הכאב שאת חווה נשמע עצום

והעולם שהקב"ה ברא אינו עולם שיוויוני , ולא בעל מימדי צדק בעין אנושית , אלא לפי גדרים אלוקיחם

והעיקר אינו העולם הזה שהוא כמעין פרוזדור 

אלא חיי נצח והעולם הבא,

להיות אישה עצובה ונבלעת בתוך הזנחה רבת שנים ויחס מנוכר ופוגעני

זה לא בסדר, אם באמת המצב הוא כל כך כואב ובלתי ניתן לתיקון

ולא מתאים לך להשאר בנישואים כאלה, יש לך ברירה והיא אחת גירושין

אם את עדין רואה סיכוי 

אז ברור שאת צריכה ללכת לכל טיפול פסיכולוגית וכו'.. כדי לנסות לקדם , ואז תקחי החלטות בצורה שקולה

אבל לא משנה מה,

ילדים והקושי של גירושין כלפיהם

לא מתיר לך להיות בקשר עם גבר זר בתור אישה נשואה

זה בגדר הרג ואל יעבור

את מרחמת על ילדיך, שהיו ילדים להורים גרושים

אז שתדעי שהקב"ה הוא זה שמנהל את העולם ויודע מה נכון לכל נשמה ונותן לה כלים 

אז אל תרחמי שהיו לילדיך הורים גרושים הרבה יותר חמור שתהיה להם אמא שחס ושלום יכולה להיות בגדר נוא....

א. אם היית עם הגבר הזה בקשר מ. יש בזה בעיה הלכתית שלא תוכלי להינשא לו , יבואו רבנים וידעו לדייק אבל צריך לקחת את זה בחשבון

ב. אם מבחינתך אין היתכנות לזוגיות בנישואין ומוצו כל יכולת הטיפול , ואת לא מכונה לחיות בלי הווי של זוגיות, תקומי ותתגרשי. לחטוא בסתר , כדי שישאר לילדים בית זה עוול גדול יותר.

ג. התורה נתנה לך אופציות ולכל אופציה החסרונות שלה , אבל דבר אחד ברור 

שלעבור על אחד מ3 מצוות החמורות בתורה , זה דבר שאין לו מקום אפילו מחשבתית .

וכל מה שכתבתי לא סותר , שיש מלא כאב וצער בדברייך 

שבאמת עברת דברים לא פשוטים

אבל כמו שחזקיה המלך פחד להביא ילדים כי ראה בנבואה שילדיו ירדו לתרבות ראה ולכן לא נשא אישה, וה' העניש אותו על זה , ואמר לו שלא תפקידו לעשות מעשים לפי חששות עתידיות, אלא מה שמצופה ממנו עכשיו 

גם את צריכה להניח בצד את הדאגה והמסירות לילדים בדמות להשאר להם קורת גג משותפת

ולדעת שזה חששות מדברים עתידים

ולהשקיע במה שמצופה ממך, ומה שמצופה ממך בתור אישה נשואה שרוצה חיים אחרים זה או לתקן את שקיים , או להתגרש והלקיים חיים אחרים.

ואת נשמעת אמא מסורה ואכפתית , אז בכלל חושבת 

שבסופו של דבר גם בעולם הגשמי שלנו , 

ההתנהלות הזו מחוץ לחיי הנישואים גובה מחיר

גם אם לא תספרי כלום יהיה לזה משקל...

האם הלכת ליעוץ זוגי 

ואם הלכתם ולא עזר ניסתם כמה מקומות כמה שיטות?

בכל מקרה במצב הנוכחי , לא הייתי מוותרת על טיפול בשבילך 

שיתן לך כוח להיטיב עם עצמך ולהעצים כל דבר שיכול להיות לך לדלק

אל תוותרי על עצמך.....

וכל עוד הנר דולק אפשר עוד לתקן....

יש חיים שאינם חיים.

הקב"ה התווה לנו את דרך הישר.

אם ישנן עבירות שהקב"ה אומר עליהן: יהרג ואל יעבור!

הוא באמת אומר לנו - ילדים יקרים שלי, ערך החיים הוא כ"כ כ"כ יקר ומשמעותי ועליון ביהדות, אז אם יש 3 עבירות שאם אדם עושה אותן - הקב"ה אומר שעדיף לו יהרג ולא יעבור אותן - ניתן לראות את החשיבות העצומה של כך.

וגילוי עריות, ובגידה, היא אחת משלושת העבירות שיהרג ובל יעבור.

ואילו חיים יש לילדים כך?

שהוריהם אומנם לא גרושים, אבל אימם מנהלת קשר אחר?

