתי, יש רוגע והרמוניה.
מקפידה איתם על חוקים, סדר, זמנים.
הכל ברוגע ושלווה. אין חיכוכים. כל אחד תופס את הפינה שלו ויש אווירה של קסם בבית.
עד שהוא נכנס הביתה.
הילדים פשוט מריחים את הפשרנות שלו לדעתי.
על הכל הוא מוותר.
מעניש, ומוותר. מאיים. לא מקיים שיח.
עכשיו, כמובן שאני לא מושלמת. אבל מפה ועד הורה שהילדים איתו בכאוס מוחלט יש פער רציני.
פרקטית, להיות הורה 24/7 מבחינתי לא אופציונלי.
אני גם ככה איתם המון שעות לבד. באהבה ושמחה.
ויש לי כמובן דברים שאני מחויבת אליהם מול עצמי.
מעבר לעובדה שאם אתמסר ככה, בוודאות אשחק עד היסוד.
ניסיתי לומר לו, לרמוז, לבקש על דברים ספציפיים.
עדיין הכל נותר על כנו.
מה כן אפשר לעשות?
לא סתם הקב"ה ברא לילד 2 הוריםאורי8
זה בריא ומייצר גמישות נפשית ומחשבתית שאבא ואמא שונים. ושעם כל הורה מתנהלים אחרת. את נותנת להם צד חשוב מאוד באישיות . אבל נם יכולים כם להתרם ממה שקורה אצלו. שם הם קצת מתפרקים ומרשים לעצמם להשתולל ולהיות פחות בתוך הגבולות, מי אמר שזה רע? אני חושבת שזה בריא לנפש שיש גם מקום להשתולל, לפרוק ואפילו להתחצף קצת. זה לא באמת מזיק להם. מבינה ממש שזה קשה לך, גם לי קשה להגיע לבית הפוך... ואני יכולה להתחרפן מזה, רק שב"ה יש ביני לבין בעלי יחסים טובים, ועל כל פשעים תכסה אהבה... וממה שאני מבינה אתם במצב אחר. במצב זוגי לא טוב יש נטיה לשחור לבן, וככה את מתארת את המצב אצלך יש קסם, ואצלו כאוס. טובת הילדים שלך שתתני לילדים שלך לחוות את 2 ההורים שלהם . מניחה שרוב הזמן את איתם ואת נותנת גבולות וסדר , אז מידי פעם עם אבא יש בלאגן, זה לא יפגע בהם, הפוך הם יגדלו להיות ילדים יותר בריאים בנפשם( הסדר נותן רוגע ושגרה , קצת בלאגן מייצר ילדים יותר יצירתיים, ועם יותר אומץ ותעוזה , חשוב מאוד בחיים ). לכן, אני מציעה, שחררי, תני להם להנות עם אבא שלהם, זה האבא שהם קיבלו מהקב"ה ואת לא המחנכת שלו , הוא באמת לא הילד'שלך, תני לו להיות אבא בדרכו. לא תארת פה שום דבר מסכן חיים( זה הדבר היחיד שאני רבה עם בעלי עליו בענין , כשהוא מרשה דברים שמסוכנים בעיני , לראות מסך בשעה מאוחרת לא מסכן חיים...)
נר איש וביתו ✨🏡נגמרו לי השמות
נר איש וביתו
דווקא בחג הזה, חג החנוכה, כשאנחנו מוצאים עצמינו מארחים או מתארחים,
מוקפים בסביבת המון אנשים, משפחה, חברים
דווקא אז חשוב שנזכור את הבסיס שלנו.
שנר איש וביתו.
"ואישתו היא ביתו"
איש ואישתו.
בבית.
פנימה.
כשטוב לנו יחד - מי יכול עלינו
רק מהתנועה *הזו*, מבפנים - החוצה - רק כך נוכל להתעלות.
נתרכז בביתנו פנימה.
נמצא את הכמה רגעים בין לבין, ניצור אותם, ניזום אותם,
נעלה אותם לראש סדרי העדיפויות, מעל הכל.
גם במחיר "ביטול" מפגש משפחתי כזה או אחר,
גם במחיר אחר.
כמה שנצטרך.
עד שנרגיש שאנו מלאים.
וממילא בהתמלאות ובטוב שלנו - נוכל להיות עוד יותר בטוב ועוד יותר להשפיע גם החוצה.
נר ה' נשמת אדם
ה', הקב"ה -
אתה שאמרת שתמחה את שמך מעל המים כדי להשכין שלום בין איש לאשתו
שימכר ספר תורה ובלבד שיהיה שלום בית בין איש לאישתו
ששמך שלום וכמה חשוב השלום. ובראש ובראשונה בין איש לאשתו.
נשמת אדם -
נשמה שנתת בי טהורה היא.
ונשמה שנתת באשתי טהורה היא.
ונשמה שנתת בבעלי טהורה היא.
טהורים הם.
כוונותיה של אישתי טהורות הן, נשמתה טהורה היא, גם אם בטעות פגעה בי.
כוונותיו של בעלי טהורות הן, נשמתו טהורה היא, גם אם בטעות פגע בי.
וכל עוד הנר דולק אפשר עוד לתקן
כוונותיהם טהורות.
וגם אם מעשיהם לעיתים לא מיטיבים - נלמדם איך.
נלמד גם אנחנו יחד.
נלבן. נברר. נתקרב.
נגדל מזה. נתעצם.
נזכור שמי שאמר "ו*כל* זה אינו שווה לי" - היה המן הרשע,
בעוד מרדכי היהודי מלמדנו כי הוא "רצוי *לרוב* אחיו".
והרוב טוב.
ולא צריך לחפש את ה"כל".
נדבק ברוב. ברוב הטוב.
נגדיל אותו.
נמשיך ללמוד אחד את השנייה.
נמשיך ללמוד את עצמינו.
"מוסיף והולך"
נמשיך להוסיף לטוב הזה, כל פעם עוד ועוד
עוד תובנה,
עוד קירבה,
עוד אהבה,
עוד כלים,
עוד תקשורת,
עוד גדילה זוגית ואישית.
8 נרות
8 - מעל הטבע.
נס.
ימים של ניסים, הלל והודיה.
*מעל* הטבע.
וה' מוחה שמו *מעל* המים כדי להשכין שלום בין איש לאישתו
וגם אנחנו, נתבונן *מעל*.
נתבונן ב*מבט על* על הסיטואציה הזוגית שלנו
מה היה שם?
היינו בריב? ריב נוראי? ריחוק איום? מצאתי את עצמי חווה קושי עצום? תסכול עמוק וחוסר אונים?
ואם אני מסתכל/ת במבט על, מה אני רואה?
מה *בעלי* הרגיש וחשב שם?
מה *אשתי* הרגישה וחוותה שם?
"לא טוב היות האדם לבדו" -
לא טוב לו לאדם כאשר הוא לבוד, דבוק, גב אל גב
"אעשה לו עזר כנגדו" -
כנגד, מול, מציאות של פנים מול פנים.
מציאות שרואים גם את ה"פנים" - אראה את הפנים של בעלי, אראה גם את הבפנים של בעלי, את הנשמה שלו - וזו תהיה מציאות מתוקנת שתוכל לקרב עוד ביננו.
מציאות בה אראה את הפנים של אשתי, את הבפנים שלה, את הנשמה שלה - היא מציאות מתוקנת שתוכל לקרב עוד ביננו.
המבט על הזה,
מעל,
יכול ליצור גם אצלנו מעל הטבע.
מעל הטבע האנושי שלנו.
להתגבר.
להתגדל.
להרחיב את כוחות הנפש שלנו.
לעלות מעלה מעלה.
להביט גם מעלה. לקב"ה. שהכל מאיתו. והוא משרה שכינתו ביננו.
