אני עובדת במשרד מס' שעות בשבוע. זה יוצא בפועל שאני מגיעה בין יום וחצי ליומיים תלוי כמה עובדת מהבית.
אני נמצאת פה כבר שנה וזאת שנה שלא הייתה לי כיפית, העבודה היא נטו בשביל הכסף כי אני סטודנטית ואני לא מרגישה שהיא מפתחת איתי או מעשירה אותי, לא התחברתי לצוות בכלל ואני קמה בבוקר ומאחרת כמה שאפשר חיוצאת מוקדם כמה שאפשר כי אני פשוט לא נהנת שם (צוות רק של בנות) הקשר עם הבוסית הישירה שלי הוא טוב וכשהחא שאלה אם אני ממשיכה או לא בהתלבטות העיקרית הייתה בגלל הכסף.
זה לא מכניס המון אבל מספיק בשביל שלא ארצה לעזוב ואני לא מצליחה בכלל לחשוב איפה לחפש מקום עבודה שייקח אותי ליום 1 (בגלל המערכת השנה שהשתנה יש לי יום פנוי אחד בשבוע)
אמרתי לה שאם ארגיש עומס בחיים אני אודיע לה כמה שבועות לפני ואעזוב את התפקיד אבל בינתיים ממשיכה כרגיל עם קצת יותר שעות מהבית כדי להגיע למכסה.
אבל אני ממש מרגישה שהמקום הזה מרוקן אותי מאנרגיות, אני יוצאת משם כבויה וגם אין כל כך הרבה עבודה ככה שיוצא שרוב הזמן אני מבזבזת בטלפון, חשבתי לנצל את הזמן למטלות אבל לא מצליחה להתרכז שם.
בקיצור מעניין אותי מה הייתן עושות אם הייתן בסיטואציה כזאת. בלי קשר לעומס רק בקשר לתחושות שיש ביחס למקום ואיך זה גורם לי להרגיש האם הייתן נשארות כי זה מה יש וצריך להביא כסף הביתה או עוזבות כי אתן לא שלמות במקום שלכן
חשוב לי לציין שגם עזיבה מלחיצה אותי כי אני לא רוצה לשבת כל היום בבית ולבזבז שוב את הזמן בטלפון, אני מרגישה שאני נוטה להתמכרות וזה גם ככה קשה לי אבל גם בעבודה זה ככה אז אני מבולבלת.
בקיצור אשמח לשמוע את דעתכם תודה למי שקרא. עד כאן





