אני מרגיש לבד. אני בסביבת אנשים טובים, שבמידה מסויימת אכפת להם ממני, ומנסים לגרום לי להרגיש שייך,
אבל הלב לא מוצא את הנחמה שבחברה, משהו לא שלם.
מה לא בסדר איתי? האנשים שאכפת לי מהם, הלכו והתרחקו, ונדמה שהמגמה נמשכת, אחרים, הולכים ומתרחקים.
למה?
זה לא קל, כשהחיבור לא טבעי. וניסיתי, ואני ממשיך לנסות, אבל מרגיש לי שאף אחד לא באמת מכיר אותי.
דברים יושבים לי על הלב. אני מסתובב ומחפש עם מי לדבר, ונדמה שאין, פשוט אין מישהו שאני מרגיש איתו בנוח.
והם מכבידים...
יש הרגשה, שאני חבר של כולם וחבר של אף אחד.
זה מעצור, ללא ספק, ודי רציני. ואני לא יכול יותר להישאר במקום...
גם תחושות טובות, של צוותא, חולפות כל כך מהר, לא ממלאות אותי, מעוטי משמעות, ואני שוב נופל לעצבות.
ושוב, אין עם מי להשיח את הדאגה שבלב.