ללמוד ממנו ולהביט גם אנחנו מעל הסיטואציה, מעל הפגיעות שלנו,
לנסות לראות *גם* את הצד השני (גם ולא רק, לא לבטל את עצמינו חלילה, לא להתכחש לרגשות שלנו חלילה, אלא להיפך - להכיר בהם. לתת להם מקום. להבין אותם. לעומק.
ובהמשך נוכל גם לתווך ולתקשר זאת *נכון* לבן/בת זוגנו)
לנסות לראות מה עובר ועבר שם במחשבתו, ברגשותיו, בנשמתו?
ולעיתם דווקא *מתוך הקושי*, מתוך הקושי הכי הכי עצום אפילו -
מ-קץ
עת צרה היא ליעקב ו*ממנה* יוושע -
וגם אם הכי חשוך וקשה - עלות השחר עוד תגיע. וקרובה מאין כמותה.
ודווקא מתוך החושך הכי גדול - נדליק את האור.
בלב שלנו.
בלב של החצי השני שלנו.
נראה גם את האור שבו/בה.
את כל הטוב שבו/בה.
נבין מתוך עוצמות הכאב במבט על מה היה כאן בעצם,
מה הוביל לכך,
מה אני הכי הייתי צריך שם?
מה אשתי הכי הייתה צריכה שם?
לכן נזכור -
כשאנחנו במשבר - זו הזדמנות נדירה ועמוקה בשבילנו לתקן.
לתקן את עצמנו.
לתקן את החיים שלנו.
לתקן מה ששבור לנו בחיים האלה.
כשאנחנו נמצאים במשבר -
יש לנו גם הזדמנות נדירה להיות "משבירים לעצמנו"
כמו יוסף הצדיק, שהיה המשביר במצרים,
בזכותו לכל העם היה מזון ויכולת קיום ל7 שנים שלמות.
גם אנחנו -
אם נשכיל להבין מה המשבר הזה שאנו חווים אומר לנו?
מה הוא אומר עלינו?
מה הוא אומר על המקום שאנו נמצאים בחיים?
מה בו כואב לנו הכי הרבה?
מה הוא גורם לנו לחשוב, להרגיש ולרצות הכי הרבה?
אם נענה לעצמנו על כל אלה -
נוכל לזכות ולהיות המשבירים של עצמנו.
לגרום לנו להיות ניזונים יותר,
להיות חיים יותר,
להיות שלמים יותר
להיות מרוצים יותר.
כשאנחנו נמצאים במשבר -
ניתן לנו "שובר" במתנה.
כן,
לפעמים
המשבר הוא מתנה.
כי בלעדיו לא היינו עוצרים רגע להסתכל בחיים שלנו.
לראות איפה כואב, איפה קשה,
איפה רע,
מה צריך לתקן,
מה לא הולך אפילו שניסינו בכוח זמן רב,
מה דרוש תיקון לשבר הזה.
קיבלנו שובר חינם להזדמנות חד פעמית להפוך את החיים שלנו למשהו טוב יותר.
כשיש משבר,
אפשר לקחת את המשבר הזה,
להתעלם, לכאוב ולבכות ולא באמת לשנות משהו בחיים שלנו.
אבל אפשר גם אחרת.
אפשר גם לתקן את השבור.
אפשר גם לזכות בשובר מתנה להתבוננות מעמיקה על החיים שלנו.
אפשר גם ללמוד ממנו ובזכותו להיות המשבירים הראשיים של עצמנו.
"המשביר לצרכן"
וה"צרכן" הזה הוא אני. לי אני צריך להיות המשביר.
נר החיים
הנר שמסמל את החיים, "נר ה' נשמת אדם",
והטומאה - מסמלת היא את היעדר החיים.
"טמא" משורש א.ט.ם - אטום - היעדר חיים.
ביצית שיכלה להיות מופרית אך לא הופרתה - תגיע הוסת ותהיה כאן מציאות של היעדר חיים = טומאה.
תינוק שיצא לאוויר העולם וכבר איננו בתוך גופה של אימו - יש כאן מציאות של היעדר חיים בתוך הגוף = טומאה.
אדם שהתקרב למת, נגע במת - יש כאן מציאות של היעדר חיים = טומאה.
הטומאה היא היעדר החיים.
וכאשר אני עם אשתי/בעלי אני רואה חיים.
"ראה חיים עם האישה אשר אהבת"
איתה, ורק איתה אני אראה חיים.
איתו, ורק איתו אני אראה חיים.
ואם חלילה אפזול הצידה ולא אהיה בבלעדיות ונאמנות לאשתי/לבעלי - כאן יש טומאה. כאן יש היעדר חיים. כאן אראה מר.
כאן היוונים רוצים להשכיחם מחוקי תורתך, לטמא את הקדוש לנו, להכניס עבודה זרה בליבנו.
נתחזק בחיים.
בשלמות.
בשלום.
בבלעדיות.
"ראה חיים עם האישה אשר אהבת" - נשואים טריים
רק איתה, עם אשתך, אתה יכול לראות *חיים*
רק לה, לאשתך, תשמור את האהבה שלך.
רק עבורה, עבור אשתך תהיה הגיבור שלה.
תהיה גבר. וגיבור. שלה. ועבורה.
לא לחפש להיות גיבור של אישה רנדומלית, אלא של אשתך.
לא לחפש לעזור ולסייע על חשבון הבית פנימה.
להשקיע את כל הטוב הענק הזה שבך – באשתך.
להסתכל *לה* בעיניים
לשמח *אותה*
להצחיק אותה
לפלרטט איתה
לכתוב לה מכתבים או הודעות משמחות במהלך היום
לשלוח לה אימוג'ים אוהבים
לראות מה קשה *לה*, מה אתה יכול לעשות עבורה? במה אתה יכול לעזור לה?
לראות עוד את כל הטוב הגדול הזה *בה*, במי שכרתת איתה ברית עולם.
אין לך דבר יותר יפה ושלם ואהוב ומדהים מהאהבה הזו בינך לבין אשתך.
אין שום דבר שיכול להתחרות בזה.
זה *באמת* הדבר הכי יפה ומדהים שקיים בעולם.
כמה יופי וטוב אתם יכולים לחוות!
אילו עוצמות של קירבה ואהבה ואושר יש בכוחכם לחוות! מרגש ומפעים עד כמה!
כמה היופי והטוב הזה יעשו לך טוב, לאשתך טוב, לילדים שלכם טוב, לקב"ה נחת גדולה, לעולם כולו טוב עצום.
-----------
"שמעי בת וראי והטי אוזנך" ושכחי כל עבודה זרה שבלב וכל גבר זר שאינו בעלך
והטי אוזנך וליבך לאישך שלך.
תהיי האישה שלו, ורק שלו.
שמרי את יופייך, את צחוקך, את ליבך רק לו.
ראי חיים ואהבה יחד איתו
כל כבודך בת מלך – רכזי פנימה, פנימה אל תוך ביתך, פנימה אל אישך.
השקיעי את כל הטוב הזה שנקרא את – בו.
להביט בו בעיניים
לשמח אותו
לצחוק איתו
להעריך ולתמוך בו
לאהוב אותו.
אין לך דבר יותר יפה ושלם ואהוב ומדהים מהאהבה הזו בינך לבין אישך.
אין שום דבר שיכול להתחרות בזה.
זה *באמת* הדבר הכי יפה ומדהים שקיים בעולם.
כמה יופי וטוב אתם יכולים לחוות!
אילו עוצמות של קירבה ואהבה ואושר יש בכוחכם לחוות! מרגש ומפעים עד כמה!
כמה היופי והטוב הזה יעשו לך טוב, לבעלך טוב, לילדים שלכם טוב, לקב"ה נחת גדולה, לעולם כולו טוב עצום.
אם מישהו רוצה גרסה מקוצרת פשוט אני..