אני בכוונה כותבת בצורה הכי ברורה שיש. כי אין כאן שום שום לגיטימציה למעשה אסור, ושום אפשרות גם של חיים טובים כך. בטח לא לילדים.

מה הבת שלך עלולה ללמוד מהצעד הזה?

שאם בעתיד היא חלילה תהיה בנישואים אומללים - היא לא תקום ותעזוב? היא תישאר בכל מחיר? גם במחיר זה שהיא מוחקת את עצמה? שתנהל קשר אסור?

מה הבן שלך עלול ללמוד מהצעד הזה?

מה הילדים לומדים מכך לא רק בעולם הזה, אלא גם אחרי 120 ויותר בבריאות - כאשר יגיעו לעולם האמת וידעו הכל הכל?

זה באמת לימוד שאנו רוצים להעביר להם?

לוותר על עצמנו? להישאר בכל מחיר?

לוותר על החיים?

לבגוד?

לחיות בצורה של חוסר אמון?

לחיות חיים כפולים?

לימוד ש: אבא שלכם לא טוב לי ולא מטיב איתי, אז אני מנהלת קשר במקביל עם גבר אחר?

זה באמת עדיף להם מגירושים?

ממקום שהם יודעים שאבא ואמא אוהבים אותם תמיד תמיד, אבל לא הצליחו להסתדר יחד בטוב,

שניסו, שנלחמו, הו הו כמה נלחמו... אבל הבינו שאם עשינו כל כל מה שאפשר ועדיין זה לא עזר - יש פתרון! אפשר להיפרד ולהתגרש!

אפשר לבנות חיים חדשים!

אפשר להגיע לאהבה אמיתית ושלמה!

בהיתר, בשמחה, באהבה

עם לימוד חשוב ומודל ודוגמא גם לילדים.

שאם משהו לא מצליח - מנסים, מתמודדים, עושים הכל - ואם מבינים שכלו כל הקיצין - מתגרשים. ובונים חיים חדשים.

חיים שנשארים יחד רק על הנייר,

שאומנם תחת אותה קורת גג, אבל אמא מרגישה שהיא כ"כ מאסה באבא, שהיא מנהלת קשר אהבה עם גבר אחר - הם בשום צורה לא חיים יותר טובים לילדים, ובעיניי גם לא לאף אחד מהנפשות הפועלות.

ואם כך הורה הקב"ה אז זו האמת הבלעדית בעיניי.

גירושין לא אסורים בתורה, בעוד בגידות, ניאוף, גילוי עריות והיתר - בהחלט בהחלט כן.

ואם בעלך לא רוצה להתגרש - הכיוון שאת צריכה לכוון אליו את כל 100% האנרגיות שלך - הוא למצוא איש מקצוע שמבין גם במצבים כאלה איך מתגרשים כאשר הצד השני עושה בעיות!

ויש אנשי מקצוע כאלה, צריך לחפש ולמצוא טוב.

קוראת ל@ruthi שבטוח מבינה בזה ואולי תוכל לעזור לך.

לעזור לך לסיים את זה בטוב.

לעזור לך ולתת לך ליווי וכלים מה עושים אם רוצים להתגרש, ניסינו הכל, ובן הזוג לא מוכן או עושה בעיות וכן הלאה...

וזה הכיוון היחיד כרגע.

לא ניהול קשר אסור.

אלא אם גירושין זו הדרך היחידה - אז לפעול לשם. ואם יש בעיות מבן הזוג - להיעזר ולהיתמך באנשי מקצוע ובכל מי שיכול לעזור גם בכך. וזה קיים. ב"ה יש שליחים נפלאים לקב"ה.

מאחלת לכולכם חיים שלמים טובים ואמיתיים, בנחת ובהיתר, ברוגע בשמחה ובאהבה.

*זה* מה שמגיע לכל אדם. רק בדרך הזו.

תגובה נכונה, מכילה, מבינה, ולא שופטת, וגם לא נותת לגיטימציה לחטאים ועבירות.

אז ניסחתי:

לשימושכם בפעם הבאה כשמישהו בא עם לב שבור וכואב.

 

שלום לך
מאוד כואב לשמוע על המצב שלכם בזוגיות

זה בטח קורע את הלב
בטח לא לזה התכוונתם כשהתחתנתם
בטח שהייתם רוצים שלום בית
אבל הלב שלך שבור.
הלב מה עושים עם הלב השבור.

רק זכיר בזהירות את מה שאת בטח כבר יודעת
את בטח מלאה במצפון על המעשים שלך
את בטח מלקה את עצמך לבד
כי הרי ידוע שלאנשים יש ביקורת עצמית ממילא.
בטח את כל הזמן בוכה.
בטח את נקרעת בין הרצון להיות נאמנה לבית לבעלך ולילדים
לבין שנים של פגיעה.
לבין הרצון להרגיש נאהבת
אהובה. רצויה.

