עשיתי שיחה באקראי עם אמא שלי על הנושא והיא אמרה לי שאבא שלי כל הזמן חופר לה לשכנע אותי לעשות הפסקות גדולות יותר. האמת הייתי בהלם. מה אתם נכנסים לי לרחם? התגובה שלי הייתה קשה ביותר והיא הייתה בהלם מזה שאנחנו לא רוצים הפסקות גדולות וצעקה עלי שיש לי תינוקת ממש קטנה עדיין ו"מה את משוגעת?"
איך זה אצלכן?
וואלה חשבתי שהם שמחים מזה שיש נכדים, זה לא שעוזרים לי יותר מדי בכספים או תשלומים, או שומרים על הילדים, הם סבא וסבתא של פעם ב אז מה הסיפור?
אמרה שרואה כמה אני עובדת קשה ועייפה. אבל זה לגמרי החלטה שלי ושל בעלי לא ככה?
ונתתי לה כמה דוגמאות על נשים שמכירה עם קשיים וכמה היא צריכה להעריך כל נכד. אמרה נכון אבל בכל זאת.