הטקסט מדגיש את רעיון “נר איש וביתו”: חנוכה הוא זמן לחזור לבסיס הזוגי – איש ואשתו, פנימה אל הבית והקשר. מתוך חיזוק השלום, הקרבה והתקשורת בבית, ניתן להשפיע גם החוצה. הוא קורא לראות את בן/בת הזוג במבט על, מתוך הכרה בטוהר הנשמה והכוונות, גם כשיש פגיעה או משבר, ולזכור שדווקא הקושי הוא הזדמנות לצמיחה, תיקון והעמקת האהבה.
עוד מודגשת החשיבות של בלעדיות, נאמנות והשקעה רגשית בקשר הזוגי: לראות חיים רק עם בן/בת הזוג, להשקיע בהם את כל הטוב, החיבה, העזרה והשמחה, ולא לפזר את הכוחות החוצה. אהבה זוגית מתוקנת מביאה טוב לשני בני הזוג, לילדים, ולעולם כולו – והיא האור האמיתי שנדליק, במיוחד בימי חנוכה.
(GPT)
יש את הגרסה של די שרוטדי שרוט
במשמעות החיובית של המילה זו אחלה גירסה נגמרו לי השמות
תודהנפשי תערוג
מנפלאות הAIנגמרו לי השמות
ואני רק אגיד ששווה לקרוא את הגרסה הארוכה...בארץ אהבתי
קיצור זה טוב בשביל להבין על מה כתבת. אבל זה לא מעביר את התוכן באמת.
וכתבת כל כך מהמם וחזק שהיה לי שווה לקרוא הכל...❤️❤️
תודה רבה יקרה ❤️ ממש משמח לשמוע ב"ה 🙏נגמרו לי השמותאחרונה
אני באמת חושבת שללב ולהבעה של כל אדם ישנה חשיבות ולא תמיד ניתן להעבירה בהכרח בקיצור או בתימצות או בבינה מלאכותית,
וכי יש מקום לזרימה, לעומק, למהות ולכוונת הלב שבאים מתוך האדם כפי שהם באותו רגע.
וגם מבינה לגמרי מהצד השני שקשה לקרוא אורך ולא אפשרי פעמים רבות מבחינת זמן, פניות, כוח וכו'
לכן בהחלט טוב שכל אחד יעשה כפי ראות עיניו והעדפותיו
ושוב תודה יקרה על הפידבק והמילים הטובות, מחמם את הלב לשמוע שהדברים נגעו בך 🙏❤️
תודה על הגירסה המקוצרתהעני ממעש
(התודה לפשוט אני ולצ'אט גיפיטו😅)נגמרו לי השמות
יש משהו שמפריע לי ואשמח לשתףאנונימית:)
בעלי ואני ב"ה בזוגיות מהממת ואוהבת באמת.
היום קרה משהו שמפריע לי ואני מתלבטת אם אני מגזימה או שזה באמת מציק. בעלי סטודנט והלך ללמוד למבחן שלו עם מישהי מהלימודים, כדי שתשלים לו חומר שהפסיד במהלך החודשים האחרונים במילואים. זה עורר בי פתאום רגשות של קנאות מה הוא יישב עם בחורה לבד והיא תסביר לו? מה ואם הם יצחקו פתאום וכו... אני קנאית בהגזמה או שמה?
חחחח תודה
אם הם יהיו כמה שעות ביחדפשוט אני..
אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו...
אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,
אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.
(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)
טעיתי. הבנתי לא נכוןיעל מהדרום
אם זה מפריע לך-אז זה מפריע לך!*אשתו של בעלי*
אין נכון או לא נכון.
לאחת זה יפריע-וזה בסדר.
ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.
אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.
תשתפי אותו בתחושות שלך.
מסכימה...לומדת כעת
רק לא כדאי לעשות מזה עניין גדול מדישלג דאשתקד
אפשר להבין אותך. תחושות של זוג טרי טריאלישבע999
אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?
זה טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".
אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה , לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".
אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.
אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי
כל הטעויות הלא פרקטיות התחילו ממטרה פרקטיתשוקו.
גרוע והתחושה שלך נכונהזיויק
אתה משתמש במילים קשותשלג דאשתקד
יש הרבה חברויות בלימודים ובעבודה שלא מתפתחות למקומות שהפנטזיות של כבודו הולכיהם אליהם.
זה לא הופך את זה לטוב או לרע, אלא בעיקר שצריך לדעת לשים דברים בפרופורציות ולהבא להציב גבולות (נניח, שבפעם הבאה ייפגשו אצלכם בבית, או שייפגש עם אחר/ת).
מחשבה פסימית מיידית או תגובה קיצונית יכולים להזיק מאוד, בין אם החשש מוצדק ובין אם לא.
זה באמת מורכבהסטורי
השאלה אם יש לו ברירה.
לי לא היה מפריע, אם מפריע לך תגידי לו בצורהאור123456
קשה לתת גבולות ברוריםהעני ממעש
אבל כמה נקודות ציון
א האם יש איסור ייחוד. אם כן אז זה פשוט אסור .
ב האם חד פעמי/ פעמים בודדות/ סדרה של שיעורים
ג האם יש רעשי רקע שיגבירו צניעות או שיגבירו קלות דעת
ד מה הסגנון של הסטודנטית המדוברת
הצלחה רבה
אני ממש מבינה למה זה מפריעיעל מהדרום
לק"י
לא קשור לאם סומכים על בן הזוג או לא.
ובעיני, אם לך זה מפריע, הכי לגיטימי שתבקשי ממנו ללמוד עם גבר.
אולי לא הייתי באה בדרישה, אלא מבקשת ומקווה שייענה לי.
בעיניי אם הכרחימאמינה-בטוב
עדיף ללמוד בזום ביחד ולא פיזית ועוד יותר עדיף ללמוד עם גבר..
זה די פשוט ובסיסי
אפשרתהילה 3>
שיפריע לך
כדאי לשתף בזה❤️
אפשר להזמין ללמוד אצלכם אם אין אופציה טובה יותר עם מי להשלים.. או שילמדו בזום.
החשש מובןנפשי תערוג
יחד עם זאת, ראוי לסמוך עליו
ואם ממש קשה (לאו דווקא קשה לסמוך אלא קשה הסיטואציה)
אפשר להזמין אותה ללמוד אצלכם
אני לא אוהב להגיב לדברים כאלו מהסיבההמצפה לישועה
שצריל זהירות גדולה ב"לתת עצות" שחלילה לא יפגע בצורה כלשהי בשלום והאהבה בין איש לאישתו.
אז כל המטרה היא רק לתיקון ולכוונה טובה.
גמו שכתבו זה חייב להיות ברור שהגבולות ההלכתיים חייבים להישאר אחרת אין לזה שום היצר בלי קשר לנישואין בכלל.
והדבר השני והקריטי זו לא הנהגה טובה אני מאמין שהוא עושה את זה בתום לב וגם אותה סטודנטית שעוזרת לו.
אבל זה לא מומלץ כלל וכלל גם כשאין שום ייחוד ומבחינת הלכתית יבשה הכל נעשה לפי ההלכה.
מהסיבה שזה יוצר קירבה בטח אם משובר במשהו של כמה פעמים.אי אפשר להיות לא אנושיים אי אפשר לשבת עם אדם ולא קצת לצחוק איתו להביע נחמדות וזה לא דבר רע אבל בהקשר הזה זה עלול חלילה להגיע למקומות שליילים ואיני מדבר מדמיונות אלא מסיםורים ששמעתי ומתלמידי חכמים מאוד מתונים ומחוברים לחיים שגם הם אומרים את הדברים הללו.
זה מעבר להרגשה האישית זו הנהגה לא נכונה...
העולם היום הפך להיות מכיל וכל דבר כמו מה שכתבתי נשמע שמפגש בים איש לאישה הוא מלא ביצרים ותאוות.
אבל זו בכלל לא הכוונה שלי.