אז רק אזכיר שכתוב בעשרת הדיברות: לא תנאף

אבל את בטח כבר יודעת

בכלל כל התגובה שלי היא מתוך ענווה גמורה
כי אני בעצמי לא הייתי בניסיון כזה
ומי יודע אם אני הייתי בנסיון כזה אולי הייתי יורדת לדיוטה תחתונה
אולי בכלל הייתי במט שערי טומאה
שגם פוסט בפורום לא היה לי רצון לכתוב.
אז מתוך כאב על כך שזה מה שקורה אצלכם בבית
בית נאמן בישראל
בית שרצה לפחות להיות נאמן
אבל מה לעשות שיש אנשים שלא מבינים איזה נזקים עם עושים עם ההתעללות הנפשית שהם עושים
ונכון הם לא אשמים.
זה החינוך שהם קיבלו.
אבל בסוף זה הלב.
הלב השבור.
ולא רצון לחטוא.

ואל תביאני לידי נסיון
לא רוצה לשפוט.
רק מאחלת לך את כל הטוב שבעולם
והמון שמחה בלב.

הנה זו תגובה ראויה! אני ניסחתי

הוידוי והקבלה לעתיד זה אחרי הכרת החטא והחרטה.

זה מה שאמרתי.

ובכל זאת אתה לפחות מנסה.

עצם זה שאתה לא עושה את זה שוב, זה עיקר התשובה.

החרטה לא צריכה להיות על פרטי החטא אלא על זה שהמרת צווי ה'.

גם אם אכלתי חזיר, היה לי טעים, הפסקתי ויש לי חשק לעוד, אני יכולה להביע חרטה שיש אדון לעולם, שקבע חוקים ואני בטיפשותי וחשקיי שעדיין קיימים המרתי את פיו.

אתה גם אמור להצטער

אבל בחרת אחרת

אולי עכשיו אפשר גם לבחור לשחרר את בקשת המחילה

ואולי בכלל להתמקד בבחירה ולא באמור

ויותר מכך, האם היה מפני שלהבנתך ייעקר משהו מן התורה?

אני בעוונות מניח שעשיתי דברים רבים מתיאבון, ומיעוט שבמיעוט מכעס ומהכעסה (למשל, אם משהו היה קשה באופן קיצוני בשבת, הגם שלא באמת נצרך, ועניין כזה הוא עבורי בנדיר, וודאי שלא נסעתי פתאום בשבת לבלות בחוף ים רחוק). גם אם פעם קמתי ממקום סעודה ולא בירכתי - אפילו יעבור הרהור שהיה זה בהתרסה כלפי מטבע שטבעו חכמינו מכוחם לתקן ולפסוק, ולא רק מתיאבון וגרגרנות זמן שלא היה זה נוח להתעכב ולהודות על שנותן לחם לכל בשר - אינני חושב שהגעתי לחשוב שאין כל ממש בציווי ובאורח החיים (ובטור אורח חיים).

אני אישית חושב, בצניעות רבה, שאם כל המניעים לקשיות העורף או הנפש הם לתיאבון ואפילו להכעיס, אך לא מפני שעוקרים את שורש ומקור אמונתנו הפנימית, האוהבת, הנכזבת לעתים, אך שלעולם לא תינטש, זוהי - באיזה אופן חסידי ברדיטשובי - סנגוריא גדולה ונקודת אור בחושך. כי בכלל להיות יהודי שעוד מתחבט בזה, שנפשו כועסת אך לא נפרדת ואולי עם כל זה שוקקת, הרי זה בכלל סגולת ישראל וחלק ממעל, גריעותא ומעליותא משמשים בעירבוביא, ועדיין מכל זאת מתגדל ומתקדש שמיה רבא.

מה אתה מבקש מאיתנו לרחם עליך.

תפנים שיש מלך לעולם.

הרב יעקב חזן ז"ל:

אבל מצטער על כך שאתה לא מצטער, וגם זה יקר מאוד בעיני האלוקים לכאורה

אין פה תשובה.

בעצם אתה מצטער על כך שאלוקים שולט בעולם.

והחליט לאסור דברים מסויימים.

זה "אני מצטער שאני לא קובע מה מותר ומה אסור.

אלא אתה מלך העולם."

מה הקטע דקה לפני שממליכים את הקב"ה

ומבהירים שאנחנו נאמנים לדרך שלו.

גם אם קשה. וגם אם לא תמיד מצליחים.

להביע דעות הפוכות.

עדיף על כלום

אני לעולם לא אצטער על חטאים.