אנחנו בני אדם בריאים עם רגשות וכל פגישה מסוג כזו היא סוג של חוויה וחוויה היא דבר מקרב.
וזה לא משנה עבודה לימודעם וכד' צריל שיהיו גבולות ברורים
בסגנון הדיבור והתוכן.גם במקום של עבודה זה לא דבר נכון שאיש או אישה ידברו על אה ועל דא או יצחקו אחד עם השני...
זו האמת וזו דרכה של תורה
ברור לי שהרבה מאיתנו לא עושים את זה ממקום רע פשוט העולם הפך להיות מכיל כביכול ונותן לגיטמציה לערבוב הזה.
*אני ממש לא חושב שצריך שלא יהיה שום מפגש בין נשים לגברים.
אבל אני כן מתנגד שבתוך המפגשים האלו יכנסו ערכים,אמונות,תחביבים, חווית וכד' בין גברים לנשים(אא"כ המטרה שלהם להכיר ולהתחתן).
ודרך אגב אני בטוח שהוא ממש צדיק וטוב וממש אוהב את אשתו ובכלל לא חושב על הנ"ל.
אבל כמו שכתבתי זה לא דבר טוב ונכון.
הדרך הכי טובה לדעת אם זה תקיןמישהי נשואה
לשאול אותו
אם הפוך הוא היה מסכים שתשבי עם סטודנט
חזק שלךזיויק
לא הייתי עושה את זהשלג דאשתקדאחרונה
זה בהחלט יצירתי, אבל אם מדובר בזוג צעיר, עדיף כמה שפחות להתבחבש בזה. כל העיסוק בזה רק מעלה רעיונות ויוצר טינות., ולצערי מדברים שאני מכיר, אנשים (בעיקר נשים!!!) מצטלקים מזה מאוד קשה, ונישואים מאוד יפים יכולים להיהרס על ידי שיחות על "אהה נהנית לגבר איתה", "מה יש לה שאין לי", "וואלה בטח בדקה וחצי שיש לך בערב אתה בטח מגשים איתה פנטזיות". זה פשוט חבל ומסוכן (גם אם זה לא גורם ח"ו לגירושין, זה גורם לפירוד בלב וטינות וכאב).
שפשוט תגיד לו שלהבא אם רוצים אז או עם גבר או בבית שלהם כשהיא נמצאת.
איני יודעת מה לעשות?אורית יעל
ממד אחד חושבת על גירושין מצד שני על הילד שיוולד.
בעלי עוזר לחבר שלו " בן 60" עבר ניכור הורי חי במקלט אדם רווק.
הולך איתו לקניות,מתקשר אליו , מבשל לו (מה שבבית הוא לא עושה) ואומר לי שהוא לוקח ממנו כסף על הבישול כי זה חשמל ומים.
הבנאדם נדבק לבעלי כל הזמן מתקשר , תבוא איתי לאירוע.
הגעתי מהעבודה אחרי שעתיים וחצי של פקקים וקניות בעלי ביקש שאבשל
בישלתי , גם בשביל אותו אדם.
בעלי חוזר ב3-4 לפנות בוקר כל הזמן מסתובב איתו.
עובד רק בעבודה אחת שהכסף לא מספיק , מתבטל.
התייעצתי עם רב מקובל שאמר לי שאותו אדם לא יעזוב את בעלך הוא נדבק אליו ורק יהיה יותר גרוע.
אפילו יש לי אוכל של אותו אחד כדי שנבשל לו.
חוץ מזה שבעלי רב איתי שהלכתי לבת מצוה של אחיינית שלי
ואחותי והוא לא מדברים יש קצר במשפחה.לחמותי היא לא אמרה שלום וחברותי אומרות שהיא דיברה עלי בחתונה שלי ואמרה " אחותי סתומה שהתחתנה".
היה לי ויכוח עם חמותי ובעלי ופתחתי בפניה את עניי הגירושים
אמרתי לה קחי את הבן שלך תחנכי אותו וקחי אותו.
היא ענתה לי שאין לה שליטה עליו ושאני צודקת שאנשים מתגרשים בגלל זה.
ואמרה לו תעזוב את אותו חבר.
אחיות שלו רבו איתו שגר יעזוב וזה לא עוזר.
אין לי את מי לספר ולשתף רק חברה אחת שיודעת
אבל אני מרגישה שנמאס לי מהניצול הזה
אפילו ההורים של בעלי אין להם מה להגיד ומה לעשות- רבו איתו ומה לא...
כן אומרת שבעלי לא מדבר גם עם אחיות האחרות שלי.
מרגישה שנמאס לי מהנישואים האלה
ולגבי שם של גרושה עדיף
אבל לחיות בנחת ובשלווה .
נ.ב - יש סיפור במשפחתי שאני גילתי בשבעה של אימי ע"ה - שהיא היתה מבשלת פעם בשבוע אוכל ושולחת בקופסאות לאדם ערירי ניצול שואה וכך כל שבוע.
אבא שלי ידע מזה והאחים שלי היו מביאים לו
הם סיפרו שהם היו ילדים קטנים והיו שותפים לזה
יש פה כמה דבריםכל היופי
א. העזרה של בעלך לאדם בודד
ב. חוסר בגבולות בעזרה
ג. חוסר בתקשורת בינך ובין בעלך ותחושה שהוא לא רואה אותך ואת הצרכים שלך, או אולי לא נפל לו האסימון שהוא בזוגיות וצריך לשנות פאזה
ד. מעורבות גבוהה של המשפחה שלך ושלו
אתחיל מההתחלה.
בעלך עוזר לאדם בודד, זה מאוד יפה. הוא עושה איתו חסד.
גם אמא שלך עשתה חסד דומה וזה מקסים. חיובי, ומעיד על נפש טובה.
הבעיה מתחילה במינונים... כאשר זה נמשך המון שעות, חוזר הביתה בשעות לא שעות, מצפה גם ממך להיות שותפה למרות שזה לא מתאים לך, זה כבר הופך להיות עוול ולא חסד.
כי זה חסד על חשבונך וגם חוסר הגבולות הזה מטריד, גם אצל בעלך כלפי עצמו זה ברמה חריגה ומשהו בקשר הזה מאוד מוזר.
ברור לי שאת מנסה להסביר לו את זה והוא לא מבין.
השאלה היא מה יש לכם בזוגיות מעבר לדינמיקה הזו, האם יש לכם מכנה משותף? שיחות? מחוות הדדיות?
למשל, האם את חושבת מה יפנק אותו ומה חשוב לו?
האם את מרגישה שאכפת לו ממך?
האם אתם יוצאים מדי פעם, מפטפטים, מתחבקים וכל מה שמעבר?
ומה היה לפני החתונה, היה לו את הקשר עם האיש הזה?
האם דיברת איתו על זה פעם בנחת או רק בעצבים או רק דרך קרובי משפחה?
תקשורת זוגית אמיתית לא אמורה לעבור דרך חמותך או האחיות שלך או שלו, אם הוא מדבר עם אמא שלו על להתגרש ממך וגם את פונה אליה ככתובת "קחי אותו תחנכי אותו" שניכם צריכים לעשות איזה סוויצ' בראש.
להפנים שהקשר הזה הוא אך ורק שלכם ולא קשור לסביבה, אתם שני אנשים בוגרים שנחליטו להתחתן וזה שלכם.
שימי גבול מאוד ברור מה את מוכנה ולא מוכנה לעשות בשותפות שלך במצווה הגדולה שבעלך עושה.
למשל - שיעזור לו רק בשעות שהוא לא בעבודה ואת כן בעבודה (אם יש כאלה). או רק יום בשבוע. או רק לבשל לו אבל לא להסתובב איתו. וכו'.
מה שמתאים לך, מתוך ראיית הטוב.
יכול להיות שכמה מפגשים בודדים עם יועצ/ת זוגי/ת יעשו לכם טוב ויאפשרו לכם לדבר על זה בנחת כי נשמע שמשהו בתקשורת ביניכם לא 100%, לפחות ממה שאת כותבת.
מהניסיון שלי זה ממש יכול לעזור להציל את הנישואים.
בהצלחה יקרה!
וואו, כואבהסטורי
מציע לנסות ללכת ביחד לטיפול זוגי ופשוט להעזר במטפל/ת לתקשר. תשמעי איך בעלך רואה את הדברים ואת חלוקת המשימות, הוא ישמע אותך ותראו ביחד איך מסדרים את החיים עם פרופורציות.
ממש בשולי הדבריםפשוט אני..
לוקח כסף על הבישול כי... חשמל ומים?
אלה שני הרכיבים הכי זולים בבישול.
החלקים העיקריים זה זמן עבודה וחומרי גלם.
ממש לא הדבר היחיד שמוזר בשרשור...לאחדשה
לא נשמע שזה רק חסדנעמי28
או שהוא מצא חבר שהוא נהנה איתו והוא יכול להתנהג כמו רווק
או ללכת למחוזות רחוקים יותר כמו קשר של ניצול.
הקשר עם המשפחה שלך לא רלוונטי למקרה הספציפי אבל רלוונטי לתקשורת ביניכם, גם איתך אין תקשורת?
לחזור כל הזמן ב3-4 זה לא תקין.
נשמע מוזר קיצונילביטה
נשמעתהילה 3>
שיש כל מיני מורכבויות,
מה שלי בלט זה שאת מדברת עם הרבה אנשים אבל ביניכם שיח כן וקרוב שראוי לבני זוג.
ממליצה לך מאד לא להסתפק בעצה של המקובל, כבודו במקומו מונח. (גם כי יש כל מיני שרלטנים,
וגם כי לא מבינה איך המידע הזה מקדם את המצב)
אלא ללכת לקבל עזרה אמיתית: ללכת יחד שניכם לטיפול זוגי, או לחילופין אם זה לא מצליח ללכת בעצמך לטיפול ולקבל מענה מה לעשות ואיך.
קורה שיש מצבים מורכבים או קשרים בתקשורת.
יש דברים בסיפור שתיארת שיכולים להתפרש בכל מיני אופנים.
בשורה התחתונה לא ניתן להבין דרך הודעה את המצב לאשורו, וודאי שכדאי לנסות לתקן מה שאפשר
(בזוגיות או אצל כל אחד מכם בפני עצמו, זה אף פעם לא רק "הצד השני").
מאחלת לכם שתמצאו שליחים טובים.
לבעלך יש לב רגיש זה טוב בשבילךאדם פרו+
ברור שהוא אמור להפנות אותו אלייך
ובפרט כשאת בהריון
תעצרי אותו לשיחה
ותגיד לו שאת רוצה שהוא יהיה איתך.
בצורה ברורה.
אולי אפילו כדאי לדבר עם רב סביר
לא מקובל וכאלה
רב הלכתי, רב שכונה או מי שיכול להשפיע
ולא לדפדף את המקרה
כי ברור שהסדר עדיפויות הנכון
הוא להיות עם האשה שלו, ובפרט כשהיא בהריון.
זו טעות שיכולה לקרות להרבה, ובפרט כשמגיע אדם
מבוגר, אולי אפילו חולה, ומצווה ענקית לעזור לו.
הכל טוב ואושר לעזור לבן אדם,
ולהאכיל אותו זה מצוה רצינית וטוב שעשית
לפעמים האנשים האלה סבירים
יודעים לא להפריע.
ולפעמים הם חסרי גבולות וטקט או לא מודעים לנזק שהם גורמים, כי נותנים להם את התחושה שבכיף והכל סבבה.
ואולי זה מה שהולך מרגיש שזה דיי בכיף מבחינתי
תפקידך להבהיר לבעלך, שאת מעוניינת ביחס שלו עכשיו, ושיתעדף אותך ביחס ובזמן.
אפשר לעזור לו, אבל מהצד כזה בלי לתת לו
נתח מהזמן, שישים לב.
רפרוף קצר על כל ההודעות שלך כאן...השתדלות !
בכולן את כותבת שאת לא יודעת מה לעשות, את רוצה להתגרש. עוד לפני שהתחתנת איתו! ורגע אחרי החתונה! ושנה אחרי, ושנה וחצי אחרי!
למה את עדיין איתו בכלל? אני שואלת באמת, זה לא שאלה רטורית. לא מכירה אותך.
את יודעת מה את רוצה בחיים? זה נכון הילד וכו'... אבל עדיף ילד שגדל עם הורים שטוב להם בנפרד מאשר ילד שנמצא בבית אחד מפורק ורואה ריבים ותסכולים כל הזמן, ואמא שלא פנויה אליו רגשית כי היא מתעסקת בזה שלא טוב לה בזוגיות.
תעצרי שנייה את הכול. תחשבי על עצמך- טוב לך עכשיו? יהיה לך טוב בשנה הבאה ובעוד כמה שנים? מה יעשה לך טוב? מה את יכולה לעשות שיעשה לך טוב? לא לצפות שאחרים יעשו דברים שאולי ישפיעו עלייך. תשני דברים בעצמך.
אשכרה לכל שרשור פה צריך "בפרקים הקודמים"נעמי28
כל החיים שלנו זהמתלבט34
רק רוצה להאירעוד מעט פסחאחרונה
שיכול להיות שהבעיה היא לאו דווקא באדם הספציפי, אלא שזה דפוס מסוים של הפותחת, חוסר יכולת להתחייב ולהשלים עם הבחירה שלה.
כך שייתכן שהפתרון הוא מציאת בן זוג אחר, אבל ייתכן גם שהפתרון הוא בשינוי פנימי אצלה (לא קראתי את הפרקים הקודמים, רק מה שכתבת כאן).
ויכוח סוער - אוכל קנוי - בבקשה בבקשה תעזרו לי!זקן ושבע ימים
אשתי לא אוהבת לבשל אבל טובה בזה, אמא שלה לעומת זאת שורפת סלט. בקיצור זה לא הצד החזק שלהן. אשתי כל הזמן אומרת שיש ביצה במקרר ואפשר להכין חביתה, ויש ירקות אפשר לחתוך סלט, ולכן לא מבשלת. ואני אומר לה שאני רעב והלוואי והייתי יודע לבשל אוכל, אוכל אמיתי. בישולים. סירים. הבנתם..
בקיצור, חזרנו שבת מההורים שלה, עם מה שמתיימר להיקרא "אוכל", וכל השבוע אני רעב! אומר לה אולי תוכלי להכין משהו, את טובה בזה. היא אומרת לי שיש אוכל מההורים שלה, או שאני אכין חביתה, מצידה לא חסר אוכל.
אז עשיתי מעשה - הלכתי לקנות אוכל מוכן, פיצה שווה, המבורגר טוב, סושי מפנק..
חזרתי ואמרתי לה - זה שלי! אני רעב!
ואז היא נפגעה ממני ממש. אמרה לי שהיא גם עובדת קשה, וגם רעבה, וזה לא בסדר שאני לא חולק איתה. אז אמרתי לה שהיא טוענת שיש מלא אוכל בבית, אז מה פתאום היא מתנפלת על מה שקניתי? לא בקטע של קמצנות , אלא בקטע של אם את בסתר ליבך גם רעבה וגם יודעת שאין באמת מה לאכול ושסלט לא באמת משביע, אז מה את מחכה שאני אקנה אוכל מבחוץ ואז אוכלת לי אותו??
בקיצור - מה דעתכם? האם אני באמת לא בסדר במצב הזה?
הכל עניין של מיומנותדובדבני
נחמץ הלב מהרעב...
בעיני, הכל עניין של מיומנות.
בישול זו מיומנות נרכשת. לא מתחברת לכך שבישול זה צ'יק צ'ק.
עקבו אחר ילדים שמתנסים בפעמים ראשונות לבשל...
אפילו אורז שזה עניין של 10 דקות הכנה באין הדרכה צמודה קשה לקלוט בדיוק באיזה שלב להוסיף את המים ומתי לכבות את הלהבה.
אבל מה? זה עניין של מיומנות.
אני בהמלצה ללכת על תקופת רכישת מיומנות בבישול.
זה ייקח זמן וזה לא יהיה פשוט אבל אח''כ זה משתלם.
קח את זה כאתגר שווה כפי שאמרו קודמי בתגובות.
בהצלחה
נשואים טרייםנשואה127
היי
מתייעצת פה עם אנשים שמן הסתם היו במקום הזה...
תחילת הנישואין, ב"ה מאושרים עד הגג יחד. הבעיה היא שאנחנו ממש ממש מתקשים עם ימי הנידה והריחוק. חשוב לנו מאוד להקפיד ועדיין נופלים במגע ומרגישים אחרי זה רגשות אשם. מה עושים עם זה?
בעיה ידועה וגם הפתרון...זיויק
ככל שהעיקרון הדתי חזק בבית אז זה פחות אופציה, ונשארים עם ה"פיתו בסלו", כלומר יודעים שיגיע ליל הטבילה וזה נשמר עד אז.
לכן השאלה היא כמה ההלכה נוכחת אצלכם בשאיפה הזוגית.
ברור שכל זה לא מזילזול בדחפים וברצונות הטבעיים שזה דבר משמח בפני עצמו וטוב מאד שקיים אצלכם.
קודם כל מזל טוב גדול לחתונההסטורי
שלישית - ללמוד ביחד, לחזור ביחד על ההלכות הללו, שהן חדשות לכם ואולי לא מספיק במודעות ובכלל - ללמוד משהו ביחד מחזק את היחס המשותף שלכם לתורה.
בהצלחה רבה וברכה גדולה בביתכם
בעיה מוכרת ומבורכתשלג דאשתקד
אתם רוצים קשר טוב ומגע וחיבה, וזה מדהים.
מה שצריך לשים לב, זה לשני דברים שפחות קל לראות מהמקום שלכם:
1. ככל שיש יותר מגע אסור ונקיפות מצפון, אתם תחוו את המגע כמשהו שמוביל לתחושות אשם, או שצד א מעיר לצד ב ומנסה למנוע אותו מהחטא. התוצאה היא כמובן בעייתית (ואפילו הרסנית, בטווח הארוך).
2. ככל שיש יותר שמירה, ככה ימי הטהרה הרבה יותר מרגשים ועוצמתיים. שוב, זה מתחיל בקטן אבל ככל שחולף הזמן זה מקבע את ליל הטבילה ובכלל את תקופת הטהרה כזמן של קשר מאוד מרגש ועוצמתי.
עצה פשוטה שלי: זמן הנדה הוא הזמן העי חשוב באמת לבניית הזוגיות, ואם מנהלים אותו נכון, מרוויחים בגדול. תקופת הטהרה, בעיקר כזוג צעיר, גולשת כמעט במישרין למגע וחיבור פיזי וזה מדהים. אבל אם מנהלים נכון את זמן הנדה, בונים את הרובד של קשר בשיחה משותפת, דיבור וסיפור על עצמי. זה מאוד מאוד חשוב, כי תוך כמה שנים שני התחומים האלה יהיו פחות לחוצים לכם, וככל ששניהם ייבנו טוב (מגע נעים מתוך קרבה ולא מתוך תחושות אשם, לצד שיחה נעימה ומקרבת) - צלחתם את החלק הכי בסיסי בזוגיות, ואתם במועדון הטוב של אלו שבונים את עצמם.
כדי ליישם את זה, תפנימו ביחד כמה חשוב גם זמן בלי מגע פיזי ואיך כדאי לנהל אותו בחכמה. תחשבו להעמיס על ימי הנדה שלכם מפגשים של שיח וקרבה שמצד שני לא מאפשרים ככ מגע. יותר יציאות בערב להליכה משותפת, לרכז אז נסיעות להורים ולאירועים וכדו'.
אני חושב שאתם נמצאים בשלב מרגש ויש לכם את הכלים לפתח זוגיות מהממת. מכיר הרבה אנשים שהיו שמחים לחזור לתקופה הזו ולעשות את זה שוב, בצורה נבונה ובונה.
מלא הצלחה יקרים!
ומזל טוב 🍷
תגידו כל בוקר תודה על המקום שלכםמשה
פתרונות טכניים כבר כתבו לפניי טוב ממני.
המון מזל טוב וברכה בע"ה!לאחדשה
קודם כל הכל תקין אצלכם ואתם לגמרי נורמליים ומצויינים ברוך השם.
זו מתנה וברכה גדולה, המשיכה הבלתי ניתנת למעצור הזו...
מבחינת עזרה טכנית- צעדי תינוק.
כל פעם להחליט על משהו קטן, לא ישר הכל או כלום כי זה קשה.
כל פעם שאתם מצליחים לשמור על הריחוק- לשמוח בזה.
אולי לעזור לעצמכם, לא להיות יחד המון זמן במצב של קרבה,
לצאת יחד למקומות ציבוריים אולי אפילו ליד אנשים אם ממש ממש קשה,
וכמובן להתפלל על זה להשם...
לשים לעצכם גבולוצ קטנים יותר- מה אתם בטוח לא עושים. צעדים קטנים. זה לא המקום לפרט אם באלך בפרטי בשמחה רבה...
מרגש לשמוע את זה,באמת.. מתיקות
רק אומרת שמפעם לפעם זה נהיה יותר קלאמונה :)
הפעמים הראשונות היו לנו סיוט ממש
אבל באמת מפעם לפעם זה נהיה יותר טוב ב"ה
ושנה-שנה וחצי אחרי החתונה זה היה לנו הבדל של שמיים וארץ מהחודשים הראשונים...
שולחת חיבוק, בע"ה שה' ישלח לכם כוחות לניסיון הזה, ואם זה מעודד- בע"ה זה ילך וישתפר...;)
זה עניין של החלטהרקלתשוהנ
ברור שקשה מאד מאד. ברוווור.
אבל זה עניין של החלטה, שרק אתם יכולים לקבל לעצמכם. יחד.
מה שהקל עלינו זה לצאת מהבית יחד כמה שיותר.
לדעתי צריך לסייגשלג דאשתקד
שאין הכוונה שכל היום תשהו בחברת אנשים, כמו להתארח הרבה אצל ההורים וכדו. זה יהרוס לכם את הכיף של הביחד.
אני הייתי ממליץ לטייל ברחוב או בקניון וכדו, שיש אנשים אז המגע תמיד עדין (או לא קיים - עניין של הנורמות שלכם), או לנסוע למקומות ואירועים אבל יש לכם את הביחד של הדרך לשם ברכב וכדו.
מאוד חשוב להתרגל להנות מלשבת לפטפט ולספר על עצמינו ולשתף ביחד, בלי אנשים נוספים ובלי יותר מדי מגע. זה הרגל מאוד כדאי להמשך הזוגיות (יש גם רובד של להעמיק את השיח המשותף, אבל זה לא נשאל כאן ולא כאן המקום לדבר על זה).
מציע לדייקהסטוריאחרונה
באמת יכול להועיל חלק מהזמן לצאת מהבית, מסכים שזו עצה טובה לחלק מהזמן או אפילו להרבה זמן, למי שבאמת לא מסוגל.
אבל, חשוב מאוד באופן כללי לשלוט בעצמנו וחשוב באופן ספציפי שתהיה זוגיות עמוקה ואוהבת גם בלי המגע. לא אומר בהכרח שהייתי מנדב לזה בלי שהתרה חייבה, אבל אחרי שיש את המצווה והאיסור - כדאי לקחת זאת כהזדמנות להעמקה.
הזדמנות לברר שהקשר שלנו הוא קודם כל קשר של נשמות, מתוך כך קשר של אנשים שיש להם ערכים משותפים ועולם ידע משמעותי ועשיר. מתוך כל הקומות הללו ועל גביהן מגיעה, בזמנים המתאימים, גם הקומה החשובה של המגע- שהיא מאוד מיוחד ונעימה ומביאה את היחד שלנו לקומות מדהימות. אבל היחד קיים הרבה לפני המגע.
כמדומני שאצלינו כזוג צעיר (אי אז...), הרבה מהשיחות הארוכות שביססו את היחד התודעתי שלנו - היו דווקא בשבתות שהיינו לבד בבית ואסורים.
מחזקים ומתחזקים יחד במהות מצוות טהרת המשפחהנגמרו לי השמות
ובמהות שמירת התורה והמצוות כולה.
ובפן הפרקטי, אכן מנסים קודם כל להיות בזה *יחד* מתוך הבנה שזה מה שאנו בוחרים וכי זה מה שחשוב לנו,
ומתוך החיזוק הזה כל אחד לעצמו וגם לשני/ה לעשות בפועל דברים שיעזרו - כגון דיני ההרחקות שבאים בדיוק כדי לשים את הגדרות הללו.
כתבו עוד על הפן הפרקטי ומצטרפת לכל דברי החוכמה שנאמרו כאן,
ורוצה גם להוסיף על הפן הרעיוני וההבנתי של הדברים בהרחבה:
בהחלט הזמנים השונים במעגלי החיים (כדוגמת הזמן שאסורים) מזמנים לנו הזדמנות מופלאה ללמוד ולהעמיק בכך יחד, ולגדול בתור הזוג שאנחנו לעוד ועוד רבדים עמוקים.
זו ממש עבודת חיים.
בהחלט אפשרות של עבודה על רמת קירבה נפשית-רגשית בעוצמה גבוהה בזמנים אלו יכולה לתרום,
גם התכנסות והתמקדות אישית חשובים בפני עצמם
ולשניהם יש מקום, הכל תלוי באיזון העדין והנכון לכם כיחידים וכזוג.
ויש גם נקודה שחוזרת על עצמה הרבה פעמים בתקופה הזו, שהיא נקודת הרגשת הבדידות בזמנים אלו שאסורים. כתבתי עליה בהרחבה בעבר ומצרפת את הדברים גם כאן:
לפעמים עולה אצל האישה, ואולי גם אצל האיש, מן תחושה של "בדידות" כאשר אסורים.
וזו אכן נקודה מאוד עמוקה שלדעתי יושבת איפשהו שם-בנבכי הנפש של הרבה מאוד נשים (וגם גברים) בזמן שאסורים.
וזה ממש לא סתם.
הרי יש שפה שלמה של אהבה (בין היתר, יש 8 שפות של אהבה) שהיא שפת המגע -
שבעצם מי ש"מדבר" בה - אומר ע"י כל סוג של מגע - חיבוק, נשיקה, ליטוף, יחסי אישות וכו' - אומר ע"י כך "אני אוהב/ת אותך"
וגם מרגיש אהוב/ה ע"י מגע שנותנים לו/לה.
עכשיו,
בתקופה שאסורים,
ועוד אחרי החיבור הגדול שהיה שמותרים,
ועוד אחרי הרבה זמן שהייתם מותרים -
פתאום נלקחה מכם השפה הזו!
משניכם!
אז גם בעלך - זה קשה לו
כי הוא אוהב אותך
ורוצה להגיד את זה
להגיד את זה גם במגע
והוא לא יכול!!!
ואת, אוהבת אותו כל כך
ורוצה להיות קרובה אליו
אבל לא יכולה לומר לו זאת בשפת המגע!
ואז מה קורה?
למי שממש קשה, כי הוא ממש "ספץ'"- ממש מדבר חזק ורהוט בשפה הזו של האהבה - הוא לגמרי מרגיש כמו נכה חלילה שלקחו לו את הקביים והוא לא יכול ללכת... כאילו איבר ממשי מתוכו חסר...
ואז מתוך קושי הוא ממש מרגיש חסר אונים!
ומהחוסר אונים הזה באמת לפעמים נוצר ריחוק גם ברגש/בנפש -
*כי* כל כך אוהבים
*כי* כל כך קשה בלי המגע
ולעיתים אפילו מעדיפים "להתרחק" לגמרי כדי שלא יהיה קשה מדי עד בלתי אפשרי
וגם כדי לא ליפול.
השורש החיובי של זה כמובן מראה עד כמה אהבה ענקית וקירבה ענקית *כן* יש ביניכם!
שעד כדי כך אתם מפחדים לא ליפול מרוב שהתשוקה והאהבה ביניכם חזקה!
שעד כדי כך אתם מרגישים חסרי אונים בלי יכולת המגע הזו
שעד כדי כך לפעמים הנפש ומנגנוני ההגנה מעדיפים להתרחק כי פשוט לא יכולים ככה בלי המגע!
אם מבינים את השורש של זה,
את המקום ממנו הכל קורה -
זה מאוד יכול להרגיע את הנפש.
כי דווקא כאשר אסורים יכול לעלות רצון יותר חזק לקירבה נפשית ומילולית
אך לעיתים מרגישים, כמו שפירטתי קודם, בדיוק להיפך
ואז התסכול גדול שבעתיים
גם אין שפת המגע
וגם אין את שפת המילים
אז כאילו מה? אז מה כן יש?
מה? כל מה שאנחנו זה רק מגע?
מה, למה אנחנו כ"כ רחוקים?
מה, הוא כבר לא אוהב אותי?
מה, הוא רק רוצה אותי כשמותר לגעת? ואני אותו?
מה יש לנו?!
אז על כל השאלות האלה לענות - ממש ממש לא!
יש ביניכם קשר שלם!
אהבה שלמה ואמיתית
אתם פשוט אנושיים!
פשוט לקחו לכם שפה! קביים, איבר, פה, יכולת התבטאות!
והריחוק הוא לא אמיתי אלא רק כמו מסכה לתסכול וחוסר האונים שהנפש מרגישה *כי* היא רוצה להיות כל כך קרובה!
עכשיו זה חשוב חשוב חשוב
אני כותבת את זה לך, לעצמי, לכולן
וכ"כ למה?
כי דווקא בימים האלו,
הימים שאיש ואישתו אסורים,
הם ימים שחלילה "מועדים לפורענות".
הכוונה שחלילה חלילה בגלל אותה הרגשה בנפש
אותו איש
או אותה אישה
יכולים "להאמין" ו"ללכת שבי" אחרי הרגש המתעתע והשקרי הזה של ה"ריחוק" לכאורה
ולחשוב שהאישה שלהם/האיש שלהן רחוק מהם
ואז זה כר פורה לחלילה ריחוק אמיתי
ע"י קשרים אסורים ל"ע
או מריבות
ויכוחים
צעקות
חוסר הבנה
רצון למלא את ה"חלל" הזה בהתכתבויות או דיבור עם גבר אחר חלילה,
או לצחוק ממישהו אחר חלילה,
או כל דבר שמכניס גורם זר בקשר המקודש בינינו
וכל דבר שהוא לא מקרב בינינו אלא מרחיק
כיוון שאין ואקום בעולם.
איפה שלא נכניס את הטוב - ישר יש בור פעור לרע.
וישר צריך למלא אותו!
כמו שכתוב בתורה "הבור ריק"
ומפרש רש"י מים אין בו
אבל נחשים ועקרבים יש בו!
ז"א, אם אין את הקירבה
אז חלילה הפוטנציאל לרע ולריחוק עוד יותר גדול!
וצריך להיזהר שבעתיים!
צריך ל"סור מרע" שבעתיים!
ואז "לעשות טוב" שבעתיים
לא לדבר עם מישהו שאסור (תמיד כמובן!)
לא לריב מריבות מכוערות
להמשיך להבין אחד את השני
כן להסתכל בעיניים (אם מתאים לכם, אני חושבת שזה חשוב)
כן לצאת יחד דווקא כשאסורים לבילוי רק בלי מגע
כן ליצור זמן ומרחב לזוגיות - זמן, פניות ומקום לזוגיות,
כן לדבר על הדברים
כן לומר במילים "אני אוהבת אותך"
או בפתקים
או מחוות
או חיוך
כן להתמלא במה שכן יש
במה שכן היה
להיזכר בזה
לזכור את זה
להפנים את זה
להסניף את זה עמוק לתוכנו
ובשאר הזמן?
בשאר הזמן להבין את המקום בנפש של זה.
ולשחרר.
להרפות.
ככה זה.
אי אפשר תמיד מושלם.
אז להכניס גם דברים טובים *אחרים* אבל שיהיו *טובים*
זמן למרחב *האישי* של כל אחת ואחד מאיתנו
זמן יותר לפיתוח תחביבים
זמן יותר ליציאות עם אחות/חברה/אמא/אחר
זמן יותר לפתח דברים בעצמך ובעולם האישי שלי ולהשקיע בזה יותר
זמן יותר לבקר הורים ומשפחה
זמן יותר לישון
זמן יותר לראות סדרות אולי, או כל דברים שאוהבים וזה דורש רק אחד ולא זוג
וכמובן גם אישך אותו דבר - יקדיש את הזמן להתמלא ב*אני* שלו
זמן יותר לעצמו
לעבודה/לימוד תורה
לחברים
ליציאות עם משפחה וחברים
לפיתוח עצמו ותחביבים שלו ויצירתיות שלו
ואז
כאשר המקום של זה בנפש קצת נרגע
אפשר לאט לאט לראות גם את הברכה בזה -
שזה באמת באמת מאםפשר גם זמן לגדול בתור יחידם ולא רק בתור זוג,
ואז אותם שני היחידים האלה יגיעו לטבילה ולמפגש המחודש עוד יותר מלאים
עוד יותר שמחים
עוד יותר *הם*
ומתוך המקום האישי השלם הזה - גם הזוגיות תהיה שלמה יותר
כי כאשר כל אחד מרגיש *עם עצמו* ועם *עצמה* טוב ושלם - הזוגיות היא הראשונה להרוויח מכך! (וגם להיפך כמובן!)
ואז יש גם את הגעגוע
והציפייה
והכמיהה
והתשוקה
ואת החיבור המחודש שהוא ממש יכול להיות עם פרפרים בבטן ממש כמו ואפילו עוד יותר מיום החופה!
ולהכניס עוד עומק וגיוון וטוב שלם בתוך המרחב הזוגי שלכם בתחום האישות ובכל התחומים.
אני קוראת לזה (לתקופה שאסורים) "שעת האפס"
שכאילו אנחנו, הנפש שלנו, כמו שעון,
שצריך מדי פעם להתאפס
לאפס אותו.
כי אם לא הוא משתגע ולא מראה את השעה הנכונה
אבל כאשר מאפסים אותו
ונותנים לו את היחס הראוי לו - הוא ימשיך להתאפס על עצמו ולהרואת את השעה הנכונה
ממש "אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ" -
שיש כמו שטח אפור כזה שהוא הזמן שאסורים בו, תקופת הריחוק בנידה,
שמה שיכול לתרום ולעזור לאפס אותו זה מה שכתבתי קודם - להכניס טוב ולא רע,
למשל סרט, שיר שכותבים או שרים עליכם עם תמונות שלכם מכל הזמנים, ממש להקדיש באופן *אקטיבי* זמן ב"להעיר ולעורר" את האהבה עד שתחפץ בזמן הזה שזה דורש יותר אנרגיה,
אז כן, לעשות קליפ מכל הסרטונים והתמונות שלכם,
לדבר על הילדים החמודים
להקדיש יותר זמן לילדים החמודים
לשמוע שירים שמקרבים ומחזקים
לרקוד
לראות סרט שיכול לקרב (לאו דווקא ביחד, הכוונה לקרבב את הלב שלכן בנפרד לשני ולתחושת הקירבה)
בילוי יזום יחד
שיחה טובה
מבט בעיניים א ר ו ך
ממש להעיר את הקירבה הזו
כמו שעון מעורר
ואז,
במקום ללכת ולהיות בשטח האפור - שיכול לזמן את כל הרע והריחוק והדברים הרעים חלילה שפירטתי למעלה -
ללכת לשטח הלבן, או הורוד - ששם הכל טוב, ומקרב, ונכון, ואמיתי ולא מזויף, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.
למשל להוסיף עוד פגישה עם אחות
עם חברה
לצאת לאוויר עם מוזיקה
לישון
להסניף את הילדים
להתפלל על זה ולהתפלל בכלל
להתחזק
לראות סרט טוב
לראות תמונה שלכם יחד
ליצור משהו
לעזור למישהו - בטוב
ממש להתכוונן לזה!
לדבר את זה.
לשהות לבקש מהשם את זה.
במילים פשוטות.
כל יום.
ואם קשה אז יותר חזק לבקש.
ותמיד תמיד לחשוב
מהי מטרת העל שלי? למשל זוגיות טובה לנצח ובית שלם ושמח לנצח -
אז מה מקרב אותי למטרת העל הזו שלי?
ומה מרחיק אותי ממטרת העל הזו שלי?
וכ-ל מה שמקרב אותי למטרה - לעשות!
וכ-ל מה שמרחיק אותי מהמטרה - להתרחק!
ב"הצלחה רבה, מאחלת לכם שתזכו לצמוח ולמצוא המון מתנות דווקא בתוך התקופות שאסורים, ומתוכן להעמיק ולשמוח עוד יותר גם בתקופות שמותרים 🙏🌹
יש מטפלים בקהל?חוזר
אשמח אם תוכלו אפילו לתייג אנשים מהפורום שעוסקים במקצוע. תודה
אני מטפלת, פסיכולוגיתמתיכון ועד מעון
מטפלים באיזה תחום אתה מחפש?לאחדשה
כל תחום, אני רוצה להבין משהו על המקצוע הזהחוזר
אז תשאל את שאלתך ומי שיהיה לו מה לענות יענההסטורי
מחילה, עניתי לך אתמול (לא גילית סוד, זה ידוע בפורום) כי הייתי בטוח שמי שבפורום נשואים מחפש מטפל - מחפש לעצמו מטפל זוגי. אבל אם אתה בסה"כ רוצה לברר משהו כללי - אין צורך לאסוף כאן מידע.
טוב, אבל בפומבי בטח לא יענו... אנסהחוזר
מה ההכשרה שלכם?
כמה שנים אתם במקצוע?
מה היקף העבודה?
על זה בוודאי לא יענו ואני גם לא באמת מבין מה אתההסטורי
מנסה להשיג.
המושג 'מטפלים' הוא עולם מאוד רחב והתשובה לשאלותיך תהיה שונה מאוד מאחד לשני. אם אתה רוצה ללכת למישהו לטיפול, הגיוני לשאול אותו את השאלות הללו באופן אישי, אבל לא חושב שדרך הפורום.
מזל שלא שאלתעוד מעט פסחאחרונה
גם מה גובה המשכורת וכמה יש להם ביו''ש.
המטרה שלך לא ברורה, (ואם כבר נראית כחשודה) ולכן אין רצון לעזור לך.
אתה שוקל ללכת לטיפול? אתה שוקל ללמוד טיפול? או שאתה סתם רוצה להסביר שהכל חארטה?
תסביר מה אתה צריך, תקבל תשובות למה שאתה צריך.