איפה כל מה שלמדנו על חרטה?? וידוי?? וקבלה לעתיד??

עזוב את זה שהוא מפרסם שעבר על רצון ה'

הפוך בדיוק. צריך להתבייש.

וגם אם עושים עבירה. לא להראות את זה לכולם.

ולא לפרסם. גם אם קיים יצר הרע שלא יכול לכבוש אותו.

אמר ר' עילאי הזקן:

ילבש שחורים ויתעטף שחורים.

לילך למקום שאין מכירים אותו.

ואל יחלל שם שמים.

📚 עין יעקב — 3/9/2026

ּא בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא דִּכְתִיב. דְּאָמַר מַר: חֲמוּרָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בָּהּ, כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. עוּלָא אָמַר: כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, הֻתְּרָה לוֹ. 'הֻתְּרָה לוֹ', סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר וְאַל יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם [בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כ) "וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים: אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ, [וְאַחַר] אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ". אָמַר רַבִּי אִלָעִאי הַזָּקֵן: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים וְיִתְכַּסֶּה שְׁחוֹרִים, וְיַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא. אֵינִי? וְהָתַּנְיָא: כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, מָה הִיא? רַבָּה אוֹמֵר: זֶה הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת. רַב יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר. לָא קַשְׁיָא, הָא, דְּמָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ, וְהָא, דְּלָא מָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ]. כז תְּנָן הָתָם: אֵין מַקִּיפִין בְּחִלּוּל הַשֵּׁם, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. מַאי 'אֵין מַקִּיפִין'? אָמַר מַר זוּטְרָא: שֶׁאֵין עוֹשִׂין כְּחֶנְוָנִי. (המקיף) אָמַר מַר בְּרֵיהּ דְּרַבִינָא: לוֹמַר, שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה, מַכְרַעַת. כח תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ חַיָּב וְחֶצְיוֹ זַכַּאי, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת ט':י"ח) "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה", בִּשְׁבִיל חֵטְא יְחִידִי שֶׁחָטָא, אָבַד מִמֶּנּוּ טוֹבוֹת הַרְבֵּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהָעוֹלָם נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, וְהַיָּחִיד נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר:

ולא מצליח מספיק להצטער עליהן למרות שהיה רוצה, ומרוב שהוא מצטער על כך שהוא לא מצליח להצטער, הוא משתף על כך בפורום.

אם נמשיך במלחמת הציטוטים 🙂, אצטט את דברי ר' נחמן הידועים, על כך שצריך להסתכל על הנקודות הטובות, ודרך שם הרוע ייעלם.

לענ"ד זאת דרך יותר יעילה כיום.

מה יעזור 100 פורומים תומכים.

הרי ידוע "אין עצה ואין חכמה ואין תבונה לנגד ה'"

תקשיב קצת.

אם אני לא אמחה ואצווח ככרוכיא

הרי להגיד אוו כמה חמוד מישהו שלא מעוניין לעשות תשובה כראוי בלב שלם, ויום אחרי זה לבוא לקב"ה ולאחל לו "שיבואו כולם לעשות רצונך בלבב שלם' זו צביעות,

ואמר הכותב שיחי' בפתח השירשור

שאינו אוהב את הצביעות

על כך שאינו מצטער כאמור.

מצטער, על כך שיודע, שאיננו מצטער כראוי.

וכל רצונו הכמוס והגלוי.

להיות בקשר טוטאלי עם ה'

בלב שלם.

איך אינו יכול.

רגע רגע רגע.

מה זה אני רודף אחר חוקיך מחד.

שו הדא מחד. רודף וזהו.

מחד ומאידך.

יש פה תפיסה מוזרה להאדיר ולתת מקום לחולשה,רדיפת חוקיך מחד, ותשוקות זרות (שבטעות מתפרשות כשתשוקה עצמית) מאידך, בראש כל חוצות.

השיר הזה הוא לפי עניות דעתי.

בעייתי. איך בן אדם מכריז בפומבי שמאידך. אין מאידך.

רודף אחר חוקיך מחד ומאידך.

ובד בבד מתגנבת חולשה שאני מצטער עליה עד עמקי נשמתי.

לא באותו לבל של רצון. לא מכריז עליה בקול היא המאידך הזה.

במאידך מתביישים ומסתירים.

השיר מקומם.

אז אתה לא רודף אחר חוקיך.

זה הופך את הרודף אחר חוקיך על רמת הדקלום. ובתכלס אני עושה מה שבא לי.

ועל השיר הזה.

על הצביעות שבו היה צורך לצוררי הצביעות, להתקומם.

שו הדא שיהודי אומר לקב"ה לעיני כל העדה מאידך.

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר